הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 14

ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ג בכסלו התשנ"ג, 8 בדצמבר 1992. שעה 00;11

י י מצא - יו"ר

ר' אלול

פ' בדש

ני בלומנטל

מוזמנים;

שי אסיף - עירית תל-אביב, מהנדס העיר

אי אראל - " " יי עוזרת " "

עי בן-ראובן - המועצה לשימור אתרים

י י דקל - " יי "

י י פלדמן - " " "

אי ורשבסקי - אדריכל בית מונטיפיורי

יי מידן - משרד הפנים, ועדה מחוזית ת"א

י ועץ משפטי; צי ענבר

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; א' אשמן

סדר-היום; הריסת באר מונטיפיורי - הצעה לסדר-היום של חה"כ ר' אלול



הריסת באר מונטיפיירי - הצעה לסדר היום של חה"כ ר' אלול

היו"ר י י מצא;

אני פותח את הישיבה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה. נושא הדיון שלנו היום

הוא הריסת באר מונטיפיורי - הצעה לסדר היום שהגיש הבר-הכנסת רפי אלול למליאת

הכנסת. אני מבקש מחבר-הכנסת אלול להציג את הנושא.

אני מודה ליושב ראש הועדה שהסכים שהנושא הזה יידון בהקדם. ב-18 בנובמבר

העליתי את הנושא בהצעה דחופה לסדר היום של הכנסת לאחר שעירית תל-אביב הכניסה

דחפורים לשטח באר מונטיפיורי. לאחר שקמה זעקה, העבודה בשטח נפסקה. המבנה נשאר

הרוס למחצה ונעשים עכשיו מאמצים לשמר את האתר. המועצה לשימור אתרים פנתה אלי,

ואני העליתי את הנושא בכנסת.

מתוך הדברים האלה התחוור לי שהסכנה היא לא רק לבאר מונטיפיורי. רק הבוקר

קראנו ידיעה שמועצת זכרון-יעקב עומדת להרוס מבנה היסטורי על מנת לבנות בנין

מסחרי. לרשויות מקומיות יש אינטרסים כלכליים ואינן רואות את ערכם של מבנים

היסטוריים.

א. לכפות על כל הגורמים לדאוג לשימור אתר

באר מונטיפיורי. ב. שהועדה הזאת תבטיח שלא ייהרסו עוד מבנים בעלי ערך היסטורי

בכל מקום בארץ. צריך אולי להקים ועדה שתהיה צמודה לועדה הארצית לתכנון ולבניה

שתקפיד על שימור אתרים היסטוריים. ג. להקים קרן לאומית לשימור ואחזקה של מבנים

היסטוריים. אם הקרן תגבה פרומיל אחד מאישורי הבניה יהיה מקור למימון הפעולות

היקרות הדרושות לשימור אתרים. אני חושב שאם שנינו נתגייס לנושא הזה ונגיש

הצעת חוק, נתרום להיסטוריה של מדינת ישראל.

דיברתי עם ראש העיר תל אביב בענין שימור האתר הזה, אם כי השיחה היתה

אקראית, הבינותי שאם נמצא גורם שיימן 50% מעבודות שימור האתר הוא מוכן לממן את

50% הנותרים. זאת אומרת שאם הועדה תכפה דעתה על משרד הפנים ומשרד השיכון,

נוכל להבטיח שימור אחד האתרים היפים בתל אביב, וזה יהיה סמל לכך ששנינו פעלנו

לשימור המורשת של המדינה.

כמה הערות מיקדמיות. כדי לשמר אתרים צריכים להתמלא שני תנאים: 1. צריכים

להיות משאבים מתאימים, כי בדרך כלל מתעוררת בעיה כלכלית; ב. צריך שלמבנים

אותם אנחנו משמרים יהיה תוכן, שתהיה פרוגרמה. אם זה בנין מגורים שיהיו בו

מגורים, או שיהיו משרדים, או פונקציה ציבורית כלשהי. מועדון, מוזאון, כל דבר

שיש בו פעילות שוטפת ויש בו תוכן. להחזיק מונומנטים ללא פעילות זו מטלה שקשה

מאד לעמוד בה.

