הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, טי בתמוז התשנ"ג (28 ביוני 1993) , שעה 14:00

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

א י אסעד

נ י בלומנטל

מוזמנים; י י שי - יחידת המטה של שר המשטרה

תנ"צ עי מודריק - היועץ המשפטי, משטרת ישראל

י' גונן - יועצת משפטית, משרד המשפטים

ל' משיח - משרד המשפטים

דייר י' זיגלבויים - קצין רפואה ראשי, שירות בתי-

הסוהר

עי קלינגר - משנה ליועץ המשפטי, שירות בתי-

הסוהר

ע' גור - מנהל רשות באסירות משוחררות,

הרשות לשיקום האסיר

צי נחשון-גליק - יועצת לשיקום אסירות משוחררות,

הרשות לשיקום האסיר

מי איסרוב - מתאמת לענייני חקיקה, שדולת

הנשים בישראל

י י בן -יהודה - ההסתדרות

ר' פרידמן - ההסתדרות

יועצים משפטיים; צי ענבר, בני יערי

קצרנית; חי צנעני

סדר-היום; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מסי 14)

הפרדת מינים), התשנ"ג-1993. - הצעת חוק של חה"כ

נ י בלומנטל ונ' חזן .



הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 14)

(הפרדת מינים), התשנ"ג-1993

היו"ר י' מצא;

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו הצעת חוק לתיקון פקודת

בתי הסוהר (מסי 14) (הפרדת מינים), התשנ"א-1993. זהו דיון לקראת הכנת

הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. זוהי הצעת חוק קצרצרה, אך תשובה ורבת

משמעות.

[קורא את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מסי 14) (הפרדת

מינים), התשנ"ג -1993, ואת דברי ההסבר להצעת החוק.]

נראה, שאין הערות לאיש מהנוכחים על הצעת החוק הזו. בישיבה הקודמת

הערנו הערות אחדות על הרחבה ובדיקה נוספות של כמה נושאים, ועל כך

נשמע מאוחר יותר.

ברצוני להודות לכל אלה שנטלו חלק בחקיקה, לחברתי חברת-הכנסת נעמי

חזן , ולציפי נחשון-גליק ולענת גור שעושות עבודת קודש בשיקום האסירות,

ואני מקווה שתהיינה להן עוד הצעות שנוכל לגעת בהן גם בחקיקה באשר

לאסירות שמשתחררות ולשיקומן . הן , בודאי, תרחבנה בדבריהן באשר

לאפשרויות שקיימות בבתי הסוהר מבחינת עיסוק, הכשרה מקצועית ודברים

כגון אלה, שפתוחות לאסירים ולמעשה אינן בנמצא לאסירות. ברצוני להודות

אם למר זיגלבויים ולכל הנוכחים, שעוסקים במלאכה. אתם עושים עבודה

נהדרת, וגם ישנן תוצאות. מתוך היכרותי את השטח נעשיתי יותר אופטימית

לגבי נרקומנים שכן מצליחים להיגמל. אני פוגשת אנשים שכבר 6-2 שנים

עברו מאז שיקמו את חייהם מחדש. לדעתי, הציבור לא ער לכך מספיק, וישנן

תפישות די שליליות לגבי נרקומנים ואפשרויותיהם להיגמל.

ברצוני להודות ליושב-הראש על הצורה המכובדת האנושית, שבה הוא נתן

לנו להבין שהוא מסתכל על עצם התיקון הזה. אני מקווה, שנוכל להמשיך

ולפעול יחד, אם נצטרך, בשינויי חקיקה נוספים או בחקיקה חדשה. ברצוני

להודות גם ליועץ המשפטי של הוועדה, עורך-דין צבי ענבר על עזרתו. הוא

ליווה אותי מהצעדים הראשונים בתיקון החוק. אני פונה ליושב-ראש הוועדה

וליועץ המשפטי של הוועדה, צבי ענבר, להשתדל להעביר את החוק בקריאה

שניה ושלישית מהר ככל האפשר, על מנת שיהיה אפשר לאכלס את האגף קטן ,

שבו ישנן מיטות אחדות, באסירות שצריכות לעבור תהליך גמילה.

