הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 305

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ג בשבט התשנ"ו (13 בפברואר 1996). שעה 13:30

חברי הוועדה: צי הנגבי - היו"ר

י' וכונו

משה ריגל - סמנכ"ל תכנון ופיתוח, משרד התיירות

שלום זינגר - יועץ משפטי משרד הפנים

אנה חזן - מי נהל שלטון מקומי, משרד הפנים

אריאל צמח - עוזר לשר הפנים

אביטל שטרנברג - משרד המשפטים

ששי שילה - מנהל מחלקה כלכלית, מרכז השלטון המקומי

צבי צילקר - ראש עירית אשדוד

דוד הרטוב - סגן ראש עירית אשדוד

אי בנדלר

לי ורון

רשמה: אי שלהבת

1. הצעת חוק מרחב תעשיה משותף, התשנ"ה-1995 (של חה"כ י' ונונו).



הצעת חוק מרחב תעשיה משותף. התשנ"ה-1995

חבר הכנסת ונונו, אני מתנצל בשם הוועדה על העיכוב ומודה לך על הסבלנות

שאתה גילית. אני מבקש שתציג בקצרה את העקרונות של הצעת החוק.

אני אתייחס לנוסח כפי שנוסח על-ידי ועדת השרים. יש היום מגמה הולכת

וגדלה של מעבר, מפיתוח של תעשיה בצידי ערים ובחצרותיהן האחוריות להתאגדות

של מספר רשויות מקומיות לשם הקמת איזור תעשיה משותף. המצב היום הוא שישנם

הסכמים אד-הוק בין רשויות, שאין להן עוגן חוקי, ובעקבות כך יש גם בעיות

לגבי כל נושא ההכנסות והאגרות מהאיזור. ברור שהתאחדות של מספר רשויות

מקומיות לפיתוח איזור תעשיה אחד, שיהיה איזור מודרני של תעשיות חדשות

ומרכזים עיסקיים חדשים, תוסיף רבות למשיכה של יזמים ולאטרקטיביות של

המקומות האלה. יזם ייבוא אם הוא יודע שיש איזור שבו הוא ייקבל שירותים

מתקדמים וטובים. בצפון ישראל כבר ישנם מספר איזורים כאלה. איזור עומר למשל,

שהוא לא איזור משותף, הוא איזור מודרני שאליו באים הרבה יזמים, ולעומתו

באופקים למשל יש איזור תעשיה ישן ועתיק, עם שירותים ותשתיות לא טובים.

עכשיו על הפרק נמצא גם איזור התעשיה בבית הגדי, שם יש כבר סיכום בין

הרשויות - עזתה, אופקים, נתיבות; וכך גם בן קרית גת למועצות המקומיות יואב

ולכיש. הצעת החוק הזאת באה לעשות שני דברים. קודם כל לעגן בחוק נושא של

איזור תעשיה משותף של מספר רשויות. דבר שני, השר בצו קובע גם את דרך הניהול

של האיזור המשותף. אנחנו מדברים על מרחב תעשייתי, תיירותי ועיסקי. כמו כן

הצו קובע את חלוקת ההכנסות בין הרשויות המקומיות. נאמר שהשר ייקבע, באותם

מקרים שהמרחב העיסקי מנוהל על-ידי הרשות המקומית שבה נמצא המרחב, את שיעור

הוצאות הניהול וזה ייפחת מסך כל ההכנסות, כאשר ההכנסות תחולקנה בין הרשויות

האחרות. כמובן שיושר יכול לקבוע תקנות כדי ליישם את החוק.

דבריו של חבר הכנסת ונונו משקפים את הצעתו, שהתקבלה על דעת משרד הפנים.

אנחנו השתדלנו לנסח בייחד את ההצעה, על דעת שרי הפנים השונים, שכולם תמכו

מאוד בהצעת החוק. ועדת השרים הטילה עלינו לנסח את הצעת החוק בתיאום עם משרד

המשפטים. הנייר שהבאנו לפניכם היום משקף בדיוק את מה שנאמר בהצעת החוק של

חבר הכנסת ונונו והיא נוסחה על-ידי מי שאמון על כך במשרד המשפטים. הבעיה

האמיתית שנתקלנו בה היא שכל ישוב רוצה שאיזור התעשיה יהיה אצלו, לא בגלל

שהוא חושב שהוא יכול לנהל אותו טוב יותר אלא בגלל הרצון לזכות בהכנסות. דבר

שני, כל ישוב גדול רוצה לנגוס שטחים מתחומי המועצות האיזוריות הסמוכות אליו

כדי לפתח את איזורי התעשיה בתחומו שלו. המשחק שנתון היום בידי שר הפנים הוא

משחק בסכום אפס. אם הוא לוקח שטח מרשות מקומית אחת, השטח עובר טוטאלית

לרשות המקומית האחרת ולרשות שממנה נלקח השטח אין שום מקור הכנסה. היום

הארנונות וכן היטלי ההשבחה והאגרות למיניהן עוברות לרשות שקיבלה את השטח.

המשחק הוא בסכום אפס ולכן כל ועדת גבולות נתקלת בסכסוך מתמשך מאוד, מאחר

שקשה מאוד להגיע להסכמים, ובסופו של דבר זה מגיע לבג"ץ.

דרך אגב נתקלתי בוויכוח כזה בין אופקים למרחבים כשהיה מדובר על איזור

עיסקי. אמרתי אז שהם צריכים לחשוב על שותפות, על איזור משותף, ואז הם אמרו

שבחוק זה לא מתאפשר.

יש דינמיקה בשטח בשנים האחרונות שרשויות מקומיות מגיעות ביניהן להסכמים,



שטובים לכל הצדדים. כיום לא ניתן ליישם זאת בחוק בגלל שהחוק קובע שכל

ההכנסות שנוצרות בתחום של רשות מקומית אחת צריכות להישאר בתוך תהומי הרשות

המקומית.

הנוסה של הצעת ההוק המקורית מבהינת הממשלה אינו תקף. תקף הנוסה החדש

שהצגתם, שהוא משיג את אותם יעדים, ויש בו יתרונות מבחינה ניסוחית. חבר

הכנסת ונונו, האם ראית את הנוסח הזה קודם?

אני מכיר את זה.

רק הרגע קיבלתי את הנוסח הזה.

גם לי הנוסח הזה נמסר רק לפני תחילת הישיבה. אני לא הספקתי לעבור עליו

וללמוד אותו.

אני מציע שנקבע כרגע מועד לישיבה נוספת, לאחר שכל הגורמים הנוגעים בדבר

יילמדו את הנוסח. אני מתאר לעצמי שזה יהיה בסך הכל לטובה כי הממשלה לא

מתנגדת ורואה את ההצעה בעין יפה. בישיבה הבאה גם לא נהיה בלחץ זמן ואז נוכל

לקדם את הנושא באופן מעשי.

יש לי הערה טכנית. בסעיף 3(א} ברישא צריך לכתוב "בצו לפי סעיף 2(א)" ולא

"בהכרזה", כי זה מתייחס לשתי החלופות, של העברה ושל אי-העברה.

אני מבקש, אם אפשר, לקבוע את הישיבה בהקדם. יש הרבה הסכמים שרצים בשטח

שמחכים לאישור הצעת החוק הזאת.

בסדר גמור. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45