הכנסת השלוש- עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. חי 1אדר תשנ"ו, 28.02.96. שעה 09:00

חברי הוועדה: צחי הנגבי - היו"ר

רן כהן

רונית זמיר - משרד המשפטים

ניר רז - משרד האוצר

עדה וייס - לשכה משפטית, משרד רחחבורה

תמר בייט - משטרת ישראל

עו"ד עודד ברוק - משטרת ישראל

טילדה מיכאלי - ראש מדור תביעות, משטרת ישראל

מנחם זינדל - נציבות שירות המדינה

נועם גבריאל - מינהל רובטיחות

לאה ורון

הילה לוי

הצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים.



הצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מתנצל מראש אם כמה

מכם ירגישו כאן כמו סטטיסטים כי אני לא מתכוון לחזור לאותם דיונים שקיימנו כאן

במהלך השנתיים האחרונות. עקב הקדמת רובחירות ורתפזרותה המוקדמת של הכנסת ננסה

לרוביא מחדש את החוק לקריאה ראשונה, כי לא נספיק להביאו לקריאה שניה ושלישית.

במידה והחוק הזה יזכה לרוב בכנסת, הוא יהיה ברשימת הצעות החוק, שאם הממשלה

הבאה תמצא לנכון להחיל עליו את חוק הרציפות, לא יצטרכו ילדון בו בכל השלבים

מהתחלה. הממשלה הבאה לא תמצא לנכון להחיל עליו את חוק הרציפות, הוא לא

יתקיים מבחינה מעשית. אני מרגיש חובה לעשות את הפעולה הזאת כדי לא להוריד

לטמיון דיונים שארכו שנתיים תמימות.

נעשה כאן נסיון עקבי רכן להגיע להסכם עם הקואליציה, משכנו את החוק על

מנת לפצלו ולהידבר עם רגזמשלה לגבי חלק מסעיפיו וע"י כך להקטין את ההתנגדות

ואולי אפילו לבטל אותה לגמרי. לצערנו, הממשלה לא מצאה לנכון לקיים הידברות של

ממש. היו לנו פגישות עם שר רואוצר ועם שר התחבורה, חבר הכנסת רן כהן ניסה במהלך

החודשים רואחרונים להגיע להסכם עם גורמים אחרים בתוך הממשלה, והדברים לא

התקדמו. הממשלה התחייבה בפני הכנסת לפני שמונה חודשים, כשהחליטה על דחיית החוק

הזה, להביא הצעת חוק משלה כדי להתמודד עם הקטל בדרכים. ההצעה הזאת היתה אמורה

להגיע בחודש מאי 95', אבל היא לא הובנה, לא הובאר., לא גובשה ולא נידונה. רגל

היה בגדר מס שפתיים, רק כדי להצדיק את החלטת הקואליציה להפיל את החוק הנוכחי.

יתרה מזאת, גם החלטות של הממשלה בעניין תוספת כוח שיטור והחלטות

אחרות שדורשות משאבים, החלטות שהתקבלו, נותרו בבחינת אות מתה בפרוטוקול

הממשלה, לא יושמו ולא קוימו. נדמה לי שאנחנו עשינו את שלנו, נביא את החוק

למליאה והמליאה תחליט אנה פנינו מועדות.

כשאני מדבר על החוק אני מתכוון לחוק המקורי, פחות סעיפים שאני אקרא

עכשיו. בהתייעצות ביני לבין חבר הכנסת רן כהן, ובמספר דיונים פנימיים שקיימנו

עם היועצים המשפטים, מצאנו לנכון למחוק אותם מכיוון שיש ברם סתירה מכוונות

החוק המקוריות.

בפגישה שקיימנו עם נציגי רשויות ר1שידור השונות הן רתחייבו לפעול

באופן עצמאי, ללא חקיקה ראשית, ולכן מצאנו לנכון לבטל את סעיף 10. בערוץ 2

אנחנו רואים במשך תקופה ארוכה את יישום ההתחייבות הזאת, לפחות בשידורי הזכיין

"טלעד" שעושה מלאכה קשה וראויה לכל שבח.

