הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 288

מישיבת ועדת הכלכלה

שחתקיימה ביום ג', ה' בכסלו תשנ"ו, 28.11.1995, בשעה 11:00

נבחו;

חברי הוועדה; היו"ר צ' הנגבי

ע' לנדאו

ח' פורת

ג' פת

סי שלום

ר' לוין, מנכ"ל רשות הדואר

שי גולדשטיין, יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים,

עיריית ירושלים

שי פילבר, מנהל צוות משפטי, ארגון "בצדק"

עו"ד א' רוזנבלט, יועץ משפטי, ארגון "בצדק"

די מסר, משרד המשפטים

י' איתן, יועץ משפטי, רשות הדואר

עו"ד א' איטם, מחלקה משפטית, משרד החוץ

אי גבאי, משרד האוצר

ל' ורון

יועצת משפטית; אי בנדלר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

סעיף 24 לחוק רשות הדואר. שירותי הצבעה נוספים



סעיף 24 לחוק רשות הדואר, שירותי הצבעה נוספים

היו"ר צ' הנגבי; אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. נדון היום

בנושא שהגדרתו היא סעיף 24 לחוק רשות

הדואר, שירותי הצבעה נוספים. אקרא את הסעיף האמור מתוך חוק רשות הדואר,

שנקרא סעיף 24, שירותים נוספים, תיקון תש"ן.

"המועצה באישור השר והוועדה (הכוונה לוועדת הכלכלה ולשר התקשורת) צריכה

ראשית להחליט כי הרשות תיתן שירותים נוספים על השירותים שהיא נותנת

לפי חוק זה, ובלבד שהם קשורים במישרין לשירותים אלה ומשתלבים בנתינתם,

או שהם שירותים אחרים שניתנים לציבור מטעם המדינה".

במהלך הדיון הזה נשוב אל המלים המופיעות כאן בסעיף, מכיוון שלמעשה

הסוגיה שאנחנו דנים בה קשורה במידה רבה לפרשנות הנאותה לסעיף הזה של

החוק.

כפי שידוע לכולנו, ב-28 בספטמבר, בדיוק לפני חודשיים, נחתם בוושינגטון

הסכם אוסלו בי. הוא אושר לאחר מכן בכנסת באוקטובר, וההסכם הזה קובע בין

היתר גם סידרי הצבעה למועצה הפלשתינית, שהיא אמורה להיות המוסד הנבחר

של הרשות הפלשתינית במסגרת הסכמי אוסלו אי, שכזכור היו תרגום של רעיון

האוטונומיה מימי קמפ דיוויד הזכורים מ-1978.

בין היתר נקבעו בהסכם אוסלו ב' נקבעו גם סידרי הצבעה לתושבים בירושלים,

דבר שעורר ועדיין מעורר סערה פוליטית, אבל לא מעניינה של הוועדה הזאת

לעסוק בהיבטים הפוליטיים של ההסכמים השונים. אנחנו משתדלים להמנע מן

הוויכוח המדיני. אבל לצורך הרקע לדיון, תושבי ירושלים אמורים להצביע

בבחירות לאוטונומיה, והם אמורים לעשות את זה על פי הסכם באמצעות בתי

הדואר. אקרא את הסעיפים הרלוונטיים לסוגיה הזאת. זה מופיע בעמוד 116 של

אותו הסכם עב כרס שחולק לכל חברי הכנסת לפני ההצבעה, שנערכה כאן ב-6

באוקטובר שנה זו. הסעיף שכותרתו הסדרי הצבעה בנוגע לירושלים אומר כך.

1. תעמולת בחירות. זה סעיף שמדבר על הדרך לנהל את תעמולת הבחירות, לא

קשור כרגע לנושא הדיון.

2. זה הסעיף הרלוונטי יותר והוא מוכתר בכותרת "הסדרי הצבעה".

סעיף 2אי. מיקום. מספר פלשתינים מירושלים יצביעו בבחירות. הכוונה היא

לבחירות למועצה הפלשתינית, באמצעות שירותים הניתנים בבתי דואר בירושלים

בהתאם לתחולת בתי דואר כאלו. בתי הדואר הרלוונטיים למטרות הסדרים אלה

יהיו, בית הדואר צלאח אדין, בית הדואר שער יפו, בית הדואר שועפאת, בית

הדואר בית חנינא ובית הדואר הר הזיתים.

סעיף 2בי מדבר על כך שמשקיפים בינלאומיים יהיו נוכחים בבתי הדואר

האמורים לעיל ביום הבחירות. גם בסעיף זה נדמה לי שלא נצטרך לעסוק.

סעיף 2ג' קובע את נוהלי ההצבעה באותו יום. הוא מדבר על נוהל כדלקמן:

1. אותם פלשתינים מירושלים שייבחרו בבחירות דרך בתי דואר בירושלים

יוודאו על בית הדואר הרלוונטי על ידי כרטיס הרשמה לבחירות שיונפק על



ידי הנב"פ. נב"פ - נציבות בחירות פלשתינית. וחם יקראו מעתה, בחמשך

הסעיפים להלן, חבוחרים.

2. עם החגעה לבית הדואר חבוחרים יזדחו בפני עובדי חדואר הרלוונטיים,

לחלו חעובדים, ויציגו את כרטיס חחרשמח לבחירות שלהם.

זח סעיף 2ב' שמדבר על הנוחל בתוך בית חדואר.

3. אותם עובדי דואר, ימסרו לבוחר את הדברים הבאים-.

א. שני פתקי הצבעה, אחד לבחירת חראיס. הכוונה לבחירת מי שיעמוד בראש

המועצה הפלשתינית, ואחד לבחירת המועצה, וכן שתי מעטפות ממוענות ל-מב"מ

- משרד בחירות מחוזי.

4. הבוחר יסמן את פתקי ההצבעה בדלפק בית הדואר ואז יכניס אותן למעטפות

שיוכנסו למיכלים שגודלם וצורתם יוסכמו בין שני הצדדים.

5. בתום היום יועברו המיכלים במהירות למשרד הבחירות המחוזי הרלוונטי.

העברה זאת תהיה פתוחה בפני משקיפים בינלאומיים. מיכלים אלה יחתמו לפני

העברתם.

6. המב"מ יהיה אחראי לספירה ולסיכום של הקולות שנמסרו באמצעות ההסדרים

הקבועים לעיל כחלק ממניית סך כל קולות הבוחרים.

מה שהביא את הוועדה לעסוק בכך זו העובדה שהוועדה, כפי שראינו בחוק, היא

המופקדת על חוק רשות הדואר, ובעיקר בהקשר הזה יש לה הסמכות להחליט על

אותם שירותים נוספים שמן הראוי לאפשר את הענקתם בבתי הדואר.

ההסכם הזה כאמור נחתם, החלו הליכים מעשיים בירושלים לבחירות. דווחנו,

לפחות על פי התקשורת, שאכן מתקיימים כבר הליכי רישום של תושבים

פלשתינים לצורך הצבעתם בבחירות. לדעת משפטנים שאיתם התייעצנו הדבר הזה

מאפשר הענקת היתר כדין לביצוע פעולת הבחירות בתוך בתי הדואר, ובכלל

לבחון האם מן הראוי שפעולה כזאת תתנהל בבתי הדואר. דבר זה לא בוצע.

