הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. ג' באב התשנ"ג (21 ביולי 1993). שעה 00 ;09

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

ט' אלסאנע

א' אסעד

פ' בדש

יי ביבי

סי טריף

מוזמנים; י' פלג - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

זי צל - מנכ"ל אתר לסילוק פסולת, רמת-חובב

י' ברזילי - המשרד לאיכות הסביבה

י' היכל - יו"ר דירקטוריון החב' לשירותי איכות

הסביבה

ר' רוטנברג - יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

די פרי - מנכ"ל רשות שמורות הטבע

מי בן-פורת - יו"ר רשות הגנים הלאומיים

י' גלעד - מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים

ד' ברעוז - מנהל פארק הכרמל

ר' הלפרין - מנהל המח' לבריאות הסביבה, מ' הבריאות

אי תמרי - משרד האנרגיה

שי אסיף - מהנדס העיר - עירית תל-אביב

בי גבעון - החברה להגנת הטבע

י' שק - " " "

די פרגמנט - רשות נחל הירקון

ד"ר א' טל - "אדם טבע ודין"

אי ספיר-גלדור " " "

ח' פאהד - ראש המועצה המקומית דלית אל-כרמל

מי קנג' - ראש המועצה המקומית עוספיה

צ' אלוש - עתונאי

מזכיר הוועדה; אי קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. בתים בדלית אל-כרמל ובעוספיה שנבנו בתחומי פארק הכרמל.

2. הצעה לסדר.

3. הנזק לאיכות הסביבה בירקון, ברמת-חובב ובנחלי הנגב.



בתים בדלית אל-כרמל ובעוספיה שנבנו בתחומי פארק הכרמל

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, כאשר הפעם הדגש הוא

על החלק השני של השם - איכות הסביבה. לצערי הישיבה הזאת מתגלגלת לה כבר שבועות

ומתואמת לפני ימים רבים, בסופו של דבר היא נפלה ביום קצר ומספר נושאים שנדון

בהם נכנסו לישיבה. השר יוסי שריד נאלץ לא להגיע היום, כי זומנה ישיבת ממשלה

הבוקר וכשר הוא צריך להשתתף בה.

על סדר-היום שלושה נושאים. נתחיל בנושא שהוועדה הזאת כבר עסקה בו פעמים

אחדות בקדנציה הקודמת, וזה הכשרה של מספר בתים שנבנו במשך השנים בפארק הכרמל.

אני חושב שלפחות בשמונה-תשע השנים האחרונות נעשה טיפול בוועדה. הוועדה התכנסה

לדיון בנושא הזה ביולי 1991 והמלצנו לאשר את זה. חברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר

טיפלה בנושא זה לא מעט והכשירה בשם הוועדה המישה בתים בתחום הפארק. הם עומדים

על כ-36 דונם. היו אלטרנטיבות שונות, בסופו של דבר החלטנו להתאים תכנית מיתאר

לאותן חריגות שהיו.

מה מתבקשת הוועדה פורמלית לאשר?

י' פלג;

נדמה לי שוועדת הפנים ואיכות הסביבה הקימה את אותה ועדת משנה בראשות חברת

הכנסת לשעבר עדנה סולודר, שלפי מה שנמסר לי ביקרה במקום והביאה המלצה שכוללת

שני מרכיבים. אחד, את התיקונים כפי שיו"ר רשות הגנים הלאומיים מרדכי בן-פורת

יוכל לתאר על המפות בנושא של עוספיה ודלית אל-כרמל. שניים, הבקשה שנתווספה

היום של השר לאיכות הסביבה לבחון עוד חמישה בתים בעוספיה בנוסף לחמישה הבתים

בדלית אל-כרמל.

היו"ר י' מצא;

כעת אתם מסבכים את הנושא עוד יותר. בוא נדבר קטע קטע. אני רוצה לדעת על

מה כינסתם את הוועדה היום. נעשה פה טיפול במשך ארבע-חמש שנים שסוכם בזמנו על

ידי הקמת ועדת משנה ועדנה סולודר עמדה בראשה. היא ביקרה במקום. בסופו של דבר,

בעקבות עבודת ועדת המשנה קיבלנו החלטה שאומרת; מוצע פתרון נוסף לעוספיה הוצאת

המשת הבתים בלבד מתחום הפארק. הרשות מתחייבת למנוע כל בנייה חריגה בלתי חוקית

אחרת בתחום הפארק. אנחנו מדברים על עוספיה.

י' פלג;

לא, זה לדליה, זה נוסח עוספיה.

היו"ר י' מצא;

ועדת הפנים תפנה לממונה על המחוז ותבקשו לעכב הליכים משפטיים. פנינו, יש

מכתב שלי פה. יו"ר המועצה המקומית יזרז הליכי הכנת תכנית מיתאר. שאלה אם הוכנה

תכנית מיתאר. אם הוכנה תכנית מיתאר, מה אתם מבקשים מאתנו כאן?

הוועדה בראשותה של עדנה סולודר המליצה להוציא מתחום הפארק 148 דונם,

שמונה בתים בצפון עוספיה, עוד שניים כאן - (מראה על המפה) וחמישה בתים בדרום

עוספיה על יד בית-ספר אורט. את זה היא סיכמה עם מפה חתומה על ידי כולם. את זה

מומלץ לאשר.

בסוף עבודת הוועדה עמדה שאלה של חמישה בתים בדליה שחורגים לתוך הפארק.

הצענו אז לפעול לגביהם כמו לגבי חמישה-עשר הבתים האלה ואכן פעלו כך. הכינו

תכנית לגבי חמשת הבתים ואנחנו מציעים לאשר גם את זר?. זאת אומרת, חמישה-עשר

בתים בעוספיה וחמישה בתים בדליה אושרו על ידי ועדת המשנה ואני לא רואה מישהו

מתנגד להם.

אבל אני רוצה להוסיף, התנאי שהכפרים הדרוזיים קיבלו היה שבזה מסתיימות

החריגות ויותר אין שום בנייה בלתי חוקית ואין שום חריגה. הם ביקשו גם לאשר את

חמשת הבתים שנמצאים במדרון הצפוני של הכרמל והוועדה לא אישרה את זה. יותר מזה,

היא קבעה שלא מאיישים את הבתים, לא היו מאויישים אז, ולא ממשיכים לבנות.

בינתיים המועצה המקומית עוספיה חרגה מהסיכום, המשיכה לבנות את הבתים והיא

איישה את הבתים.

לא המועצה בונה, בונים התושבים.

מי בן-פורת;

אני לא יודע מי. על כל פנים, הוועדה התבקשה לאשר גם את הבתים האלה והיא

לא אישרה אותם. זה לא מופיע בפרוטוקול כי היא לא אישרה אותם מטעמים של

התייחסות מהותית-ערכית של הכרמל.

י' פלג;

השר הציע שיושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה ואנשי רשות הגנים הלאומיים

ייצאו לשטח כדי לעמוד מקרוב על הענין של חמשת הבתים הנוספים בעוספיה ויחליטו

ביחד אם מסקנות ועדת סולודר יכולות לחול גם עליהם.

אין עמדה אחידה למרדכי בן-פורת וליוסי שריד?

י' פלג;

אני לא יודע. השר שריד מציין ומוסיף שמהרגע שזה ייקבע וייחתם, כי הנושא

הזה עד היום לא הסתיים, הוא אישית התחייב שאפילו אבן ראשונה לא תונח שם בנוסף

לזה, כאשר ההצעה בנויה משני שלבים. 1. אימוץ המלצות ועדת סולודר כפי שהן

בתוספת חמישה בתים בעוספיה.

היו"ר י' מצא;

מה הן המלצות ועדת סולודר?



י' פלג;

להוציא את הקטע המסומן בכחול במפה המרכזית ואת חמשת הבתים בדליה על פי

מודל עוספיה משטח בפארק ולחתום בכך את גבולות הפארק מחדש. הדבר צריך לבוא

למועצת רשות הגנים הלאומיים ושמורות טבע ואחרי זה לחתימת שר הפנים. זה על פי

סעיף 26 בחוק הגנים הלאומיים ושמורות טבע שמגדיר ביטול יעוד וביטול הכרזה, כי

הרי יש שם גן נפרד. כדי להוציא את הקטעים האלה מהגן צריך להשתמש בסעיף 26,

כשישיבת הוועדה והחלטתה היא ציון דרך חשוב במסלול לשינוי המעמד.

אני מדגיש עוד פעם, על שניים מתוך שלושה קטעים יש המלצה. הקטע השלישי

מתווסף עכשיו לבקשת השר שאומר ההחלטה, כיוון שהיא לא יכולה ליפול כאן בלי

בדיקה נוספת, הוא מציע שהיושב-ראש ואנשי רשות הגנים הלאומיים ייצאו לשטח

ויסכמו איך עושים את זה.

ס' טריף;

קודם כל אני לא מבין למה מאז שוועדת המשנה הוציאה את מסקנותיה לא הוצאתם

את חמשת הבתים בדליה מהפארק.

תפקידנו להסכים לא לבצע.

ס' טריף;

אני חושב שתפקידכם להסכים אבל גם תפקידכם לא לטרפד. לפי עניות דעתי לא

עשיתם מספיק. גם בוועדות בנין עיר לא נעשה מספיק כדי להוציא את הבתים האלה

מהפארק. אני לא חושב שהייתם צריכים להחזיק את הבתים האלה כבני ערובה עד

שתוודאו שאחרים לא יבנו. הפארק הלאומי הוא מוסד רשמי שיכול להוציא צווי עיכוב

וצווי הפסקת בנייה לכל מי שמפר את החוק. ועדת כנסת החליטה להרשות לעשות רישוי

לבתים האלה, היה צריך להשלים את המהלך ואין שום סיבה בעולם שבמשך שנתיים אכן

הענין הזה לא הוסדר.

