הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'- 17

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כי בכסלו התשנ"ג (15 בדצמבר 1992). שעה 10:00

נכחו;

הברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

ט' אלסאנע

א' אסעד

י' ביבי

נ' בלומנטל

ת' זיאד

בי טמקין

ס' טאריף

חבר-הכנסת ו' חאג' יחיא

ניצב אי ביבי - משטרת ישראל, ראש אכ"א

נ י סחייק - משרד הבטחון

אי נבון - " "

גי עבאס - משרד העבודה והרווחה,

- יועץ שר העבודה למיגזר הערבי

גי חביליו - שירות התעסוקה,

מנהלת מחלקת פרוייקטים

ז' בן אדיבה -שירות התעסוקה

י י סאלח - שירות התעסוקה

'rעטשי ? - משרד החינוך והתרבות, יועץ השר

ג' עוואדה - משרד החינוך והתרבות

דייר שי שיהד - משרד הבריאות

י י כהן - משרד האוצר

אי ברוש - משרד החקלאות, עוזר השר

אי קריצלר - משרד הפנים,

הממונה על מחוז הצפון

קי אבוד - יועץ יושר שחל לענייני ערבים

עו"ד סי נפאע - ראש מועצת בית-ג'אן

ג' פארס - מ"מ ראש המועצה

אי חטיב - גזבר המועצה

נ י טפאש - חבר המועצה

חי דייב - יו"ר ועד משפחות שכולות

דייר שי שיהד - רופא נפת עכו

אי סללחה - מנהל בית-ספר

אי חוסיין - מנהל בית-ספר

ג י סעד - מנהל בית-ספר

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; חי בנקין

א) מצוקת הכפר הדרוזי בית ג'אן - מאת חבר-הכנסת י י ביבי.

ב) בית עלמין צבאי ובית יד לבנים בבית ג'אן - מאת חבר-הכנסת שי בוחבוט.

ג) האבטלה הקשה במגזר הדרוזי בכלל ובפר בית ג'אן בפרט - מאת חבר-הכנסת

א' אסעד.



מצוקת הכפר הדרוזי בית ג'או

(מאת חבר-הכנסת י' ביבי)

בית עלמין צבאי ובית יד לבנים בבית ג'אן

(מאת חבר-הכנסת ש' בוחבוט)

האבטלה הקשה במגזר הדרוזי בכלל ובכפר בית ג'או בפרט

(מאת חבר-הכנסת א' אסעד)

י י מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים.

אנחנו עוסקים היום בשלוש הצעות לסדר היום, כולן בנושא בית ג'אן: מצוקת הכפר

הדרוזי בית גיאן, מאת חבר-הכנסת יגאל ביבי; האבטלה הקשה במגזר הדרוזי בכלל ובכפר

בית גיאן בפרט, מאת חבר-הכנסת אסעד. בית עלמין צבאי ובית יד לבנים בבית גיאן,

מאת חבר-הכנסת שלמה בוחבוט, שאתמול, בשעות הערב המאוחרות, ביקש ממני לדחות את

הדיון מכיוון שהוא ייעדר, אבל אני חושב שאחרי שהזמנו את כל האורחים פה, לא נוכל

לדחות את הדיון. כולנו ננסה ללבן את הנושא הזה כאילו חבר-הכנסת בוחבוט היה אתנו,

כי אינני חושב שיש בכלל לבטים. אנחנו רק צריכים לדעת איך לקדם את הנושא הכאוב

הזה. ניגש לנושאים אחד לאחד.

נמצאים איתנו היום ניצב אריה ביבי, ראש אגף כוח אדם במשטרת ישראל, מר קריצלר,

הממונה על מחוז הצפון, סגן שר החקלאות, חבר-הכנסת וליד צאדק, שאני מברך אותו על

הופעתו הראשונה בוועדה, ואני בטוח שתרומתו יכולה להיות לנו לעזר, וכן מברך אני את

כל האורחים הנוכחים כאן.

רבותי, מגיש ההצעה היחיד הנמצא איתנו בשלב זה הוא חבר-הכנסת אסעד. הגשת הצעה

לסדר היום, והיא הועברה אלינו. אני מבקש שבמשך דקות ספורות תביא לפני נו דברים

נוספים למה שאמרת בכנסת בעת שהצגת את הצעתך. אני מניח שזה בעיקר הקטע הנוגע לניצב

אריה ביבי.

אי אסעד;

אני מעדיף לחכות לראש המועצה המקומית בית ג'אן וחברי ההמועצה. הם בדרך לכאן.

כנראה, תנאי מזג האוויר היקשו עליהם להגיע לכאן בזמן.

חיו"ר י י מצא;

אני מציע שנתחיל בנושא, שלפי הערכתי, אינו נתון בכלל בוויכוח, הוא הנושא

שהעלה חבר-הכנסת בוחבוט, ואני אנסה לייצג אותו כאן. בדבריו בכנסת אמר חבר-הכנסת

בוחבוט; "אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי, אבקש להביע את השתתפותי

באבל משפחת פארס וכל כפר בית ג'אן ולאחל החלמה מהירה לשאר הפצועים בתקרית, שחלק

מהם היו מהעדה הדרוזית.

חברי הכנסת, בית ג'אן, כפר המונה 7,500 נפש, עולה לצערי לכותרות רק כאשר נופל

אחד מבניו, וכאלה, לדאבוננו, יש רבים. 45 חללים יש לכפר. מאז קום קום המדינה שילם

הכפר מחיר דמים יקר יחסית לגודל היישוב.

לי, כראש רשות מקומית שגר בקרבת הכפר, יוצא מדי פעם בפעם לבקר,ואני שומע את

בני הכפר, אני שומע את הטענות... אבל מעולם לא שמעתי טענות שהם לא רוצים לשלוה את

בניהם לשרת את המולדת". את זה כולנו יודעים, זה נכון.

ממשיך חבר-הכנסת בוחבוט ואומר; "חברי הכנסת, הכפר הדרוזי שילם כפי ששילמו

מיטב הבנים בכל חלקי מדינת ישראל,ולנו יש מחוייבות מוסרית כלפי העדה הזאת...



עצם העובדה שיש שכונות של חיילים משוחררים ללא מים, ללא ביוב וללא תשתית,

זועקת לשמים, ואני מאשים את ממשלות ישראל ואני קורא לממשלה הזאת שכבר בתקציב

הנוכחי תכניס תקציבי פיתוח. לא ייתכן דבר כזה שבכפר דרוזי, ששילם ושהולך ביחד עם

המדינה, יד ביד, נמשיך לשמוע את זעקותיהם של בנים, לשמוע את זעקתם של חבריה

מובטלים...

אני תובע מעל בנגה זו: מחובתנו לפעול מיידית, על מערכת הבטון לתכנן ולבצע

מיד ולהקים יד לבנים, כדי שלפחות יוכל אותו אב, ברגע של אמת, ברגע של געגועים,

להתייצב ולבקר באותו חדר הנצחה לבנו.

אני תובע להקים בית קברות ראוי לשמו. לא ייתכן שבכפר כל כך גדול, שאיבד 45

מבניו, לא יהיה בית קברות ראוי...

אני מקווה שהממשלה הזאת, שהצהירה על כוונות מיוחדות, על השיוויון המלא גם עם

העדה הדרוזית ושאר העדות, תדע להציג את הענין נכונה בתקציב ...

אני מקווה, ידידי חבר-הכנסת סאלח טריף, שבכל זאת אנחנו יחד, בכל הוועדות,

ובעיקר בוועדת הכספים, נעשה על מנת שיהיו התקציבים המיוחדים לתשתיות, לפיתוח

הכפר...". עד כאן דבריו של חבר-הכנסת בוחבוט בנושא שהוא העלה.

אני מציע שנייחד עכשיו את הדיון לנושא של בית יד לבנים בבית ג'אן. נשמע ממר

סחייק, ראש היחידה להנצחת החייל באגף השיקום של משרד הבטחון, מה נעשה עד עכשיו

בתחום זה והיכן הם עומדים. האם יש קרקע, האם נעשה פיתוח? יש תמימות דעים מוחלטת

שיש צורך בבית יד לבנים בבית ג'אן.

ני סחייק;

נושא החלקה הצבאית בא על פתרונו. היה עיכוב של שמונה שנים על ידי המועצה

המקומית. רק במאי השנה קיבלנו את אישור ראש המועצה, ומחודש ספטמבר התחלנו בהכשרת

המקום.

היו"ר י' מצא;

מה זאת אומרת קיבלתם את אישור ראש המועצה, היה איזה עיכוב מצד ראש המועצה?

ני סחייק;

העיכוב נמשך שמונה שנים על ידי ראשי המועצות שהתחלפו בבית ג'אן עצמה.

היו"ר י' מצא;

זה חידוש בשבילי.

נ י סחייק;

אני מוכן להעביר מסמך פנימי שלנו כדי שכל אחד יתרשם מהעיכובים שנגרמו במשך

שמונה שנים. הזמנתי את ראש המועצה המקומית ואמרתי לו, שאם לא יאשר לנו את תכנית

הקמת החלקה בשטח שיועד לנו, לא נוכל להכשיר את הקרקע, כי איננו יכולים לפלוש לשטח

שהוא לא שלנו. רק לאחר שהוא נתן אישור, הוצאנו מכרז והקבלן התחיל בפעולה מחודש

ספטמבר השנה, והעבודה נמצאת ממש בעיצומה.

חי חאג' יחיא;

על איזו אדמה?



נ' סחייק;

האדמה שהוקצתה על ידי המועצה המקומית לבית הקברות.

העלאת הנושא בצורה שבה הועלה הפתיעה אותי מאד, כי ב-4 במארס השנה היה טקס

הנחת אבן הפינה לחלקה הבצאית בבית גיאן, בהשתתפות ראש המועצה והנכבדים, וכולם

יודעים שהקבלן התהיל לבצע את עבודות הפיתוח מחודש ספטמבר השנה, העבודה בעיצומה,

והחלקה תהיה מוכנה עד סוף מארס 1993.

היו"ר י י מצא;

החלקה מוכנה? מה התכנית לגבי החלקה הזאת? האם תכנית בנין עיר

שמיועדת לחלקה הזאת היא שתתבצע עד סוף מאי 1993?

נ' סחייק;

קיבלנו כבר את השטח המיועד לבית עלמין, ופיתוח החלקה והכשרתה פירושם: מקומות

קבורה, רחבת טכסים, דרך גישה למקומות הקבורה, קירות מקיפים וכו'.

כלומר, התכנית במלואה תתבצע.

כן, בהחלט, עד סוף 1993, ולא ברור לי מדוע נושא זה עלה בצורה שבה הוא עלה.

אינני רוצה להיכנס לעבר ולדון בשאלה מי אשם או לא אשם, אם היה או לא היה

עיכוב של שמונה שנים. זו כבר הסטוריה שאיננו צריכים לעסוק בה, חבל לנו על הזמן.

שמענו כאן הצהרה והודעה חד משמעית של מר סחייק, ראש היחידה להנצחת החייל באגף

השיקום של משרד הבטחון, שהתכנית לגבי חלקה צבאית לבית הקברות מוכנה והתחילו

בביצוע. מר סחייק, אני אעביר לך את רשות הדיבור פעם נוספת כדי שתאמר לנו גם אם

יש תכנית לבית יד לבנים בבית גיאן. על כל פנים יש חלקה צבאית המיועדת לקבורה,

כפי שתוכננה על ידי הרשויות המקומיות.

זו תכנית של משרד הבטחון להנצחת החייל.

כשאני מדבר על רשויות מקומיות אני כולל את כל הרשויות: משרד הבטחון, הרשות

המקומית, המועצה המקומית, הממונה על המחוז. החלקה הצבאית תוכננה על דעת כל

הגורמים, וזאת אתם מבצעים, והביצוע עומד להסתיים במארס 1993, והתקציבים כולם

ברשות משרד הבטחון.

אמת.



היו"ר י' מצא;

מה לגבי בית יד לבנים?

נ י סחייק;

הנושא של בית יד לבנים הוא באחריות הרשות המקומית ולא בסמכות משרד הבטחון.

משרד הבטרוון יסייע בהקמה, אבל הוא לא יוזם. זאת לא סמכותו ולא אהריותו. האחריות

היא של הרשות המקומית בלבד.

וכך זה בכל הארץ?

ני סחייק;

כן.

היו"ר י י מצא;

נשמע את הערותיו של חבר-הכנסת אסעד ואחר כך נפתח בדיון.

א' אסעד;

לגבי בית הקברות או החלקה הצבאית, נציג משרד הבטחון מדבר על שמונה שנים של

סחבת.

היו"ר י י מצא;

חבר-הכנסת אסעד, חבל על הזמן, אני מציע לא לעסוק בכך.

אי אסעד;

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח, אני רק רוצה להבהיר כמה דברים. נציג משרד הבטחון

וחברי הכנסת יודעים בוודאי שכל ההתפתחות בבית ג'אן - ואני לא מדבר רק על החלקה

הצבאית, אלא על כל ההתפתחות לחיים - נעצרה ב-1987 על ידי רשות שמורות הטבע.

היו"ר י' מצא;

חבל על הזמן.

אי אסעד;

אבל למה להטיל היום את האשמה על בית ג'אן? אני גם לא בא בטענות אל משרד

הבטחון. התפתחות בית ג'אן נעצרה בגלל רשות ממלכתית הנקראת; רשות שמורות הטבע

והחברה להגנת הטבע, וזאת לא רק בנושא בית הקברות, אלא גם בנושאים אחרים, כולל

ביוב, בית-ספר, שכונה לחיילים משוחררים, כבישים, חשמל ומים. נושא בית הקברות

מטריד אותי פחות. אני קודם כל רוצה שיהיה טוב לחיים.

בנושא בית הקברות אין לי ויכוח עם משרד הבטחון. אני עובר כל יום סמוך למקום

שבו הם עובדים ואני רואה אותם, זה בסדר. אבל לבוא ולהגיד שהענין התעכב בגלל

המועצה זה לא מדוייק,



חיו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת אסעד, עם כל הכבוד, אני חייב להעיר שיש לפנינו נושאים לדיון. כרגע

בית עלמין צבאי ובית יד לבנים בבית ג'אן, ואם לא נתרכז בזה, לא

נצליח להתקדם. כאשר נגיע להצעתך לסדר היום, נדבר על הנושא האחר. חבל לנו לרדת

להסטוריה, כי אם כל אהד ירצה להעיר מי אשם, לא נסיים את המלאכה. אני לא מתייחס

לאשמות. אני רוצה לדעת אם בית העלמין יקום או לא יקום.

א' אסעד;

אדוני תיושב ראש, לא הייתי מתייחס לאשמות לו מר סחייק היה אומר: התחלנו

לעבוד, ובית העלמין ייגמר במארס 1993.

היו"ר י י מצא;

טוב, אנחנו רושמים בפרוטוקול שאנו נוזפים בכל הרשויות שעיכבו את הענין שמונה

שנים. האם זת מספק, האם בכך התקדמנו ולו ברבע צעד?

שמענו כאן הצהרה מנציג משרד הבטחון שבית העלמין מתקדם והוא יסתיים במארס

1993. אני מברך אתכם על כך. יש תקציבים, לוח הזמנים הוא מול העיניים. הלאוואי

שלא יוסיפו חללים לבית הקברות הזה ושבית-ג'אן תתפתח לחיים טובים וארוכים ובשלום.

זו התפילה שלנו. האם יש שאלה כלשהי בנושא בית הקברות?

כיוון שאין שאלות בענין זה, אנו מסיימים את הקטע של בית העלמין. אנו מודים -

וזה יופיע במסגרת המסקנות שנניח על שולחן הכנסת - לכל הגורמים שהביאו לסיום עגמת

הנפש שהיתה כרוכה בחוסר מקום קבורה לחללים מבית-ג'אן. אנו מברכים את משרד הבטחון

שמביא פרשיה עגומה זו לסיומה ומאחלים לבית ג'אן אריכות ימים ושנים.

אנו עוברים לקטע של בית יד לבנים. שמענו כאן שזה נושא של הרשות המקומית, וזה

נכון. בכל הארץ רשויות מקומיות הן היוזמות בנושא זה והן המגייסות כסף. אני מניה

שמשרד הבטחון נותן את חלקו.

ידידי חבר-הכנסת אסעד, אתה רוצה שנמתין עדיין?

ו' חאג' יחיא;

אני מבקש להגיד מלים ספורות בקש לבית יד לבנים. אני חושב שבין יתר הדברים בית

ג'אן גם מוכה הפקעת אדמות, ואינני חושב שהעיכובים במשך שמונה שנים, שעליהם דיבר

מר סחייק, נבעו מעצלנותם של בני המקום. הם לא מצאו מחום. אני מכיר את הפרשה הזאת

והייתי בבית ג'אן לפני עשרים יום. לא הוקצתה להם אדמה ממינהל מקרקעי ישראל.

היו"ר י' מצא;

על מה אחה מדבר?

ו' האג' יחיא;

גם על בית הקברות וגם על בית יד לבנים. עכשיו הם מבקשים מקום מסויים, ורשות

שמורות הטבע מתנגדת להקמת בית יד לבנים במקום שבו הם רוצים להקים אותו. אני חושב

שאין זה מן תדין להטיל את כל האשמה על המועצות השונות במשך שמונה שמנים. יש אדמות

מינהל רבות שאפשר להקצות הן לחלקה הצבאית והן לבית יד לבנים ולפתור את הבעיה, בלי

שיהיה צורך בעיכוב של שש או שמונה שנים.



היו"ר י' מצא;

אדוני סגן השר, חבר-הכנסת וליד צאדק, אנהנו יכולים לכלול המלצה נוספת במסגרת

המסקנות שלנו. הרי נציגי רשות שמורות הטבע לא הוזמנו לישיבה זו, והבל לפתוח

בוויכוח כשהם אינם נוכחים, אבל נוסיף בהמלצות שלנו - ואני אוציא מכתב בעניו זה

לרשות שמורות הטבע - שאנו מבקשים מרשות שמורות הטבע, בלי להיכנס לפרטים, לבחון

בדרך חיובית ומהירה מתן אפשרות להקים בית יד לבנים על החלקה שאושרה על ידי

הרשויות ולקדם ענין זה.