את סעיף 15 ראוי לבטל לאור הדברים שנאמרו בישיבה, ואין בו כל צורך.

סעיף 16 אינו רלוונטי; אם מקימים רשות צריך להפקיד בידיה את הסמכות

להחליט איזה תכניות לקבל, ולא לקבוע אותן בחוק. סעיף זה נוגע לנושא גיל הנהיגה

לצעירים. חלקו המהותי של הסעיף עוסק בסוגיית החונך והיתה לזה התנגדות של משרד

התחבורה. הם רואים את הדבר כלא-בשל. הנושא הוצג כיוזמה של המינהל לבטיחות

בדרכים, ואני אישית מאד בעדו, אבל גם המשטרה הביעה התנגדות לעניין בשעתו.

בנושא כל כך מהותי אין טעם להתקדם ללא תמיכה חד משמעית של משרדי התחבורה

והמשטרה. אם תוקם רשות שתוכל לקיים גיבוש של תפיסת עולם כוללת, ארזד הדברים

המהותיים יהיה גיל הנהיגה.

סעיף 9, פסקאות (ד) ו-(ה), מבוטלות.



סעיף 17 העוסק במכון הארצי לתחבורה נדחה אף הוא. ההערות שהושמעו כאן

ע"י עתניאל שנלר ואחרים התקבלו בשעתו ע"י החברים ולמעשה אין לסעיף זה משמעות.

בסעיף 8, כדי להגיע ל"שלושים שעות לפחות בכל שנה משנות הלימוד", אם

נרצה להיות ריאליים, לא נוכל לעמוד בהוראה של סעיף זה לגבי שנת הלימודים

תשנ"ה. אנחנו נתקן אח הסעיף לשנת אלפיים בשנה עברית, שנת תש"ס.

אני עובר לדון בנוסח הלבן שחולק לכם. הנוסח הזה היה אמור להיות

משולב בחוק ועקב ההשתהות בניהול הדיונים עם נציגים מהממשלה, הנושא נותר ברובו

בלתי מגובש. לקריאה ראשונה נצטרך לשלב בחוק את החלק שנידון. ב-31.10.95 ישב

צוות שדן בנוסח הזה, הוא קיים שתי ישיבות במועדים שונים ועבר על מכלול

הסעיפים, עד סעיף 6. מעמוד 5 ואילך, הנושאים לא נידונו ולכן הם לא רלוונטים

כרגע. עמודים 4-1 מלבד פרק אי - פרשנות - ישולבו במקום פסקאות (א) ו-(ב) של

סעיף 4 בהצעת החוק הכחולה. התאמה מדויקת של הנוסח תיעשה ע"י היועצת המשפטית של

הוועדה.

סעיף 5 בהצעת החוק הכחולה יבוטל.

אני רוצה לקרוא תיקונים כפי שנוסחו ע"י הצוות, על סמך ההערות שעלו.

בנוסח הלבן, בסעיף 5 עמוד 2, ייכתב: "עם כינונה של הרשות, היא תכין בתוך 12

חודשים, תכנית חרום למאבק לאומי בתאונות הדרכים. התכנית תיושם בחמש השנים

הראשונות מיום אישורה ע"י הממשלה". יתר הדברים בסעיף הזה, עד פיסקה 16, לא

משתנים.

אחרי דיון ארוך על נושא קרן החירום, סעיף 6 בהצעה הכחולה, הגענו

למסקנה שהנושא מאד בעייתי. יש התנגדות חד משמעית של האוצר למה שנקרא "תקציב

יעודי". אנחנו רואים חובה לעצמנו להיענות לדרישת האוצר ולבטל את כל הסעיף.

בדברי ההסבר ייכתב שהצעת התקציב תוכן ע"י הרשות באותה שנה בה היא צריכה לגבש

תכנית כוללת. ברגע שהתכנית תאושר ע"י הממשלה, תאושר, למעשה, גם הקצאת משאבים

לטובת ישום התכנית מתוך תקציבה היא. התקציב יהיה כנראה חלק מתקציב משרד

התחבורה, כי כפי שאתם רואים בסעיף 2(ג) ובסעיף 3, שר התחבורה הוא השר האחראי.