אני חושב שהיום אנחנו צריכים לצאת קודם כל בהחלטה שיסיימו באופן מיידי את

ענין חמשת הבתים שהוחלט עליהם כבר. חמישה הבתים הנוספים בעוספיה שהמנכ"ל ציין,

אני מבקש שתיערך בדיקה והנושא יבוא כאן לדיון מהר ככל האפשר כדי שנחליט שגם

אותם בתים שנבנו ללא היתר, יקבלו הכשר.

אני רוצה לומר לחברים הטובים מהפארק, יש לכם כל האמצעים כדי לעצור בנייה

לא חוקית. לכן אני מבקש שמי שהולך לבנות בית, תעצרו אותו בשלבים הראשונים.

מי בן-פורת;

על כל הבתים האלה יש צווי הריסה.

ס' טריף;

זה הקושי שבדבר. לכן אני אומר לך; אל תגיעו לצווי הריסה, קודם כל תמנעו.

יותר קל לי לקבל פה את הדברים כאשר עוצרים בנייה לא חוקית. לרשות המקומית יש

פחות בעיה גם לתושבים יש פחות בעיה.



לכן אני פונה אל יושב-ראש הוועדה בבקשה אחת ברורה, לעשות הכשר לאותם

חמישה בתים בדלית אל-כרמל שכבר החלטנו עליהם ולגרום לכך שגם חמשת הבתים

בעוספיה יוכשרו. אני יכול לומר כמי שמכהן כראש רשות מקומית, שגם אם ראש הרשות

התחייב היום שאין בנייה, התחייבותו לא מעשית, כי אתה לא יכול למנוע מאנשים

פרטיים לבנות, אבל זה בהחלט מביע רצון טוב שלו להגיד: אנחנו לא רוצים שאנשים

יבנו ויעברו על החוק. אבל זה ענין של המוסדות שצריכים להביא לידי יישום החוק

בזמן, לא לחכות לגמר בניית הבית ולהוציא צווי הריסה כדי לומר: אכן עשינו את

המוטל עלינו.

אני רוצה להציע הצעה, יכול להיות שתקבלו אותה. היתה ועדת משנה שאני

מיניתי אותה. עדנה סולודר עשתה עבודה טובה, היא הציעה פתרון קשה מאד, לא

יכולנו לבלוע את הגלולה המרה של כירסום בפארק הכרמל, אבל לא היה מנוס. לא

ניכנס לענין אם הוצאו צווי מניעה, הוצאו צווי הפסקת בנייה. האמן לי, כל הליכים

המשפטיים מהחפירה הראשונה שהתחילה להיעשות שם נעשו. אנחנו יודעים מה זה בנייה

בלתי חוקית כשמישהו מתעקש לבנות בנייה בלתי חוקית. היה קשה ואימצנו החלטה

להכשיר חמישה בתים. אני פניתי לכל הגופים המשפטיים, ביקשתי לעכב הליכים

משפטיים והם עוכבו. בסופו של דבר, הובאו פה תכניות ואנחנו אישרנו חמישה בתים

ספציפיים. הייתי משוכנע שכבר אישרנו את ההמלצות לגבי חמשת הבתים בדלית אל-

כרמל. אני יודע שאמרתי לעדנה סולודר שזה מקובל עלי. אני לא זוכר אם פורמלית זה

הובא לפה.

לכן קודם כל אנחנו מאשרים את המלצות ועדת המשנה, אבל עדין הדרך ארוכה

מכיוון שהיו צריכים להכין אז תכנית מיתאר שתוציא את חמישה הבתים האלה מתחום

הפארק. הליך של הכנת תכנית מיתאר זה שנים אחדות.

עדנה סולודר הטילה על המועצות המקומיות להכין תכנית מיתאר.

אנחנו מאשרים את המלצות ועדת המשנה. אני פונה למשרד לאיכות הסביבה, אתם

צריכים להיות הגורם שיקשור את כל החוטים בין כל הגורמים ולראות מה ההליך

הפורמלי הבא שצריך להיעשות.

לגבי חמשת הבתים הנוספים בעוספיה, אנחנו לא מקיימים שום דיון. תביאו בקשה

מסודרת מה אתם רוצים. אתם אומרים סיור, בחפץ לב.

יש בקשה מסודרת, לבדוק את האפשרות שזה יוחל על חמישה בתים נוספים בעוספיה

כפי שזה חל על חמישה בתים בדלית אל-כרמל.

כל הנושא הזה לא בוער. הוא נמשך שנים, הוא יימשך עוד כמה חודשים. אנחנו

נחזור מהפגרה ובמהלך החודשים של המושב הבא נתאם סיור, נצא לשטח, נראה. ההליך

לאחר מכן יהיה או שנקבל החלטה במקום או שנקים ועדת משנה. אני אשאף לקבל החלטה

במקום.



ד' פרי;

הוועדה צריכה לאשר לשר הפנים לבטל הכרזה על הקטע הנדון, לא להמליץ. זה

טעון אישור הוועדה.

קבלת המלצות ועדת המשנה כמוה כאישור הענין.

היו"ר י' מצא;

מי בעד אישור החלטת ועדת המשנה על הכרזה לגבי המשת הבתים הראשונים?

הצבעה

לאשר את החלטת ועדת המשנה על הכרזת חמשת הבתים הראשונים.

היו"ר י' מצא;

ההחלטה אושרה. לגבי הכירסום האחר בפארק הכרמל, אנחנו נתייחס.

פ' חלבי;

אני רוצה בהזדמנות זו להודות ליו"ר הוועדה. בחודש יולי פניתי בנושא הפארק

בדלית אל-כרמל ובאמת היושב-ראש, באופן מיידי הקים ועדת משנה בראשות עדנה

סולודר, הדברים התקדמו יחסית מהר והתקבלה החלטה לאשר אותם. אבל אחר-כך היה

עיכוב של שנתיים. אני רוצה לקוות שאחרי האישור היום כולנו נפעל כדי שהנושא הזה

יזכה לסיום מיידי, כי התושבים שגרים שם לא ידעו שיש שם פארק והמועצה המקומית

דלית אל-כרמל, מאז שאני נכנסתי לתפקיד, שומרת שלא תהיה שם בנייה. עברו חמש

שנים ולא היתה שום בנייה נוספת שם.

לכן אני מודה על החלטת הוועדה ומקווה שהליכים הנוספים יילכו יותר מהר

והנושא יייגמר ויאושר סופית



הצעה לסדר

היו"ר י' מצא;

אני מבקש לנצל הזדמנות זו שנמצאים פה כל הגורמים לאיכות הסביבה. אנחנו

קוראים ביומיים האחרונים על הוויכוח הגדול בירושלים סביב כירסום בתכניות מיתאר

שמשנות את כל מורדות הר הזיתים. אני מבקש מהמשרד לאיכות הסביבה, מהרשות הגנים

הלאומיים או כל רשות אחרת שנמצאת פה ויש לה נגיעה לנושא הזה, להיכנס לתמונה

ולבדוק את זה, כי יש לי כוונה לזמן דיון דחוף על מנת לדעת אם באותו הוד קדומים

ירושלמי שלא נגעה בו יד אדם שנים רבות, הולך לקרות משהו. אני לא רוצה לחוות את

דעתי היום לפני שאני מכיר את הנושא, אבל אני מבקש גם מהמשרד לאיכות הסביבה גם

מרשות הגנים הלאומיים וכל רשות אחרת שעוסקת באיכות הסביבה להיכנס לתמונה כדי

שכשנדון בנושא זה ונצא לסיור נדע על מה אנחנו מדברים.



הנזק לאיכות הסביבה בירקון. ברמת-חובב ובנחלי הנגב

.. אנחנו עוברים לנושא הבא. אנחנו צריכים לדבר היום על שניים-שלושה נושאים

שכולם נכללים באותה הגדרה של זיהום. אני מתייחס לפארק הירקון עם כל הפרשיות

שפרצו החוצה בחודשיים-שלושה האחרונים. אני מציע שנתחיל בנושא של פארק הירקון.

אחר-כך ניגש לנושא השני שהוא רמת חובב, נושא מסובך ומורכב לא פחות ואולי יותר.

ונושא מורכב עוד יותר מנושא רמת חובב זה נושא השפכים לנחלים וזיהום הנחלים שכל

הזמן אנחנו שומעים על כך. הייתי רוצה גם התייחסות קצרה לנושא שפך הדלק בחיפה

והמפרץ שגם עליו שמענו בשבוע החולף.

המנכ"ל לאיכות הסביבה יפתח בנושא הירקון, מה קרה, מה המימצאים של אותה

ועדה ומה הצעדים שננקטו. בבקשה.

י' פלג;

אולי מלת פתיחה על רשות נחל הירקון שהוקמה ב-1988 מכוח חוק רשויות נחלים

ומעיינות. חברי הרשות הם נציגים של משרדים ממשלתיים שנוגעים לענין, של איגודי

ערים שנוגעים לענין, של רשויות מקומיות באזור, של רשויות אחרות כמו רשות הגנים

הלאומיים, קרן קיימת לישראל, גורמי ניקוז, רשות שמורות הטבע ומינהל מקרקעי

ישראל. כל החברים האלה גם יחד בעצם מנסים לתאם את הפעילות בנחל, באפיקו

ובגבולותיו שמוגדרים על פי החוק. מכיוון שקיימת רשות נחל, היא בעצם הגוף

האחראי לביצוע כל מיני עבודות שכל אחד מהגורמים האלה אחראי בקטעים אחרים בתוך

האזור.

