הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 291

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"א בכסלו התשנ"ו (4 בדצמבר 1995). שעה 00; 11

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר צ' הנגבי

ג' פת

מוזמנים; צ' טיגר - מנכ"ל "סופרגז"

ח' מרגליות - יועצת משפטית למשרד התמ"ס

אי גלר-צבו - מנכ"ל המועצה לצרכנות

חי גבאי - הלשכה המשפטית משרד השיכון והבינוי

נ' הילו - מדען ראשי במשרד השיכון והבינוי

מי דקל - הלשכה המשפטית משרד השיכון והבינוי

י' קרול - יו"ר ארגון סוכני הגז

י' שלומוביץ - סמנכ"ל "סופרגז"

א' דויטש - הרשות להגנת הצרכן

י' מודיניק -סמנכ"ל "אמיגזרגז"

ז י אפיק - היועץ המשפטי של משרד האנרגיה והתשתית

י י קוליץ - מנהל מי נהל הדלק

מ' שפירא - יועץ משפטי במי נהל הגז

נ' זקלר - סגן הממונה על ההגבלים העסקיים

א' כהן - יו"ר התאחדות הקבלנים

די בוצר - מנהל מינהל הגז

יועץ משפטי; אי בנדלר

מזכירת הוועדה; ל' ורון

קצרנית; ת' בהירי

סדר- היום; 1. תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי

יהלומים, אבני חן ופני נים(תיקון), התשנ"ו-1995

2. רשימת בעלי מונופולין לפי סעיף 26(ה) לחוק

ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988

3. שינוי הסכום הקבוע בסעיף 17(א)(2) בחוק ההגבלים

העסקיים התשמ"ח-1988

4. צו מכר דירות(טופס של מפרט) (תיקון) ,התשנ"ו-1995



תקנות הגנת הצרכן(גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן ופנינים)

(תיקון). התשנ"ו-1995

היו"ר צ' הנגבי;

אני פותח את ישיבת הוועדה. נתחיל בתקנות הגנת הצרכן, (גילוי פרט מהותי לגבי

יהלומים, אבני חן ופנינים)(תיקון). אבקש מהיועצת המשפטית למשרד התמ"ס להציג את

הנושא.

חי מרגליות;

בזמנו, כאשר התקנו את התקנות באישור הוועדה, קבענו שעל המוכר לתת לצרכן פרטים

על האבנים שהוא מוכר. קבענו את הפרטים בצו: צורת היהלומים, טבעיים או מלאכותיים,

משקל היהלומים בקראטים וכו', וכל זאת כדי שהצרכן ידע מה הוא קונה. בזמנו קבענו כי

הפרטים האלה יימסרו בכתב בשפה האנגלית. הדבר הכביד על הענף, שכן לא כל מוכרת

המוכרת בכל חנות יכולה ליגת פרטים באנגלית. הסכמנו להיענות לבקשתם, כך שאפשר יהיה

לתת את הפרטים בעברית או באנגלית - על פי בקשת הצרכן.

אי בנדלר;

אני מבקשת להעיר שבנוסח המונח עכשיו לפני חברי הוועדה, נאמר: בעברית או

באנגלית. שוחחתי טלפונית עם גבי מרגליות, והפניתי את תשומת לבה לכך שלפי הנוסח

שהם הציעו, יכול המוכן לבחור איזה נוסח לתת לצרכן. לכן ביקשתי להוסיף את המילים:

לפי בקשת הצרכן.

אקריא את מכתבו של מנכ"ל בורסת היהלומים: הנדון: תקנות הגנת הצרכן. בהמשך

למכתבנו מיום ה-30 בנובמבר, הננו מסכימים לתוספת המילים "לפי בחירת הצרכן",

במקום חובת ציון בשתי השפות, תהיה חובת ציון באחת

משתי השפות על פי בחירת הצרכן.

אם אין הערות נוספות, נעבור לנושא הבא.



רשימת בעלי מונופולין לפי סעיף 26(ה) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988

היו"ר צ' הנגבי;

הממונה על ההגבלים העסקיים שיגר אלינו רשימה. מר זקלר בבקשה.

הרשימה מדברת בעד עצמה: יש כאן דיווח תקופתי, כפי שאנו נדרשים למסור-.

היו"ר צ' הנגבי;

על פי החוק אנו חייבים לקבל את הרשימה ולרשום אורנה לפנינו. קיבלנו אותה מהשר

ומהממונה על ההגבלים העסקיים.



שינוי הסכום הקבוע בסעיף 17(א)(2) בחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988

היו"ר צ' הנגבי;

הסעיף מוגדר לפי סדר יומנו בשינוי הסכום הקבוע בסעיף 17(א}(2) בחוק ההגבלים

העסקיים תשמ"ח, על פי בקשת השר מ-3 בדצמבר. אנו צריכים להיענות לבקשת השר לשנות

את הסכום הקבוע בסעיף זה.

נ' זקלר;

על פי חוק ההגבלים, דוברות המתמזגות מתבקשות לדווח לממונה על הגבלים עסקיים

1. כאשר אחת מהחברות המתמזגות היא מונופולין; 2. כאשר לאחר

המיזוג שתי החברות תהפוכנה למונופולין השולט על יותר מ-50 אחוז מנכס מסוים

בישראל; 3- כאשר מחזור המכירות המאוחד של שתי החברות עולה על 20 מליון שקל.

מבדיקה שערכנו אצלנו התברר שמרבית המיזוגים המעוררים בעיות, הם מיזוגים

שהמחזור הכספי שלהם עולה בהרבה על 20 מליון שקל, ובדרך כלל עולה על 50 מליון שקל.

מן הטעם הזה אנהנו מבקשים להגדיל את סף המינימום של המחזור הכספי אל למעלה מ-50

מליון שקל.

אם מסתכלים על החברות הפועלות היום במשק, 150 ההברות התעשייתיות הגדולות

ו-150 החברות שאחריהן, הן חברות שמחזור המכירות שלהן עולה על 100 עד 150 מליון

שקל, כך שהגדלת הסכום הכספי לא תיגרע מהפיקוח על אותם מיזוגים אשר עלולים לפגוע

בתחרות, ומצד שני לא ייאלץ חברות מתמזגות למסור לנו דיווח ולשאת בעלויות הכרוכות

בכך.

א' גלר-צבן;

אני לא יודעת מתי היה העדכון האחרון של הסכום.

נ' זקלר;

ב-1989.

