הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 297

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ד בטבת התשנ"ו (16 בינואר 1996). שעה 10:50

חברי הוועדה: צי תנגבי - היו"ר

ג' פת - מ"מ היו"ר

אי זנדברג

עו"ד משה ינון - משרד המשפטים

עו"ד סנדרה אזנקוט - משרד המשפטים

שלום ברלנד - היועץ המשפטי, משרד החקלאות

תמי מור - המחלקה המשפטית, משרד החקלאות

דייר יעקב ונטורה - חברת "הזרע"

עו"ד אברהם כנטל - ממונה על קניין רוחני, לשכת עורכי הדין

עו"ד דורון דינאי - לשכת עורכי הדין

עו"ד ארנן גבריאלי - מייצג את עמותת המטפחים

מיכאל פרוכטר - מנהל יחידת מטפחים, מועצת הפרחים

חוה אבירם - יו"ר עמותת זכויות המטפחים

ירחמיאל ברגנר - מזכיר עמותת זכויות המטפחים

מנחם צור - מנהל המועצה לזכויות מטפחים

ברוך ברטל - עוזר למנהל המועצה לזכויות מטפחים

ישראל זיידרמן - איגוד עובדי מחקר, ההסתדרות

רובי גנל - יועץ לוועדת הכלכלה

אי בנדלר

לי ורון

רשמה: אי שלהבת

ו. הצעת חוק זכות מטפחים של זני צמחים (תיקון מסי 2), התשנ"ה-1995.



הצעת חוק זכות מטפחים של זני צמחים (תיקון מס' 2) , התשנ"ה-1995

יושב ראש הוועדה מתעכב ולכן נפתח את הישיבה והוא יצטרף אלינו מאוחר

יותר. אני רוצה להודיע שאם אנחנו לא נתקדם בעניין החוק הזה אני אישית אמשוך

את ידי מכל העניין. אם חוק כזה, שאפשר היה לגמור אותו ב-3 ימים, נמשך

שנתיים זה סימן שמשהו לא בסדר במערכות. יכול להיות שגורמים שונים שמים כל

מיני מקלות בגלגלים. או שנגמור את החוק הזה או שאני אציע ליושב ראש הוועדה

לגנוז אותו ותצטרכו לנהל משא ומתן עם חברי הכנסת שיהיו פה בכנסת הבאה. אני

מקווה שב-3/4 השעה שנותרה לנו לישיבה הזו נתקדם עד הסוף ואם לא נתקדם, אני

לא אהיה פה בשטח וגם אציע ליושב ראש הוועדה להניח לעניין הזה.

היתה ישיבה ב-1.95ו.21 ואז הועלו שני נושאים שהיו צריכים לקבל היום

תשובות. אני מבקש לדעת מה היו הנושאים ולשמוע את התשובות. אני מבקש לדעת אם

יש התנגדות להצעות האלה. אם אין, אלה שתי הנקודות האחרונות בהצעת החוק. אם

תגיעו להסכמות ולפשרות לגבי הנקודות האלה, היום נצביע על החוק ונעביר אותו

לקריאה שניה ושלישית במליאה.

אני אקרא את סיכום הישיבה מה-21.11.95.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ב-16.1 תהיה ישיבה סופית

ומסכמת. יכול להיות שלא כדאי להמתין כל כך הרבה. במידה ומשרד המשפטים ומשרד

החקלאות יודיעו לנו שהושגה הסכמה - בהתייעצות עם המועצה - בעניין הזן המוסף

(זה נושא אחד שטעון התייחסות), ואם תקבל ממר ברגנר את המסמך שעוסק בטעויות

סופר (מר ברגנר טען שישנן כל מיני טעויות סופר) ולאחר שתאורגן פגישה בין

עו"ד בנד לביניכם, (אז היתה אמורה להיות פגישה בין עו"ד בנד לבין עו"ד

ברלנד לגבי טענות שונות שהיו לו) בעקבות אי-ההבנה, ותוכלו לגמור את הדברים

האלה ותודיעו לנו על זה, אנחנו נקדים את הישיבה."

קודם כל צריכה להתקבל תשובה להצעה לתקן את סעיף 22 לחוק העיקרי, שבו

נאמר: "22. פרסום בקשה (א) הוגשה בקשה לרישום זכות מטפחים והחליט הרשם

להעבירה למועצה, יפרסם הרשם ברשומות ובכתב-עת מקצועי בשטח החקלאות, תוך 30

יום מיום מתן החלטתו - וכאן אם אני זוכרת נכון זה שונה ל-60 ימים - הודעה

(1) שם המבקש; (2) השם שמציע המבקש לזן שלגביו הוגשה

הבקשה; (3) תיאור הזן ופירוט תכונותיו כפי שמסרם המבקש." היתה בקשה להוסיף

פיסקה (4) לסעיף הזה, ואולי המציע י יסביר את בקשתו.