אינני יודע אם הוא בוצע במועצת רשות הדואר, בוודאי נקבל כאן דיווח, כי

על פי החוק יש משמעות להחלטה ומתחייבת החלטה למועצת רשות הדואר. ההליך

הנוגע לנו כוועדת הכלכלה טרם הגיע לפרקו, והזמן נוקף. מדובר על בחירות

האמורות להיערך כבר ב-20 בינואר. כלומר יש לנו למעשה כחודש וחצי.

יש לנו מספר סעיפים שנוגעים לחוק רשות הדואר, והם אמורים לכוון אותנו

גם בדיון הזה, או לכוון את רשות הדואר בבואה לקבל את ההחלטה המקורית אם

היא מכניסה את ראשה לתוך המיטה הזאת. על פי חוק רשות הדואר, סעיף 5א'1,

סמכויותיה של הרשות הן לתת שירותי דואר. קרוב לוודאי שמדובר בשירותים

שיגרתיים, מוכרים ומקובלים כפי שהרשות נותנת מעת לעת, וכולנו כאזרחים

המשתמשים בשירותי דואר מבינים במה המדובר. כמובן, הרשות צריכה לפעול

כאורגן של המדינה שמוסכם על פי חוק. לפי סעיף 5ג'1 במילוי תפקידיה תפעל

הרשות על יסוד חישובים כלכליים. יש לה סמכות נוספת על פי סעיף 37,

לגבות תשלום סביר בעד שירות שנקבע לו, ובמקרה דנן לחתום על חוזה למימון

הפרויקט שעליו אנחנו כרגע מדברים. פרויקט של ביצוע הצבעה לבחירות

במסגרת רשות הדואר. יש היבטים חוקיים נוספים, שוודאי נשמע טיעונים

לגביהם. אותם שירותים נוספים שהרשות צריכה ויכולה לתת צריכים להיות על



פי פרשנות מסוימת קשורים במישרין לשירותים אלה ומשתלבים בחם, דהיינו

שירותי דואר מובהקים. על פי הטענה הזאת, כשנותנים שירות לישות שאיננה

כרגע ישות בעלת הגדרה מובהקת, אבל בוודאי איננה ישות ישראל, יש סימן

שאלה גדול סביב החוקיות של מהלך כזה, כי השירותים ניתנים לציבור מטעם

המדינה, יכולה להינתן פרשנות שציבור זה כל ציבור. יכולה להינתן פרשנות

שציבור הוא ציבור אזרחי ישראל. ממילא ברורה גם הטענה של הרשות

הפלשתינית, שבכלל אין סמכות לקיים בתוך מדינת ישראל, וירושלים, לפחות

נכון לעכשיו, היא עדיין שטח ריבוני של מדינת ישראל. כל ירושלים. היא לא

יכולה לבצע פעילות כזאת ללא היתר בכתב מאת הממשלה, וזאת על פי סעיף אחר

בחוק אחר, החוק המפורסם ליישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו,

הגבלת פעילות. הסעיף בחוק הזה נועד למנוע ביצוע פעילות כלשהי מטעם

הרשות הפלשתינית או יחידים בתוכה או ארגונים המסונפים אליה, אלא אם כן

ניתן היתר כדין על ידי הממשלה. יש כאלה שיכולים לראות את ההסכם כמתן

היתר כדין, יש כאלה אולי שיבקשו מתן היתר כדין כזה באופן יותר נקודתי.

בכל מקרה זוהי נקודה נוספת שכדאי לשמוע משפטנים לעניינה.

אנחנו בהחלט מוסמכים על פי החוק ותקנון הכנסת לקיים דיון. פניתי כבר

לפני עשרה ימים לידידנו מנכ"ל רשות הדואר, מר רן לוין, שגם עשה מאמץ

גדול להיות איתנו בישיבה הואת. אקרא בתמצית את פנייתנו. נושא השתתפות

תושבי ירושלים בבחירות לאוטונומיה הינו נושא טעון ורווי מחלוקת, ומן

הראוי להתמודד עמו תוך הקפדה יתרה על הוראות החוק. לאור זאת הנושא

יעמוד על סדר יומה של הוועדה, ואני ביקשתי ממר לוין להציג בפני חברי

הוועדה את ההערכות של הרשות בראשותו, ושל משרד התקשורת בכלל, למתן

השירות הנדון, לרבות ההיבטים החוקיים של הנושא.

אני לא בטוח כלל שרשות הדואר היא הכתובת

לדיון, אבל אני בכל זאת אתייחס. אכן סעיף

6 להסכם שחתמה ממשלת ישראל עם הרשות הפלשתינית, המכונה הסכם אוסלו ב',

דן בהסדרי הבחירות של הרשות הפלשתינית. כמו כן קובע אותו סעיף כי מספר

פלשתינים מירושלים יצביעו באמצעות שירותים שניתנים ביחידות דואר

בירושלים, בהתאם לקיבולת היחידות.

סעיף 24 לחוק, כפי שהוזכר על ידי היושב ראש, במתכונתו הנוכחית, אינו

מאפשר לתת שירות כזה בכל מקרה. רשות הדואר תפעל רק על פי חוק, כנראה

חוק מיוחד ליישום ההסכם, אשר אם יאושר אמור לאפשר לשרת התקשורת להורות

לרשות לבצע את האמור בסעיף 6 להסכם אוסלו.

נדמה לי שכל נושא הבחירות ברשות הפלשתינית ועניין ירושלים הוא לא כל

כן באחריות משרד התקשורת ורשות הדואר, אלא באחריות משרד החוץ, והממשלה

מתכוונת להעביר חוק מיוחד לנושא יישום ההסכם.

לא רשות הדואר ולא משרד התקשורת חתמו על הסכם אוסלו בי. שרת התקשורת

שוחחה אתמול בטלפון עם יושב ראש הוועדה, ואמרה לו כי היא תקפיד שרשות

הדואר תעסוק בדואר, והיא תפעל רק על פי הוראות החוק. בנוסף לכך, מכיוון

שנבצר ממנה לבוא, היא ביקשה שאומר את הדברים הבאים בשמה.

הנושא רגיש, עדין ומעורר שאלות רבות המחייבות פתרון ובחינה מדוקדקת.

כמו כן הוסיפה השרה כי היא מקיימת בימים אלה דיונים בנושא עם משרדי

החוץ, המשטרה ורשות הדואר. השרה ש' אלוני מדגישה כי פעילות רשות הדואר

תיעשה רק על פי החוק.



היו"ר צ' הנגבי; אכן, אתמול יצרה איתי שרת התקשרות קשר

והתנצלה על שלא תוכל להיות בישיבה. בשיחה

איתה היא בהחלט הבהירה שרשות הדואר איננה מתכוונת, ככל שזה בסמכות שרת

התקשורת, לפעול אלא אם כן הדבר יעוגן בחקיקה ראשית. אמרתי לשרת שהסיבה

שהחלטנו לקיים ישיבה כל כך מוקדם היא בגלל שלוח הזמנים הצפוף מחייב

הכרעה חקיקתית בכנסת מוקדם ככל שנוכל, מכיוון שלהערכתי מדובר בנושא

שיעורר אפילו בתוך הקואליציה דעות לכאן ולכאן, וכדי שלא נעמוד בפני

האשמה שמישהו מעוניין לסכל את יישום ההסכם או שמישהו מעוניין לטרפד או

לנטרל או לתקוע מקלות בגלגלים, בהחלט מן הראוי שהדיון סביב הנושא הזה,

ובחינת כל ההיבטים החוקיים שלו יעשה מוקדם ככל האפשר. וזשרה בהחלט

הבהירה שתתקיים שורה של התייעצויות כדי לבחון כיצד לשמור מכל משמר על

החוק. עם כל הכבוד להסכם בין ישראל לבין הפלשתינים, הוא איננו יכול

להיות מעל חוק המדינה. אמנם חבל שבעבר מי שעסק בחקיקה, ומי שעסק בחתימת

ההסכם לא שם את ליבו לכך שמתחייבת פעולה משפטית קודמת לפני חקיקה,

הדברים היו מאוד מואצים ומהירים, אבל יכול להיות שמטבע הדברים מעת לעת

יש תקלות כגון אלה.

