הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. לי בשבט התשנ"ו (20 בפברואר 1996). שעה: 10:00

נכחו: חברי הוועדה: ג י פת - מ"מ היו"ר

ש' אביטל - חבר כנסת המציע

מ' זנדברג

ח' פורת

אי פורז

י' שמאי - חבר כנסת המציע

י' בשיא - מנכ"ל משרד החקלאות

י' פרידקין - משרד החקלאות

מי קדמון - מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות

ד' דרור - משרד המשפטים

בי בר-און - משרד לאיכות הסביבה

אי רוזן - משרד לאיכות הסביבה

י' מירון - משרד הפנ ים

י י ישי - מנהלת ההסדר

י' אדומי - סגן מנהל האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישר

אי כהן - מנהל מחלקה בהתאחדות האיכרים

מ' לויט - תנועת המושבים

י' סלומון- האחוד החקלאי

ד' קורמן - האיחוד החקלאי

גי גור - העמותה לשמירת איכות החיים במושבים

ג' שינרסקי - " " " " "

ר' כהן- " "

נ' בן-נתן-

ש' סנדלר - " " " " "

יי שגיא - ראש ענף סקטור חקלאי באיגוד הבנקים

נ' שטרית- סגן מנהל מחלקת אשראי באיגוד הבנקים

ר' פישל - עורכת דין בהתאחדות הקבלנים

א' גרין - התאחדות הקבלנים

סי פרדקין - מינהלת פל"ח

מ' בארי - יו"ר של"ח

אי רקח - דובר של"ח

ני בן-אליעזר - עמותת של"ח

די שולברג - " "

מ' דיסטניק - " "

די שולברג - " "

ד' אלקיס - מושב חמד

אי סלע - מושב צפרייה

די גולדווט - מושב רשפון

אי דבוש - חבר מושב

צי כהן - יי "

ר' הרוש - " "

מי הרוש - " "

מי פרנקל-שור מ"מ היועצת המשפטית

ל' ורון

אי עצידה

1. החרפת המשבר במושבים והוק גל - הצעה לסדר היום

של חברי הכנסת יעקב שמאי ושמואל אביטל

בשיתוף עם

2. הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה} התשנ"ד-1994,

מאת חבר הכנסת שמואל אביטל.



1 .החרפת המשבר במושבים וחוק גל

הצעה לסדר היום של חברי הכנסת שמואל אביטל ויעקב שמאי

בשיתוף עם

2. הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) התשנ"ד-1994

מאת חבר הכנסת שמואל אביטל

היו"ר ג' פת;

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני מקדם בברכה את אורחינו הנכבדים.

חחרפת המשבר במושבים וחוק גל, הצעה לסדר היום

של חברי הכנסת שמואל אביטל ויעקב שמאי והצעת חוק התכנון והבנייה של חבר הכנסת

שמואל אביטל ואני יודע שהיא גם מתואמת עם חבר הכנסת יעקב שמאי. אני מקווה

שנוכל להזיז דברים קדימה. אני רוצה להודיע שחבר הכנסת שמאי ממלא כאן את מקומו

של חבר הכנסת עוזי לנדאו.

הוועדה תקיים בהקדם דיון חוזר בנושא הסכנה האורבת לנהגי המוניות בישראל.

לצערי הרב, אני חייב להפנות אצבע מאשימה למשרד התחבורה שהביא כובע מצחיק כזה

של ליצנות למוניות בישראל. חברי הוועדה הצטרפו וביקרו במערכת ההסעה של מוניות

בתל-אביב ובמשך שעות ארוכות בלילה נסענו עם המוניות הללו והכובע המצחיק הזה

שמסמן מצוקה היבהב והיה צריך שלפחות שוטר אחד במשך חמש-שש שעות יעצור מונית

כזו וישאל מה קרה. דבר כזה לא קרה למרות שעברנו עשרות שוטרים ועשרות ניידות.

אם כך זה בתל-אביב תארו לכם מה קורה למונית שיש לה כובע מהבהב והיא קבורה

בפרדס ושם רוצחים את הנהג או ששודדים אותו ואנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן

לעבור לסדר היום בנושא הזה. חברות בינלאומיות, בינהן מוטורולה וראינו זאת

בעיננו, הגישו הצעות לקריאת מצוקה שבקריאה כזו אפשר לאתר את המונית בכל מקום

ולדעת תוך דקות היכן היא נמצאת ולהגיע לעזרת הנהג, אבל משרד התחבורה פועל לאט

לאט ומעשים איין. הוועדה שנתנה הנחיות למשרד התחבורה בעניין הזה רואה בחומרה

רבה את העובדה שמשרד התחבורה לא פעל ואנחנו באמת שואלים את השאלה מדוע צריך

לפעול רק לאחר שלא שמונה נהגי מוניות נרצחו, אלא עד שיהיו 12 נהגי מוניות

שירצחו. רק אתמול בלילה היה שוב שוד של נהג מונית. חלק גדול מהפעולות הללו

נעשות כפעולות חבלה עוינות, לכן אני מודיע שהוועדה תטפל בנושא הזה בימים

הקרובים ולא תיתן לעניין הזה מנוח עד שלא נדע שיש לנהגי המוניות אפשרות לקרוא

לעזרה לפני שהם נרצחים ולא להשאיר זאת לאלמנות וליתומים.

רבותי, אני מציע שנקיים את הדיון הזה במשולב. אני אבקש מחבר הכנסת אביטל

ואחר כך מחבר הכנסת שמאי להציג את הנושאים.

הכותרת של הדיון הוא החרפת המשבר במושבים וחוק "גל" ומצד שני הצעת החוק

שלי לגבי התיקון בחוק התכנון והבנייה. אני איבדתי את קולי בהפגנת חקלאים בעזה

וההפגנה של החקלאים היא נסיון שלנו לתת אפשרות למי שעדיין עוסק בחקלאות

להתפרנס בכבוד. יש מציאות שהיא מתמשכת ורבים וטובים כבר אינם חקלאים. כל

ממשלות ישראל ובעיקר הממשלה הזאת לא נקטו בשום יוזמה ולא ניתן מענה לתחלופה של

התעסוקה לכל אותם אלפי בתי אב חדלו מלעסוק בחקלאות. בתוך זה מזה שנים, משנת

92, אנחנו מתמודדים עם הסדר החובות.



אדוני היושב ראש, העובדה שאתה שילבת ביחד את שני הנושאים האלה מחדדת את

העניין. אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בשלב הקריטי של חוק גל שבזמנו כשעברנו את

המסלול המהיר - שהיה לו כינוי מאוד מסוים - לא רצינו להפוך כבני ערובה את

האנשים שמסוגלים לצאת ולהשתחרר מהערבויות וכפי שהמינהלת דיווחה פה מספר פעמים,

אלפי חקלאים כבר הסדירו את חובותיהם ויצאו מהמעגל.

בדיון האחרון נעשה פה נסיון, לא על ידי פקידי ממשלה, אלא על ידי משפטנים

מטעם המדינה, לעשות פה תרגיל ולעקוף את כל הנושא של מימוש נכסים חקלאיים. מאחר

ויש לנו ויכוח ומאחר והממשלה רק עכשיו שמה סוף סוף את התקנות לחלוקת התמורות,

היה פה נסיון להעביר את מימוש הנכסים הלא חקלאיים, את סעיף 20. אנחנו עצרנו

זאת בדיון הקודם משום שיש סיכום עם ראש הממשלה, הוקצה כבר מיליון שקל לנושא

הזה, איך לא מבצעים מימוש נכסים בפריפרייה. אני מקווה שהיום בישיבה שנקיים

איתו נוכל לתת מענה לדבר הזה והאם באמת יש לממשלה הזו בהתאם לחוק כפי שהוא

כוונה לנשל ששת אלפים חקלאים בפריפרייה מהקרקע ומהמים ולהשאיר אותם בתוך

הבתים שלהם באיזשהם הסדרים לא ברורים. אני מקווה שהעניין הזח יקבל היום תנופה

וזה בטח יבוא לפני הוועדה לכשימצאו לנכון.

אני רוצה להציג את הצעת החוק. מזה שנה וחצי אנחנו עוסקים בתופעה קשה מאוד

במושבים. אחד קורא לה תעסוקה חלופית בפועל, אחד קורא לה מחסנים ואחד קורא לה

מפגעים. התופעה הזו התפתחה, היא קיימת והיא היתה ונטיל לחלק מהאנשים בציאת

פרנסה במבנים שקודם לכן הם השתמשו בהם לצורכי חקלאות. הרוב המכריע של המבנים

הם בלתי חוקיים לפי החוק, אבל יש בהחלט מקרים שהם חריגים ביותר. אבל, הכל נכנס

לדייסה אחת. לפני שנתיים כל שרי הממשלה הרלבנטים הכירו שהתופעה היא תופעה

וצריך לתת לה הסבר ומענה, אבל אף אחד לא נקט בשום פעולה. ואז הנחתי את הצעת

החוק והיה דו"ח קדמון שהגיע לממשלה רק לאחר שחבר הכנסת גדעון פת בהיותו יושב

ראש הוועדה, איים ואיים. בחודשים האחרונים עברנו כברת דרך בעניין הזח. כשאני

הצגתי את הצעת החוק אמרתי במפורש שצר לי שהממשלה במקום להסדיר את הדברים, מצד

אחד לטפל בחריגים ומצד שני למצא מענה גם לתופעה וגם לאפשרות להיות בתוך הכפר

בצורה סבירה, התעלמה מהעניין הזה. כשאני הצגתי את החוק מעל הדוכן במליאת הכנסת

וכאן בוועדה אני אמרתי שמבחינתי טוב שהחוק הזה לא ימצא בספר החוקים של מדינת

ישראל. כי במהות זה חוק שכאילו אמור לשחרר עבריינים בצורה לא סבירה ואני כינתי

את החוק הזה "חוק שוט", וזאת כדי לאלץ את הממשלה לעשות מעשה ולתת לדברים

פתרונות.

בחודשיים חאחרונים אנחנו הגענו להבנה והמעורבות של חבר חכנסת פת ושל

הוועדה היו משמעותיות ושר הפנים חיים רמון מצא פורמולה שבה תהיה התייחסות

למבנים הקיימים בקטגוריות שונות. לפני שלושה שבועות הוא הוציא הנחיות לוועדות

המחוזיות. מצד שני יש דיונים עם היועץ המשפטי לממשלה. חבר הכנסת פת כתב ליועץ

המשפטי לממשלה ולראש הממשלה הרבה מכתבים, זה התחיל לפני שנה עד לפני חודשיים-

שלושה. היועץ המשפטי לממשלה צריך בהתאם לדו"ח קדמון לתת מענה שהוא לא מענה של

השרים או של הממשלה. יש שם סעיף שמדבר שעד שיקרה, עד שיתקינו ועד שיגבשו

תוכניות כאלה ואחרות מהוצאת מבנים החוצה ועד פארקים לתעשייה, תהיה עצירה של

ההליכים. אני התבקשתי בזמנו למשוך את הצעת החוק המקורית שלי, אחרי שבישרו לנו

שדו"ח קדמון אושר בממשלה. אנחנו החלטנו שאנחנו משאירים את החוק הזה כפלטפורמה

וכשוט די שהממשלה באמת תעשו משהו.

