הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י' באב התשנ"ג (28 ביולי 1993). שעה 00;10

נכחו;

י' מצא - היו"ר

פ' בדש

מוזמנים; חבר-הכנסת א' דיין

שי גוברמן - מישנה ליועץ המשפטי לממשלה

אי שיל"ת - משרד הפנים

אי יפהר - סגן היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות

י' לוי - משרד המשפטים

ב' יערי - יועץ לוועדה

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; ח' אלטמן

סדר-היום; 1. חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 16)(סימון רשימת

מועמדים), התשנ"ג-1993 (להכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית) -

א' דיין ;

2. חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - חלוקת מנדטים),

התשנ"ג-1993 - של חבר-הכנסת פ' בדש;

3. חוק הרשויות המקומיות (השבתת מוסדות חינוך)(הוראה שעה),

התשנ"ג-1993(להכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית);

4. קביעת ערבון למועמדים לראש ראשות מטעם רשימות חדשות.



חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(תיקון מס' 16)(סימון רשימת מועמדים), התשנ"ג-1993

(להכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית) - חבר-הכנסת א' דיין

היו"ר י' מצא;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. לפנינו מונה

חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(תיקון מס' 16)(סימון רשימת מועמדים), התשנ"ג-1993

של חבר-הכנסת אלי דיין שעברה קריאה ראשונה והיא צריכה לעבור קריאה שניה וקריאה

שלישית.

"בסעיף 39 לחוק הרשויות המקומית (בחירות), התשכ"ה-1965, אחרי סעיף קטן (ג)

יבוא: "(ג1) הוראת סעיף קטן (ג) בדבר קבלת הסכמה לסימון רשימת מועמדים באחת

מיואותיות שבהן היתה מסומנת רשימת מועמדים של סיעה מסיעות הכנסת, לא תחול על רשימת

מועמדים המוגשת מטעם סיעה מסיעות המועצה היוצאת אם נתקיימו כל אלה: (1) בבחירות

למועצה היוצאת סימנה הסיעה את רשימת המועמדים שלה ביותר מאות אחת וסיעה זו מבקשת

לסמן את רשימתה גם בבחירות הקרובות באותן אותיות; (2) רק אחת מהאותיות כאמור

בפיסקה (1) שימשה לסימון רשימת מועמדים של סיעה מסיעות הכנסת, ורשימה זו היתה

מסומנת ביותר מאות אחת.".

רשות הדיבור למר שיל"ת.

כאן מדובר על תיקון מאד מאד ספציפי בנושא של זכויות של סיעות בכנסת וסיעות

יוצאות, מקומיות, לאותיות שלהן. החוק קובע זכות עדיפות מוחלטת לאותיות של סיעות

הכנסת, העדיפות השניה היא לסיעות היוצאות, והעדיפות השלישית היא למי שהקדים

להגיש, כשלא קיימת אחת העדיפויות הקודמות.

בכל מקרה סיעה יוצאת של מועצה או רשימה חדשה שרוצה להשתמש באות של אחת מסיעות

הכנסת, באחת מהאותיות או יותר של סיעה בכנסת, חייבת לקבל את הסכמת בא-כוח הסיעה

בכנסת. אבל נוצרים בשטח מצבים משונים ואני אביא בפניכם דוגמא שעולה מדי פעם בפעם,

כל פעם לגבי אות אחרת. בשנים מסויימות האות: עי, היינה פנויה, ורשימות ברשויות

המקומיות רצו לקחת צירוף כלשהו שלה. נניח: ו"ע. בינתיים נולדה בכנסת סיעה שהאות

ע', ופתאום לרשימה מקומית, סיעה מקומית, שכבר מתמודדת הרבה שנים עם

ו"ע, או עם האותיות ע"ו, אומרים: לכי לכנסת ותבקשי רשות לגבי האות: עי.