א' איטם; אני חושב שלא סעיף 24 עומד לפעול אלא על

ידי חקיקה, והנושא בכלל נמצא בידי משרד

המשפטים. שם מכינים הצעת חוק והם אשר החליטו על נוסח ההסדר שהם רוצים,

האם חקיקה מסוג אחד או חקיקה מסוג אחר. ברור שההסדר כמו שהם מביאים כאן

צריך להיות באמצעות חקיקה. היו דיונים עם רשות הדואר שהתקיימו גם

בהשתתפות משרד החוץ והיועץ המשפטי, גם שם נדון ההסדר הזה. הדרך של

החקיקה נעשית במשרד המשפטים, הוא אחראי על החקיקה, הוא מכין הצעת חוק

בנושא כיצד ליישם את הסכם אוסלו ב', גם בנושא זה, והנושא של בחירות בין

מזרח ירושלים ועל ידי בתי הדואר יעוגן באותה חקיקה. נעשו כמובן דיונים

קודמים בין רשות הדואר לבין משרד החוץ וכיוצא בזה.

אתה מודע ודאי להערכות הרשויות השונות

לקיום הבחירות, ומהו לוח הזמנים הרלוונטי,

אם אתה צריך לקיים בעוד כחמישים ימים בחירות באזורים שונים ובשורה של

אתרים, וההתארגנות הלוגיסטית ודאי תיגזר מן החוק כפי שהוא יעוצב בוועדה

ובמליאה. יש כרגע דחיפות לעניין או שאתה לא יודע בדיוק מתי יובאו

אם נקראתי לדיון רק לצורך השאלה בנושא של

רשות הדואר, תכנון חוק רשות הדואר, אני לא

בקיא בכל הנושא.

ש' פילבר; יש סוגיות נוספות שמחייבות חקיקה לקראת

המימוש של הבחירות.

אין לנו הנתון הזה כאן.

ש' פילבר; ההסכם הוא כבר בתהליכי ביצוע בפועל, וצריך

לדאוג שלא יהיה פה מצב שבו הביצוע יקדים

את התהליכים.

א' איטם; זה כמו בנושא עזה ויריחו.

אז גם חודו שהיה משגה בכך שחלק מהדברים

בוצעו עוד לפני החקיקה.

א' איטם; אני בקיא בנושא של רשות הדואר, לכך נקראתי

לדיון ולכך התכוננתי.

אנחנו שלחנו את המכתב, למנכ"ל רשות הדואר,

שהעלה את כל השאלות המשפטיות בעניין.

אנחנו גס הבאנו את זה לידיעת הוועדה. מעבר לשאלות המשפטיות שעולות פה,

בשאר המקומות זה לא עובר את הכמה מאות. רוב או כל ארבעת הסניפים האחרים

נמצאים על הכביש הראשי במקומות צרים מאוד. אחד מהם נמצא בשועפאת על

הצומת, ואם יצטרכו להמתין כמה מאות אנשים בחוץ זה עניין של סדר ציבורי

המחייב הערכות מיוחדת. אחד נמצא מול הכניסה למגדל דוד, אין שם מקום

לעבור ברוחב של יותר מאשר רכב פרטי או אוטובוס קטן. דברים מהסוג הזה.

נקודה נוספת זה שתאריך הבחירות המיועד הוא בשבת. מעבר לחוק שעות עבודה

ומנוחה שיהיה רלוונטי פה מבחינת שירותי דואר שנותנת רשות הדואר, זה

מחייב פה הערכות גדולה מאוד של הרבה מאוד גורמים, משרד החוץ, המינהל

האזרחי, אני מעריך שזה יהיה בכל יהודה ושומרון באותו יום, זה יחייב

לוגיסטיקה גדולה מאוד. גם לזה צריך לתת את הדעת מהאספקט המשפטי.

בירושלים יש האספקט של תהליך סטטוטורי שאמור לתת שירותים בשבת, אני לא

יודע אם בתי הדואר האלה פתוחים בשבת היום כרגיל או לא.

א' רוזנבלט; אני מבין שישנה כאן הסכמה מצד נציגי רשות

הדואר ומשרד החוץ שיש בעיה עם חוק רשות

הדואר. אציג בפני הנוכחים בתמצית את השורה האחרונה, והיתה כאן הערה מה

בדיוק. באותם עמודים שיושב ראש הוועדה הזכיר, עמודים 116, 117, 118,

מפורט מה מצפים בכלל מרשות הדואר, מה תפקידה בתור עזרה לבחירות. בעמוד

117 מדובר להציג בפני עובדי הדואר כרטיס הרשמה. מדובר שמשקיפים

בינלאומיים בעלי סמכויות יהיו נוכחים בבתי הדואר. בעמוד 118 מדובר

שהבוחר יסמן פתקי הצבעה, דבר מעורפל, כאשר ברור לכאורה שיעמידו שם איזה

קלפי חשאי, יותר מאשר רק סימון. יהיו שם מיכלים בתוך סניפי רשות הדואר,

שלא שייכים לרשות הדואר, שמועברים במהירות למשרד הבחירות המחוזי.

מה שחשוב בנקודות האלה שהדגשתי, זה לראות שאין דבר וחצי דבר בתפקיד זה

שמצפים מרשות הדואר לעניין של רשות הדואר. היסטורית כנראה הדברים

התחילו מהצעה של מדינת ישראל, שישלחו בדואר כמכתב את הפתק. מפה היה

אולי קשר לרשות הדואר. בכל שאר הדברים שהוספנו כאן, שבפועל נשארו, אין

כל קשר לעבודה של רשות הדואר לעומת כל מחסן, בית ספר או מבנה אחר. לכן

מאותם סעיפי חוק שצוטטו כאן, סעיף 5 וסעיף 24 לרשות הדואר, ועוד סעיף

24 שדורש אישור ועדת כלכלה, אישור המועצה, ברור שמטרת החוק מדברת רק על

משימות רשות הדואר שקשורות לדואר ודברים דומים, ולא לדברים שכפי שנשארו

בהסכם הם שונים לחלוטין.

אני חושב שעצם הדיון כאן, שמראה על בעיה פוליטית, הוא כבר מעלה את

השאלה האם ראוי שרשות דואר בכלל תכנס לדברים שקשורים לנושאים פוליטיים.

אני חושב שבמדינת ישראל, שהקימו רשות דואר והוציאו אותה ממשרד הדואר,

הקימו חברות ממשלתיות ורשויות, המטרה היתה לייעל ולהכניס את המערכות רק

להתרכזות בשיקולים הכלכליים ומטרותיהם בלבד, ולהוציא את זה משליטה



פוליטית. זו נקודה נוספת שבאה להצביע שאולי לא ראוי שרשות הדואר תטפל

בזה. גם אלה שחושבים שלחקיקה ראשית תגבר על כל דבר, השאלה האם ראוי

בכלל שזה יהיה הפתרון בחקיקה ראשית, להכניס את רשות הדואר לחקיקה

ראשית.

