הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי .290

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי בי בשבט התשנ"ה (3 בדצמבר 1995). שעה 11:45

גי פת - היו"ר

נ' חזן

ח"כ י' לוי

מ' ויסמרק - מנהל אקי"ם

עי מועלם - ארגון הורים ארצי

אי ברק - ארגון ילדים עם צרכים מיוחדים

ח' יגודה - "

י' פיטלוק - "

מי פרלה - "

עו"ד צי אדמון - בזכות

ר' פורת - ית"ד

אי בלר - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

מי לנגרמן - יי

ש' ימין - מנהלת אגף הסעות, משרד החינוך והתרבות

עו"ד אי יפהר - לשכה המשפטית, משרד החינוך והתרבות

אי אהרון - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

אי פרייס - אגף חרכב, משרד התחבורה

יועצת משפטי; אי בנדלר

מזכירת הוועדה; לי ורון

אי ראובני

1.תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה

ולליווי), התשנ"ד - 1994.

2. תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (מפרטי רכב בטיחותי), התשנ"ד -

.1994



תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (מפרטי רכב בטיחותי). התשנ"ד - 1994.

אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון הוא נושא מאד קרוב לליבנו, והגיע הזמן

שנסכם את העניין. מדובר בתקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים, כללים ומבחנים

לזכאות להסעה ולליווי, התשנ"ד - 1994, וכל הנוכחים כאן זוכרים את הדיונים

שקיימנו. הנושא השני הוא למעשה באותו עניין, תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים,

מפרטי רכב בטיחותי, התשנ"ד - 1994. אני מציע שנתחיל עם הנושא השני, ושעמוס

להבי יקריא לנו את הסעיפים בבקשה.

עי להבי;

ע"פ בקשת הוועדה מהישיבה הקודמת, העברתי את התקנות, כפי שנדרשתי לעשות,

אך יש כמה תיקונים קטנים שעשיתי הבוקר עם היועצת המשפטית, ואני אקריא את זה

כפי שזה מונח לפנינו;

תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (מפרטי רכב בטיחותי), התשנ"ה - 1995.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994 (להלן-

החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות בתקנות אלה-

1. "האגף" - אגף הרכב ושירותי התחזוקה של משרד התחבורה.

"גוף ציבורי" - רשות מקומית או ארגון ציבורי החייבים בהסעת ילדים נכים

למוסד חינוך;

היו"ר גי פת;

למה לקרוא להם ילדים נכים?

ע י להבי;

ככה כתוב בחוק. הלכתי לפי לשון החוק.

היו"ר גי פת;

אפשר אולי למצוא שם אחר.

חי יגודה;

ילדים עם צרכים מיוחדים, זה כולל הכל.

אי בלר;

אבל כך אומר החוק.

יי לוי;

זו בושה.

זו באמת בושה. ילד עם בעיות התנהגות שמסיעים אותו לביה"ס לחינוך מיוחד,

והוא יהיה שם שנה אחת, לא צריכים לקרוא לו ילד נכה.



היו"ר ג' פת;

נכון שמבחינה משפטית, זה תקין. בארה"ב, למשל, נמנעים מזה ולא קוראים להם

מוגבלים אלא "ילדים עם צרכים מיוחדים". אני מציע שתחפשו ביטוי אחר, שם החוק

הוא לא תורה מסיני.

נ' חזן;

מבחינה פורמלית צריך להתיר את התקנות ע"פ החוק, אז לפחות בהסברים מותר

להשתמש במינוח אחר. הרי התקנות הם תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים, ע"פ שם

החוק, אבל בשימוש במסגרת התקנות, לפי דעתי אפשר להשתמש במינוח יותר טוב.

אני רוצה להציע שנשאיר את המילה "ילדים נכים" ונגיש הצעת חוק פרטית, אם

ח"כ פת רוצה, הוא יכול להצטרף, בחוק זה נחליף את המקומות בהם מופיעים המילים

'?ילדים נכים", לילדים "מיוחדים". לא נעשה את זה כרגע, נעביר קודם את זה ואח"כ

הכל ישתנה בצורה מסודרת.

מקובל.

מה עוד שיש מספיק זמן לתיקון שמציע ח"כ לוי, מכיוון שתקנות האלה, והחוק

נכנסים לתקפם רק בראשון לספטמבר 95.

מוסכם שבמקום "נכים", יבוא "מיוחדים".

"ילדים עם צרכים מיוחדים"

אבל זה לא יהיה בתקנות.

לא עכשיו. אחרי שנתקן, נתקן את הכל.. נקבע בחוק שגם התקנות יתוקנו בהתאם.

חוק זה הוא להסעות לילדים נכים, אחרי זה זה הפך לילדים בחינוך המיוחד,

תוך כדי תהליך החקיקה, אני רק אומר איך זה מתפתח, ועכשיו מרחיבים עוד יותר את

האוכלוסיה.

זה לא נושא לדיון, אני לוקח על עצמי את האשמה. נמשיך הלאה.



עי להבי;

אני ממשיך במפרט הטכני:

"מפרט טכני" - מפרט טכני להתקנת רכב בטיחותי לסוגיו שהוציא האגף, והמתעדכן

מזמן לזמן בהתאם להתפתחויות טכניות בנושא, והמופקד לעיון הציבור במשרד

האגף ובלשכות המחוזיות של משרד התחבורה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות העבודה

הרגילות של המשרד.

היו"ר גי פת;

זה הספר שעליו דברת?

עי להבי;

כן, והוא אגב מוכן ורק לא הודפס עדיין.

היו"ר גי פת;

כשהוא יהיה מוכן אבקש להעביר אותו גם אלינו.

עי להבי;

"רכב בטיחותי" - רכב להסעת ילדים נכים מאחד משני סוגים אלה;

(1) רכב המתאים להסעת ילדים נכים הנזקקים לעגלת נכים או למכשירים אורטופדיים

ומותקנים בו;

א. מתקן להרמת עגלת הנכים

ב. אמצעי ריתום לנוסעים במושבים ולעגלות נכים

היו"ר גי פת;

כך קוראים לזה "אמצעי ריתום"?

עי להבי;

בכוונה לא כתבנו חגורות בטיחות מכיוון שיש חגורות בטיחות לחוד ואמצעי

ריתום לחוד.