השאלה היא אם יש מקום לקפוץ ביותר מ-100 אחוז, או שצריך לנקוט בצעד הדרגתי.

ההוק קובע מנגנון הצמדה שמשום מה לא יצא לפועל. אחת לחצי שנה צריך להצמיד את

הסכום. אם נערוך הצמדה מ-1989 ועד היום, נגיע לסכום הקרוב מאד ל-50 מליון שקל.

פרט לכך, מיזוגים בהם המחזור המצורף של שתי ההברות נמוך מ-50 מליון שקל, אינם

מעוררים כל בעיות. נמסרו לנו קרוב ל-400 הודעות על מיזוג, ובשום מקרה מעורר רוששות

אשר נבדק, לא היה מדובר על מחזור מכירות של 50 מליון שקל אלא הרבה מעבר לכך..

מחזור המכירות שאנו מבקשים לקבוע, נמוך מן הסף המינימלי.

ב-1989 20 מליון שקל היו כ-6 מליון דולר. מאז ועד היום הדולר לא זז, והיום

אנחנו קובעים 50 מליון שקל, שהם 15-18 מליון דולר. זו נראית לי קפיצה גדולה

במקצת. מיזוגים הם בדרך כלל דבר שאינו משרת את הצרכן אלא את אלה שמתמזגים. אני

מכיר את צורת החשיבה של הממונה על ההגבלים העסקיים, וקשה לי קצת להתנגד לבקשה, אך

איני מאשר זאת בחדווה. הצרכן אינו זה שנהנה ממיזוגי חברות. אם מדובר בבעיות

אדמיניסטרטיביות, כל שנה יש תוספת של מיושבים ואיני מקבל את הדעה שקשיים

אדמיניסטרטיביים הם שצריכים להכביד על זכויות הצרכן. מדוע מכפילים את הסכום פי 3

בערכים דולריים?



אני חושב שהוועדה יכולה לקבוע העלאה של פי 2 אך לא פי 3 .יש לי את מלוא

ההערכה והכבוד לממונה על ההגבלים העסקיים, ואני מבין את הבעיה. מכיוון שהדולר לא

זז, די אם נעלה את הסכום בשלב זה מ-6 מליון דולר ל-12 ולא ל-18 מליון דולר.

היו"ר צ' הנגבי;

אין לנו סמכות כזו בשלב זה. אנהנו יכולים לא לקבל את הבקשה.

נ' זקלר;

מחזור המכירות של החברה שהיא מסי 150 בסקטור התעשייתי, על פי נתוני דן אנד

ברדסטריט, היה ב-1995 24 מליון דולר. על פי ההערכה שלנו, החברה שגודלה הוא מסי

200 בארץ בסקטור התעשייתי, הוא אותה חברה שכאשר תרכוש חברה אחרת, לא תצטרך לדווח.

מבחינת הפיקוח האפקטיבי, אנחנו עדיין שומרים על מיזוגים המעוררים וחשש. המטרה

בתיקון אינה לפתור בעיה אדמיניסטרטיבית, אלא להקל על אותן חברות קטנות שמחזור

המכירות שלהן אינו מצדיק את הפיקוח שלנו, כדי שלא יפנו אליהן.

ג' פת;

אחת הבעיות הקשות שהיו לממונה על הגבלים עסקיים בשנים האחרונות, הוא נושא

המיזוגים. מצד אחד אנו מדברים על אי ריכוזיות, ומצד שני אנחנו נכסים לריכוזיות.

כאשר הדבר קורה במדינה קטנה, מישהו לא נהנה מכך. לכן איני חושב שיקרה אסון אם לא

נערוך את הקפיצה הגדולה הזו. אני מעריך מאד את שיקוליו של הממונה על ההגבלים

העסקיים, ולכן אני מציע שלא נאשר היום את הנושא שלפנינו, אלא נבקש מהשר שיקול דעת

נוסף בעניין זה, משום שאנו סבורים שיש מקום לקפיצה הדרגתית יותר. אם יבוא ויסביר

מדוע לא, נתייחס לכך במלוא הרצינות.

אני חושב אחרת ממך. אילו היתה התנגדות מטעם החברות, החשות כי מיזוג יפגע בהן

והן לא תוכלנה לעמוד בקריטריונים שנקבעים, הן בוודאי היו פונות אלינו.

זה עוזר לחברות ומקשה על הצרכנים.

היו"ר צי הנגבי;

אני לא רואה מי נפגע מכך באופן מעשי.

גי פת;

מי שנפגע הוא הצרכן שאינו נחנה מהתחרות החופשית הקיימת בשוק. לכן לממונה על

ההגבלים העסקיים היתה מערכה קשה בשנה שעברה בנושא המיזוגים. היום קיים מונופול

בשוק העופות.

נ' זקלר;

אף אחד מהמיזוגים אשר עוררו חששות ושאותם בדקנו, לא נגע לחברות שמחזור

המכירות שלהן נפל מ-100 מליון שקל. כאשר אנחנו מדברים על "תנובה", מחזור המכירות

שלה עולה על מליארד וחצי דולר. מיזוג נוסף שעורר אצלנו בעיות הוא המיזוג של חברת

"אלקו" עם חברת "אלקטרה". כאן מדובר בחברות שמחזור המכירות שלהן עשרות אם לא מאות

מליוני דולרים. נראה לי שאם לא נתקן את הסכום, לא נקדם את הפיקוח אלא נקשה על

אותן חברות.



אם חבר הכנסת פת חושב שהקפיצה גדולה מדי, אולי נחליט שהפעם נעלה את הסכום

ל-50 מליון שקל, ונימנע מהצמדה בשנתיים הקרובות.

היו"ר צ' הנגבי;

במכתבו כותב שר התעשיה והמסחר מדוע לא היתה הצמדה במהלך 6 השנים האחרונות:

לפי הוראת הסעיף הנדון, יש מנגנון אוטומטי לתיקוני הצמדה, אלא שלשונו של הסעיף

מלמדת כי מנגנון זר! נכנס לפעולה אך ורק כאשר בחצי השנה הקודמת לעדכון הסכום עלה

המדד ב-10 אחוזים. נסיבות כאלה לא התרחשו מאז התיקון האחרון של הסכום, ואני מעריך

שלא יתרחשו גם בשנתיים הבאות. לכן אני חושב שזוהי הצעה שאפשר לקבל.

