הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 300

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. בי בשבט חתשנ"ו (23 בינואר 1996) שעה 11:15

חברי הוועדה: צ' הנגבי - היו"ר

שי אביטל

ג' פת

עופר וייס - מנהל אגף כלכלה, משרד התקשורת

רן יהודה - עוזר מנהל אגף הכלכלה, משרד התקשורת

עו"ד שריל קמפינסקי- מנהלת מחלקת תביעות, משרד התקשורת

רן לוין - מנכ"ל רשות הדואר

אברהם מנצורי - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות הדואר

פרלי שר - לשכה משפטית, רשות הדואר

עו"ד ישראל איתן - יועץ משפטי, רשות הדואר

מיכה ויקטור - ס/מנהל אגף כספים, כלכלה ובקרה, רשות

הדואר

אבי גבאי - משרד האוצר

רובי גנל - יועץ לוועדת הכלכלה

א' בנדלר

לי ורון

רשמה: אי שלהבת

1. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א)

לחוק), התשנ"ו-1996.

2. תקנות רשות הדואר ודרכי השירות הבולאי (תיקון), התשנ"ו-1996-



תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק). התשנ"ו-1996

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד

שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק), התשנ"ו-1996. אני מבקש ממנכ"ל רשות

הדואר לפרט לוועדה את הסיבות לבקשח.

כאמור במכתבה של שרת התקשורת ההעלאה המבוקשת נובעת עקב עליית סל התשומות

של רשות הדואר בשיעור של %8.65 מאז מועד העידכון האחרון, שהיה ב-19.3.95.

מדד המחירים לצרכן עלה באותו זמן בשיעור של %7.8. אנחנו מבקשים להעלות את

זה רק ב-6% עקב התייעלות שבצענו של %2.6 על בסיס שנתי.

המדד ב-1995 עלה בשיעור של %8.1. האם אתה אומר שהמדד ממרץ עלה ב?7.8%-

לא מדובר כאן על שנה קלנדרית אלא על שנה שהבסיס שלה הוא מרץ 1995 והמדד

הקובע הוא מדד דצמבר 1995. בתקופה הזאת המדד עלה ב-%7.92. בתוך סל התשומות

של רשות הדואר פרט למרכיב המדד יש עוד שני מרכיבים: מרכיב השכר, שנשען על

הסכמי שכר במיגזר הציבורי; ומרכיב שער החליפין. שלושת המרכיבים הללו

משוקללים במשקלים שונים במדד התשומות של רשות הדואר.

אני לא מבין את זה. הרי כל המדינה בנויה על מדד שעלה ב .8.1%-לפי החשבון

שלכם נעשה פה איזשהו שיקלול. האם מדד הוא לא שיקלול? אם עלה המדד בכל השנה

ב8.1%- לא יכול להיות שמאז מרץ הוא עלה ב.7.8%-

מדד פברואר 1995 היה אפילו שלילי ובינואר היה מדד מאוד מאוד נמוך ולפיכך

המדד שחישבנו ממרץ, %7.92, דומה מאוד למדד שחושב מינואר, שהוא 1% .8.בנוסחה

שלפיה עובדים ברשות הדואר מימים ימימה יש לנו סל של תשומות, שהמדד מהווה

%36 ממנו, השכר %57 ושער החליפין %7. הנוסחה הזאת הביאה אותנו מהתייקרות של

%7.92, שזה המדד בלבד, לשיקלול של %8.67, כי השכר עלה מעבר לממוצע. מתוך

התייקרות תשומות של %8.67 אנחנו מבקשים לעדכן את המחירים של הדואר ב-%6

בלבד, בגלל 2.61 התייעלות.

אני לא מבין את החישוב. יש הרי רק מדד אחד. אתם אומרים שהבסיס שלכם הוא

המדד + מדד השכר + מדד שער החליפין. אז מה זה המדד?

הרכבנו מדד לצורך העניין הזה. המדד מהווה כשליש מהחישוב, שבמקרה הזה יצא

כמעט זהה. זה סל תשומות שמוסכם בין הממשלה לבין רשות הדואר. גם בבזק למשל

בתעריפים יש מדד מורכב.