ר' פורת;

צריך עיגון לגלגל, הריתום הוא לנוסע במושב, ולעגלה צריך עיגון.

היו"ר גי פת;

לא אכפת לי שיהיה לעגלה ריתום, אני מדבר על האנשים.

עי להבי;

ג. רצפה שבה מהדקים המוואימים להצמדת מושבם פריקים ועגלות נכים.

ד. משענות ראש למושבי נכים או לעגלות הנכים.

ה. ידיות מרופדות במושבי הנכים.

ו. מראות המאפשרות לנהג לראות את הנוסעים ברכב

ז. מזגן ומתקן לחימום הרכב



ברשותכם, אני חושב שבמקום מזגן ומתקן לחימום הרכב, צריך לכתוב לחימום פנים

הרכב. אני מקווה שאת מסכימה איתי.

ח. ציוד עזרה ראשונה.

ט. דלת חירום.

(2) רכב המתאים להסעת ילדים נכים שאינם נזקקים לעגלת נכים או למכשרים

א. מושבים קבועים לנכים

ב. אמצעי ריתום לכל הנוסעים ברכב

ג. משענות ראש בכל מושבי הרכב

ד. ידיות מרופדות בכל מושבי הנוסעים

ה. מראות המאפשרות לנהג לראות את הנוסעים ברכב

ו. מזגן

מזגן עם מתקן לחימום פנים הרכב.

ז. ציוד עזרה ראשונה

ח. דלת חירום.

לשני סעיפים אלה, יש הערות?

אני חושבת שצריכים להיות פנסים, שכשהנהג עומד ומעלה ילדים, הוא יוכל

להבהב בפנסים צהובים שנראים גם בערפל, שיהיה ברור שהוא מעלה ילדים.

חסר מכשיר קשר, או שזה ברור שיהיה.

אני כתושבת השומרון, רוצה להעיר הערה בקשר לעניין הבטיחותי של הרכבים. יש

הוראה של משרד החינוך שחייב להיות מיגון ברכבים שנוסעים באיזורים רגישים.

זה לא קשור לנושא הזה.

אבל מנסיוני, החברות המסיעות אינם מחייבות דבר זה.

זה נושא חשוב מאד ונדון בו בנפרד, אנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיו את

התנאים לילדים שהם מוגבלים מבחינה פיזית. ענייני המגננה הם לא רק לילדים

מוגבלים מבחינה פיזית, גם לילדים שלא מוגבלים מבחינה פיזית צריך לדאוג להגנתם

מבחינה בטחונית. זה לא שייך לעניין הזה, זה יהיה פועל יוצא של מה שצריך לעשות

לכל ילדי ישראל, צריך לעשות גם להם בנושא הבטיחותי.

אני הייתי רוצה להוסיף את המילה אמצעי ריתום אינדיודואלים, כי יש רכבים

עם חגורה אחת ארוכה שקושרת מספר ילדים ביחד.



היו"ר ג' פת;

יש דברים שהם מובנים מאליו. בכל רכב בחוק יש חגורות בטיחות. לא כתוב

חגורה לאישה, לילד, לסבא ולסבתא.

יי פיטלוק;

אבל נהג לוקח חגורה אחת ארוכה וקושר ארבעה ילדים ביחד.

היו"ר גי פת;

אז הוא פושע. אבל אי אפשר להיכנס לדבר הזה בחוק. אנחנו מדברים על חגורות

בטיחות וכל אחד יודע מה זה חגורות בטיחות. ואם נהג עושה דבר כזה, הרשות

המקומית צריכה להיות מודעת לכך ולהגיד לו, או שישנה את זה, או שלא יעבוד איתם.

י' פיטלוק;

אבל אנחנו לא מדברים על חגורות בטיחות, אנחנו מדברים על ריתום, והנהג

יכול לפרש את זה לפי הבנתו.

ר' פורת;

אמצעי ריתום אישיים לכל הנוסעים.

היו"ר ג' פת;

אפשר להוסיף את זה.

יי לביא;

בתקנות נאמר שצריכה להיות דלת חירום. אנחנו יודעים מתוך נסיון שהרכבים

האלה בד"כ הם טרנזיטים שמסיעים את הילדים הנכים. תוסיף לזה עוד דלת חירום אז

בכלל לא יהיה מקום שם. במקרה, אני ממונה במשרד התחבורה על נושא זה של ההסעות

ואני יודע על מה אני מדבר.

דבר נוסף לגבי מכשיר הקשר. לרוב הרכבים אין מכשירי קשר. רוב ההסעות הם

בתוך העיר, אני לא חושב שצריך להיות מכשיר קשר בתוך העיר.

היו"ר גי פת;

אתם יודעים למה אין לנו רכבים מתאימים? כי אנו חוטאים בחטא הגדול של

"תפסת מרובה לא תפסת". תעבירו את זה. אם יש לכם אח"כ תיקונים, אז נעשה

תיקונים. יש תיקונים כמו "רתימה אישית" שאני מבין את התיקון, אבל אורות

צהובים, מהבהבים, כל מכונית שנעצרת צריכה להבהב. אל תעשו מזה עולם אחר לגמרי.

בואו נדבר בהגיון, לגבי ילדים שלא זקוקים למכשירים אורטופדיים, הרשות המקומית

תתקשר עם בעל מונית, או מכונית פרטית, ותגיד לו שיוסיף דלת חירום?

אין לי בעיה, אנחנו יכולים לקיים עוד ישיבה בעוד חודשיים, נשלח את זה

לדיון, לבדיקה. אבל צריך הגיון, לתקן ולהוסיף, תמיד אפשר. אני רק אומר שעש

שהגענו לנקודה הזו, בואו נמשיך הלאה. אני לא יודע אם צריך דלת חירום, כי היא

יכולה להיות גם מסוכנת. דלתות אפשר לפתוח, ואני לא יודע אם זה יהיה טוב שתהיה

עוד דלת לארבעת הדלתות הקיימות.



י' לוי;

אני הייתי מציע במקום "דלת חירום" , לכתוב "יותר מדלת אחת".

אי יפהר;

יש לי שאלה ליועץ המשפטי של משרד התהבורה לגבי הפריט: ציוד לעזרה ראשונה.

לכאורה, לפי תקנות התעבורה יש חובה שיהיה ציוד עזרה ראשונה לרכב שמסיע אנשים.