אי בנדלר;

במכתבו של שר התעשיה והמסחר לחבר הכנסת צחי הנגבי, הוא אומר: יחד עם זאת

יצויין כי לגבי בקשת מיזוג אחת שהממונה על ההגבלים סירב לאשרה, מחזור המכירות

המצרפי הגיע רק לכ-30 מליון ש"ח, ואילמלא סכום המחזור הקבוע לא היתה מוגשת בקשת

המיזוג כלל. מה היו הטעמים לאישור בקשת המיזוג באותם מקרים, והאם סוג הנימוקים

לסירוב לבקשת המיזוג באותם מקרים אינו עלול לסתום את יכולתכם לאשר בקשות מיזוג

להבא?

באותו מקרה דובר על מונופולין. יכולים להיות שלושה טעמים לפיקוח, ואחד מהם

הוא המחזור הכספי העוסק אך ורק בחששות הקונגלומרטיים - חששות מרכוזיות. 50 מליון

שקל הם סכום נמוך מכדי לעורר חשש לריכוזיות.

מה שמפריע לי לקבל את הנימוק הזה הוא מה שמצויין כאן, שאילמלא סכום המחזור

הקבוע לא היתה מוגשת בקשת המיזוג.

הבקשה היתה מוגשת, אבל הבקשות לאי אישור היו אחרות ולא עניין המחזור.

אם כך, ההודעה כפי שתפורסם ברשומות היא זו: בהתאם לסעיף 17(א)(2) לחוק

ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988 (להלן החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הנני

1. סכהום בסעיף 17(א)(2) לחוק, במקום 20 מליון שקלים חדשים, יהיה

50 מליון שקלים חדשים.

ומה עם האמירה שלא תהיה העלאה של הסכום בשנתיים הקרובות?

זוהי הצהרה לפרוטוקול ולא חלק מההודעה הזו.

הוועדה מאשרת את השינוי.



צו מכר דירות(טופס של מפרט)(תיקון). התשנ"ו-1995

אנחנו עוברים לבקשת משרד השיכון והבינוי כפי שהועברה אלינו על ידי המנכ"ל.

אני מבקש לשמוע מהיועצת המשפטית לוועדה, מה משמעות הבאת הנושא לידיעת חברי

הוועדה.

אי בנדלר;

אני יכולה לומר שקודמך בתפקיד לימדני במקרה מסוים שהובא לידיעת הוועדה, כי

מכיוון שמה שהובא לידיעתה לא נשא חן בעיניו - הוא לא רואה בכך משום הבאה לידיעה.

קשה לי לומר מה התוקף המשפטי של הבאה לידיעה. הייתי אומרת שהעניין הוא יותר

במישור הציבורי מאשר במישור המשפטי.

בעקבות תלונות של רוכשי דירות והרשות להגנת הצרכן, מצאנו לנכון להבהיר את

הנושא של מערכת לאספקת גז המצויינת היום כאלטרנטיבה הכלולה או לא כלולה במפרט.

במחשבה נוספת, אנחנו סבורים שצנרת הגז היא כמו שאר הצנרות בדירה, האמורות להיות

חלק מהדירה עצמה, ולפיכך היא כלולה במחיר הדירה. מה שקרה בפועל הוא שהקבלנים לא

ציינו זאת, וזה יצר פתח לחברות הגז לפנות לרוכשי הדירות ולגבות מהם תשלום, למרות

שהתשלום נגבה במחיר הדירה.

על מנת להסיר ספק, אנחנו מציעים את התיקון הזה. אנחנו מדברים על המערכת

לאספקת גז, על הצנרת הראשית ולא על שינויים פנימיים בתוך הדירה.

ד' בוצר;

עם הקמת מינהל הגז בנובמבר 1993. אחד הדברים הראשונים שהופגזנו בהם היה הנושא

הזה. מן הרגע הראשון ראינו שהמצב הקיים אינו מקובל עלינו, ועשינו כמיטב יכולתנו

כדי להזיז עת העניין. מערכת ההתכתבויות עם משרד השיכון התחילה עוד בפברואר 1994.

עלינו להודות לחבר הכנסת ורדיגר, שבין היתר העלה הצעת חוק משלו שאינה חופפת להצעה

זו אלא בקוים כלליים. חיינו בתכתובת עם גבי גבאי, ואני שמה לציין שהם קיבלו את

ההצעות שהעלינו. אני מאמין שהחוק הזה יגרום לכך שלא יצטרכו לשלם מחיר כפול, פעם

במחיר הדירה ופעם בתשלום לחברת הגז. היו מקרים שהתשלום הגיע ל-1800 שקלים. אנחנו

חושבים שזהו גזל. בכל המקרים התקדימי ים של תביעות צרכנים נגד חברות הגז שחייבו

אותם בתשלום, בית המשפט תמיד חייב את הקבלן לשלם.

זומנו לארגון הקבלנים, והם ביקשו לשמוע את חוות דעתנו. אני רוצה לציין כי

קיבלנו מהם התייחסות חיובית לשינוי המוצע.

אני עורך דין המייצג את התאחדות חקבלנים. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות

בהמשך לדבריו של מר בוצר, אני לא מבין כיצד יכול להיות כפל תשלום. הסכום

הזה יכול להיות כלול במפרט או לא כלול. אם כתוב שהוא כלול, ותבוא חברת הגז

ותדרוש את המחיר, הקבלן מפר את ההסכם. בשביל זה ישנם בתי המשפט. אם כתוב במפרט

שזה לא כלול, חברת הגז רשאית לדרוש את התשלום, ואין כאן כפל תשלום.

עם כל הכבוד לגבי גבאי, נראה לנו שהשר חרג מסמכותו. אם נסתכל על טופס המפרט

ועל החוק שהסמיך את השר להתקין את המפרט, נראה שהמפרט הוא מסמך מסגרת המתאר מה

מעלית, היבור כזה או אחר. לשר אין כל סמכות לכפות את המחיר.

הכניסו את מחיר החיבור לגז למחיר הדירה, וצריך לשלם גם עליו את מס הרכישה ושכר

טירחת העורך-דין. איני יכול לרדת בעניין זה לסוף דעתו של מר בוצר, היכן ההגנה על

הצרכן.



אם נסתכל על טופס המפרט, מדובר על צנרת. ברור שלא מדובר רק בצנרת שבתוך

הדירה. מדובר בצנרת חשמל ובצנרת מים, אבל כאשר מדובר על צנרת חשמל סעיף 4.4 מדבר

על חיבור הבניין לרשת החשמל, ונאמר שם כי המחיר אינו כולל את חיבור הדירה לרשת.