לפי הסעיף -24, כל עוד אין חקיקה ראשית, אני חושש שוועדת הכלכלה כלל לא

יכולה לתת אישור לפני שתינתן תשובה לשאלה שנשאלה מה ההערכות, למה

נותנים פה אישור. הוועדה אפילו לא נתבקשה.

אנחנו מיוזמתנו רצינו להקדים את בקשת

האישור בדיון מעמיק.

א' רוזנבלט; אחד הדברים החשובים שכתובים כאן, מי נותן

את ההנחיות, מי נותן את האישורים. מי

מדריד את עובדי הדואר לזהות בוחרים פלשתינים, כמו שכתוב בעמוד 117. מי

השולט עליהם באותו יום. סניפי הדואר בכלל יהיו פתוחים, האם באותו יום

הם יהיו כפופים לרשות הפלשתינית, אם הם חותמים איתם הסכם לכאורה זה

יכול להכנס להגדרה של נציגות לפי החוק ליישום ההסכם בדבר רצועת עזה

ואזור יריחו, הגבלת הפעילות ששוב הוזכר כאן, הסמכה מיוחדת של הממשלה.

אני מסכים עם ההערה שהיתה כאן, שיש אפשרות להסתפק כאן, בהסכם עצמו כבר

אפשר לראות את אותה הסמכה של הממשלה, או לאור הפירוט יש עניין בשאלה

זאת. לכן אני חושב הפתרון הטוב הוא פשוט להוציא את זה מרשות הדואר,

אחרי שכבר בעצם לא צריכים את רשות הדואר, חסרים מבנים, אני חושב שמדובר

רק במבנה אחד גדול. למה צריכים את רשות הדואר?

רשות הדואר תפעל רק על פי החוק ועל פי

הוראה של שרת התקשורת, אם ייכתב כך בחוק.

אבל מה אתה אומר לגבי ההערות האלה שאתם

הולכים לפעול בניגוד לחוק?

א' איטם; בלי חקיקה ראשית לא נפעל.

אני ארשה לעצמי לא להיות כפות לטיעון

לפרוצדורות של הצד החקיקתי והצד המשפטי,

אלא לראות את הדברים כפי שרואה אותם אזרח מן השורה וגם נציג ציבור.

נדמה שיש פה הרכבה של מין בשאינו מינו, וזה הדבר שבמידה מסוימת מקומם.

יש פה איזשהו ניסיון שהוא כמעט כהונאה. לנסות לקיים בחירות, כמו במרחבי

יהודה ושומרון כולם, גם בירושלים, אלא שבשל הקושי וההכרה שירושלים היא

בריבונות ישראל, לנסות להפוך את הדואר ואת שירותי הדואר למקום שבעזרתו

כביכול שולחים מעטפות אל רשות שהיא מחוצה לו. אבל על פניו כל אדם שרואה

את הדברים, רואה שיש פה הונאה שקופה מאד, כי המסגרת והמבנה שמוצע פה

הוא לא מבנה של אדם שמחזיק מעטפה ושולח מכתב. מה שצוין פה, שבעצם הרשות

הפלשתינית היא שתצטרך לאתר את האנשים שיהיו המצביעים, ושעובדי הדואר

יצטרכו להיות אלא שבוחנים אותם, האם הם עומדים באותה הגדרה של הרשות או

לא עומדים באותה הגדרה של הרשות, יוצרת מראש סיבוך. השאלה היא לא שאלה

פורמלית של הקיקה ראשית, השאלה אם הדבר הזה נעשה בדרך הנאותה ובתכלית

הראויה. אני חושב שלפני הממשלה ניצבת האפשרות לשים את הדברים בצורה

נאותה על השולחן ולאמר, אני מעוניינת שגם האוכלוסיה הערבית, כולל אזרחי

ישראל בירושלים, יצביעו לרשות הפלשתינית. היא תצטרך להתמודד עם הסתירה



הפנימית, הפוליטית, אבל זו שאלתה שלה. אז הבחירות תערכנה כמו שהן

נערכות בכלל השטח ביהודה ושומרון, עם הסידורים הנאותים. או שהיא תחליט

שהיא מוציאה את ירושלים ומוצאת פתרון אחר. הניסיון להכניס את זה דרך

הנתיב הצר, הדחוק, וגם הלא ראוי של הדואר, הוא לפי דעתי מתקבל גם

ציבורית כהונאה שנזקה יוצא בשכרה.

הסוגיה הזאת אינה נוגעת לוועדת הכלכלה, אבל ועדת הכלכלה, לפחות כמי

שמצווה לשמור על רשות הדואר כרשות ממלכתית שלא מעורבת עד צווארה

בעניינים פוליטיים לא לה, מנקודת מבט זו, צריכה ועדת הכלכלה להתקומם

כנגד הניסיון הזה לערב את הרשות על כורחה, גם מבחינת הסדרים הטכניים

שצוינו בו, וגם מבחינת ההיבטים המשפטיים, ולהכניס את הדברים האלה

לפירצת חוקה כזאת שמטבע הדברים לא תצלח. ועדת הכלכלה צריכה להביע את

עמדתה מנקודת מבט שיש צורך לנתק את הסוגיה הזאת משירותי הדואר. זה לא

נעשה לתכלית הראויה, זה לא נעשה בצורה הראויה, ואנחנו לא צריכים לתת את

ידינו להונאה שקופה כזאת. תרצה הממשלה למצוא הסדר אחר ולהציג אותו,

בוודאי הרשות הפלשתינית תשמח על כך. אני חושב שהבעיה לא תהיה שלה, היא

תהיה בעיה של כולנו בסתירה הזאת שבין ירושלים בריבונות ישראל, לבין

ההצבעה לרשות הפלשתינית. אבל אנחנו צריכים לשמור מכל משמר על הדואר ועל

שירותיו שיהיו נקיים מן הכניסה למערכת לא לה.

ס' שלום; אני מודה ליושב הראש על קיום הישיבה. אני

חושב שסך הכל מסירים מכשול בפני עיוור,

וזה תמיד דבר נכון לעשות אותו, תוך הקפדה מלאה על סעיפי החוק ושמירה

מדוקדקת על הפרטים שכתובים בחוק.

ממשלת ישראל עשתה הסכם, שבו נותנים לתושבי מזרח ירושלים את האפשרות

להצביע. מבחינתנו, כאנשים פוליטיים מהצד השני של הקשת הפוליטית, זה

נחשב דבר רע, דבר לא טוב. יש הכרה בכך שתושבי ירושלים שייכים למדינה

הפלשתינית העתידה, ואם כך אינם גרים באוויר וגם ירושלים עצמה אמורה

להיות חלק מזה, אבל אנחנו לא נכנסים כרגע להיבטים הפוליטים האלה של

ההסכם. ההסכם כבר נעשה, ומבחינתנו כרגע אנחנו הולכים ליישומו. השאלה

היא איך מיישמים אותו. האם מיישמים אותו תוך כדי קביעת עובדות שלאחריהן

יהיה לו גם אופי מדיני, או האם עושים אותו בצורה הטכנית, שכביכול

הממשלה אמורה לעשות את זה, לפחות כך היא הבטיחה. אם הממשלה עצמה מציגה

זאת רק כעניין טכני אנחנו נצטרך לדקדק דקדוק מיוחד בכל פרט טכני אפשרי.