בעקבות הישיבה הקודמת שלחנו תסקיר על הנושא הזה, עם העתק ליועץ המשפטי

של משרד החקלאות, מדוע אנחנו מבקשים להוסיף פיסקה (4) לסעיף 22(א) שבה

ייאמר "מוצא הזן". באמנה החדשה הורחבה זכות מטפחים לזנים נגזרים, כלומר

למוטציות.

מה היתה תשובת משרד החקלאות לעניין הזה?

אנחנו לא קיבלנו תשובה ולא קיבלנו התייחסות לזה בכלל בהצעה החדשה.

ההתכתבות עם מר ברגנר היא אין-סופית. התשובה שלנו היא שלילית ונמצאים פה

שני מומחים שי יסבירו מדוע לא צריך לתת באופן מנדטורי בחוק לקבוע את מוצא

הזן. גם היום יש הסדר חוקי. אם המועצה, שמורכבת כולה מאנשי מדע, תחליט

שצריך לתת את מוצא הזן שממנו הגיעו לזן הניגזר, יש לנו את הסמכות לעשות את

זה בתקנות. אין צורך לקבוע את זה באופן מנדטורי בחוק. אף מדינה מהמדינות

המובילות החברות ב"יופוב" אינה עושה זאת. נמצא פה הבוחן שלנו, שהוא הבוחן

הבלעדי לעניין הזה, שהוא גם קשור באופן רצוף עם הארגון הבין-לאומי "יופוב"

ומכיר את כל ה"גייד-ליינז", והוא ייתן הסבר מפורט מדוע זה לא צריך להיות

קבוע כחובה בחוק.

אנחנו רואים שיש חילוקי דיעות. מר ברגנר יסביר את עמדתו ולאחר מכן נשמע

את העמדה של אנשי המקצוע. מר ברגנר, מדוע לדעתך זה צריך להיות בחוק?

אנחנו הסברנו את זה בתסקיר ארוך מאוד. בחוק הזה הורחבה זכות מטפחים, הן

לבעל הזן המקורי והן למוטציות שלו, מה שלא היה עד עכשיו. בדרך כלשהי צריך

להגיע לידיעתו של בעל הזן המקורי שמישהו אחר הגיש בקשה למוטציה בזן שלו.

הסברנו כאן בתסקיר שלנו שתוכן פירסום ברשומות איננו נקבע בתקנות אלא נקבע

על-ידי החוק, אחרת בסעיף 22 לחוק לא הי ו 3 הנקודות האלה. אנחנו מבקשים

להוסיף את "מוצא הזן" רק במקרה שזאת מוטציה כדי שבעל זכות המטפחים בזן

המקורי יידע את זה. הנושאים האלה שכרגע מפורסמים הם פתוחים לעיון הציבור,

לפי סעיף 96(א) לחוק. כלומר אני יכול להיכנס למועצה לזכויות מטפחים ולבקש

נסח רישום ב-23.5 שקלים ולדעת את כל הפרטים האלה, זאת רק עבודה מינהלית.

משרד החקלאות אומר שהמועצה ממילא יכולה לעשות זאת ולכן אין צורך בחקיקה

ראשית. אבל מה מפריע אם זה יהיה בחקיקה ראשית?

אני אסביר את המצב המשפטי. בסעיף 20(א} לחוק נאמר: "בקשה לרישום זכות

מטפחים בספר הזכויות תוגש בדרך ובתנאים שנקבעו בתקנות ותכלול את אלה:"

