הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 276

מישיבת וועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ו באב התשנ"ה (22 באוגוסט 1995). שעה:30;11

חברי הוועדה: גי פת - יו"ר

ע' לנדאו

מ' אוהלי - משרד התקשורת

א ברטוב - " "

עין וייס - " "

ש' פליישר - " "

א' שוורצשטיין - משרד האוצר

ת' בן דוד - רשות החברות הממשלתיות

גי מלצר - יושב ראש דירקטוריון בזק

די בן נון - דירקטוריון בזק

ז י זאבי - חברת בזק

בי גולדרינג - יי יי

ר' כהן - " "

ע' הראל - חברת אדיר

א' מלצר - יי "

גי אביטל - " "

י י בס - חברת קרדן

אי אלדר - יי "

אי שקד - M.C.I

י 'שוהם - חברת יורונט

לי ורון

אי עצידה

שירותי התקשורת הבינלאומיים של ישראל



שירותי התקשורת הבינלאומיים של ישראל

היו"ר גי פת;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, אני מצטער מאוד שמנכ"ל משרד התקשורת לא

נמצא איתנו כאן. אני מקדם בברכה את יושב ראש מועצת המנהלים ואת האורחים

הנכבדים.

הופנתה אליי בקשה לעיון בפרוטוקלים של ישיבת ועדת הכלכלה בעניין חוק

ההגבלים העיסקיים, נושא שנדון בוועדה בשנת 1983. אני חושב שראוי שניתן אפשרות

לעיין בפרוטוקלים הללו ואני מבקש את אישור הוועדה לכך. חבר הכנסת עוזי לנדאו,

האם אובה מתנגד?.

עי לנדאו;

לא, אני חושב שרצוי לאפשר זאת.

היו"ר גי פת;

אנו מאשרים והעיון בפרוטוקולים יותר.

על סדר יומה של הוועדה הוא נושא התקשורת הבינלאומיים של ישראל. הנושא

מוכר לכולנו, אני לא יודע איך נפתח את הדיון בנושא, גורי, מה אתה מציע?.

ג' מלצר;

מאחר ובזק לא יזמה את הדיון הזה, אני מציע שמי שהגיש את הבקשה לדיון

יפתח ויציג את העניין, משרד התקשורת יבהיר את עמדתו ואנו נאמר מהי דעתנו.

כהקדמה לדיון אני רוצה לומר שקשה לי להבין את מהותו של כל הדיון הזה

כיוון שכל נושא התקשורת הבינלאומית עומד בפני תחרות, המכשול האחרון כפי שהציב

משרד התקשורת בוטל בכך שנושא הבג"ץ נגמר. אני מבין שמשרד התקשורת עומד לצאת

במיכרז, בזק מכינה את עצמה למיכרז. לפי הנחיות תרשיון הכללי אנחנו מקימים חברת

בת, התהליך של ההקמה משתהה במידה מסוימת מכיוון שהיינו חייבים לעבור תהליכים.

בדירקטוריון של בזק אושרו מועמדים, זה עבר תהליך של הוועדה המייעצת ליד רשות

החברות הממשלתיות לבדיקת דירקטורים, בימים האחרונים אושרו דירקטורים והחברה

תיכנס לפעילות בלוח זמנים קצר וכל הפעילות תהיה במסגרת החברה הזו.

היו"ר ג' פת;

כיום יש ארבע חברות שהן פועלות במסגרת של מתן שירותי טלפון בינלאומים, גם

בזק באמצעות הבזקכארט נותנת שירותי פנים ושירותי חוץ. על פי החוק צריכה היתה

בזק להפריד בין שני השירותים הללו וב-1 לאפריל להקים חברה נפרדת, זו שתישא

בהוצאות של החברה וזו שתהנה מהכנסות החברה. הדבר לא בוצע. אני לא הושב שהפנייה

לבג"ץ מצד ארבעת החברות הקיימות היתה צריכה לעכב את הקמת החברה, זאת אומרת

החברה היתה יכולה להתבצע ולא התבצעה. הבג"ץ קבע שאם יש מקום לארבע חברות יש

מקום לשש חברות, לאחר שיעבור התהליך תהיינה שש חברות במדינת ישראל וגם 7 חברות

שנותנות שירותים, תהיה גם חברת בת של חברת בזק. התעוררה השאלה כיצד מבטיחה

המדינה את התחרות ההוגנת בין כל החברות כי חברת הבת של בזק שתיתן את השירות

הבינלאומי מקבלת חלק גדול מהשירות מחברת בזק האם, התוצאה של כך היא שיש סיבסוד

צולב, מהותי מאוד שיוצר מצב שבשטח ישנה תחרות בלתי הוגנת. שר האוצר היה פה



בוועדה בהקשר לנושא אחר לחלוטין וגם הוא בדיעה שאני מייצג, הוא סבור שצריך

להפסיק את המצב הזה.

חברת הבת לא הוקמה בגלל בעיות של יחסי עבודה, לא בגלל הבג"ץ. על פי סיכום

שהתקבל בהתייעצות עם ראש הממשלה, אמנם הסיכום לא מחייב את הכנסת אבל הוא בהחלט

צריך להוות כיון חשיבה, הוחלט שהסכמי העבודה חייבים להסתיים, אזי להקים את

החברה והיא צריכה להיות חברה לכל דבר, עליה יחולו כל ההוצאות והיא תתחרה

בחברות הקיימות, לא יתכן שהיא תהיה פטורה מחלק מההוצאות, לכן אנחנו מקיימים

היום דיון בוועדה בנושא זה,

אני רוצה לציין את המקרה שקרה ברשות הדואר שהוא שונה במקצת מנושא הדיון

אבל הוא נושא שגם כן מיוזמתי מתחיל לקבל תיקון בכיוון הנכון. רשות הדואר

החליטה לפני מספר שנים לקיים לעצמה שירותי בלדרות, על פי האישור של שר התקשורת

דאז נקבע שהבלדרות תיעשה לצורכי רשות הדואר אבל חברת הבלדרות הזו לא תיכנס

לתחרות עם גורמים פרטים. בתחרות הזו היה סיבסוד צולב בלתי מתקבל על הדעת. רשות

הדואר לא משלמת מס ערך מוסף היא גם לא גובה אותו, מחיריה נמוכים ב-17% ממחיר

של כל מתחרה אחר בשטח. רשות הדואר מטילה גם חלק גדול מההוצאות בגין הפעילות של

חברת הבלדרות על רשות הדואר. כתוצאה מהמעורבות של הוועדה בעניין הזה, ביקשה

רשות הדואר מעמד של עוסק מורשה וה-% 17 הללו לא יהיה גורם מסבסד שהוא גם מביא

לתחרות בלתי הוגנת. אני לא מסתפק בזה, אני גם רוצה לראות כיצד הבלדרות הזאת

היא יחידה סגורה שמשלמת את הוצאותיה בכל המרכיבים והיא איננה מסתמכת על גורם

אחר שישלם את ההוצאות, זה אותו דין כמו בנושא שאנו דנים בו כאן.

עי לנדאו;

בהמשך לדברי היושב ראש, אני רוצה לשאול מי בכלל הירשה את הוצאת הבזקכארט

עם השירות הבינלאומי?.

