הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 289

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום הי, זי בכסלו התשנ"ו, 30.11.1995, בשעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר צ' הנגבי

ר' איתן

ס' שלום

מוזמנים; שר התחבורה, יי קיסר

א' רוסין, מנכ"ל משרד התחבורה

ר' הרלב, מנכ"ל אל-על

יי צבניבר, יו'יר אל-על

מי צבי, מנכ"ל רשות שדות התעופה

מי שרון, ראש מינהל תעופה אזרחי

גי נאור, יועץ משפטי, משרד התחבורה

די שנהר, קצין בטחון, משרד התחבורה

ר' הראל, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; לי ורוך

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בעי'מ

סדר היום;

נוהלי בטיחות באל-על



נוהלי בטיחות באל-על

היו"ר צ' הנגבי; אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה, שזומנה

בעקבות הצעה לסדר היום של ח"כ ר' איתן ממליאת

הכנסת לדיון בוועדה. ההצעה הועברה ב-15.11 ונידונה אצלנו. בדרך כלל הן

ממתינות ונערמות שבועות ולפעמים חודשים עד לדיון. אבל מדובר בנושא בעל

דחיפות, וכל הגורמים שהוזמנו לישיבה הזאת ממילא כבר הבהירו את ראיית

החירום של הנושא הזה, והשר וגם נציגי אל-על הביעו נכונות לפתור את

הנושאים שהתעוררו. גם אנחנו מצאנו לנכון להתכנס בדחיפות, ואני אבקש

ממציע ההצעה, ח"כ ר' איתן לפתוח את הדיון.

ר' איתן; ההצעה הוגשה בעקבות כתבה בעיתון "הארץ", בעניין

מזוודות ותיקים. היו שלוש כתבות, בזו אחר זו,

שלושה ימים. בכתבה השנייה היה קצת יותר פירוט על ויכוח בין המנכ"ל,

שהיה אחראי על הטיסה, לבין קצין הבטחון והקברניט. והכתבה השלישית היתה

שילוב של שתי הכתבות הראשונות.

על פי הכתבות היתה חריגה מהנהלים, ועל זה היתה הצעה לסדר. השר השיב.

היא מכנה את העניין אי התאמה מינהלית, וכמו שהיה כתוב בלחץ המנכ"ל,

ההחלטה "תואמת את דפוסי ההחלטה המקובלים במקרים דומים". את זה צריך

להסביר, כי אני לא יודע אילו מקרים דומים היו, ואיזה החלטות מקובלות

התקבלו.

אחרי זה היתה התקרית של המזוודה של "מעריב", שאני לא יודע אם זה היה

מתוכנן מראש, אם זה היה כתוצאה מההצעה לסדר הזאת. אבל שוב, התברר

שהנהלים, הפיקוח, הרשלנות ואי ההקפדה על נהלים איפשרו ל"מעריב" לעשות

את התרגיל הזה. הכל עבר בסדר. אבל אם חס וחלילה זה לא היה עובר בסדר,

וצריך לחשוב מה היה קורה אילו, אז לא היינו יושבים פה. היה מתפוצץ

ג'מבו מעל סיביר, ואף אחד לא היה יודע למה ואיך ומי.

בעקבות ההתרגשות שהתעוררה בציבור אחרי רצח ראש הממשלה זכרונו לברכה, או

שאנחנו עוברים לקיצוניות אחרת, כמו האבטחה שהיתה אתמול באזכרה של בן

גוריון. או שהעניינים הולכים כפי שהלכו, סמוך עלי, על אחריותי וכן

הלאה.

