הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. כ"ז בטבת התשנ"ג (20 בינואר 1993), שעה 00;09

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מוזמנים; חבר-הכנסת א' גולדפרב

ש' צילאג - ראש אגף תכנון וארגון -

משטרת ישראל

תנ"ץ ד' ברינקר - ר/מח' סיור ומבצעים - משטרת ישראל

סנ"ץ גי יחזקאל - ר' מדור סיור - משטרת ישראל

מזכיר הוועדה; אי קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; הקמת משטרת מקוף - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת אי גולדפרב.



הקמת משטרת מקוף

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.

הקמת משטרת מקוף, הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת

אלכס גולדפרב. נקיים דיון ונראה לאן נגיע במסקנותינו.

חבר-הכנסת אלכס גולדפרב, אני מבקש שתציג את הנושא.

אדוני היושב-ראש, קציני משטרה, הקמת יחידות מקוף ויחידות שכונתיות היא לא

המצאה שלי. יחידות מקוף היו קיימות במשטרת ישראל. יחידות מקוף קיימות במקומות

אחרים בעולם.

אני דווקא אתחיל מהסוף, מה התרומה שאנחנו יכולים לקבל אם מחר בבוקר נקים

יחידות מקוף. זה מיד ישפיע על העקומה בתאונות הדרכים שהיום עומדת על 78%,

השפעה על עקומת הפשע. מקום כמו ירושלים לדוגמא, זה מיד היה משפיע על שריפת

המכוניות והמעשים הפליליים והעוינים שקורים בעיר הזאת באופן מיוחד. זה היה

משפיע על נושא הסמים ובאופן כזה על בטחון הפנים. זה היה משפר את איכות חיינו.

משטרה שכונתית עם שוטרים שכונתיים הן יחידות

שיתנו שירות אמיתי לאזרח. בעצם המשטרה הוקמה כדי לתת שירות לאזרח. היום,

במתכונת הקיימת של המשטרה, רוב המגע של האזרח עם השוטר מסתכם במתן דו"ח על

עבירת תנועה.

משטרת ישראל נאלצת במהלך השנים האחרונות להתמודד עם בעיות קשות, הולכות

ומתגברות. עיקר תאונות הדרכים, כ-78%, מתרחשות בתוך הערים. יש לי פה חוברת

תאונות הדרכים בישראל 1991, של משרד התחבורה, המינהל לבטיחות בדרכים. בדף מסי

3 - תאונות ונפגעים לפי סוג דרך וחומרה: בדרך עירונית מדובר על 15,070, בדרך

לא עירונית 4,347 תאונות דרכים. בסך הכל תאונות דרכים 19,417. אם נדבר על

תאונות קטלניות - בדרך עירונית 191; בדרך לא עירונית 202. אמנם כל נפש חשובה,

אבל הפער לא גדול. פצועים קשה - בדרך עירונית 2,187; בדרך לא עירונית 1,045.

פצועים קל - בדרך עירונית 12,686; בדרך לא עירונית 3,100.

שוטר המקוף, בעצם נוכחותו ירתיע את מספר הנהגים המתפרעים בכבישים שבתוך

השכונות. הוספת כוח-אדם ותקציבים למשטרת התנועה כפי שהיא היום אינה פתרון,

במיוחד אם תבוא על חשבון השקעה בתשתית, מפני שרוב תאונות הדרכים מושפעות באופן

ישיר מתשתית הכבישים ומתנאי הנסיעה. הפער בין גידול מתמיד במספר כלי הרכב לבין

התשתית הקיימת הולך וגדל בשנים האחרונות. הפתרון המיידי הדרוש, לפני שישלימו

את עבודות התשתית, הוא הקמת יחידות משטרה שכונתיות, משטרת מקוף, שיורידו מיד

את עקומת תאונות הדרכים בתוך הערים.

השוטר השכונתי אשר יכיר את התושבים, יהיה גורם מרתיע ומפריע לכל פעילות

אלימה ויתרום להפחתה מיידית במספר תאונות הדרכים ובפגיעה בהולכי הרגל. שוטרי

המקוף המסתובבים בין בתי השכונות, יתנו לתושבים בטחון אמיתי, גם בשעות היום,

כאשר האמהות והילדים הקטנים נמצאים לבד בבית; גם בשעות הלילה, נגד פריצה

לדירות, שריפת מכוניות או גניבתן.



