הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 314

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ב באדר התשנ"ו (13 במרץ 1996), שעת 13:00

חברי הוועדה: ג' פת - מ"מ היו"ר

שי אביטל

אי גמליאל

עי דראושה

ני חזן

חי פורת

שר המשפטים די ליבאי

חה"כ ר' אלול

חה"כ ני בלומנטל

חה"כ די מנע

חה"כ אי פורז

חה"כ מי פלד

חה"כ י י שמאי

עו"ד בנג'י היימן - המחלקה המשפטית, משרד הפנים

איילת רוזן - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

דידי לחמן-מסר - סגנית היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

דלית דרור - משרד המשפטים

ימימה מזוז - יועצת משפטית, משרד האוצר

אלון קטל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ירון ביבי - אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר בירקן - אגף התקציבים, משרד האוצר

שועי אדומי - מינהל מקרקעי ישראל

נעמי וייל - לשכת עורכי הדין

גיורא רובינשטיין - י ו "ר ועדת תכנון ובניה, התאחדות הקבלנים

עו"ד רונית פישל - התאחדות הקבלנים

אבנר ורד - ראש אגף לפיתוח עסקי, תנועת המושבים

שמואל לויט - כלכלן, תנועת המושבים

אלי ניסים - מושב רם-און, תנועת המושבים

צבי גזית - מושב רם-און, תנועת המושבים

רמי דור - תנועת המושבים

גדעון גור - יו"ר העמותה לשמירת איכות החיים במושבים

גליה שינרסקי - העמותה לשמירת איכות החיים במושבים

רות דנון - העמותה לשמירת איכות החיים במושבים

יאיר איזבוצקי - העמותה לשמירת איכות החיים במושבים

אלי רקח - של"ח

דגנית קניון - של"ח

בארי מבל - של"ח

רות יפה - אדם, טבע ודין

עוזי עצמון - היועץ המשפטי, מרכז השלטון המקומי

דני מורגנשטיין - היועץ הסביבתי, מרכז השלטון המקומי

י וני שגיא

משה יוגב - עוזר לחבר הכנסת פורת

אי בנדלר

לי ורון

רשמה: אי שלהבת

1. צו הסדרים נמגזר החקלאי המשפחתי (שינוי התוספת השניה והרביעית),

התשנ"ה-1995.

2. הצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה), התשנ"ו-996ו (של חה"כ שי

אביטל).



צו הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (שינוי התוספת השניה והרביעית), התשנ"ה-1995

הוועדה קיבלה את אישור יושב ראש הכנסת לקיים את ישיבת הוועדה בזמן דיוני

המליאה, מפאת חשיבות הנושאים והזמן הדחוק שבו אנחנו מצויים. הנושא הראשון

הוא צו הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי (שינוי התוספת השניה והרביעית). על-פי

מכתבם של שר האוצר ושל שר החקלאות היתה תוספת של 4 גורמים: מושבי הערבה,

בית האריזה האיזורי בערבה, בית אריזה לתמרים בערבה, ומפעלי הערבה. אני מציע

שאנחנו נאשר את צירוף ארבעת הגורמים הללו לרשימה של התוספת הרביעית. כמו כן

נשארו לנו 4 מפעלים: מפעלי רמת-הגולן - אגודה שיתופית, כפר נופש "רמות",

"פולירם תעשיות", ו"רם-און". בפני הוועדה עומדת היום להצבעה הרשימה כולה,

כלומר התוספות השניה והרביעית, כפי שהן הוצגו בוועדה, כולל ארבעת הגורמים

שאותם הזכרתי, ולגביהם אין שום חילוקי דיעות. הממשלה ביקשה את אישורם

במסגרת הרשימה הכוללת של מפעלי רמת הגולן, כפר הנופש "רמות", "פולירם"

ו"רם-און" אבל היא התנתה זאת בכל שהיועץ המשפטי לממשלה יבדוק האם הדבר הוא

חוקי. אני הצעתי, והדבר התקבל על דעת הממשלה, שבמידה והיועץ המשפטי לממשלה

יחליט שהדבר הוא במסגרת החוק אז הרשימה תכלול את ארבעת המפעלים הללו גם כן.

אנחנו מאשרים את ארבעת המפעלים שהזכרתי, שלא היו ברשימה של התוספת השניה

והתוספת והרביעית, אך נחכה לשמוע את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אם

היועץ המשפטי לממשלה יודיע שמתעוררות איזשהן בעיות משפטיות בהקשר לארבעת

המפעלים הללו, יהיה דיון מחודש בוועדה על ארבעת המפעלים, מבלי לפגוע ברשימה

כולה, כפי שהיא הוצגה על-ידי הממשלה, על-ידי שר האוצר ושר החקלאות.

היה אתמול ויכוח על העניין הזה ואנחנו דחינו את ההחלטה להיום, בהסכמה.

בשיחה שקיימתי היום עם שר האוצר הבנתי שהוא תומך בנוסח שהוגש היום לוועדה,

כולל הוספת השמות האלה, כפוף להחלטות של היועץ המשפטי לממשלה. חשוב שייאמר

לפרוטוקול ששר האוצר תומך בעניין.

אם אין הסתייגות של היועץ המשפטי לממשלה, זה יעבור אוטומטית.

אני רק הכנסתי תיקון אחד נוסף, שבמידה והיועץ המשפטי יחליט שארבעת

המפעלים הללו אינם נכללים במסגרת החוק, יהיה דיון לגביהם בלבד בוועדת

הכלכלה, מבלי לפגוע בכל הרשימה.

הצבעה

בעד - 5.

נגד - 0.

נמנעים - 0.

ההצעה אושרה.



הצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה). התשנ"ו-1996

הנושא השני על סדר היום הוא הצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה) של חבר

הכנסת שמואל אביטל. אני מבקש להסביר את הרקע. ההצעה המקורית - שאותה הציע

חבר הכנסת אביטל ושהממשלה התנגדה לה - עברה בקריאה טרומית. גם אני לא תמכתי

בה משום שהיא היתה חנינה גורפת והשאירה על כנם את כל המפעלים והמחסנים

הקיימים ללא כל התייחסות לנזקים שהמפעלים הללו גורמים. לאחר דיונים מאוד

ממושכים התגבשה הצעת פשרה, שאני הצעתי, והיא נתמכה בדו"ח קדמון. אני הצעתי

שלא תהיה חנינה גורפת, שתשאיר את המצב על כנו גם אם הוא מזיק ומפריע, אלא

שיהיה פסק זמן בתביעות ובביצוע פסקי-הדין. בתקופת 18 החודשים הללו מי שלא

ייעמוד במסגרת אמות המידה של דו"ח קדמון - שאושר בממשלה שנה וחצי לאחר שהוא

התקבל על דעתו של שר האוצר ושר החקלאות, וחבל גם על זה - ייאלץ לפנות; מי

שייעמוד באמות מידה של דו"ח קדמון, ייעבור לטיפול המערכת התכנונית וההרשאות

הצמודות לה. הממשלה התנגדה גם להצעת הפשרה. היועץ המשפטי אמר שיש בעניין

הזה משום התערבות בסמכויות בתי-המשפט וביקש לשנות את החוק. אני הערתי לו

שזה דו-סיטרי, אני חושב שהרובד המחוקק לא צריך להתערב ברובד במשפטי אבל

באותה מידה גם הרובד המשפטי לא צריך להתערב ברובד המחוקק. כנראה לא הצלחנו

לשכנע איש את רעהו. על כל פנים ההצעה הזאת, שאימץ אותה מגיש ההצעה המקורית,

נתקבלה בקריאה ראשונה. היום היתה הצעה בוועדת הכנסת להוציא את הנושא מוועדת

הכלכלה בדרן תקנונית אך ניסיון זה נכשל וועדת הכנסת ברוב גדול מאוד החליטה

להשאיר את הנושא בידי ועדת הכלכלה. מה שמוטל עלינו היום זה להעביר את הצעת

החוק לקריאה שניה ושלישית. התקשרו אלי בטלפון מספר גורמים, שבמשך כל השנה

וחצי שאנחנו מטפלים בחוק הזה לא מצאו לנכון להיות מעורבים בו. עכשיו באות

הרשויות המקומיות וחוששות שחלק מתמורת המיסוי תילקח מהם ותועבר לגורמים

אחרים. גם הקבלנים שבונים מבני תעשיה באו בטענה, הם חושבים שההסדר החדש

ייכניס לשוק המבנים לתעשיה גורמים שיכולים לפגוע בהם. אני מציע לחקלאים לא

להעמיס עלינו, שמענו את דיעותיהם כבר מספר רב של פעמים. שני גורמים,

שבאשמתם לא היו כאן בישיבות הקודמות, אף שהם הוזמנו, זה מרכז השלטון המקומי

והקבלנים, והם יוכלו לדבר.

"אדם, טבע ודין" הוא גוף ציבורי שמייצג את הגופים הירוקים ואנחנו מבקשים

להרשות לנו להתבטא.

אני מציע שניתן 3 דקות לכל גורם שעדיין לא היתה לו הזדמנות להתבטא ואחר

כך אנחנו ניגש להצבעה.

עדיין לא קראנו את הסעיפים וחייבים לקרוא אותם.

אני רוצה להעיר הערה לסדר. היום בוועדת הכנסת החליטו שבשבוע הבא לא יהיו

יותר דיוני מליאה אבל לעומת זאת הכנסת תתכנס בסוף אפריל, בתום הפגרה, לשבוע

של דיונים. כאן מדובר על הצעת חוק פרטית ובהצעות חוק פרטיות אי אפשר לדון

בדיונים מיוחדים אלא רק במושב רגיל של הכנסת. מאחר ויש היתר לוועדות הכנסת

להתכנס בפגרה אני חושב שאין בהילות להגיע היום להכרעה בגלל שהכנסת מתפזרת.

כדאי לקיים את הדיון הזה בנחת במהלך הפגרה, לא בלחץ של 3-2 דקות לכל אחד.

אם יחליטו להעביר אותו, נעביר אותו בקריאה שניה ושלישית בסוף הכנסת.

אנחנו מנהלים את הדיון בנחת כבר יותר משנה.