אני מניח שהתקציב שתגיש הרשות לאישור יהיה מתואם על דעת האוצר כי נציגי האוצר

יוסמכו לדון עם הרשות על בתקציב, ולמעשה הממשלה הופכת להיות גוף שברצותה יקום

וברצותה יפול המאבק הזה.

סעיף 7 יימחק כי כללנו אותו בסעיפים הקשורים לרשות, לגבי הכנת

התכנית.

נדמה לי שאת רוב הסוגיות רובעייתיות שרוועלו ביטלנו. עדיין נותר הנושא

העקרוני שקשור להקמת הרשות. אני יודע שישנה התנגדות של משרד התחבורה ודווקא

המשטרה הביעה מספר פעמים, גם בדיונים כאן וגם בדיונים פומביים, התלהבות והסכמה

לרעיון של יצירת מסגרת כוללת, שבה מגובשת האסטרטגיה הלאומית וממנה נגזרות

ההחלטות הכוללות. כולם אמרו - ובלבד שהרשויות השונות לא תילקחנה מהמשרדים

השונים ותעבורנה לרשות, לאיזה פיל לבן. כפי שאתם רואים, אין בחוק הזה אף מילה

לגבי ניתוק יחידות ממשרדיהן, וזה אמור להרגיע את ר1ווששים.

אני מבין את מצוקת כל הנוכחים כאן להתייחס. יש החלטת ממשלה נגד ההצעה

ואני מקווה שרן בדרכו ואני בדרכי נשפיע על השרים להעביר את החוק למרות עמדת

הממשלה המקורית. עמדה זו נגעה להיקף הכולל שהצבנו ואולי הוא נראה דרמטי מדי.

לדעתי, כרגע לא צריכה להיות התנגדות כלל, אלא אם כן ישנה התנגדות אקדמית

לסוגיית הרשות ווזשוב שהיא תידונה אבל היא תבוא לדיון ע"י הממשלה הבאה, ע"י השר

הבא וע"י הכנסת הבאה.

אני נותן את רשות הדיבור לכל מי שרוצה להעיר או לתקן.

זאת רוצעת החוק היחידה שמנסה לקבוע את המבנה הארגוני ואת מספר השוטרים

שייועדו לתחום ספציפי ע"י המשטרה. אין חרק קייס שקובע למשטרה איזה מבנה כפוף

לו וכמה שוטרים הוא צריך לייעד לו.

אני מציע שנדון בנושא הזה לקראת קריאה שניה ושלישית. אנחנו רוצים

להתערב התערבות יותר מהותית. זאת הערה שראויה להישמע אבל לא לגבי קריאה

ראשונה.

יכול להיות שכדאי לוותר על האגף ולהשאיר את הנושא למשטרה. את מספר

השוטרים נשאיר כי זהו נושא שהמשטרה יכולה לתמוך בו.

איך הייתם מציעים, כעיצה, להותיר את העניין המהותי אבל לוותר על

ההתערבות במבנה?

משטרה ארצית לתנועה הוקמה, כך שאני מבין שסעיף (ב) הוא הבעייתי.

אין לנו אגף ששייך רק לתנועה.

ההסתייגות היא לעצם הקביעה למשטרה איך היא רוצה שהנושא יטופל. יש

היום משטרת תנועה או-צית על פי החלטת המשטרה.

אם כך אני מציע לוותר על סעיף 13(א). בפיסקה (ב) ייכתב: "משטרת

התנועה האו-צית תעסוק בנושאי התנועה בלבד, ותהיה כפופה למפקח הכללי של המשטרה".

בפיסקה (ג) ייכתב: "מספר השוטרים במשטרת התנועה רוארצית, החל בחודש ינואר 1998

ואילך, לא יפחת מ-3600."

אני מציעה לוותר על המילה "הארצית". משטרת רתנועה לארצית אחראית רק

על הכבישים רובין עירוניים, ואולי צריך לכתוב "משטרת התנועה" בלבד כי הכוונה

היא לכלל האנשים שעוסקים בתנועה, גם בתוך הערים.

