הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י"א בתמוז התשנ"ג (30 ביוני 1993). שעה 00;09

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

י' ביבי

ר' נחמן

מוזמנים; חבר-הכנסת א' פורז

אי שילה - מפקח ארצי על הבחירות - משרד הפנים

ש' זינגר - יועץ משפטי - משרד הפנים

בי יערי - סגן היועץ המשפטי - משרד הפנים

אי בן-פורת - משרד הפנים

אי שילה - משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

מ' בס - יועץ משפטי - משרד מבקר המדינה

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

י י לוי - משרד המשפטים

מי רום - ראש עירית חולון

י' ויסמונסקי- ראש מועצת גבעת שמואל

ד' עמר - ראש מועצת נשר

יועץ משפטי; צ' ענבר

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 - הצעת חוק פרטית

של חבר-הכנסת אי פורז.



חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993- נקרא את

החוק על כל סעיפיו כדי שאם תחיינה הערות, לא ניסוח קטן זה או אחר, לפיהן סטינו

מהקו שהנחה אותנו, נרשום אותן, בזאת נסיים את קריאת החוק, לא נצביע היום.

עדין נשאר פתוה נושא גובה יחידת המימון. לזאת יש לנו פגישה ביום שני הקרוב עם שר

האוצר ואז נקבע גם את גובה יחידת המימון בעצה אחת עם השר. יש נושא של השבתון. מה

נאמר בו?

בי יערי;

הוא לא מופיע. יש בדרך הצעת חוק ממשלתית לענין השבתון. החלטת הממשלה היא שלא

יהיה שבתון רק בתי הספר לא יפעלו.

א' פורז;

לא צריך חוק לזה.

כן צריך לקבוע בחוק שבתי הספר לא יפעלו ביום הבחירות.

אי פורז;

אולי תביא את זה ונכניס את זה פה.

היו"ר י' מצא;

זה נושא קרדינלי. עדיף שהממשלה תחליט עליו ואנחנו נקיים פה דיון. אני חושב

שכך נכון יותר לנהל את נושאי החקיקה במדינה מסודרת.

אי פורז;

מאחר ונושא השבתון בעבר היה מוסדר במסגרת החוקים האלה, הממשלה היתה צריכה

לשלוח מישהו מטעמה, לומר לנו מה החלטתה והיינו מתמודדים עם זה.

היו"ר י' מצא;

הצעת החוק תגיע לפה.

א' פורז;

אל תהיה בטוח שזה יגיע לפה, כי אם זה השבתת בתי ספר זה יכול להגיע לוועדת

החינוך והתרבות. אם אנחנו לא קובעים שבתון אז אין שבתון.

היו"ר י' מצא;

אני מניח שהצעת החוק הממשלתית שתבוא תתייחס לשבתון, היא לא תתייחס לביטול

לימודים או אי-בטול לימודים.



א' פורז;

אתה לא צודק לדעתי. כי אם בהצעת החוק הזאת לא קובעים שבתון אז אין שבתון ולא

צריך חקיקה. אבל יכול להיות שלפי חוק חינוך ממלכתי, הממשלה לא יכולה להשבית את

מערכת החינוך בלי חקיקה. יכול להיות שהם יציעו תיקון לחוק חינוך ממלכתי שמאפשר

להם להשבית את מערכת החינוך וזה יגיע לוועדת החינוך. אני חושב שבאותה הזדמנות

הממשלה היתה צריכה לבוא ולהגיד מה עמדתה, אנחנו נשקול אותה ואם נמצא לנכון נכניס

אווזה בהצעת החוק הזאת.

היו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת פורז, ירצו להעביר את זה לוועדת החינוך, אני בעד. רוצים להעביר את

זה לוועדת הכלכלה, אני בעד. על מה אנחנו נאבקים?

אי פורז;

אני מוחה רק על דבר אחד. אני חושב שהממשלה יודעת שיש פה הצעת חוק שנוגעת

לנושא הזה. היא צריכה לבוא בפני הוועדה עם ההחלטה שלה ולבקש להכניס סעיף בהצעת

החוק ולא להכין הצעה נפרדת נוספת.

