הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 301

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. ח' בשבט התשנ"ו (29 בינואר 1996). שעה: 12:00

חבריי לווועדה: ג' שגיא - מ"מ היו"ר

ע' דראוושה

י י וענונו

אי אביר - יועץ משפטי במשרד התחבורה

גי נועם - מנהל הבטיחות בדרכים במשרד התחבורה

א' פרבר - הממונה על הדרכה במכון הארצי לתחבורה

א' רוזנטל - מנהל הפיתוח במכון הארצי לתחבורה

טי מיכאלי - ראש מדור חקירות במשטרה

די אילוז - חמועצה הלאומית למניעת תאונות סניף ים

גי קרוס - יו"ר הארגון הארצי למורי נהיגה

אי מדר - מורה נהיגה חבר באיגוד למורי נהיגה

מ' אזואלי - מורה לנהיגה

מי אבירם - אגף לבטיחות בדרכים במשרד החינוך והתרבות

לי ורון

אי עצידה

תאונות קטלניות במסעות אופנועים - הצעה לסדר היום של

חבר הכנסת גדעון שגיא



תאונות קטלניות במסעות אופנועים - הצעה לסדר היום של חבר הכנסת גדעון שגיא

היו"ר ג' שגיא;

רבותיי, ברשותכם נתחיל את הישיבה. אנחנו פותחים אותה בהרכב הסר כי הזמנו

את מי שעוסקים בפועל ברכיבה, הוזמנו נציגי האירגונים של רוכבי האופנועים וגם

המורים לנהיגה ואלה ואלה אינם כאן. כנראה שיש להם נימוקים משלהם ואולי הם

נימוקים סבירים, זה יתברר במהלך הישיבה והסיכום. יהד עם זה אנחנו נקיים את

הדיון והנושא כפי שהוא מוכר לכל הנוכחים כאן הוא נושא כאוב מאוד.

אנחנו דנים בנושא תאונות קטלניות במסעות אופנועים על רקע הצעה לסדר

שהעלתי במליאת הכנסת, בהצעה לסדר ניסיתי לשקף את הפרובלמטיקה הקיימת. אנחנו

מדברים על שיעור תאונות שהוא כמעט כפול משיעור תאונות שבהן מעורבות מכוניות

פרטיות. באותו דיון נתתי תיאור על המעורבות של רוכבי אופנועים בתאונות לפי נפח

המנוע, ציינתי שם ולפניי מונה מסמך שלפיו אחד מכל 600 רוכבי אופנועים בנפה של

250-500 סמ"ק נהרג בשנת 94 בתאונת דרכים. באופנועים שמעל ל-250 סמ"ק אחד לכל

250 רוכבים נהרג במהלך השנה שעברה. אין בידי בשלב זה ואולי לאנשי המינהל יש

נתונים יותר מעודכנים לגבי שנת 95, אבל אני לא יכול לשער שהנתונים השנה יכולים

להרגיע אותנו. להיפך אני העליתי את ההצעה לסדר בעקבות התאונות שהיו לפני

חודשיים שלושה כשאופנת תחרויות הספורט בכל מיני כבישים בסופי-שבוע גרמה לגל של

תאונות ולדאבוננו בכל סופשבוע התבשרנו על הרוגים נוספים. בדרך כלל ה"תחרויות"

האלה נערכות בכבישים שבהם נוסעים כלי רכב אהרים והיו מספר התנגשויות חזיתיות

פתאומיות וכמובן שרוכבי האופנועים הופתעו והתוצאות היו קטלניות.

הבעייה היא נוראה ואיומה ואני חושב שאנחנו חייבים לתת על הנושא הזה את

הדעת. מכל מקום לא עולה על דעתי שהמצב כפי שהוא קיים היום ימשך. המציאות של

היום ורמת התאונות מחייבים לשים סוף פסוק, זה כנראה דבר שהוא בלתי אפשרי, אבל

אנחנו חייבים למצוא את כל הדרכים כדי לצמצם את הפגיעה ברוכבי אופנועים, זו

מטרת הפגישה. אני חושב שאנחנו חייבים לצאת מכאן עם מספר מסקנות מעשיות ולא

להסתפק בדיון אקדמי. זהו לא דיון לשם דיון, זה לא יהיה דיון עקר. אם לא נקבל

החלטות מייד ואם לא יגשו לישום החלטות שאנחנו נקבל - בהנחה שהם יהיו החלטות

אפקטיוויות - אז התוצאה הבלתי נמנעת היא עוד כמה בהורים הרוגים. זה דבר בלתי

נסבל ואנחנו לא יכולים להשלים עם התופעה הזאת.

בדיון הקודם בוועדת הביטוח הוצגו נתונים ואני לא ארד לפרטים אלא אדבר

באופן כללי. באופן כללי יש לנו שתי קבוצות: אופנועים קלים ואופנועים כבדים.

אופנוע קל זהו אופנוע 50-125 סמ"ק שעיקר בעייתם היא בתחום העירוני בהשתלבות עם

זרמי התנועה ובצפיפות שיש בכבישים. אופנוע כבד הוא אופנוע מעל ל-250 והלאה

ומבחינה סטטיסטית 70% מהתאונות הם בעיר והן נובעות מבעיות של השתלבות והתנהגות

בדרך. %30 מהתאונות הם בכבישים הבין-עירוניים ורמת הקטלניות של התאונות היא

אדירה, יש בהם הרוגים ופצועים קשה. גורם המהירות והשימוש הלא נכון באופנוע הוא

הבעייה.

מאז שהיו הדיונים בכנסת היו גם דיונים במשרד התחבורה אצל שר התחבורה

ובתוכנית העבודה של השנה היה דיון גדול שבו השתתפו נציגים של משטרת ישראל,

מכון להדרכה, נציגי המועדונים, נציגי בתי הספר לנהיגה, אגף הרישוי, והמינהל

לבטיחות בדרכים. מספר המלצות התקבלו וחלקם אף יצא לדרך.



אני אדבר ברמה של הרעיונות ומהם הדברים שייעשו מכאן ואילך. ראשית, אנחנו

ביקשנו שמשטרת ישראל לא תתייאש, אלא תמשיך לעשות אכיפה ולעשות אכיפה גם בעיר,

כי החינוך מתחיל ליד הבית וגם בכבישים הבין-עירונים. שנית, לימוד הנהיגה.

"לא למדנו טוב". לכן התקבלה ההלטה שכל נושא לימוד

הנהיגה באופנוע יקבל פאזה אחרת במובן ששיטת הלימודים והנושאים שיועברו למתלמד

יהיו אחרים ושונים. משטרת ישראל שהיא בעלת נסיון תעזור לאגף הרישוי שלנו לגבש

את תוכנית הלימוד. גם מורה הנהיגה יעבור הכשרה שתעזור לו להכיר טוב יותר את

האופנוע הכבד והמתקדם וכן נהיגה בתנאים קשים יותר מאשר נסיעה בתוך הפקקים

בעיר. המכון לתחבורה יבצע את ההכשרות לנהגים אחרי רישויים. שלישית, נושא

ההשפעה על העמדות של הנהג בדרך של הסברה ופעילות קהילתית. סוכם שתיעשה פעולה

קהילתית בתחום של הסברה והעברת חומר בכלים שיש בידינו בין אם זה במדייה,

עיתונות כתובה, או הסברה לקבוצות מצומצמות. אנחנו למדנו שאם עושים נטילת

אחריות הדדית גם של הקהילה של האופנוענים וגם של המערכת ההדרכתית והסברתית

ביחד זה נותן תוצאות טובות ויש הרגשה יותר טובה של רמת דאגה. בעבר תורגלו

"ראליז" עם סיוע של המשטרה והסכמה של כל הגורמים וזה נתן סיפוק מסוים. תחרויות

ופרסים מכניסים את קהל של האופנוענים לתוך מסגרת וזה נותן להם איזונים

חיוביים. אנחנו גם למדנו לקחים מחיל האוויר בנושא הגישה הקהילתית. בחיל

האוויר היתה נטייה להחזיק אופנועים במחנה ובזמן פנוי החיילים היו יוצאים

לטיולים על האופנועים ברחבי הדרום. כל הנושאים האלה יגובשו לדברים תכליתיים.

האם יש לך נתונים לגבי כמה אופנועים יש בצה"ל?.

לא. הדברים האלה חסויים ואנחנו לא מקבלים מהצבא נתונים.

האם יש לך נתונים לגבי כמה רוכבי אופנועים יש במשטרה?.

בין 40-50 שעושים את האכיפה על אופנועים בכבישים הבין עירונים. למשטרה יש

קטנועים שעליהם הם רוכבים בעיר ובעזרתם הם עושים את האכיפה.

