הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, א' באב תשנ"ג. 19.7.93. שעה 00;11

נכחו ;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

חה"כ א' פורז

אי שילה - המפקח הארצי על הבהירות, משרד הפנים

א' בן פורת- רואה חשבון , משרד הפנים

א' וצלר - ממונה על אגף אי לביקורת הרשויות

המקומיות, משרד מבקר המדינה

א' שילה - משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

היועץ המשפטי; ב' יערי

מזכיר הוועדה; אי קמארה

ט' רם

סדר היום; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993



הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993

כוונתי לסיים היום את הכנת החוק לקראת קריאה שניה. אדוני

היועץ המשפטי, מתי ניתן להעלותו מעל במת הכנסת?

ב' יערי;

אם נניח אותו חיום, ביום רביעי כבר ניתן יחיה להעלותו.

היו"ר י' מצא;

והיה ונכשלנו בנסיון זה, יש לנו את שבוע הבא שעדיין אינו

השבוע האחרון לפני פגרת הקיץ.

המשאלה מעצמי ומיכם היא לנסות לגמור לקראת קריאה שניה

ושלישית. יכול להיות מצב שהמליאה תקבל הסתייגות אחת או שתיים

ולכן יחיה צורך לחזור לוועדח, ולכן נחוץ לנו שבוע זה.

א' פורז;

מי שלא היה נוכח בזמן הישיבה והוא חבר ועדה, לא יכול

להסתייג, ומי שלא חבר הוועדה, ודאי שלא יכול להגיש הסתייגות.

היו"ר י' מצא;

אני פונה אל בני יערי. עדיין לא הונחה חקיקה לגבי ביטול

יום הלימודים. חבר הכנסת דוד מגן קיבל היום אישור בהנהלת הסיעה,

להעלות הצעה לסדר בנושא התנגדות לביטול יום חינוך.

בי יערי;

הצעת החוק הממשלתית תונח היום במליאה.

היו"ר י' מצא;

אם יהיה ביטול יום לימודים, אזי מצביעים משבע או משמונה

בבוקר, ואם תיפול הכרעה כנגד ביטול יום לימודים, ההצבעה תיערך

רק חצי יום.

בי יערי;

צריך לקבוע זאת בחוק.

היו"ר י' מצא;

מר שילת, השבוע תדע מה קורה עם יום הלימודים ועל-פי זה

תיערך.

א' שילת;

השאלה כיצד נערכים בזמן כה קצר? הרעיון היה שאם ההצבעה

תיערך חצי יום, ההוראות הללו היו צריכות לעבור כבר לפני חודשיים

ולא היום.

הצעת החוק של הממשלה אומרת ביטול לחלוטין של יום

הלימודים, ואני סבור שהיא תעבור.

א' פורז;

הממשלה יכולה להביא הצעת הוק גם במהלך הפגרה.

היו"ר י' מצא;

נעבור להצעת החוק. אלו הערות יש ליועצים המשפטיים?

ב' יערי ;

מר אי שילה ואני עברנו על כל סעיפי החוק, תיקנו כל שגיאה

והוספנו את אשר נתבקשנו על-ידי הוועדה בעבר. ברצוני להפנות את

תשומת ליבכם לסעיף 31 בעמ' 11, שהוא בבחינת הוראת שעה שנתקבלה

לפני מבחירות האחרונות לכנסת בענין מיסוי. מדובר על מם הכנסה של

עובדים במערכת הבחירות.

ישנו כאן שינוי. העתקנו מילה במילה את מה שהיה קבוע

בבחירות לכנסת, דהיינו שכל העובדים במערכת הבחירות ישלמו מם

הכנסה. מיוחד בשעור של 25% בלבד, ולא יותר, על השכר שישולם להם.

"המקבל שכר עבודה בבחירות יהיה חייב

לגביו מס בשיעור של 25% (להלן-המס המיוחד)."

העתקנו את ההוראה, אך ישנו שינוי אחד. כללנו, שלא כמו

בבחירות לכנסת, את פקידי הבחירות שמתמנים על-ידי שר הפנים.

בהבדל מן הטקסט של הכנסת, הכנסנו כאן הגדרה של פקיד בחירות

שנתמנה על-ידי שר הפנים וקבענו שגם פקיד בחירות כזה שמקבל הכנסה

עבור עבודתו במערכת הבחירות, ישלם 25% בלבד. במערכת הבחירות

לרשויות המקומיות לא קיימת ועדת בחירות מרכזית כפי שיש בכנסת,

ושר הפנים מפעיל רשת של פקידי בחירות שהוא ממנה לצורך חוק זה.

אלה עובדי משרד הפנים בעיקר.

א' שילת;

בערך 60% מהם הינס עובדי משרד הפנים וכל היתר הם עובדי

משרדיס אחרים, מאחר שלמשרד הפנים אין די אנשים לכיסוי כל

הרשויות המקומיות .

ההנחה היתה שלא מעוניינים לפתוח תיק ניכויים לגבי מתנדבים

ופעילי מפלגות, אך אלה עובדי מדינה.

גם בכנסת היה מדובר על כל רשות הממונה על ביצוע הבחירות,

בכלל זה את ועדת הבחירות המרכזית לגבי העבודה ביום הבהירות, כל

מזכירי ועדות הקלפי, הנהגים וכדומה.

אתם מכניסים בעמ' 11 סך של עד 600 שקל לשכר עבודה בבחירות

ועד 500 שקל עבור תשלום להסעות, דהיינו סך הכל 1,100 שקל.

בכנסת זה היה 500 ובסך הכל 1,000 שקל. הוספנו בכל אהד

מהסכומים 100 שקל בשל ההתייקרויות שהיו.