שוטר מקומי ירתיע כל גורם עויין או גורם פלילי מלנסות ולפגוע בתושבים.

שוטר מיומן ימנע איבוד זמן בטיפול בנפגעים ובאירועים חריגים, יקל וידריך כוחות

נוספים אשר יאלצו להגיע לאזור.

כתוספת כוח-אדם - ופה אנחנו מדברים על תקציבים כי אחת הבעיות זה תקציב -

אני מציע להגדיל את מספר המשרתים בשירות לאומי המופנים למשטרה. המשרתים יכולים

לבוא מכל אותם המי גזרים הדורשים שוויון זכויות אך לא מצאו עד היום את הדרך

להשתתף בנטל ובהובות הלאומיים במידה שווה לשאר אזרחי המדינה. הארכת תקופת

השירות הלאומי והשוואתה לזה של השירות הצבאי הסדיר תאפשר הכשרת המשרתים

לתפקידים פקידותיים וגם מקצועיים. קליטת אלפי משרתי השירות הלאומי במסגרת

המשטרה תאפשר שהרור שוטרים מקצועיים מפעילות פקידותית ותגביר את ניצולם בתחומי

מומחי ותם.

על פי הצהרת שר התחבורה מר קיסר, כי הוא ושר המשטרה מר שחל יקצו כספים

לכוח-אדם לצורך הרחבת משטרת התנועה. אם אמרנו שאין כסף, מסתבר שיש כסף. אני

מציע לשרים, במקום להגדיל את משטרת התנועה, הגדילו את שכרם של השוטרים, הוסיפו

מיכשור מתאים כך שהשוטרים יקבלו בזמן אמת עדויות, קלסתרונים וכל מידע שיבוא

מאנשי השירות הלאומי שיחליפו אותם בתחנות המשטרה.

לתפקיד משטרת ישראל השפעה גדולה על איכות חיינו והמפגש עם המשטרה עלול

כיום להצטמצם בקבלת דו"ח משוטרי משטרת התנועה. אני קצת מקצין. הקמת יחידות

המקוף תקטין את האלימות, תפחית את מספר נפגעי תאונות הדרכים בתוך הערים ותרתיע

גורמים עוי ינים.

היו"ר י' מצא;

הנושא, כפי שאמר חבר-הכנסת גולדפרב, הוא לא נושא חדש, בוודאי לא למשטרת

ישראל. פעם היה בארץ שוטר מקוף. אני רוצה לשמוע מכם בנושא זה, כי זו תפיסת

עולם שונה לגמרי של המשטרה, היערכות כזאת או אחרת.

אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת גולדפרב, לפני שנתחיל בדיון, שאתמול היינו

בלשכתו של השופט דב לוין, יושב-ראש המועצה למניעת תאונות דרכים, וסכמנו לקיים

פה דיון בעוד שבועיים-שלושה, עם שר המשטרה ועם המפכ"ל בנושא משטרת התנועה

והדו"ח שיצא. לכן אני לא רוצה לקשור אחד עם השני. אני רוצה את ההתייחסות

הספציפית של אנשי המשטרה לנושא שוטר מקוף.

אי גולדפרב;

שר המשטרה הודיע שהוא מסכים להקים ב-30 מקומות בארץ לנסיון את יחידות

המקוף. אני חושב שזה לא מספיק.

שי צילאג;

למעשה הצעתו של חבר הכנסת גולדפרב משלבת שני תחומים עיקריים בנושא השיטור

העירוני, את הנושא של השיטור המסורתי, שוטר מקוף שמטרתו הקלאסית נותנת תחושת

בטחון, נותנת כתובת לאזרחים אל מי לפנות, עצם נוכחותו מרגיעה את הסביבה ונותן

פתרון גם בנושא בטחון. רק לאחרונה ראינו למשל שמתנדב הצליח להתגבר על אותו

תוקף שתקף באזור התחנה המרכזית. מובן מאליו ששוטר שהולך רגלית באזורים שונים

בערים בהחלט מגביר את תחושת הבטחון.