כאמור זאת רשימה מקומית, היא לא מתייחסת לאיזו סיעה בכנסת, והנה אומרים לה: לכי

לבקש רשות.

אנחנו רוצים לתקן את המצב הזה אבל בהגבלה, כאשר העיקרון הוא שאם היו לרשימה

המקומית קודם כל לא רק אות אחת אלא יותר, שתי אותיות לפחות, ורק אחת מהשתיים

מתייחסת לאות של סיעה בכנסת, וגם זאת - - -

שיש לה רק אות אחת?

לא, להיפך. אם יש לה שתיים, שלוש או ארבע אותיות. כלומר אם היום למולדת יש

אות אחת - התיקון הזה לא יחול. צריך לבקש ממנה רשות כיוון שזאת האות הבודדת שלה.

אבל אם לסיעה יש כמה אותיות ולרשימה המקומית גם לה יש יותר מאות אחת - - -



היו"ר י' מצא;

היא לוקחת אות אחת.

א' שיל"ת;

היא לא לוקחת. האות כבר היתה לח בבחירות הקודמות; היא כבר השתמשה בת.

היכן כתוב שכבר היתה לה?

א' שיל"ת;

בפיסקה (1): "בבחירות למועצח היוצאת סימנה הסיעה את רשימת המועמדים שלה בי ולנר

מאות אחת..." וכו'.

היו"ר י' מצא;

מאושר אוטומטית. ברור. אנחנו מעבירים את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה

שלישית. האישור התקבל פה אחד. אני מבקש להעביר את החוק לקריאה שניה ולקריאה

שלישית.

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-יומנו -



חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(תיקון - חלוקת מנדטים) התשנ"ג-1993

של חבר-הכנסת פ' בדש

היו"ר י' מצא;

בפנינו הונחה הצעת חוק של חבר-הכנסת פיני בדש - הצעת חוק הרשויות המקומיות

(בחירות)(תיקון - חלוקת מנדטים), התשנ"ג-1993 שעברה קריאה טרומית ועכשיו היא

מונחת על שולחננו להכנתה לקריאה ראשונה.

"1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה-1965 בסעיף 67(2) במקום "מ-%75

מהמיכסה" יבוא "מהמיכסה". בדברי ההסבר להצעת החוק כתוב: כיום רשימה המתמודדת

לרשות המקומית ואשר זכתה במספר קולות המספיקים לשלושת רבעי מנדט, כלומר לאי-יצוג

מקבלת מנדט מלא. הדבר גורם לפיצול יתר בין חברי מועצת העיר, יצירת קבוצות לחץ

וסחטנות אישית מראש הרשות המקומית ולהרכבת קואליציות בלתי-רצויות.

לא יתכן כי בבחירות לכנסת זקוקה רשימה ל-1.5% כדי לחלוף על אחוז החסימה

שמשמעותו כמעט 2 מנדטים בעוד שלרשות המקומית מספיקים קולות לשלושת רבעי מנדט כדי

לקבל מנדט שלם.".

רשות הדיבור למר שיל"ת.

אי שיל"ת;

צריך לקבוע מדיניות מה כיוון החקיקה של המערכת ביחס להרכב של הסיעות ברשות

המקומית. ככל שיש דרישה, בדרך-כלל מוצדקת, לא לתת לגופים קטנים יצוג בפרלמנטים,

גם אצלנו - -

היו"ר י' מצא;

בשלטון המקומי המצב הפוך.

נכון. זאת היינה הפילוסופיה של המחוקק עד היום. גם כשהיה אחוז אחד בכנסת,

הגבילו - -

כיוון שהודיעו לי שחבר-הכנסת פנחס בדש בדרך, אני דוחה את הדיון בהצעתו עד

שהוא יגיע.