ו י חאג' יחיא;

גם ממי נהל מקרקעי ישראל.

אני כותב את זה לרשות שמורות הטבע. אם תרצו לקיים דיון נפרד בנושא זה, אפשר

להזמין את כל הגורמים ולקיים אז דיון.

אי קריצלר;

אם מותר לי, אני מבקש להעיר.

היו"ר י י מצא;

כן, אדוני הממונה על המחוז, אתה מוזמן לומר את דברך.

אי קריצלר;

בענין בית הקברות אני מצטרף לסיכום הענייני ביותר שלך, ואני שמח שזה נמצא

עכשיו בביצוע.

בענין בית יד לבנים, כשהייתי בביקור תנחומים אצל המשפחה האבלה, נפגשתי עם ראש

המועצה ועם נציג ההורים השכולים, והם העלו את הנושא הזה. היות שנציג משרד הבטחון

אומר שמשרד הבטחון ישתתף במימון בית יד לבנים, ביקשתי הצעה מגובשת כדי שאוכל לטפל

בנושא זה בתהום החלק של משרד הפנים. הבנתי שיש רצון של ההורים להשתתתף. ברגע שאדע

את הסכום הדרוש אהיה חייב לעגן את זה בתכנית הפיתוח של הרשות ב-1993 או ב-1994,

נראה באיזו תקופה. הסכום עוד לא נקבע. כרגע אני רק יכול לבקש מהרשות שבהצעת

תקציב הפיתוה המוגבר של הרשויות הדרוזיות גם הנושא הזה יהיה על סדר היום.

היו"ר י י מצא;

אני רוצה להפנות את תשומת לבך לנקודה מסויימת, ואולי אף להציג בפניך דרישה

כממונה על מחוז הצפון, בהמשך להערות ששמענו כאן גם מחבר-הכנסת אסעד וגם

מחבר-הכנסת וליד צאדק, אשר העלו את השאלה במלוא חריפותה מבחינת רשות שמורות הטבע.

אתה הממונה על המחוז. למעשה אתה הסמכות העליונה לפתרון בעיה זו. כל יתר הרשויות

יכולות להביע התנגדויות ולהעיר הערות, אבל הסמכות העליונה היא בידיך ובידי שר

הפנים. כאמור, ייצא מכתב לרשות שמורות הטבע, אבל בראש וראשונה ייצא מכתב לממונה

על המחוז.

אי אסעד;

אדוני היושב ראש, הערה. מה שאמרתי לגבי רשות שמורות הטבע היה נכון עד 1987.

מ-1987 עד היום הרבה מים זרמו בירדן, כפי שאומרים. הדברים השתנו וגם רשות שמורות

הטבע השת נוגה.



קריאה;

לטובה או לרעה?

לטובה. אני רוצה למנוע אי-הבנה. רשות שמורות הטבע עיכבה את התפתהות הכפר עד

1987, וכולנו זוכרים את המהומות בבית גיאן ואת מה שהיה עם המשטרה. זו היתה תוצאה

ישירה של התנהגות רשות שמורות הטבע. מ-1987 עד היום הדברים השתנו לטובה. לפני

שלושה שבועות היה דיון על הלקה הדשה, מזרהית לכפר, גבעה 33 המפורסמת, שם נבנו 12

דירות ללא רישוי, והיונה ועדה ארצית כאן בירושלים ורשות שמורות הטבע באה לעזרת

הכפר ואמרה שמבהינתה אין שום התנגדות. הבהרתי את הנקודה הזאת כדי שלא ישתמע

שרשות שמורות הטבע מתנגדת היום להתפתהות הכפר. מה שהיה נכון עד 1987 אינו נכון

להיום.

היו"ר י' מצא;

אני מברך את ראש מועצת בית שאן והצוות שלו, שנכנסו זה עתה לחדר הוועדה.

סיכמנו בצורה נכונה ומכובדת את נושא בית הקברות שייועד לכפר בית ג'אן, עם

הברכות שלנו לאריכות ימים ושנים, ועברנו לקטע של בית יד לבנים. הפניתי את תשומת

לב הממונה על המחוז, שהוא בשבילי הסמכות העליונה, ואני מבקש ממנו לדווח לוועדה

בכתב, תוך שבועיים, מה המציאות לגבי חלקת הקרקע המיועדת לבית יד לבנים, וזאת כדי

שנוכל לדעת אם לזמן או לזמן דיון נוסף בנושא זה. כשיש חלקת קרקע אפשר לתכנן

ולמצוא תקציבים. כשאין חלקת קרקעת, אי אפשר לגשת לקטעים האפורים של תקציבים,

בניה וכו'. על כן נא לבדוק ולדווח לנו. נקבל הודעה בכתב מהממונה המחוז אם הענין

תקוע והיכן, ונוכל לקדם את הדברים.

אדוני ראש מועצת בית ג'אן, שמענו כאן הודעה ברורה ממשרד הבטהון שהקמת בית

הקברות הצבאי נמצאת בשלבי ביצוע ושהעבודות תסתיימנה במארס 1993. ועל כך יבורך.

בית יד לבנים תקוע בשל ויכוח על חלקת הקרקע. לא ניכנס עכשיו לפרטים, כגון מי

מתנגד. אני רוצה לשמוע מהממונה המחוז בעוד שבועיים מה קורה בנושא הזה. אם יש לך

איזו שהיא הערה בענין זה, אדוני ראש המועצה, בבקשה. אחר כך נעבור לעוד שני נושאים

הקשורים בבית ג'אן.

עו"ד סי נפאע;

לגבי הלקת הקרקע אני מבין שאין שום בעיה.

אתה מדבר על חלקת הקרקע לבית יד לבנים?

כן. אינני יודע איך עלתה הבעיה.

העלה את זה ידידנו וליד צאדק.

יש חלקה, ודרוש לנו התהליך כדי לקבל אישור.



היו"ר י' מצא;

איזה תהליך?

עו"ד ס' נפאע;

של תכניו בניה.

היו"ר י' מצא;

וזה הדבר החשוב. ההלקה יכולה להיות ריקה מתוכן אם לא מאשרים תכניות.

עו"ד ס' נפאע;

לא מדובר על תכנית מיתאר, אלא על תכנית בניה.

היו"ר י י מצא;

יכולים להגיד לך, למשל, שהקרקע הזאת לא מתאימה. אני רוצה לשמוע מהממונה המחוז

מה המציאות שם, האם זו קרקע שאפשר כבר לתכנן עליה וכיצד מתקדמת התכנית. לקטע האחר

של הכספים הוועדה הזאת לא נכנסת.

עו"ד ס' נפאע;

לגבי בית העלמין הצבאי, אני לא יודע אם עלינה כאן הבעיה של דרך הגישה לשם. יש

הלקה, הבנייה מתבצעת - באפריל נקבל את זה - אבל עדיין אין גישה לשם, אין דרך.

היו"ר י י מצא;

מי צריך לטפל בנושא של דרך הגישה, אדוני?

נ י סחייק;

דרך עפר, דרך כורכר, קיימת היום. משרד הבטהון לא אהראי על הנושא הזה.

ס י טאריף;

אבל משרד הבטהון יכול לסייע. מדובר בגישה לבית הקברות הצבאי.

היו"ר י' מצא;

ידידי הטוב, כולנו יכולים להציע הצעות טובות. השאלה היא אם הן מעשיות. אתי;

שומע כאן הד והלק שמשרד הבטהון לא מבצע דרכים. לא נשנה כאן מדיניות. גם אם אמליץ

על כך עשר פעמים ואשמע יפה מאד בפני כולם, זה יהיה "כלאם-פאדי". אני רוצה שנהיה

אנשי ביצוע. לכן אני פונה לרשות המקומית, אני פונה אליכם, הברי ועדת הכספים.

להערכתי, משרד הפנים צריך להקציב כסף בתקציב הפיתוה כדי שיהיה הסכום המיוהד לדרך.

אי קריצלר;

כבוד היושב ראש, בשנת 1992 הקצבנו 550 אלף שקל לכביש גישה לבית קברות.

כנראה, זה לא הספיק, אדוני היושב ראש.



היו"ר י' מצא;

מכל מקום צדקתי כשאמרתי שהכתובת היא משרד הפנים. אתם במועצה ואתם הברי ועדת

הכספים תפנו למשרד הפנים, וגם במסקנות הוועדה נמליץ בפני משרד הפנים להקציב

למועצה את הסכומים ההסרים כדי שתוכל לבצע את כביש הגישה.

אני מודה לאנשי משרד הבטהון.

נ' סחייק;

אני מודה לכם.

אני רוצה להביא לידיעתם של אלה שאיחרו שסיימנו את הדיון בהצעה לסדר היום של

חבר-הכנסת שלמה בוחבוט בנושא "בית עלמין צבאי ובית יד לבנים בבית ג'אן".

יש עוד שתי הצעות לסדר היום, של הבר-הכנסת אסעד אסעד ושל חבר-הכנסת יגאל

ביבי, שעדיין לא הגיע, אבל מדובר למעשה באותו נושא. לכן נדון עכשיו בשתי ההצעות

יחד. בבקשה, הבר-הכנסת אסעד.

אי אסעד;

אולי נושא האבטלה שעלה על סדר יומה שלהכנסת הוא הסימפטום מכיוון שהיום האבטלה

בכפרים הדרוזיים בכללם, ובבית ג'אן בפרט, אולי בגלל הריחוק שלו מהמרכז, היא קשה

במיוחד. לכן אם מדברים היום על אבטלה כלל ארצית של 11%, השיעור הממוצע אצלנו מגיע

לפעמים ל-14%, 15% או 17% ולא יורד מזה, וזאת אם לא מביאים בחשבון את הנתונים

לגבי הנשים. אם מביאים אותם בחשבון, השיעור הזה מכפיל את עצמו. לכן האבטלה קשה

במיוחד בבית ג'אן.

אחת המצוקות הקשות נובעת מכך שמ-1967 עד 1988 חיילים שהשתחררו משירות חובה

בצה"ל פנו, לצערי, לאפיק של שירותי הבטחון הכלליים, ואני אומר "לצערי", משום שלא

הייתי רוצה שהצעירים הדרוזים המשתחררים מצה"ל יילכו לכיוון השירותים למיניהם, אלא

הייתי רוצה שיילכו ללימודים אקדמאיים או ללימוד מקצוע, ומי שאינו יכול ללמוד

מקצוע יילך לשירותים השונים במשטרה. מכל מקום במשך עשרים שנים ומעלה היה זרם של

אנשים שלא מצאו תעסוקה בכפרים לעבר המשטרות השונות; השב"ס, המשטרה הכחולה, מג"ב.

ב-1988 הקליטה בשירותי הבטחון כמעט נעצרה וההלו טפטופים. מכוח האנרציה צעירים

שהששתחררו מצה"ל המשיכו ללכת באותו כיוון: קבוצה קטנה פונה ללימודים אקדמאיים,

קבוצה קטנה לומדת מקצוע, והרוב המוהלט פנה למשטרות.

כתוצאה מכך, מ-1988 היתה לדעתי גם מדיניות אחרת, ורבים מבני המיעוטים האחרים;

נוצרים, מוסלמים ובדואים, הלכו למשטרה, ואינני אומר את זה כגנאי, ולפעמים הם

הועדפו על בני העדה הדרוזית שהשתחררו מצה"ל. זאת אומרת שהעובדה שהם שירתו שלוש

שנים בשירות חובה לא עמדה להם כקריטריון בקבלה לשירות קבע במשטרה, והועדפו אחרים.

לי אישית היתה שיחה עם ראש אכ"א הקודם במשטרה, שלמה כהן, אם אינני טועה,

ב-1989, ושאלתי אותו מדוע ההעדפה הזאת. אני מדגיש שוב שאני כשלעצמי הייתי מעדיף

שהדרוזים יילכו ללמוד ואהרים י ילכו לשרת במשטרה, אבל כיוון שרבים מחכים להתגייס

למשטרה, שאלתי את שלמה כהן מדוע הוא לוקה אחרים שלא שירתו בצבא ושם אותם במקום

אלה ששירתו בצבא ושהיו צריכים להתקבל במשטרה באופן טבעי.



הוא ענה לי אז, ב-1989, תשובה מאד מעניינת, שאני זוכר אותה עד היום: אתה יודע

ששוטרים ערבים מקומיים ששירתו בשטחים התפטרו, ואנחנו מביאים במקומם ארורים שיודעים

אם כך, הדרוזים מדברים שפה שאני לא יודע אווזה, כיוון שהם לא

מדברים ערבית. אני מביא את הסיפור הזה בפניכם כי זו המציאות. הוא הציג לי אז

נתונים, ואני הצגתי לו נתונים, אבל העובדה היא שאהרים התקבלו למשטרה במקום

הדרוזים. אני הוזר ומדגיש, אינני רואה את זה כגנאי שבדואים יילכו למשטרה. להיפך,

הלוואי שהדרוזים יילכו ללמוד לימודים אקדמאי ים או ללמוד מקצוע ולא יילכו למשטרות,

אבל עובדה היא שכתוצאה מכך, מ-1988 ועד היום זה הולך ומצטבר. זה צד אהד של המטבע.

שנית, אין פיתוח בכפרים, אין תעשיה. בחור שגמר צבא מחכה לקבלתו במשטרה. הוא

לא מתקבל. כיוון שאין תעשיה, הוא מובטל. אם מדברים על הליכה לפריפריה, כולנו

יודעים מה מצב התעסוקה בכל הארץ. זאת אומרת שאם צעיר דרוזי מעוספיה או מדליית אל

כרמל רוצה ללכת לעבוד באזור חיפה, שם העסק מתפוצץ. אותו דבר באזור כרמיאל או

מעלות. מעדיפים את המקומיים, ובצדק. אם נוצר מקום תעסוקה, מעדיפים את מי שגר

קרוב.

התוצאה היא שהצטבר כוח אדם צעיר, בגילים 26-21 או 27, היושב בבית. אני

מתאר לי שלשכת התעסוקה תציג נתונים, אבל לא כולם הולכים להירשם באבטלה, לא כולם

מעזים ללכת. יש כאלה שגם מתביישים, יש להם כבוד עצמי ואינם רוצים להירשם. לכן

היום האבטלה בבכפרים הדרוזיים קשה שבעתיים מהאבטלה במדינה כולה.

יתירה מכך, בעקבות זאת יש פשיעה בכפרים הדרוזיים, סמים. עשו חרם דתי, חרם

חברתי וקיימו מפגשים של שייח'ים, אבל זה לא עזר. היום נגע הסמים פושה בכל הכפרים

הדרוזיים. יש סוחרים ויש משתמשים, דברים שלא היו קיימים. אני מבין שגם הקירבה

ללבנון והשירות שם תרמו את חלקם, אבל הגורם המכריע הוא העובדה שצעירים רבים

יושבים בבית ואין להם מה לעשות. כמובן, בתוך הכפר עצמו אין שום התפתחות, אין

מועדונים שבהם יוכל הצעיר הדרוזי לבלות לאחר השחרור מהצבא. הוא יכול לבלות עם

החברים. מעבר לזה אין לו שום בילוי אחר.

ואני אומר שהממשלה הנוכחית באה להקשות על הכפרים הדרוזיים במקום לפתור את

הבעיות. אני שם את העובדות על השולחן. לפני חודש הובא התקציב לקריאה ראשונה

בכנסת. בתקציב זה הדרוזים נעלמו. יש שם רק החלטה קודמת של הממשלה מה-21 במאי

1991 , המדברת על תקציב משרד הפנים, מענקים לרשויות המקומיות, מה קורה בתקציב משרד

השיכון, שהוא הנותן בעיקר את הפיתוח בכפרים הדרוזיים? אני יודע שידידי חבר-הכנסת

סאלח טאריף מופיע כל יום בתק שורת ומדבר על 14 מיליון שקל לדרוזים, ואני רוצה

לעדכן אותו. עד היום אני מחפש בתקציב הזה. בתקציב פיתוח לדרוזים ולצ'רקסים כתוב:

אפס. 14 מיליון שקל הם למיעוטים. פעם אתם מוציאים אותנו מהמיעוטים ופעם אתם שמים

אותנו איתם, פעם אתם שמים אותנו עם הערבים ופעם אתם מוציאים אותנו משם.

אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו רוצים אתכם.

גם אנחנו אוהבים אתכם.

תחליטו. כל ההצגות האלה נועדו להראות שהכל מסתדר, אבל הכל לא מסתדר.

לפני שבועיים או פחות מכך מנכ"ל משרד ראש הממשלה עם המנכ"לים של משרדי הממשלה

האחרים הגישו רשימה שבה נעלמו הכפרים הדרוזיים ממסגרת הפיתוח. אין פיתוח בכל

הכפרים הדרוזיים, אם כי חלק מהאנשים אומרים שהיתה החלטת ממשלה שכל הכפרים

הדרוזיים הם בפיתוח אי, אי פלוס ו-ב'. היום, בתכנית החדשה של הממשלה הנוכחית,

הכפרים הדרוזיים נעלמו, פרט לישוב אחד, חורפיש, שנשאר ברמת פיתוח אי. היתר -

החוצה, גם בנושא של השקעות הון, תעשיה. כלומר, תעשיה לא תהיה. מדברים על תיעוש

הכפר הדרוזי, ויש החלטות ותכניות, אבל ביצוע - אין.



הוא הדיו לגבי תקציבים לרשויות המקומיות. כבר הזכרתי את משרד השיכון. הוא היה

צריך להעביר את תקציב 1992 לרשויות המקומיות. בפועל הועברו רק 500 אלף שקל למועצה

מקומית אחת בלבד, שראשה נמצא לידי. מלבד המועצה המקומית הזאת - ואת זה אני יודע

מתוך שיחות טלפון שניהלתי עם ראשי מועצות בשבוע שעבר - לא הועבר תקציב לשום

מועצה.