היו"ר צ' הנגבי; כשח"כ ר' איתן סיפר לי שההצעה שלו עברה אלינו,

אמרתי שאינני משוכנע שוועדת הכלכלה היא הגורם

המקצועי המוסמך מבחינה פרלמנטרית, מכיוון שיש נושאים שקשורים פה

באבטחה, בנושאים שאנחנו בדרך כלל לא מיומנים בהם ולא מופקדים עליהם,

אבל אין ספק שזו הוועדה המופקדת מבחינת הפיקוח הפלמנטרי על משרד

התחבורה, ועוסקת באל-על, ומנסה לסייע הן למשרד והן לחברה כל עת.

כלומר, יש פה עירוב תחומים שמן הראוי שנהיה מודעים לו. אבל יש נושאים

בעלי קשר ישיר לעבודת הוועדה, ושיש להם גם רקע כלכלי, ובמהלך הדיון הזה

אולי נעלה גם אותם, אם אנחנו עוסקים באל-על.

ח"כ ר' איתן העלה כאן שתי בעיות, שאולי יש קשר

ביניהן.



יש הנושא של הכתבה בנושא טיסה מבג'ין. ואני עניתי מעל בימת הכנסת,

והגורמים נמצאים פה.

יש הבדל גדול אם היו פחות נוסעים ויותר מזוודות, מאשר אם כל הנוסעים

היו ופחות מזוודות מבחינת הנתונים. ולאחר שווידאתי עם מנכ"ל אל-על שכל

הנוסעים היו במטוס. זאת אומרת לא היה מצב כזה שמישהו השאיר את המזוודה

והלך, שזה מצב מסוכן. גם אם זו טעות בספירה. אחר כך יתברר שזאת היתה

טעות בספירה. היו כל המזוודות, וכל הנוסעים.

קיימתי דיון השבוע בעקבות כתבה של "מעריב", עם כל גורמי הבטחוו הנוגעים

בדבר. ודאי ידוע לך, יושב ראש הוועדה, שמבחינה חוקית שר התחבורה הוא

אחראי על מה שקורה בשדה. אבל את ההנחיות המקצועיות נותן השירות הכללי,

שירותי הבטחון. ואנחנו פועלים, לא רק חברת אל-על, גם רשות שדות התעופה,

גם המעברים, גם חברת ארקיע, על פי הנחיות מקצועיות של שירותי הבטחון.

אנחנו לא מתווכחים איתם כהוא זה, למרות שהם לא מעורבים מאין יבואו

המקורות הכספיים. כלומר, יש להם יד חופשית להעלות אפילו את הסף. אומנם

הם נוהגים באחריות בהחלט. אני מוכרח לומר את זה. לפעמים לא נראית

לאנשים אחרים מידת האחריות שהם נוהגים בהנחיות המקצועיות.

אני לא אפרט כאן, כי אני חושב שהכתבה על אל-על גרמה נזק לנושא עצמו. גם

אם תרצה להעביר מזוודה אתה תוכל, ועיתונאי יכול. יש החמרות ואני לא

אפרט אותן פה, כדי לא לפגוע עוד יותר. אבל סיכמנו שתהיה החמרה בכמה

מההנחיות. אחת ההחמרות, שלא טסים כמו המקרה של בג'ין, אפילו אם כל

הנוסעים ישנם, והמזוודות פחות.

בשבוע הבא אביא לקבינט, כך סוכם בממשלה, את ההנחיות שיש בהן שיפור

לעומת הקיים, בלי לפרט. סיכמתי עם ראש הממשלה, שבישיבה הקרובה של

הקבינט נביא בפניו את ההמלצות שסוכמו בין זרועות הבטחון עם רשות שדות

התעופה, עם חברת התעופה, אילו נהלים משפרים, אנחנו נביא לקבינט לאישור.

ואז תתקבל החלטה הן לגבי הקונספציה, הן לגבי הצעדים על ידי הקבינט

כולו, כי זאת אחריות קודם כל בטחונית שאנחנו מחוייבים להם, כערך עליון.

אבל גם משקל תקציבי אדיר.