אני מציין את העובדה, כי כל הגורמים השונים נתנו את ידם בנסיון לאתר

בעיות ומצוקות כפי שהיו באירועי תמותת הדגים בתחילת יוני, וגם היו שותפים

וממשיכים להיות שותפים בתהליך מיצוי המסקנות והבדיקות שנעשו על ידי אותה ועדת

בדיקה שמונתה על ידי המשרד לאיכות הסביבה שביקשה לבדוק מה קרה שם וגם להמליץ

על נוהלים קיימים ועל מתן נוהלים לאירועים דומים בעתיד גם במישור של העברת

מידע וגם למניעה או לצמצום של אירועי זיהום חריגים בעתיד.

השתלשלות העניינים היא ארוכה ואולי אני אחסוך אותה מהוועדה בזה שאני

אעביר את דו"ח ועדת הבדיקה. אני אעבור למסקנות. אולי מלה לפני המסקנות, אם היו

לנו המסקנות האלה קודם לאירועים היינו יכולים להשיג מידע נכון על הסיבות

לתמותה, יש מי שיגיד הרעלה, עד עכשיו הנושא בבדיקה. זאת אומרת מימצאי המעבדות

כפי שעלו מדגימות של דגים שנאספו ומדגימות של מים הם שונים ומגוונים ולפעמים

סותרים. אי-אפשר לזהות מקור מובהק אחד ספציפי שגרם להרעלה, גם בגלל המיקומים

השונים שבהם התגלו מוקדים של דגים מתים, אחד מזרחית לפתח-תקוה והאחר בשפך

באזור שבע הטחנות. במסגרת הבדיקות התגלתה גם פריצה בשפכים של גורמים תעשיתיים

באזור התעשיה של פתח-התקוה.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לדעת אם אין מסקנה ממה זה נגרם. אם אין מסקנות זה חמור מאד,

מכיוון שזה יכול לחזור על עצמו פעם נוספת.

י' פלג

זה גם נכון וגם לא נכון. זה נכון במובן הזה שלא זוהה מקור הרעל. יודעים

איזה רעלים עלולים לגרום לזאת.



היו"ר י' מצא;

אני רוצה שנקדיש כמה זמן למימצאים על מה שקרה.

י' פלג;

המימצאים הם מימצאים מעבדתיים סותרים שאני מוכן לקרוא את כולם רק שהפירוט

הזה לא יביא אותנו למסקנה מיהו אותו גורם שגרם למות הדגים אלא מזהה סוגים של

רעלים. אחד מהם הוא חומר הדברה שמשמש למזיקים בהקלאות.

הרי למסקנות יש משמעות מעבר לאירוע הזה. אנחנו רוצים למנוע מקרים כאלה

בעתיד. אנחנו רוצים לקבוע נוהלים וסידורים שיאפשרו לנו למנוע מראש הרעלה

ולמנוע מפגעים אם הם אכן מחומרי הדברה. התחלתי להתייחס בכוונה לזיהוי אחד

מאותם גורמים שיכול היה לגרום לפגיעה, וזה אותו גורם שגרם לזרימה של שפכים

גולמיים לנחל שבוודאי גרמו נזק. אותו גורם על סף העמדה לדין, הוא נחקר על ידי

הסיירת והתיק נמצא בהכנה. נמצאת פה היועצת המשפטית שתוכל לעדכן אותנו בנקודה

הזאת.

התמותה או ההרעלה היא בעצם פרשה בלתי מפוענחת, כאשר גם סיוע של המשטרה

עדין לא יכול לחבר בין הגורם שעלול היה לגרום למות הדגים לבין מיהו אותו אשם

או אחראי לענין. בהקשר הזה אני מציע שנעבור לכמה המלצות של הוועדה כדי לראות

איך רשות הנחל נערכת למניעת הישנותם של מקרים כאלה ומה אנחנו מבקשים לעשות כדי

לחזק את המערכת ולהבטיח שאם יהיו מקרים כאלה הם יטופלו היטב.

היו"ר י' מצא;

אבל ההצהרה הברורה שלך היא שכל מה שקרה שם נשאר תעלומה בלתי מפוענחת.

י' פלג;

אי-אפשר לזהות את הגורם שהביא לזיהום. אפשר לזהות את החומר, אפשר לזהות

גורם מזהם נחל שזה ביובים ואני אתייחס לזה עוד מעט במסגרת הפתרונות לעתיד,

ואפשר לקבוע שיש חומרים שהישנות נוכחותם במים תביא לאותו נזק. מה שצריך לקבוע

זה את הנוהלים איך למנוע שחומרי הדברה אלה יגיעו לנחל, ואת זה אתאר מיד.

עכשיו אני עובר להמלצות אחת לאחת. יש המלצה של הוועדה לגבי גיבוש נוהלי

פעולה וטיפול באירועים. הנהלת רשות נחל הירקון קיבלה המלצות.

ד' פרי;

באירוע הזה בין הזמן האמיתי שבו הוא קרה לבין הזמן שבו התעוררו ולקחו

לבדיקות עברו מספר ימים. לכן לא ניתן לזהות באופן מסודר, כיוון שהדגים הגיעו

רקובים ולא ניתן היה לאתר את הדברים בצורה מסודרת. כאשר מביאים לבדיקה מיידית

בעת פרוץ האירוע אז ניתן להגיע לחקר הסיבה.



ש' אסיף;

לעומת זאת, אין ספק שבעיית הביוב וחומרי ההדברה הם שגרמו לכך שהיתה בעיה

במקום הזה. מה בדיוק ולהעמיד לדין מישהו על זה שעשה משהו, את זה קשה לזהות

ולחבר.

י' פלג;

אלה השלמות נכונות שמופיעות בנייר שלפנינו. ההערה של דן פרי עוד יותר

נכונה עכשיו כי זה מביא אותנו להמלצות שקובעות איך בעתיד לא יהיה מצב כזה

שאיסוף דגים ייעשה באיחור שלא יאפשר את הבדיקה המעבדתית שתאפשר פענוח מהיר של

הענין.

סעיף ראשון זה גיבוש נוהלי פעולה מוסכמים והנהלת רשות הירקון קיבלה טיוטה

ראשונה מהמנהל החדש והמנהל בפועל של רשות נחל הירקון. אולי במאמר מוסגר,

בעקבות המלצות ועדת הבדיקה ננזף המנהל היוצא של רשות נחל הירקון שהתפטר

בינתיים ובמקומו מונה באדיבות רשות שמורות הטבע ממלא מקום דוד פרגמנט שיושב

אתנו, שהיה מצוי בנחל ועבד באפיקו תקופה ארוכה, מכיר אותו היטב והוא שהכין פה

את הנוהל בעקבות תמותת דגים או זיהום נחל בעתיד שכולל ארבעה מרכיבים: איתור

המוקד; עצירת הגורם לתמותה או לזיהום, סיוע במידת האפשר לאוכלוסיית בעלי החיים

שנפגעה ואיסוף דגימות מים ובעלי חיים למעבדה להגדרה. זה באשר לסעיף הראשון של

גיבוש נוהלי פעולה.

הוועדה המליצה להשלים את החקירה בנושא הפגיעה בצנור הביוב של אזור התעשיה

קרית אריה, לקבוע מי אחראי ולהעמידו לדין במידה ותיק החקירה יאפשר זאת. אנחנו

הלכנו אחרי ההמלצה הזאת אחת לאחת. הסיירת של המשרד לאיכות הסביבה חקרה והתיק

בהכנה.

ר' רוטנברג;

התיק הועבר לפרקליטות ב-29 ביוני.

י' פלג;

עוד יותר טוב. הצורך להשלים את החקירה בנושא ההרעלה כולל פירוט הדיווח

מהמעבדות עם המימצאים השונים. אגב, לגבי התמותה השנייה היו שתי גירסאות. אחת

גרסה שזה אפקט מושהה של הראשון. זאת אומרת, אותו גורם רעל שגרם בפעם הראשונה

לתמותה גרם גם בפעם השנייה ופשוט נסחף והגיע בהשהיה, או שהדגים עצמם שנחלשו

כתוצאה מההרעלה באירוע הראשון, הגיעו אל המים המלוחים במורד ולא עמדו במעבר

הזה ממים מתוקים למים מלוחים ואז קיבלנו אירוע שני שבו התגלו דגים רק במורד,

בקטע המלוח של הנחל. ציינתי את זה עכשיו כדי להדגיש את הענין של הזרמת המים

שגם היא נושא שעלה במהלך הטיפול כבר אז וגם בעתיד. אתמול שמענו הודעה של נציב

המים שתהיה הזרמה באפיק בשנתיים הקרובות, זו הודעה משמחת. ביום שישי שעבר

ישבנו בהנהלת רשות הנחל והתחבטנו בסוגיה איך מבטיחים הזרמת מים שפירים, ואני

רוצה לקוות שבמקרה הזה הפרסום בעתונות הוא נכון.

על הרשות ליצור קשר ישיר עם גורמי זיהום פוטנציאליים הסמוכים לנחל. דוד

פרגמנט קיבל הנחיה מפורשת, אחרי ישיבת הנהלת רשות הנחל שדנה בהמלצות, להכין את

הרשימה הזאת ובעצם להיות מוכן מראש שאם בעתיד אומרים שיש חומר כזה וכזה אתה

יודע איזה חקלאי עלול היה להשתמש באיזה חומר ולזהות מהר אם אכן היה כדבר הזה.



היו"ר י' מצא;

מי הגורמים שאחראים היום לירקון?

י' פלג;

רשות נחל הירקון.

שי אסיף;

אני חבר ההנהלה וממלא מקום יו"ר המועצה. כמובן שיש אחריות לכל אחת

מהרשויות שנמצאות לאורך הנחל, אחריות מוניציפאלית.

היו"ר י' מצא;

מי אחריות העל?