אי ברטוב;

לפני שאתייחס לשאלתך לגבי הבזקכארט אני רוצה לשרטט את התמונה הכללית והיא

זו. כשנחתם הרשיון הכללי של חברת בזק שבו הוטו ו הכללים של פעילות החברה באופן

שיאפשר בתחומים מסוימים קיומה של תחרות, על ידי כך שבזק תחויב לפעול באותם

תחומים בהפרדה עיסקית שתיתן בסיס לפיקוח בתחומים שנמצאים בתחרות, הדבר נעשה

בין היתר גם מתוך תוכנית ארוכת טווח בלוח זמנים של פתיחת התחומים השונים

לתחרות, בראש התחומים האלה נמצא תחום השיחות הבינלאומיות. מאחר ואנחנו נערכנו

גם במסגרת לוח זמנים של ועדת שרים להפרטה בראשות ראש הממשלה וגם במסגרת

התוכניות המשרדיות לפרסם את המיכרז סמוך לחודש אפריל שנה זו, בהתאם לזה גם

נקבע לוח הזמנים של הקמת חברת הבת. הסברה במשרד היתה שאם החברות שהגישו את

הבג"ץ יזכו ויובהר שיש להם רשות לקיים את השירות הזה, הדבר יחייב אותנו להשהות

בצורה מאוד משמעותית את פירסום המיכרז ובפועל את הכנסת התחרות בצורה מסיבית

במתן שירותים של שיחות בינלאומיות.

מאחר ומהלך הקמת חברת הבת לשיחות בינלאומיות הוא מהלך מאוד קריטי לחברת

בזק כיוון שבזק תצטרך להעביר נתח עצום מפעילותה למסגרת של חברת בת ויש בעיות

עם עובדים, אנחנו סברנו שברגע שיש אי בהירות מוחלטת לגבי מועד קיום התחרות

בתחום הזה, יש מקום להיעתר לבקשת החברה ולדחות את הנקוב ברשיון. אנחנו אישרנו

זאת בכתב למנכ"ל החברה, חטאנו בכך שלא פירסמנו את הדבר. מרגע שתם הבג"ץ, תמו

כל הארכות המועד והחברה נדרשת להיערך. ברישיון יש לחברה אפשרות שהעובדים ישארו

בחברת האם על מנת שנושא העברת העובדים לא יעכב את הקמת חברת הבת. נושא העובדים

הוא לא הסיבה שבגללה לא הוקמה חברת הבת, הסיבה היתה שסברנו שאם לא תהיה תחרות

בדרך של הכנסת מפעילים נוספים, יש טעם להיענות לבקשת החברח להיערך בקצב שראוי

לה.



כעת נשאלת שאלת התחרות בשלב הביניים. אבל למעשה, זה ברור שהברת בזק פועלת

ביתרון גדול מאחר וכבר שנים היא נותנת בארץ שירותים בינלאומים, לא רק שירותים

בינלאומים בבזקכארט, היא בעלת בסיס פעילות רחב מאוד בתחום הבינלאומי והיא

תמשיך אותו עד שיכנסו המתחרים, זה נותן לה יתרון גדול מאוד. אנחנו לא עוצרים

את שירותי חברת בזק עד לכניסת התחרות כדי ליצור תנאים שווים.

נושא המחירים, איך נקבעים התעריפים זה נושא שבוודאי ידון במשרד התקשורת

ויושב כאן מנהל אגף כלכלה שיתייחס לכך בהמשך.

עי לנדאו;

אני יכול. להבין מדוע לפעמים מסיבות שונות צריך להאט תהליך מסוים בכדי

שהוא יצליח. יחד עם זה לא הישבת לשאלה אם זה כך, מדוע אישרתם לבזק להוציא את

כרטיס בזקכארט עם אפשרות של פעילות בתחום הבינלאומי?, שאז נוצרת תחרות בלתי

שווה, בלתי הוגנת בניגוד למהלך הטבעי שאתה רוצה ליזום. אתם אחראים על שיחות

הטלפון, אבל מי שרוצה להשתמש בכרטיסי אשראי מחוץ לארץ לארץ וגם מהארץ לחוץ

לארץ, לא חייב לעשות זאת דרך בזק. לכן אני לא מבין איך כאן "פישלתם". כל מערך

העלויות של בזק בתחום הבינלאומי הוא הרבה יותר קטן, היא יכולה באופן צולב

להעמיס חלק ניכר מהעלויות על בזק. כל מערכת הפירסום שנעשית כיום בארץ לגבי

בזקכארט שאתה יכול לקרא לו בזקכארט המקומי, אבל אתה חותך קופונים גם בתחום

הבינלאומי. יש פה אינטרס של מונופול ארוך טווח להביא לכך שאנשים ימשיכו לקנות

את הבזקכארט גם בתחום הבינלאומי כדי לנפנף מהשטח חברות אחרות שלא יתחרו בעתיד

בחברת הבת של בזק. משרד התקשורת היה צריך להיות הכלב ששומר על התחרות בתחום

הזה. איפה אתם הייתם בתחילת המשחק כשאיפשרתם להם להיכנס לתחום שאסור היה להם

להיכנס אליו?, ואחר כך נשאל מדוע אתם לא באים ועוצרים אותם עכשיו, לא להוריד

עוד יותר את המחירים?.

השאלות ששאל חבר הכנסת עוזי לנדאו הן בדיוק השאלות שהוועדה מתעניינת בהן.

אני וכל חברי הוועדה שמודעים לישיבה ולנושא בדיעה שהתחרות בין בזק לחברות

האחרות חייבת להיות על בסיס של הוגנות. מצב שבו לחברה יש בעיקר הכנסות וחלק

גדול מההוצאות מוטלות על גורם אחר, הוא מצב של תחרות לא הוגנת. לכן אנחנו לא

מתנגדים לתחרות, אדרבא שתהיה תחרות אבל על בסיס הגון. יכול להיווצר מצב

שהחברות הפעילות כיום בשוק תגענה למסקנה שצריך להרים ידיים, כי חברת בזק בחלק

מהוצאותיה מסתמכת על גורם אחר, לכן הוצאותיה הם קטנות מהוצאות של גורם הפועל

בשוק, והתחרות היא כזו שלא כדאי להן לעמוד בזה, אבל לא זו המטרה. המטרה היא

שבזק שהיא היום מונופול לא תדחק את המערכת הפרטית שנכנסה לענף ותוציא אותה

מכלל פעילות כדאית, וודאי שהיא תגרום לכך שכשיצאו למיכרז אולי גם לא יבואו עוד

שתי הברות אלא שגם מארבעת החברות הקיימות עוד תיפולנה שתי חברות.

אני מבקש לשמוע את עמדת החברות הפרטיות.

ע' ו?ראל;

אני מייצג את חברת אדיר. הסיבה לדיון כאן הוא בגלל שנוסף חטא על פשע.

קודם כל החברה לא קמה בזמן, היא קיבלה אישור שלא פורסם, כמו כן היא נותנת

שירות שהוא לא הוקי וכעת בזק מבקשת להוריד מחירים בשיעור של % 40, לכן אנחנו

פה.

חברת אדיר קיימת מזה ארבע שנים, היא הוקמה על ידי ועל ידי ארז מלצר.