מאחר והתייחסותי לחוק היתה כל הזמן כאל "חוק שוט" ומצד שני הדברים

התגלגלו ובכל זאת קרה משהו בחודשים שמקדם את העניין, אני החלטתי על בסיס הצעת

החוק המקורית להביא את התיקון שהוא במהותו לא מחכה לממשלת ישראל, הוא נותן לה

עוד זרוז, והוא בעצם מנסה ליישם את דו"ח קדמון בחקיקה ראשית. יש דיעות לכאן

ולכאן לגבי דו"ח קדמון, אם זה לגבי שותפויות, אם זה לגבי הגודל, אבל זה הדו"ח

וזה כלי העבודה שהממשלה מחויבת לו. לכן, התיקון להצעה שלי מתמקד בדבר אחד, הוא

מתקן את ההצעה המקורית שהיא היתה ברורה, אני חוזר ואומר בפעם השישית איך

התייחסתי אליה ופה אני מנסה לעשות דבר אחד. הממשלה אישרה את דו"ח קדמון, היא



עשתה כמה פעולות כדי לבחון אותו ברמה של הביצוע. שר תפנים עשה מעשה בעניין,

היועץ המשפטי לממשלה מצוי בעניין. שר החקלאות בדיון האחרון פה תמך בעניין הזה.

מה שמונח פה הוא דבר פשוט, מצד ארוד חקיקה שמחייבת את הממשלה לבצע את הפעולות

העקרוניות ליישום הדו"ח, ומצד שני מאחר וזה כרוך בלא מעט פעולות מצד הממשלה,

הקפאה של ההליכים כפי שהם וכפי שקבע דו"ח קדמון. אני השתדלתי מאוד להיצמד

לדו"ח קדמון בשני הדברים האלה, על מנת שנביא רגיעה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מאחר ועברנו את הקריאה הטרומית אני מציע

להעביר היום את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אנחנו יכולים להעלות את הצעת החוק

לקריאה ראשונה עוד השבוע יש לנו זמן בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה להחזיר את

הצעת החוק לדיון מפורט פה בוועדה. אס למישהו יש התלבטויות וחשש בעניין הזה, אז

אני באופן חד צדדי מתחייב כמובן שהצעת החוק לא תגיע לקריאה שנייה ולקריאה

שלישית לפני שיושב ראש הוועדה ימצה כל הליך שימצא לנכון ויתכן שהוא יחליט לזמן

את השרים הרלוונטים. אם אנחנו רוצים להתייחס לחוק כעוד הפעלת לחץ על הממשלה,

יש להריץ את הצעת החוק לקריאה ראשונה שלאחריה היא ונחזור פה לדיונים עד לקריאה

שנייה ושלישית ואז נעמיד גם את הממשלה במבחן איך היא מתייחסת לעניין הזה.

אני רוצה להזכיר פה עוד עניין. היה פה דיון ואנחנו הטלנו על צוות של כל

המשפטניות לגבש נוסח. הצוות גמר בלא כלום. הוא התכנס פעם אחת והיה ברור לכולנו

שהוא לא יכול לעשות הרבה בגלל הקוטביות בדיעות, לפחות בהצעת החוק המקורית שלי.

לכן, אני מביא את ההצעה הזו שהיא במקום הנוסח שהצוות היה אמור לגבש.

אנחנו דנים היום בדיון במסגרת שני נושאים: אחד, הצעה לסדר של השוואת

הזכויות בין הקיבוצים למושבים במסגרת חוק גל והסדר מקיבוצים. הנושא השני, הוא

נושא המחסנים במסגרת הצעת חוק לקראת קריאה ראשונה.

הישיבה הזאת נקבעה כבר לפני שבועיים, אבל בשלושה ימים האחרונים קרו רצף

של אירועים מעניינים. ראשית, ההפגנה של החקלאים ביום ראשון על כך שמכניסים

עגבניות מעזה והחקלאים שלנו צריכים לזרוק את העגבני ות. שנית, ביום שני התבשרנו

שההסדר המשלים לקיבוצים בעוד 6 מליארד שקל שמתוף זה מחיקה של 4 מליארד שקל,

'תצבע. בשני המצבים האלה שאלתי את עצמי, איפה אני חי בעצם? אני הי במקום אחר

או שאני חי במדינה אחת? אני חי במדינה תחת משטר אחד שאין בו אפליה בין אזרח

לאזרח או בין סקטור לסקטור, או כאשר סקטור חקלאי מאורגן בשתי קבוצות ארגון

קיבוץ ומושב והעניין קשה לי מאוד. מכיוון שאני אמרתי ואני אומר ואני

אחזור ואומר, אין לי ולא כלום נגד הקיבוצניקיסם, יש לי נגד מבצעי המדיניות.

הקיבוצניקים לא אשמים, מבצעי המדיניות אשמים ואני אומר אפילו ברמה של פושעים

ואני אנמק ואסביר למה.

בישיבה הקודמת אמרתי שיש 250 ישובים קיבוציים ויש כ- 450 ישובים מושביים.

אלה חיים מחקלאות ואלה חיים מחקלאות. אלה עשו 18 מליארד שקל ואלה 18 מליארד

שקל. הקיבוצים ב-18 מיליארד שקל בנו מפעלים, מחסנים, תעשיה, קיטרינג, הקימו

אולמות לחתונה וכמו כן ופיתחו את נושא הקייט. המדינה בצורה פושעת למרות שהלכה

לקראת מחיקה של 65$ בקיבוצים, לא ביקשה לקחת מהם ולו נכס אחד ואתם יודעים מה?

אני בעד. אני אומר שזה כבר ברמה של פשע משום שאם וכאשר יש חייב ולחייב יש

נכס והנכס שווה ערך, אם זה לא פשע צריך לקחת אותו . אם לא לוקחים אותו אי אפשר

לבוא לקבוצה אחרת שהיא יותר גדולה והיא נמצאת בקבוצת אירגון שונה ושיש לה חוב

שכל החוב שלה בחוק נכון להיום הוא 4.5 מיליארד שקל בערך. אני שואל את השאלה

למה?



אדוני היושב ראש, ככל שאני מתעמק בבעיית הזל אני מבין פחות ופשוט צר לי,

לדוגמא, חקלאי המתגורר בכפר טרומן וששמו מקס חרוש מגדל עגבניות, מלפפונים

בחממות. הוא הקים עוד מחסן, האם מישהו הזדעזע מזה שבאו להרוס לו בצו את המחסן

לפני שבוע? למישהו זה הפריע?

זה היה אחרי ההוראות של שר הפנים.

אחרי הוראות שר הפנים. ועם כל הכבוד לשר הפנים או ששר הפנים לא יודע

לאכוף את ההחלטות שלו, או שאף אחד במחוזות לא שומע לו,

א' רקח;

יש שר ויש פקידים והפקידים והשר זה דברים שונים לגמרי. ישנו הבדל בין מה

שהשר קובע לבין מה שהפקידים עושים וצריך לחקוף את הפקידות,

י י שמאי;

לנו בכנסת אסור לתקוף את הפקידות, אנחנו יכולים לתקוף את המדיניות. יושב

כאן מנכ"ל משרד החקלאות והוא פקיד בכיר מאוד והוא מבצע את המדיניות של השר, מי

שאשם הוא השר ואני לא אומר את הדברים כי אני רוצה לתקוף את השר, אלא משום שאני

רוצה להראות את העובדות המוזרות שקורות כאן שאחד אומר כן והפקיד אומר לא.

מספרים לנו סיפורים עד כמה המדינה הזו משרתת אותנו ועד כמה היא למעננו

ואנחנו למענה, אבל אני רוצה להראות להוכיח שזה לא עובד כך, מתנגדי התעסוקה

החלופית שבאו לוועדה ניסו לשכנע אותי כמה נזק זה גורם ואני מסתכל שוב על מר

הרוש ושואל האם באמת מר הרוש פשע בכך שהוא ביקש לגדל עוד קצת מלפפונים ועוד

קצת עגבניות? וכאשר הוא מרוויח או מפסיד הוא לא בא בטענות לאף אחד. האם זה

הפריע למישהו? האם מישהו מהמתנגדים שיושבים כאן ראה איפה הוא בנה את הסככה

שלו ואיפה הוא רצה לגדל?

אני גר בגבעת עדה, אני נוסע לתל-אביב דרך כביש החוף ואם אני רוצה או לא

רוצה אני רואה ישובים מצד שמאל וישובים מצד ימין, אני רואה שישוב אחד ששמו

שפיים כל הזמן הולך וגדל, הולך וצומח עד כמעט בלי דיי ולא ראיתי שיש שם צו

עצירת עבודה, לא ראיתי שיש שם צו הריסה. לא ראיתי וזאת משום שקיימת אפליה, לא

יעזור. קיימת אפלייה פושעת בין שני ארגונים חקלאים, בין ארגון שנקרא מושב

לארגון שנקרא קיבוץ ואני לא רוצה לבוא ולשאול אם הם קיבלו היתר או לא קיבלו

היתר.

חבר הכנסת אביטל, מה לנו קרה בנושא קדמון? דו"ח קדמון ניסה לנעול אותנו,

כי מבנה המשק שלנו בנוי בצורה כזו שיש לנו את הבית וממול יש סככות ואמרו לנו,

תחנקו בתחום השלושה דונם, בזמנו גידלנו רפתות, עופות ואווזים. גידול אווזים

ופיטום הודים הם ענפים שבהם יש הרבה רעש, מחנק וריח לא נעים,

אבל זה היה בסדר, כי זה היה בתחום החקלאי, אבל אם קם מחסן במקום גידול ההודים

והוא הוקם משום שאין פרנסה בחקלאות והיום החקלאים מגדלים בציפורנים האחרונות

שלהם את הירקות והפירות, זה לא בסדר. החקלאי עשה חלופת הכנסה, במסגרת חלופת

ההכנסה החקלאי מצא פתרון מעניין בכך הוא מתפרנס והוא משלם גם מס הכנסה.

זאת אומרת לא הופכים אותו לבטלן בעל כורחו.