לכן, אדוני היושב ראש, מדובר כאן לא רק באבטלה, אלא בכל מה שקשור לחיים, ולכן

אמרתי קודם לנציג משרד הבטהון שנושא בית הקברות פחות מטריד אותי. מטרידים אותי

החיים, האנשים הצעירים שיושבים בבית.

יותר מכך, בשבוע שעבר דיברנו על תמריצים למורים. יושבים כאן מנהלי בתי ספר

וגם נציג משרד החינוך והתרבות. יש החלטה לתת תמריצים למורים. באה ממשלה חדשה, באה

שרת החינוך והתרבות, ומוציאה את כולם. היתה אחזקה לבתי הספר במשך עשר או שבע

שנים. גם זה נעלם. לצערי, הבעיה הולכת ומחמירה ביישובים הדרוזים והצ'רקסים.

לכן אנו מודאגים מאד מבעיית האבטלה וממה שקורה בכל תחומי החיים בכל הכפרים

הדרוזיים, ובפרט בבית ג'אן.

אני מודה לחבר-הכנסת אסעד אסעד על הצעתו לסדר היום. בטרם אתן רשות דיבור

לחברי הוועדה אני מציע שנצטייד באינפורמציה. ראשית, הייתי רוצה לשמוע את נציג

האוצר שיושב איתנו כאן, כי על פיו האוצר ישק דבר. נשמעו טענות קשות בכל נושא

התקציב. הייתי מבקש שתתייחס לטענות אלה בתמצות. לאחר מכן נשמע את נציגי משרד

העבודה והרווחה ושירות התעסוקה ואחר כך נקיים דיון.

י י כהן;

אקרא קטע מתוך הצעת תקציב משרד הפנים משנת 1993 . מתוך נתוני התקציב אנחנו

רואים שהרשויות הדרוזיות קיבלו סעיף מיוחד.

א' אסעד;

אמרתי כבר שיש תקציב מיוחד של משרד הפנים על סך 51 מליון שקל.

י' כהן;

57 מיליון שקל.

אי אסעד;

57 מיליון שקל, בהתאם להחלטת הממשלה מה-21 במאי 1991 . למדתי את התקציב הזה

בעל פה.

קריאה;

מדובר על תקציב 1991 אי על תקציב 1993ל

היו"ר י י מצא;

רבותי חברי הכנסת, אני מבקש שנשמע קודם את נציג האוצר ואחר כך נשאל שאלות.

האמת היא שקריאות הביניים לא איפשרו לי להבין את הנושא עצמו.

תקציב משרד הפנים כולל שתי תוספות משמעותיות לרשויות הדרוזיות: הראשונה,

במסגרת התקציבים הרגילים, ויש כאן פירוט של התוספות הניתנות כל שנה. ההחלטה

היא להשוות את היקף תקציב הרשויות הדרוזיות להיקף התקציבים של הרשויות בעיירות

הפיתוח. נוסף על כך יש תכנית פיתוח מואצת לרשויות הדרוזיות, חמש-שנתית, בהיקף

של כ-240 מיליון שקל, מהם כ-78 מיליון שקל השתתפות של הרשויות הדרוזיות.

התכנית מתוקצבת בבסיסי התקציב של משרד הפנים לשנת 1993.

נוסף על תכנית הפיתוח הזאת יש תכנית פיתוח לביוב ברשויות הדרוזיות, בסכום

של כ-5 מיליון שקלים אשראי תקציבי, שעליו יש מענק של כ-2 מיליון שקלים. האשראי

התקציבי הוא בתנאים מועדפים, בריבית מאד נמוכה. זאת אומרת שבסך הכל אני מדבר

על תכנית פיתוח בשנת 1993 בהיקף של כ-40 מיליון שקלים מתקציבי המדינה, ואני

מדגיש שוב שכ-5 מיליון שקלים ממנו הם אשראי תקציבי.

לגבי התקציבים לנושאים אחרים שהוזכרו כאן, אני לא בקיא. אני יכול להעביר

רשימה לוועדה. אני רק יודע מיידע כללי שמשרד החינוך והתרבות נותן תוספת

תקציבית במסגרת תכנית של שלוש שנים וחצי לפיתוח ברשויות הדרוזיות. מדובר

בבניית כיתות מעבר לסטנדרטים הרגילים. אולי נציג משרד החינוך היושב כאן יוכל

למסור יותר פרטים.

היו"ר י' מצא;

אני מבקש לשמוע עכשיו את נציג משרד החינוך והתרבות בנושא אהד בלבד: האם

יש או אין תקציבים ותופסות, איפה ומה הם. נתמקד קודם בוויכוח התקציבי.

אדוני היושב ראש, בימים אלה, בימי שני, שלישי, רביעי וחמישי, יושבת הנהלת

משרד ההינוך כדי לקבוע את התקציב. התקציב לעולם אינו מספיק. לפי הרישומים שאני

עשיתי בשטח ושהרשויות המקומיות עשו בשטח, נושא הבניה מתוקצב בחלקו, משום שאם

החליטו לפי ההצעה - ולא אני הצעתי, אלא משרד הפנים ומשרד החינוך - על 12 חדרים

השנה במרר, ויבנו 6 חדרים, סימן שאין תקציב משמעותי, כמו ששמעתי עכשיו מפי מר

יורם כהן. זאת אומרת שמקצצים את התקציב.

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. דיברתי על משרד החינוך והתרבות מתוך

ידיעה כללית. לגבי תקציב משרד הפנים אני יכול למסור נתונים מדוייקים.

האם אדוני הוא נציג משרד הפנים או משרד האוצר?

אני נציג האוצר, אבל אני רפרנט של משרד הפנים.



אי אסעד;

אם כן, אתה דיברת רק על התקציב במסגרת משרד הפנים, וזה מה שאמרתי, אדוני

רק תקציב אחד מופיע - במשרד הפנים. איפה האוצר?

היו"ר י' מצא;

מר כהן, הפניתי אליך את השאלה בנציג האוצר. תן לנו תמונה כוללת. הצגת

קודם את התקציב המופיע במשרד הפנים, שהוא כבר לא שנוי בו ויכוה, כי הוא מופיע

בתקציב 1993. צריכה להיות לך תמונה כוללת גם לגבי התקצוב של משרד האוצר. נציג

משרד החינוך אומר שקיצצו בתקציב.

אני מבין שמר עטשי התייהס לקטע של הבניה. השאלה היא האם יש תוספת, או מה

ההבדל בין השנה לבין שנים עברו מבהינת נושא ההינוך במיגזר הדרוזי.

היו"ר י' מצא;

מר עטשי, מה פירוש הדבר שמשרד ההינוך עדיין לא סיכם את התקציב הזה?

ז י עטשי;

אדוני היושב ראש, הגבלת אותי לנושא אחד בלבד, נושא התקציב, ואינני יודע

מה תקציב המשכורות של המורים.

סי טריף;

מדובר על בינוי.

ז י עטשי;

הוצעה ותוכננה תכנית חומש, והלק מהתקציב אושר והלק נשאר בגדר המלצה, כאשר

הוא מאד היוני לחינוך הדרושי. יש לי כל הנתונים מה אושר ומה לא אושר. בשנה

הנוכחית, שנת 1992, אושרו 625 אלף שקל להינוך הדרוזי, ההל מהצופים, מתנייסים,

ייחודיות, הדרכה, השתלמות וכוי.

מה היה התקציב ב-1991?

אינני יודע. לא בדקתי הלאה.

מה היקף התקציב ב-1993?



ז' עטשי;

יש עכשיו ויכוח אם זה בתוספת למה שהיה ב-1991, כי זו תכנית חומש, וזה מה

האם זה בשביל תכנית החומש בלבד, ומה קרה ב-

1991? זו צריכה להיות תוספת לתקציב 1991, ולא תקציב זהה לא בלבד.

היו"ר י י מצא;

אבל אין לך תשובה אם זו תוספת אם לאו.

ז' עטשי;

אין לי תשובה.

בקשר לבניה, זו למעשה החוליה הרכה בנושא הזה, כי יש לנו עשרות חדרים לא

תקניים, ושנית, חסרים חדרים.

ס' טריף;

סוכמה כבר תכנית.

ז ' עטשי;

ידידי היקר חבר-הכנסת טריף, אני יודע על הרבה תכניות שסוכמו. אנחנו

מסכמים תכנית כבר 44 שנים.

היו"ר י' מצא;

כולל תכניות חומש.

ז י עטשי;

כולל תכניות חומש. אני מכיר את התכנית, היא נמצאת בידי, ואני גם עומד

להעלות על נס את מה שסוכם כשיתאפשר לי לדבר על נושא החינוך. בשלב זה התבקשתי

לדבר על נושא התקציב בלבד. יש תקציב. על נושא התמריצים לא אדבר עכשיו, אלא

י ותר מאוחר.

הי ו"ר י' מצא;

תראה מה קורה כאן, מר כהן. אני רואה את נציג האוצר כבעל הבית. אתה היית

צריך לשלוף דף ולהגיד לנו מה מתוקצב בכל משרד, כדי שלא ניכנס לוויכוח הזה שאני

עוד לא מבין אותו. עד עכשיו שמעתי על תכנית חומש, שגם אותה אני כולל במסגרת

התכניות שהוגשו במשך 44 שנות קיומה של המדינה. תכניות חומש אינן מעשיות. תקציב

זה מעשי. אתה יכול למסור לנו פרטים לגבי המיגזר הדרוזי, מה האוצר נתן וייעד

בתקציב 1993? אינני מדבר על תקציב 1992. ואז תוכל להגיד לנו שתוקצב סכום כזה

וכזה במשרד הפנים, במשרד החינוך ובמשרדים אחרים. אם הנתונים האלה אינם בידיך,

תאמר לנו על מה יש לך אינפורמציה.



י' כהן;

אין בידי נתונים מיידיים על כל המשרדים. אני יכול לרכז את הנתונים האלה

ולהעביר אותם לוועדה. כרפרנט של משרד הפנים אני יודע בדיוק על התהליכים שגובשו

במשרד הפנים.

ז' עטשי;

אותו תקציב לקידום תכנית החומש ב-1993 יישאר זהה לתקציב 1992, קרי: 625

אלף שקל. הגשתי תקציב חדש, ובו ביקשתי קודם תוספת למקרו, לכל התקציב, של 20%

לפחות, פלוס 300 אלף שקל אם אנחנו רוצים לתגבר פעולות שלא תוגברו וגם להתחיל

את הפעולות שהוצעו ולא תוקצבו. בימים אלה יושבים על זה, והשאלה היא אם זה

יאושר או לא. כלומר, תקציב 1993 יישאר כפי שהיה ב-1992, אבל לעולם זה לא

מספיק, כי חלק מהסעיפים שלו לא אושרו.

השורה התחתונה בדבריך היא שמה שהוקצב בספר התקציב ל-1993 זהה לתקציב

1992, וכולנו יודעים שיש צעקה גדולה שתקציב 1992 מפגר בהשוואה לצרכים. כלומר,

אין חידוש בנושא החינוך בתקציב 1993, אם הוא יישאר כך.

עד יום חמישי נדע את התשובה.

שמענו מה הוקצב ממשרד הפנים וממשרד החינוך.

שמעתי כמה פעמים את שרת החינוך מתבטאת על כך שבתוספות לבניה ניתנת העדפח

לסקטור הערבי. שמעתי אותה אומרת, שמעבר למה שהולך להיבנות באופן כלל כתוספת,

ניתנת עדיפות בסקטור הערבי. האם העדיפות הזאת כוללת גם את הסקטור הדרוזי? אם

היא כוללת אותו, לא יכול להיות שאין תוספת בהשוואה לתקציב 1992.

אנחנו מערבים שני סעיפים. סעיף הבניה הוא סעיף נפרד. אני דיברתי על הסעיף

הפעלת מערכת החינוך והתרבות.

שאלתי שאלה של הבהרה, וכבר הובהר לי משהו. נאמר - ושמעתי את זה בכל

הפורומים, פעם אחר פעם, גם שר האוצר וגם שרת החינוך אמרו זאת - שמעבר לתוספת

בבניה למדינה בכללה, תהיה תוספת לסקטור חערבי, ולא פירטו: דרוזים וקבוצות

אחרות, וכן אני מניח שחסקטור הדרוזי כלול בענין הזה, ואם הוא כלול, ההגיון

מחייב שתהיה גם תוספת תקציבית, כי אם לא, אי אפשר לבנות מעבר למה שנבנה עד כה.

מר עטשי, אני מבקש שתענה לי על השאלה אם הוא כלול או לא רק ב"כן" או

"לא".



ז' עטשי;

אינני יוכל לענות ב"כן" או "לא". כאן יש רשימה למגזר הדרוזי, לפיה יש

צורך ב-250 חדרי לימוד במגזר הדרוזי במשך המש שנים.

אנחנו לא מדברים על הצורך.

ז' עטשי;

חבר-הכנסת טמקין, זה מתוכנן.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה, מר עטשי, הבנו.

אדוני היושב ראש, לא שמעת את נציג משרד העבודה והרווחה.

היו"ר י י מצא;

אני מציע שנשמע עכשיו את הבר-הכנסת טאריף.

סי טאריף;

קודם כל אני רוצה להתייהס למספר עובדות, ואתחיל דווקא בנושא החינוך, כי

לא הבנתי אם ידידי, חבר הכנסת לשעבר זידאן עטשי, מייצג את הצד הדרוזי או את

משרד החינוך. הנתונים שהוא מסר לנו לא כל כך מדוייקים. ראשית, בספר התקציב

מופיע סעיף; פעולות בחינוך הדרוזי - 488 אלף שקל. זה קיים, הנה אני מחזיק בספר

התקציב. אם היית בודק עם הסמנכ"ל לבינוי של משרד החינוך והתרבות, הוא היה אומר

לך ששרת החינוך והתרבות התחייבה במכתב על תוספת של 300 חדרי כיתות לימוד

במגזר הערבי והדרוזי, ובישיבה שהיתה לי, כמי שמשמש מזכיר ארגון הרשויות

הדרוזיות, עם סמנכ"ל לבינוי, מר גדעון בן-דרור, לפני שבועיים וחצי, סוכם על

74 כיתות בשנת 1993, מתוך אותם 300 חדרים. אני גם יכול להביא את הרשימה, לפי

איזה יישוב.

ז' עטשי;

שמעת אותי מדבר אחרת? התכנית אתי.

סי טאריף;

אני רוצה לציין ש-74 כיתות אלה מהוות גידול, כי בשנה שעברה היתה הרשאה ל-

4.1 כיתות. מתוך הגינות אני רוצה לציין שגם בשנה שעברה חל קידום, כי שנה קודם,

ב-1991, היתה הרשאה ל-20 כיתות. במסגרת קידום מבני חינוך, שאושר בוועדת הכספים

לפני שבועיים, יש למיגזר הדרוזי קידום של קרוב ל-40 כיתות, מתוך אותן 74

כיתות.



היו"ר י' מצא;

בשנת 1993?

סי טאריף;

יש קידום של קרוב ל-40 כיתות ב-1992. אלת הנתונים. הם רשומים בפרוטוקול

של הוועדה, ואפשר לבדוק אותם.

כאמור, יש לנו 74 כיתות מתוך 300. יש לנו ערעור על עוד 6 כיתות לאבו-

סנאן. אם הערעור יתקבל, יהיו לנו 80 כיתות. לדעתי, זה גידול משמעותי מאד, זו

הכפלה של תקציב 1992. זה בנושא ההינוך.

היות שחבר-הכנסת אסעד העלה נושאים בתחום משרד הבינוי והשיכון, אני חייב

תגובה. פתחתי את ספר התקציב. הוא לא ראה את זה, ואני מבין אותו. חבר כנסת חדש

לא תמיד רואה את כל הסעיפים.

זה אמור גם לגביך.

אני בדקתי את הדברים. אני מתפלא מאד שהנתונים האלה אינם לפני נציג משרד

האוצר. בסעיף 68-02, פיתוח תשתיות לישובי מיעוטים, כתוב: 14 מיליון ו-605 אלף

שקל. בביאור התקציב, בסעיף 3, עמוד 117, תשתיות בישובי מיעוטים, כתוב: משרד

השיכון מבצע תשתיות בישובי דרוזים, צירקסים ובדאוים. במסגרת זו מבצע המשרד

תכנון ופיתוח מגרשים לבניה עצמית, פיתוח לשכונות חיילים משוחררים ושיפור

ושיקום של תשתיות בישובים עצמם. כששאלתי את שר הבינוי והשיכון האם 14 מיליון

שקל אלה הם לכלל המגזר הערבי, כי רציתי לטפל גם במגזר הערבי, הוא אמר לי:

למגזר הערבי - אפס, מדובר על 14 מיליון ו-600 אלף שקל למגזר הדרוזי, בתשתיות

לשכונות לחיילים משוחררים. זה כתוב בפרוטוקול של ועדת הכספים.

משמעות הדבר היא שבשנת 1992 היו במשרד הבינוי והשיכון 5 מיליון שקל. היתה

הבטחה של השר ל-10 מיליון שקל, ושולמו 5 מיליון שקל בפועל. יושב כאן ראש

המועצה, והוא יודע על מה אני מדבר. כלומר, יש לא רק הכפלה של תקציב משרד

הבינוי והשיכון, אלא יש הגדלה פי-שלושה, כאשר הדרישה שלי בהסתייגויות לתקציב

היא לעוד כ-26 מיליון שקל שנחוצים לנו לביצוע תשתיות של שכונות חיילים ושל

שכונות ותיקות במגזר הדרוזי.

כיוון שאני ראש מועצה ונאמר שקיבלתי חצי מיליון שקל, אני רוצה להבהיר את

הדברים. אני קיבלתי את חצי מיליון השקלים על תביעה שהיתה לי נגד משרד הבינוי

והשיכון בזמנו של השר הקודם. הגיעו אז לפשרה בגין תביעה על כביש בשכונת חיילים

משוחררים. אני מציע שנשים את הדברים בפרופורציה נכונה כדי שנהיה ענייניים

ותכליתיים.

