הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 60

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום בי, ט"ז בתמוז התשנ"ג (5.7.93) בשעה 30;10

נכחו: חברי הוועדה; י' מצא - יו"ר

אי אסעד

טי אלסאנע

י' ביבי

פי בדש

שי בוחבוט

אי גור

אי דיין

בי טמקין

מ' פרוש

מוזמנים; שר המשטרה מ' שחל

ניצב יי וילק - מפקד מחוז ירושלים

תת-ניצב ר' דורי - לשכת שר המשטרה

קצרנית; טי קוטלר

סדר-היום; האירועים האחרונים בירושלים.



היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.

נתחיל בדיווח על הפגיעה באשה שהיתה הבוקר ליד משכנות שאננים. לאחר מכן

נעבור לאירוע שהיה בשבוע שעבר עם האוטובוס. היינו רוצים לשמוע מעט מעבר למה

שכבר נכתב. יש יותר מתחושה שבירושלים הטרור הולך וגובר. הייתי רוצה לשמוע מכם

כיצד המשטרה נערכת מבחינת נסיון להבטיח יותר ויותר את העיר הזאת מהצד הבטחוני.

לגבי האירוע מהבוקר - בסביבות 8 בבוקר, אשה כבת 55 היתה בדרכה לעבודה.

היא מועסקת כחדרנית במשכנות שאננים. כשחצתה את כיכר המזרקה, ככל הנראה - אני

אומר את הדברים בזהירות - קפצו לעברה שניים ודקרו אותה מספר דקירות בגב. מצבה

בי נוני. היא פונתה.

מקטעי עדויות ראשונים נראה לנו שמדובר בשניים. בסקירות ראשונות שעשינו

בסמוך למקום, איתרנו בציר המנוסה סכין שככל הנראה שימשה לדקירה. יש לנו מספר

עצורים, ביניהם שניים שאזרח הצביע עליהם כשניים שברחו מאזור הקרוב לפיגוע. הוא

לא ראה את הפיגוע, יתכן שהם נבהלו. חיבור של כוחות משטרה ראשוני שהגיע למקום

עם האזרח וערך סריקות, עצר את השניים.

י' ביבי;

בגן יש צוות קבוע? זה גן תפר.

לא. כל ירושלים היא תפר אחד גדול. מעבר לזה אין פרטים נוספים.

י י ביבי;

אפשר לשבח אתכם. עברתי במקום לאחר עשרים דקות. פחדתי שבגלל המחסומים

התנועה תשתבש ולא אוכל לעבור. כל הכבוד שלא שיבשתם את החיים. התנועה זרמה.

באירוע הקודם זה לא היה כך.

ניצב י י וילק;

באירוע הקודם חסמנו את התנועה כי היו מטעני חבלה חיים שחבלנים טיפלו בהם.

כל עוד לא מנטרלים מטעני חבלה, לא ניתן לפתוח כבישים לתנועה.

י' ביבי;

בעקרון צריך לתת לחיים לזרום. זה חשוב מאד.

ניצב י' וילק;

גם באירוע של הבוקר אנחנו לא מביאים את כל המשטרה למקום אחד שבו מונחת

המטבע, למקום הדקירה.

היו"ר י י מצא;

האירוע של הבוקר הוא בבדיקות עכשויות ואין מה להתייחס אליו הרבה. העלה

חבר-הכנסת ביבי שאלה אני רוצה לקשור אותה מנקודת מבט אחרת. הבוקר פתחתם את

הציר מיד. כל הכבוד. באירוע הקודם היה חסום יותר זמן, וגם על זה אני אומר כל

הכבוד. משטרת ישראל עושה מעל ומעבר ומקדישה שעות וימים לנושאים האלה.



אבל, אדוני השר, אנחנו עדים להתגברות הטרור בירושלים. באירוע של

האוטובוס, חס וחלילה, אם לא היה הנהג עם מהירות הפעולה שלו, האירוע היה נגמר

אחרת. בגילה פועלת חוליה, שאולי באה מבחוץ, אבל פועלת. הבוקר חוליה אחרת - לא

זו של האוטובוס, פעלה בפגיעת סכין, פעולה שהפכה כבר להיות קלת-ערך בעינינו מול

ההתרגשות שעברה העיר הזאת עם אירוע האוטובוס.

אני לא רוצה לנהל כאן את הויכוח המדיני. אנהל אותו אתך מעל במת הכנסת.

אני מחזיק בעמדה שככל שאנחנו מכרסמים בתוכנו בנושא המדיני, כך יגבר פה הטרור.

אני שואל שאלה יסודית בתחום הבטחון: עם כל ההערכה שאני מעריך את המשטרה, בכל

זאת, פעלה חוליה בעיר הזאת, הסתובבה כבורחת במשך 20 דקות, נתפסה, הושמדה.

אי-אפשר לסגור הרמטית כל כביש וכל מחסום. אבל בצמתים ונקודות מסויימים, אם הם

נמלטים ומגיעים לשם, אפשר לומר שהמשטרה הצליחה.

איפה שכוחות הבטחון לא הצליחו, זה למנוע את הפיגוע בכלל, זה תחום

המודיעין. אם היינו מצליחים בתחום המודיעין, לא היינו מגיעים למצב הזה. נוכח

לא התחושה שלי, הידיעות שלי, בירושלים הטרור יילך ויגבר. אין לי ספק בזה.

הנסיונות לפגוע בירושלים יהיו יותר תכופים. יהיו נסיונות תכופים יותר לפגוע בה

מכל האספקטים, גם מבחינת הרעש התעמולתי שזה עושה.

מה עושה המשטרה כדי להבטיח יותר ולמנוע את התופעות האלה? לו בעיר הזאת

תציבו עוד 200 שוטרים בצמתים, בנקודות על קו התפר, במסלולים יותר קלים לבריחה.

דווקא נוכח התקופה הזו שמתנהל המשא ומתן המדיני, היה צריך להעביר כוחות לא רק

כשיש תקרית, אלא להביא אותם מיידית.

תתיחס למקרה הקשה הזה כפי הבנתך, אדוני השר, אבל הכל כבר נכתב עליו.

היינו רוצים לשמוע לאן פנינו בימים הבאים מבחינת בטחון העיר.

שר המשטרה מ' שחל;

אני מודה ליושב-ראש. אני רואה את הדיון הזה כדיון בעל חשיבות, מפני שיש

בו גם מקום לפרוס כמה דברים בפני הוועדה, על אף שאני יודע שהישיבה היא ישיבה

פתוחה. יש בכל זאת להצביע על מגמות וגם להדגיש כמה דברים שנוגעים למשטרה,

ההמלצות שלה בנושא בטחון הפנים.

מזה חודשים, העמדה שאני הצגתי בדרג המקצועי, בהתייעצויות עם גורמי הבטחון

השונים, עם ראש הממשלה ושר הבטחון, המליצה על כמה צעדים, שחלקם בביצוע, חלקם

בביצוע עם מחלוקת, בראש וראשונה לגבי הסגר. המלצת המשטרה היא בעד קיומו של

הסגר, המשך קיומו שלה סגר והידוק הסגר עצמו, בעיקר באותם מקומות שבהם הוא פחות

קל לישום, הכוונה לכל האזור של יהודה ושומרון ואזור ירושלים במיוחד, לרבות

המלצות בתחום הפיסי, כולל אפשרות של סלילת כביש שלא יצריך ולא יחייב כניסה

לתוך ירושלים במעבר מבית לחם דרומה. אנחנו חושבים שהדבר הזה מיותר לגמרי ויוצר

בעיה. המלצנו המלצה מפורשת. אני יודע שהתגובה של ראש הממשלה ושר הבטחון היא

חיובית. הדבר הזה יאפשר לנו להבטיח רמת בטחון רבה יותר.

דבר שני - מניעת כניסת רכב מהשטחים לתחום ישראל. אנחנו חושבים שבניידות

של הרכב יש יכולת רבה יותר ופיתוי רב יותר לבצע פועלות חבלה.

אנחנו מביעים תמיד את ההתנגדות פרופר להגדלת מספר הנכנסים לתחום ישראל

בענייני עבודה ובעניינים אחרים. עם גידול המספר יש בעיה של חוסר יכולת להבטיח

רמת בטחון והסגירה הדרושה.

נקודה שלישית תקבל ביטוי בחקיקה - איסור לינה בישראל. אחת התופעות שאנחנו

רואים כבעיה רצינית זה אותו תושב שטחים שבא בלי רשיון עבודה, מקבל סיוע,

לפעמים מהמעביד או מגורמים אחרים, ולן בניגוד לחוק, כי איננו רוצה לחזור חזרה



שמא יתפסו אותו. ואז, במצב הנוכחי המשטרה לוקחת את תושב הטשחים שאין לו רשיון,

מחזירה אותו לשטח, אבל למחרת הוא חוזר.

מספר אלח שבאים ללא רשיון ולנים בישראל, מגיע ל-700 לשבוע. אין לנו רצון

להביא למאסר את אותם תושבי השטחים, אלא להטיל על נותן הלינה ללא היתר קנס

לרוב זה במחסנים ובשדות וכן הלאה - של אלף שקל ליום בגלל כל תושב שטחים שיימצא

לן אצלו ללא היתר.

היו"ר י' מצא;

כמה הברונים ומהשטחים לנים בתוך ירושלים, והייתי מגדיר עוד יותר - בתוככי

החומות?

אני חושב שאלף שקל לא מרתיע.

שר המשטרה מי שחל;

החוק היה בויכוח קשה וממושך עם משרד המשפטים. הוא אושר על ידי הממשלה.