ישנם חוזים בהם כותבים קבלנים כי המחיר כולל את חיבור הדירה לחשמל, ויש חוזים בהם

אין זה נכלל. איפה הזעקה לשמירת זכויותיו של הצרכן בעניין זה? כך הדבר לגבי

חיבור לביוב, חיבור למונה המים, חיבור לטלפון חיצוני - כל רכיב במפרט אומר אם יש

או איו חיבור כזה. אני לא מבין מהיכן שואב השר את סמכותו לכפות את הפריט הזה

המתווסף למחיר הדירה.

ג' פת;

יש לנו רתיעה מלשלוח את הצרכן לבתי המשפט. הוא יכול לחכות בינתיים 3 שנים בלי

גז, משום שיש ויכוח מי ישלם. באזור הווילות בקרית קרי ניצי, בגבעת הברושים, הבתים

מחוברים לגנרטור המספק להם חשמל, משום שלא הובהר מי יספק את החיבור לתשתית החשמל.

גז הוא כמו תקרה או רצפה בדירה, ואילו אתה אומר שזה לא דבר מובן מאליו. אני אומר

שזה צריך להיות מובן מאליו, כמו צנרת מים או צנרת ביוב. למה לכם להיכנס לוויכוח

שטותי כזה עם ציבור הצרכנים. מדובר הרי בכסף קטן מבחינת מוכר הדירה. הצנרת צריכה

להיות עד פתח הדירה. אני לא חושב שהשר חרג מסמכותו בעניין זה. אני מניח שהוא גם

קיבל יעוץ משפטי.

י י גברי;

הצנרת גם לפי הנוסח הקודם חייבת להיות מותקנת. לא יכול להיות שלא יהיה חיבור

לגז מהמיכל המרכזי ועד לפתח הדירה. השינוי היחיד הקיים בין הנוסח הקודם לנוסח

הנוכחי, שהוא כולל את עלות החיבור במחיר הדירה.

אתם מחברים את הצרכן לרשת הגז, מדוע לא תתנו לו מוצר מוגמר, כדי שלא יצטרך

ללכת לעורך דין שיעלה לו יותר מ-1800 שקל. לא כדאי להתנגד לדבר שהצרכן רואה בו

משהו שמגיע לו באופו טבעי.

ז י אפיק;

לא רציתי להתערב, אבל לאחר ששמעתי את נציג הקבלנים, אני חייב לומר את דעתי

בנושא. כפי שהדגיש חבר הכנסת פת, אנו מכירים את המציאות. נכון שגם על פי המצב

הקיים, אפשר להגיע לבית המשפט כדי להתדיין. מה שקרה בשטח הוא שנאמר לקונה הדירה

שזה לא כלול. חברת הגז אמרה לצרכן שלא מחברים אותו אם לא ישלם, והדייר היה צריך

להתדיין על כך בבית המשפט. לשמחתנו, ברוב המקרים הוא גם זכה. אני חושב שההשוואה

בין גז ליושמל היא לא עניינית. נכון שלשר יש שיקול דעת והוא יכול לומר אם זה כלול

או לא כלול, אך מטבע הדברים הוא השאיר זאת לצדדים. מעולם לא שמעתי שחברת החשמל

דרשה מצרכן תשלום עבור הכבלים הנמצאים בקיר, לעומת זאת שמעתי על עשרות תביעות בהו

חברת הגז דרשה תשלום, משום שהקבלן לא שילם עבור הצנרת.

אם יש בעיה, סמכותו של השר להתערב ולומר מה כלול ומה שייך לדירה. אשר לטעון

שזה יעלה את מחיר הדירה, היועץ המשפטי של התאחדות הקבלנים הרי יודע שזה לא

רציני. כמה כבלים של גז לא יעלו את המחיר ולא יוסיפו על מס הרכישה. דווקא מה שאתם

מציעים, להשאיר את המצב הלא ברור הקיים, מוכיח שצריך להתערב בעניין ולומר שזה

כלול. לשר השיכון יש לדעתי סמכות לבוא ולומר שזה כלול. ברז מחובר כלול, צינור

מחובר כלול, כבל חשמלי כלול וגם צנרת גז. אני חושב שהוועדה צריכה לקבל את התיקון,

והוא ישמור על כבודם של חברות הגז והקבלנים.

היו"ר צ' הנגבי;

אקריא את נוסח הצו. צו מכר דירות (טופס של מפרט) (תיקון), התשנ"ו-1995; בתוקף

סמכותי לפי סעיף 3(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973. ובידיעת ועדת הכלכלה של

הכנסת, אני מצווה לאמור; 1. בתוספת לצו המכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974.



בסעיף ב', פסקה 4, במקום פרט 4.7 יבוא: 4.7 מערכת לאספקת גז: סידור מרכזי/דירתי

של מערכת לאספקת גז, על כל מרכיביה ואביזריה, החל ממתקן האספקה לגז (מיכל או צובר

דירתי/ביתי/שכונתי) עד לברז הגז הראשי שבדירה; לא כולל נקודות גז נוספות בדירה.

המערכת לאספקת הגז והתקנתה - כלולים במחיר הרכישה; ציוד המצוי בבעלות חברת הגז

(מיכלים צוברים, וסתים, מונים וכיוצא באלה) המושאל לרוכש הדירה - אינו כלול במחיר

בנימיו בן אליעזר - שר הבינוי והשיכון.

י י קרול;

אני מייצג את סוכני הגז. אני נדהם מיצירת אווירה כאילו מדובר ב-1800 שקל.

מישהו מגזים, טועה ומטעה. הוא לקח מקרה קיצוני שאינו מייצג את המציאות. אני מברך

על יוזמתו של שר השיכון, אך מצטער שאיחרה ב-5 שנים. צריך להבין את הפרקטיקה בשטח:

יש כאן הרחבה כללית מאד מבלי להתחשב במציאות בשטח שאינה חד-משמעית. אנחנו חיים

במציאות בה ישנם חוזים קיימים, והחקיקה הזו ללא ספק כל כך גורפת, שאם לא יגדירו

למה היא שייכת, ייווצר תוהו ובוהו וניקלע לבתי משפט.

אם אני מבין נכון, הכוונה היא למערכות גז מרכזיות בלבד. אם לא, כדאי שתבהירו

זאת. הניסוח הזה מדבר על כל מערכת גז, כולל מערכת פרטית, למרות שמה שהבנתי בתחילת

הדרך הוא שמדובר בגז מרכזי.

הדברים כתובים.

