הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 293

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. ב' בטבת התשנ"ו (25 בדצמבר 1995). שעה: 11:00

צי הנגבי - היו"ר

ג' פת - מ"מ היו"ר

נ' חזן

שר התחבורה י' קיסר

א' ויינשטין - חבר הכנסת המציע

אי חסון - מנכ"ל משרד התחבורה

אי עובדיה - עוזר הדובר במשרד התחבורה

עי ערן - סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ

ר' ירון - מנהלת מחלקת ירדן במשרד החוץ

מי דבי - מנכ"ל רשות שדות התעופה

אי כהן - עוזר מנכ"ל רשות שדות התעופה

מי שרון - ראש מינהל התעופה האזרחי

גי קדוש - ראש עיריית אילת

קי מור - מנהל נמל תעופה אילת

אי רונן - סמנכ"ל תכנון וכלכלה במשרד התחבורה

די אהרון - יו"ר התאחדות בתי המלון באילת

מי עינבר - מנכ"ל " " " "

אי בר - סגנית מנהל אגף תיכנון ופיתוח במ.מ.י

כי קדמי - ממונה על התכנון התיירותי-משרד התיירות

לי ורון

אי עצידה

שדה תעופה בינלאומי חדש באיזור עקבה - הצעה לסדר יום

של חבר הכנסת אריאל ויינשטיין.



שדה תעופה בינלאומי חדש באיחור עקבה

היו"ר גי פת;

יושב ראש הוועדה חבר הכנסת צחי הנגב', ביקש ממני לפתוח את ישיבת הוועדה

ואת הדיון. אני מקווה שהוא יגיע הנה בהקדם. אני מקדם בברכה את ידידי הטוב, שר

התחבורה ישראל קיסר, את מנכ"ל משרד התחבורה, את מנכ"ל רשות שדות התעופה, את

ראש עיריית אילת, את ראש מינהל התעופה האזרחי, את יושב ראש התאחדות בתי המלון

ואת נציג משרד החוץ.

חבוקר אנחנו דנים בהצעה לסדר יום של חבר הכנסת אריאל ויינשטיין, שהועברה

מוועדת הכנסת אל ועדת הכלכלה ב-14 בנובמבר. נושא הדיון הוא שדה תעופה בינלאומי

חדש באזור עקבה שיחיה משותף לישראל ולירדן. שמו של שדה התעופה הוא "שלום".

אני מבקש ממגיש ההצעה לפתוח ולהסביר לנו את דעתו בעניין הזה ואת מחשבותיו.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, נכבדות ונכבדים. אני מודה ליושב ראש על כך

שהעלה את הנושא. אני נזעקתי לנושא כאשר נאמר תחילה על ידי שר החוץ בשעתו

שמעון פרס ונאמר בעיתונות שהשדה יהיה שדה ירדני עם אלמנטים ישראלים, כמו

טרמינל שפניו יהיו לכיוון אילת. אני מבקש לגעת בכמה שאלות שאני חושב שיש להשיב

עליהן תשובה, מה עוד שעד כמה שידוע לי - והשר יתקן אותי אם אני טועה - אין

החלטה כי לא היה דיון בממשלה בסוגיה, היה דיון בין שרים.

שר התחבורה י י קיסר;

כיוון שהממשלה אישרה את ההסכם עם ירדן וזה מופיע בהסכם. אם הממשלה אישרה

את ההסכם מזה משתמע שהיא אישרה גם את הסעיף הזה.

פורמלית זה היה, אבל לא היה דיון יסודי.

להלן הבעיות שאני רואה בתחום הזה במידה שהשדה הוא ירדני; ראשית, אנחנו

צריכים לברר את הסוגיה של העיר אילת ותעסוקתה. כלכלת אילת נשענת בחלקה מכוח

אדם שעובד בענף המלונאות והתיירות. כוח האדם שעובד בענפים אלה הוא בדרך כלל

ארעי והוא כוח אדם שנעדר אלמנטים מקצועיים כמו; מהנדסים, אדריכלים, קבלנים

גדולים וכוי. אם השדה הוא ירדני וכוח האדם יונק תקופה ארוכה מירדן, משמעות

הדבר שכוח האדם המיומן נמצא בירדן ואילת ממשיכה להיות עם כוח תעסוקה שהוא לא

זה שהיינו רוצים לראות אותו לאורך זמן. אנחנו רוצים - ואני מניח שגם אילת רוצה

- להעלות את איכות כוח האדם שבח. רשות שדות תעופה משותפת שמקימה שדה לשתי

ארצות גם דואגת לחלוקת כוח חאדם ולהעסקתו, בדרך זו אילת תקבל עידוד רב

לכלכלתה.

נתונים; לפי הערכה בשנת אלפיים יהיו עשרת אלפים חדרי מלון באילת, לעומת

כששת אלפים כיום. בשנת אלפיים יהיו 1,8 מיליון תיירים ובעקבה יחיו 330 אלף

תיירים. זאת אומרת שאנחנו הולכים למצב של שדה ירדני בבעלות ירדן נושא למעשה

אוכלוסיה רבה שמגיעה מעתה לישראל ולעקבה.



מדוע שדה תעופה ירדני הוא בעייתי עבורנו?. אם השדה הוא ירדני, ללא שיתוף

ומלא ושיוויוני של ישראל, יש בעיית של זכויות נחיתה. זכויות נחיתה הן נכס של

ממשלה של מדינה. נניח ומדינה נותנת לחברת "איר-פרנס" לנחות בארצה, במקרה כזה

היא יכולה לבקש זכות לנחות אצלהם. שדה ירדני פירושו שזכויות הנחיתה הן בידי

ירדן. מדוע אנחנו נותנים נכס כזה?. אני זוכר דיונים עד כמה שנים נאבקנו

במדינות שרצו שתהיה להן עדיפות, הן רצו לקבל אצלנו ולתת לנו פחות, עם הזכות

השלישית וכן הלאה.

ישנה נקודה נוספת והיא פיתוח הקרקע. שדה ירדני מעלה את ערך הקרקע. הרי

שדה זה עיר ואנחנו מדברים בראיה ארוכה שהשלום הוא לדורות. כשבונים שדה תעופה

מפתחים בשדה שטחי איכסון, שטחי חנייה, שטחי תדלוק, השכרת רכב. כל אלה הם נכסים

מסחריים עצומים, מדוע שזה יהיה רק ירדני?. אני רוצה להנות מערך הקרקע שכולה

שלי ושל מדינת ישראל, אני רוצה להיות זה שנהנה מכל השירותים שמתפתחים בשדה.