הנושא השני ששולב הוא נושא תאונות דרכים עירוניות. בשנת 1992 חל גידול

במספר תאונות הדרכים, כ-26 אלף לעומת 19 אלף, אבל ההתפלגות של התאונות הבין-

עירוניות והעירוניות נשארה דומה מאד להתפלגות של השנה הקודמת. כ-77% מהתאונות

מתרחשות בערים. כאשר מסתכלים על התאונות הקטלניות, כ-50% מהתאונות הקטלניות

מתרחשות בערים ו-50% בתנועה בין-עירונית.

בשנים האחרונות תגברנו באמצעות משטרת התנועה הבין-עירונית את הפיקוח ואת

הטיפול שלנו בתנועה הבין-עירונית. הוזכר כאן דו"ח הטכניון שצוטט בעתונות כאילו

הוא דו"ח שלילי. בעקבות הדו"ח הזה קיימנו דיון מקיף עם פרופ' חקרט מהטכניון

שעמד מאחורי הדו"ח הזה ולמעשה התברר לחלוטין שהדו"ח איננו שלילי. נאמר בדו"ח

שהמטרה המרכזית של הפעלת משטרת תנועה ארצית היתה לגרום לשינוי התנהגות של

הנהגים בתנועה בין-עירונית. מאחר ומדובר בשינוי התנהגות אנושית, התהליך הוא

תהליך ממושך ואי-אפשר תוך תקופה קצרה לשנות התנהגויות אנושיות. למעשה הפעילות

התקינה של משטרת התנועה הבין-עירונית החלה במרץ 1992 אם כי המשטרה התחילה

לפעול בכבר בספטמבר 1991. הבדיקה מתייחסת לאותה תקופה שהיא קצרה מאד. יחד עם

זאת היו הישגים בתחומים של הפעלת השוטרים, כמות המשמרות שהשוטרים האלה נתנו

בכבישים והיו גם קביעות נוספות כמו הפעלת השוטרים במסות גדולות בקטעים

מסויימים עם דילוגים שונים, ומבחינת שיטת הפעלה זו השיטה שהומלצה על ידי

הטכניון.

ב-1993 תקצבנו בסיוע משרד האוצר, בסיוע מינהל הבטיחות בדרכים, את המשך

הפעלת משטרת התנועה הבין-עירונית ואנחנו ממשיכים בבדיקת הטכניון כדי לראות האם

בטווח יותר ארוך אנחנו קוצרים הצלחה. זה באשר לנושא התנועה הבין-עירונית.

ב-1980, כאשר הכנו את התכנית הרב-שנתית הראשונה של משטרת ישראל, תכנית

תירוש המוכרת, הצענו להחזיר את המושג ואת המוסד של שוטר מקוף. קבענו קטעים

עירוניים, קראנו לשוטר מקוף שוטר קטע עירוני וכתוצאה מזה, מאחר והפעילות הזאת

היא עתירת כוח-אדם בצורה חד-משמעית, הגענו למצב שהדרישה שנגזרה מתכנית תירוש

והוגשה למשרד האוצר היתה דרישה של כ-5,500 שוטרים. בעוד שהממשלה אישרה עקרונית

את התכנית, הודיעו שהקצב של מימוש התכנית תהיה תלויה באמצעים שאנחנו מקבלים

ממשרד האוצר ובזה בעצם אפשר להגיד שהתכנית הזאת כמעט ירדה מהפרק, כי בשנים

האלה, בשנות ה-80, כמות כוח-האדם שקיבלנו כתוספת היתה מזערית ביותר ואפילו

היתה תקופה שחל קיצוץ בכוח-האדם. למרות שלא קיבלנו את כל התוספות עשינו ניסוי

בתל-אביב, אם אני לא טועה ב-20 קטעי שיטור, על ידי הצבת שוטר קטע שכונתי

והתוצאות והדיווחים היו מעולים. לצערנו נאלצנו להפסיק את כל התהליך הזה כי

ראינו שאנחנו לא מקבלים את התוספת המתחייבת.