ש' אסיף;

הרעיון בהקמת הרשות הוא לרכז את האחריות ביד אחת על כל האספקטים שלה. יש

שתי בעיות. בעיה אחת היא שהרשות עדין צעירה ולא הצליחה להתארגן כדי למלא את כל

תפקידיה וזה מובן. הבעיה השניה היא העובדה שהכרזת התחום של הרשות מגבילה פחות

או יותר את התחום ל-20 מטר משני צדי גדות הנחל, כאשר הבעיות נגרמות על ידי

גורמים שהם הרבה מעבר לתחום הזה, הן מבחינת בעיות ניקוז בחורף והן מבחינת

בעיות של שפכים שמגיעים לנחל מכל מיני אזורים ומקומות כמו כפר-סבא, הוד השרון,

ג'לגוליה ועוד כהנה וכהנה מטעמים מכיוונים שונים. אלה למעשה שתי המגבלות שכרגע

אינן מאפשרות לרשות הנחל למלא את מלוא תפקידה כפי שהיא היתה צריכה לעשות.

היו"ר י' מצא;

מה אתם עושים כדי להתגבר על שתי המגבלות הללו? לפי מה שאני שומע ממך

כרגע, יכולות להיות מסקנות, המלצות ומימצאים אשר יהיו, שום דבר לא מונע תקלה

נוספת.

י' פלג;

אמרתי שהוכנו שלוש ניירות, הספקתי לעמוד רק על הראשון שהוא הנוהל על

דיווח תמותת דגים ועמדתי על ארבעה מרכיבים של הנוהל. איתור המוקד, ביטול השפעת

הגורם, סיוע לבעלי החיים ואיסוף הדגימות.

גייסנו את טובי אנשי המקצוע לענין ונקבע על ידי פרופסור אביטל גזית שנחשב

לשם דבר בתחום נוהל דיגום והסקת מסקנות באירוע חשד להרעלה בנחל.

ונייר שהוכן על ידי הלשכה המשפטית במשרדנו שמדבר על דרכי העברת מידע

באירוע חירום, כי גם פה במהלך האירועים האלה למדנו שיש בעיה בזרימת

האינפורמציה, דבר שמתחבר באופן ישיר להערה של מר שמאי אסיף בתשובה לשאלה לגבי

האחריות. אחריות העל, האחריות הכוללת, האחריות המתאמת היא על הרשות. הרי זה

היה השיקול של הקמת אותה רשות. הרשות הזאת לא עוסקת רק במניעת הרעלת דגים

ובהבטחת נוהלי דיווח במקרים כאלה, היא עוסקת גם בפיתוח בצד הנחל. כאשר מפתחים

פארק, רשות הגנים הלאומיים מטפלת בזה. זו דוגמא היפותטית. היום יש פיתוח יפה

מאד. רשות שמורות הטבע רוצה להקפיד שאותם קטעים שיש בהם חי וצומח לא ייפגעו,

אז היא שותפה באותו קטע לטיפול.



מעבר לכל הדברים שהעיר שמאי אסיף, יש דבר מאד בסיסי בעבודת רשות הנחל שלא

התמצה עד היום וזה קביעת תכנית אב לנחל הזה, כי מזה ינבע הכל. מזה ינבע דרך

הטיפול באפיק, מזה ינבע איך נמנע מאותן רשויות שמזהמות את הנחל שלא יושבות על

אפיקו, שלא בתחום הגדרת רשות הנחל שהוא 20 מטר משני צדי האפיק.

היו"ר י' מצא;

תכנית האב הזאת עדין איננה ולא בנמצא?

י' פלג;

אפילו הנחיות לתכנית האב לא הוגשו עד עכשיו. אני יכול להגיד דבר אחד

באופן מפורש, מאז שנכנסתי לתפקידי, אם יש דבר שאנחנו מנסים לדחוף זה ההנחיות

לפי תכנית האב.

דבר נוסף, חשוב מאין כמוהו, זה ההוראה המפורשת שנתנו לרשויות המקומיות;

הוד השרון, כפר סבא ורמת השרון לגבי הטיפול בשפכים שלהם, כי לפני שעושים את

הדברים, מה שכבר יודעים זה שיש גורם מזהם גדול והן אותן רשויות שמזרימות את

השפכים שלהן המטוהרים או המטוהרים חלקית אל הנחל.

היו"ר י' מצא;

איזה ראש עיר העמדת לדין או הגשת תביעה נגדו?

י' פלג;

לא הגשתי תביעה. דני הלפרין יוכל להוסיף לנו בהקשר הזה רשימה משלו, אבל

אני אומר שהם קיבלו הנחיות והם גם מטפלים. ייאמר עוד פעם, הם עשו זאת הרבה

שנים באופן רע ולא מוצלח אבל עכשיו כפר סבא והוד השרון הולכים למתקן טיהור על

פי הנחיות של המשרד לאיכות הסביבה וגם ראש המועצה המקומית של רמת השרון מבטיח

לטפל בזה בצורה יותר נמרצת.

אם מותר משפט אחד טוב. הרי הכל מוצג כאילו שום דבר לא נעשה בנחל הירקון.

בכל אופן טוהרו, שוקמו והוחזרו הצמחיה והדגה במעלה הנהר בקטע של 7.5 ק"מ,

מהמעיינות ועד אתר אבו-רבאח. אם אנחנו רוצים לתת איזה מסר לנחל וליושבי האזור

זה שהיינו רוצים לראות את כל האפיק, את כל ה-28 ק"מ ולא רק 7 ק"מ במתכונת של

המעלה ולשם כך צריך כמובן קודם כל להסיג את הביוב.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה להתחיל מהמחמאות לרשות הירקון שעשתה רבות ונפלאות במהלך השנים

האחרונות. אני תמים דעים אתך, אבל זאת הבעיה הקשה שאנחנו ניצבים בפניה. אם לא

היו עושים את כל מה שעשו, לא היינו מקיימים פה דיון על תמותת דגים, משום שפארק

הירקון חוזר לימים המפוארים שהיו לו בעבר, זו הרגישות בפניה אנחנו עומדים

היום. יש דגים, יש סירות והפארק מתחיל להיות.

אני רוצה להביע את עמדתי בטרם סיכום כדי להזמין אולי ריקושטים או פידבקים

מסוג זה או אחר. אני טוען, אחרי ששמעתי אותך אדוני המנכ"ל, שקבעתם פרוצדורות

ביורוקרטיות יוצאות מן הכלל איך לטפל, אין לי ספק בכך, שלושה מסמכים שסוגרים

את הנושא מצדדים שונים. בכל זאת, מחר יכולה לקרות אותה תקלה, למרות כל הניירת.

אם אתם לא יודעים היום כיצד זה נגרם, יש השערות, ולא סגרתם היום הרמטית את

היכולת של רשות זו או אחרת לזהם, מחרתיים תתעוררו שוב עם אותה בעיה, בין אם זה

תמותת דגים או תמותה של בעלי חיים אחרים אם נמצאים שם או כל זיהום אחר.



על כן אני קורא לרשות נחל הירקון ולמשרד לאיכות הסביבה לקרות על עצמכם

אחריות למנוע תקלה כזאת. אילולא יצרתם את הצעקה הציבורית וטוב שיצרתם אותה,

אבל משום שיצרתם אותה תמנעו צעקה ציבורית נוספת של תקלה דומה בעתיד. תתרכזו

בזה. אי-אפשר להסתפק רק בנוהל איך הוא יקה את קופסת הקרה ואת הדגימה, אין לי

ספק שהוא יעשה את זה מצוין, אבל את אירוע החירום, כפי שקראת לזה, צריך למנוע.

צריך למנוע אותו לא כשכבר בדקת את הדגימה וראית שהוא קרה, כי זה כבר מאוהר.

אני רוצה שנגיע למצב שאירוע חירום לא יהיה. איך עושים את זה, זו תשובתכם. אחרת

אל תקימו צעקה, אל תצלמו דגים ואל תראו את הפארק. אם אפשר למנוע, בבקשה.

שי אסיף;

אי-אפשר ולא ניתן יהיה במהלך השנים הקרובות לסגור את הנחל הרמטית. אני

אומר הרמטית, אני מתכוון להרבה יותר מזה.

היו"ר י' מצא;

כלומר, התקלה הזאת ונגדיר אותה, תמותת הדגים יכולה לקרות בכל יום מן

הימים הקרובים משום שהסגירה ההרמטית לא קיימת.

שי אסיף;

נכון. צריך לציין והציבור צריך לדעת את הענין, שנחל הירקון הוא נחל

מזוהם. אם נסתכל על נושא הניקוז בהורף, הוא נהל מסוכן, כיוון שהוא מנקז שטחים

אדירים, כ-10% משטחי מדינת ישראל. במקרה של גשם יש בעיה קשה של ניקוז.

היו"ר י' מצא;

בנחל הירקון היתה דגה בתקופת המנדט?

ש' אסיף;

כן. כיוון שזה המצב וכיוון שתל-אביב יחד עם רמת-גן ובני-ברק נמצאות על

מורד הירקון ולמעשה סובלות מכל האירועים שקיימים בירקון, תל-אביב הצטרפה לרשות

הנחל מיד עם הקמתה ופעילה מאד כדי לתת לרשות הזאת את כל הכוח על מנת שתעשה את

הסדר שצריך לעשות בירקון.

לצערנו, במשך השנים, למרות ההתראות גם של עירית תל-אביב וגם של מועצת

הרשות, עדין הרשות איננה עובדת בסדר הקדימויות הנכון, כאשר סדר הקדימויות

הוגדר מספר פעמים על ידי המועצה ובו יש דגש על נושא של מניעת סכנות, מניעת

מטרדים והכנת תכנית אב. אלה הדברים החשובים ביותר שהרשות צריכה לעסוק בהם.