הייתי מבקש לדעת מה קורה עם נושא פיתוח הקרקע.

נקודה נוספת. אני מניח שיהיו הבדלים - וקיימים הבדלים - בשערי מטבע,

במיסים עקיפים, מכס, מס ערך מוסף, בין ירדן וישראל. זה עלול לתת עדיפות

לרכישות שם. אפשר לנחות בירדן, לערוך שם את הקניות כי שם זול יותר ולחזור אחר

כך לישראל. כלומר, יש כאן בעייה.

בעייה נוספת היא בעיית הביטחון. נכון שיש לנו עכשיו שלום עם ירדן, אבל

איננו יודעים מה יקרה בירדן בעוד כמה שנים וצריך לזכור שאנחנו מדברים על עשרות

שנים. שדה ירדני - ביטחון שלהם ואם זה שלהם ולא משותף המקרה של "ראס בורקא"

יכול לקרות שוב. כלכלת אילת כולה נשענת על תיירות ובעקבות אירוע חבלני אחד או

שניים, העיר עלולה לאבד את כלכלתה לשנה-שנתיים.

תנאי ראשון למדינה שמכבדת את עצמה, את כלכלתה ואת עריה במקרה כזה, הוא

הקמת רשות תעופה משותפת שמביאה לשתי הממשלות הצעות. הממשלות דנות בהן ומקבלות

החלטות. אני חושב שכאן התחילו מהסוף. לכן הנושא נראה בעיניי כנושא שהוא מאוד

חשוב. אני מקווה שאני טועה בכמה דברים, האינפורמציה שיש לי נשענת מקטעי

עיתונות ומשיחות שהיו לי עם מספר די ניכר של אנשים. אדוני השר, אינני יכול

להשתחרר מהרושם שבעניין הזה אנחנו מתחילים מהסוף במקום להתחיל מההתחלה.

שר התחבורה י' קיסר;

ההצעה לשדה תעופה משותף באה ביוזמתו של ראש הממשלה המנוח. הוא ראה בהצעה

חיזוק לתהליך השלום. למעשה בביצוע הפרויקט יש לישראל רווח פוליטי והירדנים

מצפים בהחלט לרווח כלכלי מהפרויקט. כלומר, יש פה TRAID OFFלנו בזה שהירדנים

רוצים לחזק את השלום, על ידי כך נותנים לגיטימציה לכל האיזור וצריך לשקול את

הנסיבות, אנחנו ראינו בזה צעד חיובי. יש בעולם 2 מיקרים של שדה תעופה משותף.

שלחנו משלחת משותפת לישראל ולירדן לבקר באותם שדות וללמוד כיצד הדבר שם פועל.

בשלב זה אנחנו מסכימים שהטריטוריה היא טריטוריה ירדנית והיא תישאר ירדנית,

אין שום מחשבה להפקיע מהם את הטריטוריה. אין לזה ולא כלום לגבי אופי הפעלת

השדה שתיכף אדבר עליו. יש כאן הרבה שאלות שאנחנו עדיין מבררים אותן, בשלב זה

האמריקאים תרמו כחצי מיליון דולר לעריכת סקר היתכנות, כאשר בוועדת ההיגוי

אנחנו יושבים יחד עם הירדנים. בהתחלה היה סיכום רק עם הירדנים, אבל בסוף אנחנו

שיננו את ההחלטה ובצוות ההיגוי יושבים נציגים שלנו יחד עם נציגי ירדן. נציגי

ישראל אמורים לומר להם מה ישראל דורשת מהם לבדוק.

בניית הטרמינל על הגבול הישראלי היא נקודת המפתח מבחינתי. על זה היה

ויכוח לא קל איתם. אני השתתפתי בשני מפגשים ובמיפגש אחד אף נפגשתי עם הנסיך

והוא זה שפסק ללכת לקראתינו ולקבל את עמדתי נו. במידה ויהיה שדה תעופה, יהיה

טרמינל משותף ישראלי-ירדני. החלק שלנו הוא בגבול ישראל בטריטוריה ישראלית

והחלק הירדני יהיה בטריטוריה ירדנית. ברגע שהטרמינל הוא אצלנו, אז רוב

בדלקת דרכונים ומסחר, מתקיימות אצלנו.

נכון שהנחיתות וההמראות הם במסלולים של הירדנים שכנראה יקבלו תמלוגים כמו

שמקבל כל שדה תעופה שיש בו נהיתות והמראות. הירדנים לא פסלו הצעה למסור את

ניהול השדה לחברה משותפת ואם זו ההצעה שתיתגבש, אז רוב הבעיות יהיו קטנות

מאוד.

ברור לנו ששדה התעופה באילת אינו יכול לשמש לאורך זמן כשדה תעופה מכל

סיבה שהיא כולל הסיבה הבטיחותית. שדה התעופה באילת הוא מסוכן משום שהוא מצוי

בין בתי המלון. הוא חוצה וגם חונק את אילת. היתה לנו תוכנית אלטרנטיבית לשדה

תעופה בעין עברונה. הירדנים בנו שדה תעופה שעוזר גם לנו. הם הולכים לבנות

מסלול נוסף צמוד לגבול הישראלי. הם מאפשרים לנו שהטרמינל לא יהיה רחוק מהמסלול

ולכן אני לא רואה שום סיבה ושום בעייה מיוחדת ובוודאי שיהיה להם רווח כלכלי

מזה. אם הטרמינל היה אצלם אז הרווח הכלכלי היה מבחינתם גדול מאוד. בשעה

שנתקבלה ההצעה שלנו שיהיה לנו טרמינל משלנו, אז אני חושב שגם הנזק התעסוקתי

יהיה מינימום שבמינימום. אם תוקם על פי הצעתם חברה משותפת שתפעיל על יסוד של

מכרז את כל השדה, אז הדברים יראו אחרת. אנחנו לא מוותרים על הפיקוח האווירי

שהוא אחד מהדברים היותר עדינים. הוברר להם שמה ששייך לפיקוח של האיזור הוא

נשאר בשליטה ישראלית וזה גם מסיבות של ביטחון.