האם יש לך נתונים לגבי תאונות בהם מעורבים אנשי משטרה, צבא ובטחון?.

לא.

מה אתם מתכוונים לעשות בהסברה באמצעות המדייה ואיזה תקציב יוקצה לזה בשנה

הקרובה מעבר להחלטה הכללית שאתה דיברת עליה?.

אנחנו מתכוונים בהחלט להיכנס לתחום הטלוויזיה ולפנות ולהעביר לפחות נושא

אחד שהוא קריטי והוא נושא המהירויות. אנחנו מניחים שבמיחזור המסר יהיה שיפור

ותגובה חיובית. הבעייה היא שיש הרבה מאוד סוגיות ולא רק סוגייה אחת שהיא

קריטית, אנחנו נבחר סוגייה אחת או שתיים שהן הקריטיות ביותר למשל: לקיחת סיבוב

ונושא המהירויות ונטפל בהם.

אני רוצה להציג כמה נתונים שיסברו את האוזן. אנחנו מדברים היום על כ-65

אלף כלי רכב דו-גלגלי במדינת ישראל. מתוכם כ-20 אלף כלי רכב שנפח המנוע שלהם

בין 50-250 סמ"ק. בשנת 94 בנפח המנוע הזה מתוך 20 אלף אופנועים 7-8 רוכבים

נהרגו. רכב מעל ל-250 סמ"ק ועד 500 נעו 10 אלף כלים בשנת 94, מתוכם 25 נהרגו

באותו שנה. מדובר במחצית מספר הכלים ומספר הרוגים פי שלוש. בשנת 94 היו 5000

כלים שהם מעל ל-500 סמ"ק ו-22 אופנועים נהרגו בכלי הרכב האלו. כלומר, מספר

כפול מהרוכבים בנפח של 250-500 סמ"ק, פי 3 ממספר הרוכבים עד 500 סמ"ק, למרות

שרק 20% מכלי הרכב הם בנפח הזה לעומת הנפח של 50-250 סמ"ק.

אנחנו מדברים על קהילה מאוד קטנה שהיא מועדת לפורענות. אני חושב שאפשר

לנהל איתם קשר אישי דרך מכתבים שהוא מאוד אפקיטיווי. מדובר ב-5000 איש ואין

שום בעייה לשלוח מכתבים ל-5000 אנשים, כל תשדיר עולה פי כמה וכמה. אני לא נגד

תשדירים אבל אני מציע שבתשדירים ידברו על כל מי שנע על הכביש. כלי רכב ארבע-

גלגלי אחראי במידה מסוימת לחלק מהתאונות. אם רוצים לדבר דרך אמצעי תקשורת

המוניים צריך לדבר אל כל הנהגים ובדיוור ישיר יש לדבר לקהל של 5000 איש. אני

חושב שכדאי לדבר עם כל ציבור הנהגים במדינת ישראל בנושא האופנועים משום

שהאופנועים נוסעים בין כל כלי הרכב וחלק מהנהגים אולי לא מודעים לזה שכלי רכב

יכול להגיח מצד ימין או מצד שמאל כפי שהדבר קורה ומשפיע על מספר התאונות. ניתן

לשלוח כל חודש ל-5000 איש באופן אישי חוברת חדשה ומעודכנת עם חומר רלוונטי.

אנחנו ישבנו לא מעט בכדי לבחון את הדברים ולדעתינו יש לעשות הבחנה בין

רכיבה על אופנוע לבין נהיגת רכב ארבעה גלגלים. השוני הוא עקרוני ובסיסי.

בנהיגת רכב ארבעה גלגלי יכול הנהג לעיתים להיות כישורים אישיים שיאפשרו לו

לנהוג רכב בו בזמן שרכיבת אופנוע דורשת להערכתינו כישורים מאוד מיוחדים, למשל

יכולות גופניות שלא נדרשות מנהיגת רכב ארבעה גלגלים ודובר על זח רבות בפגישות

שנערכו במשרד התחבורה בין השאר.

המצב כפי שהוא היום הוא מוזר בכל מה שקשור להכשרתו של רוכב האופנוע.

בעיקר מושם דגש על הכשרתו של הנהג ברכב בעל ארבעה גלגלים ופחות דגש לרוכב ברכב

דו-גלגלי. מורה לנהיגה יכול ללמד בו-זמנית יותר מתלמיד אחד בשעת הלימוד

המעשית, בו בזמן שברכב ארבעה-גלגלי יושב מורה מול תלמיד בצורה יחידנית. התלמיד

נבחן כשהוא רוכב לבד על האופנוע על מרכיבים בסיסיים של "שליטה" באופנוע

שלמעשה לא נותנים אינדיקציה ולו הקטנה ביותר לאותן דרישות שבהם הוא צריך לעמוד

לאחר קבלת הרישיון בשעת הרכיבה על הכביש. לדוגמא, הסעת רוכב נוסף על האופנוע

דורשת הכשרתו של הרוכב בנוסף לנוהג האופנוע. אופן תיכנונו של הרכב הדו-גלגלי

היום מחייב בין השאר פעולות גופניות על מנת לשלוט בו, כמו: הפנייתו בעקומה

בדרך, בסיבובים. בשעה שרוכב האופנוע מרכיב אדם נוסף שמתנגד לכיוון הטיית

האופנוע, בהכרח אותו רוכב אופנוע יגיע למצב של איבוד שליטה ואולי למצב של

מעורבות בתאונה. זאת אומרת, שיש לנו כאן בעייה ספציפית ובסיסית עם הלימוד

עצמו. להערכתנו, כל החלטה שתתקבל כאן או במקום אחר לעניין חכתבת התכנים ללימוד

הנהיגה של רוכב האופנוע, לא יתנו מענה אלא אם הדבר יבוא לביטוי בבחינה עצמה.

זאת אומרת, עצם הבחינה יכולה להכתיב לעניין זה את אופן ההכשרה של רוכב האופנוע



ולכן עיקר הדגש בשעת הלימוד צריך לשים לאו דווקא לגבי אופן הלימוד, אלא דווקא

לאופן הבחינה עצמה. מכיוון שאם יבהנו בנהיגה בדרך שאינה עירונית במהירויות

גבוהות, אז יצטרך אותו מורה נהיגה ללמד, כי אם לא אותו תלמיד יכשל. אבל אם הוא

נדרש למספר מרכיבים קטן מאוד בשעת הבהינה, מכך גם שהוא לא ילמד יותר ממה שצריך

לבחינה עצמה גם אם הוא יוכתב בתכנים ובנושאים רבים ללימוד.

לדעתנו הפתרון צריך לבוא מתוך מכלול של פעולות ולאו דווקא מיקוד הטיפול

במרכיב יהודי, אלא בעזרת הסברה, חינוך, לימוד, אכיפה וענישה, כאשר הענישה היא

אולי השלב האחרון לגבי אותו אחוז שולי מבין רוכבי האופנוע שבאמת עושים את זה

שלא בתום לב. להערכתנו, עיקר התאונות נגרמות כתוצאה מהוסר ידע בסיסי כיצד

להתנהג וכיצד לנהוג ומה הן בבעיות העומדות לפניהם.

אנחנו כאן תוכנית לימודים שנדונה בעבר במשרד התחבורה.

היו"ר ג' שגיא;

מתי יצא המסמך הזה?.

המסמך נכתב בחודש האחרון של שנת 94 והובא לדיון ברבע הראשון של שנת 95.

חלק מההמלצות האופרטיביות שעליהן דיבר גבריאל נדונו באותן ישיבות. ההוברת

מתייחסת ללימוד העיוני ולאו דווקא ללימוד המעשי. אנחנו מתייחסים כאן בעיקר

להשתלמויות לאהר קבלת רישיון הנהיגה ולא טרום קבלת רישיון הנהיגה.

הייתי רוצה להציג את ההמלצות שלנו לעניין זה.ההמלצות שלנו הן פשוטות

מאוד. היום קיים עיוות מסוים באותן הכשרות עיוניות לאחר קבלת רישיון הנהיגה.