לפיכך, יש פה חזרה על דבר שלכאורה נראה מיותר. אולי תסביר למה יש צורך להוסיף

את זה כאן.

שי ימין;

רציתי לדעת אם הוראות ותקנות משרד התחבורה, מחייבות סימון רכב שמסיע נכים

במקום שגלוי לעיין. ראיתי את זה בארה"ב אני חושבת שזה דבר ללא השקעות כספיות

לקבלנים, או לבעלי הרכב, אבל הוא מאד מהותי לציבור הנהגים. זה סימון של עגלה

על גבי הרכב.

רבותי, אנחנו מדברים באנשים. אנחנו מדברים על רגשות.

זה עניין בטיחותי ממדרגה ראשונה מפני שנהגים צריכים לדעת על רכב שמסיע

נכים ועוצר להוריד או להעלות נוסעים.

היה דיון על הנושא הזה לגבי סימון מכוניות נכים, והנכים בקשו שלא יהיה

סימון. למה צריך להדביק סמלים? הרי הם רוצים שיתייחסו אליהם כאל נורמלים לכל

דבר, והם נורמלים לכל דבר.

אבל העובדה שהוא יושב על כיסא גלגלים היא גלויה לעין.

מספיק שהוא יושב על כיסא גלגלים הוא לא צריך להכריז על זה ברהובות.

כולנו נלחמים להעביר חוקים, יצחק לוי מוציא את הנשמה להעביר חוק לדיור

בקהילה, וחוק תכנון ובניה, ומה אנחנו עושים פה? מה שחשוב הוא שיסעו בטוח, לא

מבחינה בטחונית, ליווי בהסעות. לא צריך להתמקד כל הזמן בעוד תוספות, הרי בסופו

של דבר לא נעמוד בתשלומים של ההסעות.

אני אלך לפי מספר הערות שהועלו כאן. עניין של מכשיר קשר: היום יש פלאפון

בכל אוטו ובמכוניות האלה בוודאי. אני מציע שלא לחייב. אפשר להוסיף עוד ועוד

אביזרים, אבל לאן נגיע?

אור זה מיועד רק לרכב בטחון, אין לשום רכב אחר רשות לשים

כובע מהבהב. אבל לעומת זאת, לכל רכב היום יש ארבעה אורות מהבהבים שכשהוא רוצה

הוא יכול להפעיל אותם ואז הם מהבהבים, וזה משמש לאזהרה המבוקשת.

דבר שעלה תוך כדי הדיון, אני מציע שנכתוב בסעיפים (ב) גם של 1 וגם

של 2 במקום "אמצעי ריתום לכל הנוסעים ברכב", "אמצעי ריתום לכל נוסע".

רוב כלי הרכב שאנו עומדים להכין אותם להיות רכב בטיחותי

לפי תקנות אלה, הם רכבים שאינם חייבים בעזרה ראשונה. לכן חייבנו אותו בתקנות,

שיהיה חייב בעזרה ראשונה. זהו רכב מסחרי שמעודכן להיות רכב להסעת נכים. רכב

מסחרי כזה אינו חייב בעזרה ראשונה, לפי תקנות התעבורה, לכן הוספנו את הפסקה של

עזרה ראשונה.

זה נמצא בתוך המפרט.

שתי הערות. בעניין מכשירי הקשר, אני מוכרחה להודות שאני לא מסכימה איתך

בדיוק בהגיון של הציוד לעזרה ראשונה. אם אמנם בהרבה מרכבים אלה יש מכשירי קשר

למינהם, דווקא אלמנט בטיחותי כמו קשר, הייתי מחייבת ולא מוותרת בנושא הזה.

אתמול ראיתי כמה השוב הקשר. נסענו מהבקעה, ולא הצלחנו להגיע לירושלים

לישיבה בגלל שמשהו קרה למכונית. אני רוצה לשאול אותך, מכשיר הקשר הוא דבר

שעולה הרבה כסך, אני מציע שנכניס מכשירי קשר בנסיעות ביעירוניות מחוץ לעיר.

בעיר אין צורך במכשירי קשר, זה מייקר את המערכת. כשמי יקרים את המערכת מתחילות

להיות בעיות.

אני רוצה להתעקש על מכשיר קשר, ואני טוענת שזה לא הייב להיות פלאפון, זה

יכול להיות כל אמצעי קשר אהר. אני לא יודעת אם אפשר להגביל את זה לבינעירוני,

אבל הייתי רוצה להתעקש על הסעיף הזה כי אני חושבת שזה חשוב מאד.

אני רוצה להודיע שחברה ישראלית על סף פיתוח סופי של ביפר דו כיווני.

דבר שני, אני לא מרוצה מהמינוח אמצעי ריתום. הערה נוספת, אני מבקשת

להעביר את התקנות האלה היום, ואני מוסיפה לכך את קולי.

אני מודיע שאנו נשאר צמודים לתקנות שהוצעו בתיקונים שנקבעו כאן. אמצעי

קשר ולא מכשיר קשר. שתי דלתות לפחות. אם נצטרך לבקש תוספות לתקנות, נוסיף

אותן.

בעניין של אמצעי קשר. אמצעי הקשר אינו חייב להיות מותקן ברכב, הוא יכול

להיות גם נייד.



א' בנדלר;

אם כך צריך לשנות את הנוסח משום שכתוב "ומותקנים בו", צריך לציין משהו

אחר.

היו"ר גי פת;

ומצויים בו אמצעי קשר.

2. רישוי רכב בטיחותי;

(א) לא ירשם רכב בטיחותי לפי פקודת התעבורה אלא אם כן נבדק ע"י מעבדה

מוסמכת כמשמעותה בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961, וניתנה לגביו

תעודה כי נתקיימו בו כל התנאים המפורטים במפרט הטכני לגבי כל אחד מסוגי

הרכב הבטיחותי, וכן התנאים של המיפרט הטכני.

(ב) רכב בטיחותי יעמיד בדרישות המפרט הטכני המתאים לסוגו כפי שירש

ברשיון הרכב.

3. הסעה ברכב בטיחותי;

(א) גוף ציבורי המסיע חמישה ילדים נכים או יותר, לא יסיעם אלא ברכב

בטיחותי המתאים לנכותם.

4. תחילה; תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק. ראשון בספטמבר 95.