למעשה מה שקרה הוא שבשלבים מסויימים של עבודת הרשות, בניגוד לעמדת

המועצה, היה פיתוח מואץ של נושאים שקשורים בפנאי, נופש, דגה, צמחיה ושייט

בחלקים שונים של הירקון, אנהנו לא נגד זה, אבל נוצרה ציפיה גדולה בציבור שהנה

הנחל הולך ומשתקם. גם בענין הזה אין לנו ביקורת, אבל זה מביא למצב שבין

אופוריה לפאניקה.

היו"ר י' מצא;

מי יצר את האופוריה?



ש' אסיף;

אנשים שלא נמצאים אתנו היום סביב השולחן,

היו"ר י' מצא;

בעקבות האופוריה אצל הציבור נוצרת פאניקה.

ש' אסיף;

נכון, זה בדיוק המצב. אנחנו בעד לנסות לאזן את הענין ולהדגיש את הטיפול,

לא לתת אשליות לציבור כאילו הנחל נקי, מסודר ואפשר לשוט אלא לעשות עבודה

לשיפור המצב של הנחל ובעיקר מניעת הזיהום שבתוכו.

לצורך זה אנחנו צריכים לעשות שלושה דברים. דבר אחד, אנחנו פועלים מזה זמן

להגדלת הנציגות ברשות של אותם גורמים שנמצאים במורד הנחל והם הסובלים

העיקריים, הרשויות המקומיות שנמצאות במורד שהיום הן נמצאות במיעוט ברשות. בדרך

כלל גורמי ממשלה ואחרים הם אלה שנמצאים ברוב ברשות ולכן יש מידה מסויימת של

בעיית איזון בתוכה. עשינו מספר צעדים חיוביים לאחרונה כדי לממש את זה.

דבר שני, לטפל באופן מהיר בהכנת תכנית אב. דבר שלישי, להפעיל את כל

השופרות, וזאת הבמה שצריכה למעשה לסייע לנו, כי אתם ועדת פנים ואיכות הסביבה,

זה המקום ששני הגורמים האלה מצטלבים ומשתלבים בנושאים שקשורים בעיקר בביוב,

כיוון שכל זמן שלא ייפתרו בעיות הביוב של גוש דן מורחב אנחנו נסבול מההרעלות

האלה ולא יעזרו צווים ותביעת ראשי הערים.

היו"ר י' מצא;

כל עוד בעיות הביוב של גוש דן לא תיפתרנה אין פתרון הרמטי לנחל הירקון.

אל נופתע אם בוקר אחד נתעורר ונראה זיהום זיו או אחר. זה צריך להאמר מפורשות.

ש' אסיף;

נכון. אני יכול להוסיף ולדווח שמשרד הפנים נערך בענין זה. איגוד ערים דן

ביוב קיבל על עצמו להכין את התכנית. אנחנו עוסקים היום בהקמת קו הביוב המזרחי

שהוא פהות או יותר לאורך כביש גהה, על-מנת לסלק את הביוב ולעקוף את הירקון.

נעשים הרבה דברים בענין זה.

הערה אחרונה בשביל לאזן את הענין. למרות כל מה שנאמר ולמרות שאני רוצה

להשתמש באירוע תמותת הדגים כמנוף, אני חושב שצריך לקחת את האירוע הזה

בפרופורציה. אסור היום, בגלל אירוע כזה או אחר שהיה בעבר ואולי יהיה גם בעתיד,

להפסיק את תהליך שיקומו של הירקון.

היו"ר י' מצא;

למה אתם צריכים דגה בשנים האלה? ברור שזה יקרה פעם נוספת.



ש' אסיף;

הדגה, אם עושים את זה בצורה נכונה ומכניסים דגה מתאימה, פועלת בצורה

יעילה למניעת חלק גדול מהמפגעים שקיימים בירקון. למשל בנושא היתושים, יש סוגים

מסויימים של דגים שנזונים מזיולי היתושים ופותרים את הבעיה. זאת אומרת, אלה

דרכים אקולוגיות כדי לפתור את הבעיה. האלטרנטיבה היא שלא תהיה דגה, שיהיה

ריסוס אגרסיבי לאורך הנחל כדי למנוע יתושים והבעיה של היתושים תהיה חמורה הרבה

יותר מאשר הבעיה של תמותת הדגה. בעבר בוצעו בנחל ריסוסים אגרסיביים שחיסלו גם

דגה, גם צמחייה וכו' אבל הם מנעו את מכת היתושים בשלבים מסויימים. אנחנו מנסים

למצוא חומרים שמאפשרים לדגה לחיות והורגים את זחלי היתושים. לאור העובדה הזאת

אנחנו מצד אחד חשופים לאיזושהי מכת יתושים קטנה; מצד שני, עלול להיות, בגלל

הריסוסים ובגלל בעיות אחרות, מפגע מסוים בנושא של הדגה. לכן התפקיד שלנו בענין

הזה הוא מאד עדין ומאד רגיש. אבל הבעיה היא איך מצד אחד לא יוצרים ציפיות

גדולות מדי, ומצד שני לא נכנסים לפאניקה כשהדברים קורים.

י' פלג;

החיבור בין הדגה ליתושים, אחת ההשערות שלא הוכחו חיתה שיכול להיות שהחומר

להדברת היתושים היה גורם לתמותה בסיבוב השני.

די פרי;

אני רוצה להגיב על שלושה דברים. ראשית, דובר פה מי אחראי לירקון. לצערי

חסר כאן גורם שהוא בהחלט גורם על, זה נציב המים. בידיו סמכויות אדירות לפי חוק

המים ולפי החוקים חנגזרים ממנו. רשות נחל הירקון בעצם ניזונה בחלק גדול

מסמכויותיו שהוא מאציל לה באותו קטע, אבל בידיו הסמכות לכל אגן ההיקוות. לכן

הפעילות שלו וההחלטות שלו כמה מים הוא משחרר, איך הוא משחרר, מתי לשחרר, איזה

פעילויות הוא מתיר או אוסר במעלה האגן, קובעות קביעות כבדות ביותר ובידיו בעצם

ההכרעה כמעט על חלק גדול ממה שרשות הירקון עושה.

יש בירקון שתי בעיות מרכזיות. אחת, ביוב; והשניה, החקלאות מסביב עם כל

חומרי ההדברה שיוצאים ממנה. בנושא הביוב אין פתרונות של זבנג וגמרנו. הטיפול

בנושא הביוב לוקח זמן. השאלה אם הטיפול הזה מתבצע או משתהה. וכאן, גם המשרד

לאיכות הסביבה, גם נציב המים ובוודאי שהוועדה הזאת יכולים ללחוץ ולהביא לכך

שהעשייה תהיה הרבה יותר מהירה.

אי תמרי;

לפי מה שאנחנו שומעים כאן, בנקודות שונות, בימים שונים היתה תמותה.

לדעתי, לפני שסוגרים הרמטית ולפני שמוציאים את כל הפרוצדורות, הדבר הנכון

ביותר הוא לקבוע נוהלים לגבי הזרמת מים חיים לתוך הנחל. זה יכול להיות באופן

תמידי או על פי קריטריונים שונים.

היו"ר י' מצא;

זה נמצא בממצאים.

א' תמרי;

אני יודעת, אבל אני רוצה להעלות את הדבר הזה לראש סולם העדיפות בזמן הזה,

כיוון שזו הדרך היחידח להתגבר עכשיו על הנושא הזה.



ד' פרגמנט;

אני רוצה לציין שני דברים שלדעתי הם השובים. בלי הקצאת מים מנציב המים

לנהל אין שום סיכוי שיהיה משהו חי בנהל. דבר שני, המצב ששמאי אסיף תיאר לגבי

המורד, כולו או חלק גדול ממנו תלוי במה שיהיה במעלה. אם במעלה יהיה נחל הי

וקיים, כושר שיקום של מפגעים ופגיעות במורד יהיה גבוה. לכן חשוב להבין שהחלק

העליון של הנחל הוא בעל חשיבות עליונה לכל מה שקורה לאורך הנחל וכל לחצי

הפיתוח וכל הדברים שרוצים לעשות לאורכו חייבים לקהת בחשבון שזה המחסן הביולוגי

של החי והצומח.

י' שק;

אנחנו אלה שמבחינה ציבורית מקיימים הרבה פעילות שקשורה בהדרכת תלמידים,

משפחות ומטיילים לאורך הירקון בעיקר בחלק העליון. לדעתי קיימת הבדלה בין החלק

העליון של הירקון, אזור אבו-רבאח שרשות הגנים עושים היום מאמצים גדולים מאד

לטפח שם גן לאומי, לבין החלק התיכון והתחתון. בעיקר הפרסום היה לגבי החלק

העליון והציבור לעניות דעתי חשב שמדובר בכל אפיק הנחל מבחינת שיקום צומח

והכנסת דגים. זה נושא אחד.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהצטרף לקודמי. אתמול היינו בסיור טוב לדעתי

עם שר ההקלאות ועם נציב המים וצוטטו דבריו לגבי הזרמה של מים שפירים, תוספת של

5 או 4 מליון קוב מים לשנה לטובת הנחל. זה נושא שני.

נושא שלישי ואחרון, אני חושב שהירקון הוא נושא הדגל גם במובן הפורמלי של

החוק וגם במובן של תקציבים ומשאבים לגבי כל נחלי מישור החוף. אנחנו מכירים את

הבג"ץ שהוגש לגבי נחל פולג, נחל אלכסנדר ונחלים אחרים. כל שאר הנחלים כמו

הירקון במצב מאד קשה, מאד גרוע. הגיע הזמן ואולי זה חלק מסדר-היום שיהיה פה

בהמשך, לקחת את הירקון כמודל או כנושא שממנו אפשר לגזור כיצד ניתן לטפל

ולהתייחס לנחלים האחרים.