אדם שמגיע היום לקורס ריענון לומד למעשה את אותם תכנים שמתייחסים לרכב ארבע-

גלגלי ואין שום התייחסות בקורס לגבי אלו שרוכבים אופנועים. נער מתבגר שמקבל

רשיון בגיל 16-18 לא מחויב בכלל בהשתלמות כלשהיא, לא בטרם קיבל את הרישיון,

למעט לימוד הנהיגה המעשי ועמידה בהצלחה במבחן הנהיגה המעשי והעיוני, אבל הוא

לא מחויב בשום השתלמות נוספת. ההצעה שלנו באה בעקבות מחשבה מקדימה של מנהלת

אגף הרישוי והדברים שכתובים כאן הם ברוח הרעיונות שלה. ההצעה שלנו אומרת שכל

רוכב אופנוע שגילו 16-18 שנים או כתנאי לקבלת רישיון הנהיגה, או מייד לאחר

קבלת רישיון הנהיגה, יעבור השתלמות עיונית שבה הוא יקבל את כל אותם תכנים

שקשורים לנהיגה נכונה על כלי דו-גלגלי שעליו הוא רוכב. רוכב אופנוע שנפח מנועו

עד 250 סמ"ק וגילו מעל ל-18 שנים יעבור במסגרת קורס רענון כפי שעוברים נהגים

ברכב ארבעה גלגלים, למשך 9 שעות ואם אוחז גם ברישיון נהיגה לרכב ארבעה- גלגלים

הוא יעבור את ה-9 שעות הרגילות שהוא מחוייב מעצם זה שהוא ברישיון לרכב ארבעה-

גלגלים פלוס 3 שעות נוספות, יהודיות לרכיבת אופנוע. אני מדבר על קורס עיוני

וכמובן השתלמות יהודית לאלו שאוחזים ברישיון לאופנוע כבד מעל ל-500 סמ"ק.

א' רוזנטל;

מתוך מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מתברר שמרבית התאונות אצל הצעירים אינן

בשנה הראשונה, אלא אחר כך. לכן יש חשיבות אדירה לעשות פעולה לאחר השנה הראשונה

או השנייה שהם נוהגים, כי אז הם מעורבים בתאונות.

מבחינת המכון הארצי לתחבורה, אין שום מניעה להפעיל את התוכנית הזאת פרט

לבעייה התקציבית. אני מניה שעד היום זה לא הופעל בין היתר בגלל הסיבה

התקציבית.

אני רוצה להפנות מספר שאלות אל מורי הנהיגה. הייתי רוצה לדעת מי יכול

להיות מורה נהיגה על אופנועים?. האם אתם סבורים שמי שמסיים אצלכם את הקורס

לנהיגה הוא בהור שאפשר לסמוך עליו שהוא ידע להתנהג על הכביש ושהוא יוכל

להתמודד במצבים מסוכנים שאליהם נקלע כל אחד שנמצא בכביש?. האם אתם חושבים שיש

הצדקה להשתלמות תוך כדי נהיגה כפי שפה מוצע?. מה ההבדל לימוד נהיגה ברכב דו-

גלגלי לרכב ארבע-גלגלי?. מה ההבדל בהכשרה שלכם כמורים על אופנועים לעומת מורים

ברכב ארבע-גלגלי?,

גי קרוס;

אני רוצה לציין כמה עובדות חשובות מאוד לצורך הדיון- הזה, קודם כל, גם

אדוני הצביע וגם לאורך כל הדיונים שהיו בחודשיים האחרונים עם שר התחבורה ועם

המינהל לבטיחות בדרכים, הוכח שאחוז הגבוהה יותר של התאונות הוא באופנועים

מ-500 סמ"ק ואילך.

היו"ר גי שגיא;

אני מבין שנערים עד גיל 18 רוכבים על רכב דו-גלגלי קטן, האם בחור בן 22

יכול מייד לעבור לרישיון של 500 סמ"ק ומעלה?,

גי קרוס;

הוא חייב שנה ותק,

יש באופנועים שלוש דרגות; דרגה אי זה אופנועים עד 50 סמ"ק. דרגה בי זה

אופנוע עד 500 סמ"ק ודרגה ג' זה אופנועים מעל ל-500 סמ"ק. אין דרגות ביניים.

עד 50 סמ"ק זה לנערים עד גיל 18 שעד גיל 17 מחוייבים בהסכמת ההורים. ההורה

צריך להגיע למשרד הרישוי ולחתום על כך שהוא מאשר. מגיל 18 ומעלה הם רשאים

ללמוד על אופנוע עד 500 סמ"ק והם מקבלים ביו ביום את הרישיון של עד 500 סמ"ק,

ללא שום הגבלה. רק לאחר שהם בעלי שנה ותק על עד 500 סמ"ק והם מגיל 21, רק

בקיום שני התנאים האלו הם יכולים ללמוד ולהיבחן על אופנוע מעל 500 סמ"ק,

גי קרוס;

גם אותם תאונות שהם באופנועים עד 500 סמ"ק יש הרבה מאוד רוכבים נגרמות

מחוסר זהירות והם תולים את העניין בחוסר ידע, מי שנוהג באחריות הסיכוי שלו

להיפגע הוא נמוך, אני לא אומר שהמורים לנהיגה לא צריכים לשנות את לימוד

הנהיגה, אנחנו כאירגון בהחלט חושבים שצריך לעשות השתלמות אמיתית גם למורי

הנהיגה וגם לבוחנים,

אתה העלת נקודה שאנחנו מדברים עליה לא מהיום ולא מהיום שקראנו את ההצעה

לסדר היום ואני מתכוון לכך שמורה נהיגה לרכב פרטי עובר כך וכך שעות לעומת זה

שרוצה ללמד רכיבה על אופנוע ושיש ברשותו רשיון לרכב דו-גלגלי מספיק שהוא יעשה

מבחן קצר ואז הוא ידריך על דו-גלגלי, אני חושב שיש כאן מקום לשיפור וחייב

להיות שיפור בעניין הזה,

אז התיאור שלי היה מדויק,

התיאור שלך מדויק למציאות היום.

אי מדר;

נכון להיום כל מורה לנהיגה שרוצה ללמד רכיבה על אופנוע צריך שיהיה לו

מינימום זמן של ארוזקה ברשיון נהיגה ומינימום זמן של רישיון להוראת נהיגה ולאחר

מכן הוא ניגש למפקח המחוזי באותו מחוז שהוא שייך אליו והוא נבחן אצלו מבחן

יכולת. לדעתנו מבחן היכולת הזה הוא לוקה. המבחן יכולת הזה כולל יכולת ברכיבה

ויכולת בידע תיאורטי.

היו"ר גי שגיא;

מר מדר, אני מוכן להתערב איתך שאני בעל ותק יותר גדול ממך ברשיון נהיגה

לאופנוע, זאת אומרת שאין לי היום שום בעייה לקבל את האישור ואם אני קצת אתכונן

ואם אני אלמד את הלימוד התיאורטי, אני בהחלט אוכל לקבל את האישור, למרות שאין

לי מושג קל שבקלים. אם אני אלמד מישהו לרכב על אופנוע זה פשוט איש שמועד

להיפגע ברגע שהוא עולה על הכביש.

לא רק שאתה צודק, אלא שאתה צודק מאוד וזו אחת הטעויות הגדולות שלנו

כמורים.

אני אומר לך איך אני קיבלתי את הרישיון להוראה. אני רכבתי הרבה על אופנוע

קודם, אז נקודת תתחלה שלי היתה אולי טובה יותר, אבל לקח לי הרבה זמן ללמוד

ללמד על אופנוע. אנחנו אומרים חד משמעית, זה לא היה טוב עד עכשיו ואנחנו

התרענו על כך כבר לפני מספר שנים. אם אתה רוצה אני יכול להראות לך חילופי

מכתבים ביני ובין אגף הרישוי מתחילת 95 בנושא הזה ורק עכשיו הגענו להחלטה שאכן

צריך להיות בנושא הזה שינוי דרסטי. היום מורה נהיגה למשאית עובר השתלמות

רצינית שתכשיר אותו להיות מורה נהיגה למשאית, אנחנו דורשים שאותו הדבר יהיה

לגבי אופנועים.

מר מדר, אני מבקש ממך שתעביר לי העתקים של ההתכתבויות שלך בנושא של

ההשתלמות של מורי הנהיגה.

אנחנו חושבים שכדאי מאוד לעשות את ההסמכה הזאת ועניין ההשתלמות צריך

להיות כתנאי להמשך אחזקת הרשיון ללימוד נהיגה על רכב דו-גלגלי במישור העיוני

ובמישור המעשי. אנחנו רוצים להציע פה אפילו את עצירת ההסמכה להוספת הסוג עד

שהאנשים יעברו את ההשתלמויות ויקבלו את ההסמכה. המצב הקיים לא יכול להימשך.

האם הבוחנים יודעים לרכב על אופנוע?. חשוב להתייחס לנקודה הזאת משום

שאנחנו מדברים על חייהם של הרבה צעירים ולכן כדאי לשמוע מה קורה בתחום הזה.



ג' הרוס;

אני רוצה להגיד לך שהשאלה שלך מתנדנדת ולא הייתי רוצה להייחס לכך, כדאי

לשאול את אנשי אגף הרישוי.