אני לא מקבל את ההצעה. אני לא יודע מה יהיה, אולי חברי ועדת הכלכלה לא

ייראו את עצמם מחוייבים לעניין בחודש אפריל.

האם לדעתך הדיעות עשויות להשתנות בעקבות התוצאות? אפשר להציע שהחוק

ייכנס לתוקפו בשנת 2,000.

אני רוצה לומר שאני מאוד משבח את הנחישות של חבר הכנסת פורז, שהציע

להעביר את זה לוועדה אחרת ועכשיו הוא מציע להעביר את זה לתאריך אחר. ועדת

הכלכלה היום בהחלט סוברנית לדון בהצעת החוק לקראת הקריאה השניה והשלישית.

אם הממשלה רוצה לעכב את החוק, יש לה אפשרות לעשות זאת במליאה. יכול מישהו

להגיש הסתייגויות ולהצביע עליהן. קודם נשמע את הגורמים החיצוניים ולאחריהם

נשמע את היועצת המשפטית של הוועדה. בבקשה, נציג מרכז השלטון המקומי.

חברי הכנסת לא מעוניינים להקשיב ולשמוע. שני חברי כנסת קמו וייצאו. בעצם

אומרים שיש לי 3 דקות לדבר אל הקירות.

אתה לא אחראי כאן על הטפת מוסר לחברי הכנסת.

החוק הזה הוא פצע וחבורה ומכה טריה, אין בו מתום. הוא מערער את יסודות

התכנון כדי להיטיב עם קבוצה של אינטרסנטים תחת לחץ לקראת הפריימריז. לדעתי

זו חרפה על ספר החוקים. אנחנו כשלטון מקומי טוענים שכל נושא התכנון ושלטון

החוק מושם פה לצחוק. בתכנון יש איזשהם עקרונות ולא יתכן שעבריין שבנה במקום

שלא מיועד לבניה, בלי שום שיקול תכנוני, ייקכל פרס על העבריינות. צריך

להיטיב עם חברי המושבים, אני לא מתווכח עם המדיניות, בשביל זה אתם יושבים

כאן. אבל לא נעשתה בדיקה למי החוק הזה יביא תועלת ואיזה מושבים שזקוקים לכך

לא ייהנו ממנו אפילו בגרוש אחד. יש פה מעשה שלא ייעשה לקראת ביצוע מחטף של

ערעור שלטון החוק. לתת חנינה סיטונאית לעבריינים זה דבר מגונה וכל מי שייתן

את ידו לכך צריך לדעת מה הוא עושה. לשלטון המקומי יש אינטרסים מוצדקים

שצריכים בדיקה. כל הבהילות הזאת היא חרפה. אני מבין את חבר הכנסת שמואל

אביטל ואין לי שום טענה על זה שהוא עשה כאן גיוס של הצבעה והתוצאה ידועה לי

מראש. אבל לפחות חשוב שהדברים ייאמרו. מה שצריך היה לעשות זה לבדוק את

העניין לגופו ולהגיע לפיתרון של איזון האינטרסים, בין הרצון להיטיב עם אלה

שצריך ללכת לקראתם ובין שמירת העקרונות הכלליים. מה נגיד בעיר לאדם שרוצה

לבנות לבנו החייל תוספת של חדר, שהרשויות המקומיות מעמידות אותו למשפט? היה

צריך להעביר את העניין הזה לבדיקה. אני שואל אתכם, ואל תענו לי, כמה מחברי

הכנסת קראו את דו"ח קדמון? פה לוקחים חקיקה מוזרה ומאמצים דו"ח שחלק

מהאנשים לא יודעים את תוכנו ולא קראו אותו בכלל.

הממשלה אישרה את הדו"ח הזה.

הממשלה אישרה את דו"ח קדמון אבל ככל שהבנתי משגת הממשלה מתנגדת לחוק.

אני הייתי מציע, אילו ידעתי שאני מדבר לאנשים שליבם פתוח ונפשם חפצה, שהחוק

הזה יועבר לפי חוק הרציפות לדיון מעמיק, לבדיקה יסודית. צריך לתת את ההטבות

למי שמגיע לו ולא יתכן לתת חנינה גורפת לעבריינים, שעשו דין לעצמם, בעת

שאותם אלה שלא בנו לא קיבלו שום דבר ולא י יקבלו שום דבר.

אני רוצה להבהיר שמרכז השלטון המקומי הוזמן לדיונים החל מהישיבה

הראשונה. כנראה שהעניינים במרכז השלטון המקומי לא פועלים כל כך כשורה.

זה הפריימריז של יושב ראש מרכז השלטון המקומי, מר עדי אלדר.

החוק הזה הוא לא חוק נגד מישהו, זה חוק של המדינה.

חבר הכנסת אביטל, לא מתקנים עוול אחד בעוול שני.

אני חושב שמרכז השלטון המקומי היה צריך להגיע לכאן לכל הדיונים שקדמו אך

הוא לא מצא לנכון לעשות זאת. בפעם הראשונה בישיבה האחרונה הופיע כאן מר

ולד, שאני מאוד מעריך אותו, והביע את דעתה של הרשות המקומית. גם מרכז

השלטון המקומי לא "מת" כל כך על חוק התכנון והבניה. הוא "מת" על הצנרת

לגיוס המיסים, שמא חלק מן המיסים ייצאו מהגורמים במרכז השלטון המקומי אל

עבר רשויות מקומיות אחרות. רבותי, הגעתם באיחור. שמענו את הדברים של מרכז

השלטון המקומי. תצאו מתוך הנחה שחברי הכנסת שיושבים כאן יודעים את הנושא

היטב, לא פחות ממכם. הטחת עלבונות לא תועיל לשום דבר. מי שייטיח עלבון

יצטרך לעזוב את חדר הוועדה.

אני הבנתי את הרמז ואני אעזוב את האולם. הרי אני הטחתי עלבון והתכוונתי

שזה יהיה עלבון.

אני רוצה להשלים את הדברים. אני היועץ הסביבתי של המרכז לשלטון מקומי.

נולדתי במושב וההורים שלי גרים עד היום ב"בית יצחק". אני הולך לדבר נגד

הצעת החוק הזו משום שאני חושב שכאיש סביבה וכבן מושב מי שרוצה לראות את ארץ

ישראל עדיין לדורות הבאים כארץ ישראל, שאפשר לחיות בה, חייב לשים יד ולומר

"עד כאן!". החוק הזה יפרבר את כל המושבים. תבואו ותאמרו שהרי כבר מפרברים

גם את הקיבוצים. אז מה? גם זה אסון. אז להוסיף חטא על פשע? מקורות התעסוקה

זה לא רק להפוך כל רפת לשעבר ומבנה למחסן.

תסביר לנו מה האסון בקיבוצים?

אם אתה יוצר בכל קיבוץ שכונת מגורים של 500-400 וילות אתה יוצר מחולל

תנועה, שלעולם בשום מקום בעולם עוד לא הצליחו לשרת אותו בתחבורה ציבורית.

זאת אומרת אתה דן אותנו ל-3-2 מכוניות פרטיות למשפחה. ושלא תהיה כאן טעות,

מושבי הנגב והגליל והפריפריה לא ייהנו מזה. מי ש"ייהנה" כספית מהעניין הזה

יהיו רק אותם מושבים במרכז הארץ, במישור החוף, שם ממילא צפוף, שממילא

חומסים שם כל מגרש וכל שדה וכל חלקה פנויה והורסים את השטחים הירוקים

ומורידים את איכות החיים ואת איכות הסביבה.

אתה חולק על המלצות דו"ח קדמון?

כן, אני חולק עליהן כמי שנולד במושב ואבא שלי בן 91 חי ב"בית-יצחק" עד

היום. אני לא יודע אם אתה היית ב"בית-יצחק", אני יודע מה קורה שם. איכות

החיים שם יורדת, זה מביא למלחמות חברתיות בין משפחות, זה מוריד לא רק את

איכות הסביבה אלא גם את איכות החיים במושבים. המושב הוא כבר לא מושב, זה

כבר לא קשר של האדם או המשפחה עם הקרקע. תגידו שאני מדבר כ"ירוק", אבל אני

נולדתי במושב ואני עדיין רואה את עצמי יום אחד חוזר לשם. אסור לתת יד לדבר

הנוראי הזה. אם יווצרו בחלק מהמחסנים האלה מקורות תעסוקה, יותר מאשר אחסנה,

כלומר מפעלים קטנים, שייעסיקו כל אחד רק 10-5 או 14-12 עובדים, איך הם

יגיעו? כל אחד ממקום מגוריו, שיהיה בעיר, יגיע במכוניתו הפרטית. הנושא של

מחולל התנועה בכפרים ובמושבים הופך להיות בזמן האחרון נוראי. מי שרוצה

לראות את זה רק מבחוץ יתבונן לרגע מה קורה במושב "בני-עטרות", שנאלץ לסגור

את עצמו בשערים חשמליים מכל הכיוונים משום שפקקי התנועה וסיבות אחרות

הובילו לכך שאיכות החיים הפכה להיות בלתי נסבלת.

אתה מדבר על מחולל התנועה. מה עם מחולל הפרנסה?

זח דבר אחר. המדינה צריכה לדאוג לפרנסח אבל לא על חשבון איכות החיים.

אני יושב ראש הוועדה לתכנון ובניה של התאחדות הקבלנים. אנחנו נכחנו

בישיבות ועדת הכלכלה, הופיע מר אשר גדין, אבל ביקשו ממני להופיע היום.