י' פלג;

בסיפא של הדברים האחרונים שמענו קריאה לשיקום נחלים. המשרד לאיכות

הסביבה, במסגרת תקציב שנה הבאה, במסגרת יעדים ומדיניות של שנה הבאה קבע את

נושא שיקום הנחלים כאחד מהעדיפויות המובהקות שלנו.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נקיים דיון נפרד בנושא הזה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אהרי הדיון הזה ברור לי דבר אחד, הצעקה

שקמה, אני לא מערער עליה, אבל לא היו צריכים להעמיד פני מופתעים אלא אם לא

ידעו שהאסונות האלה בירקון יכולים לחזור ולקרות. גם אחרי הדיון היום ברור

לחלוטין שהירקון חסר הגנה. חופניים מלוא הברכה לכל העוסקים בשיקום נחל הירקון

שפעם היתה הנאה לטייל בו, להיכנס לסירה ולשוט בו. שנים רבות הנחל היה מוזנח,

עושים רבות למען הצלתו. אבל כל עוד לא יהיה פתרון מוחלט לנושא הביוב של גוש

דן, לא צריך להיות מופתע מתמותת בעלי חיים בפארק הירקון. ואז הצעקה שהקימו

לגבי נחל הירקון תרמה לא מעט לזעזוע ולפאניקה בציבור, וחבל שהכניסו את הציבור

לפאניקה. צריך להכניס לתודעת הציבור את הצורך באיכות הסביבה.



אני מסכם את הדיון בכך שצריך לעשות כל מאמץ להמשיך לשפר את נושא נחל

הירקון, להחזיר אותו למיטבו ומעבר לזאת. יחד עם זאת, הציבור צריך להיות מודע

לכך שכל עוד אין סיום של תכנית אב שהיא מיושמת, לא תכנית אב על הנייר, פארק

הירקון חסר הגנה והתקלות שראינו יכולות לקרות בכל יום. את זה צריך למנוע על

ידי המשך הפעילות של כל הגורמים שעוסקים בנושא הזה.

נעבור לנושא הנחלים ורמת-חובב, נתרכז בנושא רמת-חובב. כולי תקוה שנוכל

לסכם משהו היום. נושא רמת-חובב עלה בכנסת בעקבות מספר הצעות לסדר-היום, אבל

אולי פעם אחת גם מגיעות מחמאות לעתונות. הייתי מרשה לעצמי לומר שזו הצעה לסדר

שעלתה בעקבות לא מעט כתבות שנכתבו על ידי עתונאי בשם צבי אלוש שיושב אתנו פה

היום. אם מגיע לעתונות פרס פוליצר בנושא איכות הסביבה, היה צריך לתת אותו

לעתונאי שחשף את מה שקורה שם. הוקמו ועדות והיו לפני כן ועדות, ידעו דברים ולא

ידעו דברים, אבל החשיפה הפומבית הזאת הביאה להעלאת הנושא על סדר היום, הביאה

לטיפול לא מעט פומבי של המשרד לאיכות הסביבה, לא שלא טיפלו לפני כן, כל אחד

טיפל בדרך אחרת. משעלה הנושא במלוא חומרתו וחסכנה הציבורית שנשקפת ממנו, אני

ביחד עם חברי הוועדה היינו ברמת-חובב בדקנו וראינו את מאגר החומרים הכימיים.

עכשיו פרץ כל הסיפור של זיהום מי התהום והסכנות. גם אנחנו, ועדת הפנים, עשינו

עבודה כמו כל אחד אחר, לא ראינו את זה כי לא הביאו לנו את האינפורמציה ולא

ידענו עד כמה הסכנות גדולות . יש מציאות קשה ברמת-חובב, אנחנו נשמע עליה, אבל

חשבתי לציין שיפה כשיש חשיפה כזאת ציבורית. לא פעם העתונות מביאה לנו את

הנושאים שאנחנו דנים בהם לצורך תיקונם. אפשר לתת את זה בניגוד לדיון הקודם

בנושא נחל הירקון שזה לא דבר שהעתונות חשפה, אלא כשזה קרה אז המשרדים הממונים

חשפו והקימו את הצעקה. בוודאי העתונות נתנה את הכותרות שהלעיטו אותנו. פה היה

הפוך, העתונות הלעיטה אותנו בכותרות בנושאים שלא ידענו על קיומם ועל זה מגיעה

בוודאי מלה טובה.

לגופו של ענין. חברי הכנסת פנחס בדש וטלב אלסאנע הגישו הצעות לסדר-היום

בנושא זה. הם יציגו אותו בקצרה ואחר-כך נקיים את הדיון, נשמע את המנכ"ל, נשמע

גורמים אחרים וננסה, אם אפשר, לסכם את הנושא במהצית השעה הקרובה.

אנחנו יודעים שאתר רמת-חובב הפך בעצם לאתר פסולת רעילה של המדינה. יש

פסולת שמגיעה מכל הארץ ומתרכזת באתר. באתר אמורים להפריד את החומרים, לטהר

ולאחסן אותם. מה שקורה שם בפועל, יש לפחות שבעה מפעלים כימיים בדרום שסוגי

הרעלים שלהם שמגיעים לשם, תוך כדי התערבבות שלהם יוצרים חומרים אחרים מסוכנים.

כל הנושא הזה עלה לדיון בעקבות תחקיר על מה שנעשה בשנתיים האחרונות. נעשו

דברים לא תקינים, שחררו פסולת שלא עברה טיהור וניקוי, בשעות שאף אחד לא ראה.

הסתירו מגורמי איכות הסביבה אירועים וכל מיני תקלות שקרו שם. התחילה מערכת של

טרור והשתקה של עובדים ופיטורי עובדים שהתריעו על הענין הזה. המצב הלך והחמיר,

אפילו היו כמה מקרים של כמעט פינוי בסיס צבאי באזור ושל אנשים שאושפזו בבתי-

חולים. נגרם נזק למי התהום באזור. הוזרמו לנחלים לא רק הפסולת הרעילה מרמת-

חובב אלא גם פסולת מהמפעלים הכימיים. מי שפכים שמוזרמים לנחל הבשור ונחל הסכר

פוגעים במי התהום שנמצאים בעומק רדוד, עד היום מחלחל הומר מסוכן למי התהום.

אני רוצה לדעת כמה דברים מהמנכ"ל. א. מה תוצאות ועדת החקירה אם היתה. אני

לא כל כך מרוצה ואמרתי את זה אז, מהחקירה הפנימית של כל המפעלים האלה לגבי

תקלות שקורות. חייבת להיות, בנוסף לחקירה הפנימית, ועדת חקירה חיצונית שתבדוק

את הנושא הזה בצורה אובייקטיבית. יש שם כמות אדירה של חביות שצריכות לעבור

עיקור או צריכות להיות מאוחסנות. הן מאוחסנות בצורה רשלנית ביותר. אני מתפלא

שעד היום לא קרה אסון אקולוגי גדול.



אני רוצה לשמוע מהמנכ"ל על תכנית ההפרטה של המפעל הזה ומה הסיוע שאתם

יכולים לתת למפעלים אחרים שרוצים להיכנס לנושא זה. אני יודע לפחות על מפעל אחד

גדול שיש לו שיטה שהיום מיושמת בארה"ב, בשוויץ, בגרמניה, של עיקור פסולת רעילה

בשיטת תנורי הפלסמה, מפעל שממש מעקר את כל הפסולת ההרעילה, טכנולוגיה שנמצאת

היום בעולם, אמנם היא יותר יקרה ממה שקיים היום אבל יכול להיות שצריך לחוקק

חוק בנושא הזוז כדי להעלות את התקן של עיקור פסולת כזאת. אני רוצה לדעת אם

המשרד יכול לעזור ולעודד משקיעים כאלה בנושא הזה.

אנחנו רוצים לשמוע לגבי האסון שכמעט קרה ברמת-חובב. מה שמטריד אותי הוא

שבמועצת המנהלים של המפעל זה יושבים שני אנשים בכירים ממשרדך, שעם כל הרצון

הטוב שלי להיות שקט ורגוע שהם לא ידעו מהענין הזה, שמעתי הרבה מאד עובדים

שאמרו שהעבירו אינפורמציה על מה שקורה. אי-אפשר להשתיק דבר כזה במשך שנתיים.

האם ידעו מהענין הזה ומה בדעת השר והמשרד לעשות?

טי אלסאנע;

מאחר וחבר-חכנסת פנחס בדש פירט את נסיבות האירוע או המפגע האקולוגי החמור

ברמת-חובב, אני רק רוצה להוסיף. אני סבור שיש כאן רשלנות, אפילו רשלנות פושעת,

כי בעלי המפעלים הכימיים יודעים שהמפעלים נמצאים באזור מיושב ומאוכלס ולמרות

זה הם נהגו בחוסר אחריות כלפי התושבים, כלפי העובדים וכשחפועלים הקימו קול

צעקה לא ניסו לתקן אלא פתרו את הבעיה על ידי עריפת ראשיהם של אותם עובדים.

הרי המקום הזה מסומן בתור מקום שהסיכון האקולוגי ממנו הוא גבוה. לכן צריך

לשים אותו על הכוונת מבחינת פיקוח, מעקב, ביקורים חוזרים ונשנים ובדיקות

מעמיקות על מנת לעמוד על טיב ממצאי הבטיחות הננקטים. אני שמעתי, גם התושבים

בסביבה ידעו על מפגעים, על גאזים שנפלטו מאותו מקום עקב ריכוז של מים לא

מטוהרים כשהמים הרעילים האלה חשופים גם לאוויר והאנשים שגרים בסביבה נושמים את

זה וזקוקים לטיפול רפואי. היו מקרים שמצביעים על תופעה מסוכנת. איפה היה המשרד

לאיכות הסביבה?