לדוגמה, אנחנו הקצנו לאל-על סכום של 50 מיליון לבטחון, בהשתתפות

הממשלה. היום ההוצאות של בטחון אל-על עלו ל-60 מיליון. כי כל יום אנחנו

פותחים קו חדש, וקו יותר בעייתי. לפתוח קו בהודו, זה לא לפתוח קו

במדינה אירופאית. וזה מעמיס על החכרה הוצאות. גם אם הממשלה משתתפת, זה

הוצאות אדירות, שמעמידה אותה במצב נחות, מלבד השבת, בתחרות עם החברות

האחרות. כמה היא יכולה להרוויח אם היא מוציאה לבטחון יחד עם הממשלה,

אותם 60 מיליון דולר רק לבטחון, שחברות אחרות לא מוציאות אגורה אחת? הן

מסתמכות על שדות התעופה, על הבטחון שיש בשדה, וגם את זה נביא לקבינט.

ר' איתן; האם פעלו על פי הנהלים הכתובים?

האירוע היה כדלקמן. כל הנוסעים היו על המטוס,

כל המזוודות היו על המטוס, והיתה אי התאמה

בספירת הקופונים של הנוסעים בין שתי נקודות ספירה. במקום אחד תולשים

קופון אחד, ובמקום אחר תולשים קופון אחר, והיתה אי התאמה בין שני

קופונים.



לאחר שיחה עם הקב"ט על המטוס, התברר שכל הנוסעים על המסוס, וכל

המזוודות על המטוס ובכלל אין פה שוס בעיה, ואז הנהלים של הקב"ט הם כאלה

שהוא משחרר את המטוס לטיסה.

האירוע היה בשעה 18:30 זמן בגי'ן. בישראל היה שבת בצהריים.

מה לגבי האירוע של "מעריב"?

ר' הרלב; ברשותך, אני לא אתייחס לאירוע של "מעריב", כי

הוא לא בתחום אחריותינו. "מעריב" עוסק באירועים

שהם בתחום רשות שדות התעופה, ושירות הבטחון הכללי.

י' צבנובר לנושא של בג'ין, אני רוצה להוסיף רק שמועצת

המנהלים של החברה דנה באירוע, שמעה את רפי, ולא

ראתה כל פגם בהתנהגותו.

העניין נשמר שלושה שבועות, בלי שזה דלף

לתקשורת, ובלי שנודע שהיה ויכוח בין הקב"ט

לקברניט. הם אינם כאן ואנחנו שומעים רק צד אחד, כי בפרסומים נאמר שהיה

ויכוח, והקב"ט התנגד והקברניט אולץ. האם זה בנהלים!

אילולא היה מנכ"ל אל-על על הטיסה, מה הם היו עושים בספקות האלה? היו

מורידים את המזוודות, סופרים מחדש, מזהים או לא? מה הנהלים אומרים? זאת

אומרת אם לא, האם המנכ"ל התערב בניגוד לנהלים, או שאלה הנהלים!

בפרסום נאמר שההתערבות של המנכ"ל היתה כתוצאה משיבוץ המטוס בלוח טיסות.

ואם היו נוקטים על פי הנהלים אז היה איחור של שלוש שעות בשיבוץ המטוס

לטיסות הבאות.

השר אומר שהבטיחות עולה כך וכך כסף. בינתיים אל-על נחשבה לחברה הבטוחה

בעולם. אז אם היא חברה בטוחה, ואנשים רוצים לטוס בחברה בטוחה, אז תיקח

עוד קצת כסף בשביל הכרטיס. את העניינים הכלכליים לא פה צריך לפתור. אבל

אם היה נופל פעם מטוס עם 150 מיליון דולר, אז זה בסדר? זה משתווה?

אם מנכ"ל אל-על לא היה על הטיסה, מה היו עושים? מי היה קובע שם מה

לעשות, או איך להתנהג?

ס' שלום; אנחנו נמצאים כאן בבעיה שלפי דעתי קשורה לשני

גורמים, אחד, זה אל-על, והשני זה רשות שדות

התעופה.