אני מציין שבפועל הממשלה הנוכחית שונה במקצת מהממשלה הקודמת. הממשלה

הנוכחית מנסה לתגבר את הישובים הדרוזיים, ולעניות דעתי, לא מספיק, אני אומרת

את זה בריש גלי, וצריך ללחוץ יותר ולהשיג יותר. אני מקבל את מה שמופיע בספר

התקציב, ואם להגיד לכם מה שמופיע בספר התקציב, במסגרת תקציב משרד הפנים מופיע

סך של 31 מיליון שקל. רציתי להעיר לך, מר כהן, שצריך להיות 31.5 מיליון שקל.

אתם הורדתי חצי מיליון שקל.



י' כהן;

לא הורדנו חצי מיליון שקל.

אני מכיר את הנתונים.

בהזדמנות זו, אדוני היושב ראש, אני מבקש לדבר על נושא האבטלה במגזר

הדרוזי. אני הושב שזה אולי הנושא הבעייתי ביותר כיום. אנחנו צריכים לפתח את

הישובים ככל האפשר, וראשי המועצות עובדים היום על פיתוחם. במסגרת התכנית

שמבוצעת עכשיו מהתקציבים המופיעים בספר התקציב ניתן יהיה, לדעתי, לפתח את

הישובים. אם לא יפותחו תשתיות של תעשיה ותיירות בישובים הדרוזיים, לא יימצא

פתרון לבעיות התעסוקה הקשות בקרב חיילים משוחררים, וכל מה שאנו עושים לא יהיה

שווה שום דבר, כי אנו יושבים בישובים יפים מאד, אבל תעסוקה לבנינו לא תהיה.

זו בעיה שפוגעת בנו יום יום, שעה שעה.

כיוון שיושב כאן ראש אכ"א במשטרה, אני רוצה לומר שצריכה להיות העדפה

לקליטת חיילים משוחררים בגיוסים. אני מסכים לכל מלה שאמר חבר-הכנסת אסעד בענין

של אי-העדפה שלנו. למעשה מדובר לא רק באי-העדפה, אלא בשם כל מיני נימוקים שהם

פסולים בעיני נמנעים בשנים האחרונות מלגייס מה שגייסו פעם למג"ב כדי לשמור

על הגבולות, ואמרתי את זה בוועדה הזאת בדיון אחר עם שר המשטרה.

לכן אני חושב שצריכה להיות העדפה של חיילים משוחררים. אני גם חושב שצריכה

להיות העדפה של בית גיאן בקרב הדרוזים, מנימוקים שאתם מבינים אותם. לדעתי,

משרד התיירות צריך להשקיע בתשתית תיירותית בבית גיאן ובפקיעין, שהן ציר מאד

תיירותי בגליל, ומשרד התעשיה והמסחר צריך להשקיע היום - אמנם הוא התחיל, אבל

לא מספיק - במרכזי תעשיה שהם הקימו במראר וג'וליס. אם נעשה את הדברים האלה -

וטוב עושה הוועדה שהיא דנה בעניינים האלה בעקבות הצעות לסדר היום - אכן נוכל

להצביע על קידום הפתרון של בעיות שאנו סובלים מהן הרבה שנים.

אני מאד מקווה, אדוני היושב ראש, שבישיבה זו של היום נביא למעט קידום של

נושאים בוערים בעדה. אני גם מקווה שלא יהיו רק דיבורים, אלא גם ייעשו דברים על

ידי הממשלה.

אפשר לשמוע כמה נתונים?

חסרים נתונים, כי חברי הכנסת חסרי סבלנות ורוצים קודם להתבטא.

חסרים נתונים מכיוון שעד היום, לצערי הרב, לא סומנו תקציבים מיוחדים

במשרדי חממשלה, בין לערבים, בין לדרוזים, ובין לערבים-דרוזים. אינני יודע את

החלוקה. אני חושב שאחת המלחמות העיקריות שלנו היום בהצעת התקציב לשנת 1993 היא

על סימון תקציבים מיוחדים במשרדי הממשלה השונים, אולי להוציא משרד הפנים ומשרד

הבינוי והשיכון.

יש גם תוספת תקנים במשרד העבודה והרווחה.

וי חאגי יחיא;

אולי יש תוספת תקנים, אבל אין תקציב מסומן לא במשרד התחבורה, לא במשרד

התעשיה והמסחר, לא במשרד החקלאות ולא במשרדים אחרים. אין שם תקציב המיועד

למגזר הערבי. ביקרתי בבית ג'אן ואני יודע שיש שם בעיות קשות בחקלאות, במים,

בתחליפים. אתם יודעים שפעם גידלו שם טבק, ולא מצאו עדיין ענפים חקלאיים

חילופי ים, ואינך יכול לבוא למשרד החקלאות, למשל, ולומר: הנה יש כאן תקציב,

ומהתקציב הזה אתה לוקח כסף למטרה זו. מה שאני אומר על משרד החקלאות חל, כמובן,

גם על משרד התעשיה והמסחר ומשרדים אחרים. לפן נציג משרד האוצר מתקשה להצביע,

לבקשעתך, אדוני היושב ראש, מה מקבל המגזר הדרוזי. אני מקווה שעד אישור חוק

התקציב יסומנו התקציבים האלה בצורה מובהקת, כך שייעלם גם האפס למגזר הערבי

במסגרת תקציב משרד השיכון. זה פשוט יהיה אות קלון למשרד השיכון אם זה יישאר

כך.

משרד השיכון דורש את זה, אבל משרד האוצר לא נותן לו.

אני מסכים, הטענה מופנית למשרד האוצר. כאמור, אני מקווה שזז משהו.

אם אנחנו כבר מדברים על בית ג'אן באופן ספציפי, אולי אתה תעזור לנו,

אדוני היושב ראש, לדרוש באופן כללי שבמשרדי הממשלה השונים יסומנו תקציבים

מיוחדים למגזר הערבים והדרוזי, אם אתם רוצים שאני אגיד את זה כך, כדי שלא

נעמוד כל הזמן בפתחם של משרדי הממשלה השונים ונקבץ נדבות כשאנו נתונים לחסדו

של שר זה או אחר. אתה יודע איך מעבירים תקציבים מסעיף לסעיף וממקום למקום.

אדוני היושב ראש, אני מבקש שקודם נשמע נתונים.

אני מציע שנשמע קודם את בעלי הכאב.

תחילה נשמע את נציג שירות התעסוקה ואת נציג משרד העבודה, ולאחר מכן את

ראש המועצה ואת ראש אכ"א.

אני מנהלת מחלקת פרוייקטים תעסוקתיים. לנו יש נתוני אבטלה מדודה, דהיינו

רק מי שבא להירשם בלשכה. הוזכר קודם, ובצדק, שיש דורשות עבודה שאינן מגיעות

ללשכה מכל מיני סיבות. אנחנו לא יכולים לדעת עליהן. אם הן אינן מגיעות

ונרשמות, אין לנו אפשרות לטפל בהן.



הנתונים של נובמבר האחרון מצביעים על 105 דורשי עבודה, מתוכם 77 דורשי

עבודה עם עומק אבטלה של 6 ימים ויותר, דהיינו יש להם זכאות לקבלת דמי אבטלה.

על אף שאין כמעט הזמנות - 12 הזמנות לעובדים נרשמו בלשכה - יש אפשרות לתמרן

בין האזורים ולווסת עובדים, לשלוח עובדים לאזורים עתירי עבודה.

היו"ר י י מצא;

יש דבר כזה שם באזור?

גי הביליו;

יש כיסוי ביקוש לעובדים. הרי יש בעיה של היעדר ביקושים בכל הארץ, לא רק

במגזר הדרוזי והערבי. במגזר הדרוזי, יחסית לממוצע הארצי, יש 11% יותר. דהיינו,

אם הממוצע הארצי עומד כיום על קרוב ל-11%, במגזר הדרוזי-הערבי זה כ-12.2%. זו

האבטלה המדודה.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה להבין. אמרת שבמגזר הערבי יש 11% יותר מהממוצע הארצי.

כן, אם אם אתה לוקה 11% לעומת 12.2%, זה 11% יותר. הכוונה זה לעומת זה.

וי האג' יחיא;

כמה מובטלות רשומות אצלך?

גי חביליו;

ברישומים שלי אין הפרדה בין נשים וגברים. יש 77 בעלי עומק אבטלה של 6

פלוס, וזה אומר שהאדם זכאי לקבלת דמי אבטלה.

היו"ר י' מצא;

מה שיעור האבטלה בכל המגזר הדרוזי?

גי חביליו;

דווקא בבית ג'אן יש אחוז נמוך יחסית של מובטלים. הוא פחות מ-8%, כאשר

בארץ זה 11%.

מה שרציתי לציין הוא שיש תופעה של סרבנות. עובדים מסרבים לצאת למקומות

עבודה, ועם כל הכאב, אני חייבת לציין את זה. על אף חוסר העבודה, מסרבים לצאת

למקומות עבודה.

היו"ר י' מצא;

מה מהות הסרבנות?

חוסר נכונות, בשל היות המשרה בלתי אטרקטיבית, או בשל היותה רחוקה וכרוכה

בנסיעה.

למה את מתכוונת ב"בלתי אטרקטיבית"?

גי חביליו;

שכר המתקרב לשכר המינימום, שעות עבודה קשות, למשל: משש בבקור. משרות בלתי

אטרקטיביות במובן זה שלא נוח לעבוד בהן, בעיקר לנשים.

תופעה נוספת שהייתי מציינת היא שנשים רבות לא יוצאות לעבוד בגלל העובדה

שהעבודה המוצעת להן היא מחוץ לכפר, ויש בכך גם בעיה: ילדים קטנים, שעות בלתי

נוחות, קשיי תחבורה וכו'. כך שזה גם מקשה על סידורי עבודה מחוץ למקום המגורים.

חבר-הכנסת אסעד ביקש לשאול. בבקשה.

לגבי סרבני העבודה, האם יש לך נתונים לגבי בית ג'אן ולגבי הישובים

הדרוזיים האחרים?

על אילו ישובים ספציפיים אתה רוצה לקבל נתונים בענין זה?

אדוני היושב ראש, כדי להיות בטוח, שוחחתי הלילה עם ראש לשכת התעסוקה בבית

גיאן, והוא מסר לי נתונים שונים מאלה שגבי חביליו מסרה לנו כאן.

נתונים טובים יותר, או גרועים יותר?

גרועים יותר.

אנחנו שואבים את הנתונים מאותו מחשב. זה כבר מוזר בעיני.



היו"ר י' מצא;

לפעמים יש אובדן נתונים גם בדרך מהמחשב.

א' אסעד;

אם השתנו דברים, הרי שהם השתנו מהבוקר. בכל אופן אתמול, בשעה עשר בלילה,

שוחחתי עם ראש לשכת התעסוקה בבית ג'אן. שמו יוסף סאלח, ומי שירצה את מספר

הטלפון שלו, יוכל לקבל אותו ממני.

הנתון שגבי חביליו נקבה בו הוא; 105 דורשי עבודה. באיזה מספר הוא נקב?

אי אסעד;

נדמה לי שהוא נקב ב-170-175 דורשי עבודה.

שנית, הוא אמר לי שמה שיש לו להציע היום לחיילים משוחררים זה רק ללכת

להכשרה מקצועית בבניה. הוא מפנה אותם לבניה, ומצד אחר, מקפיאים את הבניה. אז

יש פה אבסורד, ואת זה אמרתי גם לפני שבועיים. הוא אמר לי שהדבר היחיד שהוא

יכול להציע להם זה ללכת ללמוד מקצועות בניה במעלות, או באזור מראר. לכן מי שבא

להירשם יכול להירשם רק לחצי שנה, ויש היום כאלה המשוחררים שלוש או ארבע שנים,

ויש להם זכאות לחצי שנה. לכן הנתון שמסרה גבי קביליו אינו מדוייק, וגם ראש

השלכה המקומית אומר; גם הנתון שאני מסרתי לא מדוייק, כי לא כולם באים להירשם,

ומי שבא וגמר את הזכאות שלו, נעלם, הוא ממשיך לחפש עבודה לבדו. המצב הזה בבית

ג'אן נכון גם לגבי הכפרים האחרים.

היו"ר י י מצא;

מה שאתה אומר למעשה הוא שלפי הנתונים האלה מדובר לפחות בעוד 25% אבטלה

מעבר לנתון שקיבלנו פה, היינו מדובר בסדר גודל של כ-15%, אבל לא זה מה שקובע

כרגע. אני מניח שהדברים שנאמרו כאן מדוייקים מבחינת אופציית האפשרויות. גבי

חביליו דיברה באופן כללי על עבודות לא אטרקטיביות, והנה אנו שומעים מפי חבר-

הכנסת אסעד שכאשר אדם בא ללשכת התעסוקה, מפנים אותו להכשרה, ומשם - לענף

הבניה, ואנו יודעים שענף הבניה אינו אטרקטיבי היום במגזר הזה.

גי חביליו;

הקורסים שפתוחים בפני התושבים הם רבים ומגוונים. השאלה היא מה התוחלת

התעסוקתית לאחר סיום הקורס. אם יועץ התעסוקה מצביע על כמה מגמות שבהן יש כיסי

ביקוש ויש תוחלת למצוא תעסוקה רלוונטית לאחר הקורס, מובן שאלה הם הקורסים

המועדפים, אבל בעיקרון יש אופציה להשתלב בענף המתכת ובענפים נוספים. זה לא

שהקורסים סגורים בפניהם.

היו"ר י י מצא;

השאלה היא אם תשלבי אותו בענף המתכת כשיש עבודה בענף המתכת.

אם הוא יהיה בעל מקצוע, האפשרות שלו להתשלב במפעל בתהום הרלוונטי הרבה

יותר טובה מאשר בהיותו הסר מקצוע. לכן המשרד גם מפתה מסגרות של הכשרה מקצועית

גם אם לא לכל ענף יש ביקוש כרגע.

היו"ר י' מצא;

נשמע את יועץ שר העבודה למיגזר הערבי.

ג' עבאס;

נשאלה כאן שאלה על בית ג'אן, והנתון שאני מוסר נכון לאתמול: 150 רשומים

בלשכה, מקבלי דמי אבטלה - בסך הכל 65 מתוך אותם 150. גברים רשומים - 47, נשים

- 30. אקה לדוגמה עוד ישוב: מקבלי דמי אבטלה בפקיעין - 83, מתוכם 65 גברים ו-

18 נשים. כיוון שנשאלה שאלה לגבי נשים, הבאתי את הנתונים האלה כדי להראות את

הפרופורציה בין מובטלות לבין מובטלים.

כבן העדה הדרוזית שמכיר את העדה, כמו הדוברים היושבים כאן, קשה לי לדבר גם

כנציג משרד. אני הושב שבדיון הזה אנהנו סוטים מההלטת הממשלה. יש ההלטת ממשלה

להשוות את הדרוזים ליהודים ולקיים ההלטת הממשלה. מאז הההלטה הזאת ועד היום

אנהנו, בני העדה הדרוזית, לא מרגישים אותה.

ממתי ההחלטה הזאת?

מה-21 באפריל 1987. נכון שחלו שינויים. במשרד העבודה והרווהה, שאני

נציגו, ב-1986 היו 11.5 תקני רווהה למגזר הדרוזי, והיום יש 44.11 .זאת אומרת

שהל שינוי בנושאי רווהה, אבל אנהנו עוד רהוקים מלהשתוות למגזר היהודי.

הכנתי נייר עבודה לשר הנוכהי, הממונה על תיק העבודה, שלפיו נגיע לשוויון

בעוד של,-ש שנים, אם בכל שנה יהיו 20 תקן על פי כמות הישובים והלשכות

הדרוזיות. בארבע השנים האהרונות לא קיבלנו - אני מדבר על הדרוזים - אפילו תקן

אהד, פרט ל-3 תקנים לסמים שהילקנו אותם לישובים הדרוזיים - - -

אני רוצה להבין. באיזה תהום נגיע לשיוויון בעוד שלוש שנים במגזר היהודי

ובמגזר הדרוזי?

אני מבטיה לך שלא נגיע לשוויון בשום נושא.

אני מדבר על שוויון בנושאי רווהה.

הנתון של 44.11 תקני רווחה שמסרת עכשיו כבר אושר?

גי עבאס;

כן. ישבתי עם השר, והשר נתן הנחיות.

היו"ר י' מצא;

עם איזה שר?

ג י עבאס;

עם השר הממונה היום על תיק העבודה והרווחה. אני מקווה שאם ההחלטה שכל

שנה, משנת התקציב הקרובה - - -

היו"ר י' מצא;

1995 ,1994 ,1993.

ג י עבאס;

כן. אם כל שנה יקבלו הדרוזים מה שהצעתי בנייר שהגשתי, וזה על דעת מנהל

המחוז, אני מקווה שנגיע למצב מצויין בנושאי רווחה.

היו"ר י' מצא;

גם הבשורה הזאת היא מסוג הבשורות שאנו שומעים 44 שנה. אתה הוא שמגיש את

הני יר הזה.

ג' עבאס;

הנייר הוגש, אבל עוד לא אושר.

היו"ר י' מצא;

זה היה יכול להטעות את כולנו. יש לך רצון טוב, לכולנו יש רצון טוב. אני

רוצה לשמוע מנציג האוצר אם בעוד שלוש שנים נגיע למצב של שוויון בין המגזר

הדרוזי לבין המגזר היהודי. אין לנו כאן נציג של משרד האוצר שיוכל לענות על כך.

יש גם תכנית הומש של מר עטשי.

זי טעשי;

לא שלי, של ממשלת ישראל.

היו"ר י' מצא;

אנחנו שבעי תכניות.



ג' עבאס;

בנושא האבטלה דעתי היא, שאם לא תהיה תעשיה בכפר הדרוזי, הנתונים האלה

לגבי האבטלה ימשיכו להתקיים, כי אין אזורי תעשיה בכפרים ואין יזמים. מאהר

שהכפר הדרוזי הוצא עכשיו ממסגרת של אזור פיתוה, יש גם בעיה לפתה תעשיה זעירה.