אבל מה הייחודי אצלכם שאתם נזקקים להשתמש במדד משוקלל?

ברשות הדואר במשך שנים רבות אנחנו רוצים שהתעריפים יוצמדו למדד המחירים

לצרכן, תוך ספיגה מסויימת עקב התייעלות. לאחר דיונים רבים בין משרדי ממשלה

שמעורבים בנושא של תעריפים, בין משרד האוצר למשרד התקשורת, הוחלט שמאחר שלא

כל מרכיבי ההוצאות שלנו צמודים למדד, אלא חלקם צמודים לשכר עבודה וחלקם

לשער החליפין, לכן העדיפו לתת לנו פיצוי שנובע מהעלויות שלא נמצאות

בשליטתנו. מה שלא נמצא בשליטתנו זה השכר, המדד ושער החליפין ומתוך הרכב

התקציב שלנו אנחנו יודעים ש-%57 זח שכר עבודה, %36 זה מרכיבים מדדיים

צמודים, והשאר זה שער חליפין. יש שנים שבהן מרכיב השכר לא עולה כמו המדד

ואז אנחנו מקבלים מדד משוקלל הנמוך ממדד המחירים לצרכן; יש שנים שבהן שני

המדדים זהים; והיו שנים בהן עקב עליות חדות מאוד, שאינן בשליטה של רשות

הדואר אלא בשליטה של הממשלה וההסתדרות ועליות שכר מאוד גדולות, אנחנו

קיבלנו פיצוי, מוצדק, עבור העלויות הללו שאינן בשליטתנו.

אבל המדד כולל את הכל, גם את עלות השכר.

לאורך זמן עליית התעריפים לפי המדד המשוקלל הזה הולכת פחות או יותר כמו

המדד, מהבחינה הזאת אתה צודק.

אם הייתם באים לוועדה ואומרים שהמדד עלה ב-8.1% ואתם יכולים לספוג % 2.6

עקב התייעלות ולכן אתם דורשים שהעליה תהיה של 6.4%, זה היה מתקבל על הדעת.

אבל אתם באים לוועדה ואומרים שאתם רוצים כך וכך על בסיס המדד, שזו המטריה,

ועל בסיס מדד השכר ועל בסיס מדד שער החליפין. זה לא אפשרי, כי כל אלה כבר

כלולים במדד. עליית השכר כלולה במדד, אתה לא יכול לומר שאתה מעלה את המדד +

השכר + מדד שער החליפין. אם מישהו יסתכל בפרוטוקולים של הוועדה הוא ייאמר

שזו ועדה מטומטמת אם היא קיבלה דבר כזה. הרי זה כלול במדד הכללי.

אני מבין שהנוסחה הזו רווחת בוועדת הכלכלה כבר שנים רבות.

פעם ראשונה שאני נתקל בזה. עד היום לא נתתם הסברים כאלה אלא נהגתם

להסביר שהמדד עלה בכך וכך ושאתם זכאים להעלות את התעריפים בכך וכך פחות

ההתייעלות. מי שייסתכל על התקנות הללו בעוד 5 שנים ייגיד שהן מוזרות, שאתם

בונים את זה על-פי שלושה מדדים, כשהמדד האחד כולל את שני המדדים האחרים.