אני מבין שמדובר גם על צמודי קרקע בכל יחידה שהיא. כך כתוב. ישנם חוזים בשטח,

שאינם דומים למה שכתוב כאן.

זו אינה חקיקה רטרואקטיבית.

צריך להגדיר ממתי היא חלה. אני מניח שכולכם מכירים את השטח, כל אחד בתחום בו

הוא עוסק. תרשו לי להציג את המציאות בתחום בו אני עוסק. יש לנו הסכמים עם קבלנים

אשר לא מכרו את כל הדירות. בחלק מהדירות הצנרת איננה חלק אינטגרלי מהמפרט הטכני,

ואילו על פי הצו הזה אין להם עוד שיקול דעת, וכך יווצר מצב בו יצטרכו לערוך חוזים

חדשים עם הדיירים הרוכשים. אנחנו לא מתכוונים להיכנס למאבקים, אנחנו מתכוונים

לבצע את העבודה שלנו. אני חושב שמישהו צריך לתת את הדעת על המצב שאינו מאפשר

מסלול ירוק, כפי שנשמע כאן.

התקנה הזו היא כל כך גורפת, שהיא מביאה בחשבון גם את תליית המונה בזמן חיבורו

של הדייר. מה קורה עם דייר שעוזב את הבית ולוקח את המונה איתו, האם גם הדייר החדש

יהיה משוחרר מתשלום? על פי התיקון הזה, כל תליית מונה היא ללא תשלום, כי הקבלן

ישלם רק פעם אחת. דייר יכול להתחלף, ומה קורה אז?

יש פרוצדורה של העברת בעלות.

ואם הוא לא מעביר את הזכויות שלו? יש פרוצדורה, אבל המציאות היא שדייר שעוזב

רוצה לקבל את הפקדון. מפרקים לו את המונה, הוא מקבל את הפקדון שלו ובא דייר חדש.

האם הדייר החדש יצטרך לשלם עבור תליית מונה? האם מותר יהיה לי לחייב אותו?



די בוצר;

זה מה שאתם עושים היום.

י' קרול;

מותר לנו לעשות את זה היום, כי אנו גם מבצעים עבודה.

אופיר כהן;

על פי הצו אתה יכול להמשיך לעשות את זה, כי הצו לא הל על כל דבר המתייחס

לרכוש.

י' קרול;

אני מדבר על התקנת הציוד. האם כיום מותר לי לגבות פקדון עבור התקנת הציוד?

אני הוא זה העומד בהזית מול הדיירים.

אי גלר-צבן;

על ההתקנה הראשונה אסור לך לגבות, כי הקבלן גובה בשבילך.

י י קרול;

ועבור התקנה שניה?

א' גלר-צבן;

לא, אתה מקבל פקדון מהדייר.

י י קרול;

כאשר הדייר עוזב ולוקח את המונה איתו, הוא מקבל את הפקדון.

אי גלר-צבן;

ואז אתה מקבל מהדייר החדש את הפקדון.

י י קרול;

ומה עם מחיר העבודה?

אי גלר-צבן;

אתה מכניס את המחיר למחיר הגז בו איזה מחייב את הצרכן .

י י קרול;

זו אמירה כללית של מי שלא מכיר את המערכת.

אי גלר-צבן;

מה קורה בחברת החשמל כאשר מחליפים מונים?



ח' גבאי;

חוק המכר מגדיר על מי מהצדדים חל התשלום. מי שמוגדר כקבלן המוכר דירה, הוא זה

שהתשלום חל עליו, ולא על מי שמוכר דירה ליד שניה. הצו אינו חל במקרה זה.

היו"ר צ' הנגבי;

מה המצב המעשי ובאיזו רקיקה הוא מופיע, כאשר מדובר בדירות מיד שניה וכאשר

מבקשים לקנות מונה נוסף.

ישנם חוקים הנוגעים למשרד האנרגיה או לחברות הגז, אבל לא החוק הזה. החוק הזה

שבאחריות שר השיכון, חל על מוכר דירה ועל קבלן המוכר דירה. יש צמודי קרקע בבניה

עצמית ויש צמודי קרקע שקבלן מוכר. אם מדובר בקבלן, דין הדירה כדירה בבניין רב

דירות, ואם אדם בונה לעצמו את דירתו, החוק הזה אינו חל. הוא גם לא חל על רכישת

שרותי קבלנות. ישנם חוזים אחרים הנוגעים לעניין.

י י קרול;

הושאלה הרושובה ביותר, עליה אני מצפה לקבל תשובה, היא מה קורה במציאות בה יש

הסכמים קיימים בין קבלנים לבין חברות הגז. האופציה כפי שהחקיקה איפשרה עד היום

נוצלה, ולעומת זאת ברקיקה החדשה אין לקבלן כל אופציה מול הדייר אלא לכלול את

התשלום. איפה אנחנו עומדים מול הקבלן ומול הדייר על פי המציאות החדשה.

ח י גבאי;

בהמשך לדבריו של מר דוד בוצר, אני רוצה להוסיף את הסיכום שבינינו לבין משרד

האנרגיה בנושא זה ובכל הנוגע להגדרה הקשורה למערכת אספקת גז. ידוע לנו שמשרד

האנרגיה ומר בוצר מוציאים הנחיות לחברות הגז הדנות בעניין זה, על מנת להבהיר

דברים שלא היו ברורים עד כה. הצו הזה הוא פרי פעולה משותפת של המשרדים.

אשר לתחולה, יש כלל משפטי האומר שתחולת הצו היא מיום פרסומו ברשומות, ובוודאי

שאין כוונה לחקיקה רטרואקטיבית. זה מופיע גם בחקיקות מישנה אחרות: חוזים שנחתמו

לפני הפרסום ברשומות, לא יחול עליהם הצו. חוזים שייחתמו אחרי הפרסום ברשומות,

בשעה שיש חזקה שהצו כבר ידוע - אני מקווה מאד שייעשו בכפוף לאמור בצו.

קריאה;

זו אינה תשובה לשאלה שלנו. התוצאה תהיה שכל הקבלנים בישראל יהיו בתהליכים

משפטיים נגד חברות הגז.

מדובר במספר לא גדול של תביעות, לעומת 40 אלף דיירים שיש להם היום סכסוך עם

חברות הגז והקבלנים.

אני מנכ"ל "סופרגז". יש לנו הסכמים ברורים עם הקבלנים, והם חוקיים בתכלית.