אנחנו עוברים לסעיף הבא -



חוק הרשויות המקומיות (השבתת מוסדות חינוך)(הוראת שעה). התשנ"ג-1993

(להכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית)

"ביום הבחירות לרשויות המקומיות שי יערכו ביום י"ח בחשון התשנ"ד (2 בנובמבר

1993). יושבת בכל רשות מקומית, שבה מתקיימות בחירות, כל מוסד חינוך כמשמעותו בחוק

לימוד חובה, התש"ט-1949, למעט מוסד חינוך שאינו מצוי במבנה של רשות מקומית ואשר

מיועד לילדים בגיל 3 עד 4.".

העברנו את הנושא בקריאה ראשונה, ועכשיו ההצעה מונחת בפנינו לשם הכנתה לקריאה

שניה ולקריאה שלישית.

קיימת הסתייגות שאינני יודע איך להתייחס אליה כיוון שמדובר על חבר הכנסת דוד

מגן שאיננו חבר בוועדה, הוא שלח את הסתייגותו בכתב, ולא בא לנמק אותה בישיבה.

דבר כזה מקובל בהרבה ועדות. הוועדה צריכה להחליט אם לתת את הזכות להסתייג.

אני סבור שסעיף אי של ההסתייגות מקורו בכלל באי-הבנה. שמעתי את דבריו של

חבר-הכנסת מגן במליאה, בזמן הקריאה הראשונה, והוא שאל מה פתאום להשבית מוסדות

חינוך? למשל יש רשויות מקומיות שלא מתקיימות שם בחירות, והוא שאל מדוע להשבית שם

מוסדות חינוך? לזה הוא התכוון בסעיף אי של ההסתייגות שלו. אבל חבר-הכנסת מגן לא

נתן ליבו לכך שבהצעה של הממשלה כתוב שמדובר על רשות מקומית שבה מתקיימות בחירות.

זאת אומרת שאין כלל כוונה להשבית מוסדות חינוך - - -

אני רוצה לקרוא בפניכם את הסתייגותו של חבר-הכנסת מגן: "אי. במקום המלים:

במוסדות חינוך ששר הפנים ושר ההינוך והתרבות יחליטו

עליהם.". הוא לא רוצה שתהיה השבתה טוטאלית כיוון שיהיו מוסדות ששם ממילא לא

תהי י נה קלפיות.

רשות הדיבור למר שיל"ת.

השאלה הזאת הועלתה בוועדת שרים להקיקה, המצב הוא כזה שיש היום רשימה של

מוסדות חינוך שיש בהם קלפיות. ערב כל בחירות, כאשר התהליך מתחיל, בין אם מדובר

על בחירות לכנסת ועכשיו לרשויות המקומיות, בודקים מחדש את כל מקומות הקלפי ותמיד

יש מקומות שנמצאים לא מתאימים. לפני שנה הם התאימו, לדוגמא, ועכשיו עושים בהם

שיפוצים או תיקונים ואי-אפשר לקיים בהם קלפי. כיוון שכך מעבירים את הקלפי למוסד

חינוך סמוך. קשה להגדיר מראש איזה מוסד חינוך זה יהיה אבל יש כאן בעיה אחרת. אני

מבקש, מבחינתי, כמי שאחראי לארגון הנושא הזה, להיות משוחרר מלחצים פוליטיים. אם

ישאירו את העניין הזה פתוח כדי ששני שרים יקבעו השבתה במוסד שבו אני רוצה להקים

קלפי כי המקום נוח לציבור, זה המקום המתאים ביותר, ונניח שהמקום שייך לזרם החינוך

של ש"ס, יפעילו על השר דרעי לחצים, אפילו אם קבעתי שם מראש קלפי, כבר היתה בכנסת

קלפי, הצביעו שם, היא מתאימה, אז יגידו לו להוציא את הקלפי ולהעביר אותה למקום

אחר.