אני רוצה להגיש אותו בזמן הקרוב, בעיית ירושלים היא בעיה ייחודית. כאן הגבולות

אינם ניתנים לסגירה. יש מקומות שאפשר לעקוף ברגל ולהכנס. לאלה שנכנסים ברכב יש

מחסומים. אני יודע שיש להצים אדירים על מתאם הפעולה בשטחים לשחרר אוכלוסית

סיכון מגיל מסויים וכוי. ירושלים מהווה מרכז שאליו באים ללימודים, לרפואה,

למסחר. לחץ הוא אדיר. יש טענות רבות, וחלקן אולי גם מוצדקות.

אני באופן חד משמעי אומר; כדי להבטיח רמת בטחון, אנחנו מתנגדים להסרת

הסגר מירושלים, עם העדפעה הברורה שקיימת בעיה של כמה מקומות שלא ניתנים

לסגירה, ומיש רוצה לבצע פעולת פיגוע, יכול לחצות ברגל ולאו דווקא ברכב. אבל זה

מצמצם את המספר ומאפשר לנו פעולה אפקטיבית של המשטרה.

אני נמצא שנה בתפקיד ואני חייב לתת תשובה. יש לציין בהערכה באזני מפקד

מחוז ירושלים ניצב יהודה וילק, את התגובה המהירה והכמעט לפי הספר של המשטרה,

משמר הגבול וכוחות הבטחון באותו אירוע.

הידיעה הראשונה על האירוע היתה ב-7.26. תוך 6-7 דקות כ-930 שוטרים היו

פרושים בשטח. אינני מכיר שום גורם שמסוגל לבצע פריסה כזאת בהיקף שעליו מדובר

בזמן כה קצר. זה לא ענין של מה בכך. בשבילי זה היה המבחן האמיתי, האם סבב

המינויים וההיערכות והאימונים נתנו תוצאה בשטח, ותשובתי החד-משמעית היא הבעת

סיפוק והערכה למשטרה.

נקודה נושפת שאני רוצה לציין - תרחישים מסוג זה לקחנו בחבון. עובדה היא,

שיום לפני הפיגוע היה תרגיל רב-היקף בפיקוד המרכז אצל ניצב אסף חפץ, שכלל

פוחות מהים ומהיבשה, מן האויר, תרגיל שבו התייחסנו לתסריטים אפשריים. לא אחזור

על התסריטים. בין היתר לקחנו בחשבון גם השתלטות על אוטובוס. היה היקף של קרוב

ל-2500 אנשים מכל הסוגים, הימ"מ, משמר הגבול, משטרה כחולה, יש"מים. לצערי

למחרת היה הדבר הזה בפועל.

כשאתה רוצה לבחון בין ההכנות לבין הביצוע, המבחן של יום חמישי נתן סיפוק

לפחות בנקודת ההענות וההערכות המיידית של מחוז ירושלים.



היו"ר י' מצא;

כל ההערכות היתה נכונה ואני מקבל אותה. יחד עם זאת איננו יכולים לשכוח

לשניה אחת שעלו שלושה אנשי לאוטובוס. הנהג ועוד נוסע השתלטו עליהם. אני טוען

שהוא הצליח להשתלט עליהם רק משום שהם לא התכוונו לפגוע ביושבי האוטובוס. הם

הרימו את הנשק כמאיימים, כי לפי הכרוז הם רצו לחטוף אותו ללבנון. אילו המחבל

היה רוצה לפגוע באוטובוס, הוא היה לוחץ על ההדק. הוא לא לחץ על ההדק. חוא

הרים את הרובה כדי לאיים והנהג שהיה בקרבתו הוריד אותו למטה. לו חלילה היו

מתכוונים להרג מיידי, הם היו עושים קטן גדול. מכאן, אפשר לתת ציון 10 לכל מה

שנעשה מבחינת כוחות הבטחון. אבל זה מטריד אותנו.

שר המשטרה מ' שחל;

תשמעו פרטים ממפקד מחוז ירושלים. אין מענה, ואני לא חושב שמישהו יכול

להבטיח מענה - וזה לא קשור לא לממשלה ולא למדיניות - למצב שבו יש אוכלוסיות,

חלקן עויין. אוכלוסיות אלה נכנסות. אתמול עשיתי בקו של ה-25. הלכתי יחד עם

המפ"כל. האוטובוס היה כפול, היו בו למעלה מ-80 נוסעים. יש בו אוכלוסיה מעורבת,

כי הציר של הנסיעה מסיע וצריך להסיע תושבים ערבים ותושבים יהודים. אחד המחבלים

לא רק שלא נראה ערבי, אלא נראה בהיר לגמרי. שלוש כיפות נמצאו במקום ועדיין

איננו יודעים בודאות אם המחבלים חבשו אותן או לא.

נהג עוצר, אדם נכנס עם תיק. כשהמחבל פותח את הרוכסן והנהג רואה קנה של

רובה - הנהג קם, משאיר את האוטובוס בנסיעה, מוריד את קנה הרובה למטה, מקבל

פגיעה ברגל, רץ חזרה להגה ועוצר במעצור היד, האוטובוס עולה על שארית עמוד

ונתקע שם. ואז הנהג בתושייתו פותח את הדלתות ומאפשר לנוסעים לצאת. אנחנו

עומדים לתת ציון לשבח מיוחד של משטרת ישראל לנהג ועוד נוסע שהיה לידו.

רבותי חברי הוועדה, זה בדיוק מה שאנחנו חייבים לומר בגילוי לב הכי גדול -

ערנות הציבור וכניסת המשטרה, אלה הדברים החשובים ביותר. בענין זה המשטרה צריכה

להגיב מהר לאירוע. אבל למנוע אותו מראש, זה בלתי-אפשרי אף אחד מאתנו לבל ישלה

את עצמו, יום ולילה משקיעים מאמצים אדירים, תיגבור כוחות.

י י ביבי;

למה לא יהיו 200 שוטרים? אתמול הייתי בקניון. יש שם אלפי אנשים, חיפשתי

שוטר - לא מצאתי אחד.

שר המשטרה מי שחל;

עשר שנים לא נתנו תוספת כוח אדם למשטרה. את זה צריך להגיד. מבחינת תקן

ירדנו מ-4.2 ב-1982 ל-3.4. הכל עלה, הפשע עלה, יש עליה חדשה עם בעיות וצרות.

יש דברים של בטחון פנים. אחרי תחנונים וויכוחים ומריבות, עד היום האוצר איננו

מרוצה, קיבלנו תוספת של 10900 בנוסף ל-400 ועוד 300 שייכנסו. עדיין התוספת לא

מספיקה.

יש גיוסים. בצפון יש לנו מעל הממוצע, כי כל מחוז מגייס, ובירושלים יש לנו

פחות גיוסים. חלק מהאוכלוסיה לא משרת בצבא. פנינו לאוכלוסיה החרדית והצענו להם

שיתגייסו למשטרה. אנחנו פונים לכל חייל משוחרר שיבוא ויתגייס. אני צריך לגייס

200 שוטרים בחודש. בקרב הדרוזים יש לנו גיוס מצויין. היידע שלהם בשפה מאפשר

להם גם לטפל בחקירות. אנחנו מגייסים בדואים,

אי גור;

מה עם עולים חדשים?



שר המשטרה מי שחל;

מגייסים עולים חדשים. רוצים לגייס 200 עולים חדשים. עושים פעולה אדירה

בקרב העולים כדי שיבואו להתגייס. לא היה מקרה שבו בתקופה כל כך קצרה לקחו

1700 שוטרים ואימנו אותם. קיצרנו את קורס השוטרים. חלק מכוח האדם הזה הוצב

בירושלים.

פי בדש;

אני מקווה ששומרים על הרמה.

שר המשטרה מי שחל;

לא מתפשרים על הרמה. יש בעיה נוספת של קניונים וכל היתר. אנחנו מטילים

חובה על בעל הקניות להפקיד שמירה. יש אבטחה שמטפלת בזה. לומר שתהיה סגירה

הרמטית, יש מאבטחים עם פיקוח של המשטרה. אין לזה גבול. אתם וועדת החינוך

מטפלים בשאלת בתי-הספר. אני לא מרוצה מרמת השמירה של החברות הפרטיות. אם נציב

שוטר בכל רחוב - זה בלתי אפשרי. את זה מבקשים ממני.

חיזקנו את קו התפר במשמר הגבול. הצבנו 300 שוטרים עם 25 ג'יפים. אני

מזמין אתכם - לכו לתענכים ותראו מה אומרים התושבים. הצבנו את הרב"שים.

כשאומרים לי רב"ש בשלושת רבעי משרה או חצי מישרה, הוא תמיד נמצא ברבע המישרה

שמשלימה לו את המשכורת ואין לילא זה ולא זה. זה ענין של כסף. זה כמו 125

שוטרים ועל כך יהיה ויכוח גדול.

אני חושב שבכל אזור המושבים, בכל אזור התפר, אם יהיה איש במקום שמגייס את

השמירה המקומית ואנשים ישמרו על עצמם, זוהי הדרך. אחרת נגיע לצבא של משטרה.

לא אפרט כאן בענין המודיעין. היה מידע על החוליה שבתוכה היו שני המחבלים

שנהרגו והמחבל השלישי שנפצע.

כבר ברור שהוא מחבל?