החברה מרוויחה % 3-4 מהמחזור, המכירות של אדיר הן כ-20 מיליון דולר. כל בודק

אוביקטיוי היה יכול להגיד שהחברה מתנהלת ביעילות.



בזק באופן בוטה הקימה שירות שבשורשו של השירות הזה הוא מתנגד למה שהוא

צריך לעשות, כלומר להפריד בין התחום המקומי לתחום הבינלאומי. בזק יצאה במסע

פירסום בטלויזיה, ברדיו בעיתונות כשהמוטו שלו הוא: "הקו שהולך איתך בארץ

ובעולם", בסלוגן הזה מתמצא כל העניין. כשאנחנו צריכים לפרסם אנו זקוקים לשילט'

חוצות, כל מאות הבניינים של בזק הם בזק מקומי, אבל על כל אותם בניינים של בזק

יש פירסום של בזקכארט, האם בעתיד גם אנו נוכל לקבל את הקירות האלה?. השיווק

נעשה דרך בזק, הפירסום הוא של בזק, יש מאמץ עיקרי של בזק לדחוף את המוצר הזה,

התיפעול הוא בוודאי דרך בזק. היום בזק מסבסד באופן בוטח את השירות הזה והיום

הבזקכארד הוא כרטיס החיוג הכי זול בעולם להתקשר לישראל. לפניכים המחירים

והטבלאות שבהם אתם יכולים לראות שהכרטיס של בזק הוא הכי בעולם. אני אומר זאת

מכיוון שכל הדברים שישמיע פה עופר וייס בנושא העלויות הם נגד הרישיון שמשרד

התיקשורת קבע.. משרד התקשורת אמר, כיוון שאנחנו לא יכולים לבדוק סיבסוד צולב,

בואו ו נפריד בין חפעילויות ונראה את החברה שמוכרת שירותים בינלאומיים עומדת

בזכות עצמה. הרי אם אתם יודעים כל כך טוב לבדוק עלויות, מדוע יש צורך בהקמת

חברות-בנות?. אנחנו לא רוצים לקבל חשבונות של כלכלה עכשיו שחושבת שהיא יודעת

כמה שווה סיבסוד צולב, זה בכלל לא רלוונטי. צריך היה להקים את חברת הבת כדי

למנוע את הויכוים כאן. אנחנו חיים במצב הזה שהוא לא בסדר והוא לא חוקי

וטענתינו היא לא לגביו. טענתינו היא לגבי הורדת המחירים בשיעור 40%. יש לכך

סיבה מדוע בזק מעוניינת בהוזלת המחירים, בזק רוצה להוזיל את המחירים מסיבה

אחת, הנהלת משרד התקשורת התראיינה בעיתונות ושם הם אמרו: אנחנו רוצים שלפני

פירסום המיכרז הבינלאומי, יהיו 400 אלף מחזיקי כרטיסי חיוג. בזק תוריד מחירים

ודרך זה היא תצליח להיכנס לכיס של כל אחד. ברור לכולם שברגע שיהיו 400 אלף

מחזיקי כרטיסי חיוג בארץ, גם כשיבואו המפעילים הבינלאומים האחרים לאחר המיכרז

המפואר הזה, מה שיקרה הוא שהכיסים כבר יהיו תפוסים, להוציא כרטיס ולהכניס אחר

במקומו זה כבר הרבה יותר קשה, לכן בזק מתעקשת על כך. מהו האסון הגדול שיקרה אם

עד להקמת חברת הבת לא תוזילו את מחירי הבזקכארט, המטרה היא ליתפוס יתרון לפני

ההקמה לחסל אותנו ולחסל חברות אחרות כמונו.

אנחנו לא מעיזים לבקש את הפסקת השירות של הבזקכארט, אנו חיים במדינה

שהגדול הוא המנצח. אנו מבקשים להקפיא את המצב עוד שלושה חודשים עד להקמת חברת

הבת הבינלאומית ואז תעשו כרצונכם, תהיה תחרות איכשהו שווה, או לחילופין תציעו

תנאים כאלה גם לאחרים.

אחד הדברים שקרו בחודשים האחרונים היה שלמעשה שכל מהלך שבו בזק התחילה

והיה מנוגד אם לרישיון או אם לחוק הבזק, בסופו של דבר היה קושי לעצור את

המהלך. הבזקכארט התחיל כניסוי ואושרו לשווק כ-5000 כרטיסים, בסופו של דבר לאחר

מספר שבועות עמד המספר כבר על 40 אלף, אבל אף אחד לא עצר את השיווק. החשש שלי

במקרה הזה הוא גדול, היום כשבזקכארט מפעיל באותו מספר קוד גם את שירות

הבינלאומי וגם את השירות המקומי, בעוד מספר חודשים כשתיאלץ חברת בזק להפריד את

המהלך בשני כרטיסים, יגידו כרגע זה לא ניתן..

אני רוצה לדבר על המעמד הכפול של משרד התקשורת כרגולטור וכבעלים של חברת

בזק. בסיטואציה אחרת שבה נעשו בעבר חמישה תיקונים לרישיון הכללי, כולם פורסמו

ברשומות, לא היה קורה מצב כזה ששינוי של הרישיון הכללי לעניין מועד ההקמה היה

נעשה במסמך בין בזק לבין משרד התקשורת, עד היום כל התיקונים היו מעשי בלתי

נסתר והציבור ידע עליהם. התחושה שלנו היא שמדובר בניצול פרק זמן המעבר ועל כך

אנו מלינים. אני לא יודע עד כמה זה מחטף מתוכנן או שמדובר בהתפתחות, אבל אם לא

היתה סיבה אמיתית לעכב את הקמת החברהת בין שהתחרות הבינלאומית בבזק היא תחרות

של החברות שעתרו אז לבג"ץ ובין שהיא תחרות בידי מפעילים שיתמודדו ויזכו במכרז,

יש תחרות במישור הבינלאומי, כך שלא היתה סיבה לעכב. הסיבה היחידה היא שמבחינתה



של חברת בזק כל יום שדוחים את הקמתה של חברת הבת יש לכך יתרונות גדולים

ובזקכארט הוא אחד ההזדמנויות.

עניין ההפרדה בין חברת בזק לבין חברת הבת שלה הוא לא רק גחמה של מישהו או

עניין שבדרך מקרה נכנס לתוך הרישיון הכללי של בזק. הדבר הזה נקבע במפורש במסמך

המדיניות שמקובל עד היום ומבטא את עמדת מדינת ישראל-משרד התקשורת, המסמך נוסח

בשנת 1992 על ידי יצחק איש הורביץ, המסמך מדבר במפורש על כך שיש להקים חברות

בת, מערכות נפרדות לחלוטין מאלה של בזק, לרבות הנהלה, מערכת נכסים, מערכת

עיסקית, מערכת תפעולית, מערכת שווקית וגביה וכל שאר היחידות. זאת אומרת מעבר

לחקיקה, מעבר למסמך הרשיון, יש חשיבות גם לכוונת המחוקק, גם לכוונת קובעי

המדיניות. ההפרדה היא ערך חיוני והבזקכארט הוא המחשה לשילוב. אנו לא מבקשים

מבזק להפסיק לפעול במישור הבינלאומי, אנו מבקשים מבזק לא ליצור עובדות חדשות

בתקופת המעבר.