ב' יערי ;

אני לא מבין למה נושא השבתון שייך למימון. הרי תמיד זה נשתל באופן מלאכותי

בהוראת שעה.

א' פורז;

זה הפך לחוק. למה לא יזמתם את זה לפני 15 שנה בתיקון חוק אחר?

אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים שתירשם הערת השלטון המקומי. אנחנו נקטנו בדרך

סדורה, הוזמנו לפני הוועדה הנכבדה בהחלטת היושב-ראש כאשר הצעת החוק של חברי הכנסת

פורז ואלי דיין היינה לבטל את יום השבתון. עכשיו אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא

יודעים מה יהיה המסלול. לכן בכל מסלול שיהיה בכנסת צריך לדאוג לכך שיודיעו את

עמדתנו שהתקבלה אחרי החלטה.

היו"ר י' מצא;

אני מבקש מהיועץ המשפטי של משרד הפנים שישים לב לכך שהצעת החוק הממשלתית

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), כי יכולה להיווצר סיטואציה כזאת ,

שהנושא כביכול יהיה שייך לחינוך. הנושא יגיע לפה ואתם תוזמנו. והיה ולא, אני

אדאג לכך שתוזמנו לכל ועדה.

בכובע השני שלי הכנתי את הצעת החוק הזאת. היא נושאת את הכותרת: חוק הרשויות

המקומיות (שבתון), וכך זה מגיע לפה.

נקרא את הצעת החוק. בני יערי, בבקשה.

(קורא סעיף 1).

א' פורז;

"זכתה במנדט" - לא טוב. "זכתה במושב".

צי ענבר;

כל החקיקה, בלי יוצא מן הכלל, שנוגעת לחוקי הבחירות מדברת על מנדט, לא על

מושב.

ש' זינגר;

אני חושב שהגדרת הוצאות בחירות, הוצאות שוטפות, מכניסה אותנו לתסבוכת קשה

מאד. ההגדרה מאד רחפנית. השאלה אם הוצאות מסויימות היו הוצאות שוטפות או הוצאות

בחירות היא קריטית למפלגות. אני אישית מציע לעשות את הדברים יותר ספציפיים.

א' פורז;

תחשוב על נוסח.

ש' זינגר;

אני לא חושב כל כך מהר. אני רוצה לומר שהנוסח שפה הוא בעייתי מאד.

היו"ר י' מצא;

גם לכנסת אותו סיפור, קשה לקבוע.

ש' זינגר;

אתה עושה חוק חדש היום, אתה צריך לשפר.

ש' זינגר;

תחשוב על נוסח עד יום רביעי הבא ותגיד לנו.

צ' ענבר;

ההגדרות זהות להגדרות בחוק מימון מפלגות. יש חשיבות לכך שלא תהיינה הגדרות

שונות, בעיקר כשאנחנו מדברים בכך שיש סיעות אם וסיעות האם הן הסיעות בכנסת,

והכספים הולכים בחלקם לסיעות האם. לכן אנחנו מוכרחים שתהיה אחידות.

ש' זינגר;

לצורך האחידות אתה מנציח בעיה אמיתית, כי אחד הדברים שהתקשינו במשרד מבקר

המדינה להגדיר - ולא תמיד זה הולך לטובת הסיעות, הרבה פעמים זו החלטה שרירותית -

האם מדובר בהוצאות כאלה או הוצאות אחרות וזה קריטי.

צ' ענבר;

כשתהיה הצעה להחליף יחליפו בשני החוקים.



ב' יערי ;

(קורא סעיפים 2, 3, 4(א)(ב)(ג) ).

א' שילה;

אם רוצים לעשות את זה במקביל לחוק המימון, שם העידכון הוא רק 90% מעליית המדד

ולא 100%.

צ' ענבר;

נכון.

א' פורז;

אגב, הייתי משאיר הצמדה מלאה, כדי לא להשאיר למפלגות את הפתח לטעון שכביכול

הן מקופחות.