זה תיקון מרחיב?

אני חושבת שזאת הכוונה המקורית.

אם כך ייכתב: "משטרת התנועה" ולא "משטרת התנועה הארצית". אנחנו

מבטלים את סעיף 13(ד).

יש הערות נוספות?

1סעיף 14, כאשר עלתה ההצעה טרם תוקן רחוק שק1ע שתוך שנה יוגש כתב

אישום. בינתיים החוק תוקך והיום אנחנו לא יכולים להגיש דו"חרת אלא תוך שנה

מיום ביצוע העבירה. קיימנו דיון לגבי סיום מועד המשפט ואמרנו שקשה לשלוט על

זה.

נכון שזה קשרו אבל יתווספו משאבים למערכת המשפט כדי שנושא רואכיפה יהיה

בגדר סנקציה. נכון שבמצב הנוכחי של התקנים בבית המשפט לתעבורה, הסעיף הוא בגדר

אות מתה. הרשות תהיה אחראית להקצאת התקציב הנוסף הנדרש לצורך רוביצוע לאחר

התייעצות עם משרד המשפטים והנהלת בית המשפט. המטרה היא לקצר באופן דרמטי את

הליכי השיפוט.

טי מיכאלי;

קיים היום סעיף 239(א) לחוק סדר הדין הפלילי שקובע שתוך שנה יוגש כתב

אישום. אנחנו מאד מתי יעלים ומשדלים לעשות את זה לפני שעוברת שנה. בנוסף לכך

אנחנו מודיעים לנאשם על כך שיוגש נגדו כתב אישום כי רובעיה היא עם הדו"חות

האוטומטיים, בהם האדם לא מרגיש שצילמו אותו. אם אין מועד משפט, תוך חודש אנחנו

מודיעים לנאשם שהוא עבר עבירה ובהמשך יוגש נגדו כתב אישום, כך שהוא יוכל

להתכונן להגנה שלו.

רן כהו;

אנחנו מעוני ינים להשיג שני דברים; אי, שגורם הזמן לא יהווה גורם

שישחק לטובת עבריינים, משום שעבריין מסתמך על כך שהתהליך יימשך זמן רב

ובינתיים הוא ממשיך לנהוג ורשיונו לא נלקח. בי, אנחנו רוצים ליצור מאיץ למערכת

המוסדית, להשקיע את ההשקעות המחייבות את בתי המשפט לסיים מהר את רמשפטים. אם

תהיה הקצאה ציבורית לטובת העניין, בין אם במבנים, בשופטים או בסיוע למשטרה

לעמוד בלוח הזמנים, והמשטרה תהיה כפופה בחוק לעמוד בזמנים, מישהו יצטרך לתת

פתרונות.

טי מיכאלי;

עדיין נהיה תלויים ברצון בית המשפט לתת מועדים.

רן כהו;

זאת הנקודה הבעייתית; האם אנחנו יכולים להכתיב סיום של משפט?

טי מיכאלי;

אנחנו מבקשים לשנות את פרק הזמן ולקבוע אותו על שנה, כי יש לכך חוק

ספציפי שהתקבל בוועדה הזאת בחודש יולי 95'.

שנה זה המון זמן; הנושא גו1ש כך כי לא היו תוספות משמעותיות של

תקנים. עכשיו, חזקה על משרד המשפטים, ברגע שהחרק הופך להיות חוק, למצוא את

הדרך לעמוד 1ו. אם לצורך העניין הוא ימצא לנכון לדרוש תוספת תקציב, תוספת

שופטים ומשמרות יותר ממה שיש היום, הוא יעשה את זה.

אני קורא שוב את סעיף 14(א), לאחר התיקונים המוצעים: "על אף רואמור

בכל דין, משפט משפט בשל עבירת תעבורה ייפתח לא יאוחר מ-6 חודשים מיום ביצוע

העבירה". סעיף 14(ב) יישאר ללא שינוי.

יש הערות נוספות?