יש לזכור שהחוב של חבר המושב הוא לא שלו, כי זה התגלגל לו מהארגונים,

מהמפעלים האזוריים ומאירגוני הקניות. אחר כך זה עבר לוועד ומהוועד זה עבר אליו

במסגרת הערבות ההדדית. כדאי שכל הנושא הזה ילמד ויחקר במסגרת המחקרים על הקמת

ההתיישבות במדינת ישראל, איך קרה שצורת האירגון הזו קמה בצורה בולשביקית. אני

שואל את עצמי ריבונו של העולם, למה לזה באים לקחת את הנחלה, משום שקוראים לו

מושב ולמה בקיבוץ אי אפשר לקחת את הנחלה, משום שקוראים לו קיבוץ?

החוק קם ומתנגד לחלופת ההכנסה הזו במקום הקרקע החקלאית שמצא החקלאי.

לחוק יש סיוע, סיוע אגפי אגפי, גם לישובים ויש כאלה שצודקים ויש כאלה שלא

צודקים ואני רוצה לתת דוגמא. אני מחזיק כאן תביעה מבית משפט נגד וייס יהודה

ממושב טירת יהודה. מר ויס בנה מבנה בשטח של כ-200 מ"ר הבנוי מקונסטרוקציה של

מתכת וקירות פח חממות זה לא מתכת? אדוני היושב ראש, זה לא 500 מ"ר לפי דו"ח

קדמון, זה 200 מ"ר. קורה פה מצב שכאילו תופסים עייט ומסתערים.

ברשותי, עוד מכתב שנשלח ב-10 באוקטובר 1995 אל בת-שבע קופטש ממושב רשפון

שנשלח מהמשרד לאיכות הסביבה, מחוז מרכז בנושא שימוש חורג שבו כתוב: "המבנה

אינו משמש כסופרמרקט. במבנה פועל מחסן מזון, המלאי והיקף הפעילות אינם גדולים

במיוחד. היקף הפעילות המתקיימת כיום בשטח ומהותה עונים בהחלט על הדרישות

הסביבתיות המצוגות בדו"ח קדמון." מהמכתב הזה אנחנו למדים שמישהו התלונן על

בעייה של איכות הסביבה וכמו שאמרתי קודם אינני בא בטענות אל המתלונן.

אני רוצה לפנות למשרד החלקאות ולומר, יש לכם תקציב. במסגרת התקציב הזה

עליכם למצוא היום פתרון מיידי, כי אחרת אני אאשים אתכם בפשע חברתי והתיישבותי.

תזרימי 2 מיליארד שקל מ-4 מיליארד שקל של הסדר הקיבוצים המשלים ליוסי ישי

ותגידו לי עם זה תתמודד ותשחרר את כל החקלאים מהמצוקה ומהחשש שיקחו להם את

הנחלות ובכלל מכל הצרה הארורה הזאת. דעו לכם, שכאשר באים ורוצים לקחת לחקלאי

את הנחלה, הוא לא עוזב ולא מוותר. הוא מצלצל, הוא שולח שליחים, הוא לא יתן

לקחת לו את הנחלה. איך הקיבוצים ירגישו עם זה? האם הם יהיו אדישים? יש הסדר

קיבוצים ואתם צריכים לקרוא להסדר חקלאים שבמסגרתו יש לוותר להם כדי שלא ניקח

להם את הכל. עליכם לשחרר את הצרה הארורה הזו.

ברצוני להתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת אביטל. חבר הכנסת אביטל היה מוכן

לקבל את דו"ח קדמון בתנאי שהוא יתבצע הלכה למעשה. דו"ח קדמון לא מתבצע הלכה

למעשה, זאת עובדה ולא חשוב מי אשם. אם משרד הפנים לא יתן מענה מיידי להפסיק

מיידית בהתאם לאותה החלטה של הוועדה, אין שום סיבה אחרת אלא לכפות את זה,

למרות ההתנגדויות המפולפלות של המשפטנים.

לקיבוצים נתנו סובסידיה עקיפה ועכשיו נתנו להם סובסידיה ישירה. הסובסידיה

העקיפה היתה כאשר שהבנקים נתנו להם את ההלוואות לקחת ולמשוך בלי די והם ניהלו

את החיים כפי שניהלו אותם ואילו היום כאשר מחקו להם. כלומר, יש פה הטא על פשע,

לא רק לפשע. מנגד ישנם החקלאים שהקרקע שלהם היא מקום העבודה שלהם. אין להם

דמי אבטלה, אין להם פנסיה. לדוגמא, שני עולים הגיעו בשנות ה-50 באותה אונייה.

אחד התיישב באשדוד והשני התיישב במושב תדהר. העולה שהתיישב במושב תדהר, קרה לו

מה שקרה לכל המושבים, הוא נכנס לחובות. יש לו חוק גל, הוא לא יכול לגדל ירקות

והוא לא יכול להתחרות בתוצרת החקלאית מעזה. העולה השני שגר באשדוד, לו יש בית

על דונם אחד שהיא הנחלה שלו. לאחר כמה שנים הוא פדה אותה במאות לירות והיום אם

הוא מוכר את ביתו אומרים לו: זה הבית שלך. הנחלה שלנו היא מקום העבודה שלנו

ומקום המגורים שלנו גם יחד ושם אנחנו צריכים למצוא את הפרנסה שלנו מבלי

שניפגע.

לכן, אני מציע להעביר את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה. אם יבוא השכל

לממשלה, היא תאפשר להם להתקיים במסגרת הצעה של דו"ח קדמון ואם לא, אנחנו נעביר

אותה לקריאה שנייה ושלישית.



היו"ר ג' פת;

אני אבקש מיוסי ישי לתת לנו דיווח קצר מה קרה מה קהה עם ביצוע חוק גל מאז

שהוועדה אישרה את התקנות הרלוונטיות. ישנם עוד שני סטים של תקנות שהוגשו

לוועדה וכבר הוחל בתם הדיון. אנחנו רוצים לשמוע מכיר ישי כמה מתוך 32 אלף

יחידות ניצלו את המסלול המהיר ויצאו מכלל העניין, כמה מהמשקים הגיעו להסדר?

וכמה עדיין עומדים במשא; ומתן להסדר?

י' ישי;

כ-15 אלף מושבניקים כבר הסדירו את החובות ויצאו מהמעגל של הסדרת החובות

במסגרת חוק גל וכ-160 אגודות מתוך 500 אגודות כבר סיימו. חבר הכנסת שמאי הזכיר

את הסדר הקיבוצים, אני בהסדר הקיבוצים לא מבין כלום ואני לא יכול להבחין

ולבדוק מה עדיף על מה. אני יכול לומר מה עושים אצלנו ומה ההערכות שלי לגבי

ההמשך. בניגוד להסדרים אחרים והסדר הקיבוצים בתוכם, אחד הדברים שקיים בהסדר

המושבים על פי חוק גל זו המערכת השיפוטית שמבררת וקובעת את החוב. עיקר העבודה

של המשקמים בשנתיים וחצי האחרונות מאז מינויים היא בירור החוב וקביעתו. וכאן

בניגוד למה שמשתמע כלפי חוץ, שני הצדדים מופיעים עם עורכי דין, עם רואי חשבון

ועם חברות שבודקות ריבית, חברות כאלו מופיעות אצלנו יום יום. החוק קובע הפחתה

אוטומטית של 20%. החוק קובע פריסת יתרת ההוב במידה ויש כושר החזר לתקופה של עד

17 שנה. החוק קובע שאם אין מספיק כושר החזר וזאת אנחנו מאמתים בחקירה בהצהרת

הון ואם גילינו שזה המצב ואין לחייב נכסים לא חקלאיים, יש מחיקה אוטומטית של

עד 40% והדבר הזה נכנס כדבר שבשיגרה. לגבי ישובי קו עימות שהם 100 מושבים מתוך

500, זאת אומרת כ-% 20, מחיקת כל החוב. בחלק גדול מהמקרים בישובי קו עימות

המחיקה מגיעה לעשרות רבות של אחוזים, שואף לכיוון של ה-100%. ויש מחיקות

באזורים שונים שאיזור פתחת שלום הוא המובהק שבהם ששם לא רק חובות לאגודה,

חובות לאירגון הקניות כפי שחבר הכנסת שמאי אמר, אלא גם חובות ישירים נושים

בנקים ואחרים ומאחר והמשקם מטפל בכל החובות שהוראות החוק חלים עליהם, יש

מחיקה של מאות אלפי שקלים ברמת הפרט לאותם מתיישבי ישובי קו עימות.

נשאלת השאלה, מת קורה עם כאלה שלא מוגדרים כישובי קו עימות ואחרי מחיקה

של 20% הפחתה בהתחלה ו-40% בהמשך הם עדיין לא מסוגלים לשלם את היתרה ואז

עלולים לממש את משקם על פי סעיף 21 לחוק? היינו ערים למצב הזה וכנראה ש-6,000

יחידות הגיעו למצב הזה, 3,000 יחידות מרוכזות ב-72 מושבים והם מהווים את מרבית

האוכלוסיה באותם מושבים. אגב, משמעות המימוש היא פיצול נחלה, זה לא מכירת המשק

כולו, בגלל שלא ניתן ליגוע בבית המגורים מדובר על מימוש הנחלה המפוצלת. אבל גם

זה הוא קושי שקשה לעמוד בו ולכן ראש הממשלה הקים ועדת מנכ"לים שהיתה אמורה

להכין הצעה חלופית איך למנוע מימוש פיזי של הנחלה במקום שנגיע לכך. ועדת

המנכ"לים סיימה את עבודתה, הגישה מסקנה שאומרת שתינתן אפשרות לחייב שהגיע למצב

הזה לפדות את נחלתו המפוצלת, לא את כל המשק, בפריסה ל- 17 שנה, במקום מימושה.

יותר מזה, הוועדה המליצה על קרן סיוע, באיזורי פריפרייה לא נסתפק בזה שהחייב

יפדה את נחלתו, תהיה פה תמיכה ממלכתית של חלק מהשווי.

כמה כסף יש בקרן?

ראש הממשלה ושר החקלאות ושר האוצר אישרו את המלצות ועדת המנכל"ים. בשבוע

שעבר נפגשנו אני, מר יונתן בשיא ממשרד החקלאות, גברת מזוז, דו ידה ממשרד

המשפטים אצל היועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה וכבר ישבנו ישיבה ראשונה על טיוטא

P.

של תקנות וזאת מאהר ואת הישום של ועדת המנכ"לים יש ליישם על בסיס של תקנות לפי



סעיף 23. אנחנו עובדים על זה, אני לא יודע אם נספיק להגיע עם זה לפני שהכנסת

תתפזר, אבל אני מאוד מקווה שאנחנו נספיק להגיע.