יימצא הפתח.

אי פורז;

עדיף להשאיר את זה כך.

ב' יערי;

(קורא סעיפים 5. 6(א)(ב)(ג) ).

אי שילת;

בענין הזה צריך לקבל החלטות. אני לא חושב שזה נסגר עד הסוף. כלומר, האם זה

באמת עד 2,200 תושבים, האם זה 750. גם סעיף קטן (2), אני לא יודע מאיפה בא הנוסח

הזה.

היו"ר י' מצא;

סיכמתי אתך לגבי מועצות קטנות וקבענו איזשהו מפתח.

אי שילת;

אמרנו שצריך לקבוע אבל לא קבענו.

א' פורז;

אם מישהו ינסה לחלוק ולערער על זה, נטפל בזה. כרגע אני חושב שאפשר לאשר את

זה.

ב' יערי;

מאיפה נולד המספר 2,200?



א' שילת;

ב-1978. בחוק הראשון שנחקק, קבעו 2,200. אני לא זוכר למה קבעו את זה. לכן אני

אומר שאם עכשיו מחוקקים חוק קבוע צריך לשקול את הדבר הזה.

א' פורז;

מה אתה מציע?

אי שילת;

אני מציע שרואה החשבון מר בן-פורת יגבש איזושהי נוסחה שהיא יותר רציפה, בלי

מדרגות וקפיצות, ונביא אותה. כי מה שקורה בנוסחה הקיימת היא שיש קפיצה פתאומית.

אי פורז ;

יש סתירה בסעיף 6(ב). אם כתוב שאינו עולה על 2,200 בעצם בין 750 ל-2,200 זו

אות ריקה, אות מתה.

בהוראת שעה היה שבין 750 ל-2,200 נתנו 7,500 שקלים נוספים.

א' פורז;

אבל פה זה לא קי ים.

מי רום;

ההצעה של מר שילת טובה, צריך לבדוק את זה כמיקבץ אחד.

קחו את המספר, תנסו לעשות שיערוך איך הולכים לקראת הרשויות

הקטנות ולא לחלק את זה. צריך להיות מספר שהוא לא שרירותי, שהוא מבוסס על משהו.

צריך לקחת איזשהו מידגם של הישובים, כמה רשויות יש מהסוג הזה ושהמספר לא יהיה

סתמי, כי

כך זה נראה לכאורה. הרי כל הרעיון שעומד מאחורי זה הוא לעזור במימון לרשויות

הקטנות

שמתקשות לקבל תקציב פר-תושב, כי ההוצאות פחות או יותר זהות גם

במקום שמספר האוכלוסין נופל מ-3,000. אז צריך ללכת לקראתן, אולי לא ביחידת מימון

אלא במיקבץ כלשהו שהוא חתך של איזשהם מדדים ותקציבים ולתת להם סכום רציונלי.

אי שילת;

מר שילת יציע משהו.

י' ויסמונסקי;

צריך לנסח את סעיף קטן (2) אחרת כי הוא לא ברור.

הוא ברור, הוא לא הגיוני. מקבלים רק על ה-750 תוספת.

י י מצא;

אמרנו שבסעיף הזה תבוא הצעה נוספת. למה הדיון הגדול הזה?



ב' יערי ;

(קורא סעיף 7).

היו"ר י' מצא;

למה 85%?

ב' יערי;

יש מקדמה,זה בסעיף 10. אחר כך תוספת של 85% מיד אחרי פרסום תוצאות הבחירות

והיתרה, 15% רק עם מתן דו"ח חיובי של מבקר המדינה.

היו"ר י' מצא;

כמה זה המקדמה ?

בי יערי;

60%.

בסעיף 7(ג) יש חידוש שלא היה קודם, אנחנו לא מבקשים מהם להחזיר את הכספים

אלא לכיסוי ההוצאות השוטפות.

מי רום;

מה יהיה עם הוצאות שוטפות של סיעות כאשר אין להן סיעות אם והן נשארות במועצה

ומכהנות?