כבר נאמר שלפי סעיפי החוק, הרשות, או רשות הדואר, צריכה לגבות סכומי

כסף בעבור השירות הזה. האם היא תקבל את הכסף מהרשות הפלשתינית, או זה

יהיה מאותם סכומים שמועברים מדי חודש ממשרד האוצר לרשות הפלשתינית

ובעיסקה סיבובית יגיע לרשות הדואר.

לגבי אופן ההפעלה בשבת. אם הבחירות הן בשבת זו לפי דעתי שערורייה בפני

עצמה, אבל מעבר לכך, אם הדברים נעשים בשבת תוך כדי שירותים שניתנים על

ידי מוסדות ממלכתיים ישראלים, הדבר אינו יכול להעשות על פי החוק. אינני

מאמין שיעשו תכנון של שעות עבודה ומנוחה רק בשביל הדבר הזה. לא יעשו

תיקון לשעות עבודה ומנוחה רק בשביל הפרט הזה, כדי לאפשר לרשות הדואר

לבצע את העבודה. זה חוק, ולעשות תיקון בחוק צריכה להיות משמעות הרבה

יותר גדולה מאשר תיקון טכני שמאפשר לרשות הדואר לעשות את הדבר הזה.

לכן, אם זה יום אחר האם באמת נערכים לקראת יום אחר? מי הם העובדים

שיתנו שם את השירותים? האם עובדי רשות הדואר, או שרשות הדואר נותנת את

המבנה? היא יוצאת משם, באותו יום נכנסים אנשים אחרים, אנשים חיצוניים,



שהם עושים את העבודה! שירות כזה יכול להיות על פי החוק, אבל האם המגמה

שלכם באותו יום היא לצאת משם, או אתם תתנו את השירותים? כמו שאני מכיר

את הרשות הפלשתינית, או את אש"ף או את הנשיא הפלשתיני, שרק אנחנו

קוראים לו יושב ראש, אבל כולם קוראים לו ראיס אל דאוולה, שזה נשיא

המדינה, לא נראה לי שהוא יהיה נכון ומוכן לקבל שירותים מעובדים

ישראלים. ואם לא יהיה כך הדבר, האם בעצם אנחנו נותנים את המבנה הזה

לשימוש הרשות הפלשתינית, על כל המשתמע מבחינה מדינית במזרח ירושלים.

האם יש לך, מנכ"ל הרשות, תשובות, או למשרד החוץ או למישהו אחר, כי

בעניין הזה אנחנו נהיה במצב שבו לקראת הבחירות הם כמובן לא יסכימו לשום

נוכחות ישראלית במבנים, מה יקרה אזי אני חושב שדברים אלה מחייבים

מבחינתנו תשובות בהירות. מועד הבחירות הולך ומתקרב. למרות שראש הממשלה

היום או אתמול אמר שבחירות לא תהיינה עד שלא יבוטלו סעיפי האמנה

הפלשתינית. אני מאוד מקווה שיעמדו על כך.

אני רוצה לקבוע כאן שוועדת הכלכלה חייבת להודיע היום בצורה חד-משמעית

לרשויות המוסמכות, חוץ מרשות הדואר, שרת התקשורת וראש הממשלה, שהולכים

כאן לעשות דברים שהם בניגוד לחקיקה ראשית מפורשת, ואפילו אם זו חקיקת

משנה, זה חוק רשות הדואר עצמו, אז זו חקיקה ראשית בטח. הולכים לעשות

כאן מעשים שהם בניגוד לחוק, ולכן אם רוצים לעשות את הדברים בהתאם

למדיניות שלהם, להשקפה שלהם, אם הם רואים בדברים אלה דברים טכניים

אנחנו רוצים שכל הדברים האלה יעשו על פי החוק.

לסיכום, אדוני יושב הראש, אני מבקש שאתה תעשה ישיבה נוספת בטווח הלא

רחוק מהיום, כדי לעקוב אחר התקדמות הדברים. ראש הממשלה ש' פרס אמר שאם

עד מרץ לא תבוטל האמנה הפלשתינית זה מה שיקרה, לכן חשבתי שגם הבחירות

תהיינה ב-20 בינואר. אנחנו נמצאים היום פחות משישים ניום לפני הבחירות,

אני הייתי מצפה ממך, ואני בטוח שתעשה את זה, שבעוד שלושה שבועות לכל

היותר אתה תעשה ישיבה נוספת כדי לראות איך מתקדמים הצעדים האלה על ידי

הרשויות המוסמכות אצלנו במדינה.

זה לא יאומן שממשלה שיושבים בה אנשים

מהוגנים מסתבכת בשטויות שכאלה. טוב שלא

הציעו שמכיוון שביום שבת הכנסת ריקה, שיעשו את הבחירות בכנסת, יהיה גם

מקום חניה. מישהו מכיר את בתי הדואר האלה? חלק מהם אני מכיר. זה חנות

שבחלק אחד שלה מוכרים דברי סידקית ובחלק האחר יש דואר. אבל בגלל

היהירות והפזיזות והרצון לגמור דברים, ולהראות שגמרו את הדברים בצורה

מאוד מאוד סגורה, גם קבעו בדיוק איך יהיו המיכלים. אולי כל כך דאגו לכך

כיוון שחלק מהמיכלים יבואו מלאים לבתי הדואר.

אני חושב שהדברים שנאמרו על ידי רן לוין תמוהים בהחלט. אני מציע לרן

לוין להסביר לשרה שכל ההסתבכות הזו לא כדאית. אני לא זוכר שבאחד מסניפי

הדואר מוקמו קלפיות, בבחירות כלליות של מדינת ישראל. אם דבר זה אפשרי

מחר יגידו לרשות הדואר לפתוח את סניפי הדואר לבחירות של לשכת עורכי

הדין, להסתדרות של עובדי הבניין.

קריאה; הכל כדי ליצור דימוי ששולחים כאן מכתבים.

ש' י גולדשטיין; כתוב בהסכם שההצבעה בבתי הדואר תתבצע

בהתאם לתכולה שלהם, לקיבולת. היתה הצעה של



סאיב עריקאת, שבבתי הדואר האלה יצביעו זקנים וחולים. התחום המוניציפלי

של ירושלים הוא קטן יותר מתחום האזור של הבחירה של ירושלים. בימים אלה

מתבצעת הכנת פנקס הבוחרים הפלשתיני והתושבים המתפקדים מקבלים הודעות

בחירה ביד שמפנות אותם לקלפיות.

אם אני מבין נכון את צליל הדברים שלך,

עלולה להיות החלטה שונה של הרושת

הפלשתינית לגבי בחירת מי שגרים בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים כפי

שהוגדר לפני 67' ומי שגרים מחוץ לתחום הזה!