היו"ר י' מצא;

אני רואה בדברי השר, כפי שציין חבר-הכנסת גולדפרב, שיש נכונות להתחיל

בנושא הזה במספר אזורים. אומר השר: "הרעיון של הפעלת שוטרי קטע או שוטרי מקוף

מקובל עלי, אך מימושו מחייב תוספת ניכרת במשאבים, כוח-אדם ורכב שאינם בנמצא

במשטרה בגלל סדרי העדיפויות וחלוקת העוגה התקציבית- אבל אם אנחנו ניתן לתל-

אביב 30 או 50 שוטרי מקוף זה יהיה בזבוז מכל בחינה, לכן אני מציע שההצעה תועבר

לוועדת הפנים- אני רוצה לומר שהנושא שהעלה אותו חבר-הכנסת גולדפרב הוא נושא

חשוב וראוי לדיון. אני רוצה להציע שבכמה מקומות בשכונות, באזורים כפרי ים,

בישובים ערביים בכ-30 מקומות ננהיג שוטר קטע כנסיון, נראה בו שוטר משכין שלום,

איש שמכיר את הסביבה. בשביל זה צריך כוח-אדם".



השאלה היא אם בתפיסת העולם שלכם שוטר המקיף זה מה שהייתם רוצים לראות במדינת

ישראל או שלא. נניח שהיו תקציבים והיו מוסיפים לכם כמה מאות שוטרים, הייתם הולכים

לשיטת שוטר המקוף או לשיטה אחרת, כאשר יש מציאות של פעילות חבלנית ועויינת? אם

תאמרו לי כן, זו דרך החיים שלנו, זה הקו שאנחנו רוצים בו, הייתי אומר לכם: רוצו

ל-30 מקומות אלה. אבל אם אין במשטרת ישראל ההכרה בשוטרי מקוף - - -

א' גולדפרב;

המשטרה מאד רוצה. לפני שהגשתי את ההצעה בדקתי את הענין הזה.

שי צילאג;

אנחנו בעד תיגבור כל נוכחות משטרתית בערים.

היו"ר י' מצא;

שוטר המקוף בבריטניה הוא האיש שלא פעם עולה לדירה לפתוח את הדלת לגברת עם

הסלים. השאלה אם אנחנו רוצים את השיטה הזאת או לא.

ש' צילאג;

אנחנו בעד הגברת הנוכחות בערים. ברור לחלוטין שהשיטה הזאת באמצעות שוטרי מקוף

היא השיטה הכי טובה, אבל היא גם השיטה הכי יקרה מבחינת כוח-אדם. אם הייתי בטוח

שאקבל, לא רק לניסוי ב-30 אזורים אלא אוכל לכסות את כל קטעי השיטור בארץ בשוטר

מקוף, זאת השיטה המועדפת. אני גם התרשמתי מאד בלונדון, כשרואים שני שוטרים, כמעט

בכל מקום אתה רואה אותם, זה נותן בטחון לציבור, יש אל מי לפנות וכו י.

בלית ברירה הלכנו עד עצם היום הזה לתחליף בנושא הזה ועשינו את כל המאמצים

באמצעות הסיורים שאנחנו מפעילים בערים, סיורים ברכב וקביעת זמני תגובה מינימליים

לכל אירוע, כדי לפתור את הבעיה בהעדר כוח-אדם מספיק ומתאים. לא צריך לשכוח שמאז

תכנית תירוש, נפלו מטלות רבות על משטרת ישראל בתחומים רבים מאד, בעיקר בהחרפת

בעיות בטחון הפנים.

אי גולדפרב;

כמה שוטרים יש במצבת כוח-אדם בנתניה?

אני לא אוכל להגיד לך כרגע.

200, 300? אם אנחנו יוצאים כרגע, בשעה זו, לעיר נתניה ועושים סיור, כסת

שוטרים נמצא?

מעט מאד, גם אין 250 שוטרים בתחנה. יש הרבה פחות.

התשובה שלך לחבר הכנסת גולדפרב נשמעת לא טוב.



ש' צילאג;

זה נשמע לא טוב אבל זו העובדה.