א' פורז;

פתרנו את הבעיה.

מי רום;

שלא יווצר מצב שמי שאין לו סיעת אם אחר-כך אין לו הוצאות שוטפות במשך כל

הקדנציה.

ב' יערי;

אנחנו כתבנו; "או רשימה שזכתה במנדט".

א' שילת;

יש פה בעיה אחרת. מי שזכה במנדט וממשיך להתקיים, נשאר בידיו הכסף ויש לו

להוצאות שוטפות. אבל מי שלא זכה במנדט - - -

א' פורז;

ממילא צריך להחזיר את הכל.

ב' יערי;

(קורא סעיף 8).



היו"ר י' מצא;

למי מכוון הסעיף הזה?

בי יערי;

לרשימות משותפות או על ידי סיעה יוצאת של המועצה או על ידי שתי סיעות של

הכנסת שמגישות רשימה משותפת.

אי שילה;

מבחינת הביקורת זה מסבך.

אין לך מנוס מזה.

ב' יערי ;

(קורא סעיפים 9 ו-10).

בסעיף 10(א) המלים "של סכום" לא ברורות לי.

היו"ר י' מצא;

צריך להיות; "מקדמה למימון בחירות בגובה של 60%--". המלים "של סכום" מיותרות.

מי רום;

נאמר שלסיעת אם היו עשרה מנדטים ביום הבהירות בקדנציה הקודמת ואילו ביום

הקובע היא נותרה עם המישה. אולי צריך להסתמך שהאפשרות בידי סיעת האם ללכת אהורנית

ליום הבחירות הראשון.

היו"ר י' מצא;

אתה מציע להתייחס כאילו ולא קטנה.

מי רום;

ההחלטה תהיה בידי סיעת האם.

י' ויסמונסקי ;

אם לא תעביר את אותו מספר מנדטים, תחזיר את הכסף בין כה וכה.

אי בן-פורת;

במתכונת הזאת בעצם, מי שיתפצל, יכריז על עצמו כסיעת עצמאית יקבל על כל הסיעה.



מ' רום;

זה לא כך. תחומי האחריות של סיעת האם משיקים לעבר התוצאה הקודמת. דהיינו,

מה שהם קיבלו בפעם הקודמת, הם יכולים להיות אחראים לזה. תאר לעצמך שלסיעת אם

היו עשרה מנדטים, חמישה פרשו והלכו לדרכם. כל אחד מהם מתמודד בתחומי אחריותו.

היה ויזכה, הוא נשאר ומקבל מנדט. היה ולא יזכה, יש לו בעיה. אבל, סיעת האם,

כדי שתקבל מימון ביניים, צריכה ללכת לפי היחס של עשרה.

הרעיון שלי מבוסס על כך שסיעת האם היא שתקבע כמה היא תקבל במימון. לפי

ההצעה שלי, נניח שבעיריה יש 25 חברים, על פי נקודות המפתח אתם תשלמו מימון

ביניים נניח לפי 30 חברים. לסיעת האם יש סיכוי לקבל את כוחה ולשמור את אותו

כוח היסטורי פחות או יותר. הפורשים למיניהם, סיכוייהם לעבור קטנים מאד.

די עמר;

מאחר והתקבל לפני כשנתיים נושא של חבר שפורש מסיעת האם שלו, אנחנו מגיעים

לתאריך של ישיבת ההזדהות, שכל אחד מזדהה בסיעה. השאלה שנשאלת היא מה מעמדו

באותו יום.

היו"ר י' מצא;

אנחנו לא שינינו את החוק. החוק הקיים מדבר על יום הזדהות וקובע בדיוק מה

מעמדו.

די עמר;

זה לא ברור בנוסח.

אי פורז;

אנחנו בכלל דנים פה במטריה אחרת. פה מדובר בפרישה מסיעה בכנסת. לדוגמא,

סיעת מרצ מורכבת משלוש מפלגות; ר"ץ, מפ"ם ושינוי שלא התאחדו. לפני יום הבחירות

מחליטה ר"ץ לפרוש מהקואליציה הזאת. יהיו לה שישה חברי כנסת ולאחרים יהיו שישה.