עם כל הכבוד לעתונים שגילו, במיוחד לעתונאי צבי אלוש שהפנה את תשומת הלב

והזרקורים לכיוון הזה, אבל התפקיד העיקרי מוטל על המשרד לאיכות הסביבה. שאלתי

היא מה אתם מתכוונים לעשות כלפי האחראים לאירוע הזה מאחר ומדובר לדעתי ברשלנות

שגרמה נזק לתושבים ופגעה בבריאות הציבור. שמעתי הרבה תלונות מתושבים בנגב על

מי שפכים של דימונה שעוברים על יד ערוער, האנשים סובלים ותינוקות נזקקו לטיפול

רפואי עקב הפגיעה מיתושים. מה עושה המשרד לאיכות הסביבה כדי לכפות על אותן

רשויות מניעת מפגעים על תושבים הנמצאים בסביבה. רק לפרט את המפגע הבריאותי ולא

לכפות פתרון, לדעתי בזה לא מקדמים את הנושא. השאלה היא מח הסנקציות, מה כוח

האכיפה שיש למשרד לאיכות הסביבה בקשר למפגעים האלה?

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לדעת איך המשרד לאיכות הסביבה לא עלה על הנושא בטרם הכתב צבי

אלוש פרסום את כל מה שפרסם. אם כן ידעתם, למה לא התרעתם, למה לא מנעתם ומה

היום המסקנות של המשרד לאיכות הסביבה?

י' פלג;

אני אתחיל מהסוף, מה המעשה האופרטיבי או מה המסקנה שמתבקשת. מסכת העובדות

שהוצגה פה, עליה אי-אפשר להתווכח. אני מרשה לעצמי עשר שניות לטובת התקשורת

שהרי אני בא ממנה. גם לדעתי בכל המקרים, כולל במקרה הזה, ישנה היום אווירה

ציבורית, מודעות ונכונות ותרומתם של צבי אלוש ושל אחרים לשיפור איכות הסביבה

היא חשובה. אני מצטרף לדעת היושב-ראש.



העובדות לגבי אתר הפסולת. השר לאיכות הסביבה יוסי שריד פועל במרץ רב

והשלים בעצם את ההחלטה של ועדת שרים לענייני הפרטה. אנחנו מבקשים להביא להפרטה

מוקדמת ככל האפשר של החברה. ועדת השרים אישרה את המכירה של החברה.

היו"ר י' מצא;

מה זה קשור לנושא איכות הסביבה?

במסגרת המכירה של החברה מתחייב הרוכש להקים תוך זמן קצר, במקרה הזה שלוש

שנים, משרפה שתפתור את כל בעיית הפסולת האורגנית בישראל ובכלל זה את המצבור של

30 אלף טון פסולת באתר הפסולת הרעילה שהתיאורים הפלסטיים שלו כבר הגיעו

לכולנו.

המשרד בדעה שהפעלה מקצועית של האתר כולל התאמה לתנאים מיוחדים ברשיון

העסק של החברה, לא יהווה סיכון בטיחותי לתושבי באר-שבע והסביבה אם יטפלו בו

נכון.

לענין הבדיקה, בעקבות הפרסומים האחרונים השר הורה על הקמת ועדת בדיקה

פנימית וביקש מיו"ר דירקטוריון החברה החדש להקים ועדה כזאת. הוועדה הגישה

מימצאי ביניים ומבטיחה בתוך שבועיים להגיש מימצאים סופיים.

פ' בדש;

זה המון זמן.

י' פלג;

הבדיקה היא לגבי הרבה סעיפים שהועלו על ידי הכתב. ההזנחה היא הזנחה של

שנים רבות. היתה מחלוקת מקצועית בין המשרד לבין הדירקטוריון הקודם של החברה.

אני רוצה לציין שכשמונה הדירקטוריון החדש אמרתי שזה כנראה הדירקטוריון היחידי

בארץ ובעולם שאומרים לו שההישג הגדול ביותר שלו יהיה אם הוא יביא לסיום

שליחותו על ידי זה שהוא יתפרק מנכסיו וימכור את החברה, וזאת כדי להבטיח הליך

מהיר שיביא לפתרון כל אותן בעיות שהועלו כאן.

מזה אני יוצא לענין ההפרטה ותוך כדי תיאור ההפרטה אתייחס לשאלות שהוצגו

על ידי שני חברי הכנסת ובמידה מסויימת גם על ידי הכתב. ההחלטה של ועדת השרים

לענין ההפרטה אימצה את המדיניות של המשרד בענין סילוק פסולת של חומרים רעילים.

בהקשר הזה אולי הערה קצת בשוליים לחבר הכנסת בדש. לא שזה נהיה אתר פסולת, האתר

הזה נקבע כאתר הפסולת המסוכנת של מדינת ישראל. לגבי הפתרונות החילופיים

שהעלית, יש סעיף שרשות החברות הממשלתיות ביקשה להגדיר אותו כבלעדיות ואנחנו,

מטעמים של הצעות מהסוג הזה שהבאת, מצאנו נוסחה שהתקבלה על ידי ועדת השרים

שהחליטה על ההפרטה שאומרת; לדעת המשרד אין כיום הצדקה לאתר נוסף לסילוק פסולת

והמשרד מחייב ריכוז הטיפול בשאלות הפסולת המסוכנת למעט חומרים רדיו-אקטיביים

באתר הקיים ברמת-חובב. זאת אומרת, מדובר פה בהשקעה גבוהה מאד של מי שיתחייב

ויקח על עצמו את הטיפול במצבור הקיים ובחומרים העתידיים, מדובר על 25 עד 50

מליון דולר.



פ' בדש;

שוב אנחנו נכנסים למערכת מונופוליסטית שתייקר ולא תיצור תחרות. אני חושב

שסעיף כזה במכרז הוא שערוריה. תן לעוד אדם שרוצה להשקיע סכום לפחות כזה לטפל

בפסולת הרעילה.

פה דווקא נכנס ענין כלכלי שרשות החברות הממשלתיות הביעה ועל-פי החישובים

שלה, הכמויות המוכפלות במחירים שאפשר לחייב על סילוק פסולת רעילה והמחירים הם

מאד גבוהים, לא יאפשרו השקעות כפולות כאלה. זאת אומרת, גם פה היה ויכוח אם

ההשקעה הזאת תוחזר במשך שמונה שנים או פחות.

היו"ר י' מצא;

ממה צריכה להיות ההשקעה החוזרת?

י' פלג;

מהמשרפה, מתשלום על החומר המצטבר של המשתמשים בעתיד. מדובר פה במאות

שקלים לטון.

פי בדש;

אני רוצה להעיר שהמפעל קיים כבר 11 שנה. הטכנולוגיה היום שונה לחלוטין,

צריך לתת לדברים להתפתח.

י' פלג;

המפעל הקיים לא פועל נכון. לכן צריך משרפה.

פי בדש;

איך יטפלו בכל בעית הזיהום של המשרפה, עשן וכל מה שמסביב?

י' פלג;

המשרפה הזאת תעמוד בתקני המשרד לאיכות הסביבה ותקני פליטה. זו שאלה

קריטית ומכרעת. אין ספק שהקמת המשרפה תותנה בתנאים ספציפיים מובהקים שהמשרד

לאיכות הסביבה יקבע. ייקבעו תקני פליטה שימנעו זיהום אוויר. מתקנים כאלה

קיימים בעולם ואכן המשרד בעצם ירצה ליצור צירוף של גורם ישראלי פלוס גורם

בינלאומי שכבר יודע לשרוף פסולת רעילה.

פי בדש;

תבדקו את נושא הבלעדיות.

האם מוציאים מכרז?



י' פלג;

כן.

היו"ר י' מצא;

למה בלעדיות?

פ' בדש;

מוציאים את המפעל להפרטה. המכרז הוא לקניית המפעל הקיים. אני מדבר על זה

שלא נותנים להקים מפעלים נוספים לטיפול בנושא הזה.

היו"ר י' מצא;

לא ניכנס לנושא הזה כרגע.

י' פלג;

את המחדלים של 12 שנה אי-אפשר לפתור אלא במהלך גדול של הקמת משרפה. מי

שצריך להקים את המשרפה יצטרך לעשות שיקול כלכלי כשהוא הולך להשקעה מהסוג הזה.

הרווח של המדינה יהיה שייפטרו מהמצבורים ויקבעו בוודאות מי יטפל בפסולת בעתיד.

כתוצאה מכל הדברים האלה גם יחד, השורה התחתונה היא שצריכים לעשות כל מאמץ

להאיץ את תהליך ההפרטה כדי שהטיפול יהיה בהקדם האפשרי שזה לפי לוח הזמנים של

הקמת המשרפה. אפשר להוציא מכרז ואחרי זה להיות במצב שכעבור שלוש שנים המשרפה

תהיה כזאת שתפגע בבריאות הציבור. לקחנו גורם שילווה את הענין גם בתהליך ההקמה

כדי להבטיח שבעוד שלוש שנים השאלה ששאלת עכשיו לא תישאל.

היו"ר י' מצא;

השאלה היסודית היא אחת, שיטת המשרפה עונה על הבעיה האקולוגית הסביבתית?

י' פלג;

כן. הבהרתי שאנחנו מלווים את כל תהליך הקמת המשרפה ולא רק מביאים אותו אל

סופו.

י' גלעד;

נשאלה פה שאלה מה עשה המשרד ולמה המשרד התעורר רק לאחר שפורסמה הכתבה.