היו"ר י' מצא;

מה המסקנה שאני צריך להסיק? איפה השוטרים, בבית? משחקים קלפים?

ש' צילאג;

השוטרים לא בבית. אמרתי שבהיעדר כמות מספקת של שוטרים, אנחנו מפעילים אותם

בשיטה אחרת. אנחנו מפעילים אותם באמצעות סיורים של רכב כדי שיוכלו לינת מענה מהיר

לכל אירוע. הם נמצאים בסיורים הממונעים.

נניח שבנתניה יש 100 שוטרים וחלק מהם בעיר, אני יכול להבין ממך שהחלק האחר

נמצא במבצעים שונים בנתניה ובסביבותיה.

שי צילאג;

כל השוטרים של תחנת נתניה נמצאים בעיר, אבל הם לא מסתובבים רגלית. קודם כל

חלקם חבלנים שממתינים לקריאות ומגיעים לפי קריאה לכל מקום.

א' גולדפרב;

בהצעה לסדר-היום אמרתי שהמשטרה דומה לכוורת דבורים. עולים במדרגות, יורדים

במדרגות, ממלאים ניירות, הרבה ביורוקרטיה יש במשטרה. אם שמיזם לב הכנסתי גם את

השירות הלאומי בתוך הענין הזה וזה לא סתם. השוטרים עובדים והם אנשים חרוצים מאד,

הם עובדים שעות רבות ולא מקבלים וזמורה, השכר שלהם ירוד מאד, אין ויכוח, אבל רוב

העבודה שלהם היא עבודה פקידותית. אם תיכנס לכל תחנת משטרה בארץ לנמצא את השוטרים

עסוקים. בעיר כמו נתניה נמצאים בין ארבעה לשישה שוטרים, בשעות מסויימות בין שניים

לארבעה שוטרים. מדובר על שתי ניידות או ניידת אחת. באשקלון, עיר שנחשבת לפי המחקר

שעשיתי, שעובדת ממש טוב, בסביבות שישה שוטרים, זאת אומרת שלוש ניידות נמצאות

בחוץ. עיקר העבודה של המשטרה בחוץ בשעות הלילה נעשה על ידי המשמר האזרחי. המשמר

האזרחי הוא פונקציה של התנדבות, היום הוא נמצא מחר הוא איננו. שוב, שלא ישתמע

ששוטרים הם לא חרוצים ולא עובדים. השוטרים עובדים מאד קשה, אבל עיקר העבודה

מתבצעת בתוך תחנת המשטרה.

שי צילאג;

אני מוכרח להסב את תשומת לבכם, עבודת המשטרה כוללת, בנוסף לנושאים של הסיור,

נושאים נוספים כמו חקירות, סמים, בטחון פנים, הצבת מחסומים וכל מיני פעילויות

נוספות. כמובן שמדי פעם מתרכזת תשומת לבנו בנושא מסוים, אבל במסגרת העדיפויות של

המשטרה אנחנו חייבים לכסות את כל יתר הפעילויות. כפי שאמרתי, סך כל השוטרים לעומת

סך כל המשימות, לצערי הרב איננו עונה על הבעיה. מספיק אם אזכיר לכם שב-1993 קבלנו

תוספת של 400 שוטרים, מהם הקצינו 75 שוטרים להשלמת נושא התנועה הבין-עירונית

באזור הדרום ששם לא היה תיגבור של הנושא; 87 אנשי משטרה חדשים יכנסו השנה לתחומי

התנועה העירונית, דווקא באותן נקודות שהוזכרו כאן וכ-100 שוטרים אנחנו מקצים לקו

התפר.

א' גולדפרב;

השנה תקבלו תוספת של 800 שוטרים..

לצערי הרב, עדין לא קבלנו תוספת. הבטיחו לנו עוד 600 אנשי משטרה. בינתיים

הנושא הזה לא אושר.

א' גולדפרב;

אושרו 800 מתוך 2,000.

שי צילאג;

השר ביקש תוספת של 2,000, קבלנו 400 איש בלבד. גם לגבי ה-400, החלוקה היתה

כפי שאמרתי.