אם ירצו להריץ ברשויות המקומיות אנשים, ברור שמגיעה לה כסיעת אם לפי מספר חברי

הכנסת שלה.

כל הסעיף הזה הוא על סיעות הכנסת. אם אתם רוצים לדבר על התפלגות בשלטון

המקומי, תעשו זאת כשנגיע לסעיף הרלבנטי. זה לא הסעיף.

היו"ר י' מצא;

מי שביום הקובע מצהיר הצהרה כלבבו וכלשונו מבחינת מעמדו זה מה שתופס

בחוק.

גם מי שפורש לפני היום הקובע, מה שכתוב בפקודת העיריות ועכשיו תקרא לזה

צו המועצות המקומיות זה שהוא לא יכול להתמודד כסיעה יוצאת, אבל זה לא נוגע

לענין המימון. מימון הוא מקבל כרשימה אם הוא ירוץ בבחירות הבאות.



עמדנו בחלופה השניה. החלופה השנייה אומרת כך, אם נסביר אותה בלשוננו,

נניח שלסיעת האם יש רבע מכלל חברי הכנסת, היא יכולה על פי החלופה השנייה לקבל

מימון בגובה של 60% מרבע המימון הכולל. זה משמעות סעיף קטן (2).

אי פורז;

תמיד מקבלים 60% מקדמה. תוריד את ה-60%. זה סתם מטעי;. אתה יכול לקבל את

המקדמה או לפי מספר הנציגים שלך בכל הארץ או לפי הפרופורציה שלך בכנסת.

בי יערי;

יש המשך; ורשאית היא לבחור תחילה בחלופה אחת ואחרי כן בחלופה האחרת, לפי

הסכום הגבוה יותר.

(קורא סעיף 11},

יש לי הערה לגבי פיסקה (1). כתוב "כל חבריה". ומה אם נבצר מחבר לחתום או

שסירב לעשות כן? הודעות בדרך כלל באות מאת בא כוח הסיעה או ממלא מקומו. אני

מציע לשקול את האפשרות הזאת.

היו"ר י' מצא;

למה לא יוכלו לחתום כל חבריה? מערכת הבחירות הפנימית כבר נגמרה.

צי ענבר;

אחד נסע לחוץ-לארץ. אי-אפשר להגיש הודעה.

אי פורז;

אני מציע; מרבית חבריה.

צי ענבר;

בשביל מה? למשל הודעות לפי חוק מימון מפלגות, מגיש בא כוח הסיעה. גם פה

יש בא-כוח.

אי בן-פורת;

אני מניח שהנושא של התימה של אותם חברי הסיעה שהזדהו בעצם מסמיך את הבא-

כוח להגיש את בקשת המימון. אנחנו לא יודעים מי זה הבא-כוח. אנחנו לא יודעים

איך לקשור אותו לסיעה.

צי ענבר;

נקרא את סעיף 25. "קביעת סיעות המועצה - שמות הסיעות של המועצה היוצאת,

מספר חבריה של כל סיעה ושמותיהם של באי-כוחה ושל ממלאי מקומם יאושרו על ידי

המועצה לא יאוחר מהיום ה-66 לפני יום הבחירות". הווי אומר; במועד הזה שבו

צריכים להגיש את ההודעה יודעים כבר מי הן הסיעות, יודעים כבר מי הם באי-כוחם,

לשם כך הם נועדו, כדי להגיש הודעות. על פי חוק מימון מפלגות, באי-כוח מגישים

את ההודעות. למה ליצור פתאם מין המצאה חדשה? הייתי אומר; "בידי בא-כוחה או

ממלא מקומו".



א' שילת;

בפיסקה (1) - לא רק מספר חבריה אלא גם פרטיהם האישיים.

בי יערי;

"מספר חבריה ושמותיהם".

בפיסקה (2) - מה זה "יצהירו הסיעה"? איך סיעה מצהירה?