היו"ר י י מצא;

מלבד מקרים יוצאי דופן , לא נראה לי שאפשר להעביר תיקון יותר- מהר

מכפי שזה נעשה. תיקון חוק זה הועבר אלינו ב-19 במאי והתאריך היום הוא

ה-28 ביולי. לאחר שנאשר זאת, הצעת החוק תגיע לקריאה שניה ושלישית.

היום, אנו בסימן יום הסמים הבינלאומי, וברצוני לשמוע מנציג שירות בתי

הסוהר מה קורה בתחום הטיפול באסירים בגמילה, ולאו דוקא בנושא ההפרדה.

י י זיגלבויים;

שירות בתי הסוהר קבע במדיניות שלו, בתחום המלחמה וההתמודדות שלו

בנגע הסמים, משימות ומטלות. אחת המשימות והמטלות החשובות ביותר היא

הקצאת משאבים והשקעה בתחום הסברה, מניעה וטיפול. במאזן הכולל בין עצה

לבין ביקוש בתחום הסמים, שירות בתי-הסוהר סבר שנים רבות, וכך גם פעל,

שמן הראוי להשקיע דוקא בבתי הכלא בתחום הצמצום של ביקוש לסמים.

כלומר, יש לנצל את תקופת המאסר של אסירים לצרכים הסברתיים, חינוכיים,



טיפוליים ושיקומיים. בהקשר לכך, גם נפתחות תוכניות שונות מקובלות

בתחום ההתייחסות לנפגעי סטים. אנו, אנשי מקצוע, יודעים מהנסיון

ומהספרות המקצועית העניפה, שנכון להיום אין שום שיטה אחת שמתאימה לכל

נפגעי הסמים ולכל המטופלים. לכן , יש מיגוון רתב של שיטות, שיטות

התערבות, שיטות טיפול ושיטות שיקום, כשלכל אתת מאלה מתאימים אסירים

מכורים לסמים שונים. כלומר, כל תוכנית מיועדת לאוכלוסיית יעד שונה.

פיתחנו קשח רחבה של אפשרויות לאסירים משתמשים ומכורים לסמים, כדי שכל

אתד יוכל למצוא לעצמו אח המסגרת המתאימה לו ביותר.

חתום ההתערבות מתחיל בתחום האיבחון . כאשר האסירים מגיעים לבתי-

הכלא, הם נבדקים בבדיקות ראשוניות על ידי צוותים מקצועיים כגון:

צוותים רפואיים וצוותים של עובדים סוציאליים. כבר בשלב זה מתחיל

איבחון ובדיקה לאיזו מהתוכניות אסיר מתאים והיכן מתאים לשלבו בהמשך

מעצרו ומאסרו. כבר בשלב המעצר, ולא המאסר, כלומר לפני גזר-הדין , ישנן

מסגרות ששם העציר הוא יכול למצוא את עצמו. שירות בתי הסוהר כבר כ-6

שנים מפתת אגפים לאסירים נקיים מסמים. הרעיון והמגמה היו קודם כל לתת

אפשרות הוגנת לאסירים, שאינם משתמשים בסמים, שאף פעם לא השתמשו ושלא

ראו ולא הכירו סמים, להימצא במקום מוגן הרחק מאסירים שמעורבים בסחר

סמים, כדי לא "להידבק" בנגע זה ולא לצאת לאחר מאסר נגועים בסמים.

במהלך שש השנים הללו נפתחו מספר רב של אגפים, שנכון להיום הם כוללים

כ-1,300-1,200 אסירים הנקיים מסמים. חלקם נקיים מסמים כבר לפני מאסר,

וחלקם הצטרפו לאגפים אלה במהלך מאסרם או מעצרם. על ידי כך ניחנה

אפשרות קודם כל לאלה שלא השתמשו להתרחק ממשתמשים, ולאלה שרוצים

להיכנס למעגל הטיפול ניתנה אפשרות להצטרף לאגפים נקיים שהשהות בהם

מלווה בהרבה טובות הנאה ובליווי טיפולי של אנשי מקצוע.