כן, אין על כך ויכוח. המידע לא היה ספציפי על ביצוע פעולה מסויימת. כמי

שנמצא במגע יומיומי עם שירותי הבטחון, אני אומר לכם: כל התשבחות לשב"כ על

העבודה במציאות לא פשוטה, ליחידות המיוחדות, יחידות השתערבים של המשטרה. היתה

מכה שטרם נגמרה - ואני לא מבטיח שהיא תיגמר - של שריפת מכוניות. הטיפול הוא

טיפול מתוחכם. הוא איננו בהעמדת מאות שוטרים. רמת היכולת שלנו לתפוס מבוססת

על מודיעין, מבוססת על עבודה של מעקבים, ואנחנו מגיעים ליכולת טובה לעומת

העבר.

יש לנו בעיות, בעיות של מתקני חקירה. בכל ירושלים יש בעיה של מתקני

חקירה. כשאתה תופס עבריין מחבל ששרף מכונית, ברגע שהוא נמצא עם חבריו, הם

אומרים לו מה לא להגיד ומה כן להגיד. בהעדר מתקני כליאה, יש לנו בעיה.

רכשנו שטח בעטרות להקמת בית כלא של 500 מקומות ובית מעצר ל-200 מקומות,

כולל העברת הנהלת שירות בתי הסוהר לשם. עירית ירושלים מתנגדת, כל הסוחרים

בסביבה מתנגדים. ואז יש קושי גם במתקן חקירות.



נקודה נוספת - היו שני שלבים בקשר לטיפול כוחות הבטחון. החלק הראשון הוא

מרגע ההתרעה ועד למחסום של הצבא והמשטרה. אתמול ביקרתי אצל המשפחות הנפגעות.

מסרנו להם בגילוי לב את כל הפרטים של מה שקרה במחסום. הועברה ידיעה שיש מכונית

רנו 5 חשודה. רשת התיקשורת של המשטרה מעבירה את זה אוטומטית לאיש המשטרה שנמצא

במחסום הצבאי. על בסיס ההנחיה הזו הוא גם נתן הוראה לשנות את כיוון המחסום

מדרום לצפון לצפון-דרום, עם החסימה מבפנים החוצה, מה שאישפר לעצור את הרכב

שהגיע.

עם התקרב הרכב, כאשר- בתוכו נהגת שעושה סימנים ותנועות - לא היה ברור אם

היא עם המחבלים או בת-עריבה - נזרקו שני הרימונים. היא קפצה, ואחרי זה המכונית

המשיכה עוד 70 מטר כאשר היה הירי.

חיילי הנח"ל שהיו במחסום ואיש משמר הגבול שנתן את ההוראה לפתוח באש, פעלו

לפי כל הכללים, על פי מה שמצפים ממחסום לפעול בנסיבות האלה, גם אם היתה ידיעה

- ולא היתה ידיעה - לגבי זינט קדוש-דיין ז"ל. אנחנו הולכים לציין את זה לגבי

השוטר שביצע את המוטל עליו. הם פעלו נכון, בלי כל קשר לתוצאות המעשיות. בבדיקה

שנעשתה - המשפחה התנגדה לנתיחה ואנחנו כמובן כיבדנו את רצונה - לפי המימצאים

שישנם היא נפגעה מרסיסים. אין קליע בגופתה. איננו יודעים ממה היא נפגעה. הרופא

אומר שהיו רסיסים בחלק של הרגליים ובצד ימין של הגוף מתחת לבית השחי.

אני אומר את זה כי התחיל איזשהו ויכוח. אני מציין לשבח את המחסום

והחיילים שעמדו שם ומנעו אפשרות שהמכונית תעבור את המחסום, נהגו בדיוק לפי

הכללים, על פי כל ההוראות שישנן מהצד המחמיר ביותר.

הייתי מציע שמפקד המחוז יציג בפניכם את השתלשלות האירועים מהרגע שזה קרה

ועד לסיומו של האירוע.

ניצב י' וילק;

לפניכם שקף שעל גביו ציינו את הזירות. זה אירוע שבזמן קצר מאד התפצל

למספר זירות. הזירה הראשונה היא זירת האוטובוס. השעות שמצויינות הן על פי מה

שנקלט ברשת הקשר. בסביבות 7.26 ניידת שלנו, שהיתה באותו כיוון נסיעה של

האוטובוס הבחינה באוטובוס. לא ראתה את האירוע. היא ראתה את האוטובוס עומד על

אי-התנועה, אנשים יוצאים, ובדיעבד התברר שגם המחבלים בורחים מהאוטוטבוס דרך

הדלתות. זה הדיווח הראשוני שאנחנו מקבלים. הדיווח הוא על יריות לעבר אוטובוס

קו 25 בצומת המטה הארצי.

מיד התחלנו לנקוט בכל הפעולות, כשפעולות הראשונות הן תידוע כל הגורמים,

צה"ל, שב"כ, עיריה והכוחות הגובלים עם ירושלים, כדי להכנס לתרגולות שלנו.

בגדול, מטרת הדבר לבודד את ירושלים, לסגור את ירושלים ולא לאפשר יציאה מתוך

ירושלים, כולל הפיכת מחסומי הבוקר שמיועדים לקלוט ולבדוק את הרכבים שנכנסים

לירושלים, למחסומים שמטרתם למנוע יציאה.

תיחקור ראשוני של השוטרים בזירה - ביניהם קצין משטרה - נתנו לנו ב-7.30

את הידיעה, שמדובר לפחות במחבל אחד חמוש ברובה ,M16שברח רגלי לכיוון מערב,

לכיוון שכונת רמת אשכול. מרגע זה ההנחיה שניתנה לכוחות היתה גם להכנס לתוך

השכונות של רמת אשכול וגבעת המיבתר ולחסום את ירושלים. אנחנו מעבים עם כוחות

משמר הגבול את היציאות הצפוניות מירושלים, בהנחה שזה הקטע הקרוב ביותר לבריחה

מירושלים לכיוון הגדה, ומזרימים כוחות משטרתיים גדולים לתוך השכונות היהודיות,

כדי לנסות לתפוס את המחבל ולמנוע השתלטות על בני ערובה, גן ילדים וכן הלאה

והתפתחות האירוע כפיקוע מיקוח.

השוטרים הראשונים שהגיעו לשכונה, בשעה 7.37 פגשו באותן שתי בחורות ועוד

זוג, נתנו לנו את האינדיקציה הראשונה לגבי אותו רכב רנו 5 כסוף. הם לא ראו את



האקט של ההשתלטות של המחבלים על הרכב, אלא ראו רכב, בתוכו בחורה, בתוכי שני

תברחו, תתרחקו. היא סימנה להם.

פ' בדש;

היא אמרה להם לברוח.

ניצב י' וילק;

היא סימנה לשתי הבחורות ולזוג. מיד ירדה הנחיה ראשונית, ב-7.37, לכל

הכוחות בשטח, עד רמת השוטר הבודד, לגבי חשד שמדובר ברכב רנו 5 כסופה, שיתכן

שהוא קשור לאירוע.

במקביל, החוקרים בשטח מנסים לדלות פרטים מעדי ראיה בשטח. ב-7.58 אנחנו

משדרים בכל רשתות הקשר שלנו פרטים יותר מדוייקים גם לגבי הרכב, גם לגבי פרטים

ראשוניים לגבי תיאור הגברים והאשה בתוך הרכב, על סמך תיחקור של החוקרים, קטעי

מידע, וגם זה יורד לשוטרים בכל רשתות הקשר. במקביל, באותו שלב כבר היתה חבירה

עם הצבא, וזה ירוד למחסומים גם בגל המשטרתי. כל מחסום כזה הוא משולב, משמר

הגבול וצבא או רק משמר הגבול. זה יורד גם לחיילים דרך רשתות הקשר הצבאיות.

אם ניקח את מחסום גילה, הוא מקבל את האינפורמציה דרך הקשר הצבאי, דרך

החתמ"ר ודרך הקשר המשטרתי.

לפי מה שאתה אומר, ניתן היה להבין מיד שהאשה היא לא עם המחבלים. אתה אומר

שהיא אמרה להם לברוח.

ניצב י י וילק;

לא ניתן היה להבין.

גם אם היה ברור, זה לא היה משנה.

בפירוש היה חשד שמא האשה נחטפה. לא היתה ודאות. לא היתה לנו ודאות עד

שזיהינו אותה. במקביל, לקראת 8 בבוקר, שני מסוקים משטרתיים הגיעו לירושלים,

כשאחד חובר עם כוחות משמר הגבול לטובת הנושא של סגירת ירושלים, המסוק השני

חובר עם כוחות המשטרה בשכונות היהודיות. היחידה למלחמה בטרור מגיעה לירושלים

לקראת השעה 8 למקרה שיתפתח אירוע מלקוח. לקראת 08.05 פלוס/מינוס ההתקלות בצומת

גילה. ההליקופטרים הוזנקו מהבסיס שלנו, לפני שהרנו הגיע למחסום. אנחנו מדברים

על לוח זמנים של חצי שעה: הזנקה, המראה, טיסה, הגעה. אלה גופים מאד מאד מהירים

וזריזים בהאזנה מתמדת. קודם רצים ואחר כך מתעדכנים.

לגבי החיילים במחסום - המחסום היה מוכן לכיוון הפוך, והפכו אותו. הגוף

העיקרי הם החיילים במרכז המחסום, איש משמר הגבול, שהוא עם יותר נסיון,סמל שני

- ואנחנו מקפידים להציב שם אנשים מיומנים - הוא נותן למחסום הצהיילי את הי ידע

המשטרתי, את ההיכרות, את ההתנהגות. אלה חבריה שעובדים שלוש שנים בירושלים.