אנחנו תומכים בסעיפים 1 ו-2 של הצעת החוק. שמענו שאתמול התקיים דיון במועצה

הארצית ואני חושב שזו באמת הדרך לעזור למושבים. אנחנו דורשים שסעיף 3 יחול

על כלל יעודי הקרקעות במדינה, שאחרת ניפגע אנו, ששמרנו את החוק, קנינו את

הקרקע החקלאית, ומדובר בייחוד במרכז הארץ. שילמנו היטל השבחה עבור שינוי

יעוד ושילמנו ריבית על המתנה להיתר ולשינוי יעוד. אנחנו צריכים לשלם אגרות

בניה, כבישים, מים, ביוב ותיעול, ונצטרך לבנות בניה יקרה על-פי תקן ותוך

הקצאת שטחים לבטיחות, לכיבוי אש, לביטחון וכיוצא בזה. אם החוק הזה יתקבל

אנחנו נרגיש בזה פגיעה בתחרות ההוגנת ואנחנו נפעל לביטול החוק. כבר שמענו

מהיועץ המשפטי לממשלה שהוא לא יוכל להגן על החוק. אנחנו מבקשים שי יתקבלו

סעיפים 1 ו-2 ואילו שסעיף 3 יידחה לאחר הפריימריז. אני מציע שאם כבר סעיף 3

מתקבל אז שהוא יורחב כדי שלא תהיה תחרות מסחרית לא הוגנת בנו. תודה.

למרות שלא דיברתי כלל עם השלטון המקומי אני רוצה להביע את תמיכתי במה

שהם אמרו ולא לחזור על הדברים. כאיש שחי במושב ויכול היה להיות עבריין חוק,



כמו כל אלה שעברו על החוק ובנו מחסנים, אני חושב שזו שערוריה להעביר חוק

כזה. זה חוק של מחטף בשעות האחרונות, כשאין לזה כל הצדקה, וזה נותן לי עונש

כפול - גם זה שלא הייתי עבריין ולא הלכתי לבנות מחסנים, למרות שיש לי שטח

גדול ואני יכול למלא את כולו מחסנים.

לא לפי דו"ח קדמון.

בינתיים כולם "מצפצפים" על דו"ח קדמון. הצעת החוק של חבר הכנסת אביטל

באה לעכב את ההליכים המשפטיים. בהצעה הראשונה דובר על יולי 1994 והיום זה

כבר הוארך עד 1996. אני יודע שבעלי המחסנים רצים להודיע לחבריה, "רבותי,

תיבנו כמה שיותר מתר, עד שייצא החוק, אנחנו בינתיים יכולים להרוויח מהעסק".

מי שעובר בכבישי ישראל יכול לראות איך צצים מחסנים חדשות לבקרים ללא רישיון

וללא שום תכנון. זו שערוריה שהחוק הזה נותן אור ירוק לכל מי שהיה עבריין

ואומר לו "תמשיך להיות עבריין ואז תקבל פרס, בגלל הפריימריז תקבל את הכל".

אני מתפלא שחבר הכנסת אביטל, כמושבניק, בכלל יכול להציע הצעה כזאת כי זו

הצעה מנוגדת לכל חוק, ושמעתם זאת ממשפטנים, לא ממני. אני חי במושב ומרגיש

למה זה גורם. היום ב"משמר השבעה" כמעט אף אחד לא מדבר עם השני, יש אלימות,

יש חיתוך צמיגים, יש שריפת בתים, ואת כל זה הביאו המחסנים. בנוסף לזה נכנס

לשם גם העולם התחתון (לא מזמן סגרו קזינו ב"משמר השבעה"). אני מבקש, רבותי,

שתדעו למה מוביל החוק הזה. זה אור ירוק לכל העבריינים להמשיך ולפעול כך.

האם אתה מתנגד להמלצות דו"ח קדמון?

לא, אני בעד המלצות דו"ח קדמון, אבל שתקויימנה ככתבן וכלשונן.

הסעיפים הראשונים פשוט מאמצים את המלצות דו"ח קדמון ועליהן אתה לא חולק.

אתה חולק רק על הסעיף השלישי. מה אתה מציע במקומו? שהוא פשוט יימחק?

אני אומר שיימוצה הדין עם מי שעבר על החוק. זה חוק לא חוקי-

אני לא מתייחס לכל הנושא של הפריימריז ואינני רץ 'במחוז המושבים שלנו וזה

בכלל לא נוגע לי. אבל לבוא ולומר שיש פה עשיה בחטף, זה לא נכון. החוק הזה

נמצא על שולחן הוועדה כבר שנה וחצי. אני ממעט מאוד מלהטיח בממשלה הערות לא

חיוביות כישיבות ועדה, אבל אם הממשלה היתה מטפלת בו נכון הרי שכבר הכל היה

מאחורנו. אלא מה, תוגש דו"ח קדמון, שר החקלאות אימץ אותו, ולא יכל אלא

בהתערבותי להביא לכך שהממשלה תאמץ את הדו"ח. ברגע שהממשלה אימצה את הדו"ח

כל מה שאתה מזהיר על סמך דו"ח קדמון אפשר שכך יהיה. בלי החוק הזה ובלי

הכפייה של דו"ח קדמון יוותר התוהו ובוהו הקיים היום.

אני מייצגת את העמותה הסביבתית "אדם, טבע ודין", שאושרה כגוף ציבורי

לצורך הגשת התנגדויות לפי חוק התכנון והבניה. אני רציתי להעלות בקצרה שני

נושאים. אנחנו מתנגדים מאוד לחוק. ראיתי שהכניסו כאן סעיף של מניעת מפגעים,



בסעיף 3 אך הסעיף הזה איננו פותר את הבעיה של שטחים פתוחים. בתיקון 43 לחוק

התכנון והבניה הוצע שהוועדה לשמירה על קרקע חקלאית תהיה גם ועדה לשמירה על

שטחים פתוחים, וזאת לאור הכירסום והדלדול של משאב הקרקע, המשאב הייקר ביותר

במדינת ישראל, בגלל הגידול באוכלוסיה והמדיניות של הבאת עליה. הכנסת סעיף

של "מניעת מפגעים" לא נותנת פיתרון לשמירה על שטחים פתוחים. הנושא הזה חסר

לגמרי מההוק, כלומר אין כאן איזון נכון בין הניסיון לפתור את הבעיה הכלכלית

של המושבים לבין השמירה על שטחים פתוחים.

הנקודה השניה אליה אני רוצה להתייחס, זה שהנושא הזה של דו"ח קדמון נדון

במועצה הארצית לתכנון ובניה. הכנסת קבעה בחוק התכנון והבניה שקודם אישור

התוכניות נעשה במועצה הארצית ואחר כך זה עולה לאישור הממשלה, ולא להיפך.

לממשלה יש זכות לאשר או לדחות אבל קודם כל הכללים צריכים להיקבע במועצה

הארצית לתכנון ובניה, שם שליש מהמועצה הם נציגי ציבור ולא רק משרדי הממשלה.

זה שהממשלה מפרה כבר שנים את חוק התכנון והבניה ומחליטה בישיבת שרים החלטות

ולמעשה היא רוצה שהמועצה הארצית תהיה חותמת גומי שלה, זה דבר רע מאוד. אבל

זה שהכנסת גם תאשר את הדבר הזה, בניגוד לחוק התכנון והבניה, זה התמוטטות

שלטון החוק. לכן אנחנו מבקשים שהכנסת, שקבעה את המועצה הארצית לתכנון ובניה

כמוסד התכנון העליון במדינה, תגן על החוק, שהיא עצמה חוקקה, ולא תיקבע חוקי

אד-הוק, כמו "חוק תחנת הכוח רידינג", שסוף סוף ביטלו אותו. מחר יבואו לפה

עם כל מיני תוכניות שמנוגדות להליך התכנוני התקין וייהפכו אותן לחוקים. אם

כך אז אולי אפשר לבטל בכלל את חוק התכנון והבניה.

אני עובר לעיתים קרובות בכבישי הארץ ורואה היום איך בקיבוצים מסויימים

המבנים כבר כמעט הגיעו לכבישים. כל יום אני רואה מבנה גדול יותר, רחב יותר

ומפואר יותר.

אני אבקש התייעצות סיעתית ולפיכך ממילא לא תתקיים הצבעה היום. אני אומר

את זה מראש כדי שהחברים לא יהיו במתח.

חבר הכנסת פורז, בשביל התייעצות סיעתית מספיקות 5 דקות, כך זה מתקיים

בוועדת הכספים וכך זה יהיה גם פה.

אם מישהו מהחברים יבקש התייעצות סיעתית, הזכות הזו תישמר לו. מאחר

ומדוכר באנשים מאוד נבונים, מאוד חכמים, במשך 20 דקות ייעשו התייעצות.

t

מקובל התייעצות סיעתית לעשות יום לאחר מכן. אם כבוד יושב הראש לא ייכבד

את הנוהל התקין, אני אפנה ליושב ראש ואומר לו שההליכים פה פסולים והחוק לא

יכול להגיע להצבעה היום.

אני הובהלתי לפורום הזה על-ידי לשכת עורכי הדין. אני לא מתייחסת לסעיפים

1 ו-2 להצעת החוק, כי לעניין הזה לא נערך דיון ולא נקבעה עמדה, אבל יש עמדה

נחרצת לגבי סעיף 3 להצעה כסעיף שמקעקע את כל סדרי המינהל והחוק המקובלים

במדינה. הצעת החוק הזאת מתערבת בסמכויות הרשות המבצעת, בשיקול הדעת של מי

שמופקד על הגשת כתבי אישום, ומעבר לכך גם עושה מעשה שלא מוכר בהיסטוריה

המשפטית שלנו, של הקפאת פסקי-דין על-ידי התערבות כזאת של החוק.

את מודעת לכך שראש הממשלה פנה אל היועץ המשפטי וביקש להפסיק כל הליכים

לגני הבניה הבלתי חוקית במיגזר הלא-יהודי?

אנחנו מקווים שהיועץ המשפטי לא נעתר לכך, אם בכלל היתה פניה כזאת.

לא שמענו אתכם מדברים על עבירות חוק ב-10,000 יחידות דיור במיגזר הערבי.