אתן כמה דוגמאות לתוכניות טפוליות, החל מהרמות הנמוכות ביותר ועד

תגבוהות ביותר, שפיתתנו בשירות בתי-הסוהר בעשור האחרון . ישנם אסירים

המכורים לסמים קשים זמן רב, כולל הזרקות כמובן , שהם חסרי כל מוטיבציה

ויכולת וכל עניין להכנס לנושא הטיפולי. לאלה אומר שירות בתי הסוהר:

לא נפקיר אתכם, ובכל זאח נטפל בכם. נטפל בכם ברמה הנמוכה ביותר

תחזוקתית-תרופתית, ובנוסף לכך ניתן טיפול פסיכו-סוציאלי ע"י עובדים

סוציאליים ואנשי חינוך בתוך בתי-הכלא. רמות גבוהות יותר הן, למעשה,

רמות שמאפשרות לאסיר להתנתק מסם, להתנקות ממנו ולהגיע למחלקות

טיפוליות של ממש עם תוכנית מפורטת וארוכת טוות של 1.5 שנים עד

שנתיים.

בין שחי התוכניות הקוטביות הללו, אחת ברמה נמוכה ביותר של טיפול

בתרופות ובתחליפי סם ושניה ברמה גבוהה ביותר במחלקות אישפוזיות עם

תוכנית טיפולית של שנה ותצי עד שנתיים ללא שום שימוש בתרופות, יש

מיגוון רחב של תוכניות אחרות, בחלקן טיפוליות ובחלקן התערבותיות.

אבל, המשותף לכולן הוא שאסירים מפסיקים להשתמש בסם והם מלווים באנשי

מקצוע, באסירים לשעבר או בנרקומנים לשעבר שבאים לבתי הכלא כדי לעודד,

לעזור ולסייע לאסירים להתרחק מהסם. אזכיר כמה תוכניות בקצרה. ישנן

מספר תוכניות של התרחקוח מסם והתנתקות מסם עם הפסקת שימוש בו באמצעות

היהדות. מדובר על אגפים לשיקום דתי, על אגפי לש"מ (אגף לשומרי מצווה)

ועל תוכנית "18 צעדים" של הפסיכולוג הקליני, ד"ר פיש. המכנה המשותף

של שלוש התוכניות האלה הוא נסיון להתרחק ולהתנתק מסם ולהפסיק שימוש

בו על בסיס ערכי של יהדות. כניסה לאגפים אלה מתאפשרת רק לאלה שהפסיקו

להשתמש בסמים ומסכימים לתחום על חוזה טיפולי לתת בדיקוח שחן מדי שבוע

ללא התראה. מי שלא עומד בחוזה הטיפולי ומי שבדיקות השתן שלו חיוביות

מסולק מהתוכנית ומועבר לבתי הכלא הרגילים שם התנאים קשים יותר.

אני יכול להזכיר תוכנית לאסירים "לב", שהתפתתה בבית המעצר ניצן.

עקרונותיה הם, שאסירים לשעבר שהשתמשו בסמים והתנקו מסמים, שעברו את

החויה של הפסקת שימוש בסמים, עמידה בזה ואי שימוש בהמשך, למעשה,

מסייעים לאסירים חדשים שרוצים להכנס למעגל הטיפולי והם מעודדים אותם

מקבלים אותם ומטפלים בהם בחדרים שהם נקיים מסמים. כלומר, בחדר של 8



אסירים משלבים 2-1 אסירים שהשתמשו בסמים, והם עוברים את כל החויה של

הפסקת סם, כלומר קריז והידורה' שזה הצורך הפסיכולוגי לשימוש חוזר בסם

והחלום על סם והחויה של הסם, בחדר צם אנשים שלא משתמשים בסמים והם

מעודדים אותם ולמעשה עוזרים להם להתנתק מהסם. במקביל לתוכנית "לב"

קיימת תוכנית "מגן דוד לבן" כשהכוונה היא להירואין . בתוכנית זו ישנה

תחנה מסויימת, ובה ישנם תורנים, שהם אסירים נרקומנים לשעבר, שכיום הם

נקיים מסמים זמן רב. אם אצל אלה שהפסיקו להשתמש בסמים יש רצון בלתי

נשלט לחזור לשימוש והם לא עומדים בלחצים, הם באים לתחנת "מגן דוד

לבן" לקבל עידוד, הסבר ותמיכה מהאסירים שעברו את החויה, וכך הם

מצליחים לשמור על נקיון ולא לחזור לצריכת הסמים.