רשות שדות התעופה עושה את הבדיקות הראשוניות, כל אחד יודע מהן הבדיקות,

ואילו שאלות שואלים, ומה שואלים. הקטע של הבדיקה עם אותם סלקטורים זה

הקטע של הרשות. הקטע של אל-על, הוא בקטע שבו יש מזוודה על המטוס,

והנוסע לא עלה. אלה שני דברים נפרדים, ופה צריכים להתייחס לעניין הזה

בשני המישורים.

לא היה מקרה שהנוסע לא עלה.

בכתבה היו יותר מזוודות ופחות נוסעים. זה מצב

חמור, שמישהו השאיר מזוודה והלך. גם אם בטעות, או בתום לב.



אומר המנכ"ל, ועל זה עניתי בכנסת, חיו כל הנוסעים, לא חסר אף נוסע. זאת

אומרת אם יש אי התאמה זה במזוודות. אומר המנכ"ל, גם כל המזוודות היו,

היתה רק אי התאמה בספירה.

קיימתי דיון כללי, למרות שההוראות הן מטעם שירותי הבטחון עם כל גורמי

הבטהון, כולל רשות התעופה, כולל אל על, על סדרי הבטחון בנמל תעופה בן

גוריוו, או בשדות תעופה האהרים. ושירות הבטחון גיבש כמה המלצות, שעל פי

החלטת הממשלה ביום ראשון, יובאו לקבינט כדי לא לחשוף יותר מדי את עצמנו

בפני כל אחד.

השאלה היא מאוד כבדה. היא לא רק נוגעת לנתב"ג, היא נוגעת לכל שדות

התעופה, ושם יש יותר בעיה מאשר בנתב"ג של ישראלים או של נוסעים שבאים

לישראל. ולכן, הממשלה לא הסיכמה לדון בממשלה, אלא העבירה את זה לקבינט,

ואני מקווה שביום רביעי נביא את זה בפני קבינט, כך סיכמנו עם ראש

הממשלה.

אנחנו נביא את חהמלצות שגובשו הן על ידי זרועות הבטחון בשיתוף פעולה עם

חבריי מרשות שדות התעופה, וחברות התעופה, ושיפור הנהלים הקיימים כדי

להקטין את הסיכון של אפשרות פיגוע.

ס' שלום; צריכים לעשות את ההפרדה בין

שני התחומים.

היתה טענה קשה נגד העיתונים, למה חשפו, למה דיברו על זה וכדומה. קשה לי

מאוד לקבל את העניין הזה. אם יש איזו שהיא בעיה, היום ב-95י זה לא מצב

שהיה אולי בשנות ה-50'-60' שהיה איזה שהוא חוסר באינפורמציה, חוסר

בתקשורת. יש מידע, צריכים לפרסם אותו. יש עניין של איזון בין שיקולי

הבטחון הבסיסיים, לבין זכות הציבור לדעת, ותמיד צריך לעשות את המערכת

הזאת בצורה הטובה ביותר, הנכונה ביותר. הפרסום לפי דעתי היה צריך

להיות.

אני לא נכנס למקרה הספציפי בתחקיר של "מעריב", אם אכן היתה מזוודה ללא

נוסע. אבל מתוך עניין של הנחיה, או לפחות הבנה שהיתה במשך כל השנים,

שצריכים באיזו שהיא צורה אם יש מזוודה עודפת לנסות לבדוק את העניין,

אבל לא לעכב טיסה. בגלל שזה ישראלי-יהודי, וכדומה.

טוענים שלבדוק את כל המזוודות, יגרום למצב שצריכים לבוא שש שעות לפני.

זאת טענה שנשמעת על ידי חוגים באל על, או חוגים בשדות התעופה. אומרים

אף אזרח לא ירצה לבוא שש שעות לפני לבדוק. זה מצב שהוא בלתי אפשרי.