ובפיסקה (6) נאמר: "כל פרט אחר הנוגע לביצוע חוק זח כפי שנקבע". "כפי

שנקבע" מבחינה משפטית זה רק "כפי שנקבע בתקנות". היום במדינות "יופוב" וגם

בחוק שפירסמה ה E.c.-(הקהיליה האירופית) לא נקבע במפורש שצריך לתת את מוצא

הזן הניגזר. אנחנו אומנם מכובדים שם אבל עדיין לא מובילים, המדינות

שמובילות את התחום הזה הן הולנד וגרמניה וצרפת, במיוחד הולנד, ואם הם

יחליטו שצריך לתת את מוצא הזן הנגזר, נלך אחריהם וניקבע את זה בתקנות כמו

שהחוק מאפשר. אם ניקבע את זה באופן מנדטורי היום בחוק כחובה, לא תהיה לנו

אופציה לא לעשות את זה, נהיה הראשונים. נמצא פה בוחן המערכת, שבדק את

העניין הזה. מסתבר שכבר היום יש דיעות אצל מטפחים גדולים, שבמידה ואנחנו

נחייב כחובה את מוצא הזן הנגזר הם יימנעו לרשום את הזנים שלהם בארץ. זה

יינוון את המערכת שלנו בישראל. עדיין לא הצלחתי לרדת לסוף דעתם של המטפחים

ושל מר ברגנר, שאני לא יודע את מי הוא מייצג כי אין עדיין עמותה (עמותה

בהקמה זה עדיין לא גוף משפטי). אני לא מבין מדוע הם דורשים את "מוצא הזן"

כאשר ברור שמבחינה משפטית למערכת הציבורית יש את היכולת לעשות את זה אם

צריך ושנית, אנחנו לא יודעים עדיין מה יהיה המצב במערכת החדשה הזאת לאור

אמנת "יופוב" שתיכנס לתוקף ולא ברור לנו איך הדברים ייתפתחו. ברור שבחוק

האירופי, שפירסם ה-E.C באפריל 1995, אין הוראה וחובה לתת את מוצא הזן. אני

מבקש את מר ברטל ואת יושב ראש המועצה לזכויות מטפחים, שהוא חוקר בכיר

ממינהל המחקר, להסביר את הנושא מבחינה מקצועית.

ה,E.c.-שפתח ברישום זכויות מטפחים מאז אפריל 1995, מנהל דף בנפרד לנושא

הנדון, של מוצא הזן, כאשר המטפח קובע אם בכלל רוצים להוציא את מוצא הזן

לאור. אף מדינה באירופה לא מפרסמת את מוצא הזן והגישה היא שאם יש צורך, אם

מישהו חושש שפוגעים בזכויותיו אז במילא הוא צריך לבוא לבירור ואז פתוח

בפניו כל מה שהוא דורש לראות. לא צריך לחייב לפרסם את מוצא הזן גם מפני שיש

מפעלים שרוצים לשמור סודות, וזכותם לעשות זאת, והם לא יירצו לבוא אלינו.

אני י ו"ר המועצה לזכויות מטפחים ואני חוקר במינהל המחקר כבר שנים רבות

ועוסק בנושא של חומר גנטי ושל טיפוח זנים. אני משתתף בפגישות עם חברים בגוף

הבינלאומי. לא יעלה על הדעת שדבר כזה יופיע ברשומות מאחר וזה עלבון ליושר

האינטלקטואלי של כל החבורה הגדולה מאוד של המטפחים מהסקטור הציבורי. מינהל

המחקר הוא המוביל היום בטיפוח זנים והוא משתמש בכל מיני מניפולציות גנטיות

על מנת לקדם את הנושא לטובת ציבור החקלאים בארץ, וכמובן בעולם. מר ברגנר

מציע שיהיה רישום של מוטציות משום שהוא עוסק בצד של חומר ריבוי וגטטיבי אבל

יש פה הרבה אלמנטים שמרכיבים את הזן החדש. כל הפרטים האלה נמצאים אצלנו

במועצה והמועצה פתוחה ותפעל במידה ויש צורך בהתאם להמלצת הרשם שלנו לפתוח

את הכל. שלשום שוחחנו בטלפון עם יושב ראש המועצה ההולנדית והוא אמר

שחד-משמעית זה לא בא בחשבון. לדעתו מבחינה עיסקית, וההולנדים מסתכלים כך על

הנושא הזח של זכויות מטפחים ויצירת מוצרים חדשים, מבחינה עיסקית זאת מכשלה

שלא מתקבלת על דעתם. הם שואלים - מה פתאום?

בסעיף 20(א)(6) נאמר "כל פרט אחר הנוגע לביצוע חוק זה כפי שנקבע". מה זה

"נקבע"?