מבחינה זו חשובה מאד ההצעה של חבר-הכנסת אלול שתוקם קרן, או שהנושא יופיע

בתקציב כלשהו, אם מדובר באתרים לאומיים - בתקציב המדינה. בדרך זאת אפשר לקדם

הרבה את נושא השימור.

הערה מיקדמית נוספת. אני חושב שעירית תל-אביב היא חלוצה בנושא שימור

אתרים. הכינונו תכנית שימור, יש לנו רשימות של כ-1200 מבנים ואנחנו פועלים

למעשה לשימורם. יש תוכניות בנין ערים, חלקן מאושרות, שמכניסות את נושא השימור

למסגרת סטטוטורית, עם אמצעים כלכליים כדי לאפשר שימור.



עירית תל אביב השקיעה בשנים האחרונות מיליונים ואפילו עשרות מיליונים

בפרוייקטים של שימור. זה אחד הדגלים של הפיתוח העירוני בתל אביב. די להזכיר

את בית סוזן דלל, בית ביאליק, גם בבית הסופרים עשינו פעולה בשיתוף עם המועצה

לשימור אתרים, והרשימה עוד ארוכה.

היו"ר י י מצא;

צריך להזכיר גם את יפו העתיקה.

שי אסיף;

נכון. מסכת רחבה מאד של שימור אתרים וגם עכשיו ממשיכים בפעולה. כל

הפרוייקטים שהיו לאחרונה המוטו שלהם הוא שימור. בתחום הזה יש לנו שיתוף פעולה

טוב עם המועצה לשימור אתרים סניף תל-אביב.

אנחנו עומדים בפני בעיה קשח של הדרדרות מבנים שנעשים מסוכנים לציבור. לפי

חוק עזר עירוני, למהנדס העיריש אחריות בענין מבנים מסוכנים והוא נושא גם

באחריות פלילית. אנחנו עומדים בקונפליקט מתמיד בין הדאגה לשלום הציבור ובין

הרצון לשמר מבנים היסטוריים. במקרים מסוימים לקחתי על עצמי אחריות שמבנים

מסוכנים לא ייהרסו וניסיתי לגרום לשיפוצם. לדוגמה, במשך שנים ניסיתי למנוע

הריסתו של בית הסופרים, למרות שהיה מסוכן, ובסופו של דבר צריך היה להרוס את

חלקו וזה נעשה על דעת המועצה לשימור אתרים.

אני חושב שהדברים בענין באר מונטיפיורי דומים להתפרצות לדלת פתוחח.

ארנחנו מעונינים ותומכים בשיתוץ המקום. על זה אין ויכוח. יותר מזה, יש לנו

תוכנית בנין ערים לניקוז השטח וסביבתו, הופכים אותו לשטח ציבורי. השטח הוא

בבעלות העיריה והיא יכלה להפיק ממנו רווחים כלכליים, ולמרות זאת היא מועידה

אותו לשימור.

יש בעיה שעדיין לא נפתרה, עדיין לא נמצא תוכן למקום הזה. אנחנו לא יודעים

מה לעשות בו. יש שם מגדל מים ויש באר חרבה, שיכולים להשתלב בגן שיהיה במקום.

המבנה שעל הבאר הוא קטן מאד, כ-10 מ"ר, והריסת המבנה הזה היא שעוררה את כל

הענין.

המועצה לשימור אתרים ניסתה למצוא תוכן שיאפשר הפעלה של האתר. לצערנו, עד

היום לא נמצאו לא משאבים ולא תוכן למקום הזה.

המבנה היה מסוכן, ולכן בלית ברירה נאלצנו להרוס חלק ממנו. המצב כיום הוא

כזה שאם יימצאו המשאבים ואם יימצא תוכן מתאים, לא יהיה קושי לשחזר את חחלק

המסוכן שנהרס. אני פיקחתי אישית על ההריסה, אחרי שקיבלתי הודעה מאנשי המועצה,

ווידאתי שלא יוסרו חלקים שאינם מסוכנים. אם יימצא תוכן למקום, אפשר יהיה

בהחלט לשקם ולשחזר את החלק שנהרס, ולהפעיל אותו בצורה בטוחה, בלי לסכן את

הסביבה. כך שנראה לי שיש כאן התפרצות לדלת פתוחה.