אבל במקום שיהיה מצב שבו יבואו שש שעות לפני, אפשר לעשות גידול במספר

הבודקים, אפשר לעשות איזון בדבר. רשות שדות התעופה, היא לא גוף שמפסיד,

היא גוף שיש לו מספיק כסף, שיכול גם לשאת קצת בעניין של הנטל הזה. ואתה

כמופקד על העניין לא מאשים, במקום שיהיו שניים יהיו ארבעה. במקום

ארבעה, שישה.

אני לא אומר שזה מצב ללא סוף. אל-על נושאת בהוצאות בטחון למאבטחים

עצמם. אבל ההנחיה הזאת שבה יש מזוודות ללא נוסעים צריכה לעבור מן

העולם, בטח היום אחרי הפרסום, אבל גם לפני כן לא היתה צריכה להיות.



והדבר הזה מחייב בדיקה אמיתית של מה שקרה לפי דעתי עד היום, ומעתה

ואילך, אני לא אקבע לך לתת את ההמלצות לקבינט. אבל אני חושב שההיגיון

אומר שמעתה ואילך לא ניתן להמשיך בזה.

במשך הרבה שנים היו דווקא חברים אחרים, אולי מהכיוון שלך, שאמרו שזה

היה משפיל לראות איך הם בדקו את אותם לא יהודים בשדות התעופה. איך

שפתחו להם, והפכו להם, ופתחו להם את השימורים ואת הריבות, וכוי.

אז אני אומר שצריך להיות יחס שווה לא בעניין של לא בודקים לאף אחד, אלא

ביחס שווה שאולי בודקים לכל אחד. אז אי אפשר לעשות את זה במאת אחוזים.

יש מצב שאולי יש אנשים שיודעים מי הם, ולא צריך לעשות את זה. אבל לא

בעניין ששואלים אותך, האם סגרת את המזוודה לבדי האם מישהו נתן לך משהו

לקחת? וכל השאלות שכל אחד יודע אותן, כי הוא נתקל בהן עשרות פעמים.

לכן, אני מציע שבקטע של הבדיקה המדגמית צריך שרשות שדות התעופה תיקח

את העניין להגביל שם את המערך, ובקטע של אל-על תקבע את ההנחית הברורה

שלא יוצאים לטיסות כאשר יש נוסע שלא עלה עם מזוודות, שיש מזוודות

עודפות.

לגבי הסיפא זאת לא ההוראה הזאת. לגבי הרישא,

אני לא מתכוון להתייחס פה לשאלות הללי, כי הן

קשורות בקונספציה בכל מה שקשור. זאת לא שאלה שלהוסיף עוד כמה בודקים.

ואם הקבינט יאשר המלצות כאלה או אחרות, יש אחריות של מי שאחראי למערכת

הבטחון.

כשזה פרץ ב"מעריב", רצו החברים לדון בממשלה, והם הבינו שאם מבקשים

לשמור על מידה מסויימת של אחריות, שלא טוב שידון בממשלה, אלא יועבר

לקבינט. התקבלה החלטה שיועבר לקבינט.

במקביל, דיברתי עם ראשי זרועות הבטחון, שהם יגבשו עם החברים, יבדקו,

יגבשו שיפורים, יביאו הצעות. עשינו דיון, הגענו להישגים טובים מאוד.

כפי שאמרתי, ביום רביעי אם ראש הממשלה יעלה את זה בסדר היום, נבוא עם

המלצות מהגורם המקצועי, שהוא למעשה אחראי. אני אחראי מבחינה

המינסטריאלית, אבל אנשי הבטחון הם האחראים מהנחיות המקצווגיות. אם

ההנחיות המקצועיות שהם יציגו בפני הקבינט יהיו מקובלות על הקבינט, זו

האחריות של הממשלה כולה. ונצטרך לסמוך עליהם, אין לי דרך אחרת. ואני לא

יכול לפרט פה, והמבין יבין.