מוגדר בהם מה אנו גובים מן הקבלן, ומה אנו עתידים לגבות מהצרכן. בהסכם נאמר כי

סידור מרכזי באמצעות מיכל ביתי או שכונתי, הכנת צנרת עד הדירה וצנרת לאספקת גז

כלולים במחיר הרכישה. זה מופיע במפרט של הקבלן עם רוכש הדירה. כל שאר הדברים

אינם כלולים. לפי מה שכתוב בתקנות החדשות, כל המערכת על כל חלקיה כלולים במחיר

הדירה.

כל הציוד הפנים דירתי אינו כלול, אלא עד לנקודת הגז המרכזית.

צ' טלגי;

יש לי את מפרט ההתקשרות בין הקבלן לצרכן, וזה לא כלול כאן. כתוב כאן שהתשלום

הוא עבור ברזי הביטחון, נקודות הגז, מקדמות גז, בדיקת מכשיר, ציוד משותף, המונה -

בדיקתו וחיבורו, חיבור הדירה לרשת הגז, פקדון וכדומה. כל אלה משולמים על ידי

הצרכן לחברת הגז.

כל מה שמחוץ לדירה, כלול במחיר הדירה.

אני מוכן לקבל ברצון את מה שאתה אומר. לדאבוני, את הפירוש יתן בית המשפט. כפי

שהדבר מנוסח כאן, זה יהיה לרעתנו. בהסכם הביצוע מדובר בהתקנת מונה ואביזרים בסכום

של 300 שקל, פיקדון, מקדמת גז, מרכזי וריכוז מונים - בסך הכל 795 שקל, כולל מע"מ

ומסים. אנחנו לא מגיעים אף פעם ל-1800 שקל.

כשגם הקבלן גובה וגם חברת הגז גובה, זה מגיע ל-1800 שקל.

יש להבין שלא כל הדיירים נכנסים לדירה בעת ובעונה אחת. דייר שנכנס כעבור חצי

שנה או שנה, חברת הגז לא תקבל מהקבלן את הכסף תמורת חיבורו לרשת הגז.

אני חושב שיש לנסח את התקנות מחדש ובעזרתנו. גם אנו בעד דברים ברורים בתכלית.

צריך להיות ברור מה מקבל הצרכן במסגרת רכישת הדירה, ומה הוא חייב לשלם לנו. כך

אנו נוהגים לאורך כל השנים, ואנו מעוניינים שכך יהיה גם להבא. אני חושב שמשרד

השיכון היה צריך להיוועץ בנו, ולנסח את הדברים מחדש, כך שיהיה ברור לכולם - גם

לבתי המשפט - מה מגיע לנו ומה מגיע לצרכן במסגרת רכישת הדירה.

מה לא ברור בנוסח הנוכחי?

כפי שקראנו זאת, מישהו יכול לפרש כאילו לא מגיע לנו דבר, גם לא עבור חיבור

המערכת.

מהי משמעות המילים הכלולות בצו הזה: ציוד המצוי בבעלות חברת הגז (מיכלים

צוברים, וסתים , מונים וכיוצא באלה) המושאל לרוכש הדירה, אינו כלול במחיר הרכישה.

כאשר אני בא לחבר את המונה הדירתי, אני צריך לשלוח מישהו שיעשה את העבודה

הזו. הוא צריך לבוא עם אביזרים מסויימים, ואני חושב שמגיע לנו תמורת זה.



אי בנדלר;

האם לא מדובר באביזרים הדירתיים הכלולים כאן בסוגריים?

צ' טלגי ;

חלק נמצא בתוך הצנרת. עבור כל מה שנמצא בתוך הקירות, איננו גובים אגורה

שחוקה. אנהנו גובים עבור ההיבור, הבדיקה והאביזרים הנוספים הבאים אחר כך. אני

חושב שמגיע לנו שנשב עם הקבלנים, עם ארגוני הצרכנים ועם נציגי המשרד, כדי לקבוע

במפורש מה מגיע לנו ומה לא. יש לנו הסכמים עם קבלנים החלים על עשרות אלפי יחידות

דיור. מהם לא נוכל לגבות כסף, כי התחייבנו שניגבה אותו מהצרכנים, מצד שני הצו

החדש מורה לקבלנים שהם חייבים לכלול את הכל במחיר הדירה.

גי פת;

הצו הוא עתידי ואל רטרואקטיבי , אם תחיל את הצו על ההסכמים התקפים, יהיה זה

צו רטרואקטיבי.

צ' טלגי;

אם קבלן בנה 12 דירות ומכר 6 מהן, הקונים יודעים מה הם חייבים לשלם לנו. עבור

6 הדירות הבאות, הקבלן לא יכול לדרוש מהצרכן שישלם לנו את מה שמגיע לנו. בהתאם

לצו הזה, הוא לא יוכל לגבות דבר. אנו נקלעים בין הפטיש לבין הסדן. הצו אינו

מתייחס להסכם בינינו לבין הקבלן.

ד' בוצר;

אני חושב שחברות הגז צודקות, וצריך לדבר על תחולת החוק, אבל איני מקבל את כל

מה שהן אומרות. לגבי בתים הנמצאים בתהליך בניה, אין ויכוח, אבל לא יתכן שחברת הגז

תחתום עכשיו הסכם לעשר השנים תבאות עם קבלן. לגבי מה שכבר הותחל בבנייתו, מה

שחברות הגז אומרות מקובל עלי, אבל אתה לא יכול לקבוע שההסכם יחול עד אינסוף.

אי בנדלר;

גבי גבאי דיברה על חוזים שנחתמו בין מוכר דירה לרוכש דירה, ועליהם לא יחולו

הוראות הצו הזה. דהיינו הם יחולו על כל חוזה חדש בין קבלן לבין רוכש דירה. מה

שמבקשים נציגי חברות הגז הוא, שהצו הזה לא יחול על כל בית שלגביו יש חוזה בין

חברת הגז לבין הקבלן. דהיינו גם אם קבלן חתם חוזה עם חברת גז על בית שיש בו 32

דירות, החוזה בין הקבלן לבין רוכש הדירה יכול להחתם רק בעוד שנתיים, וחברות הגז

רוצות שהצו הזה לא יחול על אותן רכישות.

היו"ר צ' הנגבי;

למה מפריע לך שבאותו מבנה שיש בו 12 דירות ולגבי 6 מהן כבר נחתמו חוזים בין

הקבלן לרוכשי הדירות, שלגבי דירות אלו לא יחול הצו, אך הוא יחול מעתה והלאה על כל

דירה שתירכש?