אי בנדלר;

יש לי שאלה לעניין תקנה 3, החובה הזו חלה גם על הרשות המקומית וגם על גוף

ציבורי, להסיע ברכב בטיחותי במידה והם מסיעים חמישה ילדים או יותר. או שלא

להתייחס אל זה בכלל, כי החובה הזו קיימת בחוק, או שאם רוצים להתייחס לכך, זה

יהיה רשות מקומית או גוף ציבורי.

היו"ר ג' פת;

אם אנחנו משאירים את התקנה אז צריך להכניס רשות מקומית, או גוף ציבורי.

זה מיותר בשני המיקרים. רבותי, מי להצעה זו? אנו ממשיכים הלאה.



1. תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות ולליווי). התשנ"ד -

1991.

היו"ר גי פת;

יש לנו תקנות הסעה בטיחותיות של משרד .החינוך אני אבקש מהיועץ המשפטי

להקריא את התקנות.

אי יפהר;

לפני שאני מתהיל, אני רוצה להתנצל. קיבלתי את ההודעה על הזימון לישיבה

היום, אתמול בשעות אחה"צ המוקדמות, לכן לא הכנתי נוסח חדש של התקנות.

היו"ר גי פת;

אני מתנצל בשם שר החינוך והתרבות, משום שאנו מזמינים את עובדי המדינה

באמצעות לשכת השר, זה לא דבר חדש שבלשכת השר לא העבירו לך את ההזמנה בזמן.

תשאל את לשכת השר מדוע הם העבירו לך את זה באיחור.

אי יפהר;

התנצלות השניה היא על כך שקיבלתי רק הבוקר את התקנות של משרד התחבורה,

ובהתאם לסיכום הקודם, הייתי אמור לעיין בהם ולראות אם יש השפעות על התקנות

שלנו. אחרי שעיינתי בהם, נראה לי שאין להם שום השפעה על הנוסח שלנו.

היו"ר גי פת;

לפני שתקריא, אני רוצה שוב להעיר שמשרד החינוך והתרבות עמד בכל מטלות

הזמן שהטילה עליו הוועדה, אנו מודים לכם מאד.

א י יפהר;

תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים, כללים ומבחנים לזכאות להסעה וליווי,

התשנ"ה - 1995.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ג) ו-7 לחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד -

1994 (להלן החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אכה:

1. זכות לקבל הסעה

(א) ילד נכה זכאי להסעה כאמור בסעיף 2(א) אם התקייםבו אחד מאלרה;

(1) הוא לומד במוסד חינוך שהוא מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק

חינוך מיוחד, התשמ"ח - 1988 (להלן - מוסד לחינוך מיוחד.

(2) הוא לומד במוסד חינוך שאינו מוסד לחינוך מיוחד, והוא המציא

למנהל מוסד החינוך כאמור אישור רפואי הקובע כי מחמת ליקו י בכשרו

הגופני, השיכלי, הנפשי או ההתנהגותי הוא אינו מסוגל לנסי/נ בכוחות

עצמו והוא נזקק להסעה - במשך התקופה שצויינה באישור הרפואי כאמור.

(ב) הזכות להסעה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה רק למוסד החינוך שאליו שובץ

הילד הנכה כדין לפי חוק לימוד חובה, התש"ט - 1949, חוק חינוך

ממלכתי, התשי"ג - 1953 או חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח - 1988.

(ג) נזקק ילד נכה במהלך לימודיו להגיע למוסד חינוך שהוא חווה חקלאית,

מרכז ימי, מרכז טכנולוגי- מקצועי או בית ספר למחוננים, ולמוסד חינוך

כיוצא בזה, ולימודים אל הם חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים במוסד

החינוך שבו הוא לומד - כוללת זכותו להסעה גם הסעה למוסדות חינוך



כאמור.

2. ליווי: ליווי לפי סעיף 2(ב) לחוק יהיה בידי מתנדב שאושר לכך ע"י ארגון

ציבורי, או בידי מי שמועסק בתפקיד מלווה ע"י רשות מקומית.

3. תחילה: תחילתן של תקנות אלה בראשית שנת הלימודים התשנ"ו.

אני רוצה להעיר שלגבי התקנה השניה היו הערות בישיבה הקודמת שהייתי אמור

לתקן בעקבותיהם את הניסוח של תקנה (2), ולהעדיף את האפשרות של עובד רשות

מקומית כאלטרנטיבה ראשונה, ורק אם אין, אז מתנדב שאושר לכך ע"י גוף ציבורי.

יי לוי;

אני רוצה להעיר שתי הערות: אנו מודעים לצורך לקבוע קריטריונים קצת יותר

מקלים בנושא הליווי, דיברנו על יוה בישיבה הקודמת. דיברנו על כך שיש הצעת חוק

פרטית לתיקון החוק, שמחייב ליווי בכל מיקרה, גם אם הבעיות הן התנהגותיות, או

בתחומים אחרים. יכול להיות שיש מקום, במיקרים מסויימים, להקל קצת על העניין,

ואנחנו נעשה את זה.

מה שאני לא מבין כאן, זה דבר, שמרחיב מאד את החוק בתקנה 1 (א)(2),

מדברים על זכאות הסעה גם לתקופות מוגבלות, וזה חידוש. אם אתם יכולים לשאת את

זה, בבקשה, אני רק מתריע שלמשל כל ילד שנפל ושבר את רגלו, והוא שרוי חודש

בגבס, יצטרך גם הסעה.

הוא בעצם נכה זמנית.

יש לי כמה דברים שרציתי להגיד. ראשית, לא לגמרי ברור לי למה צריך אישור

רפואי. לא כל הצרכים המיוחדים עניינם הוא רפואי.

אבל צריך אישור. לא יתכן שהמנהל יתן למישהו לנסוע במונית אם אין לו

אישור, אז קוראים לזה אישור רפואי.

התלמיד צריך להמציא למנהל לחינוך המיוחד את האישור. אני אביא את הדוגמא

שלי: יש לי ילדה שהולכת לביה"ס רגיל. המנהל בוודאי לא רוצה לטרוח בכל עניין

ההסעות, זו העיריה שטורחת בזה. במקרה כזה, וזו ילדה שיש לה צרכים מיוחדים והיא

לא יכולה לנסוע לבד, המנהל לא ירצה, בנוסף לזה שהוא מקבל אותה, לטרוח בארגון

ההסעות שלה.