ר' הרלב; הפעולה היתה לפי הנהלים. אלה הנהלים, ואלה

ההוראות.

כאשר מגיעים לפירוק מזוודות מהמטוס, זה לאחר שעשו כמה צעדים מקדמיים

לנסות לאמת ולראות האם ההתאמות אכן תואמות, ולמה הגיעו לטעות לפני

שיצטרכו לפרוק מזוודות, כי פריקת מזוודות זה תהליך קשה וארוך ומעכב.

ולכן, פעלו לפי הנהלים.

בשאלה, מה היה קצין הבטחון עושה אם אני לא הייתי על המטוס, הוא היה חמש

דקות או עשר דקות יותר מאוחר, והוא היה עושה בדיוק אותו דבר.



בשאלה, האם היה ויכוח עס הקברניט, אני לא דיברתי עס הקברניט בשום שלב

של הטיסה, בסמכות לדבר עם הקברניט, ולשחרר את המטוס מבחינה בטחונית, זה

שאלה של קצין הבטחון, ולכן לי היה שיח ושיג והוועצות רק עם קצין

הבטחון.

ר' איתן; ואם הפרסום לא היה מדוייק, למה לא היתה תגובה

לפרסום הזה? אם לא היית שם, או אם לא היית

מתערב, הם היו עושים אותו דבר?

ר' הרלנ; אני מניח שכן, כפי שהשבתי על זה. כי אלה

הנהלים.

ר' איתן; אם אלה הנהלים, למה היית צריך להתערב?

ר' הרלנ; כיוון שאני הצעתי לקצין הבטחון לקצר לפני שהוא

עושה עוד עשר התייעצויות.

ר' איתן; למה אתה צריך להציע לקצין הבטחון? הוא האחראי

המקצועי לעניין הזה. גם אני בהצעה לסדר אמרתי,

שאם הקברניט הוא מפקד המטוס הוא עושה מה שעל אחריותו, אף אחד לא יכול

להתערב בשיקולים של הקברניט. למה המנכ"ל צריך להתערב אם הם פועלים לפי

הנהלים?

ר' הרלנ; המנכ"ל לא התערב בשיקולים של הקברניט. המנכ"ל

לא דיבר עם הקברניט. ואם הקברניט היה אומר לאחר

כל מה שהמנכ"ל אמר, אני עדיין מבקש שיפרקו את המזוודות, היו פורקים את

המזוודות. זכות המילה האחרונה היא של הקברניט. והמנכ"ל דיבר עם קצין

הבטחון ונועץ בו, ואמר אני חושב שנראה לי שבתנאים האלה הכל כשיר ואפשר

לצאת, וקצין הבטחון הסכים.

ר' איתן; אז למה לא יצאה הכחשה שהיה ויכוח חריף בין קצין

הבטחון למנכ"ל?

ר' הרלנ; לא היה שום ויכוח בין קצין הבטחון למנכ"ל.

ר' איתן; אז היית צריך להכחיש את זה, שלא היה דבר כזה.

ר' הרלנ; אם מדברים על מדיניות הפרסום, אז זה דיון אחר.

ר' איתן; זאת היתה השמצה על פי הכתבה.

ר' הרלנ; אני אוהב שמשמיצים אותי.

ר' איתן; תגיב.

ר' הרלנ; לא רוצה להגיב.

ר' איתן; למה הרשות לא מביעים את דעתם?

אין מה להוסיף על דברי השר.

הוא לא יגיד לך דברים שאני לא אמרתי. הוא יותר

מנוע מלדבר מאשר אני יכול לדבר. והשיקול הוא רק

בטחוני. אין לנו מה להסתיר. כיווו שהוא בפעולה, זה לא דבר שעבר מסדר

היום. יש לנו הרבה בעיות בטחוניות. נדון. נקבל החלטות. אנחנו נדאג

ליישם אותן בשטח. אם זה בציוד נוסף, אם זה באנשים, הכל אפשרי.