ברוב המקומות בוהן שצריך להיות מוכשר לבחון רוכבי אופנועים צריך להיות

בעל רשיון נהיגה לאופנוע ואני לא אמרתי כמה זמן. בעבר הרהוק ראיתי שבמקומות

שלא היה בהם מספיק בוחנים לאופנועים שלחו בוחן מהשורה שהוא בדר"כ צעיר, ללמוד

נהיגה אצל מורה בבית ספציפי. הוא קיבל את הרישיון לאחר שהוא נבחן אצל הרב

בוחן, למחרת הוא עבר השתלמות קצרה ושבוע שבועיים לאחר מכן הוא החל לבחון

תלמידים שהיו תלמידים של אותו מורה שהוא למד אצלו. היום המצב הזה קצת השתפר.

היום בדרך כלל לוקחים בוחן שיש לו רשיון נהיגה עם ותק, הוא עובר השתלמות אצל

בוחן ותיק והוא נצמד אליו לזמן מסוים, לאחר מכן אם הבוחן הותיק החליט להמליץ

עליו שהוא בסדר, הוא עובר מבחן אצל הרב-הבוחן המחוזי או המקומי ורק לאחר שהרב-

הבוחן המליץ עליו אז הוא מתהיל לבחון. הוא מתחיל לבחון תחת פיקוח של בוחן ותיק

ורק לאחר שלב מסוים הוא מקבל את רשיון ההסמכה. המצב הזה הוא הרבה יותר טוב,

אבל זה לא מספיק.

צריך לעשות מבדק שבו אפשר להציב מטלות שעל פיהן אדם יוכל או לא יוכל

להיות בוהן. אני הושב שיש הבדל גדול מאוד בלימוד ברכב דו-גלגלי ללימוד ברכב

בעל ארבעה גלגלים, ויש הבדל גדול מאוד בסוג המבחן ולכן אני חושב שגם הבוחנים

צריכים לעבור את אותה הכשרה.

בחוברת שהציג מר פרבר מדובר על העברת נושאים לתלמידים לאחר שהם קיבלו את

הרישיון. אני חושב שכדאי להעביר את הנושאים האלה לפני קבלת הרישיון. הנושאים

האלה חייבים להיות לפני קבלת הרישיון משום שהתלמיד חייב לראות לפני מה הוא

עומד ואם הוא רוצה ללמוד הוא יהיה חייב לקבל תעודה שהוא הוכשר בשטח העיוני עוד

לפני שהוא עשה את הלימוד המעשי, כי אנחנו מדברים על כלי רכב שאנשים מגרדים את

המגבלות שלו יומיים אחרי שהם עלו עליו. אני חושב שהדבר הזה חייב להיות מועלה

בבתי ספר לנהיגה על ידי המדריכים שיעברו גם הכשרה כדי לעשות את זה וצריך שיהיה

גם פיקוח צמוד של משרד התחבורה.

כמה מורי נהיגה לאופנועים יש היום בארץ?.

אין לפניי את המספר, מדובר בכמה מאות.

האם מורי הנהיגה משלבים את העבודה של לימוד נהיגה לאופנועים ולכלי רכב.

יש ויש. הרבה מורים משלבים את העבודה.

אני חושב שיש הרבה דברים לעשות. אנחנו נמצאים כרגע על הדוושה ואנחנו

עומדים להיכנס לשלב הבלימה. כל גוף ממשלתי שעוסק בזה חייב לשתף את האירגון

שלנו. המורים על כלי הרכב דו-גלגלי וגם בכלי רכב ארבעת-גלגלים עושים את המיטב

שבמיטב, הם מוכנים להשתפר ולעשות את הכל. המורים כן מלמדים להתייחס לרכב

דו-גלגלי.

האם אתה סבור שאין בעייה כזאת על הכביש ושהנהגים כולם מתחשבים

באופנוענים?.

הבעייה קיימת, אבל באותה מידה כמו שקיימות בעיות אחרות, אנחנו רואים כל

רגע וכל שעה איך שנהגים חותכים נתיבים ונוהגים באור אדום, הם עושים זאת לא

בגלל שהם למדו לעשות את זה.

אני בעד הסברה וחינוך של הציבור לנהיגה זהירה בכל תחום. מינהל הבטיחות

אמר שהוא יוצא במסע הסברה בנושא הפגיעה ברכב דו-גלגלי ואמרתי שאם מסע כזה יהיה

בכלי תקשורת ההמוניים, אז צריך לדבר אל ציבור הנהגים בכלל ולא רק אל ציבור

האופונעים, האם יש לך התנגדות לכך?.

מקובל עליי.

חשוב מאוד שישתמשו באירגון מורי הנהיגה על מנת שהדברים ייעשו בשטה. צריך

הרבה לעשות ויש לעשות זאת בעזרתנו. אני פונה כאן לכולם לדאוג ולראות כיצד

נעשים פירסומים בעיתונים שבהם האופנוענים מקבלים מידע והכוונה על מקומות שבהם

הם יכולים לתרגל ולנסות את המיגבלות של האופנועים. אפשר למצוא את העיתון בכל

דוכן עיתונים וכל נער בן 17 שרוכש את העיתון קורא את הפירסומים האלה והוא מייד

רץ לחפש את המקום הזה כדי לעשות זאת. חייבים להגביר את האכיפה. ב-1 בינואר 96

היה מבצע שבו הוכח - לפי מספר התאונות - שנהגים למדו ואם שומרים על הנהגים הם

גם מבצעים.

אני רוכב על אופנוע כבר הרבה זמן ואני רוצה לדבר בתור רוכב אופנוע ולא

בתור מורה לנהיגה. לאחרונה השתתפנו בהרבה פורומים שלדעתי אף פעם לא התמקדו בהם

בבעייה העיקרית. הבעייה העיקרית היא באופנוע וברוכב. כולם מדברים על כך

שהבעייה היא בסוג מסויים של אופנועים שהם מעל ל-500 שאנשים בעלי יכולת כלכלית

רוכשים אותם וזאת עובדה. מחירו של אופנוע כזה הוא 70 אלף שקל. ההספק של אופנוע

כזה הוא קרוב ל-125 כוח סוס, הוא יכול להאיץ תוך ארבע שניות ב-100. המהירות

המקסימלית שלו היא מעל ל-250 קמ"ש. האם מישהו חושב שאני - בעל אופנוע מהסוג

הזה - אסע על פי החוק?, שאני לא אחנה מהאופנוע הזה?. בשביל מה השקעתי בו כל

כך הרבה כסף?.



כל מי שרוכב על אופנוע מכיר את המושג של "להשחיז רגליות" שפירושו לרדת

בעקומה לגובה מסוים שהרגליות של האופנוען משפשפות את הכביש, ודבר כזה נעשה גם

בעיר. לדבר מהסוג הזה שום השתלמות לא תעזור ואלו עושים את התאונות הקטלניות.

אנחנו צריכים לפנות אל בעלי האופנועים ספציפית ולנסות לדבר אל התבונה שלהם, כי

הם משחקים בחיים שלהם.

אי אפשר למנוע את הכניסה של האופנועים האלה ארצה.

היו"ר ג' שגיא;

יש עוד מה לעשות לפני שאנחנו אוסרים להביא את האופנועים האלה ארצה.

אני רוצה לפנות אל המשטרה בשאלה האם יש טיפול מיוחד באופנועים?. איך

מתייחסת המשטרה לנושא האופנועים?. האם יש כוונות או מגמות, או האם בפועל נעשים

צעדים מיוחדים לאכיפת חוקי התנועה בהקשר לאופנועים?.

אנחנו עושים כמיטב יכולתינו. אנחנו בהחלט עושים מבצעים של אכיפה מיוחדת

לאופנועים. הבעייה היא לתפוס את המהירים שבהם ובתחום הזה אנחנו נוקטים בפעולות

לא קונבצני ונליות כמו שימוש בהליקופטרים. באכיפה אנחנו משלבים מיכשור הכי

חדיש וגם שימוש בהליקופטרים. לפני שבוע נעשה מבצע מיוחד שבו נתפסו 20

אופנוענים ואופנוען שנסע במהירות של 170 קמ"ש נתפס. אני רוצה לחזור ולהדגיש

שמאוד קשה לתפוס אותם. כעת נערך משפט של אופנוען שנסע במהירות של 202 קמ"ש

ונתפס. אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתינו, אלא שאין לנו הרבה משאבים. אם היו

ברשותינו 20 הליקופטרים, ברור שהיה לנו יותר קל. האכיפה נעשית גם על פי מיפוי

של תאונות דרכים וכדומה.

כמו כן, אנחנו פונים לבתי המשפט בבקשה שיחמירו בעונשים וכשאנחנו רואים

שישנה ענישה קלה, אנחנו ממליצים להעביר את זה לערעורים. לצערי נו, בתי המשפט

המחוזים לא כל כך נענים לבקשות לערעור.