כשכתוב "נקבע" הפירוש הוא "נקבע בתקנות". כלומר אם אנחנו נגיע למסקנה

שהמערכת המלומדת הזאת, שהיא מורכבת רק מאנשי ציבור ואנשי מחקר, היא לא

מייצגת שום סקטור ולעיניה רק טובת הציבור וטובת העניין וטובת המשק הישראלי,

אם היא תחליט שיש מקרה שמצריך לקבוע את זה, יש לשר החקלאות את הסמכות לקבוע

את זה בתקנות. התקנות הן חוק לכל דבר, ככה בנוי המשפט המינהלי שלנו. אנחנו

כיועצים משפטיים יודעים לפרש את החוק ואם לאור ההתפתחויות נקבל את ההנחיות

המקצועיות אנחנו נכין הסדר נורמטיבי מתאים במסגרת החוק. שמענו פה את דבריו

של מר צור, שהוא חוקר ותיק במינהל המחקר, שנמצא בקשר עם מוסדות בינלאומיים,

והוא אמר דברים כפי שהוא רואה אותם וכפי שהוא יודע אותם מבחינה מקצועית.

אנחנו הבאנו את הצד המקצועי-אובייקטיבי וכך צריך להיות הדבר.

יש כאן גם מטפח ישראלי, גם איש מועצת הפרחים, נציגים של מטפחים ישראלים

ורבים מחוץ לארץ, שהביאו ברכה רבה לענף, ואין זה נכון שמטפחים מתנגדים

להוספת "מוצא הזן" לרשומות. חבל מאוד שלא התייחסו לתסקיר שלנו, שלחנו 3

עמודים עם 8 אסמכתאות בנושא הזה. מה שסודי ואיננו לפירסום זה מה שמופיע

בסעיף 96(א}(2) ואני אסביר מה כוונתו. אם יש לי זן אחד כתום וזן אחד אדום

ועל-ידי הכלאתם אני אקבל תמיד זרעים צהובים, הסוד של המטפח הוא השילוב של

שני הזנים יחד, מה שנקרא זני מיכלוא, ואת זה גם אסור להם למסור לי. אנחנו

"מוצא הזן שייתפרסם רק במקרה של זן נגזר בעיקרו מן הזן

המקורי המוגן בציון שמו של הזן המקורי המוגן".

זה ניסוח קצת כבד. הנושא כרגע הוא לא מקצועי אלא יותר משפטי. משרד



החקלאות אומר שלא צריך את זה בחקיקה ראשית, שהם יכולים לעשות את זה בתקנות,

אם יימצא לנכון. השאלה זה ה"אם".

אנחנו רוצים את שיקול הדעת שלנו.

בסעיף 20(א) כתוב "בקשה לרישום זכות מטפחים בספר הזכויות תוגש בדרך

ובתנאים שנקבעו בתקנות ותכלול את אלה:" ויש 6 קטגוריות. כאן מדובר על

תקנות. מה ייקרה אם נוסיף קטגוריה שביעית בנוסח שהוצג פה?

יש פיסקה (7) בעמוד 2 במסמך שנתתי. "מוצא הזן" מצויין היום בטפסי בקשה.

ועדות הכנסת בדרך כלל מקבלות בהבנה את עמדת הממשלה, שלא כל דבר צריך

להיות בחקיקה ראשית. אם אנחנו יכולים את הנושא הזה לכסות בסעיף 20 של

התקנות, אני לא רואה פה אי-ניצול נכון. פה כתוב "בקשה לרישום זכות מטפחים

בספר הזכויות תוגש בדרך ובתנאים שנקבעו בתקנות ותכלול את אלה", אלה הם

הנושאים של התקנות. אנחנו מוסיפים עוד נושא לתקנה.

לבעל זן מקורי מוגן יש עכשיו זכות חדשה, שלא היתה בעבר ושהמטפחים נלחמו

עליה, על זן נגזר בעיקרו. אנחנו חייבים לתת כלים לבעל הזן המקורי המוגן

לממש את זכויותיו. אם אנחנו לא נביא את זה לידיעתו אז מטפח ציפורן לדוגמא

יצטרך לשבת במועצה לזכויות מטפחים ולעבור על כל בקשה של ציפורן על מנת

לבדוק אם זו מוטציה של הזן שלו.

תמיד הוא מוזמן והכל פתוח.

ההבדל הוא שאם זה כתוב בחוק, זה ייחול ממחר בבוקר. אם זה כתוב בתקנות,

זה תלוי ברצונו הטוב של המשרד.

אף מדינה עדיין לא הסדירה זאת אחרת. כך ההסדר הזה עובד.

הוועדה יכולה גם לקבוע שהתקנות יוצאו על-ידי השר תוך תקופה של 60 יום.

אם אתה נותן שיקול דעת לשר, אז בזה נגמר העניין והשר י ישקול. אם אתה

כותב את זה בחקיקה ראשית, אז זה ייעשה.