היו"ר י' מצא;

מצד אחד אתה אומר שרוצים לשמר את הבאר, כאחד מסימני ההיכר ההיסטוריים של

תל אביב, ומצד שני אתה אומר שלא היתה ברירה אלא להרוס. הדברים לא מתיישבים. אם

רוצים לשמר, למה הרסתם?



ש' אסיף;

עם כל הרצון לשמר את האתר, כמהנדס העיר אני אחראי על בטיחות המבנה. יש

מקרים שבהם עם כל הרצון לשמר, אין מנוס מהריסת מבנה מסוכן. לא תמיד אני יכול

לשכנע את העיריה לשנות סדרי עדיפויות ולעשות עבודה להצלת מבנה מסוכן.

היו"ר י' מצא;

יש אתרים שמועצת העיר הכריזה עליהם כאתרים היסטוריים?

שי אסיף;

לא. יש לנו רשימה ארוכה מאד של מבנים לשימור.

היו"ר י י מצא;

בירושלים, לדוגמה, יש רשימה מוכרזת של אתרים שלא יעלה על הדעת להרוס

אותם. האישור וההכרזה היו של מועצת העיר.

שי אסיף;

לפי תיקון 31 לחוק התכנון והבניה שעוסק בשימור אתרים, עירית תל אביב

הכינה רשימה של אתרים. המבנה שמדובר בו הופיע ברשימה. יש עכשיו הליך תכנוני של

עיגון סטטוטורי בתוכנית תכנון ובניה, וגם ענין המבנה הזה יגיע לועדה המחוזית.

פי בדש;

אם המבנה מופיע ברשימה, למה הרסו אותו?

היו"ר י י מצא;

לאחר שבתוכנית בנין עיר קובעים אתרים לשימור, אסור להרוס שם אפילו אבן

אחת בלי אישור. במקרה הזה יכולתם להרוס כי הדבר עדיין לא מעוגן בתוכנית בנין

עיר.

שי אסיף;

לא. גם כשיש תוכנית בנין ערים מאושרת, אם יש מבנה מסוכן אין ברירה אלא

להרוס אותו.

רי אלול;

אם המבנה מיועד להריסה, למה כל ההתפלפלות הזאת?

שי אסיף;

אני רוצה לחזור ולומר, הרסנו את החלק המסוכן. החלק שנותר איננו מסוכן,

ולהערכתי אפשר יהיה להחזיק אותו כך שלא יהיה מסוכן.

רי אלול;

אם נביא לך חוות דעת של מהנדס מומחה לשימור אתרים היסטוריים שהמבנה הזה

יכול לעמוד שנים, דעתו תהיה מקובלת עליך?



ש' אסיף;

יש הליך שנקבע בחוק להגשת השגות על החלטה של ועדת בנין ערים. אני מקבל

השגות ושוקל את הדברים, לעתים קרובות אני מקבל חוות דעת של מהנדסים.

פי בדש;

אם היתה כוונה לשמר את המבנה והוא היה מסוכן, אי אפשר היה להגן עליו,

לגדר אותו כדי שלא יכנסו אנשים לשטח עד שיימצא התקציב לתיקונים? קל להרוס, אי

אפשר להחזיר מה שנהרס. בהחלטה של רגע מאבדים היסטוריה.

שי אסיף;

אנחנו מודעים לבעיה. לש לנו ניסיון רב בשמירה על מבנים ריקים. אי אפשר

לסמוך על גידור. העיר גדולה, יש מאות מבנים מסוכנים. אין לנו אפשרות לשמור על

המבנים האלה כדי שאנשים לא יכנסו. הפירצה קוראת לגנב. כשבנין עומד נטוש, אנשים

נכנסים, פולשים, עושים במקום כל מיני דברים. גם אטימה אינה מבטיחה מפני פריצה.