היו"ר גי שגיא;

האם אתם ניסתם לגייס מידע על אירועים "ספורטיבים"?. אופנוענים יודעים

שבשבת מסויימת מתקיימת תחרות בכביש שעולה לערד ובשבת אחרת התחרות מתקיימת

במקום אחר והאופנוענים מתקבצים במקומות האלה בכדי לבצע את הרכיבות הפראיות

האלה. האם המשטרה עשתה פעם עבודת מטה וניסתה לדעת - מה שיודעים האופנועים -

איפה יערך המירוץ השבוע?.

אין לי תשובה על כך. אני מניחה שכשייש מידע כזה, אז המשטרה במחוזות

השונים כן נערכת.

היו"ר ג' שגיא;

האם נעשה מאמץ שיטתי לנסות לעקוב איפה מתקיימים אירועים בלתי חוקיים

שכאלה ולנסות לקבל מידע מראש היכן האירועים האלה מתקיימים?.

אי מדר;

בעיתון "מוטור" התפרסמו עשרה מקומות כאלה.



ט' מיכאלי;

אני מבינה שאנחנו לא מתכוונים לקריאה בעיתונים כשאנחנו מדברים על

מודיעין.

לדאבוננו אנחנו קוראים לעיתים קרובות על התחרויות האלה שבהם יש הרוגים.

השאלה היא האם נעשה שימוש במידע שמופיע בעיתונות הגלויה לגבי המקומות?. אני

מניח שאם היתה בעשרת המקומות האלה ניידת משטרה כל שבת אז ניתן היה לתפוס את

האופנוענים שעושים את התרגילים האלה.

במקומות האלה ודאי שנעשית אכיפה.

לא ידוע לי שאיתרו קבוצה כזו שעושה תחרויות ספורט מראש לפני שהייתה

תאונה, אני מקווה שזה מתרחש. אני גם לא שואל מה נעשה ביחס לאותם רוכבי

אופנועים, אבל אנחנו נתייחס לזה בהמשך.

אני מייצג את אגף לבטיחות בדרכים שבמשרד החינוך ואני רוצה לומר מה אנחנו

עושים בעניין הזה. בלי כל קשר לעובדה שזומנה כאן ועדה שמתייחסת לנושא רוכבי

האופנועים, אנחנו בשנתיים האחרנות הקמנו כמה צוותים לכתיבת הוברות למידה לפי

סילבוס שיצא אצלנו לפני שנתיים ועל פיו נבנות תוכניות לימודים לכל חתכי הגיל

מכיתה אי עד יבי. לפני חודשיים וחצי הוקם צוות לכתיבת חומרי למידה שיש בו

נציגים של האגף לתוכניות לימודים ונציגים שלנו שלמעשה כותב את תוכנית הלימודים

לכיתות י'. בכיתות י' על פי הסילבוס ההתמקדות בנושאים שאנחנו עוסקים בהם היא

דווקא לרוכבי אופנועים. אני מניח שעד סוף שנת הלימודים הזו התוכנית תצא לפועל

ובשנת הלימודים הבאה יתקיים עליה הפיילוט. התוכנית תרוץ במערכת החינוך והיא

תכסה את כיתות י' שזה גיל 16 שבו יש חתך מסוים של אוכלוסייה שמבקשת רשיון

נהיגה באופנועים על 50 סמייק.

עמיתיי המורים אומרים שהם מוכנים לקבל על עצמם השתלמויות וזה דבר יפה

מאוד. אני מלמד על אופנועים ולדעתי אנחנו די בסדר בעניין הזה והראייה היא,

מקודם אמרת שחלקם של עד 50 סמייק הוא הגבוה ביותר בין האופנוענים ומבין ההרוגים

מספרם הוא המעט ביותר, זה אומר שאנחנו פחות או יותר עושים עבודה סבירה. תמיד

יש מקום לשפר. הבעייה היא באופנועים מ-250 עד 500 סמייק שאלו אופנועים חזקים

שיכולים להגיע למהירויות מאוד גבוהות.

באירופה יש על כל צעד ושעל מסלול מירוצים. בארץ יש לנו רוכבים מעולים

יותר מהרגיל, הם עושים את מה שהם עושים בכבישים ציבוריים, אין להם מקום אחר.

שמעתי שהולכים לבנות מסלול מירוצים בארץ, זה פרץ אדיר של אנרגיה ובמקום להתנגד

לו, אנחנו צריכים לנתב אותו.



א' אביר;

אין כרגע חקיקה לגבי השתלמויות לנהיגה. אם נתבקש אנחנו כמובן נעשה כל מה

שצריך לעשות. יחד עם זאת, אני רוצה לציין שיש כרגע ועדה במשרד העבודה שעוסקת

בספורט מוטורי והיא הולכת למסד את כל נושא הספורט המוטורי. בשלב הראשון אנחנו

עוסקים בכל מה שקשור בספורט מוטורי של רכב, בשלב מאוחר יותר אנחנו נעסוק גם

באופנועים. זה נובע מכאן שממסי קיבלה את הנציגות של הספורט המוטורי בארץ מטעם

הפרדציה העולמית של הספורט המוטורי. עדיין לא קיבלו את הנציגות לגבי אופנועים,

זה יהיה בשלב קצת יותר מאוחר. אני מקווה שלאחר שהוועדה תסיים את העבודה שלה

הנושא הזה ימוסד וכמו שנאמר כל אחד יוכל להוציא את פורקנו על מסלולי המירוצים,

אולי זה יתרום משהו.

היו"ר ג' שגיא;

רבותי, אני ברשותכם רוצה לסכם ואני מבקש את התייחסותכם לסיכום הזה.

מצד אחד, אנחנו אולי היינו רוצים לא לראות רכבים מסוכנים על הכביש ומצד

שני בתנאי נהיגה שקיימים היום ושצפויים בעתיד צריך להיות מודעים לזה שמספר כלי

הרכב הדו-גלגלי ילך ויגדל. זה כעובדה וכפועל יוצא מהפקקים שיתרבו למרות עבודות

התשתית הגדולות שנעשו בארבע שנים האחרונות במדינת ישראל. בוועדת הכספים היה

דיון בספטבר 92 על התקציב הראשון של הממשלה הזאת ושר התחבורה הציג את התוכנית

התלת-שנתית של השקעות בתשתית, דבר ממש מרשים, לפחות בהשוואה למה שהיה בעבר,

וזה באמת נתן ביטוי לסדר עדיפות חדש של הממשלה הזאת. כשהוא סיים לדבר אמרתי

לו: "אדוני שר התחבורה, אני מאוד מתרשם מהעניין הזה, אני רק רוצה לומר לך

חגיגית שעל פי התוכנית שאתה מציע אין לי ספק שבסוף הקדנציה תעמוד יותר זמן

מאשר עמדת בו בתחילת הקדנציה". זה בגלל גידול במספר כלי הרכב ובעקבות עוד כמה

סיבות. זה מה שצפוי גם בשנים הבאות. אני מקווה שיהיה פיתוח של מערכת הסעה

המונית ומסילתית, בלי זה המדינה תהיה בפקק אחד גדול. אבל, בהנחה שהדברים האלה

יעשו, גם אז לא יהיה פתרון ואנשים יחפשו פתרונות ברכב דו-גלגלי. לכן, אנחנו

צריכים ללמוד לחיות עם הדבר חזה ולמנוע בצורה הכי אפקטיוית את התאונות הנוראות

שנגרמות.

אני מסכים כאן לכל חוות הדעת- אינני מבין למה משרד התחבורה מקיים דיונים

במשך שנים ובפועל אין תוכנית השתלמות. מדברים על זה שהמורים צריכים לקבל הכשרה

ובפועל זה עדיין לא נעשה, למרות שכל שבוע אנחנו שומעים על טרגדיות. הנושא הזה

לא יכול להיות נושא לדיונים מתמשכים במשך שנים. אני מבקש מכולכם שהדבר הזה

יגיע לידיעת האחראים ולידיעת שר התחבורה. זהו מחדל נורא, אני הייתי רוצה לשמוע

מה נעשה בעניין הזה עד היום, לא על מה דנו ולא על ניירות עבודה ותוכניות.

אין שום ספק שהנושא הזה צריך לקבל טיפול מערכתי ולא טיפול מסוים בכיוון

מסוים. זה נאמר על ידי כל היושבים כאן בצדק ואני חושב שכל האנשים כאן מבינים

ויודעים מה צריך לעשות. לכן, אני כל כך מוטרד מהדיונים שנמשכים ומהתוכניות, כל

אחד יודע מה צריך לעשות ולא צריך להציע צוותים של עוד ועוד מומחים להתמודד עם

הבעייה.

ללא שום ספק, הנושא קשור בהכשרה, בהשתלמות ובחינוך.