אילו היתה הצעת חוק מקבילה שהיתה מתערבת בהוצאה לפועל של פסקי-דין אני

מניחה שהייתי מתערבת באותה מידה. אני לא אדם פוליטי ואני לא מייצגת עמדה

פוליטית אלא עמדה מקצועית מובהקת. לכן אני גם הבהרתי שאין לי סמכות להתייחס

לתוכן הסעיפים 1 ו-2, אבל יש לי סמכות מפורשת להביע התנגדות טוטאלית של

לשכת עורכי הדין, כפורום שמייצג גם חברי מושבים ואת כל המיגזרים, ואין לו

עמדה בעד או נגד האינטרסים של המושבים, אלא יש כאן בפירוש פגיעה בשלטון

החוק וביישום החוק. כבר קרה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהיה חוק חנינה שנתן

חנינה באופן טוטאלי לאזרחי המדינה, אבל עוד לא נשמע כדבר הזה שעל-ידי הצעת

חוק, ייקחו סקטור מסויים וייתערבו בשיקול הדעת של הפרקליטות ושל היועץ

המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום, או שייקבעו שפסקי-דין שניתנו על-ידי בתי

משפט מוסמכים במדינה לא יבוצעו. זה דבר שאין לו תקדים. אני גם חושבת שזה לא

יעמוד בביקורת שיפוטית מפני שאין הבדל בין אדם שיש לו 10 ילדים וסגר מרפסת,

שהוגש נגדו כתב אישום ויצא פסק-דין של הריסה, לבין מחסן כזה. לכן אני חושבת

שהחוק הזה פסול מעיקרו. אני חושבת שלא לכבודה של הכנסת לאשר את החוק הזה.

אנחנו נשמע את דברי שר המשפטים והוא ידבר כמה זמן שהוא ימצא לנכון. אני

רק תמה קצת, אם הממשלה סבורה שהצעת החוק הזאת כל כך גרועה, שתגייס 15 חברי

כנסת למליאה ותוריד את זה מסדר היום. הממשלה יכולה לעשות את זה, ממשלה היא

כל יכול. אך הממשלה לא עושה את הדברים האלה כנראה מנימוקים שלה. הרי מרבית

חברי הכנסת כמעט ולא נמצאים כאן במליאה וכושר הממשלה לגייס את המרכיב

הקואליציוני הוא גדול מאוד, אז בבקשה, תעשה הממשלה את מה שהיא חושבת שהיא

צריכה לעשות. אם הם חושבים שמסכנים את אושיות החקיקה הישראלית אז הממשלה

יכולה כגורם אחראי לבטל זאת. אבל כנראה שהממשלה לא מעוניינת לעשות את זה.

לפני כן משרד הפנים רוצה להציג את עמדת המועצה הארצית לתכנון ולבניה.

אני פונה לשר המשפטים, לפני שהוא מתחיל לנמק את ההתנגדויות או את התמיכה

בהצעת החוק, אולי תוכל לפטור אותנו מהמצב, שאתה בטח תציג אותו כמצב שהוא

כנראה לא בריא מבחינה חוקית. תבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, כפי שביקשתם למחול

ל-10,000 בוני דירות בסקטור הערבי, תיפטור אותנו מזה ותכריז כאן שאתם

מוחלים לכולם למשך 18 חודשים.

הבקשה היא לא על דעת יושב-ראש הוועדה. רבותי, זה נושא חדש. אני הערתי את

זה כהערה ובואו לא נפתח פה תיבת פנדורה. בהסכמתו של שר המשפטים, נשמע קודם

את עמדת משרד הפנים ולאחר מכן שר המשפטים יביע את עמדתו והוועדה תצביע.

הנושא הזה עלה אתמול על סדר יום המועצה הארצית, בלי קשר להצעת החוק של

חבר הכנסת אביטל. בפני המועצה הארצית הובא דין וחשבון של צוות שתפקידו היה

ליישם את עקרונות דו"ח ועדת קדמון. כך החליטה המועצה הארצית אתמול: "המועצה

הארצית לתכנון ולבניה החליטה על העקרונות והאמצעים ליישום דו"ח ועדת קדמון.

בכך השלימה המועצה הארצית את החלטתה מיום 24.10.95 בדבר המלצות דו"ח קדמון

בתקופת הביניים. שתי ההחלטות יחדיו נותנות בידי מוסדות התכנון את כל הכלים

הדרושים לטיפול בשימושים הלא-חקלאיים במיגזר הכפרי. המועצה הארצית יצרה

איזון בין צרכי תכנון ואיכות הסביבה, תוך התחשבות במצבו של הסקטור הכפרי,

התאמה למאפיינים של איזורים ומחוזות, וכל זאת תוך הקפדה על קיום הליכים

הקבועים בחוק התכנון והבניה, ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. החלטות

אלה של המועצה הארצית מייתרות את הצעת החוק המונחת על שולחן ועדת הכלכלה.

יתרת מכך, המועצה הארצית מתריעה, שחקיקה סלקטיבית בנושאי תכנון ובנושא

אכיפת חוקי התכנון והבניה אינה מוצדקת ותשמוט את הבסיס למערך התכנוני כולו,

שמטרתו פיתוח מתוכנן ומאוזן של הקרקע במדינת ישראל, תוך שמירה על איזון בין

זכויות קנייניות של הפרט מחד גיסא וצרכי הפיתוח הכללי מאידך גיסא. חקיקה

זאת גם תשמש תקדים מסוכן ותזמין לחצים של בודדים ושל סקטורים נוספים." על

זה אני רוצה להוסיף דבר אחד. ב-24.10.95 המועצה הארצית קיבלה החלטה ונתנה

הנחיות למוסדות התכנון כיצד לטפל בתקופת הביניים, בהתאם לדו"ח קדמון, לאמור

בדרך של שימושים חורגים. התקבלה גם חוות דעת של היועץ המשפטי שמכסה את מירב

האפשרויות. קודם נטען פה שיש בעיה שהממשלה לא פועלת. אני מצהיר שיש כאן

החלטות אופרטיביות של מוסדות התכנון מאוקטובר, שמנחות את כל מוסדות התכנון

ושממלאות את כל החלל בתקופת הביניים.

כלומר שבתקופת הביניים החלטות ועדת קדמון שהתקבלו כבר מיושמות בפועל?

למשל לפי דו"ח ועדת קדמון עד 500 מטר מרובע יכול לשמש למחסנים. אם אדם

בפועל בנה, האס לא יוגשו נגדו תביעות משפטיות?

אותו אדם יהיה חייב לפנות בבקשה לקבל שימוש חורג, והוא ייקבל אותה,

למרות שהוא כבר כנה. יש גם חוות דעת מפורשת על זה.

ואם הוגשו כבר כתבי אישום?

על-פי חוות דעת של מדיניות התביעה, אני אקריא ממה שאמר היועץ המשפטי:

"ליישום מדיניות כאמור בדבר מתן היתרים תהיה השלכה גם על המדיניות בדבר

הגשת כתבי אישום ועיכוב הליכים. הנחיותי בעניין הזה היו ... כי תינתן

עדיפות לפעולות אכיפת החוק נגד מי שאינם פועלים להכשרת עבירות הבניה -

לאמור, לא הגישו בקשה - או נגד מי שהבניה והשימוש שהם עושים אינם תואמים את

המלצות ועדת קדמון".

שאלתי האם זה כולל עיכוב הליכים. זה חשוב מאוד כי זה לב העניין. אם

מישהו בנה דברים שעומדים בהצעות של דו"ח קדמון אבל הוא בנה את זה לפני

ההמלצות האלה והוגשה נגדו כבר תביעה משפטית בגין העבירות האלה, האם על-פי

ההנחיות האלה יוקפאו ההליכים כלפיו?

רק אם הוגשה הבקשה לשימוש חורג. "על כן- משקבעו הנחיותיה של המועצה

הארצית לאישור שימוש חורג בעניינים שאושרו באוקטובר, כמפורט לעיל, תיפתח

הדרן במקרים המתאימים להכשרת הבניה והשימוש הבלתי חוקי. ממילא ניתן יהיה

לנקוט במידת התחשבות במי שפועל בהתאם להנחיות".

זה נותן את הפיתרון לכל העניין הזה,

אם מישהו פנה ואישרו לו את זה הוא ייבקש עיכוב הליכים וההליכים יעוכבו.

סעיף 1 מחייב את מוסדות התכנון להכין תוכנית ולאשרה תוך 3 חודשים. אני

לא יודע איך זה אמור להתבצע. בחוק התכנון והבניה יש 4 חודשים מיום הגשת

תוכנית עד הפקדתה, אחר כך יש חודשיים הפקדה, ואחר כך יש לפחות 3 חודשים עד

אישורה. ואילו פה סעיף 1 מדבר גם על הכנה, גם על הגשה וגם על אישור תוך 3

חודשים. אין שום דרך ליישם זאת, אלא אם כן יישנו באופן גמור את כל עקרונות

חוק התכנון והבניה.

קראתי בעיתונות, ולא היתה הכחשה לכך, ששר הפנים הנוכחי הביע את דעתו

שיופסקו כל התביעות. הוא אומנם דיבר בפורום פוליטי ולא בפורום ממשלתי.

באוזני הוא הכחיש את זה בכל תוקף.

התפקיד של הוועדות הוא מכוח משרד המשפטים ולא מכוח משרד הפנים. כמו כן

שמענו שמר קדמון עצמו פנה וביקש לא לחוקק את סעיף 3 להצעת החוק הזאת.

אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת. אני מתכוון שדברי יהיו קצרים. אין

לי כל כוונה לשבש את לוח הזמנים של עבודת הוועדה. באתי לכאן מסיבה אחת.

הממשלה מלכתחילה התנגדה ליוזמת חקיקה פרטית זאת. אנחנו הבנו שחבר הכנסת

שמואל אביטל מבקש להעלות לראש סדר היום את בעיותיהם וסיבלם של אנשים במיגזר

מסויים, של אנשי המושבים, עם כל התמורות שחלו בשטח, וזה נראה לנו צעד

לגיטימי ביותר לגבי חבר כנסת. חשבנו שההצעה תקודם עד שלב שבו תביא את

הממשלה לייתר עירנות לבעיה ואת כל מוסדות התכנון והמוסדות האחרים להבנת

המצוקה, בניסיון לפתור בשטח את הבעיות, אבל לא חלמנו שנגיע לכך שהצעת חוק

זאת תבוא לסף חקיקה של ממש בכנסת. זהו חוק ללא שום תקדים. אני יודע שהיועץ

המשפטי לממשלה היה פה, אינני יודע בדיוק מה הוא אמר אבל מנקודת המבט של

משפטן רציני, זה חוק שאם י יתקבל בכנסת לא יוכל שלא לעבור ללא תגובה של בית

המשפט העליון (בית-משפט לחוקה) משום שהוא עובר כל קו אדום שאנחנו יכולים

להעלות על הדעת של חלוקת סמכויות בין רשויות המדינה. שאל חברי הנכבד, יו"ר

הוועדה, מדוע הממשלה לא מכשילה את הצעת החוק בכנסת. אני אומר שאני באתי

לכאן מפני שאינני רוצה לסמוך על אף אחד אחר אלא על עצמנו, עלי, עליך ועל כל

מי שיושב כאן, שלא ייביא את הכנסת לידי המכשלה. הימים הם ימים לא רגילים.