המחסום מזהה את הרכב. הוא יודע שהוא צריך לחכות לרנו. הוא לא פותח באש, כי הוא

יודע שיש אשה שיש לגביה ספק. הוא עומד לבד, הוא מסמן לאותו רכב לעצור. כשהוא

רואה שהבחורה מנסה לסובב את הגלגלים. הוא בפירוש לא מגיב בירי, והוא מסתכן

כאן. בדיעבד רק יודעים עד כמה החיילים הסתכנו שם. הוא ממן לרכב לעצור.



הרכב מגיע מולו. וכמו שמבקשים רשיון נהיגה, הוא מסתכל. ואז המחבל שישב

ליד האשה עם ,M16יורה לתחתית הרכב לכיוון הרגלים של האשה, והוא הראשון שפתח

באש. בו זמנית, הבחורה קופצת או נופלת מהרכב. לעולם לא נדע מהקרה. הבחור יוצא

ומשליך שני רימונים, ואז שוטר מג"ב, החייל המאבטח פותח באש. הרכב מידרדר

לכיוון דרום, כשהבחורה זרוקה על הכביש ליד החייל. הוא מיישר קו ליד החיילים

ו"תופרים" את המכונית. למזלנו הרימונים לא התפוצצו. הוא מספיק לצעוק "רימון",

להזהיר את האנשים - - -

היו"ר י' מצא;

לא התפוצצו בגלל פגם בתוכם או כי הוא לא שלף את הפין?

ניצב י' וילק;

לא התפוצצו מתוך פגם. אחר כך הם פוצצו. הרימונים צה"ליים. ואז המחסום

יורה את המסה של האש, פוגע ברכב, הרכב מדרדר כ-70 מטר, נתקל בגל אבנים, פורצת

שריפה, פיצוץ - כי היו מטעני חבלה שלקחו אתם לתוך הרכב.

במקביל אנחנו מטפלים במטעני חבלה, גם באזור האוטובוס, גם באזור צומת גילה

וגם באזור רמת אשכול גבעת המבתר, ששם במסלולה בריחה הם השליכו מטען חבלה,

להערכתנו כדי להיפטר ממנו. במקביל, בשעה 8.56 יש לנו אירוע של יריות של אותו

יהודי שירה לעבר ערבים ולא פגע, אבל גם זו זירה שבה אנחנו מטפלים.

בו זמנית אנחנו מטפלים במספר זירות; זירת האוטובוס, זירת ההשתלטות, רח'

מדבר סיני, מקום מציאת מטען חבלה, זירת רחוב חנה, שבשלב ראשון אנחנו מקבלים

ידיעות ולא יודעים מה זי;, וזירת מחסום גילה. זה טיפול בחמישה מוקדים עם ערפל

קרב.

לרגע לא הורדנו את הפריסה מהשכונות הצפוניות של ירושלים. גם כשהמחבלים

היו הרוגים והמנוחה שכבוץ על הכביש, לא היינו בטוחים שאלה כל המחבלים. מאד קל

להיות הכם לאחר מעשה. אתה בערפל קרב, אתה מקבל פה קטע מידע, פה קטע מידע, המון

דברים שהיום ברורים לנו, באותה חצי שעה לא היו ברורים לנו.

מבחינתנו ברור דבר אחד - אנחנו הצלחנו להעביר בזמן אמת אינפורמציה לאחרון

השוטרים ואחרון החיילים, ומדובר במאות שוטרים. להערכתי, מבחינה זו המערכת

הוכיחה את עצמה. זה שילבו של חוקרים וחבלנים וחבלנים ואנשי מודיעין ושירות

בטחון, מסוקים וכן הלאה. זו מערכת מאד מאד מרכבת.

פה אנחנו עובדים גם על פי תירגולות שאנחנו מתרגלים. חלק גדול מהכוחות

יודע לאן לרוץ, לא צריך להזיז אותו. מספיק שאני אומר למפקד מג"ב ירושלים גיזרה

מסויימת, הוא כבר יודע את מי להריץ ומה להריץ. עד אחרון הצוותים יש לו את

המקום.

כל הכוחות התחילו לרוץ באותו זמן. שבע וחצי לשמונה, בחצי שעה הראשונה,

פיסית באירוע היו 344 שוטרים כחולים. סך הכל היו 934 אנשל משטרה וצבא שטיפלו

באירוע עד שעה 10. חלק מהכוחות הם כוחות שמוצבים בירושלים, והם פעלו מיידית.

הכוחות האחרים התחילו בתנועה לכיוון ירושלים ב-7.30, על פי תכניות מגרה של

המשטרה, מהנגב, משרון, מלכיש, מבסיס האימונים של משמר הגבול בבית חורון,

היחידה למלחמה בטרור, שתי פלוגות של צה"ל, מז"פ, משטרה צבאית ומסוקים. 22

לוחמי הימ"מ היו כבר לפני 8 בבוקר במקום, והם השתתפו בפעילות עד שעה 10,

שמבחינתנו הסתיים האירוע. זה מספר אדיר. זה לא כולל את השוטרים הרגילים

שהמשיכו לתת שירותי משטרה בירושלים, כולל חפצים חשודים וכן הלאה, לא היה להם

קשר ישיר לפיגוע.



צריך להבחין בין שני דברים. אין ויכוח שהמבחן של מערכת בטחונית הוא

בסיכול פיגועים. לא הצלחנו לסכל את הפיגוע האוטובוס וגם לא את הדקירה במשכנות

שאננים. האירוע קרה, אירוע חמור. מצד שני, המבחן שלך הוא גם איך אתה מגיע

לתוצאה כמו שהגעת מרגע שאירוע מתרחש, בערפל קרב, בחוסר ודאות.

הבאתי את הכרוז בערבית. הם התכוונו לבצע פיגוע מיקוח כדי לשחרר מחבלים.

המטרה הזו סוכלה. היא סוכלה בראש וראשונה בעקבות ההתנהגות של האזרחים והנהג

בתוך האוטובוס. מרגע שהמחבלים יצאו מהאוטובוס, הם היו בבריהה מתמדת, כי אנחנו

הזרמנו כוחות. להערכתי הם לא עלו צפונה אלא ירדו דרומה, כי ראו את הכוחות

בשטח. בסופו של דבר הם לא יצאו חיים מהפיגוע הזה, עם כל הכאב והצער על שתי

הנשים ההרוגות והפצועים שלנו.

ברגע שסוכל פיגוע האוטובוס, הם עדיין יצאו מהאוטובוס עם אקדח, עם ,M16עם

מטעני חבלה. אם לא היינו נערכים מהר מאד, הפיגוע הזה היה יכול להיות פיגוע

מיקוח, וגם אם תלכו להיסטוריה, תראו איך התפתחו אירועים שסוכלו בשלב הראשון,

והסתיימו בתוצאות הרבה יותר חמורות.

אגב, גם היום, באירוע של משכנות שאננים התגובה היתה מהירה מאד. האזרחים

בירושלים משתפים אתנו פעולה. כלומר, הם מזרימים לנו אינפורמציה. החכמה היא

לקחת את האינפורמציה הזאת ולעבד אותה בזמן אמת לפעילות אופרטיבית בשטח. אני

עוד לא יודע אם הגענו לתוצאה או לא, אבל להרגשתי יש קצה חוט. השילוב בין

אזרחים שמזרימים אינפורמציה לבין הערכות, עבד גם היום.

היו"ר י' מצא;

מגיע ציון לשבח להערכות המשטרה, למפקד המחוז, לשר ולכל מי שהיה במערכת

הזאת, מהרגע שהאירוע הזה פרץ ועד להשמדת אותן אנשי טרור. אבל אי-אפשר להשתחרר

מהתחושה הקשה שאילת המזל שיחקה לצדנו, מרגע הירי שנמנע באוטובוס ועד לרימונים,

שאני חשבתי שנזרקו בלי להוציא את הפין מתוכם, והתברר שנזרקו לאחר הוצאת הפין

והם היו לקויים. גם על זה צריך לומר ברכה לריבונו של עולם. אחרת האסון יכול

היה להיות הרבה יותר כבד, וזמה אי-אפשר להשתחרר.

כיוון שאנחנו צופים אירועים ונסיונות לאירועים גוברים והולכים בירושלים,

ככל שהמשא ומתן יתחמם כך תתחמם הגי זרה, שאלת השאלות היא, איך מתגברים יותר.

חובה להציב עוד כמה מאות שוטרים בצמתים בירושלים. נכון שיש בקניונים הגדולים

בירושלים כוחות אבטחח פרטיים. אבל הייתי שם בלילה ונדהמתי. זה פתוח. אולי מוטב

לדבר על זה פחות. צריך להציב יותר שוטרים בצמתים שהם בגבול התפר לפחות. אולי

באותה מתכונת של שוטר רובע. אין ספק שזה יכול להגביר ממשית את הבטחון. כולנו

יכולים להתפלל שהמזל יעמוד לצדנו.

א' אסעד;

כל אירוע חבלני צריך להבחן על פי התוצאה הסופית של מי שהולך לבצע אותו.

על התוצאה הסופית צריך לברך את המשטרה וכוחות הבטחון שעשו את הפעולה המצויינת

של חיסול המחבלים.

י י ביבי;

יצאתי ביום האירוע מהבית, יצאתי גם היום מהבית והרדיו היה פתוח, ובדרך

שמעתי על הפיגועים. אני רוצה לשבח את התנהגות המשטרה היום. הצירים היו פתוחים,

העסק זרם. בפיגוע הקודם עבדתם יפה, אבל מדוע אני צריך לעמוד שעתיים במחסום?