אני רוצה להזכיר שכבר קרה מקרה שכדי להתמודד עם גורם שקיבל רשיון ממשרד

התקשורת והחל את צעדיו בבירכת משרד התקשורת, מדובר על רישיון לקווים חכורים

בתוך הארץ, קווי העברת נתונים, כתוצאה מכך בזק הפחיתה את התעריף באישור משרד

התקשורת ב-^;80. כתוצאה מכך אותו בעל רישיון נמחק. חלפח חצי שנה והתעריפים

הועלו ב-% 50. זאת אומרת לא מדובר בפחד נסתר, זה פחד שיש לו על מה להסתמך, כבר

קרה הדבר.

כעת אתייחס לעניין התחרות חדשה או תחרות קיימת בבינלאומי. תחרות מצומצמת,

מוגבלת ביותר מתקיימת. חברות כמו אדיר, קרדן יורונט מנסות לפעול כל אחת בדרכה

על פי רישיון שנתן להם שר התקשורת והנה לפני חודשיים מכריז הממונה על ההיגבלים

העיסקיים על כך שבזק היא מונופול לפי חוק חהיגבלים העיסקיים, לרבות בתחום

הבינלאומי. הממונה על ההיגבלים העסקיים גם יודע היטב להסביר שככל שחפחו1ת

תעריפים היא סממן בסיסי לתחרות, לפעמים הורדה דרמטית של תעריף או הורדה בלתי

מוסברת, היא פגיעה בתחרות. נכון שבזק הגישה ערעור על ההכרזה שהיא מונופול,

אבל ההכרזה היא בתוקף. אני שמח שמדינת ישראל מתכוונת לתקן ולחזק את חוק

ההגיבלים העיסקיים לגבי ניצול מעמדם של קבוצות ריכוז או מנופולים, יש בחוק

התייחסות קונקרטית למצב שבו מונופול פועל בדרך שלכאורה פוגעת בתחרות, פועלת

בתחרות בלתי הוגנת בעסקים שבין בעלי מונופול לאחרים.

אנו סבורים שהמקרה הוא ברור,יש פה ניצול הזדמנות בידי בזק, מעבר לכך

שראוי שמשרד התקשורת יגרום לכך שלא יהיו יותר כרטיסי בזקכארט נוספים עד

שהעניין יוכרע, עד שתקום חברת הבת ובוודאי שבזק לא תבצע עכשיו שינוי. אנו

מבקשים שיושב ראש הוועדה והוועדה ישקלו את האפשרות לפנות אל הממונה על

ההיגבלים העיסקיים ולקבל את חוות דעתו, האם במקרה זה אין גם ניצול שלא כדין של

המונופולים לפי חוק ההגיבלים חעיסקיים.

אי שקד;

אני הנציג היחיד של החברות הטלפוניות הזרות בארץ. אני אציג פה את עמדת

החברות האמריקאיות לגבי המחירים ולגבי ה SEARCH CHARGE-שהן גובות. התעריך

שהחברות האמריקאיות גובות הוא בממוצע 2.5 SEARCH CHARGE $על כל שיחת טלפון

בינלאומית. בזק גובה 5 שקלים SEARCH CHARGEובהשוואה לאמריקאים זה מחיר זול

מאוד כי החברות האמריקאיות גובות 7.5 ש"ח בממוצע. כמו כן שלושת החברות

AT&T, M.C.Iו-SPRING גובות SEARCH CHARGEעל דקה ראשונה, דבר שלא

קיים בבזק, ה SEARCH CHRAGE-הוא כ-2$, זאת אומרת עוד כ-6 שקלים על כל דקה

ראשונה.

אני יכול לומר שהדו"ח לגבי טבלת ההשוואה לעלות דקת שיחה ממדינות העולם

לישראל בכרטיסי חיוג שונים, שהציגה פה חברת אדיר הוא נכון, החברות האמריקאיות

גובות היום בממוצע יותר מחברת בזק.



בי גולדרינג;

יש פה סינדרום דוד וגוליית. אגב, יש לי הצעה למפעילים של החברות המתחרות,

תשכנעו את השלטון לסגור את בזק, לקשור את ידי העובדים והמנהלים ותתחרו, אז

תהיה תחרות הוגנת. אני אשמח שתשכנעו את משרד האוצר שאנחנו הכי זולים בשימוש

בכרטיסים בשיחות בינלאומיות, כי בדיון לפני חודשיים משרד האוצר הטיף לנו עד

כמה אנו יקרים עד להחריד בנושא הבינלאומי. משרד התקשורת מסביר לנו שחייבים

לקיים תחרות בבינלאומי כדי למנוע את הסיבסוד הצולב של הקשר המקומי על ידי

ההכנסות מהבינלאומי, היום אני בא לכאן ושומע שהקשר הבינלאומי מסבסד את

הבינלאומי, אני כעובד בזק שמכיר את בזק לגמרי מבולבל.

אני פונה אל נבחרי הציבור שביננו. בשנתיים-שלוש שנים האחרונות עובדי בזק

מרגישים שהחברה הזו שקמה על בסיס משרד ממשלתי עדיין סוחב מגבלות מן העבר בדמות

עובדים ותיקים שלא משתלבים בידע של שנות האלפיים, אי אפשר להשליך את העובדים

האלה. לפני שנבחרי הציבור מחליטים להגביל אותנו עוד יותר צריכים לקחת גם את זה

בחשבון. רוב הרווחים של בזק באים מהקשר הבינלאומי, זה לא סוד, אבל הוא מקיים

את ה-9,300 עובדי בזק. גם אני בעד למנוע את הסיבסוד הצולב אבל הדבר צריך

להיעשות במידה ובמחשבה, מבלי לפגוע באלפי עובדים. לדעתי ההוזלה של המחירים מצד

בזק לא כל כך מהווה פגיעה במתחרים. בכל פעם שאנו מנסים להתרומם מעל ההגבלות

שמטילים עלינו מייד באה מכה, אם זה לא מהכיוון של משרד התקשורת זה מכיוונם של

גורמים אהרים. לאן נשליך את אותם עובדים שכשלא היתה תחרות נתנו את הקשר למדינה

הזאת בצורה טובה?. לו הייתי נבחר ציבור הייתי שוקל את שאלת העיקרון המקודש של

תחרות חופשית והוגנת. במי עדיף להתחשב?, האם צריך להתחשב ב-4 חברות שחלקן הן

בבעלות של חברות לא ישראליות או שמא צריך להתחשב ב-9,300 משפחות?.

הדיון פה הוא לא דיון על כל התקשורת הבינלאומית אלא הוא דיון על נישה

מסוימת בתחום התקשורת הבינלאומית והוא כרטיסי החיוג. כרטיסי החיוג הם חלק מקטן

מסך הכל של התקשורת הבינלאומית, ולכן כל העניין של הסיבסוד הצולב והסיבסוד

הפנימי בתוך המקרה הספציפי הזה, אין צורך להתבלבל בעניין הזה.

