הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 318

מישיבת ועדת תכלכלה

יום שני, בי בסיון תשנ"ו, 20.05.96. שעה 10:30

חברי הוועדה: צחי הנגבי - היו"ר

חיים קורפו - יו"ר מועצת המנהלים, רשות שדות התעופה

יואב אורן - ע/ מנכ"ל מסופים, רשות שדות התעופה

יעקב דיין - סמנכ"ל כספים, רשות שדות התעופה

מנחם זליחובסקי - סמנכ"ל מסופים, רשות שדות התעופה

חגי זמיר - רשות שדות התעופה

אבי ירושלמי - רשות שדות התעופה

רינה פאר - יועצת משפטית, ו-שות שדות התעופה

זיקה פרידמן - סגנית היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

מאירה שרמן - ראש אגף כלכלה ותקציבים, רשות שדות התעופה

עו"ד מלי סיטון - לשכת היועץ המשפטי, משרד התחבורה

עו"ד גבריאלה רוזן - לשכת היועץ המשפטי, משרד התחבורה

מירי חושן - משרד התיירות

רות ירון - מנהלת מחלקת ירדן, משרד החוץ

רונן וולפמן - אגף התקציבים, משרד האוצר

עופר לינצ'בסקי - אגף התקציבים, משרד האוצר

ניסים ביטון - מתמחה - המכון הישראלי לדמוקרטיה

ניסים בן-דוד - מנכ"ל חברת מעגן

דוד גרופר - יועץ למנכ"ל, חברת מעגן

אורנה דויטש - הרשות להגנת הצרכן

ד"ר יורם זבה - ראש מינהל לתכנון, חברת צים

הגרי לוי - ראש מינהל ושירות, תיאום פעולות בשטחים

שורש לרר - מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות

אילן ניקסון - מנכ"ל חברת גל-ים

צבי פיק - איגוד המוסכים

פנינה שרביט - הפרקליטות הצבאית

אתי בנדלר

דורית ואג

הילה לוי

1. תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשנ"ו-1995

2. תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), (תיקון),

התשנ"ו-1996



3. תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ו-1996, בדבר אגרה לכלי שייט נמליים.

4. תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ו-1996, בדבר הנחה באגרת מצעגן בנמל

אילת.

5. תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ן-1996, בדבר אגרות לתיירים בנמלי

הרשות.

6. תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) (תיקון

מסי 2), התשנ"ו-1996

7. אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (מפעלים), (תיקון), התשנ"ו-1996



תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם) (תיקון), התשנ"ו-1995

היו"ר צי הנגבי;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה ואני מתנצל על האיחור. יש

לפנינו שפע של תקנות והן תוצגנה ע"י עורכת דיך גגי רוזן, בבקשה.

נזדובר בתיקון להגדרת אוירון זעיר. התיקון הקודם הובא ואושר בחודש

ינואר 1996. בוועדת הכלכלה אושר הנוסח השגוי, הוא נשלח אלינו חזרה מהפרסום

מכיוון שהיה שגוי ואנחנו מבקשים לתקנו. נוסח התיקון של ההגדרה מובא לידיעה

בלבד ולא לאישור. בתקנה 1 לתקנות בהגדרת "אוירון זעיר", המילים "או דו מושבי"

יימחקו ואחרי המילים 390 ק"ג יבוא: "או אוירון דו מושבי שמשקלו המירבי המותר

להמראה אינו עולה על 454 ק"ג".

אי בנדלר;

למעשה אין הבדל מהותי בין הנוסח הקודם לבין הנוסח המוצע עכשיו אלא

שמבחינה משפטית אתם מנסחים את זה נכון יותר.

יש הערות או הסתייגויות? אם כך אנחנו מאשרים כי התיקון הובא

לידיעתנו.



תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) (תיקון מס' 2), התשנ"ו-

1996.

תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), (תיקון), התשנ"ו-1996

אנחנו עוברים לתקנות הבאות, היועצת המשפטית תציג את הנושא.