אתה צודק שמדד המחירים לצרכן בסופו של דבר משקף את הממוצע של מה שקרה

במשק אבל מדובר על גוף מפוקח ואנחנו רוצים שבסופו של דבר תשתקפנה

ההתייקרויות של התשומות שלו בפועל. מדובר על מוכופול מפוקח ואני רוצה גם

לפקח על התשומות וגם שלא ייעשה איזה רווח בלתי סביר או לחילופין לא ייפסיד,

לכן אני הולך ובודק את התשומות הספציפיות. נניח שכל המדד יהיה מורכב ממחירי

הירקות, אז רשות הדואר לא צריכה להעלות את התעריפים שלה כי היא בכלל לא

מושפעת מזה. זה בדיוק התפקיד של משרדי הממשלה, משרד התקשורת ומשרד האוצר,



לבדוק את סל התשומות. בסל שלנו המדד הוא מרכיב קטן יחסית, רק כשליש והשכר

הוא מרכיב מאוד מאוד גדול. אם בשנה מסויימת ייחתמו במיגזר הציבורי על

הסכמים שייעלו את ההוצאות, אנחנו רוצים להכיר בזה, ובשנים בהן השכר יישחק

אין שום סיבה להעלות את התשומה. במדד שלנו אנחנו מנסים יותר לדייק. אתה

צודק שמדד המחירים לצרכן בסופו של דבר אמור לשקף מה שקרה במשק בממוצע אבל

אנחנו גוף מפוקח ואנחנו רוצים לפקח בצורה הרבה יותר נקודתית.

גם יצרן של שמשיות יכול לבוא למשרד המסחר והתעשיה ולומר שמלפפונים

ועגבניות לא מעניינים אותו ושייתנו לו לבנות מדד על בסיס מדד הבד, מדד העץ

ומדד האנרגיה. אנחנו כוועדה לא יכולים להיכנס לדעתי למרכיבים בתוך המדד. יש

מדד, תבואו ותגידו שהמדד הוא 1% ,8.מינוס %2.6 של התייעלות, זה מה שאתם

מבקשים. זה תקדים מסוכן מאוד. למה למשל לא הכנסתם פה את מדד הדלק או מדד

החשמל, שמהווים חלק גדול מהתשומות שלכם? לנו כוועדה אין אפשרות לבדוק.

הוועדה יכולה להיות צמודה רק לנושא אחד, למדד הרישמי של מדינת ישראל.

אנחנו מציגים את השיטה שבה הממשלה מפקחת על רשות הדואר. אם אתם מבקשים

פחות פירוט, אתם תקלו עלינו, אפשר לתת פחות פרטים.

אתם צריכים לבוא כמו שתמיד באתם, לומר שהמדד עלה ב-9%, מינוס 2%, זה %7

וזה מה שמגיע לכם. לא נכנסנו לכם לעצמות ולא קבענו אם המדד שלכם צמוד

לדלקים או צמוד לעגבניות. אני אומר שהעובדה שמהמדד שלכם מורכב משכר, ממדד

המחירים לצרכן ומשער החליפין, היא תקדים כי מדד המחירים לצרכן כולל הן את

מדד השכר והן את מדד שער החליפין.

חבר הכנסת פת, האם אתה סבור שצריך לאשר את התקנות?

הסיכומים המוקדמים שלנו עם משרד התקשורת והאוצר דיברו על אישור התעריף

הזה מ-96.ו.1. אנחנו כבר הפסדנו כמעט את כל ינואר. גם אם הוועדה תאשר את זה

היום ונוכל להפעיל את זה מחר בבוקר, יש לנו כבר פיגור כמעט של חודש וזה

הפסד של כמעט 5 מיליוני שקלים. שנית, היה פיגור גם בעידכון הקודם, של חודש

וחצי. כשקבענו %6 ידענו שזה לחוץ מאוד, כי אנחנו ביקשנו %7.3 בשביל להתאזן.

הרשות עשתה הרבה צעדי התייעלות בשנת 1995, כולל הפסקת עבודה של מעל ל-300

עובדים. כך שאנחנו מאוד לחוצים בעניין הזה של התעריפים ובכל יום שעובר

אנחנו מפסידים הרבה כסף.

אתם אמרתם לי לפני הישיבה שהתוספת הזו תכניס לכם 6 מיליון שקל לחודש. אם

זכור לכם, קיימנו בוועדה דיון על הנושא של שימוש בבתי הדואר לשירות נוסף.

כמה עלה לכם כל יום שהשכרתם את בתי הדואר לשימוש הפלשתינים?

זה עלה קרוב ל-200,000 שקל. אני מבין שעכשיו אנחנו עוברים לנושא פיקנטי-

זה הוטל עלינו על-פי חוק יישום הסכם אוסלו בי. בצענו בדיוק מה שהתחייבתי

בישיבה הקודמת של ועדת הכלכלה.

עשו כאן חוק עוקף ועדת הכלכלי;.

זה הוחלט במליאה.

על-פי איזו התפלגות, פחות או יותר, הורכבו ההוצאות?