ש' גולדשטיין; אני לא רואה את עצמי בר-טמכא לענות על

העניינים של הרשות הפלשתינית. אני אומר

כאן את מה שאני מכיר מתוך הקריאה והמעקב אחרי הנושא הזה. אזור הבחירה

של ירושלים מבחינת הרשות הפלשתינית הוא תיחום הרבה יותר גדול מאשר

הגבולות המוניציפליים של עיריית ירושלים. בטעיפי ההטכם כתוב שבתי הדואר

יפעלו בהתאם לתכולה שלהם, לפי הנוטח באנגלית. אז יודעים שבתי הדואר הם

חצי חדרים והם יכולים להכיל כך וכך, והם אמורים לפעול לפי שעות פעולה

מטוימות. נציבות הדואר הפלשתינית תצטרך לתת מענה לעניין הזה, איך היא

מנונבת את כמות המתפקדים, כאלה שקיבלו הודעות לבוחר לטניפי הדואר

השונים. זהו עניין טכני. מבחינתם יש ההפרש שמאפשר להם את הגמישות בין

הגבולות המוניצפליים של ירושלים לבין אזור הבחירה הפלשתיני, שהוא יותר

גדול. הם יוכלו לעשות הליך כזה או אחר, לנתב את המטה הגדולה של האנשים

לקלפיות, אל מחוץ לגבולות המוניציפליים של ירושלים. זהו אינטרט ישראלי

שעליו צריך לשמור, ומה שחשוב להם כרגע זה הטמלים, אז מבחינתם יצביעו

בירושלים אלף בוחרים או 10,000. את שלהם מבחינת הטמל והמטר הם ביצעו.

ע' לנדאו; יש לך הערכה כמה יצביעו באותם חמישה בתי

דואר?

ש' גולדשטיין; אין לי הערכה. אני מנטה להטביר את הפרט

הטכני. אני מניח שמנטחי ההטכם נתנו לעניין

הזה את הדעת. הלב של העניין הוא שהפעילות היא במטגרת רשות הדואר כרשות

דואר, ולראות האם רשות הדואר מתכוונת לתת את הנושא כקבלנות משנה למישהו

אחר שיעשה את זה. את התרגיל של קבלנות משנה כבר ראינו במקום אחר בהקשר

של מפקד האוכלוטין.

ג' פת; כל הדברים שנאמרו כאן, עוד יותר ממצביעים

על פזיזות בהחלטות. גם אם תהיה חקיקה

שהממשלה תציע, היא תצטרך להציע גם שינוי בחקיקה הקיימת, כי כשרשות

הדואר מבקשת למכור מעטפות, אז היא מבקשת רשות למכור מעטפות. פה היתה

נותנת שירות על טמך חקיקה שתעבור ודאי עם מיצובישי או וולוו, כפי

שעוברות כאן ההחלטות הפוליטיות במטגרת הזו של הכנטת הנוכחית. אני חושב

שהעמדה של הרשות לגבינו היא ברורה. הרשות לא תפעל בניגוד לחוק הקיים.

אני מציע שהדברים שנאמרו כאן על ידי חברי הוועדה, ימטרו במדויק לשרת

התקשורת, ולהגיד לה שלא תטתבך בעניין הזה, ושישלחו אותם למקומות אחרים,

שהם יחפשו להם מקומות אחרים. לא מקומות שהם ברשות ובבעלות ובטמכות

המדינה. לכן חשוב היה לטיים את הדיון היום כדי שלא יגידו ברגע האחרון,

כבר שלחו הודעות וכבר כולם יודעים. הרי מה שמעניין אותם זו השאלה כמה

יצביעו, איך יצביעו. מעניין אותם שבחדר קטן יעמוד תור ארוך של שלושים

זקנים, ואז המפקחים הבינלאומיים יוכלו לומר בחירות יפות, מחכים בתור



ועומדים. הבחירות האלה יחיו נקיות כמו חבחירות במסגרות שאנחנו מכירים

אותן בצד חשני. לכן הדיון כאן חוא בעיתו על מנת לחסיר בעוד מועד, על

מנת שלא יבואו ויגידו אחר כך כבר שלחו טריליון הודעות לאנשים לאן להגיע

ומה יקרה, הם לא ידעו לאן להגיע. אם צריך לתקן, שיתקנו ושיעשו את זה

בעוד מועד, ואני מציע לרשות לא להסתבך בעניין הזה. הממשלה עושה הרבה

טעויות, וזה לא מחייב את הרשות לעמוד ולומר כל הכבוד אנחנו נבצע.

בעניין זה אין מקום לביצוע, צריך לעשות את זה כפי שמציע יושב ראש

הוועדה.

א' גבאי; רציתי רק להדגיש שאכן בהסכם נאמר שההצבעה

תהיה בהתאם לקיבולת בתי הדואר, זה הדבר

שיקבע את מספר מצביעים שיצביעו בבתי הדואר. כמו שאני מבין דובר על

5,000 איש.

קריאה; סך כל המצביעים בירושלים יהיו 5,000 איש

לפי הערכתך?

א' גבאי; לא, אלה שיצביעו בבתי הדואר. כלומר באזור

ירושלים.

ע' לנדאו; מהשינויים של החקיקה הראשית שמציעים אני

מבין שדובר על כך שההצבעה תהיה ביום שבת.

מדובר על כך שרשות הדואר תעמיד את אותם חמשת הסניפים לרשות הרשות

הפלשתינית, על מנת שתוכל לבצע את אותם סעיפים שהמשמעות שלהם היא בחירות

בירושלים. אני מבין את זה נכון? אם לא, תאמרו לי מה בעצם יהיו השינויים

בחקיקה הראשית.

י' איתן; אני אומר את מה שאנחנו יודעים, כי כפי

שהתברר פה מהדברים שנאמרו עד עכשיו על ידי

המנכ"ל, בעצם אנחנו לא הכתובת המדויקת לשאלות האלה. יש הסכם, וההסכם

קובע מה שהוא קובע. אנחנו אמרנו מיד, עוד לפני שפנו אלינו גורמים.

ע' לנדאו; ההסכם הזה נחתם בעצתכם, שאלו אתכם לפני

שידעו על ההסכם הזה? במלים אחרות, עשו

משהו שנראה בערך, העיקר שיהיה הסכם. אתה מנוע מלהשיב, אבל עובדתית אני

הבנתי שלא נועצו בכם לפני שהכניסו הסכם. זה עובדתית נכון?

י' איתן; נכון.

ע' לנדאו; מהם השינויים הדרושים בחקיקה כדי שאתם

תוכלו להכנס למשחק?

י' איתן; אנחנו לא מעורבים בתהליך החקיקה. נודע לנו

על ההסכם, בחנו את חוק רשות הדואר, אנחנו

מכירים אותו היטב, וכמובן הגענו לאותה מסקנה, שכדי לבצע את התהליך

שנמצא בהסכם צריך לעשות משהו בחוק רשות הדואר. בדרך הזאת, או בדרך

אחרת. נמסר לנו על ידי הגורמים שמטפלים בכך, משרד החוץ בעיקר, שהכוונה

היא לחוקק חוק כללי כפי שנעשה בעקבות הסכם אוסלו א' והסכם השלום עם

ירדן, חוק ליישום ההסכם, במסגרת חוק כללי שכזה מתקנים בצורה עקיפה את

החוקים הרלוונטיים, וכך אמור להעשות לגבי חוק רשות הדואר. הכוונה היא



להסמיך את הרשות או להסמיך את השרה להורות לרשות לבצע את כל אותן

פעילויות שנקובות כרגע בהסכם.

נשאלו פה כל מיני שאלות, מי יעשה מה וכן הלאה. אנחנו קוראים את ההסכם,

זה מה שאנחנו יודעים כרגע. ניסינו לעשות הערכה פנימית מה זה מחייב

מבחינתנו, ובגדול המסקנה היא שתצטרך להיות חקיקה ראשית שתאפשר לרשות

לבצע את הדברים.