לגבי נושא הביטחון ברצוני לומר שנקבע כי ביטחון השדה הוא ירדני. הירדנים

עושים את עבודתם בסדר גמור, אין לנו בעיות ביטחון עד היום עם הירדנים. ביטחון

הטרמינל הוא בידי שלטונות ישראל, מכיוון שבלאו הכי הוא נמצא בחלק הישראלי.

כלומר, בטחון השדה הוא עליהם ובטחון הטרמינל הוא על שלטונות ישראל. מכל הסיבות

הללו אני לא רואה שום סיבה מדוע אנחנו צריכים להסס. יש לשלום מחיר, אנחנו

רוצים שלום ושלום זה לא שכל אחד יסתכל מה טוב בשבילו. לדעתי, אנחנו צריכים

לבוא לקראת הירדנים מכיוון שהשלום עם ירדן הוא לא שלום קר אלא הוא חם, דינמי

ואין להתנגד מכל סיבה שהיא להצעה שמוצעת. לכן אנחנו קיבלנו זאת בהבנה, חתמנו

איתם הסכם. בשבוע הבא היה אמור להחתם הסכם תחבורה ביני ובין שר התחבורה

הירדני. לצערנו הוא חלה, אבל אני מניח שנחתום על ההסכם שכשהוא יבריא. הטקס

יערך בנמל חיפה ואנחנו נחתום על כל חלקיו של ההסכם: תחבורה יבשתית, ימית,

אווירית, רכבת, ותעופה כולל הקמת שדה התעופה. לכשיסתיים סקר ההיתכנות, נשב עם

הצדדים, נשמע את ההמלצות ונלך צעד אחרי צעד מתוך שמירה על האינטרסים שלנו. אני

מניח שהירדנים ירצו לשמור על האינטרסים שלהם. זה לא בהכרח צריך לעמוד בסתירה

בשדה תעופה משותף.

שום דבר לא נקבע לגבי זכויות הטייס ואנחנו נעמוד בתוקף לשמור על הזכויות

הישראליות. לא נעשה פה שום ויתור ואין כוונה לעשות ויתור.

אני לא נגד, אני רק אומר שתהליך קבלת ההחלטות אינו נראה בעיניי. אפשר לתת

להם זכויות כלכליות, אבל זה צריך להיות מדוד וצריך לדעת מה המחיר. נדמה לי

שאנחנו לא יודעים מה המחיר. אני מוכן לעדיפות כלכלית, אני מוכן שהם יקבלו, אני

מוכן שהם ירוויחו, אני יודע את היתרונות של השלום. אני חושב שתהליך קבלת

ההחלטות אצלנו הוא עקום, איננו יודעים מה המחיר הכלכלי שאנו עומדים לשלם.



אי חסון;

ההסכמה דה-פקטו שקיימת היום - שהיא מעבר למה שכתוב בהסכם השלום - היא

לבצע סקר היתכנות יסודי שמקיף את כל הבעיות. סקר ההיתכנות אמור להעלות את כל

הדברים הקונקרטים שעשויים לעלות ושמחייבים בירור, ליבון החלטה ודיון. יש הברה

שהאמריקאים התנדבו לממן צוות נכבד מאוד של רשות שדות התעופה ושל מינהל התעופה

מטפל בסקר ההיתכנות הזה, יחד עם הירדנים. עד כמה שידוע לי וממה שמדווח לי,

אנחנו בעיקר נותנים את הטון.

לגבי נושא ההנאות שינבעו מהשדה עצמו, כמו פיתוח קרקע סביב השדה, ברצוני

לומר שכל הדברים האלה הם בדרך כלל סביב הטרמינל. הטרמינל יהיה בשטח ישראל, זה

לא מונע שיתקיים פיתוח, כולל חברות השכרה ופעילויות מסחריות אחרות. אם הירדנים

במסגרת שלום יהיו יעילים וזולים יותר, אז אלה הם כללי המשחק ואין לנו מה לעשות

בעניין הזה. לשמחתי גבול הערבה הוא פתוח ויש מעבר חופשי, המעבר מצד לצד לוקח

דקות ספורות, התנאים הם נוחים מאוד, אינני רואה שום בעייה ותודה לאל שהגענו

לזה.

אני בהחלט סבור שהשדה הזה ישרת בראש ובראשונה את אילת. יש לכך המון

היבטים חיוביים מאוד למשל, מבחינת איכות סביבה. רבותי, מדינת ישראל אינה

משופעת בקרקעות. יש צורך להקצות אלפי דונמים להקמת שדה תעופה והמסלול בשדה

תעופה צורך המון שטחי קרקע. זה בכלל לא יהיה רע אם אנחנו נגיע להסדר שזה יהיה

בצד השני. אסור לנו לשכוח ששדות התעופה בעובדה ובאילת נשארים, אף אחד לא ימחק

אותם מהמפה.

משרד התחבורה החליט שלא לוותר על האופציה של קיום השדה בעין עברונה וזאת

משום שאנחנו לא יודעים מה תהיינה ההתפתחויות הפוליטיות, אם הס וחלילה המלך

חוסיין והשושלת האשמית יעברו מן העולם. אנחנו שומרים את האופציה הזאת ועל זה

לא נוותר.

גי קדוש;

קודם כל ברצוני להודות ליושב ראש הוועדה ולו ועדה על קיום הדיון. זו לא

הפעם הראשונה שאילת מקבלת ביטוי בוועדה. אני מאוד מקווה שלא נצטרך בעתיד

להתכנס שוב ולדון כאן על ההשלכות שיש לשדה המשותף על העיר אילת ואיך פותרים

בעיות. אין ספק שבעידן השלום ובהסכמים שנחתמו צריך לחתור לקיים את ההסכמים

הלכה למעשה במיוחד כשהשלום מקבל ביטוי של שלום כלכלי. אבל כמו שאמר חבר הכנסת

אריאל ויינשטין צריך לבחון ולבדוק איך לעשות את הדברים על מנת לא להפסיד את

היתרון שלנו היום בשטח. המדינה השקיעה כספים רבים בתשתית ובתיירות, נבנו בתי

מלון, יזמים השקיעו. הבטחנו שהשמש תישאר 365 יום בשנה והעיר אילת בהחלט מובילה

בנושא התיירות במדינה ובאיזור, ומדינות רבות לומדות היום מההצלחה של העיר

אילת. כספים רבים הושקעו ומושקעים יום יום בנושא שיווק העיר אילת. היום יש לנו

6,700 חדרי מלון ובשנה הבאה יתווספו עוד אלפיים ועד שנת אלפיים אנחנו נגיע ל-

12,000 חדרי מלון. כדי למלא את חדרי המלון אנחנו צריכים לבדוק שדרכי ההגעה

לעיר יהיו מובטחים. אינני רוצה להיכנס להשתלשלות של תהליך קבלת ההחלטות לגבי

מדיניות התעופה בכלל כלפי האיזור והעיר אילת, אבל דבר אחד ברור לנו שצריך לקבל

החלטה מהירה.