אני ממקם את הקלפיות על-פי השיקולים הטובים ביותר מבחינה גיאוגרפית, מבחינת

קירבה לאזור הקלפי שבו הבוחרים גרים וכוי, ואינני רוצה להיות תלוי בחסדי-לב של

שרים או מנהלי בתי-ספר שיפעילו לחצים כאלה או אחרים, או של ראשי עיריות שיפעילו

לחצים כאלה ואחרים כיוון שנוח להם שבאותו מוסד ילמדו או לא ילמדו. המערכת צריכה

להיות פתוחה לקביעת מקומות הקלפי. שיכנעתי גם את ועדת שרים - - -

היו"ר י' מצא;

אינני מתפלא ששיכנעת אותה כיוון שיש לך ארגומט חזק מאד. באותו רגע שארנה

משאיר את הנושא פתוח - לא יעזור לך שום דבר. יופעלו על השר לחצים לקבוע קלפי

במקום זה או אחר, היכן שלרשימה מסויימת יותר נוח להצביע. יכולות גם להעשות

שותפויות בעניין הזה. יופעלו לחצים.

ההסתייגות השניה של חבר-הכנסת מגן היא זאת: "ב. להוסיף סעיף: "2 תלמידי מוסד

חינוך שיושבת לפי הוראת סעיף 1 יפוצו ביום לימודים מיוחד במועד שייקבע על-ידי שר

החינוך והתרבות במהלך שנת הלימודים התשנ"ד.". מה זה?

נתבקשתי, על-ידי לשכת שר החינוך והתרבות, להודיע שהיא זומנה היום לישיבה הזאת

בשעה עשרים לעשר לכן נציגיה לא יכלו להופיע לישיבה. עיקרי העמדה נמסרו לי - - -

אדוני מזכיר הוועדה, מתי ההודעה נמסרה ללשכת השר?

ביום רביעי שעבר בצהרים, לאתי מלשכת השר.

מר יפהר, אתה מספיק מכובד כדי להציג בפנינו את הנושא.

א. בקשת שר החינוך והתרבות היא, אם אפשר, לקיים את הדיון בעניין הזה בישיבת

הוועדה שתתקיים בשבוע הבא.

לא. תהיה לנו בעיה לחפש מועד שיהיה לשר נוח, ואני מתקומם נגד הבקשה הזאת.

אי-אפשר לדחות את הנושא לשם נוחות.

אני מבקש ממזכיר הוועדה לכתוב לשר מכתב רשמי מתי יצאה ההזמנה לישיבה הזאת,

ולמי.

אין זמן לדחות את הנושא.



א' יפהר;

ב. אם ניתן לקיים את יום הבחירות בצורה כזאת שבכל אופן יתקיים, באותם

מוסדות, חלק מהלימודים, שר החינוך והתרבות מעדיף את האלטרנטיבה הזאת אפילו אם

הלימודים יתקיימו רק עד שעה עשר או עד שעה אחת-עשרה. מדובר, כמובן, על אותם

מוסדות חינוך שבהם יוצבו הקלפיות.

שר החינוך והתרבות ביקש מהמזכירות הפדגוגית במשרדנו להכין הצעה מפורטת, לכן

הוא מבקש לקיים את הדיון בשבוע הבא, כאשר ההצעות של המזכירות הפדגוגית תהיינה כבר

מוכנות,

פ' בדש;

מתי נביא את הנושא להצבעה בקריאה שניה ובקריאה שלישית?

אני בסך-הכל שליח לעניין הזה.

א' שיל"ת;

אנחנו הבאנו לממשלה הצעת חוק בשלוש ורסיות שונות; 1. שבתון; 2. לא יהיה

שבתון, אבל יושבתו מוסדות החינוך, לגבי הנוסח היתה לנו התייעצות; 3. לא יהיה

שבתון, ילמדו חצי יום, זאת ההצעה מס' 2 של שר החינוך והתרבות כפי ששמענו, וההצבעה

תתחיל בשעות אחר-הצהרים.