התיקון עוסק במספר נושאים. הראשון שברם הוא העלאת אגרת המעבר במעבר

אלנבי עם הרשות הפלשתינית, מ-78 ש"ח ל-87 ש"ח. הנושא הוסדר עם הרשות הפלשתינית

כתוצאה מהבקשה שלהם להאריך את שעות הפעילות של מסוף רגזעבר באלנבי, וכתוצאה מכך

הוצאות שיש לצד הישראלי בהפעלתו של המסוף. העניין תואם בין אנשי הרשות

הפלשתינית לבין אורן שחור בהסכם.

תקנת משנה בי עניינה פטורים, ובהתאם להסכם שנחתם בין מדינת ישראל

לבין הרשות הפלשתינית אנחנו מבקשים לקבוע בתקנות את הפטורים שעניינם: השתתפות

בחיפושי הצלה, הושטת עזרה רפואית לנפגעים ופעילות הומניטרית אחרת. הפטור הוא

גם לחברי משלחת ממשלתית העוברים במסוף ערבה למסוף נהר הירדן או במסוף אלנבי,

לצורך מילוי תפקיד במשא ומתן בין ישראל למדינה שכנה, במסגרת אחת מהוועדות

המשותפות הקבועות שנכללו בו-שימה שאישר משרד החוץ. הפטור הנוסף הוא למחזיקים

בדרכון או בתעודת משא של אח"מ שהופקו בהתאם להסכם ביניים בין ישראל

לפלשתינים, בהתאם לקביעה של הוועדה האזרחית העליונה המשותפת לישראל ולצד

הפלשתיני, כמשמעותה בהסכם האמור. ראש הצד הישראלי יודיע לרשות שדות התעופה על

תוכן הקביעה כאמור. אלה הם שלושת הפטורים.

הנושא השלישי שבו עוסק התיקון הוא הארכת המועד למתן הפטור לעוברים

לאזור טאבה בלבד. בעניין זה היתה פניה של רשות שדות התעופה ליועץ המשפטי

לממשלה בבקשה לאשר את הרטרואקטיביות של הפטור מאחר ותוקפן של התקנות המקוריות

פקע בחודש מארס 95. אישורו של היועץ המשפטי לממשלה ניתן.

מה הוא סכום אגרת רגזעבר היום?

כ-45 ש"ח.

אי בנדלר!

אני מבקשת לרוביא לידיעתו של יושב ראש הוועדה שהנושא הזה עלה פעמיים

בוועדת הכלכלה וההסתייגות העיקרית היתה, לדעתי, לא רק לגבי עצם הרעיון אלא

לגבי נושא הבטחת הגביה ממי שממשיך הלאה לאזור אחר בסיני.

אנחנו עושים מאמץ להידבר עם המצרים על כך שבמעבר הדרומי יטביעו חותמת

נוספת.



היו"ר צי הנגבי;

יש למישהו הערות או הסתייגויות? אס אין אנחנו מאשרים את התקנות.

רי פאר;

ברשותכם נעבור לנושא השני והוא הפחתת האגרה לעוברים ממסוף ערבה אל

אזור עקבה בלבר בתחבורה ציבורית, מסכום של 45 ש"ח ל-15 ש"ח בלבד. נושא נוסף

הוא הפחתת האגרה לרכב המוביל מטענים מ-175 ש"ח ל-100 ש"ח. ההפחתה תחול באותם

מסופי מעבר המקיימים מסופי מטען.

אני מבקשת להתייחס בקצרה להגבלות שמוצע להטיל לצורך הזכאות לאגרה

מופחתת במעבר לעקבה, כי יש כאן מספר תנאים מצטברים. מדובר על יציאה וכניסה

באותו היום, מדובר בתחבורה ציבורית בלבד ולא ברכב פרטי ובשעות הפעילות של

המסוף. אגב, האם אפשר לחזור באותו היום שלא בשעות הפעילות של המסוף?

אני מבקש להסביר את רוח הדברים. הרעיון היה לתת אפשרות לישראלים לבקר

בעקבה למספר שעות. לא מדובר באוכלוסיה שנוסעת לטיולים ממושכים יותר בירדן. כדי

שלא ישקרו אותנו אנחנו מגבילים את זה ובמקביל מעוניינים לעודד את התחבורה

הציבורית. אנחנו לא רוצים שאנשים ינצלו את ההוזלה וימשיכו לפטרה.