מעבר לשיתוף הפעולה עם הירדנים יש גם שלבים שהם שלבים מיידיים משום שהיום

אנחנו לא מוצאים מענה בעובדה. אתמול הייתי בעובדה והגיע מטוס שוויצרי ובו 440

נוסעים. 2.5 שעות עברו עד שהנוסע האחרון של אותו מטוס עבר את ביקורת הגבולות.

אנחנו צריכים לתת כבר מענה למטוסים שבדרך. כלומר, אנחנו צריכים לחשוב לא רק על

מדיניות התעופה העתידית, אלא גם על מדיניות התעופה העכשווית. כיום שדה התעופה

הנוכחי באילת חוצה בין איזורי המסחר בעיר לבין איזור המלונות. אנחנו נתנו מספר

הצעות על מנת ליצור חיבור תחבורתי מיידי בין העיר לבין איזור המלונות.



רוב בתי המלון ממוקמים בחוף הצפוני כאשר רק צומת אחת מנקזת את כל התחבורה לשם.

ישנם פקקים והפקקים הם לא רק בזמן חגים כמו שכולנו מכירים. יש פה עניין של

פיקוח נפש, אם חס וחלילה בית מלון עולה באש, אין אפילו דרכי מילוט.

אנחנו הכנו נייר עמדה לדיון ויש לנו עמדה מאוד ברורה בעניין ואני אקריא

אותה, אני מקווה שהיא תהיה גם הצעת ההחלטה: "קודם כל, אין לוותר בשלב זה לא על

שדה אילת הקיים ולא על שדה עובדה. יש להמשיך ולפתח הן את שדה עובדה לצרכים

הבינלאומים והן שדה אילת לצרכים הפנים ארציים ולהתאימו לצרכים האורבניים של

העיר אילת. זאת במקביל וללא קשר לפעולות הממשלה בעניין השדה המשותף. בשום

תרחיש אפשרי אין להשאיר את העיר אילת ללא שירותי הובלה אווירית זמינים

ואיכותיים".

"בטווח הרחוק היה והשדה המשותף יבנה ו יתופעל כך שיוכיח לאורך זמן סביר

שהוא מהווה יתרון לתושבי האיזור בכך שהוא מספק שירותי הובלה אווירית איכותיים

יותר מאלו של שדות התעופה אילת ועובדה מבחינת: מחיר, זמינות הטיסה, משך זמן

השירות הכולל, רמת השירות, עמידה בלוח זמנים וכדי, אפשר יהיה לשקול להסכים

שישמש את העיר אילת. עד להשגת מצב זה ימשיכו השדות אילת ועובדה לתפקד כרגיל,

יחד עם השדה החדש ויתחרו בו על שירות הלקוחות. יש לתת לשוק לקבוע את המתאים

לו". אין זה אומר שאנחנו מתנגדים שהשדה המשותף יקום, אנחנו בהחלט חושבים שצריך

לקיים את הדיונים וצריך לבדוק את הכדאיות הישראלית והירדנית, זה לא צריך להיות

אחד על חשבון השני. אנחנו מאוד רוצים לקבל חלופות לנושא של שדה התעופה המשותף,

על מנת להפיג את כל החרדות וישנן חרדות. החרדות נובעות מתוך חוסר מידע, מתוך

חוסר עמדה ומתוך חוסר ודאות. המלונאים באילת, חברות התעופה והסוכנים יודעים

שבנושא תעופה צריך לקבל החלטות שיש להן השפעות לטווח ארוך, כי לא בונים עיסקת

חבילה עם הסוכן מהיום להיום. זו מערכת יחסים של שנים שמורכבת גם ממחירים

ואפשר לאבד זאת לטובת ירדן, זו הסכנה וזו החרדה. המלונאים השקיעו כסף במשך

שנים רבות בעיר והיום כלכלת העיר היא ב-%100 כלכלה שמושתת על תיירות. אם

התיירות נפגעת, הכל נפגע. כך שלא רק צריך לשמור על התיירות, אלא צריך לדאוג גם

לחלק המשלים בתיירות. שדה תעופה ותיירות הם שני חלקים משלימים, זה לא הולך

בנפרד. אי אפשר לקיים את התיירות כמו שצריך ללא שדה התעופה בינלאומי עם

שירותים כמו שצריך וגם אי אפשר להיפך. שדה תעופה בראס אל נקב הוא למעשה קיים,

אבל אין שם תשתית תיירות, כך שהוא קיים ללא תנועה. אנחנו מבקשים מהוועדה

לסייע בכך שתתקבל החלטח בכל השלבים: בשלב המיידי ובשלב העתידי ויפה שעה אחת

קודם.

כבוד השר, כבוד היושב ראש, כבוד הוועדה, אני מייצג את התאחדות בתי המלון

באילת ואני רוצה להודות לחבר הכנסת אריאל ויינשטין שהעלה את הנושא שמדאיג

אותנו ומלווה אותנו הרבה זמן עם סימני שאלה, לקראת מה שהולך לקרות בשטח

התיירות של מדינת ישראל. אני אומר מדינת ישראל משום שתיירות זה לא עסק פרטי.

אנחנו רואים בדאגה את נושא שדה תעופה המשותף שהונחת עלינו, הוא בפירוש הונחת

עלינו, משום שהשר אמר שזה צעד פוליטי. אי אפשר למנוע היום את בנייתם של 10-12

אלף חדרים, זאת עובדה. אי אפשר גם למנוע הגעה של 1,8 מיליון תיירים בשנות

האלפיים ואי אפשר שלא לציין שאחד התנאים הראשוניים ואולי הבלעדיים לפיתוח

תיירות, הוא שדה תעופה עצמאי. אין מדינה, אין יעד תיירותי שלא מעודד בניית שדה

תעופה עצמאי. שדה תעופה עצמאי יאפשר לנו להביא בכל שעה ומכל מקום מטוסים

שימלאו את אותם 12 אלף חדרי מלון.

