הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



פרוטוקול מס י

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. י"ח באב התשנ"ה (14 באוגוסט 1995) שעה 00;11
:
חו;

חברי הוועדה; ג' פת -היו"ר

נ' חזן

סגנית שר התעשייה והמסחר מי לובלסקי

אי דוייטש - הרשות להגנת הצרכן

פ י וידר - איגוד הבנקים

י י בהט - איגוד הבנקים

פ' מנדלקר - איגוד הבנקים

אי לוין - בנק הפועלים

ב' שניר - לשכת המסחר

א' קניפל - לשכת המסחר

נ' זקלר - הרשות להגבלים עיסקיים

א' זיסבלט - משרד המשפטים

די קליר - הרשות להגבלים עיסקיים

די בננסון - הרשות להגבלים עיסקיים

חי מרגליות - משרד התעשיה והמסחר

ח' פרנקל - משרד האוצר

יועץ משפטי; אי בנדלר

מזכירת הוועדה; לי ורון

ל' ורון

מי סגל

סדר היום; 1. הצעת חוק ההגבלים העיסקיים (תיקון-תובענה ייצוגית),

התשנ"ד-1994 - ח"כ חיים אורון

2. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון-תובענה

ייצוגית), התשנ"ה-1995 - ח"כ נעמי חזן



גי פת;

ח"כ אורון - הדנה בתובענה ייצוגית לגבי נושאים שיש בהם נגיעה להגבלים

של ח"כ הזן - תובענה ייצוגית בנקים - עברה טרומית.

חברות ביטוח טרם עברה קריאה טרומית.

לגבי הצעת ה"כ אורון דובר כי נמתין להצעת ההוק של ה"כ חזן כדי שיתאהדו. ההליך

נמשך והיום בפני הוועדה 2 הצעות ההוק של הכי"ם אורון והזן. הכנו נוסה מתוקן

ומשופץ - לחוק ההגבלים העיסקיים. אני מציעה לאהד את שתי ההצעות להצעה אהת

שתקרא - הצעת הוק תובענות ייצוגיות (תקוני חקיקה) ובה סעיף אהד יתייחס לתיקון

חוק ההגבלים העיסקיים (וזה ההוק של ח"כ אורון) והשנייה חוק הבנקאות שירות

ללקוח (וזה החוק של ח"כ חזן). האיחוד חשוב לצורך דיון משותף ב-שני הפרקים של

הרקיקה.

נ' חזן;

נעשה חקיקה אחת שבה יש תיקונים להוק ההגבלים העיסקיים וחוק הבנקאות שרות ללקוח

והייתי רוצה שזה יחול על חברות הביטוח. אני במו"מ עם הממשלה אם לא - אעשה זאת

בחקיקה בנפרד. אך אם היה עולה בידי הייתי עושה את שני החוקים (בנקים וחברות

ביטוח ) יחד

אולי אפשר עוד להעלות ביחד הכל. בנתיים אי אפשר לצרף לחוק התובענה היצוגית בענין חברות הביטוח. כי כאמור טרם אושר בקריאה טרומית

בחוק המאוחד יהיו שני פרקים פרק אהד (הגבלים עיסקי ים) כבר סיכמנו והצעת החוק שופצה בועדה עדיין

לא אושר בקריאה ראשונה הפרק של הבנקים. - שטרם כדין ולא אושר . הצורך בחקיקה

ברור גם כדי לתת איזה סעד ללקוח הקטן שניתקל בהרבה בעיות בקשר עם הבנקים.

הלקוח הקטן הוא בד"כ הדפוק הגדול.

הצורך בחקיקה זו ברור - גם כדי לתת סעד ללקוח שנתקל בבעיות בקשר עם הבנק גם כגורם מרתיע, להגיד לבנקים ראו הוזהרתם אם לא תתיחסו יחס נאות ללקוח יש את

הכלי הזה - לשפר את המודעות לצרכנות ואת הכלים שעומדים בפני הצרכן, הלקוח

ובסופו של דבר לשפר את הקשר הקיים בין הבנקים והלקוחות.