הוא בס"ה נותן את האישור. אינני יודע באיזה עיר את גרה?

ירושלים

העיריה פה היא מסודרת. ישנן מועצות מקומיות שלא הייתי מציע לכלב להיות

תלוי בה. אני רוצה לאמר לך שיש מנהל ביה"ס הוא לא צריך לטרוח, רק לתת את

האישור. כל הטירחה עוברת למערכת השניה. אני לא רוצה להפנות הורים לעיריה

הגדולה, אני קושר אותם לאיש אחד, שהילד רואה אותו והוא רואה את הילד. יש אליו

קשר, לא צריך לתאם פגישה, מצוי כל היום. יותר טוב שכך יהיה.

חייגודה;

ש ילדים שקצת נופלים בין- סעיף 1(א)(2) לסעיף 1(ב). (ב) מדבר על ילדים

שעוברים ועדות השמה, ועדת השמה מחליטה שהם צריכים להיות באיזשהי מסגרת,

והעיריה צריכה לתת את האישור. ישנם ילדים שההורים דורשים חינוך רגיל בשביל ילד

חריג, הילד לא עובר ועדת השמה והם רושמים את הילד בביה"ס.

י' לוי;

זה לא תקין.

חי יגודה;

זה תקין.

יי לוי;

תקין שילד בחינוך המיוחד הולך ללמוד בביה"ס רגיל בלי ועדת השמה?

היו"ר ג' פת;

רבותי, אנחנו לא יכולים לקבוע חוק שיכריח את ההורים לקבל את השרותים

באמצעות החוק. הורה שלא עושה את זה, זו בעיה שלו.

ח' יגודה;

ילד שההורים מאד רוצים שהוא יהיה בחינוך הרגיל, והוא יכול, לא צריך ועדת

השמה לעשות את זה. הכל נופל משום שהעיריה לא נותנת הסעה.

יי לוי;

למה לא צריך ועדת השמה?

חי יגודה;

החוק אומר שלהכניס ילד לחינוך מיוחד, זה מחייב ועדת השמה. להחזיר ילד

מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל, לא צריך ועדת השמה.

מי ויסמרק;

יכול להיות שיש לו צרכים מיוחדים ו(א)(2) פותר את הבעיה, עם אישור שהוא

ילד חריג, הוא יקבל הסעה. אישור רפואי יכול להיות מכל סוג שהוא, גם מביטוח

לאומי.

היו"ר גי פת;

אין חוק שהוא סגור הרמטי. במיקרים הללו יש מעורבות שהיא בניגוד לרוח



החוק, ע"י ההורים. אנחנו לא יכולים לכסות את זה בחוק. מעורבות שאיננה ברוח

החוק, אנחנו לא יכולים לכסות.

מ' פרלה;

רציתי לשאול בקשר לעניין הליווי. מה עושים כשנתקלים בבעיה שלרכב אין ליווי של

מבוגר, הרשות המקומית אומרת שאין לה חובה. תסבירו לי מה הכוונה בידי מתנדב?

היו"ר גי פת;

סעיף 2 (ב) לחוק אומר שליווי יהיה בידי מתנדב שאושר לכך ע"י ארגון

ציבורי, או בידי מי שמועסק בתפקיד מלווה ע"י הרשות המקומי. ז"א אם לא נמצא מי

שעושה זאת בהתנדבות, האחריות חלה על הרשות המקומית.

מה שאומר היו"ר, זה בדיוק התיקון בנוסח שביקשנו בפעם הקודמת. מה שאמר

עכשיו היועץ המשפטי שי משרד החינוך, שהוא לא הספיק לסדר את זה. אנחנו רצינו

שיהיה אחראי מוחלט על הליווי. אפשר לתת לו כמה אופציות, אבל שמישהו יהיה

אחראי. היו"ר העיר על זה בישיבה הקודמת וזה נמצא בפרוטוקול הקודם, ואנחנו

צריכים לתקן את התקנה הזו, על מי האחריות לליווי. לאחר מכן אפשר לאמר, הליווי

יכול להעשות גם ע"י אדם זה או אחר.

חי יגודה;

אני זוכרת שבחוק נגדו-בר שהנהלת ביה'יס תדווח שצריך ליווי בשביל הילדים, ע"פ

אישור רפואי. אני רוצה לדעת אם זה עדיין קיים. מה שקורה הוא שהרבה ילדים

בחינוך המיוחד לומדים בביני ספר אזוריים, יש איסוף של כל מיני ילדים עם נכויות

שונות. זה הולך לפי קו ולא לפי נכות הילדים. יש בתוך האוטו כל מיני סוגים של

נכויות, יכול להיות שכל אחד לחוד לא חייב בליווי, אבל ביחד זו פצצת זמן. קרה

כבר שילדים גדולים קינקעו עם ילדים קטנים, זרקו ילדה בת 3 מהחלון, או אפילו

אונס קבוצתי בתוך האוטו, כשהנהג מעלים עין. אני מציעה לתת קריטריונים יותר

ברורים, מתי צריך ליווי.

היו"ר ג' פת;

מזה אנחנו לא נצא.

י' לוי;

אנחנו רוצים להתחיל במהלך, אח"כ נלמד ממנו. אין לנו תשובות לכל מה שאת

אומרת. אלו פרטים ופרטי פרטים, לכן אני מבקש שתיתנו אפשרות להתחיל.

חי יגודה;

אם משרד החינוך יתן תקנות דרך חוזה מנכ"ל, האם זה מחייב? היום זה המלצה,

אבל יש חוק ותקנות. יש הרבה דברים שלא מוזכרים ולא נאמרים.

היו"ר גי פת;

אני עוד הפעם אומר, רבותי, נלך לדבר הכי מושלם בעולם בעוד שלוש שנים. יש

גם דברים שגם הנסיון ילמד אותנו. אנחנו לא יודעים כיצד המועצות המקומיות

יעמודו במטלה הזו. בסופו של דבר, הרשות המקומית תצטרך להתמודד עם זה.