אני רוצה לסכם את נושא התקנות. מימוש נכסים לפי סעיף 20 וחלוקת התמורות,

כבר הונחו על שולחן הוועדה. דיון ראשון התקיים במימוש נכסים לפי סעיף 20. דיון

מקצועי נוסף קיימנו בנוכחות כל הצדדים בשבוע שעבר ביום חמישי ואני מניח שלקראת

הישיבה שנקבעה לשבוע הבא ביום שלישי, אנחנו נהיה כבר מוכנים עם נוסח שפחות או

יותר מוסכם על דעת כל הצדדים להחלטת הוועדה. אם כן מימוש הנכסים הונח. התוספת

השנייה, גם כאן הרשימה היא מוסכמת. היועץ המשפטי לממשלה העלה הסתייגות מסוימת,

הוא ביקש מסמך די פשוט מרואי החשבון של אותם תאגידים שמבקשים להצטרף, שקובע

שהדבר הזה דרוש. העניין הזה יצא לדרך, פנינו לכל התאגידים. אם נקבל מהתאגידים

תשובות במהלך השבוע הבא, אני מניח שגם התוספת השנייה תונח על שולחן ועדת

הכלכלה של הכנסת. מה שנותר לנו כרגע הוא הכללים לעניין מימוש נכסים חקלאיים או

איך אפשר יהיה לפדות את המימוש בפועל בפריסה של השווי פלוס השתתפות הממשלה. גם

בזה אנחנו מתקדמים, אני לא יודע אם נספיק או לא נספיק, אבל זה הכיוון. עד לרגע

זה לא היה מימוש ולו של נחלה אחת.

יוסי, אני רוצה לשמוע ממך מספרים. בסך הכל בכמה חקלאים מדובר?

30,000 חקלאים, 15 אלף סיימו.

היו"ר ג' פת;

כמה מתוך ה-15 אלף עברו למסלול המהיר?

י' ישי;

קשה לדבר על מספרים. אני מעריך ש-6,000-7,000 הלכו מסלול המהיר.

היו"ר ג' פת;

מתוך ה-15 אלף שנותרו, באיזה שלבי התקדמות הם נמצאים?

י' ישי;

כולם נמצאים בטיפול. בכל מקום שאנחנו יכולים לפתור את העניין בהסכמה,

אנחנו מנסים לשבת עם המשפחה ולפתור את העניין בגלל שעדיין אין תקנות. בכל מקום

שלא ניתן לפתור כי אנחנו מחכים לתקנות, חמשקם מקבל החלטה אחרי שגמרנו בדיקת

כושר, חקירה ואימות, שהחלקא' הגיע למצב הזה. ההמשך יהיה בהתאם לתקנות שיקבעו.

י' שמאי;

יוסי, יצאו כבר צוים נגד חייבים.

י' ישי;

צוים על מימוש נחלה, אין דבר כזה.



היו"ר ג' פת;

הנושא של השתכרות חליפית זה נושא שכל אחד מאיתנו מרגיש חיוב כלפיו. כשאני

כיהנתי בתפקיד שר התיירות אני באתי עם רעיון הצימרים ובצפון הארץ הרבה מאוד

חקלאים הגיעו למצב סביר בהכנסה חלופית, באמצעות ההכנסה שניתנה להם מהצימרים.

כשחבר הכנסת אביטל הגיש את הצעת החוק הראשונה שלו, ההתנגדות העיקרית היתה

בחקיקה הגורפת או בחנינה הגורפת ואז אנחנו אמרנו שאנחנו באמת לא חפצים בחנינה

גורפת ובאנו עם הצעה. זה לקח הרבה זמן כי שר החקלאות מייד אישר את דוייח קדמון

והממשלה השתהתה ורק בפנייה שלי לראש הממשלה המנוח הדבר הזה התקדם. באו אליי

כל הצדדים ואמרו אנחנו מוכנים לעמוד בתנאים בדו"ח קדמון. אנחנו הצענו הצעת

פשרה שבמשך 18 חודש לא ימשכו ההליכים המשפטיים ובמשך 18 חודש תינתן לכל מתיישב

אפשרות להתיישר עם דו"ח קדמון. יעמוד בדו"ח קדמון, ישאר על כנו. לא יעמוד

בדו"ח קדמון, יצטרך לפנות את המפנה ואולי הוא ישכיר אותו למישהו אחר שכן יעמוד

בדו"ח קדמון. אני שמעתי שכאילו שר הפנים חיים רמון הודיע שיפסיקו את כל

ההליכים. אבל רבותי, השר מודיע והמערכת לא מתייחסת לזה.

שר הפנים לא עומד בראש התביעה הכללית.

שר הפנים באופן הכי קטגורי עסק במה שמותר לו במסגרת שלו לעסוק כנובע

מדו"ח קדמון. כל נושא ההליכים נתון בידי מיקי בן יאיר.

היו"ר ג' פת;

שר הפנים, במקרה הטוב, יכול לדבר על מה שיקרה בעתיד. מה שקורה היום בהווה

על העבר, שר הפנים אין לו סמכות, כי הנושא הוא כבר בידי המערכת המשפטית. אני

חושב שעל ידי ההצעה הזו של 18 חודשים לא התדרדרנו לחנינה גורפת ואני פשוט לא

יכול להבין מדוע הממשלה לא פועלת בעניין הזה ומדוע היא משהה ומשהה ומשהה ללא

כל צורך.

אני לא חסיד גדול של הצעות חוק שהן בניגוד להצעת הממשלה ואנחנו נמצאים

בתקופה שכל חוק שיעלה למליאה יעבור. אני הזהרתי את הממשלה ואמרתי לה כמה פעמים

שלא תגרום לכך שאנחנו בלית ברירה נצטרך להעלות הצעת חוק לכנסת לקריאה ראשונה

ואחר כך תבואו אלינו בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. הצרה היא שכל

אחד אומר לי שהוועדה צודקת וכל אחד מבטיח לי שתוך יומיים-שלושה, שבוע לכל

המאוחר, העניין יסודר, אבל בשטח שום דבר לא מסתדר. מה היה קורה אם היו דוחים

את המשפטים הללו ל-18 חודש? הרי אנחנו יודעים שבסוף אותם 18 חודש דברה של

הממשלה הוא שיקבע, עומדים בדו"ח קדמון או שלא עומדים בדו"ח קדמון. הרי לחלק

מחברי המושבים ההסכמה עם דו"ח קדמון זה ויתור מסויים.

אני רוצה שתדעו שאני מצדיק את דו"ח קדמון, אבל אנחנו חייבים להתייחס גם

לאנשים שאין להם מחסנים. אנשים שגרים בקרבת מחסנים ושהמחסנים מפריעים להם.

אנחנו מדברים גם על מחסנים שמזהמים ובוודאי שאנחנו רוצים למנוע זאת.

לכן רבותי, לא נותר לוועדה - ואתם יודעים שאני מאוד אוביקטיבי ואינני איש

אופוזיציה בוועדה - אלא לתמוך בנציג הקואליציה ולהביא את הממשלה למלא את מה

שהיא אומרת שהיא רוצה למלא. או שהממשלה תעשה זאת עד לדיוני הוועדה בין הקריאה

הראשונה והשלישית ולא, יעבור החוק בקריאה שנייה ושלישית. אבל בכדי לקדם את

העניין, הוועדה כמעט אין בידה אלא להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה.



אני אבקש מחבר הכנסת פורז לאמר את דברו. אני מציע שאחר כך נשמע את נציגי

משרד המשפטים, משרד החקלאות ומשרד הפנים. אורחים נכבדים אתם תסלחו לי

מכיוון שמה שאתם תרצו לומר היום אמרתם כבר שבע פעמים ומה שתרצו לומר היום כבר

אמרו שני חברי הכנסת ומכיוון שאנחנו עומדים בסד של זמנים ואם אתם באמת רוצים

שהדבר הזה יסוכם היום בוועדה לפני השעה 12:30 וילך למליאה, אז תתאפקו כי את

הדברים כבר שמענו ואת העובדות אנחנו כבר יודעים. הצגת הדברים פה היתה מאוד

ברורה.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך.

קודם כל אני רוצה לומר שאין לי עמדה פה בשאלה האם צריך במושבים להפוך

מהחלק מהשטחים שהיו בעבר חקלאים לאיזורי תעשייה, מלאכה, מחסנים וכו'. זו שאלה

תכנונית המסורה למוסדות השלטון. מקובל עליי לחלוטין שעם שינוי אופיו של הכפר

ועם המעבר מחקלאות לעיסוקים אחרים, במגבלות התכנון אפשר למצוא מקומות שבהן חלק

מהקרקע החקלאית או מהמבנים החקלאיים יהיו מבנים לתעשייה, מלאכה, מסחר ומה שאתם

לא רוצים. אבל, לדעתי להעביר חוק כזה זה הרס של שלטון החוק בישראל באופן

מוחלט. אין פרלמנט בעולם שיתן לגיטימציה בדיעבד לביצוע עבירה ויקבע לרשות

התביעה להפסיק הליכים ולהימנע מהליכים פליליים. תחשבו מה אתם עושים פה.

זה לתקופה מוגבלת.

אפילו לתקופה מוגבלת. זה יהיה חוק של צדיק ורע לו, כי מי שקיים את החוק

והיה לו מחסן חקלאי שהוא לא היה צריך אותו יותר והשאיר אותו ריק ולא עשה שום

עבירה, לו אין מה להרוויח מזה. אין שום דבר שמצדיק הפרת חוק וחוק התכנון

והבנייה הוא חוק חשוב ומי שמפר את החוק צריך ללכת למאסר. בעיניי מי שלוקח מבנה

חקלאי ומשתמש בו באופן שיטתי בניגוד ליעודו ומצפצף על כל העולם, אני הייתי

נותן לו מאסר בפועל.

אתה הצבעת בוועדת הכספים בעד הקיבוצים. אתה פושע, כי אתה את המושבניקים

רוצה לקבור מתחת לאדמה. אל תבוא ותדבר איתי בשם החוק, האם קיבוץ שפיים בונה

כחוק? למה לקיבוץ מותר ולהם אסור?

אדוני היושב ראש, כל מי שבונה שלא כחוק בין אם הוא עירוני, בין אם הוא

כפרי, בין אם הוא ערבי ובין אם הוא יהודי, בין אם הוא בקיבוץ ובין אם הוא

במושב, צריך למצות איתו את ההליכים, אחרת המדינה הזאת תהיה מדינה של הפקרות.

אני מציע שאתה לא תעיז לתת את ידך לחוק שאומר שלא יוגשו כתבי אישום ולא יוגשו

תביעות והפסקת הליכים. מה זה הדבר הזה? מאימתי רשות מחוקקת מתערבת בהליכים

משפטיים ומשהה אותם?