הסך הכולל הוא 100 ,1.

כן .

היו"ר י' מצא;

במערכת הבחירות לכנסת הכל ביחד הסתכם ב- 1,000 שקל ואתם

הגדלתם ל- 1,100. אתס כוללים בתשלום המם גם את פקיד הבחירות,

שלא היה כלול קודם לכן .

זוהי הצעתנו .

היו"ר י' מצא;

אין שום סיבה שמישהו ישתכר ולא ישלם על כך מס.

פה המס מוגבל ל- 25% והשאלה היא האם רצוי שלעובדי משרד

הפנים או לעובדי מדינה ארורים המועסקים בתקופת הבחירות כפקידי

בחירות, יהיה מס הכנסה מופחת? אני סבור שזה לא מוצדק. הרי מדוע

קבענו 25%? כי מדובר על אנשים שבאים למפלגה לפעולה חד-יומית,

חלק מהם שכירים ולעיתים צריך להוסיף את המם לדו"ח השנתי ואם לא

מגישים דו"ח שנתי, הם עוברים עבירה של העלמת מם. לכל המקרים

המזדמנים הללו קבענו הסדר מיוחד, אך איני חושב שראוי שעובדי

המדינה יהנו ממם מופחת.

ההצדקה היא בכך שהמפלגות תוכלנה לקחת לאותם מנגנוני עבודה

-גון גזברות או תחומים אחרים, בכירים מתוך שירות המדינה.

אין זה שייך. פקיד בחירות הוא בעצם יושב-ראש ועדת הבהירות

באז ו רו .

היו"ר י' מצא;

איני מדבר על פקיד בחירות.

עם אחרים אין לי בעיה. עובד מדינה שעובד במערכת הבחירות

אינו שייך.

היו"ר י' מצא ;

כמה הוא משלם?

2596. לגבי פקידי הבחירות מדובר לא רק ב- 600 שקל של יום

הבחירות. הוא יכול לקבל כמה אלפי שקלים משום שהוא עובד לא רק

ביום הבחירות. הוא יכול לעבוד במשך כל התקופה ויהנה ממם הכנסה

מופחת.

בכנסת, מזכיר הוועדה הוא עובד מדינה. מהו המם לגביו?

א' שילת;

כמעט כל עובדי ועדת הבחירות המרכזית הם עובדי מדינה.

היו"ר י' מצא ;

איני מדבר על חברי ועדת הבחירות המרכזית אלא על מזכירי

ועדות קלפי בקלפיות .

25%.

היו"ר י' מצא;

תתקן את החוק לעובדי המדינה.

קיימת כאן בעיה. אנשים מקבלים את התפקיד מכח היותם עובדי

מדיינת ולא כמישהו שבא לעבוד במפלגה. כמה ישלמו לפקיד בחירות?

הרי פרסמתם את הסכום.

הם יקבלו במשך ארבעה חודשים תוספת של 65% משכרם.

זאת אומרת שיכול להיות מדובר ב- 10,000 שקל לעובד מדינה.

העובדים הללו משקיעים עבודה יום ולילה.

בנושא זה ניתן להסביר לכאן ולכאן . ברגע שנותנים 25%,

צריכה להיות אחידות לגבי כולם. לא יתכן שעובד מדינה שעובד

במפלגה, ישלם רק 25% ואם יעבוד בקלפי, ישלם 51%. כשמדובר במישהו

שאמור לנהל מטה, גם כן לא מדובר בסכומים קטנים.

אם מנהל מטר, מועסק על-ידך לא רק ביום הבחירות, צריך לשלם

עבורו מם רגיל. רק מי שמועסק ביום הבחירות משלם 25% מס.

כעת אתה משכנע אותי. אם מדובר בעובדי מפלגה לאורך תקופת

הבחירות, דהיינו העסקה במשך שלושה ארבעה חודשים, צריך לשלם

עבורם את המם הרגיל לפי הטבלאות. אם לקחת אותו רק לתקופת

הבחירות, דהיינו יום אחד או שבוע, מגיע 25%. זאת אומרת שלגבי

פקיד בחירות שלוקחים אותו לארבעה חודשים צריך ניכוי מם.

אתם משלמים זאת כשעות נוספות?

לא , לפי חוזה מיוחד.

א' פורז;

הפתרון הוא שהשכר יהיה י ותר גבוה.

א' שילת;

יש בעיה לשכנע אנשים, כי לעיתים בשעות הנוספות מרויחים

י ותר.

תורידו זאת.

ב' יערי ;

זוהי התוספת היחידה שהוספנו.

למה התייחסה ההגדלה של 100 שקל?

בדיוק לפני שנה זה היה 500 שקל. כעת דובר על העלאת הסכום

עד 600 שקל. לפי הנתונים, כפי שקיבלנו לפני חודש מוועדת הבחירות

המרכזית, שילמה הוועדה למפלגה עבור חבר ועדת קלפי יותר מ- 400

שקל.

א' פורז ;

אני מוכן לעשות משהו למען המפלגות. אני חושב שיהיה מוצדק

לומר שתשלום שמפלגה שילמה בתקופת מערכת הבהירות ולא רק ביום

הבחירות, בסכום שעד 1,000 שקל, יהיר, לו 25% מס קצוב, מס סופי,

ולא יהיה צורך לפתוח תיק ולדווח. יש פעילים רבים וזה מטיל נטל

על המפלגות. זה אף יקל על מם הכנסה ויצור פחות ביורוקרטיה.

ואז נהפוך את המפלגות לעברייניות כי מפצלים לאדם את

השלושים ימים וכל יום זה 600 שקל.