האופציה השלישית מחייבת פיצול של כמעט %60 מהקלפיות או 80% מהקלפיות כיוון

ששעות ההצבעה הקצרות לא יאפשרו ל-800 איש להצביע באותן שעות. אם נצטרך לפצל כל

קלפי לשניים זאת עבודה שניתנת להעשות אם עושים אותה בשקט, בזמן סביר, ולא כמו

היום, חודשיים קודם הבחירות. ההצעה הזאת נדונה בממשלה, התקיימו בקשר אליה מספר

הצעות, וככל שאני זוכר שר החינוך והתרבות, באחת הישיבות אמר שהוא מעדיף את

האופציה השלישית, דהיינו חצי יום הצבעה, אבל שר אחר התנגד להצעה הזאת לחלוטין

ודרש שבתון מלא. בסופו-של-עניין, אחרי שלוש ישיבות או יותר, אינני זוכר כמה,

סוכם על דעת כל השרים שהיו באותה ישיבה, שהולכים על האופציה שהגשנו. כיוון שכך

אינני מבין איך היום מביאים לנו אופציות אחרות.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נכתוב לשר מכתב, עם העתק לראש-הממשלה, שהצעת החוק הובאה על סף יציאת

הכנסת לפגרת הקיץ. ועדת הפנים ואיכות הסביבה עשתה מאמץ כדי להביא לסיום הרקיקה

במועד ואמנם ביום זה וזה הנושא הובא לקריאה ראשונה. לאחר-מכן הנושא הובא לוועדה

לקריאה שניה ולהפתעתי הרבה היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות, בשם לשכת השר,

ביקש לזמן ישיבה מיוחדת לשבוע הבא (על סף יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, כאשר לא תהיה

אפשרות לסיים את החקיקה). כמו-כן הושמעה בקשה לפיה שר החינוך והתרבות ביקש לבדוק

מחדש את האפשרות של קיום לימודים חלקיים במוסדות החינוך שבהם תוצבנה הקלפיות.

ברור שבקשה זאת נוגדת את הצעת החוק שאנחנו מנסים לסיימה בדחיפות, שבאה מטעם

הממשלה - - -

לאחר דיון מקיף.



היו"ר י' מצא;

- - - זאת לאחר שממשלת-ישראל קיימה על הנושא הזה דיון מקיף במשך ישיבות

אחדות.

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, על-מנת לא להערים קשיים בפני הממשלה,

החליטה לדחות את בקשת השר, לאשר את הצעת החוק, ולהביאה בפני המליאה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית כמתוכנן.

במידה ושר החינוך והתרבות ימצא לנכון להביע הסתייגויות במליאה לגבי החוק הזה,

אני, כיושב-ראש הוועדה, אבקש להסיר את החוק מסדר-היום.

א' דיין;

אתה צריך רק ללכת לוועדת שרים לחקיקה.

אז נצא לפגרה בלי שתהיינה לנו הנחיות לגבי הליכי הבחירות בכל הקשור לקלפיות.

עד כאן לשון המכתב שאנחנו נכתוב לשר.

פ' בדש;

איננו מקבלים את ההסתייגויות.

היו"ר י' מצא;

מהמכתב לשר החינוך והתרבות יישלח העתק גם לראש-הממשלה, בדחיפות.

מה בקשר להסתייגותו של חבר-הכנסת מגן שמבקש לא לקיים את הבחירות בכל מוסדות

החינוך אלא - - -

פ' בדש;

אין בה היגיון.

היו"ר י' מצא;

זאת דרך להפעלת לחצים והיא איננו מקובלת עלינו. יש לחבר-הכנסת מגן עוד

הסתייגות בקשר לפיצוי, ואני מודיע כי ועדת הפנים ואיכות הסביבה דוחה את

הסתייגויותיו.

א' שיל"ת;

הפיצוי אי ננו כספי .

היו"ר י' מצא;

אני יודע. הוועדה דוחה, כאמור, את ההסתייגויות של חבר-הכנסת דוד מגן, אבל

הוא יוכל להעלות אותן במליאה.