ההערה שלך לתחבורה הציבורית לא ברורה לי; מה היא הרלוונטיות של איגוד

התחבורה הציבורית לאגרת מעבר?

ברגע שהסכימו שתהיה תחבורה ציבורית הדדית בין עקבה בלבד לאילת ובין

אילת בלבד לעקבה, לא היה היגיון בכך שאנשים ישלמו 15 דולר רק בשביל לשהות

כשעתיים-שלוש בעקבה. האוטובוסים יצאו ריקים והטענה היתה שהאגרה בסך 15 דולר

גבוהה. מסיבות אלה החלטנו לעודד את התחבורה והציבורית ולא לאפשר לאנשים לשקר

אותנו ולהמשיך לפטרה.

לאיזור עקבה-אילת ולקשרים הנרקמים בין שתי רוערים אנחנו מייחסים

חשיבות רבה מאד כי בשי הערים האלה נעשית פעילות המקדימה בהרבה את היישום

שאנחנו מקווים להגיע אליו לכל אורך הגבול בין ישראל לירדן. חיזוק ומתן אפשרות

לקיום קשרים כאלה, כפי שהם קיימים היום באמצעות התחבורה לציבורית והוזלת

והאגרה, ישרתו את המטרה הזאת.

אני קוראת את הנוסח והמוצע;

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, סעיף

2די1 לחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ס-1980, ובאישור הממשלה וועדת

תיקון 1. בתקנה 2 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר

תקנה 2 היבשתיים), התשנ"ה-1994 (להלך - התקנות העיקריות), אחרי

תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) (2) -

1, נוסע היוצא ממסוף ערבה אל אזור עקבה בלבד בתחבורה ציבורית, וחוזר

בה לישראל בשעות הפעילות של מסוף ערבה באותו יום - ישלם אגרה

מופחתת של 15 שקלים חדשים בלבד.

2. נוסע כאמור, שנכנס לישראל ביום שיצא - אם דרך מסוף יבשתי אחר, או

דרך מסוף ערבה, אך לאחר שהמשיך למקום אחר בירדן, או שלא בתחבורה

ציבורית, או לאחר סגירת המסוף האמור - ישלים את האגרה לשיעורה

המלא, לפי תקנה משנה (א) (2), בעת כניסתו לישראל".

תיקון 2. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות - יבוא:

תקנה 3

אגרות 3. בעל רכב מסחרי היוצא ממסוף מעבר יבשתי עם מטענים

יציאה עם שאינם כבודה אישית, ישלם אגרה בסכום של 100

מטענים שקלים חדשים בעד יציאה, כאמור."

תחילה 3. תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש שלאחר פרסומן."

אנחנו מאשרים את התקנות.



תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ו-1996 , בדבר אגרה לכלי שייט נמליים.

היו"ר צ' הנגבי;

על סדר יומנו - תקנות הנמלים. אבקש מעורכת דין מלי סיטון להציגן.

המערכת הראשונה של התקנות המוצעות עוסקת באגרות כלי שייט נמליים. אני

חייבת לציין שאין זו הפעם הראשונה שבה אנחנו מופיעים בפני הוועדה עם הצעת

התקנות האלה. בפעם שעברה לא צלחה דרכנו. מדובר בתיקון לתקנה 193 לתקנות הנמלים

והתקנה הזאת קובעת אגרות לכלי שייט נמליים, למרות כל האמור בתקנות מבחינת

אגרות שיחולו על כלי שייט כאלה. כלי שייט נמליים, לצורך העניין, הם כלי שייט

מסוג: גוררות, סירות, דוברות או ארבות שמשמשים בתחום הנמל.

שי לרר;

אני מבקש להזכיר שפנינו לממשלה ולכנסת, העלינו את התעריפים ברוח

עמדת הוועדה ואנחנו מבקשים לאשר אותן.

החלוקה היא לשלוש קטגוריות בתקנה 193. מדובר בשני סוגים של אגרות.