א' פורז;

אדם אחד יכול לקבל סכום אחד. הייתי אפילו מעלה את הסכום

ל- 1,500 שקל, כלומר אם הכנסתו של אדם בתקופת מערכת הבחירות היא

עד 1,500 שקל, המפלגה יכולה לנכות לו 25% במקור.

תכנים בבקשה גם את התיקון הזה.

א' שילת;

זה מסבך את המפלגות משום שניתן יהיה לכלול לא רק אנשים

שעבדו אלא גם אנשים שסיפקו סחורה למשל. לא מדובר על הסכום אלא

על התופעה.

היו"ר י' מצא;

אני מקבל את התיקון עד לסכום של 1,500 שקל.

דובר;

האם מדובר על כל תקופת מערכת הבחירות?

א' פורז;

מדובר על מי שמועסק מיום הגשת רשימת המועמדים ועד למועד

פרסום תוצאות הבחירות. אם בתקופה זו אדם לא קיבל יותר מ- 1,500

שקל בסך הכל, מנכים לו 25% מס קצוב.

היו"ר י' מצא;

תאחד את ה- 1,100 שקל ל- 1,500 שקל.

א' פורז;

זהו סכום אחד כולל, בלי פיצולים בין רכב לנושאים אחרים.

א' שילה;

בסעיף 16 עשינו תיקון לגבי הסכום שמותר לקבל כתרומה

מיחיד. הסכום הוא 55,000 שקלים ובסעיף קטן גי ההוראות לא יחולו

לגבי סיעות אם, ולגביהן יחול חוק מימון מפלגות. בחוק מימון

מפלגות הסעיף המקביל מתייחס לקבלת תרומה מיחיד בבחירות לכנסת

בלבד. אנו מציעים לערוך תיקון עקיף בחוק מימון מפלגות כדי שגם

בבחירות לרשויות המקומיות, סיעת אם תוכל לקבל את הסכום הגבוה

י ותר , קרי 000 ,55 שקלים .

כלומר אתה מציע לראות בתקופה זו של מערכת הבחירות

המוניציפאלית את אותן הנחיות שמותר לאסוף כספים, כאילו זוהי

מערכת בחירות לכנסת, ואז זה עומד על 55,000 שקלים. זוהי הערה

נכונה.

ישנה אלטרנטיבה נוספת והיא להוריד לסכום הנמוך.

מבקרת המדינה קבעה במפורש שבתקופת בהירות נותנים מנה

בפולה של תרומה. אני אישית בעד ביטול כל התרומות, כי ישנו מספיק

מימון .

א' פורז;

נוצר כאן פער בין הרשויות המקומיות לבין הכנסת, שניתן

לסגור אותו בשתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שמפלגה בתקופת מערכת

בהירות מוניציפאלית, רשאית גס כן לקבל יותר, ואפשרות שניה היא

להוריד את הסכום ל- 27,000 שקל.

היו"ר י' מצא;

הקר המנחה שלנו לכל אורך הדרך היה שאנו פועלים בהשוואה

לקיים בבחירות לכנסת. בהשוואה לכנסת, בתקופת מערכת בחירות, המנה

היא מנה כפולה.

א' שילה;

עיגלנו את הסכום ל- 55,000 שקל.

היו"ר י' מצא;

אני מציע תיקון נוסף בנוגע להוצאת המותרת, אשר מופיע

בסעיף 15. ההוצאה המותרת היא בגובה 180% ואני מציע להנהיג כמו

בכנסת, כך שתעמוד על 200%.

א י פורז;

אם כי כאן יש שלושה מנדטים. כאן קיים יתרון , כי בכנסת

מקבלים 20056 ממה שזוכים בבחירות, וכאן אם לדוגמא זכית בשני

מנדטים, התקרה שלך היא 180% משלושה מנדטים.

אי וצלר;

אם ניקח לדוגמא סיעת אם שזכתה רק במנדט אחד, התיקרה

המינימאלית בכנסת היא מחצית של שלוש יחידות מימון .

כלומר 150% ממנדט אחד?

אי וצלר;

נכון . זוהי התיקרה המינימאלית.

חבר הכנסת פורז, מה סיכמנו לגבי הוצאות של רשימות שמחילים

מהקדנציה הבאה?

א' פורז;

צריך לבדוק במקום אחר. בבחירות בעוד חמש שנים סיעה או

רשימה לא יכולות להוציא יותר מ- .Xנעזוב את הבחירות הנוכחיות

כי לגביהן תהיינה הוראות מעבר. בכנסת לדוגמא, אם זכית במנדט

אחד, אתה יכול לקבל תרומות בגובה 50% ממנדט אחד, וכאן יוצא

למעשה כפול משלושת.

א י וצלר;

כאן התיקרה גבוהה יותר מאשר בכנסת.

כדאי להשאיר 180%, בגלל השלושה מנדטים. פה התיקרה היא

שלושה מנדטים גם לגבי מי שקיבל אחד.

איני מתנגד לנהוג כמו בכנסת, דהיינו 200% ממה שאתה זוכה

או ממה שהיה. ההשוואה לכנסת היא השיטה הטובה ביותר ואז יש לכך

את ההגיון הפנימי שלו.

ב' יערי;

כלומר השוואה לכנסת לפי סעיף 7 בחוק. זה יחול כמובן גם על

סעיף 26 שמדבר על הוצאות של סיעת אם.

א' פורז ;

בוודאי .

היו"ר י' מצא;

זהו סעיף שנכנס לתוקף בבחירות הבאות.