אתה אומר "הוצא". האם הוא היה שם קודם?

לפי מה שאני יודע, הוא היה שם קודם.

סי טאריף;

אולי היה על הנייר.

אני מודה לידידנו גדעון עבאס.

נשמע עכשיו את ניצב אריה ביבי, ואני רוצה להקדים ולומר שתרומתה של משטרת

ישראל בכל הנושא של מתן תעסוקה הולמת ומכובדת היתה תמיד רבה, אם כי היו עליות

ומורדות. שם גם ההלק האהר שבו העדה הדרוזית תורמת את תרומתה האדירה לבטחון,

ולא פעם היא כרוכה בצער ובכאב. ניצב ביבי, הייתי רוצה לשמוע מה ההשיבה היום

מבהינת הגברת היכולת של תעסוקה בשירות הבטהוני שאתם אמונים עליו.

כדי להתרכז בנושא של בית ג'אן אני הייב לתאר בקצרה מה קורה אצלנו במשטרת

ישראל בנושא המיעוטים, ההעדפה וכוי. ראשית, אני רוצה להזכיר שאנו נותנים

עדיפות להורים שכולים, לבנים להורים שכולים, ונותנים עדיפות למשרתי הובה

בצה"ל. אני גם רוצה להזכיר שאיכות המשרתים במשטרת ישראל בשנים האהרונות עלתה,

וכדי לשבר את האוזן, 85% מהמגוייסים היום למשטרת ישראל הם עם קב"א שבין 51 ל-

53 , 12% הם בקב"א שבין 53 ל-56, ולהזכירכם, קב"א 51 היא קב"א לקצונה בצה"ל וגם

במשטרת ישראל, ורק /,'3, שבלעדיהם קשה לנו, אלה ההבר'ה המתעסקים בלוגיסטיקה,

קרי: חשמלאים, בנאים, טייהים מכונאים וכוי. כך שמבהינת איכויות בנושא הזה

אנחנו לא נוכל להתפשר.

אנהנו גם עושים הלוקה פחות או יותר שווה במגזרים, במועצות ובעיירות, כאשר

העדיפות, כפי שאמרתי, מטבע הדברים, היתה גם לבית גיאן, ואנהנו נראה את זה

בהמשך הסקירה שלי, כי בית גיאן שילם במיטב בניו בשירות בטחון. אציג בפניכם את

הנתונים בשקפים. בשקף הזה אנו רואים שסך כל המשרתים במשטרת ישראל הוא מעל 19

אלף, מתוכם 11% הם בני מיעוטים, בחלוקה הבאה: יהודים - 89%, מוסלמים - 1.5%,

נוצרים - 1.5%, דרוזים - 6%.

אני מבקש שתדגיש שזה כולל חובה.



ניצב אי ביבי;

אם תאפשר לי, אגע גם בזה. השקף מולכם, וכתוב שם: שוטרי חובה. מתוך 1,117

יש 109 שוטרי חובה ו-1.108 שוטרי קבע מהעדה הדרוזית.

ת' זיאד;

מה זה שוטר חובה?

ניצב אי ביבי;

זה אדם שמשרת את מדינת ישראל שלוש שנים כמו הייל בסדיר. הוא מתגייס לצה"ל

ושם ממיינים אותו כשוטר הובה במשמר הגבול.

אני עובר לשקף השני. מה קרה בתחום הגיוסים משנת 1990 ועד היום? בשנת 1990

גייסנו 753 איש, מתוכם 4.7% בני מיעוטים, והחלוקה היא לפניכם. שוב, המגזר

הדרוזי הוא המוביל. ב-1991 גייסנו 4.4% מקרב בני המיעוטים וב-1992 גייסנו

7.9%. אני רוצה להזכיר שעל פי הוראה של השר הולכים לגייס כעת 400 שוטרים,

והתחלנו ב-100 הראשונים. אנחנו מחוייבים - וזאת ההבטחה שלנו לשר - לגייס 40%

מתוכם בני מיעוטים. ואכן מתוך ה-100 הראשונים גייסנו 25. אנחנו מתעתדים - זה

לא כולל את ה-75 שאתם רואים - להשלים את זה ל-40 איש מתוך ה-100 הראשונים,

כאשר אנו אמורים לגייס את יתר ה-300 עד יוני 1993, ואם תהיה מכסה נוספת,

נעמוד בדרישה של גיוס 40% מקרב בני מיעוטים.

למה ירד אחוז הדרוזים מ-1991 ל-1992?

ניצב אי ביבי;

אגע בזה.

אני עובר לשקף השלישי, המראה כמה הגיעו ללשכות הגיוס מאז שאנו מגייסים,

החל מ-1 בספטמבר 1992, וכמה מתוכם נפסלו או התגייסו. הגיעו 987, מתוכם נפסלו

799, ויש לנו היום 172 איש בהליכי גיוס.

ז י עטשי;

987 זה רק דרוזים?

ניצב אי ביבי;

פנו ללשכות הגיוס 987, פניות של בני מיעוטים שלא שירתו

בצהייל - 436, נפסלו לגיוס 799; נפסלו לגיוס אלו שלא שירתו בצהייל - 420, בהליכי

גיוס - 172, בהליכי גיוס אלו שלא שירתו בצהייל - 16. מ-1 בספטמבר 1992 גוייסו

בסך הכל 25. את ה-25 יש להוסיף ל-172.



נעבור לשקף הבא ונראה מה קרה בשטחים. זה לא במכלול הנתונים שמסרתי עד

עכשיו. בנפת יהודה מספר בני המיעוטים מתוך המצבה הוא ,8kמתוכם מספר המקומיים

הוא 41 .ב"מקומיים" הכוונה לאלה שגרים בתוך הנפה עצמה, זאת אומרת: אלה שגרים

בשכם, בעזה, ביהודה; בעזה יש 66 בני מיעוטים, מתוכם 9 מקומיים; בשומרון יש 86

בני מיעוטים, מתוכם 33 מקומיים. בסך הכל משרתים בנפות 236 בני מיעוטים מתוך

המצבה, מהם 83 מקומיים.

513 יהודים משרתים בשטחים?

ניצב אי ביבי;

נכון.

השקף הבא עוסק במצבת השוטרים בני המיעוטים למול מספר התושבים בישובים. אם

ניקח לדוגמה את סג'ור, האוכלוסיה שלו מונה 2,390 נפש, ויש לנו 82 בני סג'ור

המגוייסים למשטרה, שהם 3.4% מסך כל התושבים בישוב, ובהליכי גיוס יש לנו עוד 10

איש בני סגיור. אמרתי שאנו נותנים עדיפות לבית גיאן, וכאן זה בא לידי ביטוי,

כי מתוך 7,230 תושבי בית גיאן מגוייסים 188 בני בית גיאן, שהם 2.6% מכלל

התושבים, ובהליכי גיוס - 29. שימו לב, זה המספר הגדול ביותר. כשאני אומר

"בהליכי גיוס" אני מתכוון שעד מרס-אפריל 1993 החבריה האלה יהיו מגוייסים, כי

הם עברו את כל ההליכים. אנחנו רק מחכים לתקנים. אני מציע שתעברו על יתר

הנתונים לגבי דלית אל-כרמל, ג'וליס וכוי.

סי טאריף;

אני רואה שבג'וליס אחוז השוטים מסך כל התושבים בישוב הוא הנמוך ביותר.

ניצב אי ביבי;

לא, גיוליס נמצאת במקום הרביעי, כאשר יש 8 בני ג'וליס המועמדים לגיוס.

הרשימה ארוכה. ההמשך שלה מופיע בשקף נוסף.

נמשיך עכשיו בלי שקפים. נתתי סקירה מהיכן אנחנו מגייסים ומה מספר

המועדמים. דבר אחז- ברור, באיכויות אנחנו לא נרד. כלומר, יכול להיות שבמשך

חודש-חודשיים נגייס מכפר שהוא בעצם מוביל, כי איכות הבנים שלו היא כזאת שאנחנו

נעדיף אותם, משום שאנו רוצים שבמשטרת ישראל תהיינה איכויות טובות.

יש לנו עוד בעיה אחת, שהדרוזים ורוב המוסלמים גרים בצפון, ואיננו יכולים

להפוך מחוז שלם למחוז שהוא כולו דרוזי. לכן אנחנו גם עושים העברות בתוך

המחוזות. אם היום 15% מהמחוז הצפוני הם מבני המיעוטים, לדעתי, זה אחוז גדול

ומוביל לעומת המחוזות האחרים, ואנו אומרים לבנים המתגייסים: רבותי, אתם

מתגייסים, אתם הולכים לדרום, למרכז, לתל-אביב, דעו לכם שאין מקום בצפון.

עם זאת יש העברות, ורשימת ההעברות לפני. על כל מגוייס מבני המיעוטים שאנו

מגייסים לדרום אנו לוקחים אדם ותיק אחר, למשל: מעזה - הייתי מפקד נפת עזה

ואני יודע שכמה אנשים משרתים שם 15 ו-20 שנה - ומעבירים אותו לצפון. זו מלאכה

קשה מאד, כי לעתים אדם המשרת שנתיים בדרום בא אלינו בטענות בדבר אבא חולה, או

אשה בהריון, אם כי אני מכיר את העדה לא פחות מאותו צעיר שבא אלי לראיון, ולא

חבוב, תפסיק לספר לי סיפורים, הרי אתם גרים ליד המשפחה, ואם

האשה בהריון, או שהאבא חולה, יש מי שמטפל בהם, ולכן אתה תישאר בדרום עד שיגיע

תורך.



ואכן בשנת 1991 העברנו 44 איש מהדרום-מרכז לצפון ובמקומם גייסנו אחרים

מהצפון, ויש 26 שאנחנו אמורים להעביר בשנה זו. 8 העברנו עכשיו, בימים אלה,

כי אנחנו במהלך אינטנסיבי של גיוסים.

כשאנחנו מדברים על עדיפות, אנחנו בודקים את המפה הגיאוגרפית ונותנים

עדיפות למקום שיש בו בעיות, אבל כאמור איננו יכולים לרדת באיכות. יכול ראש

מועצה לטלפן ולבוא אלי לשיחה, והוא יקבל כוס קפה ואני אחייך אליו, אבל כממונה

על איכות משטרת ישראל לא אתן יד לירידה באיכויות מפני שהוא חבר שלי, או שהוא

צוחק או שותה אתי קפה. אני שמח שיש בנים טובים מאד מעדות בני המיעוטים, שלא

נופלים באיכותם ושהקב"ות שלהם גבוהות מאד.

אנחנו לא מגייסים אף אחד ישירות למג"ב. אנחנו לוקחים את אנשי החובה ואותם

אנו מחתימים קבע, כאשר בעדיפות ראשונה נמצאים קצינים, ובעדיפות שניה - בוגרי

קורסים שאנחנו משיקים בהם. אדם ששירת את המדינה שלוש שנים במג"ב, לעניות דעתי,

מגיעה לו עדיפות על האחרים, כאשר ההשקעה שלנו היא בקורסים של מכ"ים, של

קצינים, קורסים משטרתיים כאלה ואחרים, כשההשקעה בהמשך הדרך תהיה משתלמת יותר

מבחינתנו.

עד כאן דברי. אם יש שאלות, אשמח לענות.

למה אחוז המתגייסים מקרב בני המיעוטים ירד מ-4.7% ב-1990 ל-4.9% ב-1991,

כאשר אחוז הדרוזים בתוכם ירד עוד יותר?

שנית, למה לא חישבת את השוטרים שבשטחים? הרי הם שוטרים לכל דבר וענין. יש

שם 150 שוטרים שהם בני מיעוטים. כמה מתוכם דרוזים? אם תכלול אותם, תראה

שהיחסים שהצגת משתנים.

אדוני סגן יושב ראש הכנסת, חבר-הכנסת טאריף, אני רוצה לומר לך שהאחוזים

בנפות הם באותם אחוזים כמו בשאר החלקים במשטרת ישראל.

למה גייסנו פחות בשנים 1990-1991? ראשית, האחוז של הדרוזים ושל בני

המיעוטים באוכלוסיה הוא פחות מ-11. במשטרת ישראל יש לנו יותר מ-11% שחם בני

מיעוטים, שעה שהאחוז שלהם באוכלוסיה הוא פחות מזה.

נא לא לשכוח גם את המדיניות של השר הנוכחי, עם כל הכבוד. המדיניות של השר

מתוך אותם 400 שאנחנו נגייס יהיו 40% מהמיעוטים. היות שיש

שר ממונה, ואנו חייבים למלא אחר המדיניות שלו, אנחנו נעמוד על כל פסיק

במדיניותו. אם הוא קבע 40%, נעמוד באותם 40%.

היו"ר י' מצא;

האם יש עדיין מישהו מהאורחים שרוצה להתבטא?



ד"ר ש' שיהאד;

אני נציג של משרד הבריאות ואני מוכן להתייחס לנושאי בריאות, אם אתם רוצים

לשמוע. אני חושב שבעיית הביוב היא אחת הבעיות התברואתיות הקריטיות בכפר בית

ג'אן. בעיה זו נמצאת בתהליך של פתרון, אבל הוא איטי מדי לטעמנו, וצריך לעשות

הרבה מעבר למה שנעשה עד עכשיו.

יש מספר רב של בעיות בתוך מה שנקרא "הכפר הישן". כלי רכב וטרקטורים

מתקשים להיכנס, ומכיוון שאין עדיין פתרון ואין חיבור של בתים לרשת ביוב - וכפי

שאנו יודעים, תצרוכת המים בעשרים השנים האחרונות עלתה מאד - קורה שהגיורות

המשמשות כבורות ספיגה מתמלאות, והביוב גולש לרחובות, וזה מטרד רציני מאד,

במיוחד כשאי אפשר לרוקן אותן.

לגבי המצב בתוך הישוב, יש מספר קווים ראשיים, אבל עדיין אין חיבורים של

בתים. לגבי החלק החיצוני, יש בעיה שיש מספר משאבות שחברת החשמל עדיין לא חיברה

אותן. אחרי הטיפול בביוב מתוכנן שיעשו שימוש במי הקולחין להשקיה באותו אזור,

אבל הפתרון עדיין בדרך, הוא עוד לא יצא לפועל.

אשר לאיכות השתית, אנחנו יודעים שיש הפסקות תכופות באספקת המים, וזה גורם

לו ואקום בתוך הצנרת ושאיבה ממה שיש בסביבה, ולפעמים יש בסביבה מי ביוב או מים

אחרים שיכולים לזהם. אנחנו יודעים על תחלואה יותר גבוהה מהממוצע בתחום צהבת

זיהומית ומחלות זיהומיות של המעיים, וכנראה, יש קשר בין מצב מי השתיה והביוב

לבין התחלואה הזאת.

בשנה שעברה, שהיתה חריגה מבחינת הקור ששרר בה, היו כמה פיצוצים בצנרת

המים, אבל חברת מקורות תיקנה אותם. באותה תקופה האוכלוסיה שתתה ממי בארות,

ובחלק ממי הגשמים בבארות - אנחנו בדקנו אותם - היה אחוז גבוה יותר של

זיהומים, שנמדדים על פי מספר חיידקי קולי, ויכול להיות שגם לזה היתה איזו שהיא

תרומה לתחלואה. באירופה, למשל, כאשר רוצים להניח קווי מים שיעמדו בקור העז,

מניחים אותם יותר עמוק, לפחות בעומק העולה על מטר, כדי שהצנרת לא תתפוצץ

בעקבות שלג וקור עז.

לגבי המצב התברואתי בבתי הספר, יש לנו התכתבויות עניפות עם המועצה. המצב

בכמה בתי-ספר הוא לא טוב. יש 13 גנים, שלפחות 4-5 מהם אינם ראויים לייעודם.

שקלנו לפחות פעמיים להוציא צווי סגירה נגד 4 גנים, והבעיות הן מגוונות, מחוסר

שירותים ועד חוסר נייר טואלט. המצב באותם גנים הוא מתחת לכל ביקורת.

בחטיבת הביניים יש שימוש באסבסט במבנים טרומיים, דבר שגם הוא לא תורם

לבריאות. אנחנו יודעים על קשר בין האסבסט לבין סרטן ריאות.

יש נושאים ספציפיים יותר, כגון שירותי בריאות התלמיד. היינו רוצים

שהמועצה תגבה את אגרת החינוך ותרחיב את השירות הזה. שירותי בריאות השן עדיין

לא טופלו כפי שצריך.

לגבי בניה, אנחנו יודעים שמשנת 1985 הפסיק מפעל הפיס לממן בניה של מבני

בריאות, ונושא התחזוקה ובניה של מבני בריאות, כגון: תחנות לבריאות המשפחה,

לוקה בחסר. זאת אומרת שמאז 1985 לא הושקעה אף אגורה לא בתחזוקה ולא בבניה מחדש

של תחנות לבריאות המשפחה ושל מבני בריאות בתוך הישובים, הדרוזיים והערביים.



א' סללחה;

היות שאני אורח, אני מנסה להיות אדיב, אבל לפעמים יש הרבה דברים שמעיקים

על הלב ושלא מאפשרים כל כך לאדם להיות אדיב. מתוך המספרים ששמעתי אני מנסה

להיאחז במספר מסויים, וקשה לי, שמענו את מר עטשי וחברי-הכנסת טאריף ואסעד.

הבעיה שלנו לא לריב עם מפלגה זו או אחרת. הבעיה היא בעיית הדרוזים.

בעיית החינוך היא לא ב-15 חדרים, ידידי זידאן עטשי, אלא היא בעיה אחרת.