אני פונה פה אל כבוד השר, כל אלה שמשקיעים היום כספים - ומדובר במיליארד

דולר - בתיירות במלונות השקיעו כי ידעו שיהיה שדה תעופה. יש פה שינוי טוטלי של

התפיסה. אם השינוי הטוטלי של התפיסה ישנה לנו את התנאים, אז נצטרך לתת תשובה

לדברים האלה.



אנחנו נוסעים היום לאירופה ואנחנו מכתתים את רגלינו מסוכן לסוכן בכדי

להביא תיירים. אנחנו מבקשים מהסוכנים להגיע ואנחנו נותנים לו את כל מה שהוא

צריך. דובר פה על טרמינל שיבנה בצד הישראלי - אני מברך על כך - אבל לא דובר פה

על עמדות חנייה. עמדות חנייה הן תנאי ראשון לסלוטים שפירושו מועדי נחיתה. בשעה

שיש לי את עמדות החנייה שלי, אני יכול לתת לסוכן את מועד הנחיתה הנוח ביותר

ובעקבות זה הסוכן מגיע. אם אין לי, הוא מעדיף מקומות אחרים. אם עמדות החנייה

לא יבנו בשטח הישראלי - אלא ישארו בריבונות ירדן - אז לא נוכל לבקש את הסלוטים

שנוחים לנו. דבר זה מקנה לנו היום זכות ויתרון יחסי על פני כל יתר היעדים

בהבאת נוסעים לאילת. תיראו את שארם א-שיך, מצרים ראתה ששארם א-שיך הולכת

להתפתח, אז היא בנתה שדה תעופה, פיתחה אותו ונתנה לו עצמאות. שדה נוסף לא רחוק

משם פותח גם כן וניתנה לו עצמאות כלכלית. שני השדות האלה מביאים תיירות.

מה יקרה אצלנו?, אנחנו ניכנס לנישה שלא נוכל לצאת ממנה בכבוד לאורך כל הדרך.

מי שמביא 1,8 שזה ודאי ווודאי על השולחן וטוען שאולי יגיעו 300 וזה לא בטוח,

מגיע ישר עם בעייה על השולחן. אני רוצה להגיד לכם שלעקבה אין כלום, אם היו

מגיעים לעקבה 100 אלף ואלינו 250 אלף והיינו ביחד משווקים את האיזור ל-400-500

אלף, ניחא. זה לא זה. באים אלינו, אליהם לא באים.

משלחת של רשות שדות התעופה יצאה לאירופה לבדוק את הנושא והיא לא רואה

בעין חיובית את השימוש בשדה במשותף, כמו באותו שדה שנקרא בזל. בבזל השדה הוא

משותף לשוויץ, איטליה וגרמניה. לבזל לא באים לשם לשבת שבועיים ימים, אלא כל מי

שנוחת לוקח אחר כך את האוטו ונוסע. אצלנו זה לא כך, אנחנו רוצים שהם ישארו.

אם ריווחיות בתי המלון תיפגע - ולצערי כלכלת העיר אילת גם תיפגע - מזה ששדה

התעופה המשותף יכתיב לנו תנאים חדשים, אם אכן זה יקרה אז אני מבקש לחזור חזרה

ולהפעיל את שדה תעופה עובדה. אני שמח שמנכ"ל משרד התחבורה אמר שלא סוגרים את

עובדה. אם לא נוכל לחזור ובתי המלון יפסידו כסף שמדינת ישראל השקיעה בהם במיטב

כספה, בתי המלון ימכרו ואני לא יודע למי. אם כוח העבודה שלנו יהיה יקר, אז הוא

יוחלף כוח העבודה בכוח עבודה אחר מהאיזור. אלה דברים שצריכים לקחת בחשבון ואני

מבקש כאן מהוועדה לקחת בחשבון בעת מתן המסקנות של אותה חברה אמריקאית, את

עניין עמדות החנייה שיהיו בצד הישראלי ואת עניין המסלול. במידה וזה לא יצליח

נחזור בחזרה לעבוד במתכונת הישנה שלנו.

כל שנה מדינת ישראל נהנת מאילת ב-220 מיליון דולר, חמש שנים זה למעלה

ממיליארד דולר. שדה תעופה חדש עולה 150 מיליון דולר, יש מאיפה לממן אותו.

ממשלת מצרים משכה ידיה מהרעיון להשתמש בשדה התעופה בעקבה. יתכן מאוד שאם לא

תהיה ברירה נראה שדה בעקבה ושדה בראס אל נקב. לנו יש את כל האנשים ויש לנו את

שדה התעופה שלנו ואם ניתן את זה יתכן ובעוד כמה שנים נשב ונדבר בוועדת הכלכלה

על דברים שלא היינו רוצים שיקרו.

עי ערן;

כבוד היושב ראש, אדוני השר, אני חושב שהדיון שיזם חבר הכנסת אריאל

ויינשטיין הוא דיון חשוב מאוד משום שהוא נותן אפשרות להצביע על נושאים שאנחנו

בתור ממשלת ישראל צריכים לשים לב אליהם. משרד ההוץ כמובן תומך מבחינה מדינית,

אבל אני לא רוצה לדבר על הנושא המדיני, כי אני חושב ששר התחבורה התייחס לנושא

מההיבט הזה. אני רוצה להתייחס לנושא מזווית ראייה כלכלית. אני חושב שגם אילו

היתה רק הזווית המדינית, מדינת ישראל לא היתה צריכה לקבל את ההחלטה שהתקבלה

ללכת במשותף עם הירדנים. כלומר, הזווית המדינית איננה מספקת כדי להכריע את

הכף. אני חושב שהנושא הכלכלי הוא שמצדיק את ההליכה המשותפת עם הירדנים. לצערי

אף אחד לא התייחס לערך הקרקע המתפנית. כלומר, ברור שצריך לפנות את שדה התעופה

הזה בעתיד הרחוק. לדעתי צריך להתייחס למחיר הקרקע שמתפנית על ידי הקמת שדה

תעופה ולא חשוב איפה מקימים אותו. השר אמר - ולדעתי בצדק - ששדה התעופה חונק

את התפתחות הכלכלית של העיר.