א י פורז;

מגבלת הוצאות על סיעות הכנסת ועל סיעות הבת, חלה מעכשיו

כי היא תופסת כל הזמן . לגבי רשימות עצמאיות וחדשות עד היום לא

היתה מגבלה ואולי חלק מהן כבר אספו תרומות, לכן לא ניתן להנהיג

זאת לגביהן כבר מעכשיו.

לדוגמא, רוני מילוא הוא סייעה עצמאית והוא לא ידע שיש לו

תיקרות.

א' וצלר;

האם בבחירות האלה לא תהיה תיקרת הוצאות לסיעות עצמאיות?

בבחירות הקודמות היתה תיקרה.

רוני מילוא לדוגמא פותח את ספר החוקים ואינו רואה שום

מגבלה לגבי הוצאות בבחירות. מותר לו לצאת מתוך הנחה שאין תיקרת



הוצאות ואין מימון ציבורי. הוא אוסף תרומות ומגיע ל-10 מליון

דולר. בא חוק של מימון שמצד אחד מיטיב כי נותן מימון , ומצד שני

יבול לגרום לכך שהוא בדיעבד הופך לעבריין כי כבר הוציא את הכסף.

ניתן להתייחם רק לתקופת הבחירות, כלומר 66 יום לפני

נובמבר .

כלומר אתם מציעים שההוצאה תימדד ההל מהיום ה-66 ועד ליום

הבחירות.

מהיום הקובע .

"ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה - לרבות סיעת אם -

שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או לפניה, בעד שרותים

וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות."

אני חושבת שזח בסדר. אם בתקופת חבחירות התחייבת לקבל

שירותים או לקנות טובין , אזי זה נכלל, אך אם קיבלת שירות לפני

תקופת הבחירות, אני מבינח שאין זר; נכלל.

היו"ר י' מצא;

לדוגמא אהוד אולמרט חתחייב והוציא סרטונים בבתי הקולנוע

בירושלים, שאיני יודע לכמה זמן ישמשו אותו. אם זח לשבועיים או

שלושח שבועות, זה לא נכלל, אך אם זה ישמש אותו גם ביום חבחירות,

חוא צריך לומר שזוהי חוצאח שהתקבלה ביום חבחירות וחוא כבר לא

יכול לבצע אותה.

אי וצלר;

זח הגיוני לראות זאת כהוצאה בתקופת חבחירות.

ההגדרה של הוצאות הבחירות היא: "ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה - לרבות סיעת אם - שהוצאו

במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או לפניה, בעד שרותים וטובין

שנתקבלו בתקופת חבחירות ובקשר עם מערכת הבחירות ולרבות

התחייבויות להוצאות כאמור."

זה לא ברור. "שנתקבלו בתקופת חבחירות" - דחיינו 66 ימים.

למה הכוונה "בקשר עם מערכת הבחירות"? גם כעת זה נקרא בקשר עם

מערכת הבחירות .

הייתי מכנים את התיקון רק ממערכת הבחירות הבאה או שנגדיר

כל מה שמתחיל ממש בתקופת הבחירות, מהיום ה- 66.

א' פורז;

לגבי מפלגות הכל כפי שהיה עד עכשיו, שהרי מפלגות חיות על

מימון שוטף. הכוונה לסיעות אם.



ההוצאות של סיעות אם לא משנה אם זה בתקופת מערכת הבחירות,

לפניה או אחריה, כל דבר שקשור לבהירות, נכנם לתיקרה של מערכת

הוצאות מותרות.

לגבי סיעה עצמאית או רשימה שתרוץ, שהיום כלל לא קיימת,

מאחר שזהו חוק שנכנס עכשיו, אנו צריכים לקבוע לגביה שני דברים.

עד היום ה- 66 אין להם בעצם תיקרה וצריך לקבוע הוראת מעבר.

מהיום ה- 66 היא נכנסת לתוך המערכת, היא לא יכולה לאסוף תרומות

מעבר למה שיכולה מפלגה ולא יכולה להוציא הוצאות מעבר לתחום של

מפלגה.

א' שילה;

אני מקווה שהחוק הזה יצא בעוד כשבועיים או שלושה שבועות.

ה- 66 יום מתחילים בעוד חודש וחצי חודשיים. סעיף זח יכריח את

הסיעות להוציא את כל ההוצאות עכשיו, מפיון שהן יודעות שביום

ה- 66 זה בבר נכנס לתיקרה. הן תקדמנה את כל מה שנחוץ להן .

היו"ר י' מצא ;

גם זח נכון . ישב צוות שיתכנן כיצד ניתן לעקוף.

א' פורז;

לגבי גובה התרומות, לא ניתן לבוא אליהן בטענות כי מה

שאספו עד חיום, היה לגיטימי וחוקי לחלוטין . אם מגבילים להם את

ההוצאה, מה שהייתי מעונין לעשות לפני היום ה- 66, יתכן שאנו

משאירים אותן עם כסף ביד. מצד אחד נותנים אפשרות לקחת בלי חגבלח

ומצד שני מונעים מהם אפשרות להוציא.

הרי- לא לוקחים מהן את הכסף אלא מאפשרים להן להשתמש עבור

ההוצאות השוטפות, וזהו החידוש שלנו.

לבגרות שאני מסכים איתכם שקיים כאן פגם, הנובע מהעובדה

שחוק נכנס באמצע תקופת מערכת בחירות, אני סבור שאין ברירה.

לדעתי עד היום ה- 66, זה מחוץ לעניינינו, זאת אומרת אין תיקרת

הכנסות והוצאות.

היו"ר י' מצא;

לא מדוייק שאין תיקרת הכנסות והוצאות. לגבי הכנסות זה

שונה לגמרי. מהיום עד היום ה- 66, דהיינו במשך חודש וחצי, לא

מתערבים בהוצאות. לגבי הכנסות יש בידינו כבר את התשובה - רשימות

אוספות ותאסופנה וכל השוני יחול רק בבחירות הבאות.