סעיף 20 לחוק דן בשאלה מה צריכה לכלול בקשה לרישום מטפחים. הסעיף הזה

אומר שהיא תוגש בדרך ובתנאים שנקבעו בתקנות אבל בכל מקרה היא תכלול את כל

הפרטים האלה. אם אתה מוסיף את זה כפיסקה נפרדת באותו סעיף זאת אומרת שהבקשה

לרישום זכות מטפחים צריכה לכלול גם את הדבר שמבקש מר ברגנר. ישנו סעיף אחר,

סעיף 22, הדן בפירסום הבקשה ברשומות ובכתב-עת מקצועי, וזה מיועד להביא

לידיעת כל המטפחים האחרים שהוגשה בקשה לרישום זכות מטפחים לגבי הזן הספציפי

הזה. באותו פירסום מבקש מר ברגנר שתהיה חובה גם לכלול מוצא של זן שנגזר

בעיקרו. אין הדבר האחד חופף לשני. מר ברגנר רוצה שתיקבע חובה מנדטורית. אם

אתה משאיר את זה לתקנות אתה לא יכול לחייב את השר בחוק לכלול את הדבר

הספציפי הזה בתקנות.

החוק הזה הוא חוק מקצועי. הוא בנוי על מועצה עם אנשי מקצוע שמנחה את

השר. יושר איננו יכול להפעיל את שיקול הדעת באופן עצמאי, הוא תלוי במועצה של

אנשי המקצוע. זה גם לא יוצא מהאמנה, אנחנו לא התחייבנו פה להביא תיקון כללי

לחוק. עם התיקון הזה, אנחנו לא נוכל להעביר את החוק ואנחנו לא רואים אפשרות

להתקדם. התיקון הזה הוא עקרוני מבחינתנו, הוא לא יכול להתקבל. הממשלה באה

עם הצעה להתאים את האמנה, כדי לאשרר אותה, ולצורך זה אני לא צריך את הדברים

האלה. אנחנו התרחבנו יותר מידי. קיבלנו הערות ותיקונים מכל הכיוונים

והתפרסנו בהרבה מאוד סעיפים. לגבי הסעיף הזה אנחנו לא יכולים להתפשר.

כלומר אם הוועדה תעמוד על הסעיף הזה, הממשלה תמשוך את החוק?

צריך לשמור על זכותה של הממשלה להגיש הסתייגות לסעיף הזה.

יש סעיף שני שנמצא במחלוקת. בתום הישיבה נחליט מה אנחנו עושים, אם אנחנו

מקבלים את עמדת המטפחים, ועל זה הממשלה רשאית להגיש הסתייגות. אבל אנחנו

צריכים לזכור שהממשלה יכולה לפני הגשת ההסתייגות למשוך את החוק.

היא לא תמשוך את החוק כי יש לה התחייבות בינלאומית לאשר את האמנה.

אין שום התחייבות בינלאומית, אני- לא חייב לאשר את האמנה. אנחנו רוצים

להיות עם המדינות המתקדמות. אם הצעת מר ברגנר לסעיף הזה תתקבל אני אמשוך את

החוק. מר ונטורה הוא נציג של חברות מטפחות, אני רוצה לשמוע מה דעתו.

אני רוצה להדגיש שההלכה הקיימת היום היא שכאשר מוענקת לממשלה סמכות היא

חייבת להפעיל את שיקול דעתה, זאת אומרת היא צריכה לשקול האם להוציא תקנות

בעניין הזה או לא להוציא והיא לא יכולה להימנע מלשקול את העניין הזין. דבר

שני לעניין ההבחנה בין חוק ותקנות. כפי שציין מר ברלנד, זהו נושא דינמי ויש

כאן תלות בינינו לבין מדינות אחרות ומה קורה בשוק. אנחנו סבורים שמן הראוי

להשאיר את זה בתקנות, בגלל הדינמיות שבהן וכדי שהממשלה תוכל להתאים את המצב

בארץ למה שקורה בחוץ לארץ ולשמור על היחסים עם מדינות בחוץ לארץ. על פניו

לא נראה שהנושא הזה ראוי להיות מוסדר בחוק.

אנחנו מבקשים לקרוא את התסקיר שלנו. כתבנו 3 עמודים עם 8 אסמכתאות מדוע

זה לא יכול להיות בתקנות אלא רק בחקיקה.

אם רצית שנקרא את זה היית צריך לכתוב את זה בעמוד אחד עם שתי אסמכתאות.