בי יערי;

באמצעות בא-כוחה.

צי ענבר;

כל הודעה והצהרה של סיעה נעשות באמצעות בא-כוחה. כך זה גם בחוק מימון

מפלגות.

למה לא להוסיף את זה?

צי ענבר;

לפי סעיף 23 להצעת החוק: "הודעות והצהרות של סיעה לפי חוק זה יימסרו על

ידי בא הכוח הרשימה".

אי פורז;

נכון, אתה צודק.

אי בן-פורת;

בפיסקה (4), אולי צריך להוריד את המלים "בתקופת הבחירות". כי אם הם

מקבלים כסף ונשאר להם עודף, הם צריכים להמשיך לנהל את זה גם אחרי תקופת

הבחירות.

היו"ר י' מצא;

אתה לא יכול להטיל על אותם אנשים את האחריות לנהל את זה גם אחרי הבחירות.

בסעיף קטן (ב), לגבי האחריות - מה פירוש מתחלפים? כל אחד אחראי עד

להחלפתו?



א' שילת;

אני חושב שזה המובן.

היו"ר י' מצא;

מה האחריות של הסיעה או של הרשימה או של סיעת האם?

א' שילת;

מאיזו בחינה, אם אפשר לקנוס את הסיעה כסיעה? עובדה שקונסים אותה כסיעה,

יש אחריות אישית של הנציגים, אבל נציג שסיים את תפקידו, אחראי למה שהוא עשה.

אנחנו נמנענו כעת מלהגיש תביעה נגד נציג של סיעה לפי חוק מימון מפלגות אף

על פי שפורמלית הוא נשאר הנציג, רק משום שהוא פרש מסיעתו ועבר לסיעה אחרת,

אמרנו שזה לא יהיה צודק להטיל עליו אחריות רק בגלל שהוא שכח להחליף את עצמו,

בסעיף קטן (ג) - המשפט: "לענין זה לא יובא בחשבון כל שינוי", אני הבנתי

אותו שהענין הוא מספר חברים לכל סיעה כפי שנקבע בהזדהות, אם הסיעה היא סיעת

בת, לזה בהגדרות אמרנו שיש להם זמן 14 יום אחרי היום הקובע,

"לענין מספר החברים לא יובא בחשבון",

כן, זה מה שצריך לכתוב,

(קורא סעיף 12),

בסעיף קטן (ב), מה פירוש "ימסור המיועד"?

זו רשימה, אין לה יום הזדהות.

פורמלית הוא עוד לא בא-כוח.

פה מדובר על רשימה חדשה שלא מיוצגת במועצה היוצאת, אין לה חבר כלשהו

במועצה היוצאת. זו הכוונה.

איזה מעמד חוקי יש למיועד?

כלום.

יי ויסמונסקי;

הוא בא-כוח הרשימה המיועדת או החוקית.

אני מציע לקרוא את סעיף קטן (ג). צריך לזכור שבאותה עת שמגישים את הבקשות

אין עדין רשימה. ביצה שלא נולדה, זו סוגיה מיוחדת.

בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) גם כן מתייחסים אל האדם הזה כבר כאל בא-

כוח הרשימה למרות שהרשימה עוד לא אושרה.

תקראו את סעיף קטן (ג). אם הוגשה כבר רשימת מועמדים, לפי סעיף 38 לחוק

הבחירות מצויינים בה בא-כוח הרשימה וממלא מקומו ואז הוא זה שצריך להופיע. אבל

אם הבקשה למימון מוגשת לפני הגשת רשימת מועמדים אז רק מי שמיועד להיות.

צריך לכתוב בא-כוח הרשימה העתידית.

ברור שזו הכוונה וזה מנוסח בסדר גמור. אין דרך אחרת. זה חוק מימון. מה

המטרה? המטרה היא שהמדינה לא תיתן כסף למישהו שנעלם לה. יש ערבות בנקאית פלוס

10%.

(קורא סעיפים 13 ו-14).