מדוע לא היה מישהו שיגיד לי לנסוע מסביב? מדוע משמר הגבול לא הוביל את האנשים?



אנחנו נהיה עדים לפיגועים נוספים בירושלים. לכן צריך שהחיים יזרמו. יש

חשיבות גדולה שלא ישבשו את החיים בירושלים. פיגוע שמשתק את הכל, הוא לא טוב

אתם צריכים לתת את הדעת על היערכות בנושא הזה.

אתמול הייתי בקניון. לקחתי את האקדח והרגשתי שאני שוטר. היו שם אלפים ולא

היה שוטר לרפואה. בקניון כזה חייבת להיות כיתת כוננות של בעלי החנויות, עם נשק

לבעלי החנויות, עם הוראות איך לסגור, איך לחסום וכן הלאה. אם בקניון הגדול

במזרח התיכון לא תעשו את זה, איפה תיערכו?

הוכח שוב שהתושבים הם התשובה. הנהג שפעל כמו שצריך, האזרחים שהיו ערנים.

לדעתי אתם צריכים להשקיע הרבה כוחות בהדרכה של התושבים, של בעלי העסקים, של

חניונים תת-קרקעיים, של הדרכת קייטנות, חוברות הדרכה ודפי הדרכה. בלי אזרחים

מודעים לענין, לא תוכלו להסתדר. צריך להפריש כוחות רבים של אנשים. לעשות

קורסים למורים ולמחנכים, קורסים לעובדי מד"א, קורסים לפקחי העיריה. כל האזרחים

צריכים להיותה שוטרים שלכם.

אלמנט נוסף הוא הרדיו. זה מכשיר חשוב. חשוב שמתחילת האירוע יהיה קצין

רדיו. שיהיה מי שיאמר לתושבים אלה או אחרים: שני מחבלים מסתובבים באזור,

מבקשים להיות יותר ערנים. אני כל הזמן מאזין לרדיו, אולי יגידו לי לעבור לכביש

זה או אחר.

זה סימן גם לאחר שרוצה לעבור.

אתה רואה בתמונה מה החפצים שהיו למחבלים? יש להם טרנזיסטור.

צריך לשקול מה להודיע ומה לא. אין ספק שיש השלכות בטחוניות לשיחות

המדיניות. היה משבר בשיחות ולב המשבר היא ירושלים. "דרישות השלום" שקיבלנו

בשבוע-שבועיים האחרונים, י ילכו יגברו. אתם חייבים להערך הערכות קיץ שיהיה חם,

ובעיקר בחופש, הערכות בלתי-שיגרתית.

לגבי המחסומים, הכוחות מתחלפים במחסומים. בכל פעם יש חיילים עם כומתה

אחרת. עומדות שם מאות מכוניות עם ערבים. הם מסתכנים. אנשים יוצאים ובאים. חס

וחלילה מישהו ירצה, אפר לחסל את חיילי המחסום. למה אין מישהו בצד בעמדה מוגנת,

שיכול לאבטח את החיילים עצמם. במחסומים יכול להיות לצערי פיגוע.

גם אני מצטרף לברכות. בערפל קרב שהיה עם כל כך הרבה כוחות, עם אירועים

מכל הכיוונים וטיפול במקביל בזמן קצר, צריך לברך על כך את המשטרה. זה לא הדיון

הראשון או האחרון בנושא פיגועים בירושלים או בארץ. מכל התיאור ששמעתי, היתה לי

תחושה שהמחבלים לא השתדלו להפעיל את הנשק או לא התכוונו לירות באנשים, גם

באוטובוס, גם במחסום. שיקול הדעת של מפקד המחסום היה קשה, ברגע שהוא ראה אותה

מכונית עם אותו צבע, אותו רכב חשוד שמגיע והוא עוצר אותו כמו במחסום רגיל. אני

חושב הוא לקח סיכון אדיר.

גם במחסום המחבלים לא התכוונו כנראה לירות. את זה מבינים מעצם העובדה

שהםלא הפעילו שם את הנשק.



ניצב י' וילק;

בגלל הבחורה.

פי בדש;

אני לא הבנתי מה קרה פה. ההתנהגות שלהם היתה לא טבעי לגבי מחבלים. אני לא

מסכים עם חבר-הכנסת ביבי שצריך לפתוח תנועות ולשחרר את כולם. לפעמים עדיף

לעשות את החסימה הזו ולא לתת לתנועה לזרום ולא לתת לאנשים להכנס לשטחים

כשיודעים שיש אנשים עם נשק וחמרי חבלה. לפעמים צריך לסבול קצת בפקק. צריך

לתת לכוחות לעבור יותר בחופשיות במשך שעה-שעתיים.

לגבי מאיר אבו-סרור, האם כל התקופה שחיפשו אותו, היה ידוע לכם שהוא באזור

ירושלים, או שהיה ברצועה והצליח לעבור בזמן הסגר מצד לצד.

לא בטוח שזה הוא, עד לרגע זה.

פי בדש;

לגבי ידיעות מודיעיניות, חבנתי שהיו ידיעות שהולך להתרחש איזשהו אירוע.

הנשק שנמצא אצלם, איזה נשק הוא? האם הוא צה"לי, נגנב, נמכר? האם ידוע על

תושבים שהם תושבי מזרח ירושלים שפעילים בנושא של החמאס?

מי פרוש;

ללא כל ספק, המשטרה הוכיחה את עצמה והיא ראויה לשבח. ללא ספק, עם הצער

הגדול על שתי הנשים שנהרגו, היו כאן נסי נסים. כל הכבוד לנהג על האומץ

והערנות. אנחנו צריכים להדגיש זאת כדי שמהם יראו וכך יעשו גם אחרים. צריך

להתייחס לזה בכל הזדמנות.

אני מודה ליושב-ראש שזימן את ישיבת הוועדה לדיון שאנחנו מקיימים. אין לי

ענין לבקר. אני לא חושב שאנחנו יכולים ללחוץ כדי שתתגלה לפנינו התעלומה כיצד

נהרג הגב' קדוש. נצחנו במלחמות הקשות ביותר, בכל המלחמות, גם במלחת ההפתעה של

יום הכיפורים. לערבים היה יותר נשק מאשר לנו, וגם אז ידענו להשתמש בו יותר

טוב, כי אנחנו נתנו תמיד את מלוא החשיבה לטריקים של מלחמות. כך אנחנו ניצחנו.

ניצחנו בעזרת השם, אבל השליחים היו הצבא.

הייתי רוצה לפנות לשר המשטרה. כל ההכנות והגדלת הצוותות של השוטרים, זה

דבר חשוב. אין דרך אלא להכפיל ויותר מזה את המשטרה על כל שלוחותיה. אבל אתה

צריך להושיב צוות חשיבה מיוחד, שיחשוב על טריקים מיוחדים, כיצד עוצרים בעד

מעשה הטרור.

בימי המנדט ידענו שהמשטרה והממשלה וכל הממונים על הדברים האלה,

מעוניינים לתת לטרור לפעול. אנחנו במדינת ישראל, וכולנו יודעים מה משמעות

הטרור הזה. יש צורך לתת את הדעת על חידושים. חידשו את ענין הסגר. לסגר יש גם

השלכות שליליות. אבל הוא הוכיח את עצמו, בכך שהטרור נחלש במידה מסויימת.

אני מציע שיישב צוות חשיבה כדי לחשוב איך מפסיקים את הטרור. באיזה דרכים

יש ללכת. אין לנו את כל המידע עד כדי כך שנוכל לייעץ, אבל הבקשה היא שאתם תתנו

את הדעת לכך.



אני רוצה לציין בצער רב מאד, אין לנו את התחושה שאפשר ללכת בחופשיות

בירושלים העתיקה. אבות-אבותי טמונים בהר הזיתים. בכל הליכה להר הזיתים ביום

השנה, אני צריך לבקש עזרה של שמירה. קשח להעמיד שוטר בכל פינה. אבל גם פה, על

ידי הקדשת חשיבה, היו יכולים למצוא דרך איך לאבטח. לאחר מלחמת ששת הימים הייתי

יכול ללכת לכותל המערבי בכל שעת לילה ואחרי חצות. היום זה בלתי-אפשרי. גם

לנסוע לכותל המערבי קשה, וצריך לומר ברכת הגומל לאחר שחוזרים.

אדוני שר המשטרה, יש לך כאן תפקיד היסטורי גדול מאד, לשמור על ירושלים

באופן מיוחד. בימים אלה עושים את כל המאמצים להעלות את ירושלים על המוקד בנושא

המדיני. אנחנו צריכים להיות מוכנים להגיד שמחכים לנו ימים לא כל כך קלים.

שי בוחבוט;

אני רוצה להצטרף לדברי השבח למשטרה. התוצאה היתה טובה. הוכח שתושיה של

אזרח שיבשה את כל מהלך המחשבה של אותם מחבלים. לדעתי, הוועדה חייבת וצריכה

לזמן גם את הנהג וגם את אותו אזרח. לא מספיק שהמשטרה תיתן ציונים לשבח, אלא גם

אנחנו צריכים לציין אותם, כדי לעודד אזרחים להוכיח את עצמם בעת הצורך, ולבצע

בדיוק את מה שעשו באוטובוס.

באשר לקניונים, אני חושב שהמדינה אינה יכולה ואינה מסוגלת לתת תשובה

בטחונית לכל דבר. אם בתרשיחא יש שוק גדול והרשות המקומית משלמת עבור שני

שוטרים, אין שום סיבה שקניון לא יעשה זאת. צריך לשים קציני בטחון. אלה שישנם

אינם מספיקים. צריכים לשים קציני בטחון כי שצריך, ושלא יקרה שאנשים שאינם

מוכשרים מקבלים את התפקיד. הבדיקות שנעשות בקניונים נעשות לעתים רק כדי לצאת

ידי חובה.