במיכרז שצפוי להתפרסם בקרוב יהיו שני מפעילי תקשורת נוספים. שני המפעילים

האלה אמורים לקבל רשיונות יותר רחבים בתחום הבינלאומי, ממה שיש לחברים שיושבים

כאן. כנראה שאותם חברות שיזכו במיכרז גם יקבלו את האישור להנפיק כרטיסי חיוג

בינלאומי. מרגע שהתחרות תהיה ותהיינה שלוש חברות מפעילות לרבות חברת הבת של

בזק ותקוותנו היא שתהיה תחרות אמיתית בשוק הזה, מאותו רגע גם אי אפשר להבטיח

שום דבר לאותם חברות שפועלות היום. אם הן יצליחו להישרד באותן נישות שהן

מחזיקות היום או שיתיאמו עצמן לתחרות, טוב. אם לא, יש תחרות והתחרות עושה את

שלה. כיום התחרות הזאת עדיין לא קיימת ועד שיצאו המיכרזים ועד שהחברות האלה

יכנסו לפעילות בפועל, יחלוף כנראה עוד זמן רב.

אנחנו הודענו שאנו מתנגדים להפחתה שהמשרד מציע לפי בקשת בזק. העילה

להתנגדות שלנו היא לא עילת המחירים, אנחנו סבורים שקשה מאוד להיכנס ולבחון את

התימחור המדויק של העלות של בזק בתחום הספציפי של בזקכארט. מבחינתנו העילה

להתנגדות היא עילת העיתוי. קודם כל, זמן קצר לפני שאנחנו מפרסמים את המיכרז

בתחום הבינלאומי נעשה שינוי שהוא משמעותי בתעריף הבינלאומי. אנחנו חושבים שזה

מסר לא טוב בשוק כולו גם למתמודדים הפוטנציאלים. הנושא השני הוא נושא ההפרדה

בין השירות המקומי לבין השירות הבינלאומי. אנחנו המלצנו בפני משרד התקשורת לא

לבצע כל שינוי בתעריפים של הבזקכארט עד שבפועל תהיה הפרדה ותוקם חברת הבת

לשירותים בינלאומים שתקבל את האחריות על השירות הזה ואז אם חברת הבת תחליט על

שינוי התעריפים אז הדבר ייעשה.

קודם כל אני רוצה להעיר שבזק טוענת כל הזמן שאנו פועלים נגדם, למרות שאנו

גם הבעלים וגם הרגולטור. המדיניות של משרד התקשורת היא לפתוח את השוק הזה

לתחרות ובעקיפין בזק תיפגע מזה. אם בזק מלינה עלינו והחברות האחרות מלינות

עלינו זה סימן שאנו ניטרלים ובוודאי שאנו לא חשודים בכך שאנו מגינים על בזק

בגלל שאנחנו הבעלים שלה. אנחנו כל הזמן פותחים את השוק לתחרות ועומדים מול

בזק.

מדובר כאן בנישה קטנה מתוך השירותים הבינלאומים ומי שמתמודד בשוק הזה הן

מפעילות תקשורת בינלאומיות. הן מצליחות להפיץ את הכרטיסים שלהן באמצעות חברות

מפיצות ואחת מהחברות היא חברת אדיר, אדיר לא חברה שמפעילה תקשורת בינלאומית

במובן המשפטי של המילה, אין לה הסדרי התחשבנות בין מדינות.

ע' הראל;

עופר, אתה לחלוטין טועה.

גי פת;

על סדר היום הוא לא אדיר, לא M.C.Iולא כל החברות האחרות.

עי וייס;

אנחנו עומדים לפתוח את שוק התקשורת הבינלאומית במדינת ישראל לתחרות

במסגרת מיכרז. אנחנו דורשים מהמפעילות פרטנרים שהן חברות תקשורת בינלאומיות

ענקיות. השוק הזה עומד להיפתח לתחרות ויש סיכוי שהמחירים ירדו. המיכרז

הבינלאומי יפתח לתחרות גם בנושא כרטיסי החיוג ובתחום שמרוויח הרבה כסף יש

סיכוי טוב שהמחירים ירדו. היום ערב יציאה למיכרז ובתום שנה של הפעלה של

בזקכארט, ישבנו במשרד התקשורת עם בזק ובדקנו האם יש הפרדה מכנית מוחלטת. החלטת

משרד התקשורת שהיא עדיין לא סופית היא שיתאפשר גם בעידן של תחרות בינלאומית

להפעיל כרטיסים משולבים. קרי, כרטיס בזקכארט יוכל לצאת דרך שלושה מפעילים

שונים והכרטיסים שיופצו על ידי המפעילים הבינלאומים, תהיה להם גישה לרשת

המקומית. אחרי שיקול דעת החלטנו שלא יהיה ניתן לעשות הפרדה, אנחנו הולכים על

כרטיס משולב שהכרטיס יאפשר שימוש גם ברשת מקומית וגם ברשת בינלאומית. מבחינתנו

התנאים במכרז צריכים להיות שווים, ושהצרכן יוכל לבחור בשירותים של איזה חברה

הוא מעוניין להשתמש.

המחלוקת שלנו עם משרד האוצר היא בשאלת העיתוי. היות והמיכרז עדיין לא

פורסם, תהליך בחירת הזוכה אם הוא יופעל יהיה בעוד שנה לפחות, נשאלת השאלה מה

מותר לבזק לעשות בינתיים. האם סביר שבכל פעולה אנחנו נגיד לבזק, אל תשקיעו

מחשבה ואל תשקיעו שיווק ופירסום בכל תחום שעומד להיפתח לתחרות?. לפי המלצתינו

אם נוריד את המחיר של חברת בזק הוא יגיע לרמת המחירים של חברת אדיר, לא

מתחתיו.

עי לנדאו;

זה בכלל לא רלוונטי, הדבר היחיד שרלוונטי הוא האם אתם מאפשרים מערכת של

תחרות הוגנת. המחירים בכלל לא חשובים כאן.



עי וייס;

במקרים מסוימים אנחנו נדרשים לאשר תעריף בסיטואציה של תחרות. אנו לוקחים

את נתוני חחברה ואת נתוני השיווק של החברה ומנסים לקבוע את המחיר. משרד

התקשורת קובע תעריפים לעשרות שירותים ואני חושב שבזקכארט ברמת התמחיר שמשרד

עושה כרגולטור, מכסה את עלויותיו ואין בו סיבסוד צולב.

אתה מדבר על הורדה של 40% ממחיר השיחה, מתי זה נתגלה ל:כם שאתם יכולים

להוריד 40%?. אתם שדדתם את הציבור לאורך תקופה ארוכה, הורדה של 40% היא לא

הורדה של 5%.

מהרגע הראשון דרשה בזק מחירים נמוכים יותר ומשרד התקשורת לא אישר זאת

בנושא של בזקכארט. לאהרונה המלחמה היתה להוריד מחירים בינלאומים ב-% 10, לפי

עיקרון של וועדת שורר ולפי עיקרון של תעריפים הרשו לנו 2.5%, והסכימו לאפשר

לנו ירידה ב-5% בלבד.