כלי שיט נמליים שמועסקים בנמל במתן שירותים מכח התקשרות חוזית ישלם 30 ש"ח

למטר אורד או כלי שיט נמלי שלא מועסק בנמל אבל חונה במקום שקבע מנהל הנמל ישלם

7.5 ש"ח למטר אורך לחודש או לחלק מהחודש.

אי בנדלר;

הייתכן שיהיה כלי שיט שיועסק בנמל שלא מכח התקשרות?

אני מניחה שלא כי הרשות חשבה על שתי האפשרויות הקיימות.

האם למישהו מהנוכחים יש הערות או הסתייגויות?

אני מייצג את חברת מעגן ה נותנת שירותים בנמל חיפה. השירותים שאנחנו

נותנים הינם לצורכי תחזוקת הנמל ואחזקתו. אלה הם שירותים שהנמל לא יכול לבצע.

אנחנו היחידים שברשותנו דוברות לביצוע שירותים לאספקת מזון לאניות או לאספקת.

חלקים להובלת נוסעים וימאים. למעשה, אנחנו נהגי המוניות של הנמל. הדרישה

המועלית כאן היא לרועלות את התעריפים פי 5.5% ופי למעלה מ-100%. זאת דרישה לא

הגיונית המהווה מכת מוות בשבילנו. לא מדובר על כל האגרות שאנחנו משלמים אלא על

אגרת חניה. אין לנו היכן להחנות סירה, אלא בנמל, וכל השירותים שאנחנו נותנים

הם לטובת רשות הנמלים. רשות הנמלים גובה מאיתנו בנוסף לכך % 12.5 תמלוגים

מהמחזור שלנו וכאשר קשרנו חוזים או רכשנו ציוד לא העלנו בדעתנו שמישהו יעלה

לנו את התעריפים באחוזים כל pגבוהים, ולא ביחס לעליית המדד. המחירים שלנו

מוקפאים כי דם צמודים לדולר וכך נגרם לנו הפסד ריאלי של מעל 30%. אנחנו עובדים

בנמל וזאת פרנסתנו, אבל בעלי היאכטות משלמים פחות מאיתנו. אני חושב שצריך

לפטור אותנו מהאגרה או להצמיד אותנו 'לדייגים.

כמה עובדים יש לכם?

כ-60 עובדים ובחברה נוספת עובדים עוד כ-30 עובדים. זאת הפרנסה שלנו.

הנושא הוצג בפניי כאילו הגעתם להבנה ולהסכמה אבל ברגע שהגעתי לכאן

הבנתי שלא כך הדבר.

אני רוצה להתייחס להסטוריה. הגשנו את הבקשות הראשונות בחודש מארס

94'. הך אושרו בממשלה בחודש אוגוסט 94'. שיעורי ההעלאה היו גבוהים מאד ואנחנו

חושבים שזה בסדר כי אנחנו חושבים שכלי שיט צריך לשלם מחיר ריאלי. היו מצבים

בהם כלי שיט עמדו בנמל במשך חודשים ושנים, לא עבדו כלל ושילמו מחירים מגוחכים.

בוועדה לא רוצלחנו להעביר את הקשות ונאמר לנו שהשיעורים גבוהים מדי. ניהלנו

פגישות ובסופו של דבר אמרו לנו להתאים את האגרות לרמה שלא תעלה על 1000 דולר

לכלי שיט שאורכו 30 מטר. זה מה שמוצע כאן. כלי שיט באורך מקסימלי של 30 מטר

ישלם 900 דולר לשנה תמורת חניה בנמל.

מי שרמן;

המחיר היום הוא 93 דולר לשנה כלומר 300 ש"ח לשנה לספינה בגודל של 15-

30 מטר. המחיר הזה מגוחך. השטח בנמל יותר יקר מאשר שטח בעיר שבו חונה מכונית

ולא נשמע דבר כזה שהמחיר ישאר על 300 ש"ח לשנה. זהו כלל שיט שעובד, יש לו

הכנסות ולא ייתכן שישולם מחיר כל כך נמוך עבורו. גם מונית שחונה בעיר משלמת

דמי שימוש לשטח. במחירים המוצעים, ספינה באורך 15 מטר תשלם 450 דולר ובעיננו

זהו בהחלט מחיר סביר.