הנושא קשור בפתרונות חלופיים לאנרגיות או לצורך להביא לידי ביטוי את כלי

הרכב שישנו. הפתרונת החלופיים לא נמצאים על הכבישים, צריכים למצוא אותם באתרים

אחרים, אבל זה חייב להיות, או שיאסרו יבוא רכב לארץ. אבל לא יכול לחיות

שנותנים רכב שיש לו עוצמה אדירה ומהירות אדירה ומגבילים אותו לנסיעה על הכביש

ואומרים אין אפשרויות לנהוג במקום אחר. זה מסביר את רוב התאונות הקטלניות

שקורות ולכן מוטלת על הרשויות אחריות נוראה על מה שקורה בנושא הזה.



יש בעייה של אמצעי בטיחות ואביזרי בטיחות שצריך ללא ספק לעשות את הכל כדי

שמי שעולה על האופנוע תהיה לו נגישות לאביזרים האלה ושמטעמים כאלו ואחרים לא

תהיה לו סיבה להשתמש באביזרים האלו.

בנושא הזה יש כמובן חשיבות רבה לאכיפה ולענישה וזה צריך להיות בצורה כזאת

או אחרת. אני חושב שאלו מכלול האמצעים שצריך לטפל בהם.

בנושא ההכשרה וההשתלמויות אני רוצה לומר לאנשי המכון הארצי לתחבורה,

במקום להניח נייר על השתלמות לאופנועים יש להניח תוכנית להשתלמות יחד עם

המורים. אני מציע כאן שהחל מהראשון למאי לא יהיה אף מורה לנהיגה שלא עבר

השתלמות מאוד מאוד שיטתית ומאוד מאוד מסודרת, על כל האספקטים של לימוד הנהיגה.

כלומר, בתנאים רגילים, בתנאים לא רגילים. בקיץ ובחורף. בכבישים מהירים

ובכבישים אחרים וגם מחוץ לכבישים. אין שום סיבה שתוך ארבעה חודשים לא תופעל

תוכנית כזאת להכשרת כמה מאות מורים. החל מהראשון למאי, מורים שלא הוכשרו פשוט

לא ילמדו נהיגה על אופנועים.

מר אביר, אני חושב שהדבר צריך לקבל ביטוי גם בתקנה שהחל מהראשון למאי

מורה לנהיגה הוא מורה שיש לו את אותם הכישורים שנדרשים היום פלוס הכשרה נוספת

במסגרת המכון. אני חושב שלתוכנית הזאת יכולים להיות שותפים גם המורים ואני

שישתפו אותם גם בנושא הזה משום שלמורים יש נסיון מצטבר גם אם הם לא למדו וגם

אם בזמנו לא נדרשה מהם הכשרה מיוחדת.

מעבר לזה, אנחנו מדברים על 5000 רוכבים על אופנוע מעל ל-00 500. אני

חושב שתוך חצי שנה חייבים כל הרוכבים האלה לעבור גם כן הכשרה והשתלמות מיוחדת

לנהיגה זהירה. במשך שנה לאחר השלמת התוכנית כל המורים יצטרכו להשלים את כל אלה

שרוכבים על רכב שהוא מעל ל-250 סמ"ק. זאת אומרת, בחצי השנה הקרובה השתלמות

אינטנסיבית לכל הנוהגים ברכב הכבד מעל ל-500 סמ"ק ולאחר מכן במשך שנה נוספת

לכל אלה שרוכבים ברכב מעל ל-250 סמ"ק.

עדכון, שכלול והתאמה של הדרישות מהתלמידים בבתי הספר ללימוד נהיגה. הדבר

הזה חייב להיות בתוקף החל מהראשון למאי אחרי שהוכשרו כל המורים לנהיגה לתוכנית

מיוחדת שתואמת דרישות מעודכנות ומחמירות מהתלמידים. בדרישות המחמירות הכוונה

היא להתנסות והעמקה במצבים לא שיגרתיים.

בנושא ההסברה אני חושב שצריכה להיות פנייה אישית לפחות פעם בשנה לכל 5000

הרוכבים ברכב מעל ל-500 סמ"ק. אנחנו שולחים לכנס ולפתיחת מחלף הרבה יותר

מכתבים. אולי עדיף שהדבר יעשה דרך בית הספר לנהיגה ושבית הספר לנהיגה הוא זה

שיתכתב איתם ויעדכן אותם בחומר ובמספר התאונות ובמספר הנפגעים שהיו. אני

משוכנע שפנייה אישית לאנשים תחסוך בחייהם של כמה אנשים. תאמינו לי שחמשת אלפים

המכתבים האלה יהיה ההשקעה הכלכלית - במונחים של חיסכון כלכלי - הכי טובה של

משרד התחבורה.

גבריאל, הדבר הזה לא עומד בסתירה לכל תוכניות ההסברה ההמוניות, אבל מישהו

צריך לשים לב לקבוצה המאוד קטנה הזאת שמועדת להריגה. חיסכון בחיי האדם כאן הוא

הדבר הכי צודק והכי נכון שכדאי לעשות אותו. בית הספר לנהיגה חייב להמשיך לשמור

על קשר עם בעלי האופנעים מעל ל-CC250 שעברו את ההכשרה. זה דורש תקציב אבל זה

לא תקציב כל כך יקר. הפקת תשדיר בטלויזיה שאורכו שלושים שניות היא יקרה יותר

משליחת מכתבים לאלו ששילמו 70 אלף שקל וקנו את הכלי כדי "להנות" ממנו.

אני חושב שאין על אביזרי הבטיחות מיסוי גבוה. אני הייתי רוצה לראות את

הקסדה הכי טובה במחיר יותר זול. אנחנו לא נסבסד את זה. אני לא רוצה להצהיר כאן

"מומלץ לחפש דרכים להוזיל את אביזרי הבטיחות". אני לא

עושה את זה, כי הסיכום של הישיבה יהיה סיכום מעשי שהמשרד יכול ליישם אותו

מהיום למהר. הייתי רוצה לראות את זה, אבל זה לא חלק מהסיכום.



יש כל הפתרונות החילופיים לנהיגה ספורטיבית. משרד התחבורה חייב לעודד

נהיגה בתחרויות ספורטיביות. הדבר הזה לא מחנך את הצופים לנהיגה פראית, זה מחנך

את הנהגים לנהיגה אחראית. הנהגים שיראו את עצמם מקצוענים יתייחסו לעצמם ב-

CAPACITYהזה ובכלל צריך לתת כבוד לנושא הזה. אנשים יעשו את ההבחנה בין נהיגה

ספורטיבית לנהיגה רגילה, הדבר הזה יתרום לתרבות נהיגה יותר משופרת, אין שום

ספק בנושא הזה.

ג' נועם;

אין לזה הוכחה, מפני שזה יגביר את הרצון של צעירים להשתמש באופנוע בצורה

לא ראויה. להערכתינו, אין בזה שיפור ועדיף להשקיע באכיפה טובה יותר.

באופן חד משמעי חלק הגדול מההרוגים הם מאלה שהלכו ואילתרו תחרויות ספורט

ואני חושב שהדבר הזה מחייב טיפול.

זה בטיפול. יש לנו ועדה שמטפלת בכך וזה ממש הולך להיות ממוסד.

האם הנושא של פיתוח אתרים לספורט מתוקצב היום בתקציב 96?.

זה יזמות פרטית, משרד התחבורה לא משתתף בזה. כבר היום בקיבוץ נחשונים יש

מסלול קרטינג והם מתכוונים לפתח את זה ואנחנו אפילו היינו שם בביקור.

זה משמח. אני מציע שאנחנו נקבע בסיכום לוח זמנים לקביעת הקריטריונים

לאישור אתרים כאלה. הוועדה צריכה לסיים את עבודתה במהירה בימינו.

היא בשלבי סיום.

אם אנחנו נאמר שיקבעו קריטריונים ובמהלך השנה הזאת ינתנו רשיונות ליזמים

לפיתוח אתרי ספורט, בהתאם להמלצות שיקבעו על ידי הוועדה הזאת ויקבעו

קריטריונים לתנאים שבהם יופעל אתר כזה?.

כן.

אני חושב שזאת בשורה גדולה לעם ישראל. מבחינתנו זה סיכום מחייב שישלח גם

לשר כדרישה לביצוע.

בנושא האכיפה אני רוצה לומר לכם - וזה תביעה מעצמי במסגרת היותי יושב ראש

ועדת המשנה לביטוח של ועדת הכספים - שאנחנו נכפיל את גובה הפרמייה לביטוח

לבעלי אופנועים 500 סמ"ק ומעלה.

אם כבר מדברים על ביטוה, אז יש בעייה בביטוח של הספורט המוטורי.