לצערי הרב, אנחנו יודעים שבמקרים רבים מאוד ובדרך כלל התביעה בנושא תכנון

ובנייה היא בידי השלטון המקומי, זה אנשים שמחזיקים יפוי כוח מהיועץ המשפטי

לממשלה ואני עצמי עסקתי בזה. אם שר הפנים נותן הנחייה לרשויות של אכיפה לא

לאכוף, לדעתי הוא עבריין. אוי לו לשר פנים שנותן הוראה כזו. תפקידו של שר פנים

הוא לאכוף את החוק.



אני בעד לתת פתרון חוקי לבעיית המשבר במושבים, אבל המדינה הזאת לא יכולה

להיות סדום. אני מודה שעכשיו זו תקופה מאוד. זו תקופה לפני פריימריס, יש כמה

אלפי מצביעים במושבים גם בעבודה וגם בליכוד.

למה להוסיף חטא על פשע?

אי פורז;

אני פשוט רוצה להזהיר את הכנסת לבל תיתן ידה לחקיקה מסוג כזה. כאשר מישהו

מגיש תוכנית שהוא רוצה להקים מחסן צריך לשמוע את המתנגדים. אל תהרסו את התכנון

של המדינה הזו, אל תהרסו את שלטון החוק.

היו"ר ג' פת;

עניין המחסנים התפתח בשלוש-ארבע השנים האחרונות ודו"ח קדמון היה מונח על

שולחנו של שר החקלאות למעלה משנה, מיוני 94 - ואני שיבחתי את שר החקלאות כי

הוא קיבל את דו"ח קדמון - ואחר כך זה התגלגל בממשלה. אני לא מוכן וגם חברי

הכנסת האחרים לא מוכנים לתת חנינה גורפת. מה שאנחנו מבקשים הוא לא חנינה

גורפת, זה פסק-זמן של 18 חודש. אם ב-18 חודשים הללו בעלי המחסנים ודיירי

המחסנים יסתדרו על פי דו"ח קדמון, ישארו ואם לא יפונו. זה מה שאנחנו פה באים

לעשות.

גם אני חסיד גדול של שלטון החוק, אבל בשלטון החוק אפשר להשתמש כשמבצעי

החוק עושים את תפקידם. אני לא בא להאשים את הממשלה הנוכחית, וגם כתבתי מכתב

ליצחק רבין זכרונו לברכה והוא אמר לי שהוא שמע על כך בפעם הראשונה. אילו

הממשלה מיתה מטפלת בזה בזמן הנכון, חלק גדול מהבעייה לא היה קיים. אז לא יכול

להיות שממשלה אומרת לציבור אתם צודקים, אבל המערכת המשפטית ממשיכה לפעול כאילו

הם לא צודקים, כאשר אנחנו מדברים פה רק על פסק-זמן, לא על חנינה גורפת.

שי אביטל;

חבר הכנסת פורז, אני אישית עוסק בעניין הזה שנה ותשעה חודשים וזה לא

עניין של פריימריז.האם רק אתה מכיר בשלטון החוק ורק אתה ממונה עליו? האם רק

אתה יכול להטיף לאחרים? אתה טועה, אתה לא מכיר את הבעייה.

היתה הצעת חוק שאני כיניתי אותה "שוט" כדי לאלץ את הממשלה שלי ושלך לזוז.

הנוסח שלפנינו הוא שונה מהנוסח ה"שוט" המקורי, עובדה שאישרנו את זה בטרומית

למעלה משנה. השינוי בנוסח הוא ניסיון מסודר לקחת את דו"ח קדמון בשני מרכיבים

שלו ויכולות להיות פה פרשנויות האם דו"ח קדמון אכן מדבר על הקפאת תהליכים כפי

שאני מנסח אותה פה, או לשון אחרת. הכל פתוח. שר הפנים עשה כמה פעולות ובפועל

למר הרוש הרסו מחסן. יש חוק ואם אחרי פסיקה של שופט יסתבר שמי שהרס טעה, ישלם

את המחיר. ואם יסתבר שזה כדת וכדין, אז הרסו מבנה לא חוקי ואני לא בוכה על זה.

אנחנו מנסים פה לאלץ את הממשלה לבצע את מה שהיא אימצה, את דו"ח קדמון.

היתה פח התחייבות שלי שהיא לא חדשח שהדבר הזה לא ינוע מילמיטר קדימה אחרי

הקריאה הראשונה אם הממשלה תגיש הצעה שנותנת מענה. אם היא לא תביא אז יש פה

בעייה. חבר הכנסת פורז אני יודע איפה טיפלת בנושאים מהסוג הזה, אם אתה יכול

לבוא ולראות את ההתכתבויות עם מיקי בן-יאיר.

חבר הכנסת פורז, אתה צודק בעיקרון הבסיסי שעבריין צריך להיענש. במקרה

שלנו, אנשים נאלצו תוך כדי קיום ותוך כדי חיים למצוא חלופת הכנסה שהמדינה

כמדינה לא ידעה לתת להם את התשובה על זה ובמשך שנים רבות הדברים התגלגלו והם

ביוזמתם מצאו את התשובות במקום ליפול לנטל ולמועקה על המדינה. המדינה לא ידעה

בואו נמצא לכם תחלופה מכיוון שקרה משהו במדינה ומה שקרה

במדינה הוא שהחקלאות פרצה קדימה והחקלאים הלכו אחורה.

חבר הכנסת פורז, אני לא רוצה להגיד לך שהמדינה נתנה חנינה לעברייני מס לא

פעם ולא פעמיים ואתה יודע את זה.

מושב שרוצה לבנות איזור תעשייה בתחומו מגיש תוכנית בניין ערים לוועדה

המחוזית ופונה למוסדות התכנון.

חבר הכנסת פורז, אתה לא מכיר את מבנה של המשק המושבי.

לפני הצעת החוק הזו היה דיון בוועדה לדחות את הכל ב-18 חודש. איפה היה

הגוף המבצע לבוא להיכנס להליכים ולאפשר זאת? הגוף המבצע עצם את העיניים ולא

ראה. אם הגוף הביצועי היה בא ואם הוא היה יושב מול כל אחד מבעלי ההכנסה

אני רוצה לנהל איתך משא ומתן כדי שזה לא יהיה פראי, אני

אומר לך ש-% 90 היו מסכימים, אבל אף אחד לא עושה את הצעד הזה.

הצעת החוק הזה היא עדיין "שוט", היא לא סופית כי היא עדיין לא לקריאה

שלישית. היא באה להפנות את תשומת הלב של הגוף המבצע לכך יש לתת תשובה נאותה

ולא לחסל אותם.

אני שמעתי חברי כנסת לא מעטים שביקשו לתת לערבים שחרגו בבנייה היתר. אני

רוצה שליהודי תהיה אותה זכות כמו שיש לערבי.

עלו פה על סדר היום שני נושאים. לגבי נושא חוק גל אני מציע שנמתין. בשבוע

הבא יונחו תקנות על שולחן הוועדה ונוכל אז לסקור בצורה יותר מפורטת מה נעשה עד

היום ומה צריך להיות הלאה. לגבי דו"ח קדמון ברצוני לומר שהוא דו"ח שאנחנו

יזמנו אותו על רקע תחושה שאף אחד לא עוסק באכיפת ההמלצות של הדו"ח הקודם מה

שקרו פעם ועדת שיש, ואנחנו במשרד חשבנו שהנושא הזה מחייב הסדרה. היינו בסיור

בבני עטרות ובמקומות אחרים, ראינו את הבע"ה במשמר השבעה וראינו שהדבר הזה

יוצר חיץ בתוך המושב בין התומכים לבין המתנגדים וזה יוצר מצב של יחסי שכנות

בלתי אפשריים בין האנשים במושב וזה דבר שמחייב חסדרה.

הקמת ועדת קדמון לוותה בהתלבטות מי יהיו האנשים החברים בה ודאגנו שבוועדה

הזאת יהיו גם אנשים מכל משרדי הממשלה הנוגעים, גם מינהל מקרקעי ישראל, גם ראשי

מועצות אזוריות ונסינו שהחוק הזה יצור איזשהו איזון בין הרצון שלנו שאנשי

שבמושבים שאינם מתפרנסים מחקלאות יוכלו להתפרנס בפרנסה אלטרנטיבית לבין הרצון

לשמור על חוקי התכנון והבנייה במדינת ישראל. יכול להיות שהדו"ח הזה יש מי

שחושב שהיה צריך במקום 500 לכתוב 300, ואחר שחושב שבמקום 500 יש לכתוב 800.

אבל ניסו לעשות איזשהו איזון בין הצרכים של המתיישבים לבין הצרכים של חוק

התכנון והבנייה.



אני מודה שאנחנו בשלב ראשון חשבנו שהדבר הזה יהיה חרבה יותר קל ליישום.

התברר שכולם מכירים את הקטע של השוט, להוציא צווים, להוציא ציי הריסה, אבל את

הקטע של הגזר, הקטע של האלטרנטיבה, נתקל בקשיים מכל הכיוונים האפשריים. חלקם

נבעו מסיבות פרוצדורליות, חלקם נבעו מלחצים שהופעלו על ידי גופים אחרים. חלקם

נבעו מהעובדה שקשה מאוד גם במסגרת חוק התכנון והבנייה לשכנע את המתכננים

באזורים השונים לעשות מה שהוועדה חשבה שצריך לעשות וזה להקים מערכות

אלטרנטיביות באזורים. בסופו של דבר אם אני מתמצת את ה"ויה-דולורוזה" שעברנו

במהלך השנתיים האחרונות, אני יכול לומר שרצינו להיות בעלי בשורה למושבים

ונקלענו בין הפטיש והסדן.

משרד החקלאות קיבל נזיפה בדו"ח מבקרת המדינה, בעיניי על לא עוול בכפו.

בוועדה לענייני ביקורת המדינה נשאלנו מדוע למה איננו אוכפים את חוק התכנון

והבנייה? למה איננו אוכפים את חוק מינהל מקרקעי ישראל? הזכרנו למבקרת המדינה

ולוועדה שמשרד החקלאות איננו משרד שיכול לעסוק באכיפה של שני החוקים האלה.

אנחנו מנסים לשכנע את כל הגופים הרלוונטים: משרד התעשיה, מינהל מקרקעי ישראל,

משרד הפנים, רשויות מקומיות, להתחיל באלטרנטיבה. כמו שאמרת חבר הכנסת פת -

בצדק - אי אפשר לבוא לאדם שמחפש טכניקה להתפרנס ושהוא בונה שלא בהיתר ליד ביתו

לך תהרוס, לך תפנה, אם אתה לא מביא לו אלטרנטיבה. לכן, הדבר הזה יצר

לנו קונפליקט שקשה מאוד לחיות איתו.