כבר קראנו 10 עמודים של מר ברגנר לפני שנה באותו נושא והסברנו לו אבל

הוא בשלו. הוא לא מבין את הנושא הזה.

בישיבה הקודמת נתבקשתי לקיים דיון עם עו"ד טל בנד. קיבלתי תשובה בכתב

ממר בנד שמה שאנחנו הצענו מקובל עליו. הוא הציע עוד תיקון קטן אחד היום,

שקיבלנו אותו בפאקס, וגם אותו שינינו. לא היתה פגישה עם עו"ד טל בנד אך

היתה התכתבות מפורטת בפאקסים, הכל בתיאום, והגענו איתו לסיכום. אנחנו היינו

מאוד קואופרטיביים, תיקנו כל דבר ובאנו לידי סיכומים עם כל הנציגים. נשארה

רק מחלוקת עקרונית אחת, על "מוצא הזן הנגזר" וזה מה שעומד בפני הוועדה.

המינהל הציבורי מביא פה הצעת חוק ממשלתית, שמסתמכת על אמנה בינלאומית, והוא

הרחיב את היריעה וביצע שורה ארוכה של תיקונים, אוזנו היתה קשובה לכל

הנציגים הציבוריים, בילינו איתם שעות על גבי שעות, בין בישיבות ובין

בהתכתבויות, עברנו על כל סעיף והתייחסנו לכל סעיף. פה מדובר על שטפון של

הערות ומסמכים שייצאו על-ידי מר ברגנר, והתייחסנו לכל דבר ודבר. סיכמנו את

הכל בישיבה הקודמת. כבוד יושב הראש, אני מבקש לקבל החלטה לאשר את ההצעה עם

התפיסה שלנו, במיוחד לגבי "מוצא הזן", כי הכל סוכם ולכל דבר מצאנו פשרה.

אני חושב שהצגת "מוצא הזן" בחוק תיצור מצב של חוסר אמון במערכת שמטפחת.

הדבר הזה של יצירת זן חדש ממרכיבים גנטיים של זנים שונים אחרים, תוך כדי

מניפולציה גנטית ויידע מקצועי מאוד נרחב, זה בהחלט מספיק על מנת לתת אמון

אפריורי ראשוני לכל אותם מטפחים, הן מהמיגזר הציבורי והן מהמיגזר הפרטי. כל

הנושא הזה של זן נגזר בא מתון המערכת הציבורית וגם הפרטית על מנת לתת דחיפה

יותר ויותר חזקה לפיתוח זנים חדשים ומשופרים בעלי ערך כלכלי יותר גבוה. אני

שוחחתי בטלפון עם יושב ראש המועצה לזכויות מטפחים של הולנד לפני יומיים.

הולנד היא המדינה מספר 1 בעולם בתחום ייצור חומרי ריבוי. ישראל קיבלה הרבה

מאוד השראה לחוק שלה מהחקיקה ההולנדית בנושא הזה. הוא אמר לי שלא בא בחשבון

שהמערכת שלנו תכניס את כל מוצא הזן מפני שאנחנו נוריד את המוטיבציה וניצור

סטגנציה בכל הנושא הזה של פיתוח זנים בישראל.

אנחנו רוצים לציין שהיתה התכתבות נוספת עם עו"ד טל בנד ורוב הערותיו

התקבלו, גם משום שהיו ראויות וגם נוכח הנכונות של משרד החקלאות. אבל יש

נקודה אחת שבה לא הגענו לעמק השווה, שלא צויינה כאן, ואני חושב שמן הראוי

להזכיר אותה, ולו רק בשל העובדה שמר טל בנד לא נמצא כאן. היא מתייחסת לסעיף

29(א)(2). עו"ד בנד ביקש בתחילה שיינוהל "בנק זנים" שייכלול חומר ריבוי,

זאת אומרת שכל פעם שתוגש בקשה לרישום זן יצורף לה חומר הריבוי ובאופן כזה

יהיה בנק זנים שייכלול את חומר הריבוי של כל זן רשום. לאחר מכן הוא הציע

הצעה חלופית, לפיה "המועצה רשאית לדרוש את חומר הריבוי תוך תקופה שהיא קבעה

לכך ושלא היתה קצרה מעונת גידול ארזת" והוא ביקש לקבוע שהיא תוכל לדרוש זאת

באופן מיידי. אני לא מביע עמדה, אני רק מציג את הנקודה הזאת. למשרד החקלאות

יש סיבות להתנגד להצעה זו.