מאחר והמגמה הכלל-עולמית היא לתת את השירותים יותר קרוב לאזרח, עשינו ניסוי

של שילוב סייר חוקר. כאשר קורה אירוע משטרתי בשכונה, מגיעה הניידת, מטפלים בבעיות

המיידיות וכאשר יש כתוצאה מזה תלונה או אירוע שצריך לחקור אותו, במקום שהאזרח

יצטרך לבוא ולהתלונן בתחנת המשטרה, הוא יכול להתלונן אצל הסייר שמגיע בין 10 ל-15

דקות לפי הממוצעים שקבענו. כך שאנחנו מקדימים ומביאים את השירות יותר קרוב לאזרח.

במסגרת תכנית מופת אלפיים, שזאת התכנית הרב-שנתית של המשטרה עד 1999. אנחנו

מתכוננים להרחיב את הכיוון הזה בצורה חד-משמעית. אם יהיו לנו מספיק אמצעים ליגת

שוטר מקוף בכל מקום, כמובן שהשיטה הזאת עדיפה.

היו"ר י' מצא;

התכנית של שנת אלפיים לא תביא לכך שבשנת אלפיים נראה בכל פינה בארץ שוטר

מקוף?

שי צילאג;

אנחנו היינו רוצים - -

היו"ר י' מצא;

אחה לא פוליטיקאי. עשה עמדי חסד, תן לי תשובות ברורות. אם אתם בעד משטרת

מקוף, במסקנות שלנו נתבע משטרת מקוף ונניח אותן על שולחן הכנסת. אם יש לך

שאיפות, זה דבר אחר.

ועדת הפנים לא תקבע למשטרה את ההתארגנות שלה. זה לא יהיה רציני, לא יהיה

נכון, לא יהיה הכם. אנחנו שומעים סקירה, עצה וממליצים המלצה. יש הצעה של

חבר-הכנסת גולדפרב בענין משטרת מקוף. הוא מאמין באמונה שלמה שצריך להקים משטרת

מקוף. אני רוצה לשמוע מכם, בשנת אלפיים או בתכנית שלכם היום לשנים הבאות אתם

הולכים למשטרת מקוף או הולכים לשיטה אחרת, שהיא להערכתכם במסגרת האפשרויות,

האמצעים, כוח-האדם וכוי? זה שאתה אומר לי הייתי רוצה, יש הרבה דברים שהיינו

רוצים.

אתה נתת בדיוק את התשובה שלי. היינו רוצים ללכת בשיטה של משטרת מקוף, אבל

כיוון שלא נקבל אף פעם את התוספות המתחייבות, אנחנו מתכננים שיטה אחרת, שיטה של

סייר-חוקר ואת זה נתגבר.



היו"ר י' מצא;

מה פירוש סייר-חוקר?

בכל מקום שיש אירוע אנחנו שולהים ניידת, אנחנו מגבירים את מהירות ההגעה

כתוצאה מזה שאנחנו מגדילים את כמות הניידות בערים ואותם שוטרים שמגיעים למקום, לא

רק מטפלים בבעיות המיידיות, הם גם מקבלים את התלונה מהאיש הנפגע ובכך בעצם מקילים

על האזרח, במקום שהוא יבוא לתחנת המשטרה, במקום לוקחים ממנו את העדויות ומקבלים

את התלונה. עדין התכנית הזאת לא אושרה סופית על ידי פיקוד המשטרה, אבל זה התכנון

שלנו. אם נגיע למצב של תיגבור משמעותי בכוח-האדם, בפירוש אנחנו מעוניינים להגיע

למצב של שוטר מקוף.

היו"ר י' מצא;

אפשר לומר במפורש שזה יהיה הסיכום שלנו. ראשית, הצעתו של חבר-הכנסת גולדפרב

לעבור או לחזור או לפעול על פי שיטת שוטר המקוף היא שיטה אידיאלית שמשטרת ישראל

היתה רוצה להגיע אליה באחד הימים. אבל שיטה כזאת דורשת תקנים רבים של אלפי

שוטרים, על כן היא לא ניתנת ליישום מיידי.