ישבנו עם שר הפנים החדש, זאת היתה ישיבה ראשונה איתו, אבל אולי ישיבה

חמישית עם שרי פנים שהתחלפו חדשים לבקרים. שר הפנים הבטיח שזה יהיה אחד

הנושאים הראשונים שיעמוד על סדר יומו וגם הוא לא יכול לטפל בעניין בצורה

פשוטה. הוא צריך מצד אחד לפעול ברשויות המקומיות, גם האזוריות וגם העירוניות.

הוא צריך לפעול במגבלות החוק ובמגבלות קשות ברשויות התכנון והבנייה שהוא אומנם

אחראי, אבל אחראי בצורה מאוד מאוד מסוימת. הוא לא יכול להגיד להם איפה כן

ואיפה לא. והוא צריך לעשות זאת תוך ישום איזשהי תוכנית כללית שנותנת תשובה גם

לערים שמסביב ולא רק למועצות האזוריות. שר פנים שנמצא תקופה כל כך קצרה במשרד

אין לו את הזמן המספיק כדי לגבש קונספציה שלימה שאיתה הוא יוכל לבוא ולומר זהו

פתרון שלם שנותן תשובה גם למערכת התכנונית וגם לצרכים של המושבים כפי שהגדרתי

אותם קודם.

לכן, למרות שהממשלה אישרה את דו"ח קדמון ולמרות שמועצת מי נהל מקרקעי

ישראל אישרה את דו"ח קדמון ולמרות ששר הפנים העכשווי הבטיח לטפל בעניין,

הדברים כפי שהם נראים לי כעת לא יפתרו במהלך שלושת החודשים הקרובים עד הבחירות

לכנסת.

הממשלה מתנגדת להצעת החוק שהוגשה על ידי חבר הכנסת אביטל ואני למרות כל

מה שאמרתי קודם, אין לי אלא כמובן לעשות את מה שהממשלה החליטה בעניין ולכן אני

מציע שהוועדה לא תקבל את ההמלצות האלה. אני רוצה לומר שקשה לומר את הדברים

האלה בעיקר על רקע העובדה שהמשפט הראשון שהצעת החוק הזאת אומרת הוא שמציעים

שדו"ח ועדת קדמון יהפוך להיות חוק.

היו"ר גי פת;

אני רוצה לצטט את דברי שר החקלאות שאמר: אני מזמין את הוועדה לעזור בזה,

גם בחקיקה. הוא דיבר ברוח החוק.

רבותי, אני רוצה לבקש שאנחנו נשמע עכשיו את נציגת משרד המשפטים, את נציגת

המשרד לאיכות הסביבה ונציג משרד הפנים. בכדי להבטיח שהזמן ינוצל כראוי

ומכיוון שאני מקבל את הרושם שקבוצת של"ח לא מתנגדת להצעה הזו, אני מציע לכם לא

לעמוד על רשות הדיבור. אנחנו נשמע את העמותה לשמירה על איכות החיים במושבים

ואחר כך נכריע מה אנחנו עושים מכאן ואילך.



מר בשיא, אתה הצגת את הדברים בצורה מאוד ברורה והוגנת, כדרכך, אני מבין

את ההתלבטויות ואת המצב הלא נוח שאתה נמצא בו. מצד אהד אתה אמון על שמירת

שלטון החוק ומצד שני אתה אמון על אוכלוסיה שאתה מבין את הבעיות שיש לה. אבל

רבותי, הממשלה יש בכוחה גם להחליט שלבן הוא שחור ושחור הוא לבן. לאחר שאנחנו

נעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה תבוא הממשלה במליאת הכנסת והיא יכולה לעשות

בכל העולה על רוחה. אבל, אני לא מציע את זאת כדרך מתאימה.

אני חושבת שהצעת ההוק הזו היא פגיעה קשה מאוד בשלטון החוק, פגיעה שלא

היתה כדוגמתה בשום כנסת בפרוגרטיבה של היועץ המשפטי לממשלה כעומד בראש התביעה

הכללית.

הצעת החוק המקורית של חבר הכנסת אביטל אמרה שלא יורשע אדם בעבירה של

שימוש בקרקע חקלאית שלא כדין, בכפוף לתנאים ובסייגים מבחינת המועדים של

העבירה; לאחר מכן כאשר אנחנו ישבנו פה בוועדה בראשותך, נאמר לנו שלא ממשיכים

את הנושא של החנינה הגורפת, אלא מקימים צוות משפטנים, שעורכת הדין אתי בנדלר

התבקשה לעמוד בראשו, שיציע כיצד ניתן להפוך את דו"ח קדמון להצעת חוק. הצוות

הזה התכנס פעם אחת, לפחות לי ידוע על ישיבה אחת, לא ראיתי איזשהוא דו"ח של

הצוות הזה. והנה היום אנחנו מוזמנים כאשר חשבתי שנראה איזשהי הצעה איך להפוך

את דו"ח קדמון להצעת חוק והבוקר אני מקבלת את הנוסח הזה שאומר: לא יוגשו כתבי

אישום או תביעות בנושא הזה, קודם נאמר לא יורשע ופה כתוב לא יוגשו, אבל זה

בדיוק אותה מהות.

היו"ר ג' פת;

יש לי לסעיף 3 תיקון אחד. לא יוגשו לתקופה של 18 חודשים.

36 חודשים.

אני מצטער, אני לא אוכל לשנות מההצעה של 18 חודשים. זה התקבל גם על דעת

כל החברים.

כשאומרים לא יוגשו כתבי אישום, מורים ליועץ המשפטי לממשלה לא לאכוף עבירה

שנמצאת בספר החוקים. עכשיו, הכנסת היא ריבונית והיא יכולה לשנות את ההוק. היא

יכולה לסייג עבירות, היא יכולה לבטל עבירות, אבל משקיימת עבירה היועץ המשפטי

לממשלה והפרקליטות שהוא עומד בראשה הם המוסמכים היהידים לקבוע מתי יוגש אישום

ומתי לא יוגש אישום. הכנסת יכולה לדבר בחוקים שיקבעו מהן עבירות פליליות, היא

יכולה לבטל בכלל עבירות פליליות, אבל היא לא יכולה להורות לתביעה הכללית איך

לעשות שימוש בסמכותה,

לאור ההתפתחויות הכנסת מבקשת פסק-זמן של 18 חודש, זה הכל.

אם במדינת ישראל היה מצב שדברים הולכים לבתי משפט ותוך שישה שבועים תם

נגמרים, ניחא, הדברים נמשכים שנים, אם זה בתביעת תעבורה ואם זה בתביעה אחרת.

אנחנו לא מבקשים מחיקה, גם הבר הכנסת אביטל לא מציע מחיקה, הוא מציע פסק-זמן



על מנת שהחקלאי המדובר יוכל להתיישר עם דו"ח קדמון שנתקבל על דעתה של הממשלה,

אז מה רע בכך?

די דרור;

המבנה החוקתי במדינת ישראל ששאוב מהמתכונת הבריטית מעמיד בראש התביעה

הכללית פקיד ציבור בכיר שהוא דמות לא פוליטית ולא בכדי, והוא זה שיכול לקבוע

את העדיפויות הענייניות בהעמדה לדין. הכנסת יכולה לבטל פליליות, היא יכולה

לסייג אותם, אבל היא לא יכולה לקבוע עדיפויות בהגשת אישומים ויש על זה

התייחסות רחבה מאוד בדו"ח אגרנט שהיה בתקופתו של חיים כהן. דו"ח אגרנט הזה

מעמיד בדיוק את הגבול של הסמכות בין שר המשפטים לבין היועץ המשפטי לממשלה

ועומד על הנושא הזה ששיקול הדעת בהעמדה לדין לא יהיה נתון בידי הגורמים

הפוליטים, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה כדמות לא פוליטית. זה תקדים מסוכן,

ואני לא חושבת שהיה כמוהו אי-פעם באיזשהו חוק, הצעת החוק הזו לא שונה מהצעת

החוק המקורית של אביטל בקטע הזה. היתה התנגדות חריפה מאוד של שר המשפטים ושל

היועץ המשפטי לממשלה.

יש הבדל גדול מאוד. ההצעה הראשונית של חבר הכנסת אביטל היתה חנינה גורפת.

בהצעה הזו מדובר על פסק-זמן של 18 חודש, על מנת שיוכלו להתיישר עם דו"ח קדמון.

כל ועד מקומי וכל רשות מקומית נתנה את ברכתה להפיכת המחסנים האלה למחסנים

חלופיים לחקלאות וזאת משום שמדובר בכך על ארנונות יותר גבוהות וכדי. ישבתי עם

הרבה יושבי ראש של ועדים שכאלה והם אמרו לי: למה אתה רוצה לקחת מאיתנו את

ההכנסה? אין לנו ממי לגבות מיסים. מחקלאי שלא יכול לגדל עגבניות, אי אפשר

לגבות מיסים. מחקלאי שמשכיר את המחסן שלו אפשר לגבות מיסים. כך שלא יהיה בטוח

שאם הדבר הזה ישאר בידי הרשויות המקומיות, שלא תהיה הפצה גדולות מאוד.

חוקי זה מה שעובר בכנסת והיועץ המשפטי לממשלה במחילה מכבודו, אם הדבר

מוסכם עליו או לא מוסכם עליו זה לא משנה. הוא יצטרך לפעול על פי החוק. מה

שיעבור כאן בכנסת, זה מה שיחייב אותו.

היום כל מי שמעמיד לדין, כל מי שתובע או כל מי שמפעיל סמכויות פליליות

עושה זאת מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה וכשהוא מופיע בבית המשפט הוא מחזיק

בידו יפוי כוח מהיועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12 לחוק הסדר הדין הפלילי.

היועץ המשפטי לממשלה שבסמכותו לקבוע סדרי עדיפויות בהעמדה לדין וסדרי

עדיפויות בעיכוב הליכים וסדרי עדיפויות באי-פתיחת תיקים ובסגירת תיקים שכבר

נפתחו, התייחס באופן ספציפי לבעייה של דו"ח קדמון וקבע שהגשת כתבי אישום תעשה

תוך קביעת סדרי עדיפויות שיהיו בהתאם למידת החריגה מן השימוש המותר, מידת

החריגה מהמלצות דו"ה קדמון. גם בקשות לדחיית דיון תיענינה, ובלבד שהמטרה לכך

תהיה להתאים את השימוש והמבנים להמלצות דו"ח קדמון. כן תבחנה באופן פרטני

בקשות לעיכוב הליכים, הכל מתוך מידת ההתאמה. העומד בראש התביעה הכללית אומר

שהשיקול צריך להיות בהתאם למידת ההתאמה לדו"ח קדמון. הוא לא יכול לתת ציק פתוח

שכל מי שעובר עבירת בנייה במגזר החקלאי, לא יועמד לדין. הכל תלוי במידת ההתאמה

לדו"ח קדמון, האם הוא בכלל הגיש בקשה? האם אם הוא יגיש ניתן יהיה להכשיר את

הנושא? הסייגים האלה לא מופיעים בהצעת החוק של חבר הכנסת אביטל, גם לא בנוסח

החדש שלה. לא הנושא של מי שהגיש, לא מופיע נושא כמו מחסן של חומרים מסוכנים

שגם לפי ההנחיות של המועצה הארצית ודו"ח קדמון עצמו הוא לא יכול להיות מאושר

במושב. אתה אומר באופן זמני, זה לא כתוב פה שזה באופן זמני, אבל גם אם באופן

זמני ל-18 חודשים, יש פה הבטחה כללית שלא יוגשו אישומים בעבירה הזאת.