הגדירו את האדם כיחידה פסיכוסומטית, ובסקטור הדרוזי אנחנו לא מטפחים לא את

הפסיכו ולא את הסומטי. אין שירות רפואי, אין שירות פסיכולוגי. כל אחד מנסה

להקפיץ את המספרים לאחרים. מי שלא יודע לרקוד אומר שהרצפה לא שטוחה. זה מעיד

על כך שיש מספרים שאנחנו מתביישים בהם ושאהד רוצה להשליך אותם לשני. אחד רוצה

שנגבה יותר מהאוכלוסיה שאין לה, ואחד מצביע על נתונים בלי לשים לב לריבוי

הטבעי באוכלוסיה הדרוזי. ואם הרמה לא כל כך בסדר, זה כתוצאה מהעסקת הדרוזים

בדברים שהם לטובת המדינה. אז לא ייתכן שאנחנו נוציא אותם אנשים קרחים מכאן

ומכאן, בלי אבא, ונזרוק אותם לאיזו פינה. לזה אתם לא עונים.

אני יודע שאין לנו ייעוץ פסיכולוגי ושאין לנו ייעוץ רפואי, אני יודע

שוועדת בן-דור החזירה אותנו 15 שנה אחורה. מספיק לנו עם זה. אנחנו אזרחים. או

שנתעסק כל הזמן בחשיש על מנת לחיות - וכמחנך כואב לי להגיד את זה - או שאנחנו

נשתלב במדינה, לא בשוויון שמדברים עליו החברים, אלא בשוויון הזדמנויות לכל

אדם.

י י ביבי;

אני מתנצל על האיחור. פשוט נתקעתי בסופה.

ת' זיאד;

אני מכיר את הבעיות. שמעתי מה שנאמר כאן, ויש הרבה דברים שלא הושמעו פה.

המצב בבית ג'אן לא מאפיין רק את בית ג'אן, אלא מאפיין כפר ערבי טיפוסי, או

ערבי-דרוזי, אם תרצו. הבעיות האלה הן פחות או יותר הבעיות הטיפוסיות בכפר

הערבי.

ראיתי גם את הכתבה בטלוויזיה, ואני יודע איזה מצב זה כאשר אתה אפילו לא

יכול להביא משאבה לשאיבת הגיורות. תארו לעצמכם מצב כזה. יש בעיה קשה, לא רק

בעיית השירותים; העבודה והרווחה וכו', אלא קיימת בעיית הקרקע, ההפקעות. התדמית

של כפר בית ג'אן, לפחות בעיני, היא תדמית של כפר לוחם.

יש החלטת ממשלה. אנחנו מבלים את חיינו בשמיעת דו"חות: דו"חות על העבודה

והרווחה, דו"חות חינוך בקשר לכפר הזה ובקשר לכפר ההוא, אבל לא מתקדמים סנטימטר

אחד. אותה בית גיאן קיימת גם היום. ביקרתי בבית גיאן עוד בשנות החמישים, ועד

היום שום דבר לא קרה, חוץ מהגידול הטבעי. יש החלטת ממשלה, ואני מתרשם שיהיו

עוד הרבה החלטות ממשלה על השוויון, אבל מה שחשוב זה הביצוע. לפעמים אנחנו

שומעים שהיתה פה התקדמות בעובד מסויים ושם היתה התקדמות במשהו אחר. למה לי

לשמוע את כל הדו"חות האלה? יש ממשלה רצינית או שאין ממשלה רצינית? ואני לא

מתכוון רק לממשלה הזאת, אלא גם לממשלה הקודמת.



היו"ר י' מצא;

הממשלה הזאת רצינית או לא רצינית?

ת' זיאד;

יש שיר ברוסית "לילות מוסקווה", שכולם מכירים אותו ושאומר בין השאר: הנהר

זורם ולא זורם. על אותו משקל אני אומר שזו ממשלה רצינית ולא רצינית.

השאלה היא, ולא רק לגבי בית ג'אן, אם מבצעים או לא מבצעים את החלטות

הממשלה. אם לא מבצעים ואין התקדמות, "כאלאם פאדי", חבל על הזמן שלהם ושלנו.

מילא, אנחנו נמצאים כאן, אבל הם באים מרהוק, וחבל לסחוב אותם משם עד כאן. תעשו

עוד הפגנה, תדפקו על הדלת. אם לא תדפקו על הדלת, תהיה המשכיות ואף אחד לא

ישמע, לא הוועדה הזאת ולא כל הוועדות. הוועדות יכולות לעזור, אבל לא לעשות את

המלאכה.

כואב לי מאד המצב הזה, וכואב לי עוד יותר כשמשקרים, כשאומרים: או.קי י.

נשווה, אבל אנחנו ממשיכים לשבת על אותו "חאזוק". גם זה כואב, לא רק המצב עצמו.

אני חושב שצריכים לראות את בעיית בית גיאן מעבר לכפר עצמו, כי זו בעיה טיפוסית

לכל הכפרים הערביים והערביים-דרוזיים.

חברי הכנסת, יש עוד אורח שבא מרחוק ושרוצה לדבר. אני שומע שהוא אב שכול.

נאפשר לו להתבטא במשך שתי דקות, לאחר מכן נשמע את ראש המועצה ואחר כך חברי

הכנסת יוכלו לדבר.

שמי חוסיין דייב מכפר בית גיאן, נציג המשפחות השכולות. אני לא רוצה

להאריך, כי דנתם בענין בית יד לבנים. כולי תקווה שתקחו ענין זה ללב ותסייעו

לנו בכספים להקמת הבית הזה, אבל אני מבקש שזה יהיה לפני בואו של המשיח.

למה לך להגיד: לפני בואו של המשיח? זה לקח הרבה זמן. תגיד: מחר.

כואב לי להגיד שיש עשרות יתומים ועשרות אלמנות. אני מקווה שיהיה שלום

באזור. אני מתפלל לאלוהים שיהיה שלום, שהממשלה הזאת תביא לנו שלום. די לנו

במלחמות.

תודה לך, אדוני. בבקשה, ראש המועצה.



עו"ד סי נפאע;

רבותי, לכאורה פחדתי שתסכמו בלי לשמוע דעתנו. כולם דיברו והתווכחו וכולם

בני בית, והייתי מקבל אתכם כבני בית, אבל לאו דווקא במקרה זה, כי אף אחד לא

יכול לדעת את העובדות יותר מאיתנו. אני באמת לא יודע אם אני צריך להשיב למה

שהושמע פה, או להרצות מתוך מה שהכנתי לעצמי לפני ישיבה זו. באתי לוועדה זו

בכובד ראש ומתוך כבוד והכנתי עבודה שהיא כמו עבודה סמינריונית - עשיתי עבודות

כאלה בעבר - כי רציתי לצייר את התמונה האובייקטיבית, לתאר את מה שיש בשטח

לאמיתו.

ברשותכם, אקדים שתיים-שלוש הערות. שמענו מספרים גסים לגבי האבטלה בבית

ג'אן. הגברת פשוט שינתה סיפרה, במקום 150 היא אמרה: 105, וזה הבדל עצום, אבל

היא לא הזכירה עובדה חשובה, שמתוך אותם 150 יש 70 שהם לא זכאים, והמשמעות

הפשוטה היא שבמשך שלושה חודשים הם לא יכולים להירשם, הם מסורבי רישום. 70 כפול

3 זה 210, ואם נוסיף אותם 70 אנשים שזכאים לדמי אבטלה, אנחנו מגיעים ל-280. אז

לפחות תגידו את הנתונים האלה שאתם כן יודעים אותם, ואל תגידו בפני הוועדה

המכובדת הזאת ש-8% זה שיעור האבטלה בבית ג'אן.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה להבין איך הגעת לנתונים האלה. אני מסכים שמדובר ב-150 איש,

כמחציתם אינם זכאים לדמי אבטלה. למה זה 210?

עו"ד ס' נפאע;

ה-70 הלא זכאים יכולים לחזור ולהירשם בלשכה רק אחרי שלושה חודשים.

זה לא נכון.

היו"ר י' מצא;

עם כל הכבוד לך, אדוני ראש המועצה, זה חשבון לא נכון. יש 70 אנשים שאינם

זכאים לדמי אבטלה, וזו צרה בפני עצמה, כי במשך שלושה חודשים הם לא מביאים

אגורה הביתה, אבל זה לא 210.

גי חביליו;

לא אתעכב על כך, אם כי אני בטוח בנקודה זו. אני מבקש שהגברת תבדוק את זה.

אדם שנרשם ושאיננו זכאי לא יכול להירשם בלשכת העבודה במשך שלושה חודשים אם הוא

לא מקבל קיצבה בחודש הראשון. זה בדוק וזה חוקי.

גי חביליו;

אם הוא סרבן, אבל יש 5 סרבנים, לא 200.



עו"ד סי נאפע;

אם הוא נשלח לקורס בניה, הוא יהיה סרבן. תגידו את זה. עובדה שאת מודה

בזה.

ג' עבאס;

יש 70 סרבנים?

היו"ר י' מצא;

ידידי, גם לפי החשבון הזה ה-70 נשארו אותם 70, אבל אני מציע שנתקדם.

עו"ד סי נפאע;

אני הייב להתייחס גם לסכום של 14 מיליון שקל של משרד הבינוי והשיכון.

ידידי חבר-הכנסת טריף, אתה לא אמרת שהסכום של 9 מיליון משנת 1992 לא הועברו

לכפרים הדרוזיים. אז איפה התוספת? ב-1992 אמרו ששר הבינוי והשיכון דאז, אריאל

שרון, השאיר קופה ריקה, ולכן אין מה להעביר. אותם 9 מיליון שקלים שהוקצבו ב-

1992 לא הועברו לנו, ומה שנשאר לנו זה אותם 5 מיליון שקלים. חשוב מאד שגם נתון

כזה יושם על השולחן המכובד הזה. לא יכול להיות אחרת.

חיו"ר י י מצא;

אתה טוען שמתקציב 1992 לא העבירו לכם 9 מיליון שקלים.

עו"ד סי נפאע;

כל התקציב של משרד השיכון לכל הסקטור הדרוזי ב-1992 היה 9 מיליון שקל

והוא לא הועבר. זה לפי הדיווח האחרון שקיבלנו גם במסגרת פורום הרשויות.

היו"ר י י מצא;

אבל חייבים להעביר את התקציב. מה זה יילא הועבר"?

עוייד ס' נפאע;

לא הועברה אגורה אחת מתקציב 1992. אין תקציב, גמרנו. ועכשיו באים ואומרים

שיש 14 מיליון שקל ב-1993.

אני לא מקבל את הקביעה שזה נגמר. השלטון התחלף, אבל התקציב לא התחלף. יש

שר, הוא צריך לבצע את זה.

איזח שר צריך לבצע את זה? צריך לבצע את זה מי שחתם שיבצע ולא העביר את

התקציב.



היו"ר י' מצא;

סלח לי, חבר-הכנסת טאריף, אני לא מתווכח כאן על פוליטיקה. שמעת את חהערה

של מנהל בתי תספר. לא באנו להתנצח כאן, לא אתה אתי ולא אני אתך. אני רוצה

להבין אם יש עדה דרוזית אחת, או שמא יש שתי עדות: אחת של הליכוד ואחת של

המערך. בשבילי יש סקטור דרוזי אחד.

סי טאריף;

גם בשבילי יש סקטור דרוזי אחד. יש ויכוח עם משרד חשיכון לגבי הדרוזים.

היו"ר י י מצא;

השר התחלף, אבל חתקציב נשאר. אם מישהו בלע אותו, האוצר צריך למצוא מי בלע

אותו ולמה ואיך יקציבו אותו. אי אפשר להשאיר גוף בלי תקציב אם מישהו השתמש בו

לנושא אחר.

סי טאריף;

אדוני היושב ראש, יש גרעון במסגרת תקציב השיכון, ולא העבירו לנו אגורה.

היו"ר י' מצא;

אז יהיה גרעון של עוד 9 מיליון שקל, אבל אי אפשר להגיד; לקחו, אין, נגמר.

אני לא מדבר עכשיו על שר זה או אחר. את השר ההוא אתה יכול לתבוע אם אתה רוצה,

והוא יתן את הדין עד מחרתיים, לא אגן עליו. ב-1992 אישרה הכנסת תקציב?

בי טמקין;

כשביקשתי קודם את רשות הדיבור, לא התכוונתי בכלל להעלות את השאלה של

מערך וליכוד.

היו"ר י' מצא;

לא אתה עוררת אותה. היא התעוררה כבר פעמים אחדות בהתנצחות הזאת.

עו"ד ס' נפאע;

יסכים אתי מר ביבי היושב לידי שהגיוס לא יפתור את בעיית האבטלה בכפרים

הדרוזיים, כי גם אם ירצו לקלוט את כל המובטלים, הם לא יוכלו לקלוט את כולם.

בבית ג'אן יש מקום לאזור תעשיה. רבותי, בתכנית המיתאר של בית ג'אן אין עדיין

אזור תעשיה, לא מאשרים לנו אזור תעשיה. חייל משוחרר שיוצא כמכונאי מהצבא ורוצה

לפתוח עסק בבית ג'אן לא יכול לעשות זאת. לכן הייתי פונה לוועדה הנכבדה הזאת

שתמליץ בכיוון הזה.

אפקט אחר שיכול להביא למקומות תעסוקה הוא האפקט התיירותי. היינו במלחמות

עם הרשות לשמורות טבע ב-1987. עכשיו אנחנו עולים פחות או יותר על דרך המלך

ביחד, ויש גם מקום להמלצה בכיוון משרד התיירות. יש מקום וניתן לעשות את זה אם

באמת יהיה רצון בנקודה זו. זה לענין האבטלה.



אתייחס לנקודות אחרות על קצה המזלג. אני הייב תודה מיוחדת לחבר-הכנסת

ביבי שעשה עבודת שטח נכונה ומדוייקת בנושא הזה. כאמור, אני מזכיר את הדברים רק

על קצה המזלג.

כל התקציב הרגיל של בית ג'אן הוא 9.7 מיליון שקל. הבר-הכנסת ביבי אמר

שזה מהתקציבים הנמוכים בארץ, ואני מסכים אתו, מה עוד שבתקציב הזה עצמו, כאשר

נעשתה החלוקה של המענק הכללי, לפי ההבטחה שניתנה, היה אמור להגיע לנו מענק

כללי של 5 מליון ו-690 אלף שקלים, מזה נתנו לנו 4 מיליון ו-300 אלף שקלים,

קיזזו משום מה מיליון ו-296 אלף שקלים, כאשר נושב בעורפו של התקציב

הזה גרעון של מיליון ו-300 אלף שקל, נכון ל-31 בדצמבר 1991, שהובטח בזמנו,

בסיכומים בין שר האוצר דאז, מר מודעי, לבין ראשי הרשויות, שאחרי חלוקת סכום

הביניים של 15 מיליון שקל שניתן במאי 1991 זה יכוסה, ועד היום זה לא כוסה.

מקזזים מיליון ו-296 אלף שקלים מהמענק, ובעורפו נושב עוד גרעון של מיליון ו-

300 אלף שקל, ואז אנחנו צריכים לשלם הוצאות מימון של מאות אלפי שקלים מדי

חודש, ולא נוכל לשלם משכורת, לא באוקטובר ולא בנובמבר, אלא אחרי שבועיים-

שלושה. זה לגבי התקציב.

לגבי מי השתיה, הממוצע הארצי במדינת ישראל הוא 75 מטרים מעוקבים לנפש.

היו"ר י' מצא;

יושב כאן נציג של משרד החקלאות, ואנחנו נשמע אותו בענין זה.

עו"ד ס' נפאע;

הייתי גם במשרד החקלאות בנושא הזה. כאמור, הממוצע הארצי הוא 75 מטרים

מעוקבים לנפש. אמת, אדוני?

אי ברוש;

אמת ויציב.

עו"ד סי נפאע;

הוצג המספר של 7,500 תושבים בבית ג'אן, שלא עודכן עדיין. נעשה את

המכפלה הפשוטה ונוסיף 10% פחות ונגיע ל-618,750 מטרים מעוקבים מים שמגיעים

לנו לשנה. ברשיון שלנו ל-1992 מדובר על 290,000 מטרים מעוקבים, דהיינו; הפרש

של 328,750 מטרים מעוקבים מים. זה פחות מ-50% מהממוצע הארצי. לכן יש בתים שאין

בהם מים כל חודשי הקיץ. חבר-הכנסת אסעד, יש לך מים בקיץ בבית שלך הבנוי על

גבעה?

אי אסעד;

פעם בשבוע.

אי ברוש;

תיכף אענה על זה.



היו"ר י' מצא;

ישובים יהודיים הקרובים אליכם ביותר ושניתן להשוות אותם לבית ג'אן מקבלים

את מלוא המיכסה?

עו"י ס' אסעד;

נציג משרד ההקלאות יכול למסור את הנתונים האלה.

אי ברוש;

אני מחלק את תשובתי לשניים. באופן כללי נציבות המים מקצה לישובים של

המיעוטים את תצרוכת המים לפי מה שהם צרכו בפועל, בתנאי שזה לא עובר את ה-75

קוב לנפש ובתנאי שהפחת אינו עובר את ה-10%, וזאת משום שאם הפהת עובר את ה-10%

יש לכך שתי סיבות; או שאין שעונים ויש הפקרות בצריכת המים, או שיש בעיה של

הצנרת, שהיא רקובה וכו'. מינהל המים מסייע היום לישובים, ומאז שאני נכנסתי

לתוך התמונה והתהלפה ההנהלה במשרד, אנחנו מטפלים ישירות בענין הזה. לכן אני גם

מכיר את הנושא כל כך טוב.

אני מוכן, יחד עם ראש המועצה, לבדוק האם חייבו אותו במים חריגים מעבר למה

שהוא צרך בפועל.

עו"ד סי נפאע;

נכון, חייבו אותי.

י י ביבי;

אם אין לו משאבה ואם אין צינור של 6 צול, איך הוא יקבל מים?

אי ברוש;

אני אומר כאן באחריות מלאה, ואמרתי את זה בנציבות; ישובים של המיעוטים

שלא הגיעו לתצרוכת של 75 קוב לנפש, משום שתצרוכת המים לנפש היא יותר נמוכה

מההקצבה, מחוייבים בהתאם למה שנצרך בפועל, ואני חוזר ואומר; בתנאי שהפחת לא

היה מעל 10%. אם הפחת הוא מעל 10% מחייבים את המועצה המקומית.