חשוב לי עדיין להבין, בתור רגלוטור עם כל הפתיחה של התחום הזה שנעשה

במשרד התקשורת, מדוע בתחום הזה כדי שהשוק יהיה שוק עם אפשרות לתחרות הוגנת על

המוצר הזה שבשימוש בכרטיסי אשראי, מדוע אתם אינכם דואגים לכך שבזקכארט יעשה

הפרדה גמורה?. מדוע בכלל איפשרתם לכרטיס הבזקכארט גם לפעול בתחום הבינלאומי

ומשנעשתה הטעות מדוע איפשרתם את הקפיצה בשיווק הכרטיס ששווק בתחילה בכ-5,000

כרטיסים וכעת מספרו מגיע עד ל-40 כרטיסים?. מדוע אתם לא עוצרים אותם עכשיו בלי

כל קשר לתעריפים של החברות האחרות?, מדוע אתם כרגולטור לא דואגים לכך שבנושא

הזה תשמר בשוק תחרות חופשית?

זורקים פה מספרים והעובדות הן ב-180 מעלות הפוכות. מזה הרבה זמן בזק

טוענת שהנושא הבינלאומי מסבסד את המקומי, כאשר יצאנו עם תעריפי הבזקכארט רצינו

שהמחירים יהיו פחות מ-40%, כפו עלינו להעלות את המחירים וכך עשינו. כל

התחשיבים שלנו מראים היום שאנחנו לא מסובסדים שום דבר בעני ין הזה, ההיפך הוא

הנכון, התעריף הגבוה עושק את הציבור שלא אשם בזה שאנחנו רוצים להציע לו שירות

יעיל.

97% מהמשתמשים בכרטיס משתמשים בו בארץ, % 2.5 שיחות באות מחוץ לארץ. אנו

חושבים שאין שום סיבה שהתעריפים שלנו היום יהיו במקרים מסוימים ב-% 100 יותר

יקרים מהחברות האלה שנותנות את השירותים. לנו יש טבלה אחרת שמצביעה על כך

שהתעריפים שלנו כיום יקרים משמעותית יותר משאר החברות שמציעות את אותו שירות

בשוק. כלומר, לא רק שאין פה עניין שאנחנו לא מתחרים הגון, ההיפך הוא הנכון, לא

נותנים לנו להתחרות בצורה הוגנת. אנחנו לאחר ההורדה של 40% עדיין נהיה יקרים

יותר במרבית המקרים לפחות מול החברות שיושבות פה.

מהו היום התעריף של אנגליה בבזקכארט?.

אין לי כאן את הטבלה שמתייחסת לאנגליה. השאלה שנשאלה פה היא האם יש תחרות

הוגנת או אין תחרות הוגנת. הטיעון שלנו הוא שבמקרה הזה אין תחרות הוגנת וזה

אכן נכון, מכריחים אותנו לתת מחירים יותר גבוהים מהעלויות שלנו בסידרי גודל,

כאשר זה בסופו של דבר סיבסד את השיחות המקומיות. אנחנו טוענים שמכיוון ששירות

זה הוא מאוד צר אין שום סיבה להמשיך ולשדוד את מי שרוצה להשתמש בכרטיס הזה פעם

בארץ ופעם בחוץ לארץ. בעניין הזה אנחנו נותנים מחירים הוגנים לחלוטין, לא

מסובסדים ואנחנו גם לא מבקשים שום קשר עם השיחות המקומיות.

הסיבסוד כביכול של בזק הבינלאומי ובזק-האם נובע מכך שבזק-האם נשאה

בהוצאות. חלק גדול מהשירותים שהתוצאה שלהם היא הוצאה לא נגבתה במערכת של

הבינלאומי, היא שולמה על ידי חברת האם. נניח שחברת השיחות הבינלאומיות העבירו

לבזק 200-300 מיליון שקל במשך השנה, אינני יודע מה היתה ההוצאה בגין אותם 300

מיליון שקל. אם אתם תהיו חברה שתישאו בהוצאות, תעשו בהכנסות שלכם מה שאתם

רוצים, אבל אתם לא יכולים לעשות את זה כשאתם לא נושאים על כיתפכם את הוצאה

לצורך קבלת ההכנסה, גם שר האוצר בדיעה זו. אני רוצה שתהיה תחרות חופשית הוגנת,

אתם מדברים על תחרות חופשית לא הוגנת. צריך להגיע להסדר עם עובדי החברה, כך

סיכם גם ראש הממשלה, שהחברה תקום לאחר ההסדר עם העובדים, ברשותי נמצא סיכום

דבריו של ראש הממשלה. אנחנו ככנסת נעמוד על כך בתוקף שבתוך הסחר-מכר הזה,

עובדים של בזק לא יזרקו לרחוב. אני יודע שזה לא תואם באופן מלא משק חופשי, אבל

לנו יש גם מחשבות לגבי עובדי החברה וזאת בתנאי שהתחרות תהיה הוגנת לכל אורך

הקו.

אני לא מבין איך אתם לא קולטים שיש פה מצב של תחרות בלתי הוגנת, שר האוצר

הבין זאת וכן מנהלת רשות החברות הממשלתיות עומדת על כך. איך מדינת ישראל

כמדינה שרוצה הפרטה תציג את עצמה בעולם אם היא תיצור תנאים שהגורמים הממלכתים

יוכלו ברצונם או מתי שהם ירצו לחסל כל תחרות. כשאין תחרות הוגנת אין תחרות,

היא קיימת לתקופת זמן קצרה מאוד עד שמישהו בורח מהעסק. מכיוון שלריבון יש הרבה

כח נשימה הוא יכול לשרוד. בזק רוצה שוק טוטלי ואני חושב שזה לא נכון. הריבון

החליט שיש חופש בשוק, לאף אחד אין זכות לשנות מהחלטת הריבון.

נושא התחרות הוא קצת יותר מסובך ממה שאנו מציגים, הוא לא נושא של מחיר

בלבד. שנית, בזק כבר נבחנה במתן שירות למתחרים, בזק היום נותנת שירות גם לחברת

הבת שלה שהיא בבעלות של חברת פלאפון ב-50% וגם לסלקום שהיא כביכול מתחרה. בזק

מספקת שירותי תקשורת למרות שסלקום היתה יכולה לפתח את השירותים העצמאיים שלה.

סלקום גם קיבלה לאחרונה אישור להתקין ציוד באתרים של בזק. ברישיון הכללי בזק

גם קיבלה אישור לתת שירותי גביה ועוד דברים נוספים, כך שלבזק יש בהחלט ניסיון

בנושא שירותים למתחרים.

אני חושב שיש פה בעיה קשה מאוד והיא שאנשים לא נותנים מספק תשומת לב

לנושא של יתרון הגודל. ביתרון הגודל משיגים המון המון יתרונות. אני בטוח שמשרד

התקשורת יכול לבדוק את המחירים של בזק. אני יכול להצהיר שהנושא של תמחיר הוגדר

על ידי ממשלת ישראל בצורה מאוד ברורה, על ידי כך שביססו על מערכת התמחיר של

ועדת מידן, ועדת שורר חיזקה אותה. מערכת תמחיר במערכת תקשורת הוא אחד הדברים

הכי סבוכים ואני יודע את זה ממקור ראשון. יחד עם זאת, אני יכול לומר שלפי כל



כללי התמחיר כפי שנהגנו עד היום וכפי שנקבעו גם בוועדת מידן, השירות הזוז

שאנחנו נותנים לאחר יהיה שירות רווחי עד רווחי מאוד. העובדה שבזק מספקת

ציוד היא הסיבה שבגללה מדברים על דמי נגישות במכרזים הבינלאומיים. מטרתם של

דמי הנגישות היא לשלם עבור ציוד שבזק השקיעה.