אני מעונין לשמוע את מר ניסים ביטון שמתמחה מטעם המכון הישראלי

לדמוקרטיה ומופקד על בדיקת החומר באופן יסודי, כדי לגבש עמדה שאינה מושפעת

באופן טבעי מכלל האינטרסים שמלווים אותנו.

למיטב ר1בנתי יש דיון שונה לגבי כלי שיט פעילים וכלי שיט עומדים

ושאינם פעילים. הויכוח כאן מתרכז רק בכלי השיט והפעילים. לא היתה התייחסות מצד

מר לרר לטענה שיש העלאה דרסטית בשיעור האגרות רק לסקטור הזה ולא ברור מה הוא

הנימוק הכלכלי להחמרה עם סקטור שמשלם תמלוגים ונותן שירותים לנמל בעוד

שלסקטורים אחרים אין.

נקודה שניה היא שהאגרה היא, כפי שכבר נאמר, חלק ממרכיבי החוזה בין

כלי השיט הנמליים הפעילים לבין הרשות. אם זה המצב אני חושב שצריך להתייחס אליו

כי העלאת התעריף היא שינוי חד צדדי של החוזה מצד הרשות. אני לא טוען שזה איננו

בסמכותה של הרשות אבל יכול להיות שמתעוררת כאן שאלה של התחייבות השלטון.



היו"ר צי תנגבי;

היו נסיונות 1יניכם להגיע לפשרות או להסדרים?

שי לרר;

כן, היו נסיונות אבל רגז הגיעו עד גבול מסוים. אס הדברים שאתה אומר רגז

רלוונטים אנחנו נוציא מכרזים חדשים. אנחנו חושבים שצריכה להיות אגרה תמורת

חניה. אם מישהו חושב שזה משנה את תנאי העסקתו או את תנאי המכרז הוא יפנה וזה

יטופל בדרך החוקית הלגיטימית. אי אפשר להשאיר את המצב בנושא אגרות חניה ומעגן

כפי שהוא. בנמלים יש בעיה של מקום וצריך לשלם מחיר ריאלי, סביר. גם 300 דולר

איננו מחיר סביר.

מה התשובה שלך לעניין היאכטות וסירות הדייגים?

המחירים האלה רם פחות ממחירים במעגנות.

בעלי היאכטות במועדון כרמל, הקשור לנמל חיפה, משלמים פחות מאיתנו,

אולי חמישית מאיתנו, ומדובר באנשים עשירים המטיילים עם הספינות שלהם. אנחנו

עובדים ומתפרנסים ומשלמים יותר מרגו. המחיר שלנו עבור שירות לנמל הוא משנת 92'

והוא עומד היום על 58 דולר לשעת נסיעה. על והסירה צריכים להיות שני אנשי צוות,

60 ליטר סולר ומתוך זה הרשות לוקחת מאיתנו 12.5% תמלוגים מהמחזור וכך שלא נשאר

לנו כלום. צריך לעדכן את המחירים ורק אחר כך לבוא אלינו בדרישות.

אי ניקסון;

אני מבקש להתייחס. אני מייצג את חברת גל-ים והבעיות שלי שונות

לחלוטין. יש לי ספינות טיולים. אורך הספינה הוא כ-27 מטר ואני משלם כ-750 דולר

לחודש. יש לי גוררת ואני משלם כ-1000 דולר לחודש, מידי חודש. הבעיה היא שאם

אני לא זוכה במכרז, לא די שלא זכיתי במכרז אני משלם תמלוגים ואגרות לכל כלי

שיט נמלי. אם אין לי הציוד הדרוש אני לא יכול להשתתף במכרז.

היום תשלם אותו הסכום בדיוק.

הדיון עוסק בהרבה נושאים ומעלים כאן דברים שאינם ממן העניין.

אני מבקש לשמוע את נציג האוצר.

אני מסכים עם עמדתו הבסיסית של מנכ"ל הרשות שאמר שגס הגוף הזה, כמו

כל גוף אחר, צריך לשלם עבור השירותים בשימוש שהוא ערשה בתשתית הנמלית. גובה

התעריפים לפי הבנתי איננו בלתי סביר ברמה שהוצגה כאן, באופן כזה שתשפיע באופן

מהותי על תוצאותיו העסקיות של הגוף שמפעיל את השירות הזה היום. לא ראיתי את

הניתוחים שעליהם הרשות מבססת את הניתוחים אבל התחושה הבסיסית שלי היא

שהתעריפים צריכים להיות אפילו גבוהים יותר.