יש אנשים שמחפשים להם פינה להניח את ראשם בלילה. לזמן קצר גידור ואטימה

יכולים להיות פתרון, אבל לא לטווח ארוך. לפעמים אני אומר לא להרוס בנין אף כי

הוא מסוכן, כי אנחנו מחפשים דרך לשמר אותו. בינתיים צריך לסגבור, לגדר וכו',

אבל לא לאורך זמן. באתר הזה אנחנו מטפלים מאז שנת 1986 ועושים ניסיון לשמר

אותו.

ר' אלול;

יש תקציב לענין הזה?

שי אסיף;

אין תקציב ואין תוכן.

היו"ר י י מצא;

שמענו דבריו של מהנדס העיר תל-אביב. אני מבקש לשמוע מנציגי המועצה לשימור

אתרים היסטוריים אם יש מגמה לשחזר את החלק שנהרס.

י' דקל;

יש לנו קונפליקט עם עירית תל אביב, אי אפשר לטייח. שיתוף הפעולה עם

המוסדות של עירית תל אביב איננו משביע רצון. הניסיונות שלנו להדבר עם עירית תל

אביב כדי לשתף פעולה לשימור אתרים, לא עלו יפה. לא נענתה הבקשה שלנו להפגש עם

ראש העיר תל אביב. רצינו להסדיר אתו ענינים שלא הצלחנו להסדיר עם עובדי

העיריה.

שמענו כאן שהעיריה הכינה רשימה של 1200 מבנים. כנראה שהרשימה הזאת היא

סודית, אנחנו לא יכולים לקבל אותה. ביקשנו לקבל אותה ולא קיבלנו. אנחנו יודעים

שיש רשימה אבל לא יודעים מה כלול בה. אנחנו עומדים על כך שיתנו לנו את

הרשימה. אנחנו עומדים על כך שכאשר עירית תל אביב מכינה תוכנית לשימור אתרים,

תהיה התייעצות אתנו. לפחות יראו לנו את הרשימה. הם לא צריכים בכל מקרה לקבל את

דעתנו, אבל לפחות לתת לנו אינפורמציה. כדי שלא יהיה צורך בדיונים כאלה בועדת

הפנים של הכנסת, צריך לקיים תיאום בבית. זה עדיף על בירור ועימות פומבי שאינו

נוח לאף אחד.



תיקון 31 לחוק התכנון והבניה קובע שהעיריה תכין רשימה, ואת הרשימה צריך

לאשר. לא צריך לאשר תוכנית חדשה.

היו"ר י י מצא;

רשימה כזאת היא חלק מתוכנית בנין עיר.

מרגע שהרשימה תאושר בועדה מחוזית, היא כשלעצמה תוכנית. אין צורך בתסריטים

נוספים וכוי.

שי אסיף;

זה בדיוק מה שאמרתי.

י י דקל;

עכשיו לענין בית מונטיפיורי. לא ידענו שבית מונטיפיורי נמצא ברשימה.

שמענו את זה רק אחרי שחלק מהמבנה נהרס. בית מונטיפיורי הוא בבעלות עירית תל

אביב. מהנדס העיר קבע שהמבנה לא מסוכן, אבל מחלקת הנכסים ציפצפה על זה ושלחה

בולדוזרים להרוס את המבנה. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. ידוע לי שבמחלקת

מהנדס העיר ישבו לפחות פעמיים על התוכניות לשיקום הבנין, שמוצגות לפני הועדה.

אנחנו הגשנו תוכניות לשיקום ושימור הבנין, התוכניות האלה עמדו פעמיים לדיון

אצל מהנדס העיר, צריך היה להיות דיון נוסף אבל הוא לא התקיים. במקומו היה דיון

עם בולדוזרים. אני לא יודע מה הסיבות, אני לא יודע מה גרם לכך שמחלקה אחת

בעיריה לא מוכנה לתת כתף למה שמחלקה אחרת רוצה לעשות. זו באמת בעיה של ראש

העיריה.