את זה הבנתי. מה שביקשתי זה דווקא את

הכופתאות. לדעת האם מבחינתכם, כדי שתוכלו

לפעול בחקיקה ראשית, בחקיקה מישנית, בדינים, בתקנות, במה שלא תרצה, אתם

תחליטו מה לכם טוב, מה הם המכשולים שצריכים להסיר מכם כדי שרשות הדואר

תוכל לבצע את זה, האם למשל צריך שבחקיקה הראשית יאמר שרשות הדואר תצטרך

לתת שירותים בשבת. שאלה שנייה, האם למשל בחקיקה הראשית צריך שיאמר

שרשות הדואר תצטרך לתת שירותים למצביעים המופנים על ידי הרשות

הפלשתינית, המעמידה למשל בפני רשות הדואר את ספר הבוחרים הפלשתיני ואיש

הדואר יצטרך להבטיח שמי שמצביע הוא פלשתיני, הבא מכוחה של הרשות. האם

למשל יצטרך שיהיה רשום שם שרשות הדואר תצטרך לתת בחינם או בכסף, לאחר

שתכנס למשא ומתן עם הרשות הפלשתינאית, שירותים לרשות זו בירושלים. מה

שאני מבקש מכם לדעת זה ספציפית, לא בגדול, אילו מכשולים צריכים להסיר

מכם. שתוכלו לתת את השירותים האלה.

י' איתן; אני חושב שהגורמים שדיברו עד עכשיו הצביעו

על הקשיים. לקחו את חוק רשות הדואר ואת מה

שרשאית הרשות לעשות על פי החוק דהיום, ואמרו איפה הבעיות. לגבי עבודה

בשבת, אם הבחירות אמורות להיות בשבת ואם זה יחייב העמדת עובדים יהודים

של רשות הדואר לצורך עבודה בשבת, נצטרך לקבל היתרים. כרגע רשות הדואר

נותנת שירותי דואר בשבת באמצעות עובדים ערביים, בנצרת, בירושלים

המזרחית, באותם בתי דואר שהשירות שלהם מיועד לאוכלוסיה הערבית, ובבתי

הדואר האלה עובדים אך ורק עובדים ערבים. זה דבר שנעשה מקיימת דנא הוא

אינו חדש לרשות הדואר וכך היה תמיד. במקרים האלה גם לא צריך היתרים

לעבודה בשבת, כיוון שמדובר בעובדים ערבים. אם תהיה מעורבות של עובדים

יהתים, דבר שלא ידוע לי כרגע, נצטרך לקבל היתרים או שאולי בחקיקה

הראשית זה יוסדר, אני לא יודע כרגע. מי שמסדיר את הנושא יצטרך לתת את

דעתו על כך.

ע' לנדאו; מי שמכיר את הבעיות שלכם זה אתם. במצב

הנוכחי שיש לכם הסכם שמדינת ישראל צריכה

באמצעותכם למלא, אתם צריכים לבוא למשל למשרד המשפטים ולומר לו, אנחנו

מבקשים שתשנה לנו את הסעיף הזה כדי שיתיר לנו א'. ותשנה לנו סעיף ב'

כדי שיתיר לנו בי. מהם המכשולים שהיום עומדים על דרככם מלבצע את ההסכם

הזה?

י' איתן; אין תהליך תפעולי שאנחנו לא יכולים להתגבר

עליו אם יהיה לו כיסוי בחוק.

מה היום אינכם יכולים לעשות, כי אין לו

כיסוי בחוק?



י' איתן; אין דבר כזה. אני לא מכיר הכל, אני פחות

או יותר מכיר את התהליך התפעולי, כפי

שמוצג כאן. אולי הוא ישתנה. מתוך מה שאני יודע עכשיו, אין בעיה שרשות

הדואר לא תוכל להתגבר עליה אס יהיה לה כיסוי בחוק.

ע' לנדאו; האם משמעות חקיקה כזאת תיתן בעצם מעמד

פורמלי, בחקיקה ראשית ישראלית, לרשות

הפלשתינאית בתוך ירושלים?

היו"ר צ' הנגבי; משרד המשפטים הוא זה שמתאם את הכנת החוק.

זה תפקידו. הוא הוזמן לפה היום, ולא הגיע.

הוזמן בעבר לישיבות קודמות בנושאים אחרים, גם אז נציג משרד המשפטים לא

הגיע. אני חושב שאני מבטא פה את דעת כלל חברי הוועדה, שאנחנו רואים

בחומרה העדרות של שר, של נציג משרד המשפטים באופן עקבי מישיבות של

הוועדה, מסוגיות מגוונות, ובהקשר הזה אנחנו נמצאים כרגע במצב של חוסר

ידיעה בסיסית לגבי הסוגיה המרכזית בישיבה הזאת, והיא כיצד יסדירו

בחקיקה נושא שאנחנו כולנו תמימי דעים לגביו, עם המנכ"ל וגם עם שרת

התקשורת, שכרגע החוק איננו מאפשר את הסעיף המופיע בהסכם אוסלו ב' לגבי

בחירות בבתי דואר. זאת עובדה, על זה אין בכלל מחלוקת כאן. אני שמח שאין

מחלוקת כי אי אפשר לפתור את הנושא אם אין הסכמה על העובדה שיש בעיה.

ע' לנדאו; אם קורה לנו יותר מאשר פעם אחת שנציג משרד

המשפטים או נציגים אחרים אינם באים כדי

שיאפשרו לוועדה לעשות את עבודתה, כדאי לשקול אותו הסדר או חוק שחוקק

ומאפשר לוועדת ביקורת המדינה של הכנסת לזמן לכאן אנשים על פי חוק, ומי

שאיננו מגיע לדיון צריך אחר כך לעמוד לדין פלילי ולשלם את המחיר האישי

על הדברים האלה. אי אפשר לקבל את העובדה שמוזמנים לכאן נציגים של משרדי

ממשלה שחייבים לתת תשובה לוועדה של כנסת על עבודה שיש בה חשיבות רבה,

והם בוחרים לא להופיע.

חשוב לקבל תשובה באיזו מידה החקיקה הראשית, כזאת שצריכה לאפשר לרשות

הדואר לעבוד, עלולה עוד יותר לפגום במעמדה של ירושלים על ידי מתן סטטוס

מסוים לרשות הפלשתינית בירושלים, על פי חקיקה ראשית שהכנסת תעביר.

אני חושב שלכאורה היו יכולים להסתפק

בקביעה שאנחנו תובעים מן המערכת הממשלתית

להציג לפני הוועדה לחקיקה, שתענה על השאלות שהתעוררו פה. זה דבר פשוט

ויפה שעה אחת קודם. אבל נדמה לי שבמהלך הדברים התעוררו פה שתי נקודות

שחשוב שגם הן יבואו לידי ביטוי בהצעות ההחלטה של הוועדה.

נקודה אחת שהוזכרה פה היא הנקודה של הבחירות בשבת. אני חושב שהדבר הזה

חורג מהנושא של רשות הדואר, וגם אם ניתן לתת לזה פתרונות דחוקים

ומאולצים זה לא ראוי כך. אבן שטיפש אחד זורק לבור, אחר כך עשרים חכמים

אינם יכולים להוציא אותה, ודברים אלה נוגעים גם לחילול שבת המוני שלפי

הערכתי יצטרך לעשות על ידי מערכות בטחון, על ידי מערכות שונות בבחירות

כגון אלה, שוודאי ימשכו תשומת לב כלל-עולמית. אני לא רואה שום סיבה

הגיונית שדבר מעין זה ייעשה בשבת. זה לא קשור לשאלה האם אתה תומך בזה

או לא תומך בזה. להיפך, מי שתומך בעניין צריך להשתדל לעשות את הדבר כך

שהוא יגרור כמה שפחות תחושה של פרובוקציה. לכן אני רוצה לבקש מיושב ראש



הוועדה שאנחנו נפנה את תשומת לב ועדת העבודה והרווחה, שהיא המטפלת בכל

הנושא של היתרים בנוגע לחוק.