אלה הן מספר תוכניות, שאני יכול לתאר במגבלות הזמן , עד לפני 1989

טופלו למעשה רק אסירים מכורים לסמים, ולנשים בנווה תרצה, למעשה, לא

היתה תוכנית גמילה מסמים של ממש, אלא בעיקר טיפול תחזוקתי. במקרים

בודדים בלבד היה טיפול פרטני או טיפול קבוצתי כזה או אחר, אך לא היתה

מסגרת טפולית לנשים. ברור, שמבחינה ציבורית וטיפולית המצב לא יכול

היה להימשך, ובשנת 1989 שירות בתי-הסוהר קבע, שהוא יפתח מסגרת מיוחדת

נסיונית לאסירות מכורות לסמים מחוץ לבית-הסוהר נווה תרצה, באחד

האגפים המבודדים של כלא איילון . התוכנית הופעלה במשך שנה ונכשלה. היא

נכשלה מכמה סיבות, שהעיקריות הן היעדר משאבים מספיקים וחוסר כדאיות

כלכלית בהקצאת משאבים כ-5-4 מטופלות בלבד, כלומר לקיים תעסוקה, כיתות

לימוד, חוגים, חינוך, מטפלים ומטפלות. התוכנית הזו נסגרה לאחר שנת

נסיון ב-1990.

בכל זאת, המערכת נתנה את הדעת שאי אפשר להמשיך מבלי להקים מערכת

טפולית לאסירות. ב-1990 קמה תוכנית נוספת לגמילת אסירות בתוך בית-

הסוהר נווה תרצה, כשאת הקראוונים בודד בשטח נווה תרצה ושם שוכנו כ-5-

4 אסירות לתקופה של שנת נסיון . אם תוכנית זו לא הצליחה מכמה סיבות,

מסיבה של קרבה פיזית לאסירות אחרות מסביב, שכן רק האדר הפרידה ובקלות

העבירו סמים, ובדיקות השתן הראו שהדיין קיים שימוש בסמים, ומאותן

סיבות של אי-כדאיות כלכלית. שירות בתי-הסוהר האיע לתוכנית נוספת,

שהיום היא נדונה, לגבי תוכנית השתלבות אסירות במרכז גמילה קיים,

במרכז הרפואי של שירות בתי-הסוהר והוקצו לכך 6 מיטות, כמובן במגבלות

החוק. המערכת נתנה את הדעת על כך שקיים חוק ופעלה במקביל בשני

מישורים - המערכת יצרה בתוך המרכז הרפואי, בתוך מרכז הגמילה, את

התנאים של הפרדה מכסימלית הניתנת לביצוע יומיומי וקיום תהליך טפולי,

ובמקביל שירות בתי הסוהר פנה למשרד המשפטים וביקש חוות דעת בעניין

האפשרות להשתתפות אסירות במרכז גמילה. כל היתר ידוע לכולם.