ברור לנו, שכל עוד לא הגענו לשלום המיוחל, נמשיך להיות עדים לכל המקרים

האלה. אבל מחובת משטרת ישראל לתת בטחון לכל אזרח בירושלים שיכול לסייר

ולהסתובב גם בעיר העתיקה. אם יש הסכמה לאומית שאין ויכוח על ירושלים, אנחנו

חייבים לתת שם את הבטחון. אסור שיקרה שתושבים לא יכולים להסתובב בכמה מקומות.

בשנה האחרונה המשטרה קיבלה תוספת כוח, ואנחנו רואים שיפור ולא רק

בירושלים. ישר כוח.

כמובן שאני מצטרף לברכות ולאיחולים. אני חושב שאנשים פוליטיים שבאים לשבת

בוועדה, יכולים מפעם לפעם לתת עצה אופרטיבית, אבל לא נראה לי שכל פעם שאנחנו

ניפגשים לרגל אירוע מסוג זה, היצירתיות שלנו תהיה כזאת שבעצות אופרטיביות

פרופר נוסיף הרבה לאנשים שעוסקים בנושא כל הזמן, אבל כאנשים פוליטיים יש לנו

משהו לתרום. אנחנו יכולים למשפיע על מידת העיסוק של המשטרה בנושאים שונים,

במיוחד בירושלים, בתקופה שכולם ציינו שהיא קשה והולכת להיות חמה מהבחינה

הפוליטית, במיוחד מצד אלה שמתנגדים לתהליך השלום בצד הערבי - - -

או מצד אלה שעושים מחוות על ירושלים.

אני חושב שאנחנו יכולים לגרום לכך על ידי כך שנתחייב כאן- אדוני

היושב-ראש, סליחה, אני מדבר אליך ואל שר המשטרה. -ואני מוכן להתחייב בשם

הקבוצות הפוליטיות שאני קשור אליהן, שלא נהפוך את ירושלים לזירה שבה אנחנו

יוצרים אירועים שמעסיקים את המשטרה שלא לצורך. זו יכולה להיות דוגמא מאד



חשובה. למשל, אם חבר-הכנסת פרוש יוכל להפעיל את השפעתו שלא יהיו אירועים בימי

ששי ושבת, אירועים שמעסיקים את המשטרה ויכולים להדרדר על ידי תגובות ותגובות

נגד של כוחות פוליטיים שונים בעיר, מה עוד שאנחנו מתקרבים לבחירות

מוניציפליות. קודם כל צריך לעשות זאת מצד הציבור החרדי ו צד הציבור שמתנגד

לכפיה דתית בירושלים. צריך להתחייב הדדית לא ליצור אירועים מהסוג הזה.

וכמובן, גם הימין הפוליטי בישראל. אנחנו יודעים שיש משא ומתן ויכול להיות

שדווקא בגלל שמגיעים לנקודות הרגישות יהיה יותר חם מבחינה פוליטית. אני חושב

שגם הימין הפוליטי צריך להתחייב לפחות לדבר אחד, שאם הם הולכים לעשות אירועים

והפגנות פוליטיות גדולות, שינסו לעשות אותן יותר בתל-אביב ופחות בירושלים. מי

שדואג לענין ירושלים ויודע שבירושלים יש ריכוז כזה של נושאים רגישים שמעסיקים

את המשטרה, יתרום את תרומתו בכיוון זה. זה נראה לי ככיוון אופרטיבי.

כמובן שיש תחום נוסף שמשפיע על הדברים לטווח יותר ארוך - שירושלים תהיה

עיר מאוחדת באמת ולא סתם בפטפטת של הפוליטיקאים.

היו"ר י' מצא;

בריבונות ישראל על כל כולה?

בי טמקין;

תסלח לי, אני במבחן אצלך?

היו"ר י' מצא;

כן. ועוד איך. בריבונות ישראל - רק את זה תוסיף ואני אהיה שקט.

בי טמקין;

יש לי בוחנים שאני יכול להקשיב לך

היו"ר י י מצא;

את המשחק הזה של המלים למדתי מזמן.

בי טמקין;

אחד הכוחות הפוליטיים שמדבר כל הזמן על איחוד ירושלים אבל יצר מצב שבו

חבר-הכנסת פרוש לא יכול ללכת לכותל המערבי בשקט, הם אותם אנשים שלא מבינים

שירושלים יכולה להיות - - -

פ' בדש;

אתה מתווכח בירושלים וה מגביר את הטרור - - -

בי טמקין;

אל תפרש אותי, אל תפרשן אותי. אני מדבר מאד בבהירות. ירושלים תהיה עיר

מאוחדת באמת, עיר מאוחדת לתושביה כולם, רק במקרה שיהיה פה שלום. מי שלא מבין

את הענין הזה, פשוט נפגש עם המצב הזה בפועל בשטח. כל הדיבורים הגדולים

והגבוהים צריכים להסתכם באמירה מאד ברורה. בינתיים אנחנו צריכים לתורם לשקט

בעיר על ידי כך שאנחנו עצמנו לא ניצור אירועים בלתי-רצויים ומיותרים; ושנית,

שנתקדם סוף סוף לקראת השלום שהוא יאחד את ירושלים באופן מהותי ואמיתי.



ט' אלסאנע;

אני בטוח שאף אחד מחברי הכנסת שנמצאים כאן איננו סבור שמשטרת ישראל -

יהיו כמה שיהיו אנשיה בירושלים - תפתור את הבעיה. פתרון הבעיה הוא לא על ידי

תוספת שוטרים. הפתרון העיקרי הוא על ידי קידום תהליך השלום. אין שום צל של ספק

שענין הדשדוש של המשא ומתן והענין של הסגר, הם גורמים אשר מגבירים את הסיכויים

לפיגועים נוספים. אני חושב שהמשטרה עושה את תפקידה, היא ממלאה את התפקידים

המוטלים עליה, אבל מי שלא עושה את תפקידו, מי שמתרשל במילוי תפקידו, מי צריך

לבוא אליו בטענות - ז ו לא המשטרה אלא מעצבי המדיניות, אנשי הפוליטיקה שיכולים

להטיף מוסר ואינם עושים מאומה. אם בשבוע שעבר היה אפילו איזשהו תמהוני שהצליח

להגיע אפילו למליאת הכנסת, למה לבוא בטענות אם יש עם שלם שהוא לא מחכה, חבר-

הכנסת בדש, ללגיטימציה לדרישותיו ולטענותיו מצד חבר-הכנסת בני טמקין. הוא טוען

שיש לו זכויות לגיטימיות. הוא לא מחכה לא לך ולא לאחרים שתתנו לו את הזכות

הלגיטימית להעלות את ירושלים לשולחן המשא ומתן. הוא טוען לזכות הלגיטימית שלו

למדינה עצמאית גם במזרח ירושלים, כמו העם היהודי.

מי פרוש;

בירדן.

טי אלסאנע;

אתה יכול להגיד את זה מהיום ועד מחר. לא יעזור לך שום דבר, אלא אולי

לשיכנוע עצמי. אבל הצד השני, שהוא עם והזכויות שלו לא פחותות מהזכויות שלך,

הוא ימשיך להאבק להגשמת זכויותיו לחיות באופן עצמאי.

פי בדש;

זאת אומרת שאתה מצדיק - -

טי אלסאנע;

אני לא מצדיק. הפתרון הוא במדיניות אמיצה אם רוצים לשים קץ להמשך

הסיכסוך הזה.

אי דיין;

אני רוצה להצטרף לברכות למשטרה ולכוחות הבטחון שעושים את כל המאמצים

ונאבקים בטרור. לא יהיה אחראי לומר שהבטחון מתדרדר עכשיו בגלל איזשהו קשר

מדיני של מחוות או ויתורים.

טי אלסאנע;

בגלל הדשדוש.

בי טמקין;

אתה שם לב שהצד הימני דיבר כל הזמן בלי שמישהו הפסיק אותו?

חבר-הכנסת טמקין, תהיה הוגן, לא הפריעו לך. נתתי לך לסיים עד הסוף, למרות

שזה עלה לי כמעט באולקוס.



א' דיין;

אין שום מחוות על ירושלים. הפלשתינאים מאד מאוכזבים. יש עמידה על אותם

אינטרסים מדיניים ובטחוניים. אסור לנו לקשור, רומאבק נגד הטרור הוא מאבק נמשך,

הוא מאבק רצוף. לצערנו אנהנו לא יודעים מתי יסתיים. גם כשיש הסדרים, לא בטוה

שלא יהיו כאלה או ארורים שתמיד ינסו להבל בהסדרים האלה.

המשטרה תגביר את הכוח שלה, והיא עושה זאת כבר עתה. בירושלים צריך לבדוק

גם את הגברת ההתנדבות. בעיר הזו, משום מה, אחוז המתנדבים למשמר האזרחי ולסיוע

והשמירה וכוי, נמוך בהשוואה לכל הערים בארץ. אני חושב שצריכה להיעשות פעולה

מיוחדת, ואולי גם ועדה זו יכולה לתרום משהו בענין זה. אמצעי המדינה תמיד

מוגבלים. השר נאבק וקיבל תוספת תקציב. אבל כדי לסכל את הפעולות האלה, יש צורך

באלפי מתנדבים בירושלים. הדבר הזה כנראה לא מצא את פתרונו.