אין לנו סיבות להתנגד אבל זה בלתי אפשרי מבחינה מקצועית. זה עניין של

עונות של זריעה ושתילה. זו לא הסתייגות משפטית, זה הטבע, שלא מייצר דברים

מסויימים בעונות מסויימות.

הסעיפים שעליהם הוסכם ביניכם לבין מר בנד הוקראו כבר? נקרא אותם אהד אחד

ונאשר אותם. לגבי טעויות הסופר, אנהנו מאשרים את התיקונים, אין בעיה.

בסעיף 7, שסוכם רק היום, הכנסנו תיקון קטן: "במקום סעיף 7 להוק העיקרי

יבוא -

"(א) זן הדש הוא זן השונה באופן ברור מכל זן אחר שהיה ידוע בעת שהוגשה

הבקשה לרישום זכות מטפהים בו (להלן - היום הקובע).

(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), זן יחשב כידוע אם הוגשה

בקשה להענקת זכות מטפחים לזן או לרישום זן במירשם רשמי של זנים במדינה

כלשהי, ובלבד שהבקשה הסתיימה בהענקת הזכות או ברישומו במירשם, לפי הענין.

(ג) זן יחשב כחדש אף אם קודם שהוגשה הבקשה לרישום זכות מטפחים בו, נמכר

או הועבר בדרך אחרת, על-ידי מטפח הזן או בהסכמתו, חומר הריבוי או ההומר

(1) בישראל - שנה אחת מהיום הקובע;

(2) מחוץ לישראל - בגפנים, עצי יער, עצי פרי ועצי נוי - שש שנים

מהיום הקובע; ובצמחים אחרים - ארבע שנים מהיום הקובע." "

סעיף 7 מוחלף כולו.

נתנו פה נוסחה לסעיף הרבה יותר בהיר שמבאר את החוק כולו לגבי מהו זן

חדש. הניסוח הזה שקיבלנו הוא באמת ניסוח מאוד מהפכני.

אנחנו שכחנו נקודה נוספת שדובר עליה, סוכם להביא את התיקון לישיבה הזאת.

מדובר על סעיף 1 בהצעת התיקון הכחולה. באמנה כתוב ש"ייבואו וי יצואו של הזן

יהיו בסעיפים נפרדים".

בהגדרת "ניצול" אנחנו הסכמנו כבר בישיבה הקודמת שזה יהיה בנפרד.

אני הגדרתי את זה "מכירתו, ייצואו, ייבואו או שיווקו בכל דרך אחרת", זאת

אומרת שזה כתוב בנפרד אבל זה לא סניף של מכירה או שיווק.

כלומר שגם אם זה לא שיווק, זה ייצוא. בסדר גמור, תודה רבה.

כעת אקריא את הסיכומים אליהם הגענו עם עו"ז טל בנד.

"בסעיף 21 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום הסיפא, החל במילים "רשאי

הרשם להחליט", יבוא "ידחה הרשם את הבקשה, ובלבד שנמסרה למבקש הודעה על כך

30 יום מראש, ועד למועד הדחייה לא העביר לרשם את החומר והפרטים כאמור." "

זה אומר שנותנים אוטומטית 30 יום בכל מקרה, כי הוא הרי כבר קבע מראש

מועד למסור.

עו"ד טל בנד אמר שאחרי שנותנים לו ארכה הרשם דוחה את הבקשה וזה יוצא

שב-30 ימים האלה גם אם הוא יגיש, הרשם יהיה חייב לדחות. פה למעשה נאמר שאם

ביום ה-29 הוא עוד ירוץ וייביא את זה, לא ייקחו לו את הבקשה.

לפי הבקשה היום יש לרשם שיקול דעת, הוא רשאי שלא להעביר את הבקשה לדיון.

עו"ד בנד ביקש שתהיה קביעה חד-משמעית, שאם זה לא מוגש אז הבקשה תידחה, אבל

יחד עם זה לתת להם 30 ימי חסד להעביר את החומר בכל זאת.

כאן מדובר על עילות להתנגדות. "במקום סעיף 8 להצעה יבוא:

"בסעיף 23 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), במקום "30 ימים" יבוא "90 ימים";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) הזן אינו עונה על הדרישות המנויות בסעיף 6".""

זה מאושר.

"בסעיף 34 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "לשום זן אלא לזן אשר לו

תכונות זהות לתכונות אותו זן" יבוא "לשום זן אלא לזן שנרשם"."

זה ניסוח שהציע מר טל בנד והוא נראה לנו יותר בהיר וקיבלנו אותו.