אחרי כל זה לבוא ולומר בצדקנות שצריך היה להרוס מבנה מסוכן, מפני שיש

אחריות פלילית, לא מקובל עלי. מחלקה אחרת באותה עיריה היתה אחראית על הצלת

המבנה הזה, להעמיד לו סמוכות או תמוכות כדי שלא יפלו. העיריה היא האחראית כי

היא הבעלים, והיא צריכה לשמור שלא ייהרסו מבנים היסטוריים בעיר בגלל סכסוכים

בי ן מחלקות בעיריה.

שי אסיף;

אין שום סכסוך בין המחלקות.

כפי שאמרתי, יש לנו ענין רב להגיע להידברות מסודרת עם העיריה. אנחנו

מבקשים שועדת הפנים תמליץ שהעיריה תיפגש אתנו בכל הנושאים של שימור אתרים

ומבנים, על מנת שנוכל לברר ולסכם דברים בינינו ולא להתמודד בפורומים ציבוריים

וגם לא לשכב לפני בולדוזרים.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב את הישיבה לפני סיומה. נקבעה לי הרצאה בתל

אביב, המועד נקבע כבר לפני חודשיים.



ראש העיר תל אביב אמר לי שאם אנחנו נשיג 50% מהתקציב הדרוש, העיריה תיתן

50%. זו התקדמות, יש כבר 50%. אני חושב שאם יושב ראש ועדת הפנים יפנה למשרד

הפנים, למשרד והשיכון ולמשרד החינוך, אפשר יהיה לגייס את הסכום הדרוש.

מה הסכום הדרוש?

200 - 250 אלף שקלים.

ר' אלול;

אולי הרס המבנה הזה יהיה נקודת מפנה, ומהיום והלאה יהיה שיתוף פעולה בין

עירית תל אביב ובין המועצה לשימור אתרים היסטוריים. אני חוזר ומתנצל שאני

נאלץ לעזוב את הישיבה.

י י פלדמן;

אני רוצה קודם כל להעמיד את הדברים בפרופורציות נכונות. בתל אביב נעשים

הרבה מעשים חשובים ויפים בנושא שימור אתרים, שיכולים לשמש דוגמה להרבה רשויות

אחרות. ענין באר מונטיפיורי הוא חריג בלתי מובן, והוא מחייב התייחסות מיוחדת.

יש מבנים שיש מקום להתדיין עליהם, כי לכל ענין יש צדדים שונים. כאן מדובר

במבנה בעל ערך לאומי מדרג אי שחשוב היה לשמר אותו. זה לא עוד בית, זה המעשה

הציוני הראשון בארץ-ישראל. כאן נרכשו אלף הדונמים הראשונים בארץ-ישראל למטרת

התיישבות, לא על ידי אנשים פרטיים. כאן נחפרה הבאר העברית הראשונה בארץ ישראל

בתקופה החדשה. הבאר נחפרה בשנת 1840, שלושים שנה לפני שהוקמה מקוה-ישראל,

ארבעים שנה לפני המושבות הראשונות.

הבנין היה של הרשות. אין ויכוח שיש לו ערך היסטורי מדרג ראשון. ניתן היה

לשקם את המבנה. אני מכבד מה שאומר מר אסיף, שהמבנה היה מעורער. יכול להיות.

אבל יש בינינו חילוקי דעות. לא היה במבנה אף סדק אחד. אני מדבר בכאב, כי אני

יודע וגם מר אסיף יודע שאני צודק. כשחרסו את הצריף הייתי במקום, התנגדנו

להריסה. מר אסיף בא ואמר שהצריף מאוחר יותר והוא מהווה בעיה, לעיריה אין כרגע

כסף לשיקום, אל תתנגדו להריסת הצריף כי הוא מסוכן, נהרוס את הצריף ואת היתר

נשקם כי המבנה לא מסוכן. זה היה לפני שנה. לא בשנה אחת מבנה נעשה מסוכן.

סדקים מופיעים בדרך כלל בחלק התחתון של הבית ולא בחלק העליון. גם מי שיבוא

היום לא יראה אף סדק קונסטרוקטיבי.