שי ימין;

הייתי רוצה להגיד כמה הערות, שאני הושבת שיתנו תשובה לכמה בעיות שהועלו

פה. הייתי רוצה קודם כל להתייהס להערה של גברת רמה פורת מית"ד. אני מסכימה

איתך שעניין של הצגת אישור למנהל ביה"ס צריך להוריד, גם בהנהיות הקיימות היום,

לזכאות להסעה, לא להסעה בטיהותית. אנהנו לא מטילים את זה על מנהל ביה"ס, כי

מנהלי ביה"ס לא עוסקים באישור הסעות, לא בארגון, רק בפיקוח בעת הגעת התלמידים

ובעת הפיזור שלהם מביה"ס. הגוף היחידי המטפל בהסעות תלמידים ובאישור שלהם, זה

הרשות המקומית.

את שייכת למשרד החינוך?

שי ימין;

כן

אבל משרד החינוך הציע הצעה אחרת.

אני יודעת. אני הערתי ליועץ המשפטי, אני מבינה שהיה פה איזשהו תיאום עם

היועץ המשפטי של משרד המשפטים, והייתה התעקשות לעניין של מנהל ביה"ס, אני

חושבת שצריך להוריד את המעורבות של מנהל ביה"ס.

קיבלנו הודעה ממשרד החינוך, מפי היועץ המשפטי של משרד החינוך, אנהנו לא

עושים פשרות בין עובדי משרד החינוך. לי זה נראה כיותר טוב שיעשה את זה מנהל

ביה"ס מאשר שתעשה זאת המועצה המקומית.

אבל כל המנגנון של הסעות תלמידים בכלל הוא בידי המועצה.

זה לא אותו דבר הסעה של 1000 תלמידים כמו הסעה של 20 תלמידים בעייתיים.

אנחנו לא מתחילים מהיום לטפל בהסעות של ילדים חריגים, אנחנו עוסקים בזה

כל ימות השנה.

לפנינו עומדת הצעה של היועץ המשפטי.



א' בלר;

באחת הוורסיות, בתהליך החקיקה של החוק, הופיע שמנהל ביה"ס אחראי על

הטיפול הזה.

שי ימין;

ביטלנו את זה.

היו"ר גי פת;

הוא בס"ח נותן אישור. למה שלא ירצה לעשות את זה. כמה זמן הוא יוכל לחיות

בקהילה אם הוא לא יהיה מוכן לעשות את זה?

זה להנה ולהנה. אם ביה"ס מוכן לקבל ילד שונה עם צרכים מיוחדים, אז הוא

צריך לתת אישור להורים לתת לעיריה כדי לסדר את העניינים.

היו"ר גי פת;

זה הכל.

שי ימין;

אבל זה מסרבל את הטיפול.

היו"ר גי פת;

הויכוח בין עובדי המדינה פה, הוא לא על סדר היום.

יי לוי;

דבר ראשון, זה לא תקין שבאים שני חברים ממשרד החינוך, וכל אחד בעמדה

אחרת. זה תקנות של השר. דבר שני, לא מדובר באישורים. המנהל רק אוסף את האישור

ומעביר אותו. כל מנהל ביה"ס נמצא כל יום עם הרשות המקומית, הם מעבירים קבלות,

הם מעבירים דוחות, אז בדוחות הוא יעביר גם את האישור. הוא לא מאשר ונותן שום

דבר. אנחנו רוצים להקל על הילד הנכה והוריו, שלא יתרוצצו בבניני העיריה. אם יש

לכם דעה אחרת, תעבירו תקנות אחרות.

מ' פרלה;

מה לגבי מקום איסוף ומקום הורדה של הילד.

היו"ר גי פת;

זה לא שייך לחוק זה. את מדברת על נושא, שליבי במקרה מאד קרוב אליו, אבל

זה לא נוגע לאותו עניין.

אי בנדלר;

אני רוצה להעלות את תשומת לב חברי הכנסת לנושא שעלה בישיבה הקודמת והוא



ילד שעבר ועדת השמה לפי חוק חינוך מיוחד, ומשובץ בכיתת חינוך רגיל, לא בכיתה

של חינוך מיוחד במוסד חינוך רגיל. למעשה לאותו ילד, תקנה (א)1 אינה חלה עליו,

ועל כך הוסכם גם עם עו"ד יפהר ממשרד החינוך. לכן אותו ילד יכנס, בהתאם למוצע,

לפיסקה 2 שבתקנה 1 (א). דהיינו, הוא יאלץ, למרות שעבר ועדת השמה, להציג אישור

רפואי כדי שיהיה זכאי להסעה בטיחותית. אישור של ועדת השמה אינו רלוונטי בכלל

בהתאם לנוסח הזה.

הערה שניה, שמדובר כאן על אישור רפואי באופן כללי ואין שום הגבלה על סוג

האישור הרפואי ולכאורה, כפי ששוחחתי אתמול עם עו"ד יפהר על העניין הזה, גם

גניקולוג יכול לתת אישור לילד שהוא זקוק להסעה בטיחותית, והרשות המקומית, או

הארגון הציבורי, יהיו חייבים בהסעה בטיחותית לאותו ילד. ז"א הנושא הזה ,

לטעמי, פרוץ לחלוטין.

יי לוי;

למה ההערה הראשונה שהערת לא מכוסה ב 1(ב)?

אי בנדלר;

1(ב) לא רלוונטי. 1(ב} אומר ככה, הזכות להסעה טמון בתקנת משנה (א), היא

מפנה לתקנה משנה (א), ואומרת שתקבל את הזכות בתקנת משנה (א) רק אם מוסד חינוך

שבו שובצת כדין.

יי לוי;

אבל כתוב (א) 1, כתוב (א).

א' בנדלר;

אני אסביר את דברי יותר טוב. בתקנה 1(א)(1} נאמר; הוא לומד במוסד חינוך,

שהוא מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד התשמ'יח - 1988. להלן, מוסד

לחינוך מיוחד. פסקה זו אינה מקנה זכות להסעה בטיחותית לילד שזכאי לחינוך מיוחד

לאחר שנקבע כל בוועדת השמה לפי חוק חינוך מיוחד, אלא שוועדת ההשמה החליטה שהוא

ילמד בכיתה רגילת, במוסד חינוך רגיל.

יי לוי;

רבותי. אני רוצה לנסות לסכם את הדיון. אנחנו צריכים קצת תיקונים, בתקנות

של משרד החינוך יש לנו כמה דברים לא מושלמים. אני רוצה לאשר את התקנות, על דעת

כמה תיקונים שהובאו ליו"ר הוועדה. אני רוצה לאמר מה עולה מכאן, וכדי לחסוך

בישיבה נוספת, והזמנה נוספת, אני אומר, לפי דעתי, מהם שניים, שלושה הדברים

שצריך לתקן אותם. אנחנו נאשר את זה לפי אישורו של יו"ר הוועדה.