היו"ר צי הנגבי;

זימנתי את הישיבה הזאת על פי הערכה שיעלו כאן תקנות שיש לגביהן

הסכמות. אנחנו לא נוהגים לקיים ישיבות כאלה בתקופה של דמרומי הוועדות מכיוון

שברור שחברי הוועדה לא באים. אני לא רוצה ליטול על עצמי אחריות ולקבל החלטה על

בסיס הצבעה של אדם אחד. אם הנושא היה מקובל או שהיתה יכולת להגיע לידי הידברות

והחלטה נזשותפת, אפילו בשעה הקרובה, זה יקל עליי. אם יש עימות חזיתי בנתונים

שאני לא יכול לראות את עצמי מומחה להם, אני לא אקבל החלטה אישית ברגע הזה.

בעוד עשרה ימים תקום כנסת תרשה עם ועדות חדשות, יכנסו לעומק הסוגיה הזאת

ויקבלו החלטה.

אני מכבד את החלטתך אבל אני מבקש להעיר שאנחנו לא מצליחים להגיע

להסכמות איתם.

לא דיברתם איתנו בכלל.

אני לא נוקט עמדה בשאלה מי צודק. יכול מאד להיות שהגישה שלהם לא

נכונה ושלכם כן או להיפך. אני אישית לא רואה את עצמי כנושא בנטל האחריות של

ר1כרעה בסוגיה שבה יש מחלוקת, כאשר לא למדתי את הנתונים והעמדה של ניסים ביטון

לא כל כך נוחה.

אם כך נחזור להחלטת הממשלה המקורית. ההצעה המקורית היתה גבוהה פי חמש

ממה שהצענו.

תודה רבה לכולם.



תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ו-1996, בדבר הנחה באגרת מעגן בנמל אילת.

מדובר באגרות מעגן בנמל אילת, בתיקון מוצע לתקנה 210, שמשמעותה

להעניק לאניות שפוקדות את הנמל פעם נוספת באותו ביקור, למרות שיצאו מהמים

הטריטוריאליס, הנחה 1גו1ה 40% מאגרות הנמל. הכוונה היא לק1וע בתקנה 210, אחרי

"(ג) מבלי לגרוע מכל הוראה אחרת המליחסת לאגרה מעגן בתקנות

אלה או בכל חיקוק אחר, כלי שיט המיועד בעיקר להובלת מטענים שחזר בתקופת השהייה

לנמל אילת, לאחר שביקר בנמל עקבה לצורך פריקה של מטען, תשולם בעד כניסתו שנית

לנמל אילת אגרת מעגן בניכוי 40%."

אני מבקש להוסיף דברי הבהרה. התקנה קובעת שאם באה אניה לאשדוד, לאחר

מכן שטה לחיפה, חוזרת לאשדוד ונשארת במים הטריטוריאלים, לפקידה השניה באשדוד

היא מקבלת הנחה של 40%. עקבה ואילת, לא רק שהן יותר קרובות מאשר חיפה ואשדוד,

אלא שהדבר גם טבעי לחלוטין וגם כך הפקידה הזאת מדברת על כך שפוקדים קודם את

אילת, לאחר מכן נוסעים לעקבה וחוזרים לאילת. ביקשנו לפטור לחלוטין את הפקידה

השניה אבל הרשות הסבירה שיש לה הוצאות נוספות שהן הוצאות משתנות נוספות ואי

לכך אנחנו מדברים על אימוץ.

תודה. אני מבקש ממלי לקרוא את התקנות.

1. בתקנה 210 לתקנות הנמלים התשל"א-1971 -

(1) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ג) מבלי לגרוע מכל הוראה אחרת המתיחסת לאגרת מעגן בתקנות

אלה או בכל חיקוק אחר, כלי שיט המיועד בעיקר להובלת

מטענים שחזר בתקופת השהייה לנמל אילת לאחר שביקר בנמל

עקבה לצורך פריקה של מטען, תשולם בעד כניסתו שנית לנמל

אילת אגרת מעגן בניכוי 40%.