א' וצלר;

הייתי משאירה את ההוראה בקשר למערכת הבחירות כפי שהיא כעת

על-פי הניסוח הנוכחי, ומשנה בהוראת המעבר שתהיה. מהו המרחק בין

קבלת החוק בכנסת לבין פרסומו? יתכן שהוראת המעבר תהיה כזו שזה

יחול מיום הפרסום או מיום קבלת החוק בכנסת ואז אפשר להתגבר על

ענין עקיפת החוק .

החוק נכנס ביום קבלתו לכנסת.

אם לגבי הוראת המעבר, התחולה מיום קבלת החוק בכנסת, למעשה

התגברנו על המכשלה ואז הניסוח הנוכחי לגבי הוצאות בחירות תופם.

הבחירות מתקיימות בשישה בנובמבר, ו- 66 יום אחורנית הם

בתאריך 29 באוגוסט. החוק הזח עומד לחתקבל בסוף יולי, דהיינו

מדובר בחודש ימים.

חודש ימים פלוס חודש שכבר הוציאו.

א' פורז;

מהי ההתלבטות? מקובל על כולנו שזה לא יהיה רטרואקטיבית

לפני פרסום החוק, כי זו חקיקה רטרואקטיבית. זה שהחל מסוף אוגוסט

זה נכנס ממילא, גס כן מקובל על כולנו. השאלה היא מה עושים

באוגוסט? האם משייכים זאת לדין הקודם דהיינו פתוח להוצאה

ולהכנסה, או לא?

היו"ר י' מצא;

היום הקובע הוא שיקבע.

א' פורז;

גברת איתה וצלר צודקת בכך שצריך להוסיף הגדרת מיוחדת

כהוראת שעה הקובעת מהן הוצאות בחירות לגבי סיעה עצמאית. לגבי

הוצאות בחירות כלליות קייממ ההגדרה, וצריך להכניס הגדרה מיוחדת

בהוראות המעבר שהוצאות בחירות של סיעה שאיננה סיעה מסיעות

הכנסת, המגבלות עליה תחולנה החל מהיום הקובע.

היו"ר י' מצא;

לגבי סיעה או רשימה, מגבלת ההוצאות תחול החל מהיום הקובע.

א' שילת;

לגבי סיעה ורשימה לבחירות, צריך לתקן את ההגדרה של הוצאות

"ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה, שהוצאו במערכת

הבחירות, בתקופת הבחירות, בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת

הבחירות, לרבות התחייבויות להוצאות כאמור".

אתה מעונין שזו תהיה הגדרת קבע?

יש לך טעות, מר שילת. כאן אין אנו נוגעים בהגדרה. אלא רק

בהוראת המעבר.

חייבים להיות ערים לכך שבנושא הרשימות העצמאיות הן למעשה

ויכולות לרוקן את ענין תיקרת ההוצאות מתוכן .

היו"ר י' מצא;

הן לא תוכלנה. יש גבול להתחכמות של רשימות עצמאיות. אם

רשימה עצמאית תהתום חוזה, אין לי ספק שמבקר המדינה יפצל את

ההוזה ובצדק. אם השירות נמשך עד יום הבהירות, אתם תפצלו אותו.

לענין ניהול החשבונות נכנים הוראה שסיעה כזו תנהל מערכת

השבונות נפרדת של ההוצאות שהיו עד ליום הזה והוצאות שבוצעו

מאותו יום ואילך. לדעתי חייבת להכנם הוראת מעבר שסיעה כזו תגיש

בנפרד את התרומות וההוצאות שהיא הוציאה עד ליום הקובע, ובנפרד

על ההוצאות שלאחר מכן , על מנת שיהיה ברור מה כלול ומה לא כלול.

זה צריך להיות בחוק.

על-פי החוק שמונה לפנינו כרגע, חובת הדיווח של סיעת אם

ברורה. השאלה היא לגבי סיעה עצמאית או רשימה, האם הן חייבות

בדיווח מכל סכום שקיבלו והוציאו גם לפני היום הקובע?

לדעתי כן .

בסעיף 22 עמ' 7: "לא יאוחר מתום שלושה חודשים אחרי הבחירות ימסרו נציגיה

של סיעת אם, של סיעה או רשימה למבקר המדינה את חשבונותיה לתקופת

הבחירות וכן דו"ח כספי לאותה תקופה".

חובת דיווח לדעתי קיימת, אחרת נותנים כאן פתח אדיר.

הנקיון הציבורי אומר שסיעה כזו תגיש דו"ח בשני פרקים: כל מח

שבוצע מהיום בו התארגנו עד היום הקובע, ולאחריו.

כיצד זה התבצע במערכת הקודמת? זה אותו דבר.

אם אינך מהייב אותו לדווח על תקופה קודמת, הוא באמת יכול

להערים עליך,

את ההוצאות הוא כן יפרט ואת ההכנסות לא.

בתקופה הזו שידווח על סך כל הסכום, כולל תרומות שאפף

ופירוט מהוצאות, בלי פירוט שמות התורמים.

א' שילת ;

פירוט ההוצאות ממתי?

הנהלת השבונות מלאה במשך השנה שקדמה.

היו"ר י' מצא;

לגבי פירוט ההוצאות איני מסכים איתך. הוא לא יבול להוליך

שולל את מבקרת המדינה גם אם לא דיווח על ההוצאות, מכיון שהוא

צריך לדווח על הוצאות בתקופת הבחירות, והיה והוא כלל הסכם של

חודשיים לפני כן , יגידו לו מה ההונאה הזו? ההסכם הוא מלפני

חודשיים ואת השירות אתה נותן עכשיו?