היו"ר גי פת;

הלוואי שבכל הערים בישראל יהיו שדות תעופה כאלה ושהן יוחנקו כמו שנחנקה

אילת. אין אח ורע להתפתחות של אילת בעשר השנים האחרונית,

עי ערן;

אני חושב שזה נכון עד תקופה מסוימת, בשלב מסוים זה מונע. עובדה שמטוסים

מסוג מסוים לא יכולים לחנות שם וצריך להשתמש בשדה התעופה בעובדה. אם רוצים

להביא תיירות בינלאומית, אז אי אפשר להביא אותה במטוסים של 50-70 מקומות,

צריך להביא אותה במטוסים של 400 מקומות, כדי למלא את 12 אלף חדרים. ישנן גם

בעיית בטיחות שראש העיר דיבר עליהן ובצדק. יש גם את השטח שהוא מעבר למסלול,

המסלול תופס רק חלק מסוים מהשטח שנגזל ממטרות אחרות. תקרקע הזאת יכולה לשמש

לתנופה עצומה לפיתוח העיר עצמה. כרגע ננקב סכום של 150 מיליון דולר שהוא עלות

הבנייה של שדה חדש תחליפי לשדה שקיים. נדמה לי שהתחשיב הוא נמוך מזה, אבל נניח

שהסכום הוא כזה, אז ירדן באה ומציעה את השירות הזה.

לעניין הדאגות שמעלים גורמים שונים, בין אם זה ראש העיר או נציג התאחדות

בתי המלון, ברצוני לומר שבין אם יהיה שלום עם ירדן ובין אם לאו, ירדן תפתה את

התיירות בעקבה. הם יגדילו את מספר המיטות בצורה ניכרת והתחרות תבוא מאליה בין

אם אנחנו נלך לשדה עם ירדן ובין אם נלך לשדה עצמאי משלנו בתוך שטח מדינת

ישראל, בהחלט צריך להתרגל למחשבה הזאת. גורמים ישראלים בתחום בתי המלון מהפשים

היום אפשרות להקים בתי מלון בעקבה ובמקומות אחרים, הם גם קיבלו אפשרות. השדה

הוא לא רלוונטי לנקודה הזאת, גם אם אתה תקים שדה תחליפי לאילת בתוך מדינת

ישראל, הירדנים יפתחו את השדה שלהם וישתמשו בו כדי להגביר את התיירות לעקבה.

אם אנחנו נחליט אחרת, אנחנו נגזול מעצמנו את טובת ההנאה שיש לנו בשדה משותף.

משום כך ומשום גורמים אחרים, אני חושב שצריך לשים לב לבעיות שהועלו פה כמו

עמדות חנייה וצדדים טכנים אחרים, למען זה נעשה סקר ההיתכנות וזה הפורום שבו

אנחנו יכולים להעלות את הבעיות. אם נהליט שזה לא הפתרון שנותן מענה לכל

הבעיות, אז נצטרך לשקול מחדש מה אנהנו עושים. אבל לא התקבלה שום ההלטה שהיא

בלתי הפיכה מבהינה זו.

אגב, המצרים כועסים על כך שאנחנו הולכים במשותף עם הירדנים. הם היו מאוד

רוצים לעשות את השדה האיזורי בראס אל נקב ויכול להיות שהתחרות תתפתח מאליה. אם

באמת ישראל תגיע למסקנה בשלב כזה או אחר של התהליך - גם אחרי שהיא נכנסה

לשותפות עם ירדן - שזה לא הפתרון, אני מניח שהמצרים יקומחו להיתחרות עם הירדנים

בנושא הזה. לדעתי, ההחלטה שהתקבלה היא נכונה מדינית, היא בוודאי נכונה כלכלית

על פי מה שנראה לעיין עתה. אנחנו נצטרך לשים לב לכל הבעיות שהועלו כאן.

היו לי שיחות ארוכות בנושא הזה עם שר התחבורה ועם ראש אגף התעופה האזרחי

ואני חושב שחבר הכנסת ויינשטין שרואה את האספקט הכלכלי שיש בו השיבות רבה

מאוד, עשה דבר חשוב מאוד שהביא את הנושא לדיון במליאה ובוועדה .

אני חושב שכל התוכנית הזאת היא מטומטמת ודמיינית ממדריגה ראשונה. כשאני

אומר שהתוכנית מטומטת אני משתמש במונחים שפעם הורגלנו להם. מדינה שמוותרת על

מערכת גישה כשדה תעופה - וזה שדה התעופה האזרחי שיש לנו בדרום - עושה

טעות מאין כמוה. כולנו מתפללים שהשלום החם הזה ישאר חם לשנים רבות אבל האם יש

לנו ביטחון שכך זה יהיה לאורך זמן?. אנחנו חתמנו הסכם שלום עם המשפחה האשמית

וכולנו מתפללים שהמשפחה האשמית תשאר על בנה, אנחנו כאילו חיים שזה המצב

לעולמים. מה יקרה אם המשפחה האשמית תיעלם מהשטח?, זה קורה וזה עלול לקרות.

נניח שיבוא שלטון אחר שלא ידע לא את שמעון ולא את מאחרים, ויחליט ההלטות

שתהיינה בניגוד לאינטרסים של ישראל, מה יקרה אז?.



שר התחבורה לא הפסיק את האופציה של שדה התעופה בעובדה ושל השדה למטה. אבל

שלא נשלה את עצמנו, שדה תעופה שלא טסים אליו הופך להיות אוסף של גידולים

פראיים ולדעתי לא יהיה לנו את עובדה. במקרה ויהיה משבר מדיני, אנחנו נשאר בלי

שדה תעופה, או שנקים שדה תעופה במהירות, אבל האם שדה תעופה מקימים מהר?.

משלחת שלנו יצאה לבדוק את המצב בעולם ויש שני שדות תעופה שכאלה. אהד,

בבזל שהוא תוצאה של שטח שוויצרי שנכנס לתוך טריטוריה צרפתית ולצורך הארכת

המסלול היו צריכים להיכנס לעיסקה עם צרפת ויש שם הסכמה. השדה הוקם בגלל המצב

הגיאוגרפי, הם נכנסו לעיסקה משום שלא היה להם שטח בשוויץ. השדה השני הוא

בז'נוה ובו יש זכות תיור לאיר-פרנס. אני לא זוכר שבמאה השנים האחרונות היתה

מלחמה בין שוויץ לצרפת. איך אפשר להביא דוגמא משוויצריה?, המצב במזרח התיכון

אינו דומה לזה שבשוויץ.