אנחנו קיבלנו את עמדת הממשלה כהחלטה לפני חודשים וההחלטה הרי לא שונתה. אלה

ימים של פריימריז, וכולם יודעים במה מדובר. יכול להיות שכאשר אני מדבר פה



אני מפסיד תמיכה של אינני יודע כמה מתוך 30-20 אלף אנשי המושבים. יכול

להיות שחברים מסויימים יכולים לעמוד בכך ואחרים לא יכולים לעמוד בכך אבל

אוי לנו אם אנחנו לא נשמור על קווים אדומים. אני מאמין שגם אלה שזה נוגע

להם יבינו ששמירת הקווים האדומים בסופו של דבר זה לטובת כל החברה, גם

לטובתם, אחרת כולם יירדו מהפסים. יש כאן ירידה מהפסים מאוד ברורה מבחינתנו

כמשפטנים - ושמעתי פה את עו"ד נעמי וי יל ואני שומע את נציגי היועץ המשפטי

ואני בא לומר גם מילה משלי - משום שהחוק הזה מערער לחלוטין את ההבחנה

הקיימת ואת הפרדת הרשויות. הוא שולל מגופים את הסמכות הטיבעית שיש להם,

ושצריכה להיות ביידם, בחלוקת הסמכויות. הוא פוגע באופן דרסטי גם בתביעה

הכללית וגם בבתי-המשפט ובעצמאותם של שני הגופים החשובים האלה. הוא למעשה

יביא לתקדים שאם פוליטיקאים רוצים להוציא מיגזרים מעל החוק, הם ייעשו זאת

מתוך שיקולים פוליטיים וכל הרעיון שהחוק שווה לכולם וכולם שווים בפני החוק

מתערער לחלוטין בהצעת החוק הזאת. אם ייגידו לי שמישהו, ויהיה מי שיהיה,

נכבד ככל שיהיה, נתן הוראה שסותרת את מה שאני אומר כאן, לפי דעתי אסור

שהוראתו תינתן ואסור שהיא תבוצע. לא שאני יודע על כך, ואני לא למד דברים

מקריאת עיתונים, אני למד דברים מדברים שעוברים דרכי.

ועכשיו לעניין. כתוב פה שהכנסת, שהיא הגוף המחוקק, מורה לרשות המבצעת לא

לאכוף את החוקים שלה. הרי אין פה תיקון לחוק, אין פה נסיגה מזה שהתנהגות

היא עבריינית. ההתנהגות היא עבריינית ומבלי לדון בכל מקרה ומקרה באופן

ספציפי, מבלי להפעיל שיקול דעת ענייני לגבי כל מקום וכל עבירה וכל עבריין,

באה הכנסת ואומרת "נכון שאתם עבריינים, נוח לי עם זה, אני אומרת שלא ניפעל

נגדכם" - ולא חשוב לי כרגע אם לא נפעל שנה או שנה וחצי, התקדים כאן נוצר.

האם אני יודע מה יהיה עוד שנה וחצי? האם אני יכול לדעת איזה נזק יכול

להיגרם מתופעות עברייניות שלא נשקלו כל אחת לגופה במשך שנה וחצי? אתם

אומרים "אנחנו מרשים לכם, מתוך שיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים שלנו כחברי

כנסת, שתהיו עבריינים". לא ביטלתם את העבירה, לא נקטתם דיעה שונה לגבי

העבירה, אבל עכשיו אתם אומרים לא לאכוף עליהם את החוק. זהו דבר ללא תקדים.

אם זה יעבור בספר החוקים אז מחר, עקב אילוצים קואליציוניים או אחרים, יבוא

כל מיגזר וייקח לעצמו את החלקה הטובה שלו. המיגזר הדתי יגיד שהוא לא רוצה

שייאכפו עבירות מסויימות

והמיגזר הקיבוצי ייקבל 18 מיליארד שקל, הוא קיבל כבר, ואז לא אמרת כלום,

הצבעת בעד.

אני מבקש שלא תיקראו קריאות ביניים. רשות הדיבור לשר המשפטים, שדבריו הם

דברי טעם.

אני לא בא הנה בלב קל, אני בא הנה משום שזו חובתי. כיו"ר ועדת שרים

לענייני חקיקה אני רואה את תמונת החקיקה הכוללת. אני אומר את הדברים מתוך

הבנה מלאה לבעייתיות של הנושא. יש פה בעיה רצינית ביותר לאנשי המושבים

הללו, שעסקו בחקלאות וניגדע מטה לחמם. צריך לסייע להם ואני אומר שלא סייענו

בזמן הנכון כנדרש. אבל בין זה לבין חקיקה שכזאת יש מרחק עצום. ומפני כך אני

מתריע, לא כל דבר מצדיק כל אמצעי. מדובר על מצב שבו העבירה היא עבירה, איש

לא מוחק אותה, ונוצר תקדים שבא המחוקק ואומר לתובע הכללי של המדינה, שאמור

לאכוף את החוק, שהוא מורה לו לא לאכוף חוק. למה אתה לא מבטל את החוק שיוצר

את העבירה? כי אתה יודע שאין הצדקה לבטל את סעיף העבירה, אתה יודע שזה

ייצור תוהו ובוהו. אני אומר עוד פעם, הסיבות יכולות להיות סיבות טובות,

יותר או פחות, אבל לדבר הזה אין תקדים. ליועץ המשפטי לממשלה יש שיקול דעת

עצמאי, אפילו אני כשר משפטים לא יכול להנחות אותו ולא יכול לכפות עליו

מדיניות. המבנה של השיטה שלנו הוא כזה שאנחנו, הפוליטיקאים, לא ממונים על

התביעה הכללית במדינה, לשם כך קם מוסד היועץ המשפטי לממשלה. אני יכול להיות



אחראי למה שהוא עושה אבל לא אני, לא הממשלה ולא חברי כנסת יכולים לתת לו

הוראות ופקודות. אין זה מקובל שחברי הכנסת ינחו את היועץ המשפטי לממשלה

וייאמרו לו כחוק לא להפעיל את החוק.

דבר שני, יש פה פגיעה חמורה בבתי-משפט. בתי-משפט שופטים לפי חוקי הכנסת.

מדובר בפטקי-דין שניתנו על-פי החוק. עכשיו אתם באים ואומרים שעל אף שבתי

המשפט פסקו יפה אתם הופכים את פסקי-הדין שלהם, ואני לא יודע אם זח 2 או

5,000 או 100,000, הופכים אותם לפיסות נייר ואומרים שלא ייאכפו אותם. זה לא

דבר מקובל וזוז לא יכול להיעשות מבלי לפגוע באופן רציני בעצמאותה של הרשות

השיפוטית, מה עוד שזה נעשה מבלי להתייעץ איתה. יש דברים שאנו עושים תוך

התייעצות עם ראשי הרשות השיפוטית, מנהלים איתם דו-שיח, מגיעים איתם להבנה,

מסבירים להם שיש תופעה שקשה להתמודד איתה אלא באמצעי בלתי רגיל. אבל פה לא

כך נוהגים אלא רק מודיעים להם שעליהם לא לאכוף את החוק.

בזמנו נאמת נאום במליאת הכנסת אך מאז חלפה שנה וחצי ודבר לא נעשה.

אני מוכן לקבל כל אחריות על כל דבר. אתה יודע יפה מאוד שפרט אליך איש לא

בא אלי וכל הנושא לא הוטל עד היום על שר המשפטים. אני לא פוטר את עצמי, אני

חלק מהממשלה, ומכיוון שאנחנו אחראים אז נכיר באחריות. אבל אני אומר שזו

עדיין לא סיבה לחוקק חוק כזה. יש כאן פגיעה ברשות השופטת כי פסקי-דין צריך

בדרך כלל לקיים. אני מדגיש שזה גם נעשה ללא שום התייעצות עם הרשות השופטת.

דבר נוסף, שאנו מאוד רגישים אליו, זה הנושא של שוויון בפני החוק. לא

צריך להתחיל בדבר חקיקה מפלה מאין כמוהו. יש לנו תקדים, ואני בכוונה מביא

את הדוגמא הזאת, של התערבות בגזרי-דין של הרשות השיפוטית, זהו חוק החנינה

הכללי. קרה, כחיזיון לא רגיל ונדיר ביותר, אבל עקב אירועים מיוחדים במינם,

שהכנסת אמרה "הבה וניתן חנינה". אותה חנינה ניתנה גם על דעת ובהתייעצות עם

שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, בתי-המשפט וכך הלאה. זה לגיטימי באירועים

מיוחדים לתת חנינה אבל אז ניתנת החנינה באופן שווה לכל נפש. יכולים להוציא

מתחום החנינה אנשים עם עבירות מסויימות - בוגדים, מחבלים, רוצחים, עבירות

מין - אבל ברגע שהחליטו שהחנינה חלה לא מפלים בין מיגזר למיגזר, היא חלה

לגבי כולם. פה מדובר על בניה בלתי חוקית ושימוש חורג. אי אפשר להגיד שמיגזר

אי ייהנה, מיגזר בי לא ייהנה ומיגזר גי כן, זה חוסר שוויוניות מובהק וזו

הבעיה בחקיקה הזאת. אילו היינו מחליטים שמדיניות התכנון פשטה את הרגל, אילו

היינו מחליטים שאין לנו יותר אמון בוועדות תכנון שמוסמכות ליתן היתרים אלו

ואחרים, שאין לנו יותר אמון במוסד היועץ המשפטי, ניחא, אז היינו אומרים שמה

שהיה היה והיינו מוחקים לגבי כולם. אבל אני מציע לא להגיד שאנחנו נימחל

למיגזר אחד ולא למיגזר שני, שייצטרך להתמודד עם כל ההשלכות שיש לזה על

המשק, שמיגזר מסויים יכול ליהנות מדברים בלתי חוקיים ומיגזר שני לא יכול כי

אולי הגבול שלו נמצא 10 מטר מהמיגזר הראשון. לכן אני אומר שמוטב היה שהחוק

הזה לא יחוקק.