אני אטפל בנושא הביטוח של הספורט המוטורי ואנחנו נמליץ בפני המפקח על

הביטוח וגם נאשר את הנושא של העלאת התעריפים לגבי אופנוע מעל ל-500 סמ"ק.

זה לא מדויק לומר בצורה גורפת אופנוע מעל ל-500 סמ"ק. מדובר על חתך של

אופנועים 600 סמ"ק ומעלה שהם מרובעי צלי נדרים עם ארבע קרבורטורים למנוע ועם כל

התוספות שאתה רוצה. יש אופנועים 800 שבקושי זזים.

אני משתמש בטרמינולוגיה שלא אני המצאתי אותה. נתוני התאונות שנמצאים כאן

בפניי הם בחתך של סמ"ק ויכול להיות שהתמונה היא הרבה יותר חריפה. אינני

מעוניין לקנוס רכב שהוא מוזיאוני.

חברות הביטוח לא יכולות להפריד בין המאזדה לפיז'ו. החקיקה לא יכולה

להבחין בין יצירה אחת לשניה, זאת חקיקה. במסלול הבונוס או ההנחה שמקבלים

מהסוכן על פי הרקורד רזה כבר עניין פנימי של חברות הביטוח.

לפחות מבחינתנו יצא הנושא של ה-500 סמ"ק ומעלה. אם תהיה איזשהי הבחנה ואם

ניתן יהיה לעשות זאת, נעבוד עם חברות הביטוח.

אני מוכן לתקן את נושא הקנס הזה בביטוח ולהציע שנושא הביטוח של האופנועים

הגדולים יהיה חריג ושחברות הביטוח יהיו רשאיות להכפיל את דמי הביטוח, בהתחשב

במספר התביעות והפניות. ברגע שזה יהיה אופציונלי, הם יוכלו להתחשב בנושא הזה.

חברות הביטוח יכולות לקחת זאת בצורה גורפת.



היו"ר ג' שגיא;

זה בהחלט יכול להיות. אם אני הייתי חברת ביטוח, אני הייתי רוצה שלרוכב

אופנוע יהיה ברור שמשתלם לו להיזהר ממעורבות בתאונות. בסופו של דבר יש

אינסאטיב שהוא משתלם לחברות הביטוח. לחברות הביטוח זה לא עולה כלום, זה 5000

אופנועים, זה הרי בדיחה לעומת מיליון וחצי כלי רכב שנעים בארץ ומבוטחים על ידי

חברות הביטוח. אם הם חוסכים שני הרוגים, הם הרוויחו הרבה מאוד. ברור שעל 5000

אופנועים האלה, הם מפסידים הון, גם אם יכפילו וגם אם ישלשו אם ירבעו את

הפרמייה. אם הם כאן יכולים לחסוך תאונה אחת, הם עשו את עיסקת חייהם.

לגבי המשטרה אני רוצה לומר שאנחנו סבורים שהמשטרה חייבת לאמץ אסטרטגיה

חדשה בטיפול באופנועים. המשטרה בקלות יכולה לאתר את המקומות בהם עושים את

התרגילים האלה.

מר אביר, אנחנו ממליצים שרכב שעוסק ללא רישיון בתחרויות ספורט על כביש,

תינתן הסמכות באופן אדמינסטרטיבי - לא בית משפט - לשלול את הרשיון שלו לחמש

שנים.

א' פרבר;

זה מחייב חקיקה ראשית.

אני מוכן להציע הצעת חוק פרטית שאלו שעושים תחרויות ספורט על כביש

ציבורי, הרישיון שלהם ישלל לחמש שנים.

גי קרוס;

איך תוכיח שהוא עשה את זה בצורה ספורטיבית?.

אני יודע שיש עם זה בעיות קשות. בכנסת ישראל יש חוקים יותר מורכבים

מהגדרה של מהי נהיגה ושימוש ספורטיבי בכביש ציבורי שהוא בניגוד לחוק. אנחנו

נצטרך להתעמק כדי להגדיר זאת. המשטרה צריכה להיות עם כלי שיאפשר לה מייד לפסול

רשיון לתקופה ממושכת מאופנוע שנוסע על הכביש נטו למטרת ספורט.

כבר היום יש בידנו את האפשרות לפסול מינהלית ל-30 יום כשמדובר במהירות

מאוד גבוהה. אנחנו משתמשים בזה ואנחנו מביאים את הנהג לשיפוט מהיר של בית

המשפט. פסילה מנהלית היא עד להחלטה של בית משפט, אבל מוסכם שהיא לא תהווה

עונש. פסילה מינהלית לחמש שנים זה דבר שלא יתקבל. יש לנו היום 30 יום על

עבירות תעבורה כשהמהירות היא מהחמורות שבהן, 60 יום על תאונת דרכים עם נפגעים

ו-90 יום על קטלנית וברור שזה עד להחלטת של בית משפט.

אנחנו מדברים על נושא אחר לגמרי, אנחנו מדברים לא על מקרה של רשלנות.

אנחנו מדברים על מקרים שהם כמעט רצח. מתוך 5000 אופנועים בסמ"ק הגבוה אחד

ל-300 רוכבי אופנועים נהרג בשנה, זאת אומרת שיש לנו כלי קטלני ממדריגה ראשונה.

אי אפשר לטפל בנושא של האופנועים הכבדים באותן אמות מידה של רכב פרטי שנוסע

מהר על הכביש, זה פשוט סיפור אחר. אופנוע מעל 500 סמייק יטופל אחרת במדינת



ישראל, זאת המסקנה של הוועדה כאן. אם הרכב הזה לא יטופל אחרת ואם המצב ישאר

כמות שהוא, לא תהיה מניעה מאשר לחשוב שבמצב התעבורה שקיים היום במדינת ישראל -

ובהתחשב בעובדה שאין אתרים חלופיים - יש לאסור את כניסתם של רכבים כאלו

למדינת ישראל. פה מדובר בהצלת נפשות, אנחנו אדישים לזה שחבריה צעירים נהרגים

כמו זבובים. זה שיש למטטרה סמכות לעצור נהג "ביואיק" ולשלול ממנו את הרישיון

לשלושים יום, זה לא הסיפור של אופנוע שנוסע עם ארבע צלי נדרים בשבת לתחרות

בכביש לערד. אנחנו מדברים על קרימינל.

בוועדת הכלכלה הועלתה לפני כשבוע הצעת חוק שעוסקת בהשבתת הרכב על ידי

קצין משטרה בעבירות מסוימות. אולי זה אפשרי גם במקרה שלנו.

היו"ר ג' שגיא;

אנחנו בהקשר הזה צריכים להוריד נהגים מהכביש ולא כלי רכב.

ג' נועם;

לעניין ההשתלמויות ברצוני לומר שבפרק זמן סביר ניתן להכשיר את המורים

לנהיגה. אבל לגבי המסות הגדולות של האופנוענים ושל מחזיקי הרשיון לאופנועים יש

לנו הרבה מאוד בעיות בתחום הזה של קריאת משתלמים משום שהם לא נוטים לבוא

להשלתמות ואנחנו צריכים לפעול בהרבה דרכים. תחום הזמן שאתה נקבת יציב לנו

קשיים רבים, כי אנחנו מכירים את המציאות. לכן, אנחנו מבקשים לא להעמיד לנו לוח

זמנים מפני שזה עניין של תהליך, זה מפה והלאה. תחום של חמש שנים גם הוא טוב

מפני שבעל הרישיון מחזיק עד חמש שנים וזמנו נתון בידיו. וכמו שאמרתי המכון

נמצא בבעיות בתחום הזה.

היו"ר ג' שגיא;

גבריאל, האם אתה מציע שאגף הרישוי במשרד התחבורה יוריד בדרגה את הרשיון

של בעלי הרשיונות שיש להם מ-500 סמ"ק ומעלה, אם הוא עד מועד חידוש הרשיון הוא

לא מצרף עם חידוש הרשיון גם תעודה שהוא עבר את ההשתלמות?. כלומר, זרז יהיה

במהלך מודרג במשך החמש שנים.

ג' נועם;

אדם צריך לבוא לשימוע ולהודיע מדוע הוא לא התייצב. פלח גדול מאוכלוסיית

בעלי הרשיון הם סרבנים ולחלק האחר יש באמת סיבה טובה בגללה הם לא התייצבו. יש

הרבה בעיות בעניין הזה, זה עניין של תהליך ולכן אין לקבוע לוח זמנים.

היו"ר גי שגיא;

למורים לנהיגה יש רשיון להוראה והוא לא טעון חידוש.

גי קרוס;

רשיון ההוראה צמוד לרשיון הנהיגה.

זאת אומרת, שכל חמש שנים אתה גם מחדש את הרשיון ללמד נהיגה.



ג' קרוס;

כן.