מי מגיש את תכנית העבודה? השר, בשם הרשות?

הרשות, לפי הנוסח המוצע.

מכל הגופים הסטטוטורים הכפופים לשר התחבורה, משרד התחבורה מגיש את

התכנית לאחר דיונים שייעשו מול אגף תכנון וכלכלה במשרד התחבורה ואגף התקציבים

באוצר, או מול גופים אחרים והשר יגיש את ההצעה לממשלה.

הנושא הזה הוא חלק מסוגיית המבנה הפנימי של הרשות בתוך משרד התחבורה.

את הסוגיה הזאת נשאיר לקריאה רבאה. שמעתי על כל מיני דיונים הסטריים במשרד

התחבורה ואני מוצא לנכון לחזור על דבריי: אלן שום רצון לקחת ממשרד התחבורה

ומהגופים הסמכותיים במשרד התחבורה שמץ וקורטוב מסמכויותיהם. הנושא הזה יישאר

במסגרת פיקוחו המוחלט של שר התחבורה, והוא עובד עם אגפי המשרד שלו. את הדרך

המדויקת שבה נמצא לנכון, בסופו של דבר, לכלול את הרשות בתוך משרד התחבורה,

נותיר לשלב הבא. המטרה היא חד משמעית. אני מקבל דיווחים על השגות ממשרד

התחבורה, בגלל החשש האדמיניסטיבי של הסמכויות שמופקדות בידי המשרד, שעלולות,

חס וחלילה, להיגזל לאיזו מין רשות אמורפית. שר התחבורה ימנה, באישור הממשלה או

בלי אישורה את יושב ראש הר-שות, את מנכ"ל הרשות ואת האגפים. אני מעריך שזה מה

שנקרא היום המינהל לבטיחות בדרכים עם תוספת משמעותית של סמכויות, של עצמה ושל

יכולת לע.קוב ולבקר אתר יישומן של ההחלטות שהיום המינהל נאבק עליהן, אבל לצערי

הן לא מתבצעות בפועל.

התקציב נכלל בתוך התכנית שתוגש לממשלה. אני רוצה לדעת איך מעורב

השיקול התקציבי של משרד האוצר בתוך זה.

רוב הנושאים רובעייתיים שדורשים תקציב, הצטמצמו למינימום. אני מעריך

שברגע שתקום רשות, יהיה לה תקציב לפעולה שיתבסס על האידיאולוגיה שלה, כפי

שתגובש אחרי התייעצויות. הרשות תביא את התקציב לאישור הממשלה ושר האוצר יוכל

לדחות את התקציב על יוסף. אני מעריך שהעימות הזה לא יהיה בממשלה אלא במועצת



הרשות שתכלול גם את נציגי האוצר. אני מעריך שגם שם יהיה הליך ט1עי של

מציאת קו שמעבר אליו זאת אשליה ועז- אליו זה רענון החשיבה. אני מקווה שתהיה

תוספת משאבים.

בניגוד לכל מה ששמענו בשנה שעברה על כך שתהיה שנה טובה יותר מבחינת

תאונות דרכים, הלשכה המרכזית פרסמה הודעה מחודש ינואר ובה היא קובעת שבשנת

1995 היתה עליה של כ- 7%במספר תאונות הדרכים עם נפגעים, ועליה של כ-1.5% במספר

ההרוגים. בשנה הזו נהרגו 547 איש. זהו דבר נורא והוא לא מאפשר לנו להיות

שאננים.

בהמשך לדברי היושב ראש אני רוצה להוסיף שהרשות תהיה גוף שיש לה יתרון

גדול: כל הכספים שמיועדים למלחמה בתאונות הדרכים לא יהיו מפוזרים, אלא הרשות

תהיה גורם מתאם אחד של כל ההקצאות. היא תעמוד גם מול האוצר וגם בתוך משרד

התחבורה ויהיה בכך יתרון גדול. תהיה לה יכולת, בתנאים מסוימים, לדרוש ולקבל או

לדרוש ולקבל חלק.