היו"ר צ' הנגני; אני מכבד את הגישה שמעוניינת בחשיפה פחותה ככל

הניתן של נהלים שיש להם משמעות בטחונית, ולכן

גם ההחלטה לקיים את הדיון המסכם בקבינט היא החלטה נבונה.

אבל הביקורת על כלי התקשורת, על הגילויים שהיו בנושאים האלה, איננה

מוצדקת, ולדעתי, טמונה סכנה להמשך הטיפול בנושא הזה.

לא יתכן מצד אחד לומר שבעקבות הפרסום היה שיפור בהנחיות ובהיקף ובאיכות

הטיפול בנושא, ומצד שני לומר שיש ביקורת על הפרסום. כי אם לא היה פרסום

לא היה שיפור, אם לא היה שיפור, אז היה מצב שהוא טעון שיפור.

אם בעקבות החשיפה בתקשורת, כמה שהיא לא נעימה, וכמה שהיא לפעמים מציבה

שאלות מביכות, היה שיפור, אנחנו צריכים לברך על החשיפות האלה ולהתברך

בהן.

במקביל, אין ספק שהשיפור לא מחוייב בדיווח מדוקדק לציבור, אבל צריכה

להיות אחריות מנסטריאלית שלך כשר. לא בדיוק שמעתי כאן בדבריך אמירה

מפורשת, שמעתה והלאה אתה משוכנע שהבדיקות של כל הנוסעים של כל המזוודות

תהיינה ברמה כזו שאתה יכול לישון בטיסות הבאות בבטחון מוחלט. אני מקווה

שבתום ישיבת הקבינט תהיה אמירה מן הסוג הזה.

תשר י' קיסר; אני לא התייחסתי בביקורת לפרסום. אני אומנם

דיברתי עם העורך, אבל דיברתי על מידת העומק של

הפרסום, לא על הפרסום עצמו. ראשי הבטחון אמרו שהם אפילו לא יכולים

לחשוף בעצמם פה, זה גרם להם נזק לגבי קונספציה, לגבי שיטות, אנחנו

חשופים.

בנמל תעופה בן גוריון לפי דעתי, הבעיה הפחותה, חוץ מזה יש לנו תחנות הם

טסים ל-40 יעדים מיעדים שונים. שם הבעיה עוד יותר חמורה איך באים

לישראל, מה בודקים משם לישראל.

אמרתי שהקונספציה האחת היא שניתנה הנחיה שלא טסים אם אין התאמה בין

נוסעים למזוודות.

עם יותר ציוד אלקטרוני, או לא ציוד, כל זה שאלה של קונספציה שיסבירו

אותה אנשי המקצוע בפני הקבינט. גם כל מי שצריך לשאת באחריות כללית של

כל המדינה הזאת, ביחד איתי. והיה אם תתקבל הקונספציה שיציגו זרועות

הבטחון על ידי הקבינט, אנחנו פועלים על פיה. אני אדאג לכך שיפעלו על

פיה 1000/0, אם יש מושג כזה. אני לא רוצה לקבוע את הנורמות הבטחוניות כי

אני לא בקיא בזה, וזה גם לא בתחום אחריותי, על פי החלטת ממשלה. על-פי

החוק, שר התחבורה אחראי על הסדר. אבל באותה החלטת ממשלה, נקבע שהחלטות

מקצועיות ניתנות לא על ידי שר התחבורה, אלא על ידי זרועות הבטחון.



לכן, אני חייב לשמוע מה שהם אומרים, ולסמוך על מה שהם אומרים. אם יש לי

שאלות, אני שואל, ושאלנו. ולכן, באו כמה שינויים. אבל זה אחרי שהקבינט

יחליט.

היו"ר צ' תנגבי; אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלת בשעת 00;11