היו"ר ג' שגיא;

אני חושב שמה שגבריאל אמר זה דבר מאוד נכון, לגבי מורים אפשר לקבוע זמן

קצוב, מדובר בפרנסה של אנשים שרוצים לעבוד בעבודה הזו. הם יהיו מוכנים והם

ישמחו לעבור הכשרה למשך כמה ימים.

ההגבלה עד מאי היא בעייתית, זהו טווח זמן מידיי קצר.

היו"ר גי שגיא;

אלכס, מהו הזמן הסביר מבחינתכם?.

אי פרבר;

אנחנו יכולים להתארגן תוך חודש ולתת מענה גם להיקפים גדולים ביותר של

מורי הנהיגה ושל נהגים. מבחינתם - ואני מבין אותם - יש להם בעייה אירגונית

שלהם עצמם.

גי קרוס;

אני מבין כאן שהמכון קיבל כאן לעשות את ההכשרה למורים ואני חושב שיש עוד

מקומות שיכולים לעשות את ההשתלמויות.

היו"ר ג' שגיא;

הוועדה כאן לא תתערב בזה, משרד התחבורה יקבע את זה. אנחנו רק נעלה את

העניין שתוך זמן קצוב המורים יעברו הכשרה.

אם אתם חושבים שהתאריך של הראשון במאי הוא לא טוב, אז נקבע זאת לעוד

שלושה חודשים, עד לראשון באוגוסט.

גי קרוס;

אני חושב שפרק הזמן הסביר הוא להשלים את שנת 96.

היו"ר ג' שגיא;

לא.

רבותי, האם יש עוד הערות?.

אי מדר;

נושא ה-500 סמ"ק מחטיא מהמטרה לגבי חתך גדול של אופנועים גם בנושא הביטוח

וגם בנושא המיגבלות המינהליות וזה מפני שגם בתחום הנמוך מ-500 סמ"ק יש מוקשים

לא פחותים ובעיות לא קטנות. יש אופנועים 400 עם ארבע צלינידרים והם בעלי

הספקים נהדרים, כנ"ל לגבי אופנועים 250 סמ"ק.

אם היינו מטילים את ההגבלות מ-400 ומעלה ולא מ-500, האם זה היה יותר

נכון?.

לא. צריך לעבור לדבר הרבה יותר מדויק וזה הספקים. צריך לציין את ההספקים

שמוצהרים על ידי היצרן וצריך להתייחס בצורה מסויימת לאופנוע שהוא מעל כך וכך

כוחות לבלימה. בהגדרה כזאת אנחנו שמים את האצבע בדיוק על הבעייה ואני מדבר על

העניין הזה כבר שנים.

ברישיון כתוב סמ"ק ולא כתוב הספק.

אני חושב שלא ניתנת כאן התייחסות לנושא הלימוד: לימוד קבוצתי והוראת

למידה באופנועים לעומת לימוד יחידני ברכב פרטי.

אלכס, ניתנה התייחסות. אני אמרתי שיקבעו קריטריונים ודרישות חדשות, לא

פרטתי. אם יגיעו למסקנה שזו דרישה חיונית ללימוד נהיגה, זה מה שיהיה.

לעניין התפלגות של אופנועים כבדים לעומת אופנועים אחרים, אני חושב שצריך

להגדיר מה מטרת השימוש באופנוע. אם היינו מגדירים מהי מטרת השימוש באופנוע

לסוגיו השונים, אז ניתן היה לקבל כאן החלטה לדוגמא לאסור שיווק או מכירת

אופנועים בנפחי מנוע של 500 סמייק ואני לא חושב שזה היה פותר את הבעייה.

בשלב הזה אנחנו לא הולכים לאסור שום יבוא לארץ, אני מקווה שמכלול האמצעים

שהצענו כאן יעזור ויתרום קצת יותר לערנות בנושא הזה. אם לא, אני אביא את זה

שוב לכנסת הבאה.

שמעתי פה שהמורים לנהיגה שיצטרכו לעשות השתלמות חובה כתנאי להחזקת

הרישיון, אנחנו בעד. לא שמעתי התייחסות לגבי בוחנים לדו-גלגלי שיצטרכו לעשות

את ההשתלמות.

נצטרך להוסיף את הנושא של דרישות והדרכה מיוחדת לבוחנים.

שיטת המבחן המעשי כפי שהיא כיום חייבת להשתנות.

מרגע שאנחנו תובעים תביעות חדשות והכשרה, מימלא המבחן צריך להתאים

לדרישות החדשות, זה פועל יוצא, משרד התחבורה הוא זה שצריך לתת את הביטוי המעשי

לבל ההגדרות הכלליות שאנחנו מדברים עליהן פה.

אני רוצה לסכם את הישיבה הזאת, זה לא סיכום סופי. הסיכום הסופי יהיה בעוד

שבוע מהיום. אני מבקש לבדוק האם אפשר ברישיון רכב לאופנוע בניגוד לרכב ארבע-

גלגלי, לכלול נתונים על ההספק במקום על נפה המנוע, או בנוסף. טכנית אני לא

רואה למה אי אפשר, בנתוני היצרן זה ישנו.

מר מדר, אני מבקש שתשלח לי המלצה מדויקת איפה לחתוך את הדבר הזה. מה

המשמעות של הספק 60 כוח סוס, לעומת 40 כוח סוס. תן לנו משמעויות לגבי הסיכונים

והביצועים עם דוגמאות וזה יהיה הבסיס להחלטה שלנו בשבוע הבא. יתכן מאוד שאנהנו

נדרוש ונשנה את כל הקריטריונים לביטוח וגם את הדרישות להשתלמויות לפי חתך של

הספקים ולא לפי חתך של נפח המנוע. אני יודע שקשה לשנות את ההרגלים, אבל אם

המשרד רוצה לתת תשובה נכונה, אין לי שום ספק שנפה מנוע לא קריטריון לכלום.

הואיל ואנחנו בנושא קריטי-בביצועים של אופנועים ואם רוצים לתת תשובה אמיתית

לבעייה, זה הקריטריון. השאלה היא, האם אגף הרישוי יכול להיערך לנושא הזה?.

מדובר בגישה חדשה בנתוני הרכב כשמדובר באופנועים.

בנושא ההכשרה וההשתלמויות יקבעו קריטריונים ודרישות

לבוחנים בקורס ללימוד נהיגה.

מורי הנהיגה יצטרכו לעבור עד הראשון לאוגוסט השתלמות שתהיה תואמת את

הקריטריונים ואת הדרישות המעודכנות ללימוד רכיבה על אופנוע. אני לא אומר מה

יהיו הדרישות המעודכנות - גם לגבי הבוחנים - משרד התחבורה יקבע זאת.

בעלי רישיון רכב מעל ל-500 סמ"ק, או מעל להספק של 60 כוח סוס, או כל בסיס

אחר שאנחנו נקבע אותו בסיכום, יצטרכו כתנאי לחידוש הרישיון שלהם לעבור השתלמות

למיומניות נהיגה על אופנוע במכון הארצי לתחבורה, או במקום אחר אם יקבע משרד

התחבורה.

משרד התחבורה יאשר עד סוף השנה הזאת ליזמים רשיונות לפיתוח אתרים לספורט

מוטורי.

המפקח על הביטוח יציע פתרונות לביטוח רכב המשתתף בתחרויות ספורט מוטורי.

תינתן אפשרות להגדיל את גובה הפרמייה באופנוע מגודל מסוים, על ידי הברות

הביטוח בהתחשב בתביעות ההיסטוריות.

המשטרה תפעיל אמצעים לאתר את אתרי התחרויות הבלתי חוקיות שבהם רוכבי

אופנוע מקיימים תחרויות בלתי חוקיות כאלה.

תוצע חקיקה פרטית שתחייב לאשר פסילה מינהלתית לזמן קצוב עד לחמש שנים

לאופנוע שהשתתף בתחרויות בלתי חוקיות.

זה סיכום הביניים שאני מבקש לגביו התייחסות עד השבוע הבא. בישיבה הבאה

יהיה סיכום של כל הסעיפים האלה, אלא אם כן ההתייחסויות שלכם יחייבו שיקול דעת

נוסף בסעיף כזה או אחר.



רבותי, בתקווה שהנושא הזה קצת ירתיע ואולי הכיס קצת יזעזע את רוכבי

האופנועים הגדולים יותר מחבריהם שנהרגים כל שבוע. אם הדבר הזה לא יקרה, אין

שום ספק שנצטרך להשוב גם על איסור יבוא של כלי רכב דו-גלגלי בעלי הספקים שלא

תואמים את תנאי הנסיעה פה בארץ. מאוד מאוד הייתי רוצה להימנע מאיסור כזה.

רבותיי, אני מאוד מאוד מודה לכם. אני מקווה שתרמתם תרומה חשובה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.