אני מציע לאשר את התקנות ע"פ העקרונות שנפרט עכשיו, ולהביא אותם, לפני

פרסומן, לאישורו של יו"ר הוועדה, כדי שלא נעשה ישיבה נוספת, אלא אם כן יו"ר

הוועדה רוצה לעשות עוד ישיבה. אני אומר מה לדעתי יש לתקן;

דבר ראשון נושא הליווי; צריך שיהיה נוסח שהליווי הוא על הרשות המקומית,

והיא יכולה אח"כ להחליט דברים נוספים.

דבר שני, אני רוצה לתת אה. הדעת בנושא האישור הרפואי. היתה פה הערה של

היועצת המשפטית שלדעתי מאד צודקת, צריך להגדיר יותר מהו סוג האישור הרפואי

שצריך, כדי שהדברים יהיו ברורים ושלא יביאו כל אישור מכל רופא ושזה יחייב את

המדינה לתת הסעות.



דבר שלישי, אני רוצה להציע להוסיף בתקנה 1 סעיף קטן 3, ולכתוב בו: ילד

שלומד במוסד חינוך שאינו מוסד חינוך מיוחד ששובץ לשם בהחלטת ועדת השמה.

זה רשום בתוך הסעיף שמתייחס להחלטות ע"פ הוק חינוך מיוחד.

אי בנדלר;

לא. זו טעות.

אם ילד עבר ועדת השמה, והוא מתאם לחינוך מיוחד ע"פ החלטות ועדת ההשמה,

ואין באותו מקום ביה"ס מיוחד, פה יש מגבלות אחרות. או שההורים שיכנעו שהוא

הולך ללמוד בביה"ס רגיל לטובתו של הילד, והביה"ס הסכים , אין צורך להייב אותו

בשניים, גם ועדת השמה, וגם האישור הרפואי. מספיק ועדת השמה. לכן, אם אפשר

להוסיף ל 1, פסקה 3 , או בדרך אחרת, לבוא ולכלול גם ילדים שלומדים בביה"ס

רגיל, שעברו ועדת השמה. אם הוא לא היה בוועדת השמה, צריך אישור רפואי, שתהיה

עובדה.

אני חושב, אדוני היו"ר, שאפשר להסתפק בשלושת ההערות האלה, ואני בכל אופן

בהחלט סומך עליך שתראח את התיקונים , ותאשר אותם.

היו"ר גי פת;

אני רק רוצה לברר אם אתה הבנת את דברי ח"כ לוי, ואתה תעשה את התיקונים.

א' י פהר;

כן. אני רק אבקש לקבל את הפרוטוקול של הישיבה היום. יש לי רק הערה לגבי

הנקודה האחרונה שהועלתה. היום, בתקנה 1(א}, יש לנו שתי קבוצות: קבוצה ראשונה

מתייחסת לשתי אוכלוסיות, כלומר 1(א}1 מתייחסת לקבוצה של תלמידי החינוך המיוחד,

במוסדות החינוך המיוחד, שכל הכיתות בהם הן של החינוך המיוחד, ולכיתות חינוך

מיוחד במוסדות חינוך רגילים. כלומר אלה שתי אוכלוסיות שכבר נכללות ב -1(א)1.

כאשר מדובר בתלמידים בודדים, או קבוצות תלמידים שאינם בגדר כיתה במוסד חינוך

רגיל, כרגע המצב הוא שהם נכללים ב-1(א)2 . כלומר, יש הובה להביא אישור רפואי.

האישור הזה יכול להיות לתקופה קצרה, או לצמיתות. הוא לא מוגבל בזמן. לכאורה,

הכיסוי שקיים היום הוא כיסוי של כל האוכלוסיה. ז"א שגם האוכלוסיה הזו מכוסה,

אלא שאותם תלמידים, אם אנחנו נאמר שהם כמו התלמידים האחרים באותה כיונה שבה הם

לומדים, אם זה תלמיד בריא שאמור לקבל אישור רפואי, גם הם אמורים לקבל אישור

רפואי, רק שהתקופה תהיה אחרת. מה שמציע ח"כ לוי, הוא להפריד אותם מהקבוצה של

התלמידים שאיתם הם לומדים.

אני רוצה שב-2 יהיו לך שני סוגים של ילדים. אנחנו מדברים ב-1(א}2 בילדים

הלומדים בכיתות רגילות, למרות שהם ילדים עם צרכים מיוחדים. הוא צריך להוכיח

שהוא בעל צרכים מיוחדים כדי לקבל הסעה. אני רוצה שההוכחה תהיה ב-2, או באישור

רפואי, כפי שתגדירו, או ע"י ועדת השמה. אל תטריח אותו בתהליך כפול.

אין צורך בכפילות הזו.

לעניין הליווי, ודיברנו על זה גם בישיבה הקודמת. יש סוגי אוכלוסיות

בחינוך המיוחד שלא זקוקים לליווי, ולפי דעתי, צריך להגדיר אותם בתקנות.

מי ויסמרק;

כשרכב עושה סיבוב בעיר הוא אוסף מכל סוגי בתי הספר. נוצר לך מצב שאם

תתחיל להפריד הסעות לכל סוג ביה"ס לא תצא מזה.

אי בלר;

אני יודע מה קורה בגדול במערכת ההסעות. יש לא מעט תלמידים, אלפי תלמידים

שמוסעים כאשר אדם אחד או שניים ברכב.

יי לוי;

החוק מחייב מחמישה ילדים ומעלה.

א' בלר;

בזכאות להסעה לא מדובר על חמישה ילדים.

שי ימין;

בזכאות להסעה מדובר גם על ילד אחד, אבל על הסעה בטיחותית מדובר על חמישה

ילדים ומעלה.

חי יגודה;

אני לא קיבלתי תשובה על שאלה שלי . יש לנו הרבה דברים הקבועים בשטח שאנו

רוצים עליהם תשובות. אני מבינה שרוצים להתקדם, ולהתחיל, ואנחנו לא מוכנים

לחכות שלוש שנים. אז אני שואלת האם החוזה מנכ"ל יכול להיות כלי שאפשר להשתמש

בו בכל מיני בעיות שקורות, שנוכל לחייב את הרשויות בהן.