"אחרי סעיף 36 לחוק העיקרי יבוא: "מיצוי זכות מטפחים

36א. זכותו של בעל זכות מטפחים לא תחול על ניצולו של הזן המוגן בזן

שנגזר בעיקרו ממנו, אם נמכר הזן או שווק בכל דרך אחרת, על-ידי בעל זכות

המטפחים או בהסכמתו, בשטח מדינת ישראל, זולת אם הניצול כרוך באחד מאלה:



(1) ריבוי חוזר של הזן;

(2) יצוא חומר ריבוי או חומר מאוסף של הזן המאפשר את ריבויו במדינה

שאינה מגינה על זני הסוג או המין הבוטני אשר אליו שייך הזן המוגן, למעט

יצוא כאמור למטרות צריבה". "

זו הצעה של מר בנד לגבי מיצוי הזכות ואנחנו קיבלנו אותה וניסחנו את

הסעיף בהתאם. מר בנד ראה את הסעיף וזה מקובל עליו.

יש לנו רק בעיה אחת, איך בכלל אפשר לאכוף את ה"למעט" הזה? איך אנחנו נדע

שהייצוא הוא למטרות צריכה? הרי מישהו יכול להגיד שהוא שולח את זה למטרות

צריכה ומעבר לים ישתמשו בזה לריבוי ואז יש לנו בעיה עם זה.

על בעיות של אכיפה אנחנו לא יכולים עכשיו לדון. החוק לא יכול לתת פיתרון

לכל הבעיות.

זה גם לא פלילי אלא בתחום האזרחי.

מאושר.

"בסעיף 39 לחוק העיקרי, במקום הסיפא המתחילה במלים "אין חידוש בזן" יבוא

"הזן אינו עונה על הדרישות המנויות בסעיף 6, כי זכותו של אחר להרשם ככעל

הזכות עדיפה על זכותו של הבעל הרשום, או כי הפירוט אינו מתאים לתכונות הזן

למעשהיי. יי

ייבסעיף 72 לחוק העיקרי -

(1) האמור בסעיף יסומן (א) ואחרי "הכל לפי המאוחר" יבוא "(להלן - תקופת

הקדימה}."

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

יי(ב) מגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יקבל, לפי בקשתו, ארכה של

שנתיים ממועד סיום תקופת הקדימה לצורך מסירת פרטים נוספים לפי

סעיפים 15 ו-21; נדחתה הבקשה או הוסרה על-ידי מגיש הבקשה, תינתן

ארכה של פרק זמן סביר ממועד הדחייה או הסרת הבקשה." "

מאושר.

לגבי הסעיף הקודם שעמד במחלוקת, נדמה לי שהדבר הטוב ביותר הוא להיענות

לנוסח של הממשלה והדבר הזה ייקל על התקדמות בחקיקת החוק. אני רוצה שתהיו

בקשר עם היועצת המשפטית של הוועדה לגבי כל נושא התחולה. בנושא הזה נצטרך

להגדיר במפורש את הנוסח.

בדיון האחרון לגבי הגדרת "חומר הריבוי" כ"חומר מאוסף" נאמר שמשרד

המשפטים ייבחן האם המונח "מיועד לריבוי" הוא ניסוח נכון. אני שואל את זה כי

פשוט לא קיבלנו את התיקון. מונחים לפני פה החוק ההולנדי והחוק הגרמני כאשר

בשניהם נאמר "חומר ריבוי" - ."intended for cultivation"לפי מילון אלקלעי

"Intended"זה "מיועד". משתמשים במילה "מיועד" בחוק הגרמני ובחוק ההולנדי.

אבל זה בדיוק מה שהוצע כאן. כבר בחנו את זה וזה מופיע בנוסח הנוכחי.

בישיבה הקודמת העליתי שאלה, מאחר שלא הספקתי לבחון את זה, לגבי הרחבת

הזכות להוציא רשיון כפיה, האם זה עומד במבחן חוקי היסוד. נציג משרד המשפטים

בחן את הענין ושלח אלי חוות דעת שהנושא נבחן במשרד המשפטים והם הגיעו

למסקנה שאין עם זה שום בעיה משפטית. רציתי לדווח על כך לוועדה.

אני רוצה לברך את כל המשתתפים ואת כל הגורמים, מכל אברי המיתרס. בסופו

של דבר הגענו לנוסח שמקובל על כולנו למען קידומה של הסוגיה שעמדה לנגד

עינינו. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:37