אין זה מענייני אם לא הכנים את ההסכם שהוא ביצע לפני

תקופת הבחירות. מתי זה מענין אותנו מבחינת הבקרה, מבחינת מבקרת

המדינה? אם בהוצאות בתקופת הבחירות, יש לו הסכמים או שהוא מבצע

הוצאות ומשייך אותן לאותה תקופה. לכן הדיווח הוא נכון בתקופת

הבחירות ולמבקרת המדינה יש את כל הכלים לדעת אם זה שייך לאותה

תקופה או לא.

אי וצלר;

נניח שהוא מתקשר עם חברת מחשוב או לדוגמא מקדים את קניית

הנייר מאחר שזה יותר זול, אך לא יראה לנו זאת בהוצאות. מה קורה?

אי שי לת;

הוא אף יטען שלא שמר על הקבלה כי לא היתה עליו חובח

לדווח.

אי וצלר;

הבעיה היא כאשר הוא לא יראה, כי אם הוא יראה, אנחנו כבר

נערוך את המיון .

בתקופות ביניים אלה אתם אוספים חומר לבקרה.

צריך לזכור שלא מדובר כאן בעשרים סיעות אם. אלא במאות

סיעות עצמאיות, ומבחינה מעשית לא ניתן לעקוב.



היו"ר י' מצא ;

אין ויכוח ואני מוכן לקבל את התיקון הזה. הדיווח יהיה

לגבי סכום אחד של ההוצאות עד לתקופת הבחירות וסכום מתקופת

הבחירות וכך מבקרת המדינה יכולה לבדוק זאת.

א' פורז;

בואו נקבע החל משישה חודשים מהיום הקובע.

ישנן סיעות שמתגבשות רק ביום הקובע והיו להן הוצאות

קודמות שהיו במסגרת אחרת.

א' פורז;

אם הן לא עברו את התיקרה, אין להן בעיה.

לדוגמא, דן דרין לא הודיע שהוא פורש מהסיעה שלו ופורמאלית

הוא עדיין חבר בסיעה. הוא יודיע ביום ה- 66. אני מניח שהיו לו

הוצאות. אנו יוצרים לגבי סיעות אלה הגדרה ארעית בהוראת מעבר,

שכל מר. שחל עליהן , חל החל מהיום הקובע. יחד עם זאת אנו אומרים

להן שעד היום הקובע צריך להגיש בסכום אחד את ההוצאות ואת

ההכנסות. מה זה נותן לנו?

היו"ר י' מצא;

מדובר רק על ההוצאות. זאת על מנת לתת למבקרת המדינה את

האפשרות לבדוק מה נעשה לפני היום הקובע ומה לאחריו וניתן יהיה

לקבוע אס זה נכון או שההוצאה הזו מתייחסת לתקופה זו. אס מתייחסת

גס לתקופה הזו והיא במסגרת המגבלה של 200%, זה עובר ואם עבר את

המסגרת ואת התיקרה, יהיה ביניהם דין ודברים.

א' שילה;

מעביריס את נטל ההוכחה על הרשימה.

מקובל.

א' שילת;

חזרנו להגדרה הקיימת; בתקופת הבחירות, או לפניה.

היו"ר י' מצא;

היום הקובע הוא הקו. מקו זה 200% הוצאת התיקרה, ולפניו -

אין תיקרה.

בסעיף 26 ו' בעמ' 9 יש שתי פיסקאות שהיו גם קודם לכן .

סעיף 26 כולו מתייחס להוראות בקשר לסיעת אם. סעיף 26 וי מתייהס

לסיטואציה מסויימת לפיה הסכום המגיע בסופו של דבר לסיעת אם,

נמוך יותר מהמקדמה ששולמה לה. ההוראה של פיסקה 1 היא שצריך

לנכות לה את ההפרש מהמימון השוטף שלה.

על-פי סעיף קטן 2 לא מנכים את כל ההפרש אלא מה שהיה

בהוראות שעה. המקדמה שמגיעה לרשימה שזכתה ביותר מ- 50%, נשארת

בידיה בסיטואציה כזו, כלומר ההפרש שאותו מנכים הוא יותר קטן

מההפרש הטבעי .

ביקשת להוסיף גס סיעת בת שזכתה ביותר מ- 50%. נשאלת השאלה

מה קורה אם סיעת הבת הזו קיבלה מקדמה של ארבעה או המישה מנדטים?

האם נשאיר בידי סיעת האם את כל המקדמה או מקדמה של מנדט אהד?

ברור שרק מקדמה של מנדט אהד.

כלומר את היתר היא צריכה להחזיר.

מה קורה עם סיעה שרצה במועצה קיימת, ונניח שנותר מהסיעה

אחד שפרש ורץ והוא מקבל את המקדמה, האם הסיעה שממנה הוא פרש,

מקבלת אחד פחות? היחיד שרץ מקבל את ה- 60%.

א' שילת;

יש ערבות בנקאית.

א' בן פורת;

אם לא יגיש רשימת מועמדים בכלל, נגבה את המקדמה פלוס 10%

קנס.

היו"ר י' מצא;

נשאלתי במליאה על-ידי חבר הכנסת תאופיק זיאד, מה קורה עם

מי שרץ למועצת העיר כראש רשימה ואינו מריץ רשימה?

א' שילת;

הוא מריץ רשימה פקטיבית. הוא חייב להיות ראשון ברשימה.

היו"ר י' מצא;

אם כך אין בעיה. אז המועצה היא באותו סדר גודל.