יש בחוק גם דברים טקסיים שלא עולים כסף כגון: דיווח של שר התחבורה

לראש הממשלה, יש כאן דברים שיש להם משמעות תקציבית אבל רגו לא רלוונטים עכשיו

כגון: נושא החינוך, התקנים שייקבעו ועוד. אנחנו מאד מקווים שהתנגדות האוצר

תהיה פחותה. לדעתי, לא צריכה להיות כלל התנגדות. זהו מהלך שעובר להחלטת הממשלה

ועכשיו אנחנו רוצים לשמוע אותה, אחרת כל מה שעשינו יתפוגג, בין אם הוא טוב

במלואו או בחלקו. גם את החלק הטוב לא נוכל ליישם ולממש במידה והחוק הזה לא

יעבור קריאה ראשונה.

נראה לי שלאחר פגישה משותפת שלנו עם שר רואוצר, בהתאם לשינויים

שהתקבלו כאן היום, אין לשר מניע להתנגד להצעה שהתגבשה. אני לא רואה סיבה ששר

האוצר יתנגד ובוודאי שאני לא רואה סיבה להתנגדות מצידו של שר התחבורה. אם שני

השרים האלה לא יתנגדו, גם שר המשפטים לא יתנגד ולא תהיה בעיה.

אני מניח שגם בין רוקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית, יהיה תהליך

זהה, עד שתגובש הצעה שהממשלה היא חלק נומנה.

אני אקרא את והסעיפים עם השינויים שהוצעו.

והצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים.

1. "מטרת החוק היא להגביר את רובטיחות בדרכים, לצמצם את היקפן וחומרתן

של תאונות הדרכים, ולהעמיד לרשות הממשלה את מכלול הכלים והאמצעים

הדרושים להשגת מטרות אלה.

2. (א) ראש הממשלה ידווח לממשלה אחת לחודש על ההקדמות בביצוע החוק.

(ב) בפתיחת כנס הכנסת ידווח ראש הממשלה לכנסת על ההתקדמות בביצוע

החוק.



(ג) שר התחבורה יניח בתחילת כל שנה על שולחן הכנסת, דין וחשבון

שנתי, בדבר ההתקדמות בביצוע החוק בשנה החולפת ותכניות הממשלה

לשנה הקרובה.

3. שר התחבורה הוא השר האחראי מטעם ראש הממשלה לביצוע מכלול הפעולות

במאבק בתאונות הדרכים, ובכללן ביצוע סעיפי חוק זה."

אנחנו עוברים מכאן לנוסח הלבן, פרק בי, בהשמטת המילה "פרשנות".

"סימן אי - הקמת הרשות ותפקידיה.

הקמת הרשות.

מוקמת בזה הרשות הלאומית למאבק בתאונות דרכים (להלן - רורשות).

הרשות תאגיד.

הרשות היא תאגיד.

הרשות גוף מבוקר.

הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה,

התשי"ח-1958 (נוסח משולב).

תפקידי הרשות

א. רורשות תקבע מדיניות כוללת לבטיחות בדרכים ובכלל זה מניעה, טיפול,

ענישה, ואכיפת חרק בתחום עבירות התנועה, ותשמש הסמכות העליונה

לנושאי בטיחות בדרכים בישראל.

ב. עם כינונה של הרשות, היא תכין תוך 6 חודשים תכנית חרום למאבק

הלאומי בתאונות הדרכים. התכנית תיושם בחמש השנים הראשונות מיום

אישורה ע"י הממשלה.

ג. מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א) יכללו תפקידי הרשות גם את

(1) לגבש מדיניות לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, רשויות

מקומיות, מוסדות ואירגונים אחרים העוסקים בבטיחות בדרכים,

לתאם להפעיל ולקדם שיתוף פעולה זה.

(2) לקבוע את סדרי העדיפויות, רוקדימויות וההיקפים בכל הנוגע

להקצאת המשאבים הלאומיים לבטיחות בדרכים, לקבוע את הכללים

להקצבות לגופים השונים הפועלים לבטיחות בדרכים, מתוך תקציב

הרשות, ולהקצותם.