שר המשטרה מ' שחל;

הכפלנו את הכוח בירושלים. חברי כנסת לא נענו. פנינו אליהם שיצטרפו.

אי דיין;

אסור לומר שיש הדרדרות בנושא הבטחון. אדרבה, היום יש יותר שליטה. הסגר

הוכיה את עצמו. תמיד יש נסיונות ופעולות שקשה מאד למנוע אותן. אבל אוירת

הבטחון בירושלים הרבה יותר טובה היום מאשר היתה לפני מספר שנים מועט.

היו"ר י י מצא;

אמרתי בראשית דברי, שיש לי מחלוקת קשה, אבל את הויכוח הפוליטי אנהל ביום

רביעי במליאת הכנסת, בהצעה לסדר שהגשתי. קיימנו היום דיון על נושא בטחון.

שמענו כמה עצות, אבל שר המשטרה וכוחות הבטחון, זה מקצועם. לא הכנסתי אלמנטים

פוליטיים בוועדה, אבל המיעוט במדינה הזאת מנסה כל הזמן להכניס את האלמנטים

הפוליטיים. כמה שהוא יותר מיעוט, כך הוא מנסה יותר.

בי טמקין;

אתה מתכוון לאופוזיציה?

היו"ר י' מצא;

אני מתכוון לרסיסים שמרצ מורכבת מהם.

בי טמקין;

אבל הם בממשלה ואתה לא. אתה באופויציה.

היו"ר י י מצא;

יש לי ויכוח קשה עם מלגת העבודה. ציינתי לך, אדוני השר, את המחוות. חבר

הכנסת אלסאנע אומר כך; הפתרון הוא קידום תהליך השלום. ידידו; הפתרון, קידום

השלום. אומר חבר-הכנסת אלסאנע; קפאון - חבלה, אין קידום בתהליך השלום, יש

פעולות טרור. כאלף עדים. מה זה בעיני חבר-הכנסת אלסאנע קידום תהליך השלום ולא

קפאון? לתת את ירושלים לערבים. מה הפתרון של ידידינו ממרצ לגבי ירושלים?

ירושלים מאוהדת, אבל הוא לא יעז לומר "בריבונות ישראל". את המשחק הזה למדנו.



קריאות;

היו"ר י' מצא;

לא יכול להיות שחברי ועדה יביעו את דעתם, ואני. לא אביע את עמדתי האישית.

על הנוסחא של חבר-הכנסת אלסאנע ומרצ שביקשו לנהל את הדיון עם ערפאת, על זה

נתווכח ביום רביעי מעל במת הכנסת.

אתה לא מסתפק בסעיף 8 מההסכם של 1948 בענין הגישה לכותל המערבי?

היו"ר י' מצא;

אני מאושר בדבר אחד, שהמיעוט הזה יישאר לעולמי עד ולנצח נצחים מיעוט

במדי נה הזאת.

שר המשטרה מ' שחל;

חיכיתי מתי הישיבה להתחמם. אני רוצה לומר בכל הכנות לחברי הכנסת מצא

ואלסאנע וטמקין, ובעיקר לחבר הכנסת אלסאנע, שני דברים. שניכם טועים. מדוע? יש

מי שתולה את הפיגוע בהתקדמות המשא ומתן לשלום. לפני הכרוז שיצא על ידי

המחבלים. אני קורא ערבית ולא צריך תרגום. לא מיני ולא מקצתי. מדובר בתופעה

חמורה כשלעצמה, תופעה של פיגוע-מיקוח. הם ממשיכים בענין נסים טולדנו ז"ל. אבל

אני רוצה להזכיר לך חבר-הכנסת מצא, את אוטובוס 300. היה משא ומתן לשלום? היו

דיונים אז. היה ענין וושינגטון? היתה ממשלת העבודה?

היו"ר י י מצא;

זו מלחמה על ארץ ישראל.

שר המשטרה מי שחל;

אני חבר כנסת די הרבה זמן. זכרון יש לי. אני זוכר אותם ויכוחים ודיונים.

דבר אחד לא עשינו -לא קשרנו חבלה וכוונה לענין שממשלה עשתה. הממשלה הזאת דואגת

על פי תפיסתה בנסיון למצוא פתרון לסכסוך שנמשך הרבה שנים ועלול להימשך עד

לפיצוץ. היא מנסה למצוא פתרון על פי מצפונה והבנתה, על בסיס של זימון שאתם

הייתם שותפים לו.

אני שייך לאותם אנשים שנמצאים בשביל האמצע. אני לא הייתי בין אלה שחשבו

שצריך לוותר על כל הישובים בסיני ושלא צריך להיות קו הגנה. התווכחתי אתכם.

היום מי שמטפל באוטונומיה, אוכל אותן נשיכות של מי שנושך את היד. אני לא

קבעתי, לא חתמתי, לא על משטרה חזקה ולא על דברים אחרים.

היו"ר י' מצא;

משטרה חזקה בשטחים, לא בישובים שלנו. אתה מעוות נושא.

שר המשטרה מ' שחל;

אני לא מעוות שום דבר. אני מכבד את הכנסת וחבריה מכדי לדבר על עיוות. אני

זוכר את הנאום שלי בענין קמפ-דיוויד. לצערי חלק מהדברים מתקיים היום. על איזו



קבוצה מדיבר? היא בכלל רוצה שלום, זה מענין אותה? זה מה שמניע אותה? הקבוצה

הזאת התנגדה ומתנגדת לכל פתרון. היא לעולם לא תשלים עם קיומו של ישוב יהודי

בארץ ישראל. זו קבוצה מוסלמית קנאית, שכמוה יש היום במדינות ערב בעוד כמה

מקומות, שהם יוצאים נגד כל דבר, משתמשים בפיגועים, בחבלה כאמצעי, בארצות-

הברית, במצרים, בכל מקום.

במקרה הזה, בארץ ישראל הם באים ואומרים: בשום פנים ואופן לא ישוב יהודי.

בענין זה אין נפקא מינא אם מדובר במרצ או ליכוד. אתה חושב שאם יתקדם המשא

ומתן, אלה ישנו את דעתם, הבר-הכנסת אלסאנע? אלה הולכים להיות אנשים שלא יעסקו

בטרור? הם לא יהרגו? הם שמו להם למטרה וליעד להרוג כל אדם בלי יוצא מן הכלל.

בשבילם, לחיי אדם אין ערך.

יש לי טענה לפלשתינאים על זה שאין להם אומץ לב לקום ולגנות את התופעה

הזו. אם היא תימשך, היא לא תשאיר שום דבר. אני לא מציע לחלק את הדבר לויתורים

ומשא ומתן וכן הלאה. איזה ויתורים?

אני לא רוצה להפוך את זה לויכוח. ישבתי בממשלת אחדות. דווקא חבריך, אדוני

היושב-ראש, שמדברים יפה-יפה, במעשים עשו בדיוק ההיפך. הם החזירו מבוקשים פי

כמה יותר מהממשלה הנוכחית, הם עשו ויתורים בלי חשיבה על המציאות הבטחונית

שהיתה צריכה להיות. הזכרתי את סיני לא במקרה.

גם בתפיסה של האוטונומיה על כל הבעיות, לא נתנו מחשבה עד הסוף. אבל מה?

יש דמיון מבוסס על מלל ולא על מציאות. אני מוריד את הכובע - יש לכם כשרון

בלתי-רגיל למחוא כף לעצמכם.

מצד שני, אני לא מציע לחבר-הכנסת אלסאנע, על כל פיגוע לומר: ממשלת ישראל

לא ויתרה, ולכן קרה. לא מדובר בציבור שעשקו אותו.

לא יושבים לך בממשלה שמוכנים לוותר על העיר הזאת? למה אתה מתעלם מכך?

בי טמקין;

אתה מוכן להוריד את החסינות על מה שאמרת עכשיו?

היו"ר י' מצא;

כן. אני אקרא לך ציטוטים שלך ושל השר שריד שאתם מוכנים לוותר.

הבר-הכנסת טמקין, תגיד שאתה לא חושב ככה.

מי אתה? מי אתם בכלל?

אני אתן לך קטעים של השר יוסי שריד.



פ' בדש;

אתה לא מכחיש, חבר-הכנסת טמקין. תגיד שאתה לא עומד מאחורי זה.

בי טמקין;

זו שיטה? אתה יודע מה כתוב במצע מרצ? אני עומד אצלך במבחן?

היו"ר י' מצא;

כן.

בי טמקין;

כתוב במצע מרצ שירושלים תשאר בירתה המאוחדת של מדינת ישראל. אני עומד

למבחן אצלך? אתם עושים להפרדה בתוך ירושלים יותר מכל אחד אחר.

אתם רוצים להחזיק את הכל ולהגיד לאנשים שיישבו בשקט. הגיע הזמן שתדעו שיש

עם ערבי שיש לו זכויות.

היו"ר י י מצא;

אין לך רשות דיבור. אני יודע שאתה רוצה שאוציא אותך.

טי אלסאנע;

אני רוצה לשמוע את השר.

היו"ר י' מצא;

אין לך רשות דיבור. תפסיק להתגרות בי. אל תגרור אותי בלשון.