זה היה מורכב מעובדי הרשות שעבדו, תכנון המיכלים. הכל בוצע כחוק.

הייתי רוצה להציע ליושב הראש לשלוח אתכם הביתה בלי אישור משום שאתם

עשיתם דבר שהיה בניגוד לדבר קיים, וההודעה נמסרה לרשות הדואר תקופה ארוכה

לפני יום השבת. אם לא היו מתערבים בזה פוליטיקאים בקלות רבה אפשר היה לשכור

5 חנויות ובהן לקיים את הבחירות. אבל האמת, אדוני יושב הראש, שאלה הם אנשים

נחמדים בסך הכל. אני חושב שאנחנו יכולים לאשר את התקנות אבל חבל מאוד

שהשתמשו ברשות הדואר לצרכים שלא קשורים לדואר. מחר ייבואו ארגונים אחרים

וייבקשו לקיים בחירות או אירועים אחרים בבתי דואר.

לפחות אם הייתם מרוויחים מזה, אבל גם עשיתם בחירות וגם הפסדתם מזה. לגבי

המברקים למה אחרי 10 מילים כבר צריך להכפיל ב-50%?

את הקטע הזה אנחנו לא העלינו כבר כ-5 שנים. אנחנו לקחנו את העלות של

המברק שכולל בממוצע כ-22 מילים.

היום כשיש כל כך הרבה פאקסים, האם אתם לא חוששים שקבעתם מחיר מופרז?

יש עדיין שימוש במברקים, גם על-ידי אנשי עסקים, והוא לא קטן בשלב זה.

מי שמשתמש בפאקס שלו כאיש עסקים זו נחשבת הוצאה מוכרת והוא מוריד את זה

מתשלומי המס וכדומה. האיש הקטן שצריך לשלוח מברק לא יכול להוציא את זה משום

הוצאה מוכרת וזה הרבה כסף.

יש תופעה מאוד מעניינת. אומרים שכל האמצעים האלקטרוניים החדשים, כמו

האינטרנט והדואר האלקטרוני והפאקס, שהוא כבר לא כל כך חדש, לכאורה צריכים

להקטין את כמויות דברי הדואר אולם ב-5 השנים האחרונות, כולל 1994/95, היה

דווקא גידול של בין 10-5 אחוזים כל שנה. בעצם כל התקציב שלנו, שהוא תקציב

מאוזן, מורכב משני אלמנטים בלבד - כדי לספוג את העלויות המטורפות של השכר,

של %13.5, שהם %57 מתקציב הרשות - מהגדלת כמויות בערן ב-8-7 אחוזים ועליית



התעריפים בכ-6%, על זה אנחנו מבוססים וזה מאוד לחוץ.

האם אתם מרוויחים משימוש בפאקס כמו בשיחת טלפון רגילה?

אנחנו משלמים את הפניה ל-171, זה על חשבוננו, וכל השאר אנחנו מעבירים

ברשת, בדרך כלל ברשת שהיא שכורה מתדר שלנו, עד הסניף הקרוב ומהסניף הקרוב

על-ידי שליח זה מגיע הביתה. כך זה במברקים וגם בפאקסים.

נדמה לי שמיצינו את הדיון. אנחנו מאשרים את בקשת שרת התקשורת לגבי תקנות

רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק), התשנ"ו-1996.

אני רוצה לבקש שהתחולה תהיה ממחר, כדי למנוע אגירה של בולים.



תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון). התשנ"ו-1996

אני מבקש ממר רן לוין, מנכ"ל רשות הדואר, לעדכן אותנו בנושא של השירות

הבולאי. מה השתנה שם? אני מבין שאלו דמי מנוי שלא היו מעולם.

עליית התעריפים היא כמו בתעריפים הרגילים אבל אנחנו הלכנו לקראת

המנויים. ישנם מנויים שלא רוצים כל פעם לפנות מחדש ולהירשם כאשר הם קונים

רק מעטפה אחת ובול אחד ואנחנו עכשיו מאפשרים להם עיסקה שנתית, שהיא בערן

כולל של 175 שקלים. מי שרוצה לשנה שלמה, יירשם פעם אחת, יישלם פעם אחת

וייקבל את כל הסידרה של כל השנה. הסכום של 175 שקלים בנוי מעלות המשלוח.