י י קרול;

כי הקבלן לא ישלם לחברת הגז וגם הצרכן לא ישלם.

מי שנפגע מכך הוא רק הצרכן, וזה מה שאנחנו לא רוצים שיקרה. יתחיל ויכוח, מי

ישלם עבור חיבור הדירה. הקבלן יאמר שהוא לא משלם, חברת הגז לא תבצע את החיבור ללא

תשלום, ואז השגת בדיוק את ההפך ממה שהצו רוצה להשיג.



חי גבאי;

אני לא סבורה שהצרכן הוא זה שייפגע. אם לצרכן יש הסכם עם הקבלן והמפרט יחול

עליו, אז הקבלן יהיה חייב לספק לו את התמורה לפי מה שכתוב פה. עובר זמן עד לפרסום

הצו, כלומר יש פסק זמן להתארגנות של הקבלנים וחברות הגז. דווקא מה שמועלה עכשיו

היה הבסיס לבעייתיות בשטח, אשר הביאה לחקיקה הזאת. מה שקרה הוא שבמקום שקבלן יעשה

מכרז ויקח את חברת הגז שתציע את המחיר הנמוך ביותר, על מנת להוזיל את שרותי חברות

הגז לצרכן, עושים הסכמים על כמה תשלמנה חברות הגז לקבלן, על מנת שתהיה להם הזכות

להתקין את הצנרת שלהם, והצרכנים יהיו כבולים בידיהם. גם בתקופת הביניים הזו, לא

הצרכן הוא שייפגע. יכול להיות שתהיה בעיה לגבי מספר דירות, כאשר הקבלן יאמר שהוא

צריך לתת את המוצר ולשאת בהוצאות. דווקא זה יגן על הצרכן מפני הענקים, וימנע מצב

בו שני הענקים יתנפלו על רוכש הדירה. אם היינו בטוחים שכאשר יש הסכם בין הקבלנים

לבין חברות גז, הדבר בא לידי ביטוי מפורש בחוזה המכר, יכול להיות שלא היינו

מגיעים למצב בו אנו נזקקים לתיקון הזה. הצרכן היה צריך לדעת את זה מראש, ולדעת

מהם חובותיו וזכויותיו. הבעיה היא שהמצב בשטח אינו כזה, ולכן גם כאשר יש הסכם בין

חברות הגז לבין הקבלן, אין זה ברור שהצרכן יודע שהוא צריך לשלם לחברות הגז. ברוב

המקרים בהם מטפלת הרשות להגנת הצרכן, היה זה משום שלא סימנו את מה שצריך לסמן.

לפני מספר חודשים נחתמה אמנה בנושא הגז על ידי השר שחל, אך היא לא הוצאה מן

הכח אל הפועל. השר גונן שגב ביקש לשנות את הסעיף המדבר על גבייה מצרכנים או

מהקבלן בגין חיבור הדירה למערכת הגז. חברות הגז הגיעו להסכם עם מנכ"ל משרד

האנרגיה, כך שהחברות פועלות בהתאם להתחיבויותיהן.

חברות הגז אינן מתנגדות לצו שהוצא על ידי השר. מנכ"ל המועצה לצרכנות יודעת את

עמדתנו. אמרנו לה שהצו צריך להיות ברור לכל, ואין בכוונתנו לעשוק את צרכני הגז.

היום יש לקבלן התחייבות של חברת הגז לבצע את העבודה חינם, ולגבות את התמורה

מהמשתכן. אם הקבלן טרם חתם הסכם לגבי שתיים-שלוש דירות מתוך בית דירות, כאשר

יחתום את ההסכם יהיה חייב על פי הצו לכתוב שהדירה כוללת את מערכת הגז. הניזוק

היחיד הוא חברת הגז, כי הקבלן לא ישלם לחברת הגז אלא יאמר שיש לה הסכם שתבצע את

העבודה חינם, וגם הדייר לא ישלם לנו. הוא ישלם אולי לקבלן, שכן מערכת הגז כלולה

במחיר הדירה. יוצא שחברת הגז תבצע את העבודה ולא תיגבה את הכסף.

אני מציע לכם לשקול: אם הצו טוב לצרכנים, יואל נא שר השיכון לפטור את החברות

מהחוזה שלהן עם הקבלנים. לא יכול להיות שיטילו עלינו את כל ההוצאה. אנו נבצע את

העבודה ולא ניגבה את הכסף. אם רוצים להשיג את טובת הצרכן, אנחנו לא צריכים לצאת

ניזוקים. ישחררו את חברות הגז מחוזים קיימים, בהם התחייבו כלפי הקבלנים לבצע את

העבודה חי נם.

אפשרות שניה שאולי כדאי לשקול אותה היא, שהצו יחול רק על בנינים שהיתר הבניה

שלהם ניתן החל מיום פרסום הצו.

רוב הדברים כבר נאמרו על ידי היועצת המשפטית של משרד השיכון. אלה שדיברו כאן

במקום לדאוג לטובתו של הצרכן, העסקאות נעשו בין

הקבלנים לבין חברות הגז. במקום להשאיר לצרכן את הבחירה בין חברות הגז, נעשו

עסקאות בין הקבלנים לחברות הגז. אותה חברת גז שנתנה לקבלן את בניית המערכת, ואולי

מימנה לו לפעמים את המערכת, זכתה בחוזה שהוכתב לצרכנים. לגבי חוזי הצרכנים, ברגע

שהוזמו עליהם אי אפשר להחיל עליהם דבר אחר. אשר לחוזים בין קבלנים לחברות גז, על

בתים שטרם ניבנו, בדיוק לשם כך קיים הצו הזה, ויש להקפיד על כך שהצו יחול על אותם

חוזים.

מאחר והדברים מגיעים רק לידיעת הוועדה ולא לאישורה, אני מציע שפרוטוקול הדיון

כאן יועבר למשרד השיכון. אילו הייתם נדברים לפני הדיון כאן, יכול להיות שהייתם

מגיעים להסכמה. השאלה היא אם זה הל על בתים מכורים למחצה או לא. זה נוגע אולי

לאלפי דירות, בעוד שהצו המוצע לנו צריך לחול בעתיד על מאות אלפי דירות.

אני מציע שנעביר את תוכן הדיון למשרד השיכון, נשמע בעוד 3-4 שבועות את

הסיכומים שלו לאחר הבירורים שיקיים עם הגורמים השונים, ורק לאחר מכן נרשום

שהדברים הובאו לידיעתנו.