לא ברור לי בסעיף 14(ג) בשביל מה המלים: "שהגישה קבוצת בוחרים". יש לנו

הגדרה מה זו רשימה. זה דבר אחד. מה עם סיעה, למה יש כאן רק רשימה?

סיעה או זכתה או לא זכתה.



צ' ענבר;

היא כבר הוכיחה את עצמה.

במקום שיש רשימת בת של מפלגה, המפלגה שולחת לראשונה רשימה.

אי שילת;

זה לא חל על רשימת בת.

אי פורז;

זה צריך לחול עליה באותה מידה. זה לא הגיוני. אני שואל שאלה כזאת; לליכוד

אין אף נציג בכפר ערבי כלשהו. הסתבר שיש שם קבוצה שרוצה להתארגן. הליכוד מחליט

להריץ אותה כרשימת בת בכפר הזה. החבריה האלה זכו ב-55% מהקולות, לא הצליחו

להעביר מנדט. האם הליכוד הפסיד את המקדמה הזאת?

הסעיף הזה הוא לא לגבי גביית המקדמה. בכל מקרה שלא זוכים במנדט, מחזירים

את המקדמה. זה כלל שחל על כולם. ההפרש פה הוא על 10% התוספת שבערבות הבנקאית

וזה לגבי רשימה חדשה. אומרים; אם לא זכיתם במנדט לרשימה חדשה, התמודדתם,

ניסיתם, זכיתם רק בחצי מנדט, אתם תחזירו את המקדמה.

אי פורז;

אני לא חושב שזה היה המצב המשפטי הקודם. המצב המשפטי הקודם היה שמי שקיבל

חצי מנדט לא צריך להחזיר את המימון.

את המימון כולם צריכים להחזיר.

מי שלא קיבל 50% מרשימה החזיר את המקדמה, גם את ה-10% הנוספים גבו ממנו.

אי פורז;

אתה טועה.

במצב הקודם, רשימה חדשה שהתמודדה, אם לא זכתה גובים ממנה את המקדמה

שקיבלה. אם לא זכתה ולא הגיעה ל-50% מנדט, גובים ממנה את המקדמה פלוס 10%.

רשימות שהתמודדו, אם לא זכו ועברו מעל 50% לא גבו את המקדמה מהן.



צ' ענבר;

מה נאמר בחוק הקודם? אני מדבר על חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

(הוראות שעה), התשמ"ח. "סכום המקדמה שקיבלה סיעה או רשימה ינוכה מהתשלום המגיע

לה, ואם הסכום קטן מסכום המקדמה יגבה שר הפנים את החסר מן הבנק הערב, וכן יעשה

אם הסיעה או הרשימה לא זכתה אף למנדט אחד. לא הגישה סיעה או רשימה רשימת

מועמדים כדין ובמועד, יגבה שר הפנים מן הבנק הערב את סכום המקדמה בתוספת 10%.

לא השיגה רשימה שהגישה קבוצת בוחרים 50% ממספר הקולות שלהם היא זקוקה כדי לקבל

מנדט אחד במועצה, יגבה שר הפנים מן הבנק הערב את סכום המקדמה בתוספת 10%."

היו"ר י' מצא;

הבעיה פה היא רק ה-10%, כי גם אז וגם היום נהגנו לגבות את מלוא המקדמה.

אי שילת;

כשמדובר פה על רשימה זו רשימה מקומית לכל דבר. לגבי רשימת בת יש הוראה

אחרת בסעיף שמדבר על סיעות האם שנותן יתרון רב לסיעות האם.

י' ויסמונסקי;

המנדט הראשון הוא 75%. צריך 50% מ-0.75.

היו"ר י' מצא;

מי שלא השיג 75% יורד לחלוטין מכלל הספירה והתהשיבים. מי שהשיג מעל 75%

מתמודד כדי לקבל את המנדט הראשון שלו.

יי ויסמונסקי;

הוא קיבל כבר.