כמה עלה עד עכשיו למנוי?

עד היום המחיר כלל את ערך הבול ואת דמי המשלוח. היום אנחנו מאפשרים

לרכוש את כל הסידרה של השנה במחיר אחד של 175 שקלים. אם מישהו רוצה, במקום

להזמין כל הנפקה בנפרד בול אחד ומעטפה אחת, הוא יכול להזמין במכה אחת

בתחילת השנה את כל הסידרה השנתית.

זה וולונטרי. אתה יכול ללכת במסלול הקיים או ללכת לדרך אחרת. אם התעריף

היום הוא 175 למעשה בזה אתה אולי ניזוק רק בריבית של ה-175 שקלים, בכך שאתה

נותן את הכסף למפרע, אבל זה וולונטרי ואתה יכול להישאר בשיטה הישנה. יש שני

מסלולים, ישנם אנשים שמעדיפים לא כל פעם לתת הוראה מחדש.

כמה מנויים יש?

כ-40,000. מספרם לא יציב והוא עולה ויורד.

מה המוטיבציה שלהם?

אנחנו מעודדים את זה. אנשים קונים בעיקר לילדים שלהם. הבול מייצג ערכים

שהם לאו דווקא הנייר אלא ערכים היסטוריים, גיאוגרפיים וכדומה.

אם הם היו קונים כל בול בנפרד האם זה היה עולה להם יותר?

זה היה עולה אותו מחיר. יש שלושה מסלולים: א) יכול מישהו ביום ההנפקה

לבוא לבית דואר ולקנות את המעטפה והבול; ב) יכול אדם להיות מנוי וכל הנפקה

מודיעים לו והוא משלם עבור ההנפקה הקרובה, 10-6 שקלים דמי משלוח; ג) וכאן

אנחנו פותחים מסלול חדש של מנוי שנתי. אנחנו יודעים פחות או יותר כמה אנחנו

הולכים להנפיק ואנחנו נותנים לו את זה בתשלום אחד. זאת אופציה וולונטרית

והיא תקל עלינו ואני חושב שגם תקל על המנויים.

כבוד יושב הראש שאל למה קונים בולים. אני למשל קונה כבר 20 שנה כל שנה 3

"מעטפות היום הראשון" עבור שלושת ילדי. הצעתי להם שהם ייכנסו לאיזשהו משא

ומתן עם איזה גורם, כמו בארצות הברית, שיוציא אלבום מיוחד ל"מעטפות היום

הראשון". בהתחלה היו מעטפות בגדלים שונים אבל מזה 20 שנה כבר אין גדלים

שונים. הבעיה שלי היא שאני התחלתי רק לפני כ-20 שנה. מי שהתחיל לפני 46 שנה

יש לו בולים שהיום שווים הרבה מאוד כסף.

הדברים נשמעו מאוד משכנעים אבל כשאני מסתכלת על התקנות ואני מנסה ללמוד

את מה שאתם אמרתם מתוך נוסח התקנות, אני לא מוצאת לזה מענה. איפה נאמר שזה

אופציונלי? שאם אתה רוצה להיות מנוי שנתי אז אתה משלם את זה ואם אתה לא

רוצה אז אתה מזמין משהו אחר?

כל הפעילות לגבי מנוי מצויינת בתקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי).

הנושא הזה של התעריפים מסתמך על תקנה 25 שאומרת "התשלומים בעד שרותי השירות

הבולאי יהיו בשירותים המצויינים". כל השירותים onאופציונליים ואתה בוחר את

השירות שאתה רוצה וזה התעריף שאתה מקבל. גם האופן שבו אתה נרשם כמנוי וכל

הפעילות של מנוי מצויינת בתקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) ושם יש את

כל הפעילות של השירות הבולאי, לרבות נושאים אחרים, לא רק מנוי.