שמי ישראל בן-יהודה. אני מחזיק תיק השכונות נוער ועצירים ואני

חבר הוועדה המרכזת בהסתדרות. במכלול הרחב אני משבח את חברת-הכנסת

נעמי חזן על הפעולה שעשתה. כשאני שומע על תוכניות הביצוע שנעשות

במסגרת השב"ס והמוכנות, זה בהחלט טוב. לגבי יהדות, שלא ישתמע חלילה

שזה תחליף לסם, כלומר לסם של חזרה ליהדות. אולי יש כאן איזו שהיא

משמעות של התמכרות למשהו. השאלה המרכזית, בפעילות שקשורה בשיקום

האסיר או בשיקום המשתמש בסמים, היא כיצד הוא חוזר למערכת החיים

השגרתית בחיינו היומיומיים בתעסוקה ובחברה. אני פוגש את היום יום

בשכונה ובמערכת, והם תומכים זה בזה. חשוב להם לחזק את עצמם, אבל קשה

להתערות במערכת החברתית בישראל כשאתה רואה את כל האפשרויות למשל

בתחום התעסוקה. מדוע שירות בתי-הסוהר לא חושב כיצד להביאם לשלב

המוכנות לעתיד, כך שיום לאחר שייצאו יוכלו במסגרת של תעסוקה?

כדי לדון בנושא זה, יש צורך בדיון רחב ומעמיק. אין להיבהל מדיון

כזה, אך אינני אוהב כפילויות. ישנה ועדה למלחמה בנאע הסמים בכנסת,



שמטפלת בנושא, וחברת-הכנסת נעמי בלומנטל חברה בוועדה הזו. כשצריך את

שירות בתי הסוהר שם או גורמים אחרים, הם מקיימים דיון עמוק. לכן ,

אינני רוצה להכנס לדיון זה או להשיב על זה, אלא אם כן מישהו מבקש

לומר דבר שקשור לחוק ואולי מעט מנותק ממנו בלי להכנס לויכוחים. אחרת,

לא נצא ולא נסיים את הדיון , והרי אין זה תפקידנו ברגע זה.

צ' נחשון-גליק;

אני מברכת על היוזמה והביצוע, ויחד עם זאת אני מתרשמת שהוא עוסק

כאן באלמנטים ספציפיים מאד של שיקום בנושא הסמים וטיפול רפואי. אני

גם מתרשמת מהדיווח שכ ד"ר זיגלבויים לגבי הנעשה בתחום האסירים וזה

ביחס מאד מאד קטן כמה שנעשה לגבי אסירות. אני מבקשת, ואינני יודעת אם

זה הפורום, שמכאן תצא הבקשה להתייחס לאלמנטים נוספים שקשורים בשהייתן

של אסירות בתוך בית-הסוהר, כדי להגיע כמה שהחוק הזה אמור להגיע אליו.

היו"ר י' מצא;

חברת הכנסת נעמי בלומנטל, קחי נושא זה, שהועלה גם בישיבה הקודמת

ומופיע בפרוטוקול, לתשומת ליבך. לחברה קבועה בוועדת הפנים ואיכות

הסביבה אולי תוכלי לעזור לקידום הנושא.

לאור הצעת החוק הזו, זוהי פריצת דרך רצינית מאד. אבל, חשוב לחזור

ולומר שיש עדיין הרבה מה לשפר ולתקן אם בתחום של חקיקה וגם בתחום של

הקצאת משאבים כספיים. וזאת, כדי להשוות לפחות את המצב בכל התוכניות

שקיימות לגבי אברים אם אצל נשים, כי חלק גדול מהתוכניות שהוזכרו ע"י

ד"ר זיאכבויים לא קיימות לגבי נשים.

אני מציע לכן לשבת עם חברות-הכנסת נעמי בלומנטל ונעמי חזן ועם 3-2

ח"כים, שמתעניינים בנושא זה, והם יכולים להביא הצעות חקיקה. בראע

שהנושא מאיע לכאן , הוא לא מתעכב כי מתייחסים לזה.

נ י בלומנטל;

אני לוקחת נושא זה על עצמי.

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 14)

(הפרדת מינים), התשנ"א-1993 והעברתה לקריאה שניה ושלישית.

הצבעה

הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מסי 14)

(הפרדת מינים), התשנ"א-1993, התקבלה.

הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 14) (הפרדת מינים),

התשנ"א-1993, אושרה והיא תעבור לקריאה שניה ושלישית. היועץ המשפטי,

אני מבקש לסיים את העברת הצעת החוק כבר בשבוע הבא, כי אין דבר שמונע

את העברתה בשתי קריאות. אני נועל את ישיבת הוועדה. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.