תיפטור אותנו מעולו של החוק, תיפתור את הבעיה.

הממשלה קיבלה את דו"ח ועדת קדמון, שבא לבטא מדיניות מסויימת. ההפעלה

היתה אמורה להיות באמצעות מוסדות התכנון והיא נעשית אולי לא בקצב הדרוש.

אני הצעתי לחברי הטוב, חבר הכנסת אביטל - שאני משבח אותו על המלחמה הבלתי

רגילה שלו למען מיגזר המושבים ואני חושב שהוא עושה את מה שאולי גם אני

הייתי עושה במקומו כנציג מיגזר המושבים - אבל בראיה הכוללת של חקיקה במדינת

ישראל אני הייתי מבקש לעצור את זה. אני רוצה שראש הממשלה יימנה את שר



הפנים, את שר המשפטים ואת שר החקלאות כוועדה שתהיה אחראית ליישום החלטת

הממשלה, ליישום דו"ח קדמון, ושתעשה את מה שניתן, כולל אם צריך תיקוני

חקיקה, אבל תיקוני חקיקה בגבול הסביר והמקובל, לא הבלתי מקובל כפי שמוצע

כאן, כדי לפתור את הבעיה במושבים. אני לא מציע לפתור את זה במהירות כאן

והיום על-ידי חקיקה מסוג זה. אני לא נביא ולא בן נביא אבל אני מניח שמישהו

ייגש לבית-המשפט העליון, שיהיה הפוסק האחרון אם חקיקה מעין זו היא תקפה או

לא. לא הייתי מציע שהכנסת תעמיד את בית-המשפט העליון במבחן הקשה הזה. צריך

גם מדיניות של חוכמה וריסון עצמי בכל אחד מהגופים. בית-המשפט העליון מאוד

מרסן את עצמו - גם לגבי חוק גל ולגבי חוקים אחרים - הוא נותן את כל הקרדיט

לכנסת, שהיא שוקלת כל דבר היטב. רצוי שכך יהיה, שבית-המשפט העליון ירסן את

עצמו, אבל גם שהמחוקק ירסן את עצמו ולא ייעשה מפסקי-דין ומגזרי-דין של בתי

המשפט חתיכות נייר. הריסון אומר להמתין. אני חושב שמה שאמרתי מחייב את

הממשלה להיכנס לעבודה ואם תינתן לנו אורכה אני אעשה כמיטב יכולתי, עם שרים

רלוונטיים לעניין, שר הפנים ושר החקלאות, כדי לשבת עם הנציגים ולחפש

פיתרון. הרי בסופו של דבר הבאתם את זה לסף חקיקה כזה שהאיום ישנו והכנסת

הזאת תתכנס עוד מספר פעמים ואם אתם תירצו אז יש לכם את החרב המתהפכת.

אדוני יושב הראש, בדרך כלל ברגע שיש הצבעה במליאה אין הצבעות בוועדות.

אני לא מקוזז עם אף אחד. אני עולה להצביע במליאה ואני מבקש מיושב הראש שעד

שלא תסתיים ההצבעה במליאה לא תתקבל כאן שום החלטה בשום נושא.

נאמרו דברים על-ידי נציג משרד הפנים ועל-ידי שר המשפטים. בשלב זה יכול

רק אדם אחד לחזור בו מן החוק, זה מציע החוק. אם מציע החוק שוכנע, הוא יכול

לעשות את זה, אם הוא לא שוכנע, החוק עומד כפי שהוא עמד לפני שעתיים,

כשפתחנו את הישיבה. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת שמואל אביטל

ולשאול אותו האם החוק עומד בעינו מבחינתו או שלאור הדברים שהוא שמע יש לו

היסוסים והוא מושך את החוק.

ידידי שר המשפטים אמר את מה שכולנו יודעים בשגרת היום יום כבר שנה וחצי,

ובתוקף אישיותו, מעמדו ותפקידו הוא שם לזה גם חותמת רישמית - וכך היה גם

הנאום שלו במליאה באפריל 1994 כשהעליתי את החוק - שמדובר על חבורה של

רשלנים. אנחנו כבר גמרנו את כל קשת הדיונים, אין טעם עכשיו להמשיך בשום

דבר. אני מציע שניגש כעת להצבעה - עם חבר הכנסת פורז או בלעדיו - ונגמור את

הדיון הזה. אני לא חוזר בי. אם מישהו היה בא עכשיו ומציע הצעה דרמטית

ומשמעותית, ניחא, אבל אני לא רואה הצעה כזאת. אני גם לא מציע לדחות את

ההכרעה מכיוון שאני לא יודע מה סדר היום של הכנסת, לא בעוד שעה ולא בעוד

שבועיים. אני סבור שחובתנו כוועדה - ולא בגלל פריימריז, הרי עסקנו בזה במשך

תקופה ארוכה - היא להצביע ולגמור. אם מישהו רוצח לעצור את זה למה הוא התחיל

רק עכשיו? האם מישהו מנע ממכם לקיים התייעצויות? עם ההצעות האלה הגעתי לכל

הגורמים ואיש לא נקף אצבע. השוט מת, עכשיו הגזר. חבר הכנסת פת, כיושב ראש

הוועדה, מתחנן כבר שנה וחצי בפני הממשלה שלי ולא קיבל שום תגובה. לכן אני

אומר שצריך להצביע ולגמור את הענין. היה לממשלה, על כל שריה ונכבדיה, מספיק

זמן לטפל בדברים. אני הפעלתי גם שר בממשלת ישראל כי לא ראיתי את עצמי ניגש

בעניין הזה ליועץ המשפטי, מר מיכאל בן-יאיר, ולאחר חודשיים וחצי והוא הביא

חוות דעת, שראינו אותה פה בוועדה. ומה קרה? כשזה עמד לפני שופט, תיקראו מה

כתוב שם, הוא צחק מהיועץ המשפטי ומכל הדו"ח. ז-ה שלטון של פקידים, מה שקרה

פה זה שהפקידים החליטו על דעת עצמם.

שר הפנים הרי ביקש לדחות את הגשת כתבי התביעה והפקידות לא נענתה לו.

יהיה יותר גרוע אם זה ייפסל בבית-המשפט, מפני שהחוק הזיו לא יכול לעבור,

אין לי שום בעיה שייבואו שופטים וייחליטו שזה לא קביל, אני מרכין את

ראשי. אבל יש שלטון חוק ויש שלטון. כששלטון מתעמר כך באזרחים, זה מה שיהיה.

גם לראש התביעה במדינת ישראל יש אחריות והוא לא עשה את תפקידו.

אני לא מתרגש מזה שהמערכת המשפטית תבטל את החוק, אני גם לא אתרגש אם

הממשלה, שכל כך נחושה בדעתה, תוריד את החוק הזה מסדר היום. הוועדה לא תעשה

לממשלה שירות מכיוון שהיא סבורה שהממשלה נהגה בצורה לא נכונ ה בהקשר לחוק

הזה. אילו דו"ח ועדת קדמון היה מתקבל במועדו היום כל העניין היה כבר

מאחורנו. אבל הממשלה התמהמה ולא עשתה את הדברים וברגע האחרון היא מבקשת מן

הוועדה לעשות טובה, בקשה שקשה מאוד למלא אותה. אני פונה לשר המשפטים

ולנציגי משרד הפנים. אגב זה לא אותו חוק שעבר בקריאה הטרומית. החוק בקריאה

הטרומית גרס חנינה גורפת וכוללת והשארת מצב בלתי נסבל. החוק הזה בסך הכל

נותן פסק זמן של 18 חודשים. אבל מגיש ההצעה לא נענה לדברים שנאמרו כאן

על-ידי נציגי הממשלה והממשלה תחליט כיצד לפעול. גם אם הייתי שואל עכשיו את

חברי הוועדה אם לגשת להצבעה או לא לגשת להצבעה אני מעריך שהיתה החלטה לגשת

להצבעה. לכן לא נותר לי אלא לגשת להקראת הסעיפים ואנחנו נצביע. חבר הכנסת

פורז טען שמכיוון שיש הצבעה במליאה הוא מבקש שהוועדה לא תצביע. הוועדה

יושבת בהיתר של יושב ראש הכנסת, שלקח את כל האפשרויות בחשבון, לכן הוועדה

לא מנועה מלהמשיך בעבודתה. אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את הסעיפים.

בתחילת הישיבה ביקשתי את הזכות לומר את דברי. אני חושבת שאחרי ששמענו את

הדברים הנחרצים, בעיקר של שר המשפטים, אולי אהיה בבחינת "כל המוסיף גורע"

ולכן אני לא אשתמש בזכותי לומר את הדברים. אנחנו נתחיל לקרוא את הצעת החוק

ונשמע הצעות לשינויים בנוסח וכולי. היה והחוק יעבור בסופו של דבר בנוסח זה

או אחר את הקריאה השניה והשלישית, לכשעצמי אין לי כמעט ספק שי יתקפו אותו

בבית-המשפט. אני סבורה שאין כמעט אפשרות שהוא לא יבוטל על-ידי בית-משפט ולו

רק בגלל סיבה אחת מאוד פשוטה - מי שמגן על חוקים בפני בתי-המשפט זה היועץ

המשפטי לממשלה, שעמדתו בקשר לחוק הזה היא כל כך ברורה שקשה לי לתאר שהוא

ייגן עליו.

היועץ המשפטי לממשלה כבר ננזף בבית-המשפט לא פעם אחת.

אנחנו סומכים על שיקול הדעת של בית-המשפט שלא ייפסול את החוק.