ש' גוברמן;

החלק השני של הצעתו של חבר-הכנסת מגן נחשב נושא חדש. מה שיקרה בתוך מערכת

החינוך איננו שייך ליום הבחירות ולא שייך לחוק שהונח בפנינו.



היו"ר י' מצא;

אנחנו נביא את הצעת ההוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית - - -

ש' גוברמן ;

פיצוי לימודים בשל דחיית הלימודים ביום הבחירות הוא נושא שלא שייך לבחירות.

חבר-הכנסת מגן יוכל לערער על-כך.

א' דיין;

נירשום לו הסתייגות לשם החוק; רק כדי שהוא יוכל לדבר.

איזה שם ניתן?

אי-קיום שבתון ביום הבחירות.

אני מעמיד להצבעה את העברת הצעת החוק כפי שהיא לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

הצבעה

ההצעה התקבלה עם ההסתייגויות

נעבור לנושא הבא -



חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(תיקון - חלוקת מנדטים). התשנ"ג-1993

של חבר-הכנסת פ' בדש (המשך)

היו"ר י' מצא;

"1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 בסעיף 67(2) במקום "מ-75%

מהמיכסה", יבוא "מהמיכסה".". מהי המיכסה?

א' דיין;

המדד.

המדד.

היו"ר י' מצא;

בכנסת אנחנו רוצים להעלות את אחוז החסימה כמה שיותר, אבל בשלטון המוניציפאלי

הנושא הזה עובד בכיוון הפוך. שם יש כוונה לתת כמה שיותר יצוג; שכונתי, מקומי,

וכו'.

פ' בדש;

בשיש כל-כך הרבה פיצולים אי-אפשר לתפקד. לכל אחד שנכנס יש שלושת-רבעי מנדט

והוא נכנס כמנדט. הרבה פעמים הוא מהווה לשון מאזנים וזאת איננה סחטנות פוליטית

אלא סחטנות אישית.

היו"ר י' מצא;

כל מה שאתה אומר נכון, אבל הוא יכול לקרות גם ב-1% או במיכסה.

הכוונה שלי היא; א' - לצמצם - - -

א' דיין;

עניין כזה יצמצם עשרות רשימות קטנות.

אני מעמיד להצבעה את העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה.

הצבעה

ההצעה נתקבלה

אני לא מאמין שהעניין הזה יכנס כבר לבחירות האלה - - -

אז מה עשינו?

היו"ר י' מצא;

הנושא חזה לא יעבור בשבוע הבא.

א' דיין;

אם נחוקק את החוק הזה לפעם הבאה - גם זה יחשב הישג.

היו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת בדש, הרווק יהיה על-שמך וזה חשוב. גם ההצעות של חברי-הכנסת דיין

ופורז יכנסו, בחלקן הגדול, לקדנציה הבאה.

אנחנו עוברים לנושא האחרון שהונח על סדר-יומנו -



קביעת ערבון למועמדים לראש ראשות מטעם רשימות חדשות

אנחנו מבקשים לאשר את תיקון הטבלת שבתקנה 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי

בחירות לראש רשות וסגניו).

שיעורי הערבון למועצה, בהתחשב בעליית המדד, יהיו כדלקמן:

עד 5 אלפים תושבים - 1,880 שקלים; מ-5001 תושבים עד 25 אלף תושבים - 3,760

שקלים; מ-25,001 עד 100,000 תושבים - 9,410 שקלים, ולמעלה מ-100,000 תושבים -

11,290 שקלים.

אני מעמיד להצבעה את תיקון הטבלה בתקנה 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי

בחירות לראש רשות וסגניו) בהתאם לטבלה כפי שקראתי בפניכם.

הצבעה

התיקון אושר

רשות הדיבור למר שיל"ת.

בקשר לחוק של חבר-הכנסת אלי דיין לא ברור לי תיקון מספר 16 או תיקון מס' 17.

יש לי ספקות.

תבדוק את הנושא והוא יאושר על דעתנו.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.45