אחד הדברים שמפליאים אותי בבזקכארט הוא מדוע הצעקה לא יצאה כאשר בזקכארט

מלכתחילה יצא בבינלאומי, אלא מאז שבזק מנסה להוריד את המחירים, אז באה הצעקה.

מלכתחילה בזק ביקשה מחיר נמוך יותר אבל לא קיבלה אישור לכך ממשרד התקשורת.

אני רוצה להתייחס לעניין מתי קמה הטרוניה בעניין בזקכארט. כותב מר וקס

למנכ"ל בזק בעקבות פנייתה של אדיר: "בתשובה לפנייתך אליי מה-13 ביוני

1994...האמור במכתבי אליך בעינו עומד, אין לחברת בזק רשיון להפעיל..." כדי

לדייק צריך להבהיר שהצעקה קמה מהיום הראשון.

אני מציע לכל אלה שחושבים שדרכה של בזק סוגה בשושנים, אני מציע לבדוק את

בעיית הבירוקרטיה של בזק, דבר שלא קיים בחברות הקטנות. נושא שני, חוק

המיכרזים, זאת קללה שלא כתובה בתורה, אבל היא כתובה במקומות אחרים. אנחנו

מנסים להכניס שירותים שנובעים מהתקדמות טכנולוגית שקיימת בכל העולם, כך שאני

מציע לא לראות רק את הסוכריות.

חברת בזק הולכת ומתי יעלת בצורה בלתי רגילה על ידי מאמצים של ההנהלה

ועובדיה יחד. אני רוצה לראות חברות אחרות שפיטרו 1,300 עובדים ובכל זאת

התייעלו. קשה להתרגל לכך שבבזק פיתחו גישה לגישות מסחריות וניצול מירבי של

שירותים חדשים. לקחת ולהפריד את הבזקכארט בין שיחות בינלאומיות ושיחות מקומיות

זה כמו להקים מחלקות נפרדות לדואר יוצא ודואר נכנס.

הבסיס שעליו ביקשנו נובע מכמה סיבות: ראשית, השירות הזה רווחי. שנית, גם

חברת בזק צריכה להתכונן לתחרות מכיוון שיש לה הרבה מאוד רגליים וידיים שקשורות

מאחורה. אני חושב שזה יהיה גם הוגן לגבי שני המתחרים החדשים, להבהיר להם מה

יהיה המחיר הבסיסי, ואם היום מורידים את המחירים הם יתרגלו לכך שחברת בזק

יכולה להמשיך ולהוזיל את המחירים. לכך, אני חושב שהנסיון להלביש את העניין על

תחרות לא הוגנת הוא לכשעצמו לא הוגן. נכון שיש לבזק ככגוף גדול מאוד עם אמצעים

גדולים יתרון אדיר לגודל. החברה עומדת לקום בזמן הקרוב, הדחיה לא תיתן שום

דבר, כדאי שאנחנו לא נמנע את הקידום ואת ההוזלה שהאזרח יכול לזכות בה, על סמך

טיעונים כאלה ואחרים לגבי תחרות צודקת.

חובתה של הממשלה לדאוג לכך שמונופול כזה לא יגרום לכך שגופים קטנים לא

יתקיימו. הדבר הנכון ביותר לעשותו הוא שמראש הכול יהיה על רגליה של חברת בת

שרצה לעצמה. בזק מנסה לשכנע אותנו שלמרות פער הזמן מעכשיו עד לעוד שנה, אפשר

בר עכשיו להוריד את מחירו של הבזקכארט. לי זה נראה מאוד לא טוב בכך שאתם

לוקחים לעצמכם כרגע יתרונות וזכויות שלפי דעתי לא מגיע שתקבלו משום שאתם

מונופול מופלג.

אולי מהדיון הזה תצמח תועלת גם בתחום אחר לגמרי. אתם מבקשים להעלות את

המחירים בתחום של השירות הפנים-ארצי, יש בידי כאן תצלום של מודעה שמתפרסמת

בארצות הברית שמציעה שיחה בין מדינות במחיר אחיד והוא 12.9 סנט. חשבתי שנתון

זה יכול להיות מעניין לעניין יקור השיחות הפנים-ארציות.



יי שוהם;

כאיש שיווק אני יכול לומר שברור שהמפתח לקבל את העסק הוא דרך השליטה על

מאגרי המידע. לבזק אין היום את המאגרים של אלה המתקשרים מחוץ לארץ לישראל,

היציאה עם הכרטיס הזה בהיקף של 400 אלף כרטיסים תאפשר להם לדעת מי מתקשר לחוץ

לארץ, באיזה כמות, וכשתהיה התחרות בעוד חצי שנה-שנה, יהיה להם יתרון שלא יהיה

לאף אחד אחר. אני אשמח לדעת אם יאפשרו שימוש במאגר הזה לכל החברות האחרות.

היו"ר גי פת;

אין בינינו ויכוח שצריכה להיות הפרדה, צריכה להיות חברה שהיא תישא בעול

ההוצאות והיא תישא בהכנסה והיא תתאים את מחיריה על אותו בסיס, כמו כל חברה

אחרת. אנחנו נכנסנו לעניין הזה משום שראינו סיבסוד צולב שיוצר תחרות בלתי

הוגנת וביקשנו רק זאת. לאחר מכך תהיה התחרות חופשית ככל שתהיה, ואם החברה

החדשה תוכל להוכיח שהיא יכולה לתת שיחה לניו-יורק בעד 20 סנט לשעה והיא לא

פושטת את הרגל כעבור כמה חודשים, תעשה. אני מתאר לי שזה לא יקרה.

לחברת בזק שתי מטרות; האחת, לגמור את המשא ומתן עם העובדים, מבלי שיסתיים

המשא ומתן, לא תוכל לקום החברה. בינתיים היו כבר שתי פגישות בין נציגי העובדים

לבין ההנהלה, אבל התקדמות כלל לא היתה ואני לא רוצה להיכנס ולהזיק לעובדי בזק

במשא ומתן. החלטתנו מגובה בדעתו של שר האוצר ובדעתה של מנהלת רשות החברות. אתם

אומרים שתקימו את החברה תוך מספר שבועות, תבוא עליכם ברכה, אבל הכל נשאר

במסגרת הסטטוס-קוו. אין הורדת מחירים, אין העלאת מחירים, אתם נשארים באותו מצב

שבו אתם נתונים היום עד שתקום החברה. כשתקום החברה תלכו בכל הכוח למערכת

התחרות, אבל התחרות תהיה שוויונית. אותם המגבלות שהן קיימות כיום על החברות

הפרטיות או על אלה שיתחרו, יפלו גם על חברת הבת של בזק. אני יודע מהי דעתם של

חלק גדול מחברי הוועדה שמפאת הפגרה לא הגיעו היום לוועדה, שוחחתי איתם על כך

והתמיכה היא מליאה וכך גם דעתו של חבר הכנסת עוזי לנדאו. דעתי קיבלה חיזוק

לאחר ששוחחתי היום עם שר האוצר ולאהר ששמענו את נציג האוצר ואת דעתה של מנהלת

רשות החברות הממשלתיות. עמדת הוועדה תואמת גם את עמדתו של הממונה על ההיגבלים

העיסקיים.