(3) לגבש תקינה מחייבת במכלול התחומים הקשורים בבטיחות בדרכים,

לרבות - תשתית הכבישים, חינוך, ענישה ואכיפה, הכשרת הנהג

והדרכתו, רישוי נהגים ורכב, ציוד ואביזרי בטיחות לפרט ולרכב,

ולהולכי רגל."

פסקאות (4) ו-(5) מבוטלות.

(6) "לתכנן, לרופיק ולשדר מטעמה על פי החוק, תכניות הסברה לבטיחות

בדרכים בכלי התקשורת".



אנחנו נשמיט את המילה "אלקטרוניים", כדי לתת יצוג גם לעיתונים.

(7) "ליזום, לר1אם ולקבוע מדיניות לעידוד פעילותם של גופים

ויחידים 1תחומי תנטיחות בדדכים, ולפקח על פעילותם.

(8) ליזום, לתכנן ולתאם הכשרה והסמכה של כוח אדם מקצועי במיגזד

הפרטי והיבורי בתחומי הבטיחות בדרכים, ולפקח על פעילותו.

אנחנו מבטלים את פיסקאות (9) עד (14),

אנחנו נמצאים בשלב של הגדדת יעוד הו-שות ואני מציע לא לבטל את פיסקה

(12).

אנחנו לא נבטל את פסקה (12) ואני קודא אותה:

"לרכז מידע, ליזום מחקדים ולפתח ידע בתחום פעולתה של הרשות,

ולקבל מידע כאמור בתוספת החמישית לפקודת התעבורה בכפוף

להוראות כל דין."

התוספת החמישית מדברת על העברת נתונים סטטיסטים למשטרת ישראל.

אני מציע להשאיר גם את פסקה 13 כי היא תהיה רלוונטית.

אני קורא את פסקה (13):

"לייצג את המדינה בפני גופים ארציים ובינלאומיים העוסקים

בבטיחות בדרכים, ולקיים עמם שיתוף פעולה במסגרות שונות."

פסקה (15) היא חזרה על הנאמר בפסקה (5) ואנחנו מבטלים אותה.

(16) "להפעיל מערכת בקרה ומעקב על מכלול הפעולות לבטיחות בדרכים,

להסיק מסקנות ולפקח על ביצוע השינויים המתבקשים בפעילויות

השונות."

אנחנו חוזרים לנוסח הכחול.

4(ג) "בהנהלת הרשות יהיה יצוג הולם למשרדי הממשלה ולגופים

הממלכתיים המופקדים על המאבק בתאונות הדרכים."

סעיפים 7-5 מתבטלים. סעיף 8 משתנה ולהלן הנוסח החדש:

8(א) תכנית הלימודים, כמשמעותה בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953,

תכלול את נושא הבטיחות בדרכים כמקצוע חובה, מקצוע זה יימנה

בשקלול הישגי התלמיד כיתר מקצועות החובה.



(1) הלימודים יהיו בהיקף של 30 שעות לפחות בכל שנה משנות

הלימוד, היקף זה ימומש במלואו החל בשנת הלימודים התש"ס.

9(א) לא יגש אדם למבחן נהיגה מעשי אלא אם כן עבר בהצלחה השתלמות

מעשית הכוללת;

(1) שיעורי נהיגה בתנאים מכבידים, ובכלל זה נהיגה בכביש

רטוב, נהיגה בלילה, נהיגה בשטח הרר ונהיגה מהירה בכביש

בין עירוני;

(2) תרגולת מצבי חירום ובכלל זה בלימת חירום והתחמקות

מחדירת מכשול תוואי הנסיעה;

(3) סכנות הנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

(4) יסודות העזרה הראשוכה.

(ב) לשם ביצוע סעיף קטן (א) תדאג הרשות לרקמת מערכת מגרשי הדרכה

מקומיים ואזוריים.

(ג) מבחן הנהיגה המעשי לקבלת רשיון הנהיגה יכלול מבחן בתנאים

מכבידים ומבחן נהיגה בתרגולת מצבי חירום."