היו"ר צי הנגבי;

האם נפגשתם עם השר?

צי טיגר;

איש לא פנה אלינו ולא נפגשנו. ביום חמישי קיבלנו את ההודעה על כך, והיא הגיע

אלינו בהפתעה. הנוסח המובא לכאן הוא גורף, ומכניסים אותנו לסד שלא נוכל לעמוד

בו.

מ' דקל;

הנקודה הבעייתית היא בניינים שחלק מהדירות בהן נמכרו וחלק לא. לגבי הדירות

שטרם נמכרו, נאמר כי את מחיר העבודה ישלמו הצרכנים, כלומר קיים כאן סיכון לחברות

הגז, והן יכולות לגבות את הסכום מהקבלנים.

אי גלר-צבן;

נאמר כאן כי אילו דיברנו קודם, אפשר שהיינו מגיעים לידי הסכם. אני רוצה לומר

שדיברנו הרבה קודם. כל הנושא של חיבור הגז לדירות התחיל לפני למעלה משנה, עוד

לפני שנהתמה אותה אמנה פופולרית. היו הרבה מאד דיונים במשרד האנרגיה בתקופת השר

הקודם, אך בסופו של דבר לא הגענו להסדר. ואמנם ארגוני הצרכנים לא חתמו על אותה

אמנה, משום שלא הגענו להסדר. זה היה הסעיף הבעייתי, ובגללו הגיעו צרכנים לבתי

משפט. הם נאלצו לשלם אלפי שקלים, משום ששילמו פעם אחת לקבלן ופעם שניה לחברות

הגז. לא הצלחנו לפתור את הבעיה, ובינתיים הצרכן סובל. ככל שנדחה את מתן המענה

לבעיה הזו, הצרכן ימשיך לסבול.

אני חושבת שעוד שבוע-שבועיים לא נפתור את הבעיה. חייבים לתת לה מענה מיידי.

היו לי בתחילה ספקות לגבי הסיפא של סעיף 4.7, אבל הייתי מוכנה לקבלו כמו

שהוא לצורך הפשרה. אם הצד שכנגד מתנגד, בואו נאשר את הצו כפי שהוא, אחרת גם אנחנו

נתנגד, כי גם לנו יש מה לומר על הסיפא של הסעיף הזה.

עי רובינשטיין;

בתחילה הבנו שמדובר במערכת גז מרכזית, שכן יש הבדל משמעותי בינה לבין מערכת

גז בצמודי קרקע. בגז המרכזי כבר בשלב היסודות אנחנו טומנים את הטנק. בשלב בו אין

עדיין לקוחות, הקבלן צריך לנהל משא ומתן עם חברת הגז. לא כך הדבר כאשר מדובר

בצמודי קרקע. כאן אדם בונה לעצמו.

חי גבאי;

כאשר הוא בונה לעצמו, הצו הזה לא חל. זהו צו הנובע מחוק. זוהי וחקיקת מישנה

שהמקור שלה הוא החקיקה הראשית.



ע' רובינשטיין;

יש להפריד בין הדברים. לפי דעתי, ניתן לאפשר לצרכן לאחר שקיבל את ביתו

מהקבלן, וכאשר ברור לחלוטין מי הקונה, שבשלב הזה ייעשה מכרז בין חברות הגז. זה לא

דומה למצב בו יש מערכת גז מרכזית. כאשר הצרכן קיבל את הבית, הוא יכול לערוך את

המכרז בין החברות. בשלב זה אין צורך בעבודה המוקדמת, אלא להניח מיכלי גז ולהעביר

את הצנרת.

היו"ר צ' הנגבי;

איני רואה כאן מגמה לדחות את ההחלטה או לוותר על הרעיון העומד ביסודו של הצו,

כדי שהצרכנים לא ייקלעו למחלוקת שתגדיל את הנטל עליהם. ממילא לא נוכל לסיים את

הדיון היום אלא במסגרת דיון נוסף, שאני מקווה כי ייערך בהקדם.

מכיוון שהובהרו כאן כל הבעיות הנובעות מהניסוח, ייתכן שצריך יהיה להוסיף לו

פרטים מבהירים. אני מציע שתשבו פעם נוספת. כאשר תודיעו לנו שהגעתם להסכמה, נכנס

בדחיפות ישיבה לצורך סיכום הדיון. אם לא תהיה הסכמה, נכנס את הוועדה לכל המאוחר

בעוד שלושה שבועות, על מנת להביא את הנושא לסיכום. ממילא אין לנו סמכות לכפות

עמדה.

חי גבאי;

הדבר היחיד הדורש התייחסות הוא התחולה: אני מציעה את הצעתו של חבר הכנסת פת.

כולנו יודעים מה הבעיה, ואין צורך בשיחות נוספות. יש חילוקי דעות לגבי השאלה איזה

אינטרס גובר וכיצד מאזנים בין כל האינטרסים. בהמשך להצעתו של חבר הכנסת פת,

הייתי מבקשת שהוועדה תמליץ כפי שתמצא לנכון. המשרד ישקול את ההמלצה ויחזור לוועדה

עם סיכום הנושא. יכול להיות שנקבל את ההצעה של חבר הכנסת פת, לדחות את הפרסום

ב-3-4 שבועות, על מנת לתת זמן להיערכות. זו יכולה להיות גם המלצת הוועדה,

שהפרסום ייעשה רק בעוד חודש.

הכדור ממילא חוזר אליכם, כי אתם תצטרכו לחזור אלינו עם המשפט הנוסף.

ח' גבאי;

לפי הנוסח הקיים היום, התחולה היא מיום הפרסום. אם לפי המלצת הוועדה, המשרד

מתחייב לא להביא את הפו-סום לפני תום החודש שייקבע, זה יתן את מרווח הזמן המתאים

לחברות הגז המודעות לעניין.

ג' פת;

אני חושב שהדיון היום הביא לצמצום הפער, ואני מציע שתגיעו להבנה לגבי הנושאים

שנשארו פתוחים.

היו"ר צ' הנגבי;

אני מניח שגם הקבלנים וגם חברות הגז יודעים שאין לנו סמכות לכפות על השר עמדה

שונה. ירוד עם זאת, לא היינו רוצים למצוא טריקים מילוליים כדי לדחות את ההחלטה,

במידה ונראה שאין הסכמה בגלל שמשרד הבינוי והשיכון עומד על רגליו האחוריות. יש

לכם 3 שבועות כדי לסכם את הנושא ולחזור אלינו.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35}