שר המשטרה מ' שחל;

הפיגוע הזה מחייב התייחסות למציאות שבה אנחנו חיים. אני אומר שוב, אני

מנסה להיות מאד מפוכח ומאד מציאותי. אני משתדל לראות מציאות של מה שיקרה לא רק

ברגע זה אלא גם לגבי העתיד. מסיבה זו, לפני שהתחיל גל הפיגועים, דרשתי תיגבור

כוח אדם. אני בהחלט רואה מציאות שבה בכל מצב פוליטי, לרבות אפשרות של הסדר,

בשלבים הראשונים אותן קבוצות קיצוניות יגבירו את פעולות החבלה שלהן. אותה

קבוצה של עז-אדין אל-קאסם, ככל שתהיה התקרבות לאיזשהו הסדר, היא תגביר את

הפיגועים שלה. היא רוצה לזרוע טרור, פחד, יאוש. זה חלק מהיעדים שלה.

כאן יש לי פניה כולל לכלל הציבור, וודאי לחברי הכנסת מכל הסיעות. דבר אחד

חייבים להוציא מהויכוח הציבורי הקיים, שהוא לגיטימי, וזה הנושא שאנחנו לא ניתן

למחבלים שיפגעו במורל שלנו. נעמדו כחומה בצורה. זה בנפשנו. זה כבר לא ויכוח,

לא על טריטוריה ולא על חוק. זה ויכוח קיומי. בויכוח הזה, בין אלה לבין אלה לא

יכולה להיות פשרה.

נערכים עם כוחות. מצד שני, לתיגבור הכוח יש משמעות. הסגר תרם תרומה חשובה

מאד. לכן יש לי טענה לאלה שבאים ולאחר שבועיים-שלושה שבועות תובעים, בהתחלה

בנין, אחר כך חקלאות, אחרי זה אולמות שמחות. עם כל הכבוד, אם יש שאלה בטחונית,

בשום פנים ואופן אסור לוותר. אני בין אלה שחושבים שויתור בענין הסגר יש לו

מחיר בתחום הבטחוני.



אנחנו נותנים את הדעת ועושים הכל, אבל נאמר דבר נכון: בשום פנים ואופן

אי-אפשר להעמיד משטרה בכל פינה. לתגבר, כן. אנחנו רוצים לעשות כמה דברים בעת

ובעונה אחת. משטרת התנועה העירונית תעסוק גם בענייני בטחון. למאה איש יהיה

תפקיד אחד ויחיד - להיות ברחוב, בסיירת או בעמידה. אני לא חושב שיש מקום לחזור

לשוטר המקוף. אין לזה תועלת. התועלת תהיה בכוח אדם מיומן, צעיר, בעל כושר

גופני טוב, שמסוגל להגיע לכל מקום על פי קריאה בזמן אמת ובאופן מיידי.

אשר להנחיות ברדיו - יש דבר כזה. יש גם שיקול שני, שאני לא רוצה להנחות

את המחבלים. אנחנו רוצים גם לתגבר את ההדרכה לתושבים. לגבי נהגי אוטובוס אנחנו

מקיימים פגישה מיוחדת, גם לגבי נשק וגם לגבי ערנות שצריכה להיות.

חבר-כנסת בדש שאל אם היה ידוע. אהיה קמצן מאד בדברי. יש הרבה התראות

ואנחנו מתייחסים לכולן ברצינות. מספרן רב. אנחנו יודעים מה מקור החוליה הזאת

ומה היא עשתה, על פי סוג הנשק וחמר החבלה שהיה בידיה. אני חושב שחיסולה של

החוליה, הוא כשלעצמו הוא הישג ומכה רצינית למחבלי החמאס. גם בגלל הכוונות, גם

בגלל המקור, גם בגלל המיקום שלה. החבורה הזאת היא התחברות בין עזה לבין מקום

אחר.

העתרתי שבחים על שירותי הבטחון. הם עושים מלאכה יוצאת מן הכלל. הפעולה

הספציפית שהאירוע יהיה במקום זה וזה, את זה לא יודעים. אבל יש לנו כיוונים

כלליים, שאנחנו יודעים אותם בצורה מאד טובה.

פ' בדש;

יודעים מה מקור האמ"לח והנשק והאם היה באזור זה או אחר?

שר המשטרה מ' שחל;

אני לא יכול להשיב. חבר-הכנסת פרוש טען שאין בטחון במזרח ירושלים. גם

אותי זה מדאיג. בחלקו יהיה תיגבור כוח שישפיע על חלק ממזרח ירושלים, לא כולה.

בסביבות הכותל תהיה יחידה עוד לפני החגים, והיא תמנה 64 שוטרים במשך 24 שעות

ביום, עם שימוש בחלק מהמבנים שישנם ברחוב הגיא, שמטרתם תיגבור השמיר הוהבטחון.

אני אומר את זה עכשיו בלי פוליטיקה אלא כשר משטרה - אני רוצה להחזיר את

התחושה של בטחון בכל חלקי העיר. זו המשימה שלנו. לא יכול להיות שיש קו דמיוני

שחוצה את העיר. חלקו ייעשה על ידי כוחות משטרה, בתיגבור, בפעולה, במודיעין,

בתיחקור, בשיטות רבות נוספות שלא אפרט כאן. רמזתי שחלק מהן נתן תוצאה בטיפול

בענין שריפת הרכב.

הבאתי את האנשים הטובים ביותר. הפיקוד נמרץ ורוצה לעשות ואיננו נכנס

לשיגרה. די לי להצביע על ניצב וילק כדי להגיד שהענין של לוח זמנים מהיר

לתגובה, זה אתגר אמיתי, מקצועי בתחושה שעובדים כדי לראות תוצאה, והתוצאה ישנה.

האתגר הנוסף שחייב להיות זה הגברת הבטחון בכל חלקי העיר.

פה אני מגיע לבעית הר הזיתים. אני חבר ממשלה וחייב להיות נאמן להחלטותיה.

תוספת כוח אדם לא היתה מזיקה. לא תהיה ברירה, יהיה צורך בתיגבור הכוח. חלקה של

המשטרה ומשמר הגבול בשמירה על בטחון הפנים, יילך ויגבר בעתיד. היא גם תחליף

חלק מהתפקידים שצה"ל עוסק בהם. לרבות במה שקורה בשטחים. יש תמיד ויכוח. האוצר

מקמץ.

מי פרוש;

אם היו מעמידים משמרות על הגבעות בהר הזיתים, אפשר היה לבקר שם.

שר המשטרה מי שחל;



פניתי גם לכל הקבוצות של האוכלוסיין בירושלים כדי לגייס אותם למשטרה.

עוסקים בכל האפשרויות. אם תרצה לבקר, אני אקח אותך. המשטרה תשמה מאד להראות

לכם את כל מה שאתם מבקשים.

לחבר-הכנסת טמקין, שאלתי את עצמי בשבת, האם בעת שישנן כל הבעיות, צריך

לעמוד בהפגנות. הקיץ הגיע, מתהיל להיום הם. הבר-כנסת פרוש, אני רזולך להזמין

על מה מעסיקים את המשטרה? דבר אחד לא ברור לי, למה שורפים

מכוניות אשפה? שאלתי את משי זהב.

חל גידול במספר המתנדבים למשמר האזרחי. נקיים כנס גדול מאד של מתנדבים.

בירושלים עצמה גדל המספר משמעותית. אני רואה את זה בחיוב. עד עתה היה קפאון.

כל אירוע מהסוג הזה מגביר את ההתנדבות.

פ' בדש;

חייבים לתת ציוד ורכב. אחרת אנשים מתייאשים.

שר המשטרה מי שחל;

אנחנו נותנים גם את הכלים כתוצאה מגידול בכוח אדם. הבקשות שלי לתקציב

החדש די רבות. יהיה על כך ויכוח בממשלה.

בענין צוות חשיבה - כל מקרה נלמד והלקחים נלמדים גם הם.

שר המשטרה מ' שחל;

לפני סיכום אני רוצה לומר; לי אין ספק שבתהליך המדיני שמתקיים, לאותם

ארגוני טרור יש יותר מתחושה שזאת ממשלה שאפשר לקפוץ עליה. אפר לקפוץ עליה,

משום שהם יודעים שבממשלה הזאת יש עוד מספר לשונות ועמדות, שהן אולי עדיין

במיעוט, אבל שיש להן רצונות של עזה עכשיו ועוד ויתור וכן הלאה. לא אומר לך

שאלמלא זה לא היה קורה המקרה עם אוטובוס 300 וטרור נוסף. וכן הלאה. מאה שנה

אנחנו יודעים טרור בארץ הזאת.

יחד עם זאת, אתה יודע יפה מאד, שיש בידיך ידיעות שיש כוונה להגביר טרור

שנה הקרובה בירושלים. לכן אני אומר שמותר לי להסיק את המסקנה שנתווכח עליה מעל

במה אחרת.

ראשית דבר, סיכום אחד לצערי הוא, שבשם כל הוועדה נביע תנחומים למשפחות

השכולות.

דבר שני, מכל הלב ובהכרה מלאה על דעת כל הוועדה, ישר כוח למשטרת ישראל.

בסך הכל הכללי, הלוואי שהמזל תמיד ימשיך לעמוד לצידם, אבל פרט למזל - עיקר

העיקרים היתה ההערכות של סגירה כמעט הרמטית של איזושהי פינה.

פ' בדש;

הייתי מציין את ענין המחסום.

היו"ר י' מצא;

היה מחסום, והיו מחסומים נוספים ששם לא עברו.



פ' בדש;

שהגיע הרכב החשוד וניגשו אליו.

היו"ר י' מצא;

בסופו של דבר פעלו- בצורר; ראויה לשבה ועל זה אנחנו מברכים. אני מקווה

שהדיון הבא עם שר המשטרה יהיה יותר על מתוכנת של עבודת משטרה ולא על אירועים

מצערים.

תודה רבה.

- הישיבע ננעלה בשעה 12.35 -