אני רוצה לרענן קצת את הזכרון. לפני למעלה משנתיים מינה המנכ"ל הקודם של המשרד

לאיכות הסביבה ועדת בדיקה במסגרת חוק רישוי עסקים. ועדת הבדיקה הזאת בדקה מה

נעשה באתר רמת-חובב. הוועדה הזאת הגישה דו"ח. הדו"ח היה חריף מאד. הוא הוגש

למנכ"ל ולהנהלת החברה. הנהלת החברה הקודמת דחתה את הדו"ח הזה על הסף, לא

התחשבה בו, והיום כשאנחנו שומעים פה גילויים של העתונאי, אני יכול להגיד בפה

מלא שרוב הגילויים של העתונאי מצויים באותו דו"ח של הוועדה שהוא לא הוסתר.

פי בדש;

אם כך אני עוד יותר מזועזע.



י' גלעד;

דבר שני, אני חושב שאחת הסיבות העיקריות שהביאה לכך שהמשרד ומדינת ישראל

כל כך מעוניינים בהפרטת החברה הזאת היתה כתוצאה מן הפרשה הזאת.

נשאלה פה שאלה בקשר לטכנולוגיות חדישות לשריפת פסולת. הטכנולוגיות האלה

עדין לא פועלות בעולם. החישוב הכלכלי הורג אותן. אם יהיו מעוניינים להכניס

דברים שעוד לא נוסו בעולם באמת יצטרכו חוק מיוחד.

פי בדש;

נוסו בעולם.

ב' גבעון;

מה שאתם מעלים עכשיו זה רק סימפטום. המחלה הרבה יותר עמוקה. היא מתמשכת

מיום הקמת האתר שבטעות ייסדו אותו במקום בלתי מתאים. בסדר, הוא קיים וצריך

עכשיו לפתור את הבעיה. עשר שנים אנחנו מנסים והעסק לא הולך. אני מדברת על כל

הקומפלקס, כי אנחנו צריכים לזכור שיש אתר ארצי לפסולת רעילה מצד אחד, ומצד שני

כל בעיית השפכים התעשיתיים ברמת-חובב.

הוקמה מועצה תעשייתית שהיא בעצם באה למלא חלל שהיה שם. אני לא רואה שום

שיפור. השפכים ממשיכים לזרום, מי התהום מזדהמים, ניטור אוויר שהובטח לפני

כשלוש שנים עדין לא התחיל להיות מבוצע, העסק הזה פשוט הולך ונכנס למהלך של

חוסר התייחסות וחוסר אכיפת הרווקים. אנחנו מבקשים שוועדת הפנים תיקח את הענין

ותטפל בו טיפול שורש יסודי אחת ולתמיד.

יי היכל;

אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, אנחנו בדיוק חודשיים בתפקיד. אנחנו

נכנסנו לנושא ברצינות. הקמנו ועדת בדיקה חיצונית אובייקטיבית. המכון הביולוגי

בנס ציונה עושה לנו את הבדיקה ותוך שבועיים-שלושה אנחנו גומרים את כל תהליך

הבדיקה שמורכב משלושה צירים; 1. לבדוק מה קרה ולמה קרה ולמי היתה הסמכות לפעול

במקום. 2. אנחנו בודקים את כל הוראות הבטיחות והוראות הניהול שקיימות ולראות

אם הן עונות על הבעיה. 3. מפיקים את הלקחים בשביל לתקן. צריך לזכור, זה לא רק

המפעל הזה, שם יש עשרה מפעלים.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לשמוע את מר אלוש כמי שמכיר את הבעיה מאספקט אחר, כאחד האזרחים

שחיים שם, כיצד אתה רואה את הנושא היום, לא מה קרה, איך קרה, אלא מה קורה

מחרתי ים.

צי אלוש;

רק משפט אחד. הוזכר פה דו"ח שפורסם לפני שנתיים ונאמר שרוב הדברים

שמופיעים בכתבה בעצם פורסמו בדו"ח. אמנם חלק מהדברים זה כך אבל הבעיה היא

שלמרות שהדברים פורסמו לפני שנתיים, הדברים חזרו ונשנו ונעשה נסיון להסתיר

אותם.



נקודה שניה, זה היבט אנושי אחד שאני מבקש מיושב-ראש הוועדה להתייחס אליו.

יש מין נורמה כזאת שמי שפותח את הפה משלם את המחיר. רוב חברי ההנהלה מסכימים

עם הדברים שנאמרו שנעשו. האיש שהשף את הדברים, עובד בשם משה ביטון, בגלל

הסכסוכים שלו עם הממונה עליו, בגלל שהוא לא רצה לשתוק, הוא מפוטר היום, אב

לארבעה ילדים מחוסר עבודה, וכל האנשים שעליהם אנחנו מדברים כאשמים או אשמים

לכאורה נמצאים בתפקיד.

זי צל;

נאמר פה שהעובד פוטר בגלל שהוא התריע. העובד מעולם לא התריע. העובד פוטר

לאחר שסרח בעבודתו. אני אתן דוגמאות מה הוא עשה. אם זה לא עילה לפיטורין אני

לא יודע מה זה עילה לפיטורין. חבל שכותב הכתבה לא פנה אלי לקבל תגובה עניינית.

עובד שמזייף כרטיסי נוכחות לא יעבוד בחברה שאני מנכ"ל שלה. זה אחד

מהדברים. עובד שמשתמט מעבודה, בורח מהאתר ומופיע כעובד באותו זמן, לא יעבוד

בחברה שאני מנכ"ל שלה.

צ' אלוש;

עובד שמאפשר להזרים חומרים מזהמים לתוך הבריכה בניגוד להוראות יכול

להמשיך לעבוד.

זי צל;

בתחקיר חוקרים גם את הצד השני.

החברה הוקמה בשנת 1990. עד אז החברה היתה קיימת על ידי גופים פרטיים

ונוהלה על ידי חברת מבני תעשיה.

היו"ר י' מצא;

מה הפתרון לחברה מחרתיים?

קריאה;

הפרטה.

זי צל;

הפרטה מחייבת על ידי המשרד להקים משרפה לחומרים מסוכנים. אם לא תוקם

משרפה לחומרים מסוכנים לא יהיה פתרון לחומרים המסוכנים. אין אפשרות לטפל

בחומרים האורגניים אלא בשריפה מבוקרת שלא פוגעת בסביבה. אם לא תוקם המשרפה

תונצח הבעיה ותחמיר מיום ליום.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נסיים את הישיבה. אני מתנצל בפני כל מי שלא דיבר ולא הספיק לומר את

אשר על לבו. מטבע הדברים לא הגענו למיצוי הנושא הזה.

ועדת הפנים היתה כבר ברמת-חובב, סיירה שם. הוצגו לנו הדברים בהתפעלות

כשיאה של מערכת שמטפלת בתעשיה המסוכנת ויצאנו מלאי התפעלות. אני בוש ונכלם

בעצמי, אבל ועדת הפנים לא יכולה לעשות את החקירות פנימה. חבל ששנתיים מאז אותם

דוייחות לא סערו אותם משרדים.



אני מבין שוועדת השרים החליטה על הפרטה. אנחנו בוודאי יכולים לברך כמעט

על כל הפרטה, יכול להיות שגם פה צריכה להיות הפרטה. אנחנו לא מכירים את הנושא,

אבל אם החלטתם על הפרטה אנחנו מאמצים את זה. זו הפרטה מיוחדת במינה מכיוון

שההכנסות יהיו מהשירותים שהחברה תספק ללקוחותיה והלקוחות הם מעטים. אותם

לקוחות מעטים יצטרכו לשאת בעול ההשקעה האדירה הזאת פלוס רווח למפעיל. גם את זה

צריך לקחת בחשבון, שלא תחסלו את התעשיות הכבדות במדינת ישראל בשל ייקור המוצר

שלהם משום שהאגרה או התשלום עבור השירות שהם יצטרכו לשלם יהיה גבוה. הממשלה

צריכה לקחת לתשומת לבה, שההפרטה המבורכת לא תחסל את התעשיות ותישאר חברה הסרת

פעילות. ככל שהיא חסרת פעילות, כך ההוצאות שלה יתייקרו ובסופו של דבר היא

תוזנח.

הוועדה תצא לסיור במקום, נקיים דיון, נשמע את כל הגורמים, נדע מה קורה עם

הדו"ח שהוזכר פה, נדע מה קורה בנושא ההפרטה, איך זה מתקדם, נשמע על נושא

המשרפה, כי זה צריך להדליק נורה אדומה למרות ההצהרה ואני מקבל אותה, שהיא כדת

וכדין, אבל אנחנו יודעים בסופו של דבר מה עלולות לגרום משרפות מבחינה של איכות

הסביבה וזיהום האוויר. את הסיור נקיים או לפני חג הסוכות או מיד כשנחזור

מהפגרה במחצית חודש אוקטובר. אני מבקש מהמשרד לאיכות הסביבה אם יש אפשרות

למנוע זיהום היום, לא להשאיר את הדברים פתוחים ולטפל בהם.

פנייה למנכ"ל. הוועדה לא נוהגת להיכנס לענייני עובדים. אני לא מנהל פה

חקירה ובדיקה. ברגע שאתה אומר שעובד סרח מגישים גם תביעה פלילית ואז התביעה

הפלילית עומדת בבקרה משפטית. כולי תפילה ומשאלה שלא נגלה שהיתה התנקמות באותו

עובד, כי אני אראה זאת בשיא החומרה אם אדע שעובד פוטר בגלל מה שהוא גילה,

ואינני יודע מה הוא גילה, אני שומע את הסיפור הזה לראשונה. על כן, אם העובד

סרח, זו החלטתך. אם זו נקמנות כלפי העובד, זה נושא ציבורי. אנחנו מקווה שאין

כאן נקמנות. אני מבקש מהמנכ"ל לבדוק את הנושא הזה ולהתעמק בו פעם נוספת.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10