אם רשימתו לא נכנסת והוא נבחר כראש מועצה, הוא נשאר.

הגשתם זאת כתיקון לחוק?

לא עבר שום תיקון . היו הצעות ודיברו על תיקון זה יותר

מפעם אחת בוועדה זו .

מר שילת, לא הכנת לי הצעת חוק מתקנת?

לא.

תכין לי בבקשה הצעה.

אני הגשתי הצעת חוק לגבי הפיקציות האלה. בני יערי יבדוק

את הנושא .

סיימנו את ההערות ואנו עוברים להצעות של חבר הכנסת פורז

בקשר להצעת החוק.

קיבלתי מכתב מעורך-הדין הברמן ממשרד הברמן , דובב ושטרן ,

"אני מוצא להביא בפניך הערות מטעם אנשי הפרסום לעניין

הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993.

בהזדמנות קול חקיקתו כדאי לתקן , לענין הבחירות הקרובות, שני

עניינים הנוגעים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959.

א. ראוי להגדיל את גודל המודעה המותר מ- 40 אינץ' ל- 60 אינץ',

וזה בסעיף 10 (ב) (1) ."

האם 40 אינץ' או 60 אינץ' זה בחוק הבחירות?

אי שילת;

חוק דרכי תעמולה. מדובר על הרשויות המקומיות.

היו"ר י' מצא;

מה קיים בכנסת?

א י וצלר;

"חוק זה, (הכוונה לחוק הבחירות דרכי תעמולה), יחול על

הבהירות לכנסת ויחול, אם אין הוראה אחרת לענין זה, גם על

הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות".

היו"ר י' מצא;

אנחנו נוהגים כמו בכנסת ומשאירים 40 אינץ'.



אני ממשיך לצטט מן המכתב:

"ב. החוק בענין דרכי תעמולה הל גם על בהירות לכלל הרשויות

המקומיות. יחד עם זה יש בו הוראות שאינן מתאימות לבהירות אלה.

הכוונה בעיקר להגבלה של 10,000 אינץ' כרסום כולל למפלגה (הוראת

סעיף 10(ב)(4)). ראוי להוסיף לסעיף בסיומו כי: לענין הבהירות

לכלל הרשויות המקומיות, תחול ההגבלה על סיעה או על רשימה לפי

הענ ין יי .

כלומר, כאשר אנו לוקחים זאת על הכלל בכנסת, מדובר על

קמפיין ארצי וכאן מדובר על קמפיין מקומי, אחד לאחד.

אם בתקופת מערכת הבחירות לכנסת מפרסמים מודעה אחת של 40

אינץ' בידיעות אחרונות, מגיעים לקהל יעד של כ- 400 אלף עותקים.

אם רוצים לפרסם את אותה מודעה בשלטון המקומי, צריך לחלק אהלן

למקומון של תל-אביב, אחת למקומון של חיפה וכולי. כתוצאה מכך,

כדי להגיע לאותה כמות אנשים, יש צורך בעשריס מודעות שלכל אחת

מספר אינצ'ים שונה.

לכן לדעתי צריך לבטל את המגבלה של 10,000 אינץ' בבחירות

לרשויות המקומיות .

קיימת הצעת חוק שהציעה את סך הכל האינצ'ים לפי גודל

הרשות, על-פי טבלה מסויימת.

היו"ר י' מצא;

אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת פורז ומבקש להסיר את

המגבלה הזו.

ב' יערי;

בתיקון עקיף בחוק זה?

היו"ר י' מצא;

כן .

אני מציע לעשות זאת כתיקון עקיף אך קבוע.

האם הסרת המגבלה היא רק לגבי הרשויות המקומיות?

ודאי .

יש לי בקשה למר שילת בעקבות מכתב זה, בו כתוב: "יחד עם

זה, יש בו הוראות שאינן מתאימות לבחירות אלה". תעברו בבקשה על

סעיף 10 ותבחנו אם קיים איזשהו אבסורד.

בסעיף 10 או באחד הסעיפים הקרובים אליו, חל איסור על

הדפסת מודעה ביותר משני צבעים. בשנת 1959 היה יקר להדפיס פלקט

בצבעים .

היו"ר י' מצא;

תוריד את נושא הצבעים.

תקרא את כל החוק ותבדוק אם קיימים אבסורדים. במידה שיש, .-

אתה עדיין יכול להביאם לכאן .

אנחנו עוברים להצעותיו של חבר הכנסת פורז.

לגבי סעיף 1: אם סיעת אם נשארה חייבת בעקבות התבוסה

בבחירות המקומיות, והיא מתפלגת, הפלגים ישאו בחוב באופן יחסי,

כי אחרת יוצא שיש מורטוריום שסיעת האם הזו נעלמה וכאילו מחקה

חובות .

לגבי סעיף 2: הכנסת הקודמת העבירה תיקון ביוזמת חבר הכנסת

גדעון גדות, למניעת קלנטריזם בשלטון המקומי. הכוונה היתה להשוות

את המצב בכנסת.

מר שילת, אתה הגשת הצעת תיקון .

אתה הגשת.

א' פורז;

אחרי שחוק גדות עבר, יש שם סנקציות על פרישה מסיעה. בכנסת

ישנס סעיפים שאומרים שכאשר מפלגה מתפלגת, וזוהי מפלגה של

קונפדרציה של מפלגות, אזי איין ענין של פרישה מסייעה. מר"ץ

לדוגמא, מורכבת משלושח גורמים; רץ, מפ"ם ושינוי. נניח, חס ושלום

שהיא התפלגה, והנציג שלי בעירית תל-אביב לא רוצה להיות שותף

יותר עם רץ ומפ"ם, זה לא מצב שהוא פרש מסיעה וערק. אסור לכן

שיהיו לגביו סנקציות שמוטלות על עריק כי הוא לא ערק אלא מפלגתו

עזבה את הקואליציה. סעיף 2 כפי שהוא מנוסח בא לתקן סיטואציה זו

ולהשוותו למצב בכנסת.