ברשות יושב הראש, אני אקרא סעיף, נשמע הערות לכל סעיף והוועדה תצביע.

"הצעת חוק התכנון והבניה (הוראת שעה), התשנ"ו-1996"

סעיף 1 - הגדרות

"בחוק זה, "ההמלצות" - ההמלצות שהממשלה אימצה ביום 2 באפריל 1995,

הכלולות בדין וחשבון של הועדה הציבורית לענין פעילות יצרנית נוספת במשק



המשפחתי."

האם יש למישהו מחברי הכנסת הערות לסעיף? הסעיף הזה מאושר.

סעיף 2 - יישום ההמלצות

"הממשלה תפעל ליישום ההמלצות כאמור להלן -"

אני מפנה את תשומת הלב למילה "הממשלה" ואני שואלת את נציגי משרד המשפטים

ומשרד הפנים האם המילה הזאת מספיקה לצורך העניין הזוז, כי אינני בטותה

שהממשלה היא הגוף הבלעדי שצריך לפעול ליישום ההמלצות.

"(1) מחייבות ההמלצות הכנסת תכניות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

- תושלם הכנת התכניות ואישורן בידי מוסדות התכנון, כמשמעותם בחוק

האמור, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד תחילתו של חוק זה (להלן - מועד

התחילה);"

לזה כבר נשמעו הערות של נציג משרד הפנים, שאמר שלא ניתן לפי שום הליך

להשלים הכנת תוכניות מיתאר, על כל ההליכים המתחייבים, בתוך 3 חודשים.

אם חבר כנסת יימצא לנכון הוא ייאמץ את עמדת משרד הפנים וייגיש הסתייגות.

משרד הפנים לא רשאי להגיש הסתייגות להצעת חוק בוועדה. הממשלה רשאית להגיש

כל הסתייגות שהיא מוצאת לנכון עד הקריאה השניה והשלישית במליאת הכנסת. ברגע

זה נמצאים כאן חברי כנסת, שיכולים להגיש הסתייגויות על-פי שיקול דעתם.

שר הפנים בוודאי רשאי להגיש הסתייגות. לאור ההערה הזאת אני מציעה לשקול

האם אתם רוצים לעמוד בתקופה של 3 חודשים או שמציעים לקבוע מועד ממושך יותר.

"(2) מחייבות ההמלצות התקנת תקנות לפי חוק אחר - יותקנו התקנות לא יאוחר

משלושה חודשים ממועד התחילה, ואם התקנות הן באישור ועדה מועדות הכנסת,

יובאו התקנות לאישור אותה ועדה לא יאוחר מחודשיים ממועד התחילה."

אני מבקשת בכל זאת את ההתייחסות של נציגת משרד המשפטים ונציג שר הפנים

באשר לשאלה הראשונה שאני הפניתי, האם המילה "הממשלה" היא המילה הנכונה

לעניין או שיישום פיסקה (1) היא פעולה של גורמים נוספים בנוסף לממשלה.

בשתי הפיסקאות מדובר על "אורגנים" של הממשלה ואין בעיה.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי ה-3 חודשים בהתייחס למה שאמר נציג משרד הפנים.

האם מגיש ההצעה היה מוכן שבמקום 3 חודשים להשלמת כל תוכניות המיתאר למשל

נדבר על 6 חודשים? אם הם לא יעמדו בזה אז אפשר לקבוע את זה ל-6 חודשים.

בסדר, שיהיה 6 חודשים.

אם כן "6 חודשים" במקום "3 חודשים", גם בפיסקה (1) וגם בפיסקה (2).

אם כך אני מציעה שהבאת התקנות לוועדת הכנסת לא תהיה תוך "חודשיים" אלא

תוך "4 חודשים".

אין הסתייגויות לסעיף מספר 2? הסעיף אושר.

סעיף 3 - הקפאת הליכים

"(א) עד לאישור תכניות או התקנת תקנות בהתאם להוראות סעיף 2 -

(1) לא יוגשו כתבי אישום או תביעות לפינוי מקרקעין נגד מי שעושה

שימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית למשך 18 חודשים מיום כניסתו של

חוק זה לתוקפו; הוראות פיסקה זו יחולו על מי שהחל להשתמש בקרקע

חקלאית למטרה לא חקלאית לפני יום לי בשבט התשנ"ו (20 בפברואר

1996);"

מי שהחל לעשות שימוש בקרקע חקלאית למטרה לא-חקלאית לפני 20.2.96, שהוא

היה פחות או יותר מועד הישיבה של ועדת הכלכלה, זה כן ייחול עליו. מדובר רק

על מי שהחל לאחר מכן כדי שמי שייעשה עבירה להבא לא ייקבל את החנינה הזאת.

זאת אומרת שהמחוקקים אכן חשבו לא להתפרע, בניגוד לאמירות שנאמרו פה.

"3 (א)(2) הוגש כתב אישום ולא ניתנה הכרעת הדין, או הוגשה תביעה לפינוי

המקרקעין ולא ניתן פסק-דין - יעוכבו ההליכים;"

אני חוזרת ומדגישה שעיכוב ההליכים לפי פיסקה זו הוא למעשה רק לתקופה של

חצי שנה, במידה והממשלה תיפעל לפי הוראות סעיף 2, וזאת משום הרישא של סעיף

3(א), שכל זה חל "עד לאישור תכניות או התקנת תקנות בהתאם להוראות סעיף 2".

אם כך, זה חל על כל סעיף 3, לא רק על זה.

בוודאי. בפיסקה (1), לגבי הגשת כתבי אישום, יש למעשה הארכה ל-18 חודשים.

אני רוצה להבין. אם את מדברת על הרישא של סעיף 3, אז היא רישא של כל

הסעיף. אם את מדברת גם על 18 חודשים. ואת אומרת שהיא מדברת רק על החלטת

הממשלה, ואנחנו חוזרים לסעיף 2 - ש"הממשלה תפעל ליישום ההמלצות" - זה אומר

שגם ה-18 חודש הם לא נכונים, רק 6 חודשים. תתקני אותי אם אני טועה. אם

הרישא נכונה לגבי הפיסקה של "יעוכבו ההליכים" אז היא נכונה גם לפיסקה (1).

אני לא הייתי כישיבה שבה אושרה הצעת החוק לקריאה ראשונה. מתוך מה שלמדתי

מדברי אנשים שהיו כאן, ובעקבות שיחתי עם המציע כאשר הכנתי את הצעת החוק

לפירסום ברשומות, הבנתי שהוחלט שלגבי הגשת כתבי אישום או תביעות לפינוי

מקרקעין השהיית ההליכים תהיה לתקופה של 18 חודשים ולא רק לתקופה של 3

חודשים, כפי שהיה בהצעה המקורית. אני מסכימה איתך שהניסוח איננו טוב.

הניסוח המדוייק, אם זה יעבור כאן, וודאי שייעשה על-ידי בשלב יותר מאוחר.

הכוונה שלנו היא לדחות את ההליכים ל-18 חודשים ולמנוע את החלת סעיף

האישום. גם פיסקה (2) מתכוונת לכל 18 החודשים, נכון?

רק נושא הגשת כתבי האישום מעוכב למשך 18 חודשים. במידה והממשלה תפעל לפי

הוראות סעיף 2, ותשלים את השלמת התוכניות בתוך 6 חודשים או התקנת תקנות

המתחייבות לצורך יישום דו"ח ועדת קדמון, ובמידה וייחלפו 18 חודשים, תהיה

ליועץ המשפטי לממשלה אז מלוא הסמכות להגיש כתבי אישום גם בגין עבירות

שבוצעו בעבר. אני רוצה להדגיש, דובר כאן הרבה מאוד כאילו החוק הזה עוסק

בחנינה. החוק הזה - למרות שזה לא מרכך את התנגדותי אליו - כלל איננו דן

בחנינה אלא הוא מדבר על השהיית הליכים. גם השהיית ההליכים היא מאוד חמורה.

אני רוצה שיהיה ברור האם הרישא של סעיף 3 מדברת על כל הסעיף או רק על

חלקו. לדעתי היא צריכה לדבר על כולו. ואם הכוונה היא לתת חצי שנה אז הכל

צריך להיות ל-18 חודשים, בהתאם לרוח כוונת המחוקק.

האם אתה מתכוון להציע שלמשל אם יתנו פסקי-דין, ולמרות שהממשלה עשתה כבר

כל מה שהיא צריכה לעשות לפי סעיף 2, לא יפעלו למימוש אותם פסקי-דין באמצעות

הליכי הוצאה לפועל במשך 18 חודשים? זה לא כתוב כך בהצעת החוק וזה גם לא

הוצע מעולם על-ידי אף חבר כנסת. היה מדובר על הגשת כתבי אישום או תביעות

לפינוי מקרקעין, שאלה תביעות אזרחיות למעשה, ואז חל על זה 18 חודש.

בפיסקה (3) - האומרת: "ניתנו פסקי-דין נגד מי שעושה שימוש בקרקע חקלאית

למטרה לא חקלאית, ופסק-הדין טרם מומש, לא יפעלו נגדו בהליכי הוצאה לפועל" -

מדובר על פסקי-דין שניתנו נגד מי שעשה שימוש בקרקע חקלאית למטרה לא-חקלאית

ופסק-הדין טרם מומש, שאז לא י יפעלו נגדו בהליכי הוצאה לפועל. לאיזה תקופה?

ו

כאן מדובר על 6 חודשים כי על זה חלה הרישא של סעיף קטן (א).

זה לא הליכי הוצאה לפועל. זה הליכים לפי סעיף 240 לחוק התכנון.

אני רוצה לומר שההצבעות שהתקיימו ברבע השעה האחרונה הן לא חוקיות בעליל

כי במקביל היו הצבעות במליאת הכנסת וזה בניגוד להנחיה הרווחת, שלא לקיים

הצבעות בוועדות כשיש הצבעות במליאה. אפשר לדון אבל אי אפשר להצביע. כל מה

שקיבלתם הוא לא חוקי ואם התקבלה החלטה אני מבקש לחזור חזרה לתחילת הדיון,

מפני שאי אפשר לקיים הצבעות כשמתקיים דיון במליאה.