יי לוי;

כן. כל מה שתלוי בחוק, משרד החינוך יעשה. את לא צריכה לחכות שלוש שנים.

אני מחכה עם החוק הזה כבר שבע שנים, הגשנו אותו ב-88, ואני אומר לך שיכולנו

להפעיל אותו כבר ב-90 או ב-89, אבל זה לא הלך. אני אומר לכם שנעשה את התיקונים

הדרושים, בעזרת השם, אבל אנחנו רוצים לצאת לדרך. אך תחששו, אם יש בעיות נטפל

בהם.

דבר שני, לגבי ההערה של נציג האוצר, אנחנו דברנו, שהאוצר, יחד עם היועצת

המשפטית של הוועדה, תציע לנו ניסוח, אם יש צורך לפטור הסעות אחדות מליווי.

אנחנו פתוחים לשמוע את זה.

אי בלר;

אפשר לעשות את זה בתקנות.



י' לוי;

לא, כי החוק לא יכול להיות נגד התקנות.

זה אפשרי, אם מוגדר פה ששר החינוך יקבע את התקנות והכללים והמבחנים.

יי לוי;

כל ההערות האלה אנחנו העלנו בשלב של הדיון הפנימי בתוך הממשלה, והגענו

לאיזשהו קו.

אי בלר;

אני ישבתי פה בוועדה הקודמת והעלנו את העניין הזה.

היו"ר גי פת;

רבותי, יש סיכום. אני מטיל על היועץ המשפטי של משרד החינוך להגיש לנו

נוסח מחודש של התיקונים ע"פ ההערות שנשמעו כאן, ואני מבקש אותך לעשות את זה

עשרה ימים לאחר שתקבל הודעה ממזכירת הוועדה שהפרוטוקול הועבר אליך. אני מכיר

מצבים שהפרוטוקולים עוברים טיולים בעולם. היא תודיע לך, ואתה אחרי עשרה ימים

תגיש לנו את התיקונים. שתי הערות נוספות ואנחנו מסיימים.

ר' פורת;

לגבי העתיד, ההחלטות של ועדת ההשמה לילדים, כאשר היא מחליטה שהילד זכאי

גם לטיפולים אחרי הצהרים, אישור לזכאות להסעות גם לטיפולים אלה.

היו"ר גי פת;

זה נושא חדש, אני לא יכול לכלול אותו ברגע זה. רבותי, אנחנו לא נעלמים

מהשטח.

מ' פרלה;

משהו לא ברור לי. כל הנושא הבטיחותי חל רק מחמישה ילדים ברכב.

היו"ר גי פת;

כן.

מ' פרלה;

ואם אני גרה במקום, שהמציאות היא שרק שני ילדים צריכים להגיע למקום

מסויים, פועל יוצא הוא שהילד שלי לא צריך רכב בטיחותי?

יי לוי;

הפועל היוצא הוא שאם היינו מבקשים על כל אחד, החוק לא היה עובר, כי אין

כסף למדינה.



היו"ר גי פת;

אם הוא צריך להיות מוסע, הוא יוסע. אם חלים עליו כל התקנות האלה, אינני

יודע. היום יש מצב ע"פ החוק, שרשות מקומית יחד עם עוד רשויות מקומיות, עושות

את הדבר הזה במשותף. אם אנחנו נתחיל להחיל עכשיו חוקים לגבי ילד אחד, שני

ילדים, לא נצא מזה. יש פה בעיה. אין חוק שהוא סגור ב-100%.

מ' פרלה;

הבעיה היא שמצד אחד הילד שלי חייב בחוק חינוך חובה, ומצד שני מופיעים לי

רכבים שהם אינם תקינים, ואין לי אפשרות להוציא את הילד שלי לחינוך חובה. לפי

החוק הזה, הילד שלי לא מוגן. זו המציאות באיזור בו אני גרה. אני גרה בשומרון,

בעמנואל, ולרשות המקומית שלנו אין רכבים, והיא קושרת קשרי חוזה עם חברות

מסיעות. אני לא צד בחוזה, הילד שלי לצערי, אני יכולה להגדיר אותו בתור חבילה

שלוקחים אותו ומחזירים אותו. הם לקחו חברה מסיעה, חברה אחת, יחידה, ניגשה

למיכרז, לקחו אותה למרות שהם הפרו את החוזה בשנה שעברה, באמצע השנה, כי לא היו

מרוצים, וכיום, שולחים רכבים, שאינם מופיעים בחוזה כתקינים. בלי הנושא של

המיגון, רכבים ללא אישור בטיחות. אני פונה לרשות המקומית, ואני עושה את זה

מספר חודשים, ואומרים לי, זו החברה. זה שני ילדים שצריכים לנסוע מעמנואל

לקדומים, נסיעה של רבע שעה, דרך כפר ערבי, שנמצא על הכביש.

י' לוי;

הם לומדים בקדומים.

מ' פרלה;

הם לומדים בחינוך מיוחד בקדומים וצריכים הסעה.

היו"ר גי פת;

את תיפני אלי, אני אטפל בזה. אנחנו לא יכולים לחוקק פה חוק לכל מועצה

מקומית שלא מתפקדת. אנחנו קובעים את החוק הכולל, יש פה בעיה שאני אבדוק אותה

ואטפל בה, מוכרחים למצוא פתרון, וזה פתרון נקודתי. תשלחי לי את תפרטים, ואני

אטפל בזה.

רבותי, ההצעות, עם התיקונים, כפי שהובאו כאן, יובאו אלי. אני אתייעץ עם

ח"כ לוי, ואנחנו מאשרים את התקנות. אני רוצה לאמר, כפי שאמר ח"כ לוי, נושא

התחלת הטיפול היה לפני שבע שנים, זה היה אז בקבוצה של חברי כנסת שיצחק לוי היה

אחד המובילים שלה, ביניהם היה גם השר צבן. כשהשר צבן הפך להיות שר בממשלה,

יצחק לוי, בעקשנות מופלאה הוביל את העניין הזה עד לרגע זה, שהוא י ודע שזה לא

סוף הפסוק, והוא יצטרך להכניס הרבה שיפורים. הלוואי שלא יהיו הרבה קליינטים,

אבל ששיפורים יהיו. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10;13