היו"ר י' מצא ;

ברצוני לחזור לסעיף 1:"להוסיף לסעיף 26 (וי) פסקה (3)

(3) התפלגה סיעת אס על פי האמור בסעיף 25 (ב1) (2) ו-(ב2) לחוק

הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969, ייעשה הניכוי האמור

בפסקה (1) מן התשלומים המגיעים לסיעות החדשות, באופן יחסי למספר

החברים בכל אחת מהסיעות החדשות האמורות".

א' פורז;

האם יוצא שיושב ראש הכנסת צריך לנכות בבת אחת את מלוא

המימון עד לכיסוי החוב או שיכול לנכות בתשלומים?

האם מנכים את כל המימון השוטף עד

שהחוב מתיישר או שהוא משאיר חלק ומנכה על מנת לכסות את החוב

לאורך התקופה?

א' וצלר;

מבחינה פרקטית ישנו משא ומתן ובדרך כלל יושב ראש הכנסת בא

לקראת הסיעות ולא מוריד את כל המימון אלא מחלק זאת לתשלומים.

אולי נאמר בסעיף 26 וי 1: "יושב ראש מכנסת ינכה בשיעורים,

לפי שיקול דעתו, את הסכום החסר מהתשלומים המגיעים".

א' וצלר;

יש לו את שיקול הדעת והוא עושה זאת. זה מתבצע כל הזמן ,

בלי להזכיר שמות של מפלגות.

"2. להוסיף תיקון עקיף לסעיף 25 1א לפקודת העיריות ולסעיף

(א) בסעיף 125א(ד) לפקודת העיריות במקום הגדרת "התפלגות סיעה"

(1) פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה

שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצח

מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי חקבוצה

מסרו

הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה".

בזה אין שינוי. לגבי קבוצה של שניים מתוך שלושה, או שלושה

מתוך מספר כלשהו, זוהי התפלגות ולא פרישה.

"(2) התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת

הקודמת שנקבעו כאמור בסעיף 25(א) לחוק הבחירות או צירוף של

ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של

המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות

לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה

לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה נוסח של הסכם

בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של

המועמדים".

לא צריך הסכם אלא מסמך בדבר ההשתייכות של הארגונים,

לדעתי ברשות מקומית בזמן הגשת הרשימה כותבים את ההשתייכות

הארגונית של המועמדים.

רק לעתיד. אתה מדבר לגבי מערכת הבחירות הנוכחית?

לגבי מערכת הבחירות הבאה.

זה יחול מהבחירות ב-1998 , כאשר תהיה התפלגות.

גם בבחירות בשנת 1994 .אם לדוגמא הגישו לפקיד הבחירות

רשימה מצורפת מכמה מפלגות וכעבור שנה מתפלגים.

אם כך נכתוב: "במחלף הקדנציה".

אני מבקש לתקן שבמקום "נוסח הסכם", יהיה כתוב "הודעה

"ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת

הגשת רשימת המועמדים שלה, הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או

ארגונים כאמור ..."

היו"ר י' מצא;

"בסעיף 95 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ח-1965,

במקוס הסיפא המתחילה במיליס "מזכיר המועצה ישמור" יבוא "כן

ימסור פקיד הבחירות למזכיר המועצה את החודעח בכתב בדבר צירוף

סיעות וארגונים כאמור בסעיף 125א(ד) לפקודת העיריות, אם היה

כזה; מזכיר המועצה ישמור את רשימות המועמדים ואת חחודעות בכתב

האמורות עד לבחירות הבאות".

כעת אעמיד את הצעת החוק להצבעה, על התיקונים שלה, כך

שהיועצים המשפטיים יוכלו לשבת ולנסח סופית על-פי מה שהעלינו.

לאחר שנצביע כאן- , אנו ערוכים להביאה להצבעה לקריאה שניה

ושלישית. כני יערי, מתי לדעתך ניתן לעשות זאת?

נוכל להניח אותה מחר.

אני מבקש הסתייגות לגבי שם החוק ואחר-כך אסיר אותה. אני

מציע: "הצעת חוק הרשויות המקומיות-מימון בחירות והגבלת

הוצאות" .

תעורר תסיסה עם הגבלת הוצאות.

"מימון בחירות והסדרים אחרים".

"מימון בחירות והתאמתו לחוק הבחירות".

"מימון בחירות וניהול מערכת חשבונות".

"מימון בחירות ונוהלי בחירות".

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. מחר יש לנו בוועדה שתי

הצעות. אבקש ממך, חבר הכנסת פורז, שתשתדל לחביא את החוק הזה

מנוסח עד תום ועדיין נוכל להתייחס לסעיפים האלח ובכך לתת אישור

להנחתו על שולחן הכנסת.

מי בעד הצעת חוק זו?

חצעת החוק התקבלה פח אחד. אם נצטרך תיקון זח או אחר ויהיה

צורך בהצבעה נוספת, נמלא אחר מה שיתבע מאיתנו.

ב' יערי ;

הממונה על נוסח החוק ממשרד המשפטים גם כן צריכה עדיין

לאשר את הצעת החוק .

הי ו "ר יי יי מצא ;

אני מודה לנציגי משרד מבקר המדינה. סייעתם בהערות שלכם

ויחד ראינו את התמונה הכוללת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.