סעיפים (ד) ו-(ה) מבוטלים.

סעיף 10 מבוטל.

סעיף 11.

(א)(1) "הרשות תנסח מדדים מחמירים להגדרת כבישים ונקודות תורפה

עתירי תאונות - בדרכים העירוניות והבין עירוניות.

(2) עד לתום תקופת החירום ישוקמו הכבישים ונקודות התורפה

עתירי התאונות כפי שהוגדרו בפסקה (1)."

בסעיף 5(ב) בנוסח הלבן אחרי המילים "בחמש השנים הראשונות", אנחנו

מוסיפים את המילים (להלן - תקופת החירום).

אני מציע לבטל את סעיף 11(ב) כי נאמר לי שהסעיף הזה בלתי אפשרי, וחבל

שנכניס משהו שמראש אין לו סיכוי.

רן כהן;

זה גם לא נכון לעשות את זה אגב תאונות הדרכים. זה צריך להיות אגב

ראיה לאומית.

11(ג) "הרשות תפעל לרקמת תשתית ייחודית לשיפור בטיחותם של הולכי

רגל ורוכבי אופנים במרחבים העירוניים, לרבות רימזור מיוחד,

הפרדה מיפלסית, מדרכות ושבילים מיוחדים."

זהו נוסח מאד מצומצם והמילים "תפעל להקמת" מאד מינוריות. כך גם

בפסקאות (ד) ו-(ה).



11(ד) "הרשות תפעל להקמת מערך ארצי לפינוי נפגעים ולמתן עזרה

ראשונה, שיפעיל כלי רכב המסוגלים להעניק סיוע בכמה תחומים

כיבוי אש, חילוץ נפגעים לכודים, מתן טיפול נמרץ

באתר התאונה והעברת הנפגעים לבית תולים.

(ה)(1) הרשות תפעל להקמת מוקדי תקשורת לדיווח מיידי על אירועי

תאונות דרכים עם נפגעים, בכבישים המרוחקים ממרכז הארץ.

(2) הרשות תפעל לרוקמת מוקד דיווח ארצי על מפגעי בטיחות

בדרכים.

(ו) הרשות תהיה רשאית להגיש תזכיר למוסדות התכנון והבניה

בנושאים תכנוני ים הנוגעים לבטיחות, לקראת דיונים והחלטות

בנושאים הקשורים בדרכים ובתעבורה.

12. אבזרי בטיחות לרכב, לרבות מזגני, על פי רשימה שיקבע שר

התחבורה בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיו פטורים

מכל מס, למעט מע"מ."

למה מציינים דווקא את המזגנים?

רן כהן;

יכולים לטעון שזהו אביזר רווחה, וברוקשר הזה אנחנו מתייחסים אליו כאל

אביזר בעל משמעות בטיחותית.

לדעתי, זה גם לא מפריע לאוצר כי זה שולי לחלוטין.

אני קורא את סעיף 13.

(א) "משטרת התנועה תעסוק בנושאי התנועה בלבד, ותהיה כפופה למפקח

הכללי של המשטרה.

(ב) מספר השוטרים במשטרת התנועה, החל בחודש ינואר 1995 ואילך,

לא יפחת מ-3600.

14 (א) על אף האמור בכל דין, משפט בשל עבירת תעבורה, ייפתח לא

יאוחר מ-6 חודשים מיום ביצוע העבירה."

כותרת השוליים של סעיף זה תהיה "מועד פתיחת משפט בעבירות תעבורה".

(ב) "הרשות, לאחר התייעצות עם משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט,

תהיה אחראית להקצאת התקציב הנוסף הנדרש לצורך ביצוע סעיף

קטן (א)."

אני מבקש מהאוצר להביא לנו בכתב, עד יום ראשון הקרוב, לפי סעיף 138

(א)(ב), כמתחייב בחוק, מסמך בעניין העלויות.



אני מעלה את החוק, לפי הסעיפים, להצבעה.

1עד - 2

נגד - אין

הצעת החוק אושרה להעלאה לקריאה ראשונה.

היו"ר צי הנג1י;

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.