אני פונה אל בזק, גימרו את המשא ומתן עם העובדים, תקימו את החברה ולאחר

שהחברה תתחיל לפעול תרוצו במירוץ, עד אז לא יהיה שום שינוי, כך מחליטה הכנסת.

אני מעריך שתפעלו בהתאם.

מר מלצר מכיוון שאתה נמצא כאן, אני רוצה לומר לכם שכל נושא הטלפונים

הציבוריים במקומות ציבור נסחב מזה שנה שלימה. אני מדבר על הטלפונים הציבוריים

בבתי המלון, בבתי המרקחת, בבתי החולים ובבתי הספר. משרד התקשורת מנהל את

השיחות בצורה איטית. אני חושב שזה עוול מאין כמוהו לציבור, אתם מפקירים את

הציבור לרשות חברות אחרות שמתקינות את הטלפונים הציבוריים הפרטיים האלה. אין

פיקוח על המהירות שבה השקל נעלם, הפעימות הן לא פעימות, אני ניסיתי וראיתי

זאת.

כיום מחיר שיחת טלפון באמצעות מכשיר טלפון של חברת בזק הוא 50 אגורות.

מחיר הפעימה הוא 22 אגורות, בזק מקבלת 24-25 אגורות כולל מס ערך מוסף. תבעתי

מבזק להתחלק ב-25 אגורות הנוספות עם בעל הנכס, מה רע בכך?. בתי המלונות כועסים

עלי הם אינם רוצים את בזק, ואז באה התיאוריה מצד בזק האומרת אנחנו גורם ממלכתי

הקיר בבית המלון שייך לנו, למה הקיר שייך לכם?. המלון נותן הגנה לבזק כנגד

ונדליזים, הוא נותן שירותי ניקיון, הוא נותן את הקיר. בזק באה לוועדה וביקשה

אישור להתקנת מספר מכשירי טלפון בכל מלון ומלון ואנחנו לא אישרנו להם את זה.

בזק לא יכולה להיכנס לרכוש פרטי ולומר זה שלנו. האם אתם לא יכולים להסכים שמ-

25 אגורות הנוספות תיתנו חלק לבעל הנכס, אם זה בית חולים או כל מקום אחר?, אבל

אתם לא עושים את זה.



שנית, לא נוכל להסכים לכך שאין טלפונים במטבעות. כרטיס הטלכארט הוא כרטיס

מצוין אבל מה עושים בכרטיס שנשארו בו שתי שיחות, האם אתה מתחיל שיחה איתו

כשהוא מיתנתק לאחר שתי שיחות?. אני יכול להבין שיש איזורים מסוימים שיש בהם

ו ונדלי זים, אני לא מציע שיהיו מכשירי טלפון שמופעלים באמצעות מטבעות ברחובות

או בשפת הים. כוונתי למקומות כמו שדה תעופה שבהם כן אפשר להתקין טלפונים

מופעלים במטבעות, מדוע תייר שמגיע ארצה בשעת חצות הרוצה להודיע לבני משפחתו

שהכל בסדר, צריך להתרוצץ ולחפש מקום בו יוכל לרכוש את כרטיס הטלכארט?, מה

הבעיה להתקין טלפונים כאלה בנמל התעופה?. אני עומד בתוקף על כך שיהיו טלפונים

עם מטבעות, זה קיים בכל העולם, רוב המכשירים באמריקה מופעלים שלא באמצעות

כרטיס. עד היום לא הגעתם להסכם עם בתי המלון.

ג' מלצר;

לאחר שאתה דיברת איתי על נושא זה לפני חודש וחצי, יזמתי פגישה והייתה

פגישה בין מר רוזנטל לבין מר קאול, סוכם בינהם על תשלום מסוים לבתי המלון.לפי

הדיווח האחרון שיש ברשותי, מר רוזנטל צריך להשיב תשובה האם זה מקובל על בתי

המלון. אנחנו הסכמנו לתשלום, אני אומר לך שעשינו את מה שביקשת.

הי ו"ר ג' פת;

מאחר וכל היוזמה באה מהחדר הזה, אני מבקש שתודיעו לנו בכתב מה קורה ומהו

ההסדר. הממשלה הגישה לנו הצעת חוק שמפרטת כמה מכשירים יהיו בכל בית מלון,

המכשירים האלה יכנסו על פי חוק.

ג' מלצר;

אנחנו בעד, בנוסף לכך יש לנו בתקן מכשיר שנקרא טמ"ם שהוא טלפון מופעל

מטבעות. אנחנו מתקינים אותו במקומות שיש לכך דרישה ואנחנו עושים זאת. אני רוצה

לומר לך שאין דרישה, אנשים אוהבים את הטלכארט. כמו כן אני רוצה לומר שבתקופה

מסוימת שינו את סגסוגת של מטבעות ואי אפשר יותר להמשיך ולהשתמש במטבעות. אין

לנו מטבע שנשאר בדיוק באותה סגסוגת למשך תקופה ארוכה כמו באמריקה.

הי ו"ר גי פת;

האם חברה כל כך מתקדמת לא יכולה למצוא פתרון לבעיה הזאת?,

ג' מלצר;

יש לנו פתרון.

הי ו"ר גי פת;

אתה אומר שהעניין מסתדר, אני רוצה לדעת מתי אני רואה בעין את המכשירים.

ג' מלצר;

בשביל לשלם למלונות אנחנו חייבים לקבל את א'ישור משרד התקשורת. אנחנו

היגשנו תוכנית משרד התקשורת לתת הנחות על חבילות גדולות, היום אין שום יתרון

ללקוח שקונה מבזק שירותים בסך מליון שקל על פני לקוח שקונה שירותים בסדר גודל

של 20 שקלים.



בי גולדרינג;

אני חושב ש-400 אלף מאזרחי המדינה לא יזכו להנחה בתקשורת בינלאומית

בעקבות ההחלטה של הוועדה, אני כבר לא מדבר רק על עובדי בזק. כדאי לשקול את

העובדה ש-400 אלף מאזרחי המדינה יכולים לקבל תקשורת במחירים זולים יותר, מול

תחרות הוגנת שאף אחד פה לא נגדה, אבל שתהיה תחרות הוגנת במלוא מובן המילה.

אני מאוד מעריך את יחסי ההדדיות בין ההנהלה של בזק לעובדיה. לו אני הייתי

יועץ חיצוני לציבור העובדים, הייתי מקבל את הסיכום שלנו בברכה כי הסיכום שלנו

מתחיל בהסדר עם העובדים. ההחלטה כפי שהתקבלה כאן עכשיו שאין שום שינוי בסטטוס-

קוו ועל כך שתקום החברה והיא תקום לאחר ההסדר עם העובדים כפי שסיכם ראש

הממשלה. היא סיכום טוב לעובדים.

רבותי יש סיכום, הסיכום ימסר לכם בכתב עוד היום. נא לפעול בהתאם.

הישיבה נינעלה בשעה 45:13