ר' בנדלר; באופן כללי חוק שעות עבודה הוא בסמכות

ועדת העבודה והרווחה, אבל אס אכן תציע

הממשלה הצעת חוק, יש להניח שזה לא יתפצל בין מספר ועדות אלא שזה יהיה

בוועדה אחת.

ח' פורת; למרות שזה לא עניין במישרין של הוועדה

שלנו, כיוון שזה ועדה אחרת, הוועדה מבקשת

להסב את תשומת לבה של הממשלה ומבקשת שגם במסגרת החקיקה יתוקן העניין

הזה. אין שום סיבה שדבר זה ייעשה בשבת.

דווקא הדברים שלך קצת האירו את עיני. אם באמת מדובר שהרוב המכריע של

תושבי ירושלים יצביעו מחוץ לרשות המוניציפלית של ירושלים, ושם בעצם הם

לא כפופים דווקא לרשויות הדואר, שם אפשר להצביע גם במסגרות אחרות.

ממילא אין פה צורך בכל הנישה הזאת, בכל המשבצת של דואר.

יש, משום שבהסכם נחתם שהבחירות תתבצענה

בירושלים. וההסכם הוא עובדה, אתה צריך

לכבד אותו.

ח' פורת; מאחר שמדובר שהרוב המכריע של האוכלוסיה

בירושלים יצביע מחוץ לתחומי ירושלים,

ממילא אין שום תשובות טכניות לשאלה זאת. אני מבין אל נכון שכל העניין

של הצבעה בירושלים נושא אופי של אנשים שאינם מסוגלים לזוז ממקומם, כמו

זקנים וחולים, או יותר מזה כדי להוות דבר בעל אופי סימלי. אם ניתנת

האפשרות לאנשים להצביע מחוץ לתחומי ירושלים, הוועדה צריכה להציע

ביוזמתה אם רוצים לתת פתרונות, שיתנו את הפתרונות הטכניים שיאפשרו

לאנשים להצביע מחוץ לתחומי ירושלים. אין שום סיבת, אלא במקרים יוצאי

דופן מלכתחילה, של אנשים חולים וזקנים שאינם מסוגלים להצביע מחוץ

לירושלים, ואי אפשר גם להעתיק אותם ממקומם, שיעמדו כמה אוטובוסים או

דברים מעין אלה שיאפשרו לאנשים להצביע מחוץ לתחומה של ירושלים. אני

חושב שמיוזמתה של הוועדה, עוד לפני שמגיעים לחקיקה, לא לשים מכשול,

ולהציע לפתור את הבעיות הטכניות על ידי הצבעה מחוץ לתחומיה של ירושלים.

כדי שלא נגיע למצב שבו רשות הדואר חוטאת לתפקידה ושהחקיקה הראשית תעקוף

את הדברים.

למעשה ברור לכולנו כאן, מדוע הוכלל הסעיף

הנוגע להצבעה בבתי הדואר בירושלים. הוא

חורג מעבר לסוגיה של המקום או של האתר או של הגוף שינהל את ההצבעה

הזאת. זה היה ויתור פוליטי של מדינת ישראל, כדי לאפשר לצד השני לשמור

על כבודו ולהוכיח שאכן ירושלים נכללת תחת כנפיה של האוטונומיה. יכלו

לעשות את זה בבתי דואר, כמו שיכלו לעשות את זה במבנים של בזק או בבתים

של משרד הדתות, זה לא משנה. כרגע בהקשר הזה אין צורך להרחיב את היריעה

ולהחזיר או לקרוא במסגרת הדיון הזה לקיים ביקורת פוליטית על ההסכם,

עשינו את זה במליאה ונוכל לעשות את זה בעתיד, וודאי גם נעשה את זה ואף

אחד מאיתנו לא ישנה את דעתו שהבחירות בירושלים זאת שגיאה של הממשלה, גם

אם ההסכם נחתם. אבל אנחנו בשלב זה, בתוך ועדת הכלכלה, חייבים לפעול על

פי המסגרות שבהן הוסמכנו, ונראה שכאן יש לנו באמת סיבה מוצדקת להפגנת



מחאה על העובדה שרוצים להשתמש בהזדמנות חגיגית זו שנחתם הסכם בגוף שהוא

גוף שאמור להיות מנותק מפוליטיקה, ולנצל את שירותיו לטובת דבר שגם אם

לא היה פסול בעינינו על רקע פוליטי, ואם היינו כולנו מתומכי הקואליציה

וממצדדי מדיניותה, גם היינו צריכים להקפיד הקפדה יתרה על זה שהנושא הזה

יבוצע אך ורק על פי חוק. החוק בהקשר זה שולל באופן מפורש את יישום

ההסכם בסוגיה הזאת. שמחתי מאוד לשמוע שבעניין הזה יש הסכמה בינינו לבין

הממשלה, ושהממשלה תפעל בדרכים שמופקדות בידיה כדי לתקן את השגגה הזאת.

אני רוצה לקרוא הצעת החלטה, שלא נוגעת לנושא השבת, כי נושא השבת הוא לא

בכתב המנדט הרישמי של הוועדה. נושא השבת אינו הדבר המרכזי שאותו צריך

כרגע להדגיש.

ועדת הכלכלה רושמת לפניה את הודעת מנכ"ל רשות הדואר בשם שרת התקשורת,

כי "פעילות רשות הדואר תעשה רק על פי החוק".

ועדת הכלכלה סבורה כי חוק רשות הדואר אינו מאפשר כלל קיום בחירות

למועצה הפלשתינית בבתי דואר בירושלים.

הוועדה קוראת לממשלה להקפיד על ניתוק מוחלט בין רשות הדואר והמחוייבת

להעניק לציבור אך ורק שירותי דואר, לבין הסוגיה הפוליטית הרגישה

והשנויה במחלוקת של הכללת תושביה הערביים של ירושלים במסגרת

האוטונומיה.

ח' פורת; אני רוצה להוסיף עוד סעיף אחד, בכל מקרה

תובעת הוועדה להביא את הצעת החקיקה לפניה

כמתחייב מהסעיף 3, כל שינוי בדבר. זה לאותו סעיף שאומר שעל רשות הדואר

לבקש את אישור ועדת הכלכלה להפעלת כל סוג.

אם הממשלה תחליט לתת את השירות הנוסף הזה,

באמצעות רשות הדואר, דהיינו שירותי הצבעה

לא יהיו לפי סעיף 24 לחוק רשות הדואר, ולכן לא ניתן להסתמך עליו כאן,

כי כשהוא יוצא הוא יהיה מכוח הוראת חוק מיוחדת, נפרדת.

בכל מקרה אנחנו תובעים שדבר זה יובא

לפנינו.

לא כדאי שניכנס לסעיף 24 מחדש. אנחנו

מודים לכל אורחינו וההחלטה הזאת תועבר על

ידי מר לוין, אנחנו גם נשלח אותה לשרת התקשורת ולראש הממשלה. תודה רבה

לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 25 ;12