אני חושב שזו טעות מוחלטת ללכת לשדה תעופה משותף, משום שיש להם מסלול.

חבר הכנסת ויינשטיין דיבר על האספקטים הכלכליים ושר התחבורה אמר שהטרמינל

יעמוד על טריטוריה ישראלית. בכל העולם מקצרים את הדרך מהטרמינל למטוס, אצלנו

מרחיקים את הטרמינל מהמטוס ויצטרכו ליסוע מהטרמינל למטוס כי המטוס יעמוד בשטח

ירדני והטרמינל הוא בשטח ישראל. רבותי, זו חוכמה קטנה מאוד.

אני מקווה שכל הדיונים יהיו כאלה שמי שיצטרך להתייחס לעניין הזה בצורה

מעשית זה יהיה אחרי נובמבר 96, כיוון שזה בלבול מוחלט ודמיון פרוע. פתאום ירדן

הופכת להיות המצילה של התיירות בישראל. ירדן שיש לה GNPשל 7% ממדינת ישראל,

ירדן שיש לה 2 נחיתות ביום ולנו 65 נחיתות בשבוע מחו"ל, היא זו שתהיה השותפה

איתנו. איזה מין שותפות זו תהיה?.

לו הייתי היום בעמדת ההכרעה הייתי אומר שצריך לפתח את עובדה שהיא במרחק

35 דקות מאילת ועם שיפורים בכביש זה יהיה 25 דקות. אין עיר בעולם שלא נוסעים

לשדה התעופה בפחות מ-25 דקות. צריך לעשות מעובדה שדה תעופה אזרהי רציני, עם

טרמינל רציני וצריך לקהת את הפתרון הישן והטוב של הורדת השדה ב-600 המטרים

הדרומים, דבר שיביא לחיבור העיר עם איזור התיירות. צריך גם להאריך את המסלול

בצפון ב-800 מטר. כמו כן יש לחזק את המסלול הקיים כדי שיוכל לקבל גם מטוסים

שנקראים ,WHITE BODYהמטוסים יבואו לעובדה ויבואו גם לשדה התעופה באילת. אינני

מעוניין שמטוסים כאלה ינחתו בערב באילת, וזאת בגלל הרעש ובגלל הגובה של

המלונות, אבל הם כן יוכלו לנחות בעובדה. יש פתרון כל כך טוב והוא להפוך את

עובדה לשדה תעופה אזרחי שלנו ושל הנגב כולו. בסכום של 20 מיליון דולר ניתן

להקים טרמינל נהדר, אפשר לשפר את העמדות במסלולים הקיימים, אפשר להרחיב את שדה

התעופה שבעיר לכיוון צפון. העניין יכול לעלות עוד 10 מיליון דולר וב-30 מיליון

דולר אנחנו נהייה עצמאים. מדוע אנחנו צריכים להתחבר לירדן בשעה שאיננו יודעים

מה יקרה שם בעוד חמש שנים?. מדוע אנחנו צריכים לעזור לירדן להתחרות בנו?, אם

נקים לה את המערכת, יהיה לה יותר קל להתחרות איתנו.

לפני שהתחלנו לפעול באילת והפכנו אותה למה שהיא היום, היו בסך הכל 7,000

תושבים באילת שמתוכם אלפיים לא התגוררו בה. התיירות גרמה לכך שיש היום 40,000

תושבים בעיר ולכך שיש ביקוש עצום לדירות. העיר אילת יכולה להפך מהר מאוד לעיר

בת 70,000 נפש. בתוכניות קיימות ובפרנסה קיימת, אילת נותנת למדינת ישראל יותר

מ-220 מיליון דולר. היא נותנת קרוב ל-300 מיליון דולר מתיירות נכנסת וכ-300

מיליון דולר בתיירות פנים. למה אנחנו צריכים לקשור את ידינו עם ירדן בעניין

הזה?, בשעה שאין לנו בטחון שירדן תמשיך להתקיים בצורה שהיא קיימת היום?. לכן

אני חושב שכל התוכנית היא לא טובה, זהו משחק דמיוני בדיסנילנד.

חבר הכנסת ויינשטיין בה להציל את האלמנט הכלכלי בתוכנית הזו אם התוכנית

הזו אכן תקום, אבל אני חושב שהתוכנית הזו לא צריכה לקום. אנחנו צריכים שדה

תעופה אמיתי לאילת משום שזה שדה התעופה היחיד שיש לנו מנבטים. מנבטים ועד אילת

במחצית מדינת ישראל, אין שדה תעופה אחר.



רבותי, אני חושב שהדיון הזה צריך להימשך, אבל הלוואי שלא נזדקק לתיקונים

של חבר הכנסת ויינשטיין, כי להערכתי כל התוכנית היא פסולה לחלוטין ללא כל

היגיון וללא כל עתיד. אני דיברתי עם ראש הממשלה המנוח והוא לא היה כל כך שש

לעניינים האלה. רבותי בואו נהיה אמיצים ונאמר את מה שצריך לעשות. צריך להקים

שדה תעופה למדינת ישראל שישרת את התיירות ואת דרום הארץ. במידה ויהיה לנו הסדר

עם ירדן בעקבות זה שיהיו הרבה טיסות שתיכנסנה לארץ וגם להם יהיו הרבה טיסות,

אז נשתף פעולה. אל לנו לבנות את התיירות שלנו, את דרום הארץ שלנו על הסכם

מפוקפק עם מדינה שאנחנו לא יודעים מה יהיה בה בעוד חמש שנים. זו תוכנית בהחלט

לא רצינית.

שר התחבורה י' קיסר;

זה נכון שההחלטה היא החלטה פוליטית מדינית ואני יכול להניח שהממשלה יודעת

לא פחות מבעל בית מלון לצרכים התיירותים של מדינת ישראל. לא רק שהיא מודעת היא

גם משקיעה הון תועפות בפיתוח התיירות. כמו כן ברצוני להזכיר גם ליושב ראש

הוועדה ולכולם שתנופת הפיתוח של התיירות באה בעקבות תהליך השלום, זה לא בא

מעצמו.