היו"ר ג' פת;

לא נכון. לא מדובר בביטול ולא מדובר בחנינה גורפת, מדובר בפסק-זמן. בפסק

הזמן הזה לא יוגשו אישומים.

משרד המשפטים, אני רוצח לציין לשבח את העובדה שהעמדה שלכם עקבית מהרגע

הראשון.

אני רוצה לציין שאין לנו פה בעייה רק של תכנון ובנייה, אני תומכת בכל

ליבי בדברי חברתי דלית דרור, אבל אני רוצה לציין פן נוסף שאולי לא שמו לב

אליו. אני מבינה שעל דעת כל הנוכחים כאן בהדר ובוודאי הובר הכנסת אביטל, הוא לא

רוצה לפגוע בסביבה. זאת אומרת, מפעלים או שימושים לא חקלאיים הפוגעים בסביבה

לא מקובלים גם על דעתו. זה לא מה שכתוב בהצעת החוק שלפנינו. אני מבקשת להסב את

תשומת לבכם, סעיף 3 (1) כתוב: "לא יוגשו כתבי אישום". האם לא יוגשו כתבי

אישום בנושא היתר רעלים? האם לא יוגשו כתבי אישום בנושא רישוי עסקים שגורם

למפגעים סביבתי ים?

צריך לעשות בקטע הזה את השילוב בין הצעת החוק המקורית לבין הצעת החוק

הזו. הצעת החוק הזו היא על בסיס הפלטפורמה של הצעת החוק המקורית ולכן נושאים

כמו: איכות סביבה, בטחון, בטיחות, יצטרכו לחיות משולבים בנוסח פה.

אם מדובר על להגיש את הנוסח הזה, אז אני מסבה את תשומת ליבכם שיש עוד

הרבה כתבי אישום שגם על דעתכם יכולים להיות מוגשים וכרגע אם זה יועבר הם לא

יכולים להיות מוגשים, כאשר 18 חודשים למיפגעים מסוג מסוים שימשכו יכולים להיות

קריטים בנושא של זיהום מים, הרעלות ובנושאים קשים שעל דעת כולכם מקובל שלא

רציתם להכניס.

שנית, בתקופת הפסק של 18 חודש שעליה יוחלט בוודאי יהיו רבים אחרים

שיצטרפו ל"פול" הזה, כי אנחנו רואים כמה מצטרפים בכל מושב ואנחנו רואים

שהנהירה היא המונית. את החבריה האלה אתם לא עוצרים. זאת אומרת, ב-18 חודשים

האלה יש עצירה רק מצד אהד של המערכת, אין עצירה מהצד שני של המערכת, אנא, קחו

זאת לתשומת ליבכם.

השימושים שאנחנו בודקים אותם הם פר-מפעל. זאת אומרת, כאשר מישהו מבקש

שימוש חורג וכאשר יש תלונות, אנחנו הולכים לשטח ובודקים וככל יכולתנו אנחנו

מנסים לתת אורך נשימה ולתת פתרונות ואני יכולה להביא דוגמאות רבות מאוד. אבל,

יש מקרים מאוד מאוד קשים שאנחנו לא יכולים לעצום את העיניים. אני מבקשת להביא

לתשומת ליבכם שההצעה הזאת היא מאוד גורפת ואני לא יודעת אם התכוונתם לזה. היא

לא מדברת רק על פינוי מקרקעין והדבר הזה צריך לבוא לידי תיקון, כי אם אתם רצים

לקריאה ראשונה תמיד יש אפשרות שהחוק יעבור.

עוד בסוף אוקטובר 95, המועצה הארצית שהיא הגוף העליון במדינה לתכנון אחרי

שהיא החליטה לאמץ את הדו"ח, קיבלה מספר החלטות אופרטיביות בנוגע לדו"ח ואני

רוצה לפרט אותן בקצרה.



אושרה קטגוריה ראשונה של מבנים חקלאים שנבנו בעבר בהיתר ואם היום חקלאי

רוצה לעשות בהם שימוש י1ריג הוא יכול לגשת לוועדות התיכנון ובהליך של שימוש

חורג לקבל את האישור הנדרש לדבר הזה, בשטח של עד 500 מטר ועם אפשרות של

הרחבה, המשמעות בפועל שהנטל עובר למעשה לחקלאים והם צריכים לגשת למוסדות

התיכנון ולבקש את ההיתרים הללו.

יש חוות דעת מלפני יומיים של חמשנה ליועץ המשפטי לממשלה שאפשר יהיה לתת

שימוש חורג גם על מבנה שהוקם שלא כדין וגם לדבר שעוד לא הוקם.

רבותי, מר מירון אומר שכל מי שיש לו היום מבנה בשטח יפנה לקבל רשיון.

יכול להיות ויגידו לו, לא, כי הוא לא עומד בדו"ח קדמון, יתנו לו 18 חודש לעמוד

בדו"ח קדמון. יכול להיות שיגידו לו, לדעתינו אתה עומד בדו"ח קדמון ונותנים לו

רישיון. נכון?

כן. אני רוצה שיהיה ברור שאנחנו כבר פתחנו פתח אופרטיוי לחקלאים לפנות

למוסדות התכנון.

הדבר השני שהמועצה הארצית החליטה הוא לגבי אותם מבנים שהוקמו היום ללא

היתר, אפשר גם לגביהם לפנות למוסדות התיכנון ולבקש בקשה לשימוש חורג.

הדבר האחרון שהוחלט בנושא הזה הוא לגבי מבנים שחקלאים עדיין לא הקימו, גם

לגבי זה יוכלו לפנות ולבקש בקשה מראש לשימוש חורג.

אני אומר שוב, הכובע עכשיו עובר לחקלאים. כלומר, הם צריכים לקום ולעשות

את המעשה. אני רוצה להדגיש שיש פה פתח רחב מאוד של פעולה שהרבה חקלאים לא עברו

דרכו וישבו בחיבוק ידיים ועשו עבירות.

מר מירון, הדברים שאתה אומר הם מובנים מאליהם, אבל טוב שאמרת אותם

ויושבים פה נציגי החקלאים שיאמרו לחברים שלהם כיצד לנהוג. בהחלט טוב עשית

שהערת את ההערה הזו לא רק לפרוטוקול, אלא לצורך הביצוע.

בישיבה הקרובה של המועצה הארצית אמורה להתקבל הכרעה לגבי העתיד, באיזה

צורה תיכנונית ובאילו סוגי תוכניות יפתרו כל הנושאים של השימושים חורגים. כל

מה שאמרתי קודם לכן הוא נכון לעכשיו יכול להתבצע.

לאור האמור לעיל, משרד הפנים מתנגד להצעה, אנחנו חושבים שמרבית הדברים

שכפי שסיכמתי כרגע עונים לפחות על ההלק הראשון של ההצעה לגבי כל אותן תוכניות

שהממשלה מתבקשת ולהכין. לכן, בנקודה הזאת אין צורך באותם ניסוחים שנרשמו כאן,

מה עוד שהם לא כל כך מדויקים, כי הם מאוד גורפים. חלק מהבעיות יפתרו בבקשות

לרישיון ולא צריך תוכניות לגביהן,



לגבי הנושא של הרישום הפלילי ברצוני לומר שיש פה אפליה לגבי סקטורים

אחרים במדינה. היום בפועל באותם מקרים לא רבים יחסית שמגיעים לבית המשפט, בתי

המשפט בפסקי הדין בדרך כלל נותנים אפשרות לחקלאי, עוד לפני שמדברים בכלל על

הריסה, ללכת ולבקש היתר. לכן, אין צורך בסעיף המפורש הזה בחוק.

הממשלה בכלל קידמה את הנושאים האלה, מקדמת אותם כל הזמן ובמיוחד בחודשים

האחרונים יש התפתחויות. האחת היא, הצוות שהקימה המועצה הארצית סיים את עבודתו

ובישיבה הבאה של המועצה הארצית עומד להביא את ההמלצות לגבי האופן התיכנוני של

העתיד.

שנית, כניסתו של חיים רמון לתפקידו. שר הפנים נותן דגש לנושא הזה והוא

הנחה את ועדות המחוזיות בכל הנוגע לשימושים החורגים.

שלישית, הרחבת האפשרות לקבל שימושים חורגים. אנחנו הוצאנו חוות דעת ב-15

בפברואר לגבי הנושא הזה של שימושים חורגים במבנה שעוד לא הוקם ולמבנה שהוקם

שלא כדין ואפשרות לתת ביחד את ההיתר לשימוש חורג וזה בניגוד לדעת הישנה שהיתה.

חוות הדעת הזאת מאפשרת את הדברים, כך שיש תזוזה כל הזמן בדברים הללו.

נדמה לי שעצירת הצעד של העמדה לדין לא תיצור דיס-מוטיבציה להסדיר את

הנושא בצורה חוקית, בגלל שהצעת החוק מנוסחת כך שלא יוגשו אישומים וזה לא מותנה

בהתאמה לדו"ח קדמון ואין את החרב המתהפכת בכיוון ההפוך להסדיר את הנושא באופן

חוקי, הצעת החוק תביא לזה שלא תהיה מוטיבציה להסדיר את הנושא באופן חוקי.

ני בן נתן;

קודם כל מבקש אני להעיר בראשית דבריי שלא מדובר כאן בחקלאים מסכנים. פה

מדובר על מבנים חדשים ששייכים לאנשים שגרים במרכז הארץ וכל משק שווה מיליון

דולר. אנחנו רואים שאת המבנים האלה בונים באיזור המרכז במקום שאפשר להרוויח

כסף ולא באיזור הדרום שבו יש את החקלאים שהם באמת מסכנים.

העובדות שמר נתן מציג הן לא נכונות. אני מבקש ממר נתן לא לדבר בהכללות,

אלא לדבר על מיקרים ספציפים.

חבר הכנסת שמאי דיבר על הפסד כספים ולדעתי להוסיף חטא על פשע זה לא

מצווה, אלא זה להיפך. זה שהקיבוצים חוטאים זה לא אומר שצריך להוסיף עכשיו חטא

נוסף ולעבור על החוק גם במושבים, אלא צריך לטפל גם בקיבוצים בחוק.