אני מסתכלת בתוספת שהעברתם לאישור הוועדה. סעיף 1 מדבר על "הכנת החומר

הבולאי, אריזתו וניהול חשבון, לכל משלוח". סעיף 2, שאותו הוספתם, אומר "דמי

מנוי שנתי על חומר בולאי, לרבות הכנה ומשלוח". כשאני קוראת את זה אני לא

מבינה מכאן האם מי שמשלם את 2 פטור מ-ו או איננו פטור מ-1?

היום אדם שהוא מנוי של השירות הבולאי, המנוי שלו הוא לכל ההנפקות

שיוצאות באותה שנה אבל התשלום מתבצע בגין כל הנפקה בנפרד. כדי להבטיח את

התשלום, מאחר ואנחנו שולחים את החומר הבולאי, אנחנו מאפשרים למנוי להפקיד

בידינו הוראת קבע. לאדם מגיעה כל פעם דרישה לתשלום נפרד. הגיעו אלינו בקשות

ממנויים רבים, שמבצעים הזמנה סטנדרטית, של בול ומעטפת יום ראשון, לא להטריד

אותם כל פעם מחדש ואם מתבצעות 6 הנפקות בשנה הם תוהים מדוע אנחנו כל פעם

מוציאים מחדש דרישה לתשלום וכל מה שכרון בזה. הם ביקשו, מאחר שהם לא חורגים

מההזמנה הסטנדרטית ולא מבקשים 3 מעטפות אלא מעטפה אחת וביל אחד, לחייב אותם

פעם אחת ולהפסיק להתכתב איתם על תשלומים שבוצעו או לא בוצעו ועל הוראת הקבע

בבנק שהופעלה או לא הופעלה. במקביל, לכל מי שרוצה לסטות מההזמנה המינימלית,

של בול ומעטפת יום ראשון, עדיין נשארו אותם תהליכים שהיו עד כה. יש שני

מסלולים, כאשר מי שיירצה לחרוג מההזמנה המינימלית יישאר במסלול הרגיל, אז

הוא יישלם את דמי המשלוח עבור כל משלוח ויישלם את ה-0.75 עבור מעטפת יום

ראשון בנוסף לבול שמודבק עליה ויישלם בגין מעטפה שהוטבעה עליה חותמת לציון

מאורע 0.75. חברו שמבקש רק את המינימום, שזה בול ומעטפת יום ראשון, יישלם



את ה-175 שקל, שזה כולל את דמי המשלוח.

אין לי בעיה עם העיקרון, ואני מניחה שהוועדה מאשרת את העיקרון. לא שמעתי

כאן הערות לגבי עצם השיטה אבל אני רק אומרת שזה לא נובע ממה שכתוב בתקנות.

אולי יש מקום לעשות הבהרה נוספת. יש הגדרה של חומר בולאי בתקנות, שם

נאמר שזה "בולים או דברי בולים מהסוגים ...", זה בעצם הנושאים לגביהם יש

מנוי, "1. הכנת החומר הבולאי", זה לא הרכישה של החומר הבולאי, "אריזה,

ניהול חשבון, וזח לכל משלוח". "2. דמי מנוי על חומר בולאי", כלומר זה עבור

החומר הבולאי. ולמען הסר ספק כתוב גם "לרבות הכנה ומשלוח", כלומר זה כולל

את מה שבפרט 1.

דהיינו שפרט 1 אינו חל לגבי מי שמשלם את פרט 2. מה כל כך מסובך להוסיף

את זה במפורש לתקנה?

כתוב "לרבות הכנה ומשלוח".

להערכתי זה לא ברור.

בדמי מנוי שנתי אין ניהול חשבון, אתה משלם פעם אחת ואין מה לנהל. זה

בדיוק העניין, שהוא יישלם פעם אחת וייקבל הביתה כל השנה.

אני מבקשת שתופנה תשומת ליבה של גברת עליזה רוזן ממשרד המשפטים להערתי

ואני חושבת שהיא תבין אותה. אם להערכתה זה ברור ואין עם זה בעיות, אז זה

יישאר כך.

אתם תישלחו הודעות למנויים, שפתוחות בפניהם כמה אפשרויות, ואותן הודעות

צריכות להיות יותר מפורטות מאשר התקנות הללו.

אנחנו נאשר את הבקשה לגבי תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי)

(תיקון), התשנ"ו-1996.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50