היו"ר ג' פת;

זה לא מדויק. אחוזי התפוסה נשארו כמו לפני שלוש שנים. כל המלונות שקיימים

היום הם מלונות שהשקיעו בהם לפני ארבע שנים ולפני חמש שנים.

שר התחבורה י י קיסר;

אין כל ספק שיש בתנופת השלום ברכה לענף התיירות. בתקופת המשבר בעיר אילת

אני העברתי את כל אירועי הספורטיאדה לאילת כדי שתהיה לה פרנסה. אני הנחתי את

חברי ברשות להמשיך את התיכנון ולהכין תוכנית מגירה מפורטת לעין עברונה. יותר

מכך, בממשלה הקודמת יצאו למכרז על הקמת שדה תעופה ואף אחד לא ניגש למכרז. אני

חושב שאנחנו עדיין בשלב מוקדם ולא צריך להגיע למסקנות. יש אמנם את ההסכם אבל

יש סקר היתכנות, אנחנו נלמד את הבעיות וחזקה עלינו שממשלת ישראל - הזאת או

הבאה - לא תפקיר את האינטרסים של מדינת ישראל. במידה ויהיה לנו ולירדנים רווח

כלכלי, אז אין שום מניעה לשתף פעולה. אם יתברר שנזקו גדול מהישגו, אפשר תמיד

להגיד שהעניין לא עובד.

אני חוזר ואומר שהטרמינל הוא בשטח ישראלי והם הולכים לבנות מסלול נוסף

קרוב לגבול שלנו. המסלול הנוסף שיהיה קרוב לגבול הישראלי, יתקרב לטרמינל.

כשסקר ההיתכנות יהיה בידנו, אנחנו נשב ונלמד את כל הבעיות. בינתיים איננו

סוגרים שום שדה תעופה. להיפך, שדה תעופה אילת עבר מהפיכה ושיפוצים מרחיקי לכת.

שדה התעופה בעובדה מתפתח והוא עובר שיפוצים, בגלל היקף התיירות. כלומר, אנחנו

לא מחכים לשדה התעופה בעקבה, שאגב אנחנו התעקשנו שהוא לא יקרה עקבה בכדי שלא

יפגע בתיירות אלא שמו הוא שדה תעופה שלום. נכון שהעניין מופיע בהסכם ויש לכבד

הסכם, אבל אנחנו נלמד את כל הבעיות ונמצא להן פיתרון.

אני רק בדבר אחד בדבריו של חבר הכנסת גדעון פת מסכימה בזה שצריך להמשיך

לפקח על התוכניות. ברגע שיהיו המימצאים של סקר ההיתכנות אז כמובן שצריך לחזור

ולדון מחדש ולראות היכן יש בעיות וכיצד יש לפתור אותם. אינני מסכימה בשתי

נקודות עיקריות עם דבריו של ידידי הטוב חבר הכנסת גדעון פת. ראשית, הנושא

המדיני. אינני מגלה סוד כשאני אומרת שיציבות פוליטית ותיירות הולכים ביחד. שני

הנושאים האלה קשורים קשר הדוק. התנופה התיירותית באילת באה בעקבות הסכמי השלום

עם מצרים. במילים אהרות, אנשים באים לנפוש במקום שיש בו הרגשה של יציבות

פוליטית ויש בו תנאים תיירותיים טובים ומשובחים. כאשר יש אי יציבות פוליטית אז



בוודאי שזה משפיע על התיירות. אנחנו ראינו את זה בשנים הקשות של האינתיפאדה

כשהיתה בעייה של תיירות בעיר ירושלים. נראה לי פשוט חסר היגיון דווקא בצד

המדיני לומר שהתוכנית היא מטוטמטת, כפי שאמר חבר הכנסת פת. אבל יש לכך כמובן

היקש כלכלי. אני לא בטוחה כרגע שיש לנו אפשרות לקלוט בשדות התעופה הקיימים את

אותם תיירים שבונים להם חדרי מלון, לקראת שנת אלפיים.

היא צודקת, אין כרגע יכולת.

ני חזן;

אין יכילת לקלוט בשדה התעופה את אותם התיירים, אלא אם כן אנחנו מוכנים

שהם יחכו 3 שעות כדי לעבור ביקורת דרכונים ומכס בזמן, שהם באים לנופש. זו דרך

מאוד לא טובת להתחיל נופש, לכן גם מטעמי התייעלות וגם מטעמים כלכליים אני

חולקת בגדול על מה שנאמר על ידי חבר הכנסת פת. אני מנסה לומר שיש היגיון

ברעיון גם מבחינה מדינית וגם מבחינה כלכלית לטובת תושבי אילת ולטובת מדינת

ישראל. לכן חשוב לראות את התוצאות של הסקר, להתייחס אליהם בכובד ראש ולראות

איך מחזקים בי זמנית את הצד הכלכלי ואת הצד המדיני.

גי קדוש;

התנופה בתיירות הוא תוצאה של עבודה רבה שנעשתה על ידי אנשים רבים במשך

שנים רבים כך שאי אפשר להגיד שהתיירות באילת נוסדה במעבר בערבה.

בשלב המיידי שדה עובדה צריך לקבל שיפורים. אתם מופקדים על כך, שפרו. אתם

צריכים לתת את המענה לפי הצרכים, והצרכים שלנו הם שדה יותר טוב בעובדה, שדה

שיהיה עם עמדות חנייה יותר טובות. יש לכם מגמה למשוך כל הזמן לעין עברונה

ובינתיים אתם תוקעים רק את העיר אילת. שדה התעופה הבינלאומי עם הכדאיות

המדינית לא יקום בגלל שלרשות שדות התעופה יש תפיסה אחרת, הם רוצים את עין

עברונה והם יובילו לעין עברונה.

נ' חזן;

בגלל זה צריך להמשיך ולפקח על כל התוכנית.

גי קדוש;

צריך לפתח את עובדה, כי עובדה היא המענה המיידי למטוסים שבדרך. הגיע הזמן

שתתקבל החלטה שאת עובדה מפתחים בשביל המטוסים שבדרך.

היו"ר צ' הנגבי;

זו ישיבה ראשונה בנושא, לאחר סקר ההיתכנות תהיה לפחות עוד ישיבה בנושא.

אני מודה לכם על השתתפות, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 40;12.