היו"ר י' מצא;

הוא לא קיבל אותו. כעת הוא מתחיל להתמודד על המנדט הראשון שלו. לפי מספר

הקולות שהוא קיבל, אם יש מישהו מעליו שקיבל קול אחד יותר הוא לא מקבל את המנדט

שלו. הפריבילגיה שלו היא שהוא עבר את אחוז החסימה.

י' ויסמונסקי;

אני רוצה עוד פעם לשאול. הוא קיבל 75% של הקולות, זה העודף הכי גדול והוא

קיבל מנדט. זה מודד למנדט או לא מודד למנדט?

אי פורז;

במקרה זה כן.

צ' ענבר;

פה צריך להבהיר דבר אחד בצורה מפורשת למה הכוונה כדי שלא יהיו ויכוחים

אחר-כך, מפני שכמו שהובהר פה הבהר היטב יש לנו בעצם שלושה שלבים. שלב ראשון זה

קביעת המכסה. כאשר קבענו את המכסה אנחנו קובעים את ה-75% מהמכסה, וגם אז יכול

להיות שמי שקיבל את ה-75% הוא משתתף בחלוקה, עדין לא נכנס. אחר-כך, בסופו של



דבר יש המודד. אנחנו צריכים להגיד פה במפורש מה מספר הקולות שהיא זקוקה כדי

לקבל מנדט. איך אנחנו יודעים מה מספר הקולות, הרי זה שונה אם היא משתתפת

בחלוקת המנדטים ואף על פי כן לא קיבלה ואז עולה המודד. זה תלוי בסופו של דבר

בחלוקת המכסה במספר הרשימות שביניהן מתחלקים המנדטים. צריך להגיד האם 50%

מהמכסה כמשמעותה בסעיף 67(1) לחוק הבחירות. יכול להיות שזה צריך להיות הנתון

האמיתי הנכון.

בי יערי;

"50% מהמודד לקבלת מנדט כאמור בסעיף 67(3) לחוק הבחירות."

(קורא סעיף 15). אני חושב שצריך להבהיר בסעיף קטן (1) שזה רק לגבי סיעה.

צי ענבר;

אין צורך. ברגע שכותבים סיעה או רשימה והסכום הגדול מביניהם, פירושו של

דבר שאנחנו אומרים מלכתחילה שלכל דבר אנחנו עושים התאמה. לוקחים סיעה ואומרים;

מה מתוך שלוש האפשרויות את רוצה.

א' שילת;

בסעיף 15(ב) כתוב; "שלא יעלה על שליש מהסכום המגיע על פי סעיף קטן (א).

זה לא הסכום המגיע.

צי ענבר;

מהסכום שמותר להוציע על פי סעיף קטן (א). אפשר לומר: "שלא יעלה על שליש

מתקרת הסכום על פי סעיף קטן (א)."

מי רום;

ברשותכם, נחזור לאחת הדוגמאות הקודמות. נניח שלסיעת אם היו עשרה הברים,

חמישה יצאו לדרכם ונותרו לה חמישה. לפי המפתח הזה צריך להזכיר שהיא יכולה או

לחזור לסיעת האם ולקבוע את התקציב באופן כללי או לסייג אותה ולתת לה אפשרות

ללכת לפי התוצאות של הבחירות הקודמות.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה להבין את הכוונה.

מי רום;

הכוונה היא כזאת, בשנת 1989 היו לך עשרה חברים, ביום הקובע יש לך חמישה

חברים. יש 180% מחמישה או שאתה יכול ללכת ל-180% מעשרה.

היו"ר י' מצא;

לפי מה שפה כתוב; 80% מחמישה.



מ' רום;

רע מאד. אני חוזר לסיעת האם, שסיעת האם יכולה להחליט שהיא לוקחת על עצמה

סיכון והיא הולכת גם לפי התאריך של הפעם הקודמת.

היו"ר י' מצא;

אנחנו מסיימים את הישיבה עכשיו. נמשיך בה ביום שני הקרוב בשעה 10.30,

נגמור את קריאת החוק וביום רביעי נקיים שוב ישיבה לצורך ההצבעה.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00