לכן יש לי תחושה שנכון מה שאמר מר דקל, פשוט לא היה תיאום. אני לא מעמין

שמר אסיף היה מעורב במה שקרה. הוא נותן גיבוי לגורם אחר בעיריה. ואם אמנם

המבנה נעשה מסוכן, ומר שמאי יודע שאנחנו השקענו ועשינו תוכניות, דיברנו עם ראש

העיר והוא דיבר עם עם החברה לפיתוח תל-אביב, סיכמנו ו נדחינו שלוש-ארבע פעמים

כדי למצוא את המימון. לפני שלוש שנים היה לנו מימון והוא הלך לאיבוד. הודענו

לעיריה שיש לנו מימון חלקי, ולא הצלחנו להגיע להידברות. קרה מקרה, בסדר,היה

יש בעיה, בסדר, אבל זמנו אותנו לדיון, תגידו לנו שהולכים להרוס. למה אנחנו

צריכים לבוא למקום בבוקר השכם ולראות שהורסים את הבית?

דבר חמור מכך. את הריסות הבית זרקו לתוך הבאר. איזו הצדקה יש לכך? מה זה

נותן? אחר כך צריך יהיה לחפור בידים. אני הושב שהיה כאן מחדל כל כך בולט,

שצריך לתת עליו את הדעת.



אנחנו מבקשים מועדת הפנים לפנות לעירית תל אביב שתשקם מיד את הבאר.

מהמקרה הזה צריך להפיק לקהים. יש לנו עוד כמה הצעות שאינן קשורות בבאר

מונטיפיורי. אחד הדברים ההשובים בחוק התכנון והבניה החדש הוא הקמת ועדות

שימור. עכשיו יהיו הרבה עיניים רואות ומבקשות את השימור. אמנם חסרה הכשרה,

אנחנו דואגים לנושא הזה. אבל בינתיים יש שנתיים להגשת רשימות. בואו נקבע רשימה

של מבנים שאסור להרוס, שתהיה בתקנות משרד הפנים. לנו יש היום 80%-90% של

הרשימה שאנחנו מציעים, בואו נאמר שלפני כל הריסה של מבנה מהרשימה הזאת צריך

יהיה לדון בכובד ראש. עלולים להיות גם גורמים שינצלו את תקופת המעבר של

שנתיים.

כולנו יודעים שחסרים בארץ מקורות מימון. אנחנו מציעים שועדת הכנסת תחליט

שיהיה מס בניה בשעור קטן ביותר, כמו שעשו לשיקום מחצבות ולניקיון. הטילו אגורה

על כל פחית והיום יש תקציב לניקיון, מע"צ מנקה את כל הכבישים. עם כל הכבוד

לשיקום מחצבות ולניקיון, צריך לעמוד על ערך השימור שלא יאבד.

שי אסיף;

אני מבין שמר פלדמן, למרות שיש לו הסתייגויות, מכבד את ההחלטה שהבנין היה

מסוכן. זו אחריות שלי, וברור שאילו לא היה הבנין מסוכן לא היה לי שום ענין

להכריז עליו כמבנה מסוכן. נכון שדנו בכובד ראש בתוכניות, אבל הענין נמשך

שנים. אנחנו עומדים לפני חורף, הבית נטוש ויש בעיה. לפני החורף ניתנה הוראה

להרוס את כל המבנים הפרובלמטי ים.

בשעתו הצענו למועצה לשימור אתרים לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם העיריה, והיא

דחתה את ההצעה על הסף.

י' פלדמן;

דחינו כי ההצעה היתה שנהיה גוף ממונה.

שי אסיף;

אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו, יום אחד להגיד שרוצים להיות שותפים

לעיריה בכל דבר וענין וביום השני לפנות לעתונות, לפעול בדרכים שונות ולנגח את

העיריה.

הרשימה היא עדיין בשלב של גיבוש, עדיין לא סוכמה. הענין הוא רגיש מאד. אם

מכריזים על בנין מסוים שהוא מיועד לשימור, זה קשור בכל מיני אינטרסים. המועצה

היא גוף ציבורי והיא יכולה למסור את הרשימה לעתונות. ביקשתי ממר פלדמן חזור

ובקש שהמועצה תיתן לנו את הרשימות שלו, שהרי חזקה על המועצה שהיא הראשונה לדעת

איזה מבנים יש לשמר. ביקשתי שיתנו לי את הרשימה של המועצה ואני אגיד אם כל

המבנים שמופיעים ברשימה הזאת כלולים ברשימה שלנו.