היו"ר י' מצא;

אבל אני מבקש לקבל תשובה לנקודה הבסיסית; מה הפער בין הקצבת המים לבית

ג'אן לבין הקצבת המים לישובים היהודיים בסביבה?

אי ברוש;

כאמור, כאמור ההקצבה לנפש במדינת ישראל היא 75 קוב לנפש. ישובי המיעוטים,

בגלל אופיים ובעיות מים



היו"ר י' מצא;

מה פירוש "בגלל אופיים"?

יש להם בעיות של אספקת מים, אין להם גינות.

יי ביבי;

אין להם משאבות, אין להם מים. איך הם יוכלו להשתמש במים?

מר ברוש טעה בזה שהשתמש במלה "אופיים". היום זה אותו דבר.

אי ברוש;

אני חוזר ומדגיש; מאחר שקיימת בעיה מבחינת אספקת המים, לא מגיעים ל-75

קוב אלה.

היו"ר י' מצא;

סליחה, ידידי, אני רוצה להבין. אמרת שאתם לא מספקים את מלוא המכסה של 75

קוב לנפש בגלל אופי הכפרים. תסביר לי עכשיו מה זה. אתה גם יכול לחזור בך

מהביטוי "בגלל אופיים". אופי הכפרים יכול להיות חקלאי או לא חקלאי, חוסר

משאבות ועוד. אני מבקש שתפרט.

אי ברוש;

למשל, לבית ג'אן יש בעיה של אספקת מים בגלל מיקומו, בגלל שהוא במקום

גבוה. גם אם נניח שיש שם גינות ליד הבית, בית גיאן לא יכול להגיע לתצרוכת

המלאה של 75 קוב לנפש.

עו"ד סי נפאע;

תגיד למה.

היו"ר י' מצא;

הוא אמר את הסיבה, בגלל שאין לך משאבה.

עו"ד סי נפאע;

נכון, מ-1964 אין לי משאבה.

ני בלומנטל;

עכשיו האינטרפרטציה ל"אופי" היא חוסר יכולת להגיע למים.



א' ברוש;

אני חוזר ומדגיש את הנקודה ומסיים בה: מבחינת נציבות המים, השימוש בפועל

במים בישובי המיעוטים הוא ההקצבה. מעבר לזה, אם יש פחת מעל 10%, משלמים חריג

על ההפרש של הפחת.

היו"ר י' מצא;

ההקצבה היא 75 קוב לנפש, אבל אתם יודעים מראש שהם לא יכולים להגיע

לתצרוכת הזאת, כי אין להם משאבות.

אי ברוש;

כן.

ובמשך שנים כולם מצטערים על כך.

היו"ר י' מצא;

כמה שנים נמשך המצב הזה?

אי ברוש;

אינני יודע. אני מכיר את הנושא מעכשיו, כי נכנסתי לתפקידי השנה.

בי טמקין;

מי צריך לתקן את המשאבות האלה?

היו"ר י' מצא;

מר ברוש, למה המציאות היא כזאת שאין משאבות ועל מי מוטלת האחריות?

אי ברוש;

אנחנו במשרד הנוכחי ביקרנו בבית גיאן לניחום אבלים, ותוך כדי כך התעוררה

בעיית המים. שר החקלאות אמר לי; גש לבדוק את בעיית המים. באתי ובדקתי את בעיית

המים. למחרת היתה לי תשובה ממר יהודה קנטור, מנהל מקורות צפון, מדוע אין מים

בבית גיאן. תשובתו היתה כזאת;

ב-16 באפריל 1991 הועבר למועצה המקומית הסכם חתום להקמת 4 יחידות לתגבור

אספקת המים לבית גא'ן. ב-22 באפריל 1991 הוגש למועצה חשבון לתשלום מקדמה על פי

סעיפי ההסכם, בסך של 157 אלף שקלים, שהיוו 50% מהערכת עלות העבודה. הזמנת

התכנון ותחילת העבודה הותנו בהעברת הכספים ל"מקורותי'. המועצה המקומית העבירה

ליימקורות" רשימה מפורטת של גורמים שמוכנים, אולם בפועל הועברו ליימקורות" ביום

6 באוגוסט 1991 כ-40 אלף שקלים בלבד למטרה זו, מטעם משרד הפנים. לאחר קבלת

סכום זה ניתן אישור והוזמן תכנון. נציגי "מקורות" פנו מספר רב של פעמים

לגורמים השונים, ולמרות הבטחותיהם טרם הועברה מקדמה. לאור הנייל מתעכב הביצוע

עד מילוי סעיף זה בהסכם.

"מקורות", משרד החקלאות, מוכנים לבצע את הענין. אגיד יותר מזה.



היו"ר י' מצא;

מר ברוש, הזכרת שני משרדים בנשימה אחת, ואני רוצה להפריד. משרד החקלאות

זה סיפור בפני עצמו.

זה "מקורות", זו האחריות על "מקורות".

היו"ר י י מצא;

"מקורות" היא חברה פרטית-ציבורית. משרד החקלאות ו"מקורות" הם שני גופים

נפרדים. מה האחריות של משרד החקלאות בנושאים האלה לא רק לגבי בית גיאן אלא

בכלל לגבי אותם כפרים ומה החובה של "מקורות"? מה הכללים?

משר החקלאות אחראי מאז ומתמיד גם למי השתיה במי המיעוטים.

היו"ר י' מצא;

זח ידוע. אני שואל לגבי ההתקנה.

אי ברוש;

בגלל זה המעורבות שלנו בענין.

היו"ר י' מצא;

ומה בקשר לתקציבים?

מינהל משק המים מתקצב דרך משרד הפנים.

היו"ר י' מצא;

זה ממש לבירינט.

אי ברוש;

אדוני היושב ראש, בהרשאתו של השר, אני מוכן מרגע זה לטפל בענין יחד עם

ראש חמועצה. אני מוכן ללוותו מרגע זה במינהל המים וכו', כפי שאני עושה בעוד

כמה מקומות.

היו"ר י' מצא;

את זה אנו רושמים במסגרת המסקנות או ההמלצות של הוועדה. יש לי בקשה נוספת

אליך. כמה כפרים יש בארץ הזאת?



אי ברוש;

140.

כיוון שאני לא מתכוון לקיים 140 ישיבות כאלה על כל כפר וכפר, אתם צריכים

לקחת על עצמכת את האחריות לבדוק היכן אין מים. אופיים של אזרחי המדינה הוא כזה

שהם צורכים מים באותה כמות, ולא העליתי על דעתי שייתכנו פערים כאלה. זו הפעם

הראשונה שאני שומע שיש פער כזה, וזה לא מוצדק. גם ללא בדיקה מראש אני מוכן

להישבע לך, שאם יש ישוב יהודי סמוך לבית ג'אן, הוא מקבל את מלוא המכסה, אין לו

בעיה של משאבות. זה פשוט מנקר עיניים. לגבי תקציבים אני עוד יכול להבין,

להתפשר, לתרץ, לקבל תירוצים של כל מי שהיה אחראי.

אי ברוש;

אבל זאת לא מדיניות. אני רק רוצה שתדע זאת.

היו"ר י י מצא;

זאת לא מדיניות, אבל זה כבר הפך לחלק שהתרגלנו אליו. אני חושב שכאן אתה

יכיל לדבר על "אופי".

אם במשך השנים התצרוכת בפועל התקבלה כהקצבה, זה אומדן של מדיניות, וזה לא

משנה אם מישהו החליט או לא החליט על כך. אם לא בנו את מה שצריך לבנות על מנת

שהם יקבלו את המקסימום הזה של 75 קוב לנפש - בין שמדובר במשרד החקלאות ובין

שמדובר במשרד הפנים - צריך לקבוע את אחריות המשרד.

היו"ר י' מצא;

מר ברוש, כמה זמן אתה מכהן בתפקידך הנוכחי במשרד החקלאות?

אי ברוש;

מ-1 בספטמבר 1992. אני עוזר השר. השר הביא אותי למשרד, ובין היתר, אני

מטפל בדברים האלה.

היו"ר י י מצא;

אני כבר אומר לך - וזה יהיה חלק מהמסקנות שלנו - שאתם צריכים לפעול לא רק

אם ראש עיר או ראש מועצה מלווים אתכם, אלא במשך השנה הזאת אתם חייבים לבדוק

אותו פער באספקת מים לישובים בכללם. כאן אין שום הצדקה לאפליה. זו חובה ראשונה

במעלה של המדינה, ואם זה לא נעשה בעבר, אני רק יכול להביע צער על כך. אני שומע

את הסיפור הזה בפעם הראשונה.

בבקשה, אדוני ראש המועצה.



עו"ד סי נפאע;

חיכיתי שמר ברוש ימציא איזו סטטיסטיקה. לפחות נקודה אחת, חשוב שהוועדה

תדע אותה. בשנה שעברה תלמידי בית ספר בית ג'אן שבתו בקיץ כי לא היו מי שתיה,

שעה שממטרות מסתובבות בחוסן- לידינו. זה לפחות נתון שהיית יכול למסור, מר ברוש.

אי ברוש;

אין בינינו חילוקי דעות. יושבים כאן אנשים שמכירים אותי ושיודעים למה

נטלתי את המשימה הזאת על עצמי.

אחרי עשר שנים שבהן אנו נלחמים בנושא הזה והצלחנו סוף סוף לחבר את שכונת

המצוקה בבית ג'אן, שעליה דיבר חבר-הכנסת תופיק זיאד, שמשאבות לא נכנסות אליה,

אני רוצה לומר שכדי לחבר את השכונה הזאת למשאבת הביוב, הזמנו את החיבור מחברת

החשמל ב-1 ביולי 1992, כאשר המשאבה נמצאת באופן מיוחד בתוך בריכה, בתוך מאגר

מים של מי הגשמים בבית גא'ן, ובפעם האחרונה התרענו בפני השר בכבודו ובעצמו

שבגשם הבא לא נוכל יותר לחבר חשמל לבריכה, ומה-1 ביולי 1992 ועד היום אנחנו

בלי חיבור, וזה עיכוב של ששה חודשים. זה בנושא של החשמל.

אדוני ראש המועצה, אנחנו רוצים לגשת לסיכום.

עו"ד סי נפאע;

אדוני היושב ראש, אני מבקש לאפשר לי לדבר עוד כמה דקות, כדי שיהיה ברור

איפח הבעיות שלנו.

אני כבר- אומר לכם מראש שאני אציע שחברי-הכנסת ביבי, אסעד וטאריף יישבו

יחד וינסחו את חהצעות לסיכום שנניח על שולחן הכנסת.

עוייד סי נפאע;

כמה מלים על שכונת החיילים המשוחררים ושכונת המצוקה. היו לנו סיכומים

בשנה שעברת, ב-16 בדצמבר 1991, וב-10 במאי 1992. בשכונת החיילים המשוחררים

גרות כבר חיום לפחות 10 משפחות, בשלבי בניה - 30 משפחות. חשמל מקבלים מבנין

בית הספר התיכון, כי אין רשת חשמל. גם אין רשת ביוב, אין רשת כבישים, אין רשת

טלפון, אין שום דבר. בישיבה האחרונה שהתקיימה בספטמבר השנה בישרו לנו שמפסיקים

שיווק המגרשים לחיילים המשוחררים ולזוגות הצעירים, כי אין תשתיות. וזאת כאשר

כל השכונה היא באימוצו של משרד השיכון.

ניתנה לנו הבטחה, עוד מה-16 בדצמבר 1991, להקים בשכונת החיילים

המשוחררים בניה רוויה של 10 יחידות. כאשר החברח הגיעה לשטח ויועדה חלקת האדמה,

פתאום הקפיאו את הנושא, כשיש כמה עשרות משפחות של חיילים משוחררים שאינם

יכולים לשלם אפילו את מחיר המגרש. שכונת החיילים המשוחררים היא ללא תשתית

מינימלית. 'גוזר השר ביקר שם וראה את זה במו עיניו והוא יודע על מה אני מדבר.



מדברים כאן גם על מספרים, ובגלל קוצר הזמן אדבר ממש טלגראפית. משרד הפנים

מקציב 31 מיליון שקל. האם זה תואם את תכנית השיוויון שסוכמה? על פי החלוקה,

החלק של בית ג'אן היה 9.4- נראה מה יהיה השנה - זאת אומרת 2 מיליון שקל. יש

לי כאן אומדן על כבישים שאני הכנתי רק החודש כדי להגיש תכניות. האומדן הזה

מדבר על 12,711,000 שקלים - מדובר על בית גיאן - כאשר כל מה שאנחנו עשויים

לקבל זה 3 מיליון שקל. אנחנו רואים שמלכתחילה המספרים רחוקים מאד אפילו

מהתכנית עצמה, שלא לדבר על ענין השוויון.

ושוב בעיה שאני חושב שלא צריכה להיות בעיה, ובזה אני אסיים - מענקים.

מדברים עכשיו על גביות עצמיות ומאשימים אותנו, לצערי הרב אפילו בכלי התשורת,

לא שחררנו מענקים מהמענק הרגיל בספטמבר לרשויות הדרוזיות, כי הגביות

העצמיות שלהן לא היו בסדר. רבותי, הנתונים מראים במפורש אחרת. אני נקטתי צעד

הפניתי כל חייב לעורך-דין, עד כד כך, ובכל זאת הגענו

ברבעון הראשון ל-76% בגביית ארנונה, ל-80% גביות עצמיות. את הנתונים האלה לא

אנחנו לא משחררים מענק החודש הזה. המשמעות של

אי-שחרור מענק היא אי-תשלום משכורות, 15 יום איחור, פיצויי הלנה והוצאות

נלוות.

כפי שאמרתי, הכנתי מעין עבודה סמינריונית, אבל מקוצר הזמן אני לא יכול

לפרוס את הכל.

אני מציע שאחר כך תשלימו בכתב את הנתונים האלה לוועדה.

אני מודח לראש המועצה. מזכיר הוועדה יישב אתך אחר כך. הוועדה של אותם

שלושה חברי כנסת שהזכרתי קודם תשב ותכתוב את הסיכומים.

בבקשה, חבר-הכנסת טמקין.

מכיוון שאני הולך לחלק איזו שהיא מחמאח, גם לך, אדוני היושב ראש, אני

רוצה להשמיע קודם ביקורת קטנה לגבי ניהול הענין. אני חושב שחברי הכנסת צריכים

להתאפק הרבה יותר ולהשתדל לא לדבר בתחילת הדיונים, ואתה צריך לדאוג לכך, כי

אני חושב שהיינו יכולים ללמוד יותר אם היינו שומעים את הנתונים והעובדות באופן

יותר מסודר. נשארתי בתחושה שלא למדתי מה שהייתי צריך ללמוד, ואין לי הרבה

הזדמנויות ללמוד את הנושא הזה באופן מרוכז.

אתה צודק.

ועכשיו למחמאה. היה לי מאד חשוב לשמוע ממך, אדוני היושב ראש, שאתה הולך

מעבר לענין של בית גיאן, וכל פעם שאתה שומע משהו שיש לו משמעות נרחבת וכללית

יותר, אתה דואג לכך שניישם חלק מהמסקנות גם לגבי ישובים אחרים, וזה מאד חשוב.



כמובן, לא אכנס עכשיו לענין ההמלצות. אני סומך על אותם אנשים שיישבו

בענין זה, אבל לפעמים מתחשק לך להגיד: תכלית, צריך לקבוע מי האחראי ולתבוע

ממנו לשנות את מה שצריך לשנות בענין המשאבות, בענין המכסה של 75 קוב. אמרת

בצדק שזה הפך למדיניות. עובדה היא שישובים מסויימים מקבלים יותר מים וישובים

אחרים מקבלים פחות, וההסבר לכך הוא שאין אותם האמצעים הדרושים כדי לנצל את מה

שמגיע לישוב בזכות, ולא בחסד. אם רק הענין הזה ישתפר כתוצאה מהישיבה הזאת,

כלומר אם היינו מגיעים לשוויון בתחום הזה של חלוקת המים לצריכת אותם הכפרים,

היינו עושים כבר את היומית שלנו. אני הבנתי שהכתובת במקרה זה היא משרד הפנים,

אבל אם אני טועה, אותם אנשים שיישבו לסכם את המסקנות יבדקו למי צריך לפנות.

אני גם שמח על הסיכומים שקיבלנו בנושא הראשון, של בית הקברות ושל בית יד

לבנים, ואני מאחל לבית ג'אן ולכל הדרוזים במדינה שייהנו מהזכויות שמגיעות להם

ללא שום ספק.

היו"ר י' מצא;

אחת ההמלצות של הוועדה תהיה אותה המלצה שאדוני התחיל בה: צריך שיהיה

סימון תקציבי ברור לכל משרד ומשרד, כדי שלא יגששו באפילה.

כשהתחלתי להעיר הערה במהלך הדיון והפסיקו אותי באמצע דברי, לא התכוונתי

לא למערך, לא לליכוד ואפילו לא לשר הספציפי שדובר עליו בהקשר לשיכון. הענין

הוא שאנחנו יודעים שתקציב המדינה בכללו לא נוצל, כלומר, הוא נוצל הרבה פחות

מכפי שנקבע בספר התקציב. נכון שבמשרד השיכון - - -

אבל אפשר להעביר אותם 9 מיליון שקל מהרזרווה הכללית. זה מה שאני מתכוון

להציע באחת ההמלצות. מה זה משנה אם זה אשם או מישהו אחר? חשוב לא לבלוע את

התקציב הזח ולהעביר אותו.

אני רוצה להודות גם לך, אדוני יושב ראש הוועדה, על הכינוס שלנו ועל כל

ההתייחסות שלך למגזרי מיעוטים בכללם, ולבית גיאן בפרט. אנחנו חייבים הרבה מאד

לתושבי בית ג'אן, ואני מקווה שזה גם יבוא לידי ביטוי בהמלצות הוועדה היום.