אני מפנה את חבר הכנסת פורז לפרוטוקול, לדברים שאמרתי לפני 10 דקות.

אדוני יושב הראש, שוחחתי כעת עם שר המשפטים. אני רוצה לומר קודם כל שלפי

דעתי דבריו של שר המשפטים הם בעלי משמעות לגבי כולנו כמחוקקים, גם למי

שליבו יוצא לאשר את החוק הזה. אני חושב שיש פה בעיה שהיא חורגת מהשאלה

המעשית. ברגע שקיבלנו את סעיפים 1 ו-2 - ותקנות קדמון אושרו במסגרת חקיקה,

בניגוד לדברים שאמר מר דני מורגנשטיין, שאני חושב שהיו מופרזים - הבעיה היא

אותה תקופת ביניים, שבה לפי תקנות קדמון אנשים שפעלו בניגוד לחוק יכולים

באיזשהי צורה להשתלב. אני רוצה להציע הצעה, שאני חושב שיכולה להיות מקובלת

גם על דעתו של שר המשפטים וגם על דעתם של החברים שרוצים למנוע את הפגיעה

הקשה באלה, שאומנם חרגו מן החוק אבל נמצאים היום במצוקה קשה. הצעתי היא

שבמקום סעיף 3 - שבאופן גורף קובע שי יעכבו את כל כתבי האישום

"עד לאישור תכניות או התקנת תקנות בהתאם להוראות סעיף 2, יבחנו כל כתבי

האישום או התביעות לפינוי מקרקעין שהוגשו נגד מי שעשה שימוש בקרקע חקלאית

למטרה לא חקלאית, במסגרת ועדה מקצועית בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה

תהיה זכאית לעכב, על-פי אמות מידה שתיקבע, את הגשת כתבי האישום וכן את

ההליכים המשפטיים שנפתחו בעקבותיהם למשך 18 חודש מיום כניסת חוק זה לתוקף."

במקום הנחיה גורפת, שקובעת שהכל יבוטל, תהיה ועדה מקצועית. ההצעה הזאת

תואמת במידה רבה את הדברים שאמר מר היימן, שאמר שבפועל היועץ המשפטי ילחץ.

הבעיה היא שאם לא נעגן את ההנחיות האלה במסגרת המלצות של ועדה מקצועית אז

הן לא ייתיישמו ובפועל הרשויות עובדות. עד שאדם ייפנה ליועץ המשפטי ועד

שהיועץ המשפטי, עם העומס שמוטל עליו, יבדוק את הדברים האלה יינפחו החקלאים

האלה את נשמתם. ברגע שהדבר הזה מעוגן באיזשהי מסגרת קבועה, תשב ועדה

אם למשל הם ייראו שמישהו אומנם הוא חרג ופעל לא כהלכה אבל

הוא עומד במסגרת תקנות קדמון, אז הם ייעכבו את ההליכים נגדו עד שתקנות

קדמון תיכנסנה לתוקפן ואז הוא יהיה כשר למהדרין. אם הוא חרג באופן גורף

אומרים לו שבמשך התקופה הזאת עליו לצמצם ולעמוד בתקנות של ועדת קדמון, אם

היה דבר שלא בהתאם לאיכות הסביבה, במשך הזמן הזה עליו לצמצם ולשנות, ואז יש

אפשרות להיות גמיש. סעיף 3 קובע עיכוב הליכים טוטלי וגורף, בלי בחינה ובלי

בדיקה. אני מאמין שאפילו חבר הכנסת פורז יכול לחיות עם ההצעה שלי.

)

אני שואל את מגיש ההצעה האם הוא מוכן לקבל את הצעתו של חבר הכנסת פורת?

לא.

חבר הכנסת פורת רשאי להגיש הסתייגות. כשנגמור לדון בסעיף הוועדה תצביע

על הצעת ההסתייגות של חבר הכנסת פורת.

אני רוצה למען הסדר הטוב שיירשם בפרוטוקול שאנחנו מסתייגים מסעיף 3

וטוענים שהוא איננו חוקתי. לגבי הצעתו של חבר הכנסת פורת, זה עלה רק עכשיו

ולא היה סיפק בידנו לשקול אותה.

הממשלה תחליט מה שהיא רוצה. אני מבקש את הממשלה להפסיק להתחמק ולהתחבא

מאחורי אי-נוחות. אם יש לממשלה הסתייגות, שתציג אותה במליאה.

אדוני יושב הראש, אני חושב שאתה היית צריך להצביע על הצעתי, שהסעיף

במתכונתו הנוכחית לא יתקבל, ואם זה יאושר אז הסעיף ייצא בנוסח חלופי.

גמרנו לקרוא את סעיף קטן (א). השינוי היחידי שנכנס לפי בקשתי, בגלל טעות

דפוס, היה בפיסקה (1) שבמקום "בתאריך" יבוא "לפני יום".

אני טוען שזה נושא חדש ומבקש להביא את זה להכרעת ועדת הכנסת. אני לא

מסכים לשום שינוי. זח נושא חדש.

אני יכול להכריע.

תכריע. תעשה את כל ההליך באופן לא חוקי ואז אתה תהיה ללעג ולקלס כשבית

המשפט העליון יגיד שהליך החקיקה לא היה כשורה.

"3(ב) סעיף קטן (א) לא יחול אם יש בשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית

(1) פגיעה בהבטחת תנאים נאותים לסביבה הקרובה מבחינת הבריאות,

התברואה, הבטיחות, הבטחון, התחבורה, או פגיעה בציבור העלולה להיגרם

מרעש בלתי סביר, מזיהום מים, מזיהום קרקע או מזיהום אוויר או מפעילות

הקשורה בחומרים מסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

(2) פגיעה במבנה או באתר הכלולים בתכנית שימור אתרים."

ישנה הסתייגות של הממשלה, שמבקשת למחוק את הסעיף הזה בכללותו.

t

זו לא הסתייגות. זו הצעה. בשלב זה יש הצעת הממשלה.

הצבעה על הצעת הממשלה

ההצעה לא נתקבלה.

אני מבקש לרשום כהסתייגות את הצעתי, שהסעיף יימחק.

היתה הצעה של הממשלה לבטל את סעיף 3, והיא לא התקבלה. הודיע חבר הכנסת

פורז שהוא יגיש הסתייגות על ביטול הסעיף והוועדה רשמה את זה בפניה. יש,

לחילופין, הצעת הסתייגות של חבר הכנסת פורת, כפי שהוא הסביר אווזה. אני מציע

שנאשר לו את ההסתייגות.

יש קודם הצעה של חבר הכנסת פורת והוועדה צריכה להצביע אם היא מקבלת את

הצעתו או לא. אם הוועדה לא תקבל את הצעתו של חבר הכנסת פורת אז ההצעה הזאת

הופכת להיות הסתייגות.

אני פונה לחברי ומבקש שתשימו לב לכך שעל הפרק עומדת התנגדות של שר

המשפטים, שחשש מכך שהחוק הזה יבוא אחר כך בבג"ץ. אני חושב שהחוק הזה יוגש

לבג"ץ והבג"ץ יפסול אותו ואנחנו כולנו נעמוד בפני מצב מגוחך. אני לא דיברתי

על הטפת מוסר. מה שאני מציע בעצם נותן את הרציונל של מה שאתם מבקשים ומעגן

את זה. במקום לתת איזשהי הנחיה גורפת, שהכל יעוכב והכל יבוטל, אני אומר -

בואו נכניס את זה לאיזשהי מסגרת של בחינה משפטית.

הצבעה על הצעת חבר הכנסת פורת

בעד - 2.

נגד - 6.

ההצעה לא נתקבלה. חבר הכנסת פורת רשאי להגיש הסתייגות.

סעיף 4 - ביצוע ותקנות

"שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו,

ובכלל זה קביעת שלבים ומועדים להשלמת התכניות לפי סעיף 2(1)."

אני מבקש להוסיף פה - "תחילתו של חוק זה ביום 1.1.1997".

ו

הצבעה על הצעתו של חבר הכנסת פורז

בעד - 1.

נגד - 4.

ההצעה לא התקבלה.

אני מבקש שתירשום שיש לי הסתייגות.

הצבעה על סעיף 4

בעד - 4.

נגד - 1.

הסעיף אושר.

אני מתנגד לו. לפני שהוועדה מהליטה להעביר את זה לקריאה שניה ושלישית

אני מבקש התייעצות סיעתית. גם הודעתי את זה בתחילת הישיבה. אני מבקש לא

לקיים את ההצבעה היום אלא במועד אחר, לפני פיזור הכנסת. תעשו טעויות

בהליכים כדי שהחוק ייפול.

אני מהמשרד לאיכות הסביבה. היתה הסתייגות של הממשלה לסעיף 3 להצעת החוק,

שלא כללה במפורש את המשרד לאיכות הסביבה. לפיכך בשם השר לאיכות הסביבה

אנחנו מסתייגים מסעיף 3. אנחנו מתנגדים לחוק ובמפורש מבקשים שסעיף 3 יימחק.

גם שר הפנים מבקש להסתייג מסעיף 3. מר היימן רוצה לשמור לעצמו את הזכות

להתייעץ עם שר הפנים.

מכיוון שלוח הזמנים שלנו מאפשר זאת, ואם הוועדה תחליט להעביר את ההצעה

להצבעה היא תעשה זאת רק בשעות המאוחרות של הלילה, לכן אני מאשר לחבר הכנסת

פורז התייעצות סיעתית. בשעה 6 אנחנו נצביע על הצעת החוק.

אתה הולך לקראת חבר הכנסת פורז כמעט בלי הגבלה.

לסיכום הדיון, בתיאום עם הממשלה, הרשימה הנוספת, בתוספת השניה והרביעית,

כוללת גם את אותם 4 גורמים שמחכים לחוות דעתו של היועץ המשפטי. אם ולוך

שבועיים לא תימסר תשובתו של היועץ המשפטי, הרשימה - למעט ארבעת הגורמים

הללו - תצא לדרך.

יש לי עוד הסתייגויות לחוק. האם אני צריך להגיש את זה?

תגיש כמה הסתייגויות שאתה רק רוצה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00