משטרת ישראל ערה לצורך בטיפול מיידי וביד על הדופק אחר האירועים בתוך הערים

והשכונות. בתכניתה לייעד את שיטת הסייר-חוקר שפירושה הגעה מהירת יותר לאזורי

האירוע בדיקה, קבלת התלונה במקום, טיפול צמוד וכו'.

נקודה אחרונה, אנחנו יכולים רק לבקש מחמשטרה לנסות לתגבר עד כמת שאפשר, מתוך

כוחותיה ותוספת כוח-האדם, כדי שהנוכחות בשטח תהיה גדולה יותר ובכך להתקרב לשיטת

שוטר המקוף, כי תקציבים לשיטת שוטר מקוף המשטרה לא תקבל לעולם, אלא אם כן משטרת

ישראל תעשה רה-ארגון בתוכה, תיקח את כל השוטרים ואת כל מה שיש בתוכה ותנהיג שיטה

אחרת. אנחנו ככנסת לא יכולים לומר למשטרת ישראל לעשות את זה, זה יהיה יוסר

אחריות.

אי גולדפרב;

אני מבטיח לא לשקוט ולא לשבת במנוחה עד שהענין הזה ייפתר.

שי צילאג;

אני רוצה להוסיף דבר. כרגע אני מדבר על נושא של נוכחות בערים. כרבע מתוספת

כוח-אדם של 1993 הקצינו לפיקוח העירוני. אנחנו מכינים ניסוי שנקרא משטרת תנועה

עירונית, כאשר אנחנו עושים את זה בתיאום עם מינהל הבטיחות על בסיס המלצת ועדת

השרים לבטיחות בדרכים, והכוונה שלנו היא להפעיל בכל הערים הגדולות, אם הניסוי הזה

יעלה יפה, סיירים מיוחדים שיטפלו בתנועה העירונית. הם יהוו גם נוכחות, גם הרתעה,

אנחנו גם נבחן האם אפשר יהיה לתת להם תפקידים לא רק בנושא התנועה אלא לשלב אותם

בדיוק לפי הרעיון שלך, חבר הכנסת גולדפרב.

אי גולדפרב;

הבאתי את הנושא של תאונות הדרכים כדי להראות בעצם שזו טעות להשקיע במשטרת

התנועה. נתתי פה שתי דוגמאות; האחת של שירות לאומי; השניה של משטרת תנועה. אם

היינו מעבירים את כל כוח האדם והאמצעים שלהם ליחידות המקוף, שכל תחנה מוציאה את

השוטרים שלה לקטע של סיור בין-עירו ני, אני חושב שעם תקציב לא גדול אבל עם מהפכה

בתוך המשטרה היינו באמת יכולים להגיע לזה. יכול להיות שבימים האלה לא נגיע לכך,

נחכה עד שהשלטון יתחלף.



היו"ר י' מצא;

זה לא קשור לשלטון. כדי לקיים דיון יסודי בנושא רה-ארגון במשטרה, אנחנו

צריכים להקדיש פה עשרות שעות אם נרצה להיות רציניים. אבל זה לא התפקיד שלנו.

שי צילאג;

אנחנו כל הזמן מבצעים רה-ארגון, כי מה שקורה בעצם בנושא-עשרה השנים האחרונות

הוא שבכל הפראמטרים לביקוש שירותי משטרה, החל בפשיעה וכלה בבטחון, יש עליה אדירה

כאשר תוספת כוח-האדם שלנו מפגרת בצורה ניכרת איור השינויים האלה. לא יכולנו לעמוד

במצב כמו שאנחנו עומדים היום אם לא היינו עושים את השינויים המתחייבים, ואנחנו

תמיד נותנים דגשים לאותם הנושאים שמתחייבים והם נמצאים בסדר העדיפות. נתתי דוגמא

בנושא של קו התפר, שאנחנו מאתרים שם בעיות רציניות ומיד נותנים תשובה. אני חושב

שזה אחד השירותים הממלכתיים הכי גמישים מבחינת כוח-אדם, זאת אני יכול להעיד כראש

אגף תכנון, רוב העבודה שלי היא התארגנויות מחודשות כדי לתת תשובות לעניינים.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;10