(2) תקנת משנה (ג) תסומן (ד) ובה במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא

"בתקנות משנה (א) ו-(ג)."

תודה רבה, אנחנו מאשרים את התקנות,



תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ו-1996. בדבר אגרות לתיירים בנמלי הרשות.

תקנה 272 שייכת לסימן יד בתקנות הנמלים שעניינן אגרות נוסעים

נוסע היורד בנמל מכלי שיט וחוזר לאותו כלי

שיט כדי להפליג בו במסגרת אותו ביקור של כלי השיט בנמל". הכוונה היא להרחיב את

הגדרת התייר באופן שבו הוא יוכל לרדת מכלי שיט בנמל אחד, לעלות עליו בנמל אחר,

ועדין להינות מהיכללות במונח "תייר" ולמעשה לא לשלם אגרה בפעם השניה.

מה דינו של מי שבא באניית תיירים, ואני בכוונה לא קוראת לו תייר כי

הגדרת תייר לא ברורה לי, אם הוא יורד בנמל אחר, ישן לילה אחד במסגרת ביקור

במלון כלשהו, ולמחרת חוזר לאניית האם שלו באותו נמל? אני מבינה שהיום הוא לא

נחשב כלל לתייר.

עו"ד מי סיטון;

ההגדרה של תייר היא רק הירידה שלו עד שלושה ימים כשהאגרה בצידה, ואחר

כך לכל ירם נוסף. סעיף 274 קובע את השהיות.

אי בנדלר;

אם כך היום הוא תייר רק מעצם העובדה שהוא חזר לאותו נמל, גם אם הדבר

לא נעשה באותו היום. מדוע אם כך אתם לא מציעים להחיל אותו כלל לגבי מי שיורד

בנמל אחד ועולה בנמל שני במסגרת אותו ביקור, אבל לא באותו נמל, גם אם הדבר לא

נעשה באותו יום? מדוע להבחין בעניין זה? ההרחבה שלכם היא רק אם הוא יורד ועולה

באותו יום. אם הוא ישן לילה אחד במלון בארץ הוא כבר לא נהנה מהגדרת תייר,

לצורך העניין הזה.

עו"ד מי סיטון;

הוא נהנה אבל הוא משלם אגרה אחרת על יום שהיה נוסף.

אי בנדלר;

וזמרתי לשם מה הוספתם את המילים "באותו יום" בהגדרה.

ש' לרר;

אני חושב שההערה שלך נכונה. לא זאת כוונתנו,

א' בנדלר;

אבל זאת התוצאה.

עו"ד מי סיטון;

התייר צריך לרדת ולעלות באותו יום, אפילו בנמל אחר, אבל ישנה מגבלה

של "באותו יום".



אי בנדלר;

אס הוא עולה ויורד באותו נמל, אין מיגבלה של "באותו יום".

שי לרר;

הכוונה היא שגס אס הוא מגיע לחיפה ואחר כך יעלה באשדוד, הוא יהנה

מאותם התנאים של תייר, גם אם זה לא אותו יום.

אני חושבת שבשלב הזה אנחנו לא יכולים לשנות את זה כי זאת ההצעה כפי

שעברה בממשלה.

שי לרר;

איך סיבה שהתייר ישלם יותר. הכוונה שלנו היא שהתייר ישלם פעם אחת .

אני מניח שגם לאיש האוצר אין בעיה.

אני יכולה לייעץ ליושב ראש הוועדה להחליט שהוועדה מאשרת את התקנות

המילים "באותו יום" יימחקו. אם הממשלה מקבלת את השינוי -

מה טוב, אם לא - יחזרו שוב לוועדה.

אנחנו מאשרים את התקנות בהשמטת המילים "באותו יום".



אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (מפעלים) (תיקון), התשנ"ו-1996.

היו"ר צ' הנגבי;

אנחנו דוחים את הדיון בתקנות האלה מכיוון שלא נמצאים כאן נציגים של

משת- התחבורה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.