יש הרבה מאד בעיות. אני שמחה שיש לנו הזדמנות אותן. לדעתי, אחד התחומים

שכדאי היה לפתח בבית גיאן הוא תחום התיירות. זה מקום מיוחד במינו, עם נוף

יפהפה, ועכשיו יהיו שם עוד כמה אטרקציות. אני חושבת שמשרד התיירות היה צריך

לתת גיבוי מיוחד לפתה את המקום הזה.

אני מוצאת לעצמי חובה נעימה לעסוק בנושא הנשים. כמעט שלא דובר כאן על

הנושא הזה. עלה כאן נושא האבטלה, ויש כמה אספקטים הקשורים לנשים. אני מקווה

שחבר-הכנסת אסעד יתייחס לזה. לא היו התייחסויות, אלא מפי מר עבאס, לגבי אחוז

הנשים המובטלות. אנחנו יודעים שבאופן כללי יש בארץ אבטלה גדולה יותר של נשים,

לעומת גברים, והפער בין אבטלת נשים לאבטלת גברים מתרחב במשך השנים. נאמר שזאת

לא צריכה להיות בעיה מיוחדת שלכם, אבל מצידך, גבי חביליו, היתה מעט התייחסות

שלילית בענין זה. אמרת שאין לך נתונים לגבי אבטלת נשים, ולעומת זאת כששאל אותך

יושב ראש הוועדה לגבי סרבנות, הדגשת דווקא סרבנות של נשים.



מתוך היכרותי את הנשים ואת נכונותן לצאת לעבודה, אני בטוחה שהסרבנות היא

לא נחלתן של הנשים, וחבל להדגיש דווקא את זה. אני רוצה לשנות בפרוטוקול את

הגישה הזאת, משום שכאשר שאלו אותך לגבי סרבנות, הדגשת את סרבנות הנשים. נשים

פתוחות ונכונות לצאת לעבודה, והעובדה שיש להן ילדים קטנים, דווקא בחברה

הדרוזית שבה יש הרבה מאד עזרה מצד הורים וסבים, אינה מהווה בעיה.

אגב, אם מדברים על אבטלת נשים, אני רוצה להדגיש שלכל שירותי הבטחון לא

מקבלים בכלל נשים מהמגזרים. נשים גם לא ניגשות בכלל להרבה מאד קורסים של

הכשרים. הקורסים כאילו לא פתוחים לנשים, וגם על כך כדאי לתת את הדעת, אם כי

אולי אין זה בדיוק המקום.

מכל מקום אני רוצה להסב את תשומת הלב - ואני מקווה שאתם תתייחסו לכך גם

במסקנותיכם - למעמדה של האשה במגזר הדרוזי ואפשרויות קידומה, פיתוחה ורווחתה.

ניצב אי ביבי;

בקשר לנשים, אני חושב שהמשטרה כן נותנת דגש לנושא זה, ואין קורס אחד

במשטרה שאין בו נשים, כך ששויון הזכויות במשטרה הוא כמעט מלא. גם בין

המגוייסים אצלנו יש נשים. לצערי, בקרב הבנות הדרוזיות והבנות במגזרי המיעוטים

יש בעיה, הן לא מתגייסות. אני רוצה לומר שעכשיו אני מגייס בחורה מנצרת שהולכת

להיות חוקרת.

ני בלומנטל;

אדרבא, אני מקווה שתפתח את הדרך, אבל בפיקוד אני לא רואה בכלל נשים.

י י ביבי;

אני רוצה להודות ליושב ראש שהזדרז להביא את הצעתי לסדר היום לדיון כאן

בוועדה. כמי שביקר מספר פעמים בישוב בית ג'אן, נדהמתי לראות את המצב. לא

האמנתי שזה קורה בימינו אלה. אני מבין שעיריה סוגרת את המים לכמה שעות כדי

לתקן צינור, אבל ישוב שבו יש או אין מים בשעות מסוי ימות? שאלתי את ראש המועצה

איך יכול להיות דבר כזה, והוא אמר לי: מה אתה רוצה? אין משאבות ואין צינור. זה

דבר מדהים.

והדבר החמור ביותר - ובענין זה אני רוצה שנקבל מסקנה מיידית ואני שמח

שעוזר השר נמצא כאן - הוא שמצד אחר לא נותנים לבית גיאן את המיכסה שמגיעה לו

ואחר כך עוד מטילים עליו קנסות על זה שהוא חורג.

א' ברוש;

הוא לא חורג.

י י ביבי;

לכן אני מבקש כדבר ראשון להוריד את החריגות. את זה אתה יכול לעשות

מיידית, מחר בבוקר. שנית, תן לו אישור למיכסה הנורמלית. גם אם אין לו היום

מים, לפחות שיהיה לו פתק לגבי המיכסה שמגיעה לו. מחר אתה יכול להוציא מכתב על

המיכסה.



לגבי המים אני אומר שזו שערוריה. זה הדבר החשוב ביותר. לא יכול להיות

שתעמוד בעיה כזאת בגלל כמה משאבות מים, ואני חושב שזאת לא רק בעיה של משאבות.

האם נשאר הצינור של 6 צול, או שהתקינו צינור חדש?

עו"ד סי נפאע;

לא בכל החלקים.

אבל בצינור של 6 צול גם משאבות גדולות לא יעזרו. אתה צריך לשנות גם את

קוטר הצינור. אני מבקש מעוזר השר לבדוק את זה.

אי ברוש;

יש "מקורותיי. אני לא נכנס לתכנון.

י י ביבי;

והדבר החמור השני שאני נדהם ממנו הוא: כבר הצי שנה אומרים להברת החשמל

שאם היא לא תעשה את היבור החשמל לביוב יהיה קשה יותר לעשות את החיבור, והיא

מתעלמת. ששה חודשים לוקח במדינת ישראל לחבר חשמל כשמדובר בנושא כל כך חיוני,

ביוב שזורם ברחובות? ויש משאבה ויש הכל. ששה חודשים כדי לחבר חשמל? זה פשוט

מדהים.

אני חושב שהוועדה הזאת - ואני שמח שהיושב ראש מינה ועדת משנה להגשת

המסקנות - צריכה לקיים ישיבה נוספת בעוד שלושה-ארבעה חודשים ולבדוק אם תוקנו

הנושאים שהעלינו היום, ואנחנו פונים לכל המשרדים בתחומים שהזכירו כאן. יש לשלם

את המענק שראש המועצה אומר שאישרו אותו.

הדבר המחריד אותי ביותר הוא שאני יושב בוועדת הכספים ושומע שמאות

מיליונים לא בוצעו בתשתיות. השנה האוצר לא ביצע מאות מיליונים בתחומי ביוב

ומים. ואילו כאן יש תכניות, יש הכל ולא הביאו כסף. אני כבר מבולבל לגמרי, אני

לא מבין. הכל מוכן, "מקורות" אומרת שאם היו מעבירים את הכסף זה היה מתבצע כבר

מזמן, ובוועדת הכספים אומרים לנו שמאות מיליונים לביוב ולמים חזרו לאוצר מפני

שאין תכניות. אני כבר מבולבל לגמרי. זה מדהים.

הייתי רוצה שנבדוק את הנושא הזה בעוד כמה חודשים. היושב ראש המליץ להחזיר

אותם 9 מיליון שקלים כתוספת לתקציב של השנה הבאה. זה לא כסף שהלך לאיבוד.

התקציב השוטף צריך להיות יותר ריאלי, ותאמין לי שהגרעון של 1.5 מיליון שקלים

אינו גדול, אדוני ראש המועצה. אתה ראש מועצה טוב ולא נכנסת לגרעון גדול. צריך

לכסות את זה, כי מכסים לאחרים גם גרעונות הרבה יותר גדולים.

בנושא בית יד לבנים, אני רוצה לראות אישור בעוד כמה חודשים, או כסף

ראשוני ממפעל הפיס או ממשרד הבטחון. כשבית יד לבנים יקום אני רוצה לראות מה

הפרוגרמה של מבני החינוך. יש תכניות לממשלה? מה הפרוגרמה? יהיה פעם מתנ'יס אחד

בבית גיאן?



ז י עטשי;

יש מתנ"ס אחד בבית ג'אן.

סי טאריף;

יש מרכז פיס, זה לא מתנ"ס, זה לא מועדון.

י' ביבי;

אדוני היושב ראש, אני רוצה שיהיה שם מתנ"ס אהד. מגיע להם? מגיע להם

מועדון אחד? אני רוצה לראות בפרוגרמה של השנה שיש מועדון אהד לבית ג'אן שאפשר

לשבת בו, לקיים הוג, לעשות משהו. לא שניים, לא שלושה, אחד.

ביוב, מים, חיבורי השמל, תשתיות, הם דברים מינימליים,

והממשלה הזאת אמרה שהיא תתרכז בתשתיות. בית ג'אן הוא באזור עדיפות. אני מבקש

שהדברים האלה יתקיימו. אנחנו נניח את המסקנות, ובעוד ארבעה חודשים נראה אם

מומשו אם לאו.

היו"ר י' מצא;

אני מבקש שנניח את המסקנות תוך עשרה ימים, כדי שעדיין נוכל לנהל את המאבק

הזה לפני ה-31 בדצמבר.

י י ביבי;

אם היושב ראש יטיל עלינו, תוך 10 ימים יהיו מסקנות.

א' אסעד;

אני מצטער שחבר-הכנסת סלאה טאריף מציג שני סוגים של דרוזים. אין שני

סוגים של דרוזים. יש עדה דרוזית אחת, וצריך לטפל בה במשותף. נכון להיום, לא כך

היו הדברים. אני מקווה שנצא מהישיבה הזאת ונטפל בנושא הדרוזי במשותף, ולא כל

אחד לפי מפלגתו.

אשר למדיניות הממשלה, אני רוצה לומר שכל ממשלות ישראל התייהסו לדרוזים

מתוך אפליה, קיפוח והזנחה. הממשלה הזאת מעמיקה את הקיפוח ואת האפליה בכל תחום

מתחומי החיים, ובדברי הפתיחה שלי הבאתי עובדות. היה תקציב 1993 - הדרוזים

נעלמו שם. לידיעתך, בית ג'אן היתה בפיתוח אי, אמנם על הנייר בלבד, אבל עכשיו

היא לא בפיתוח אי גם לא על הנייר, אבל כאמור יש אפליה בכל תחומי החיים, ולא רק

בתחום הזה.

בנושא החינוך אמר מנהל בית הספר, ובצדק, שאנו מדברים על מספרים. אני

מחזיק בידי דו"ח של משרד ההינוך המדבר על בניה. אדוני היושב ראש, ב-1987 מצאו

שחסרים בישובים הדרוזיים 200 חדרי לימוד, וכדי להדביק את הפער בתכנית החומש

אמרו שצריך לבנות כל שנה 40 הדרים. 40 בתוספת 18 הם 58 חדרים הדרושים כדי

להדביק את הריבוי הטבעי. אני מהזיק בידי דוייח שלא אני ולא הדרוזים הכינו אותו,

אלא דו"ח של משרד החינוך בתהום הבינוי; הוזר המנהל הכללי התשנ"ב ממרס 1992.

כתוב שעד 1992 נבנו בסך הכל 132 חדרים, כולל הריבוי הטבעי. כלומר, אם היו

צריכים לבנות עד היום 200 חדרי לימוד, הם בנו 132, כולל הריבוי הטבעי, כך

שחסרים היום לבניה כ-200 הדרים. פירוש הדבר שחזרנו לאותה תקופה שבה היינו ב-

1987.



בתחום התכנים, בשבוע שעבר הגשתי הצעה לסדר היום בכנסת. אדוני היושב ראש,

אמרת שנעלה את הנושא בכנסת. אני לא הושב שזה עוזר כל כך. מאז נכנסתי לכנסת

הזאת כמעט שאין שבוע שבו אינני מעלה את הנושא הדרוזי מעל במת הכנסת. מדברים

יפה ויש קונסנסוס של כל הסיעות בבית בכל התהומים, אהר כך מעבירים את הנושא

לוועדה, ושוב מדברים. לכן, אדוני היושב ראש, הנושא הוא: מדיניות הממשלה. אם

הממשלה הזאת מתייחסת לדרוזים כעדיפות ז', לא יהיה שום דבר, וכך יישארו נושאי

המים, הפיתוח, הכבישים והביוב. צריך לעגן את הדברים בתקציבים. נכון להיום שום

דבר לא מעוגן בתקציבים, חוץ ממה שנאמר כאן לגבי המענקים של משרד הפנים.

בתקציבים האחרים הדרוזים נעלמו.

לגבי מה שהיה במשרד השיכון ב- 1992, חבר-הכנסת טאריף, אתה עשית מה שעשית.

אתה יושב ראש מרכז השלטון המקומי של הישובים הדרוזיים. אין שום הצדקה בעולם

שאתה תקבל 500 אלף שקל, וכל ראשי המועצות האחרות לא יקבלו, אם כי ניהלת על זה

מאבק. קודם כל תדאג להם כיושב ראש.

ס' טאריף;

תודה על העצה.

ואחר כך תדאג לעצמך.

אינני רוצה לחזוי- על מה שנאמר בנושא האבטלה ובנושא התעשיה. המספרים

שהוצגו כאן אינם מדוייקים. המצב הרבה יותר חמור ויותר קשה, וכמובן, המשטרה או

ראש אכ"א של המשטרה אינם יכולים לפתור את הבעיה, אלא צריך לפתור אותה בשינוי

מדיניות, כולל הקמת תעשיות באזורים הדרוזיים. גם בתכנית החדשה של הממשלה היום

הוצאו הישובים הדרוזיים, פרט לחורפיש וריחניה,. בנושא של השקעות הון, ואני

מבין שזה בתחום הקמת אזורי תעשיה.

חבל שחברת-הכנסת בלומנטל יצאה בינתיים. כמובן, אני הצגתי את נושא האבטלה

גם בקרב הנשים, ומבחינת הדרוזים יש שוויון בין הגבר לאשה בכל התחומים. אני

מקווה שזה ייושם גם בהמשך.

אני מצטער על הנימה שהושמעה כאן, כאילו אני אמרתי שאני מבדיל בין דרוזים

כאלה ואחרים. לא אמרתי ולא אומר זאת לעולם. אני מצטער שהנושא זה עולה פעם אחר

פעם בדברי הסתה שאין להם שום בסיס או מקור.

אני לא רוצה לחלק לעצמי ציונים בנושא הרשויות הדרוזיות וההישגים שלהן

בענין הזה. אני גם מציע, אדוני היושב ראש, שהוועדה המכובדת הזאת תבדוק מה משרד

השיכון העביר ב-1992, למי ובאיזו תקופה. כדאי שהענין הזה יובהר, ואז נדע מה

קרה כאן.

לעצם הענין, ראשית, אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך אותך מכל הלב. אני

חושב שיזמתך בהבאת הנושא לדיון ענייני ומעמיק היא יזמה ברוכה. בהזדמנות זו אני

גם רוצה לברך את ראש מועצת בית ג'אן, סגנו, נציג ההורים השכולים וכל החברים

האחרים שטרחו ובאו לוועדה.



כמה מלות סיכום לגבי פתרון הבעיה. אני מציע שנניח תכנית, ראשית, לגבי בית

ג'אן עצמו, כי הדיון מתקיים בגלל בית ג'אן, באשר לפתרון מיידי בנושאי ביוב,

מים וכבישים. זה האלף-בית. יש בעיות בבית גיאן בנושא השיכון. בית גיאן נמצאת

בלב לבה של שמורה. באופן ענייני הצעתי הצעה ואני הוזר ומציע אותה. כמו שראש

המועצה אמר, צריכה להיות שם בניה רוויה.

היו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת טאריף, אתה חבר בוועדת המשנה שתכין את המסקנות ושם תוכל

להרחיב.

סי טאריף;

אני גם מציע שיהיה תקציב פיתוח מוגדל לישוב הזה בתחומי משרד הפנים, משרד

השיכון ומשרד התיירות, שהם המשרדים העיקריים המתקצבים את הישובים הדרוזיים.

אני גם מציע שהוועדה הזאת תניח מסקנות בנושא הגדלת תקציבי הישובים

הדרוזיים והרושיות הדרוזיות לפני מועד אישור התקציב, כפי שהיושב ראש כבר אמר.

היו"ר י' מצא;

רבותי, כפי שכבר אמרתי, יישבו חברי-הכנסת אסעד, טאריף וביבי יחד עם מזכיר

הוועדה ויתכתבו את המסקנות, הפרוטוקול יהיה בידיהם. המגמה ברורה; אנחנו מדברים

על בית גיאן, אבל כדאי שתהיה השלכה של המסקנות גם על כלל הכפרים הדרוזיים.

צריך לתבוע שבספר התקציב ל-1993 יהיה סימון ברור של התקציבים, כדי שלא יהיה

צורך לגשש באפילה. אני מתכוון להפנות לשר הבינוי והשיכון מכתב מנומס שבו אבקש

להשלים את תקציב 1992. אינני רוצה להיכנס לפרטים. אי אפשר לבלוע את התקציב

הזה. יש רזרווה, ואפשר להעביר מתוכה אותם 9 מיליון שקלים שחסרים.

נושא המים היא נושא עקרוני מאד, שאינו קשור לתקציבים ושצריך לבצע אותו.

צריכה להיות מסקנה ברורה לגבי בית גיאן ולגבי המגזר הדרוזי בכללו, שאי אפשר

שתהיה אפליה כזאת, שהיא מנקרת עיניים, כשיש מים בישוב ממול, בתפן או במקום

אחר, אבל בבית גיאן אין. מים הם המצרך האלמנטרי לחיי אדם. לכן אנחנו צריכים

לעזור בנקודה זו.

המסקנות צריכות להתייחס לכמה משרדים, בתחום הבניה ובתחומים האחרים

שהזכרתי. הייתי מאד רוצה שהמסקנות יהיו מוכנות בהקדם האפשרי כדי שנוכל להניח

אותן על שולחן הכנסת מיד אחרי חג החנוכה, כך שיעמדו לרשותנו לפחות עוד עשרה או

חמישה-עשר יום למאבק התקציבי עד 31 בדצמבר.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10;13)