עקב העובדה שיש שימושים חריגים אנחנו מפסידים 72 מיליון ש"ח בשנה וזה רק

בגלל הנושא של אי גביית מיסים.

בשבוע שעבר אנחנו ישבנו עם חיים רמון ועם גברת דינה רציבסקי שהיא אחראית

על הנושא של התכנון. יש היום כבר הנחיות של ועדת התכנון הארצית שיוצאות לשטח.

יש היום הנחיות מדויקות לגב הנושא הזה, אז מדוע לתת עכשיו עוד תוספת גורפת

לנושא הזה? מאז שהנושא הזח עלה לדיון, בשנה האחרונה נוספו עוד אלפי מחסנים.

פסק זמן של עוד 18 חודשים, ללא חוק וללא דיין עם חנינה גורפת, משמעותו שיהיו

עוד כמה אלפים של מחסנים. מי יעצור זאת אחר כך? האם הוועדה הזו מוכנה לתת את

ידה לכך שהבעיה תכפיל את עצמה? איזה ממשלה תטפל בזה אחר כך?



בהצעת החוק הקודמת של חבר הכנסת אביטל, הנושא של דו "ח קדמון מקובל על

כולם שיהיה רווק ויהיה דין אחיד לכולם. אני מקבל את סעיף 1 ו-2. את סעיף 3

שמדבר על אי הגשת כתבי אישום שפירושו בעצם חנינה גורפת, צריך לעצור ואם רוצים

לאשר אותו, יש לסייג אותו. בהצעה הקודמת היו סייגים ובהצעה הזו, זה לא מופיע

בכלל.

אני אמרתי שיש להוסיף את הנושאים האלה.

אני שוב חוזר ואומר, מדובר לא בביטול ולא בהנחיות חוקיות חדשות, אלא

בפסק-זמן.

אני חושב שבסעיף 1 של סעיף 3 שעליו יש ויכוח צריך להיות להיות: לא יוגשו

כתבי אישום או תביעות לפינוי מקרקעין נגד מי שעשה שימוש בקרקע חקלאית למטרה לא

חקלאית, ולא מי שעושה. אנחנו מדברים על העבר ולא מדברים על ההווה ועל העתיד.

בהווה ובעתיד מי שירצה יפנה לרשויות, יקבל רישוי של הריגה והוא יצטרך להוכיח

לרשויות שהוא עומד בקריטריונים של דו"ח קדמון. הכוונה במילה עשה היא שהוא הקים

את המבנה והמבנה היה קיים מיום יציאת החוק. מבנים שהם עתידיים, עליהם לא חל

העניין. תפסת מרובה לא תפסת.

לא יוגשו כתבי אישום או תביעות לפינוי מקרקעין

נגד מי שעשה שימוש בקרקע למטרה לא חקלאית, לתקופה של 18 חודש.

יש עניין שכולם מסכימים וגם אנשי של"ח והוא הנושא של מבנים שיש בהם בעייה

כמו: זיהום מים, הרעלה ופגיעות סביבתיות. אני מבקש מגברת מירי פרנקל להכין לנו

סעיף מתאים ביחד עם היועצת המשפטית של משרד לאיכות הסביבה ובהסכמתם של מציעי

החוק חבר הכנסת אביטל וחבר הכנסת שמאי ולהביא לנו אותו עד סוף השבוע.

האם הדיון בסעיף יחזור לוועדה?

לא.

איך אני אקבע את עמדתי אם אני לא יכול לראות את הסעיף. אני צריך לראות את

הסעיף, אי אפשר לאשר דבר שעוד לא ראינו.

חבר הכנסת פורז, שמענו את היועצת המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה וקיבלנו

את עמדתה, כי עמדתה בעניין הזה היא די זהה להצעה הראשונית. היא מבקשת שהדבר

יכלל גם בהצעה הזו. זאת אומרת, שבמקום שיש מפגעים מן הסוג הזה, הם יסולקו

ומייד. אתה ודאי לא מתנגד לזה, כולנו מסכימים שבמקרים האלה אסור שאיזשהו מבנה

קבוע או לא קבוע, חקלאי או לא חקלאי, חריג או לא חריג, יהיה על פני האדמה.



היו"ר ג' פת;

אני מבקש מהיועצת המשפטית לקרוא את הצעת ההוק עם התיקונים שאמרתי קודם

ואנחנו אחר כך ניגש להצבעה,

הצעת החוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), התשנ"ו-1996,

1. בחוק זה, ההמלצות - המלצות הוועדה הציבורית בראשותו של מרדכי כהן

קדמון, מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות, בנושא פעילות יצרנית נוספת במשק ביום

21 ביוני 1994, כפי שאומצו על ידי הממשלה ביום 2 באפריל 1995.

2. הממשלה תפעל ליישום ההמלצות כדלקמן:

(1} מחייבות ההמלצות הכנת תכניות לפי חוק התכנון והבנייה התשכ"ה 1965,

תושלם הכנת התוכניות ואישורן על ידי מוסדות התכנון, כמשמעותם בחוק האמור, לא

יאוחר משלושה חודשים ממועד תחילתו של חוק זה, (להלן מועד התחולה).

אם יהיו התנגדויות לתוכניות מתי ידונו בהן? יש חוק תכנון שקובע מועדים.

חבר הכנסת פורז, אנחנו דנים בחוק הזה שנה וחצי, אני לא אשבש את ההליכי

הדיונים בוועדה משום שחבר כנסת נכנס ברגע האחרון לעניין הזה.

זה תחום שאני מבין בו יותר מכל תחום אחר.

(2) מחייבות ההמלצות התקנת תקנות לפי חוק אחר, יותקנו התקנות לא

יאוחר משלושה חודשים ממועד התחולה. ואם התקנות הן באישור ועדה מוועדות הכנסת,

יובאו התקנות לאישור אותה ועדה לא יאוחר מחודשיים ממועד התחולה.

3. עד לאישור תוכניות או התקנות תקנות בהתאם להוראות סעיף 2 -

(1) לא יוגשו כתבי אישום או תביעות לפינוי מקרקעין נגד מי שעשה שימוש

בקרקע לא חקלאית למטרה לא חקלאית. הסעיף הזה יהיה בסייגים שזה לא לגבי מבנים

עתידי ים,

תביעות לפינוי מקרקעין לפי חוק התכנון והבנייה?

יש לך בין הקריאה הראשונה והשנייה להכניס את כל התורה שבעל פה ושבכתב.

אנחנו מדברים על קריאה ראשונה.

הסעיף הזה יהיה בסייגים שזה ל-18 חודשים ולא לגבי מבנים עתידיים.

הי ו"ר ג' פת;

כן. זאת אומרת, שעשה ולא שעושה.

וגם נוסה שאנחנו נתאם עם המשרד לאיכות הסביבה לגבי הנושא של זיהום אוויר,

רעלים וכדומה, כך שאני קוראת את הסעיף בכפוף למה שאמרתי.

(2) יוגש כתב אישום ולא ניתנה הכרעת הדין, או הוגשה תביעה לפינוי

המקרקעין ולא ניתן פסק דין, יעוכבו ההליכים.

(3) ניתנו פסקי דין נגד מי שעושה שימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית,

ופסק הדין טרם מומש, לא יפעלו נגדו בהליכי הוצאה לפועל.

עוד פעם, הסייג של ה-18 חודש חל. אז גם פה צריך להיות הסייג של ה-18

חודש.

שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע

לביצועו, ובכלל זה לקבוע שלבים ומועדים להשלמת התוכניות לפי סעיף 2 (1).

אני לא אוהב את המילה רשאי. אני מציע שיהיה כתוב והוא יתקין תקנות.

מי להצעה כפי שהוצעה בתיקונים שאני הצעתי ירים את ידו? מי נגד? היו שלושה

קולות בעד.

אני רוצה לחזור ולומר שאנחנו חזרנו למסגרת של 18 חודש. לא חנינה גורפת,

אלא דחייה ל-18 חודש עד שיוכיחו שהם עומדים בדו"ח קדמון. לא עומדים בדו"ח

קדמון, יצטרכו לפנות. עומדים בדו"ח קדמון, ימשיכו הלאה.

חבר הכנסת פורז, אני מניח שאתה ממלא את מקומה של חברת הכנסת חזן.

נכון.

חבר הכנסת פורז ממלא את מקומה של חברת הכנסת חזן. הוא הצביע נגד ההצעה.

אדוני היושב ראש, אני דיברתי עם חבר הכנסת יעקב שמאי ועיקר ההסתייגות שלי

היא בחלק מסעיף 3, בעיקר לגבי הליכים שנמצאים תוך כדי דיון ושבעצם הוגש כתב

אישום וכדומה שבעיניי נראה לא סביר לבוא ולבטל באמצעות חקיקה. הגענו כבר

להסכמה שהעניין הזה ידון והי פתח לדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. ההסכמה

היא שהחוק כפי שהוא לא יובא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

בשלב זה חבר הכנסת זנדברג לא מתנגד להצעת החוק, אלא מודיע שבנושא הרשום

בסעיף קטן 2 ו-3 שבסעיף 3, הוא ישמור לו את הזכות להביא זאת לדיון.

ההתחייבות של המציע לא להביא את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית כפי שזה

עכשיו.

יושב ראש הוועדה מודיע שבדיון הזה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה,

הנושא הזה יובא מחדש לדיון.

והמציע התחייב לא להביא אותו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. המציע הוא בעל

חוק עד לרגע שבו מצביעים בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

לא נכון. החוק הולך לקריאה ראשונה ואז הוא חוזר לוועדה והוא של הוועדה.

הוועדה יכולה לעשות ככל העולה על דעתה.

אני מבקש גם כן להעיר לעניין הצבעתי. אני נכנסתי מתוך מגמה להתנגד לדרך

הגורפת של סעיף 3. כיוון שהוגשה הצעתך שלך נמנעתי ואני גם שומר לעצמי את הזכות

להסתייגויות משום שאני חושב שגם בדרך שאתה מציע, ההצעה היא גורפת. צריך למצוא

את הדרך לאיזשהי ועדת חריגים שתטפל בדבר באופן ענייני ולא בדרך כזו.

אני מקבל שאתה תביא את העניין הזה לדיון בוועדה שבין קריאה ראשונה

לשנייה. אני רוצה לומר לך שאני לא אוהב ועדות חריגים. אני מוכן לדיון פתוח,

אני אישית לא ממליץ על ועדות חריגים.

ההצעה מועברת לקריאה ראשונה. היא תחזור לוועדה לאחר קריאה ראשונה ויעלה

לדיון אותו קטע שאותו הזכיר חבר הכנסת מודי זנדברג שהוא גם חבר הוועדה ולא

י וצא מכלל הדיון.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20