ני בלומנטל;

כולנו תומכים בשימור ההיסטוריה של תל אביב, ועל זה אין ויכוח לא בין חברי

הכנסת ולא בין נציגי עירית תל אביב והמועצה לשימור אתרים.



היו"ר י' מצא;

אני שמח שלדיון הזה בא מהנדס העיר עצמו ולא על ידי שליח. זה מעיד על יחס

ועל אחריות לנושא. שמענו שעירית תל אביב בדרך כלל פועלת למען שימור אתרים,

והעובדה שהיא מכינה רשימה של אתרים מעידה על כך. עירית תל אביב יכולה גם

להצביע על הישגים ניכרים בשימור אתרים. שימור ושיקום יפו העתיקה זה אחד

המפעלים היפים שאפשר להתפאר בהם, ואנחנו יודעים שגם לראש עירית ירושלים טדי

קולק היתה יד במפעל הזה.

בסיכום, אני קורא לעירית תל אביב למצוא דרך לשיתוף פעולה עם המועצה בהכנת

רשימת האתרים לשימור. פרסום יכול לפעול גם לחיוב וגם לשלילה. אין ספק שפרסום

מוקדם עלול ליצור בעיות מצד בעלי הנכסים, לגרום ספקולציות שתעצור את גלגל

השימור. אבל נראה לי שיש רצון לשיתוף פעולה ובוודאי תימצא גם הדרך הנכונה.

הועדה מצטערת על שמהנדס העיר נאלץ לפעול בכורח המציאות וכפי שהחוק מחייב,

והעיריה היתה חייבת להרוס את המבנה ולא מצאה דרך לשמר אותו. לאחר שההריסה

נעשתה, הועדה ממליצה לפני עירית תל אביב לשבת בדחיפות עם המועצה לשימור מבנים

ואתרי התישבות כדי לקדם את התוכניות לבאר מונטיפיורי ולהגיע לסיכומים משותפים.

לאחר שיהיו סיכומים, תעמוד הבעיה של מימון. אנחנו לא יכולים להרים תרומה

כספית, אבל אני חושב שממשלת ישראל חייבת לתת דעתה לסוכמי העתק הדרושים לרשויות

המקומיות, שממילא נתונות במצב כספי קשה. מדובר במילארדי שקלים, ואולי צריך

לקבוע סדר עדיפויות להשקעות במדינה. בתקופה של אבטלה כשמחפשים עבודות דחק,

אפשר לקדם ולבצע פרוייקטים של שימור אתרים. זו לא עבודת דחק. צריך למצוא

תקציבים לשימור אתרים בטרם ייהרסו, וביחד עם העיריות למצוא את הפתרון.

אני לא רוצה לדבר על מס נוסף. זה ענין לא פשוט. צריכה להיות קרן שתשתתף

בה גם העיריה אבל בעיקר הממשלה, וגם קרנות מחוץ לארץ יש קרן תל-אביב שעשתה

חיל, יש קרן ירושלים. יש רשויות אחרות ומועצות מקומיות שלא יכולות לגייס

תרומות, ולהן צריכה הממשלה לדאוג, המשרד לאיכות הסביבה צריך לתת את הדעת לנושא

הזה.

נעביר את סיכום הישיבה הזאת למשרד לאיכות הסביבה. נפנה את תשומת לב המשרד

לכך שיש אתרים שמוכרז ים לשימור, אבל בסופו של דבר הם מגיעים לידי הרס כי אין

אמצעים לשמר אותם. נפנה למשרדים המובילים בנושא זה - המשרד לאיכות

הסביבה,,משרד הפנים, משרד האוצר, משרד החינוך והתרבות. בתקופה של אבטלה קשה זה

יכול להיות גם מקור תעסוקה.

אדוני מהנדס העיר, קודם כל צריכים כל הגורמים לשבת ביחד כדי להגיע

לתוכנית מגובשת, ואחר כך תחשבו מנין יבוא הכסף.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:05)