מ' לובלסקי;

יש שמרנות רבה בכל הבנקים בישראל של הלקוחות במעבר מבנק לבנק. רק בעלי הון

יבואנים גדולים וכו' שיכולים להתווכח עם הבנקים על העמלות הם בעצם שעוברים

מבנק לבנק. בכל הבנקים כמעט אין מעבר לקוהות. שמהתי להווכח כי הלקוחות

מתעניינים היום יותר מאי פעם בעמלות. החקיקה חיונית ממדרגה

ראשונה בשביל הלקוח השכיר שנזקק בחיי יום יום לבנק והאדם מרגיש עצמו קטו מאוד

מול הבנק שהוא בעל הבית.

בועדות השרים הממשלה הביעה נכונות להוסיף לחוק הבנקאות ולביטוח פרק בנושא תובענה ייצוגית.

הרעיון מקובל כבר זמן רב ע"י הממשלה, גם בענייו ההגבלים העיסקיים. התבקשנו ע"י

שר האוצר לבדוק בענין תובענות ייצוגיות אם יש צורך מיוחד. ועדת גולדשטיין בדקה

וקבעה שיש לאפשר תובענה ייצוגית בתחומים אלה אך יש הצדקה למתן ביטוי לאופי

המיוחד של ענפים אלה.

אי לוין;

יש הרבה תועלת בתובענות ייצוגיות אך ממדינות שהתנסו בזה נוכחו שיש גם נזקים.

אבקש את תשומת ליבכם למבחן עלות או תועלת ונזק, ייתכן כי התועלת שתצמח ללקוח

הקטן תהיה כה מזערית מול הנזק לבנק הגדול דבר שיפגע בבנק הגדול, ומכאן בלקוח.

לא בכל מחיר יקום הדין את ההר. לכן צריך להותיר לבית המשפט את השרים לבדוק מתי יש מקום להכניס תובענה יצוגית, הכוונה להתריע את הבנקים ויש דרכים אחרות לעשות זאת

תשקלו גם אם הלקוח יקבל אגורות או שקלים ספורים והבנק יפגע במליונים וכל

היתר יצא על לוגיסטיקה ושכר טיררוה של הבנקים. בעניין מעמדו של המפקח - ביותר

מחדר זה רואים במפקח איש של הבנקים, בבנקים לא פעם רואים אותו כמייצג הלקוחות

על פני הבנקים. עם כל הכבוד לבתי המשפט בישראל, שופטים

קריאת סעיפים - הצעת חוק הבנקאות.(של נ' חזן)

סעיף 16א: ?????????????????? המילה "צרכן" או אדם (כפי שמופיע הגבלים בעיסקיים).

תבדקו , זה עניין סמנטי.

א' בנדלר;

16ב. (1) "בתום לב" כדי למנוע איזה פרשנויות בתי משפט יתנו למילים האלה, אבקש

התייחסות הועדה לנושא.

/ בתי בהמשפט שינו יחסם - נושא "תום לב" כן חשוב שישאר כאן ורק בגלל שבתחילת הדרך היו

/ פסקי דין מוזרים (השופט וינוברד). לדעתנו לא צריך להשמיט את היסוד החשוב של "תום לב"

בהצעת החוק. אנחנו מדברים על החוק (החוק כולו) כלי רב עוצמה ומסוכן שיש גם

בארה"ב יש פעמים שזה נעשה לא "מתום לב" אלא מתוך סחיטה ולכן יש להשאיר מקום לשיקול השופטים. ויש עורכי דין שמתמחים בכך ולכן צריך להשאיר



- 4 -

השופט וינרד לא חזר בו מ"תום לב". הכניסו בייתום לב" דרישה שהתובע יחשוף בפני

בית המשפט והתובעים את כל רוחותיו למס הכנסה. שום תובע לא ירצה לעמוד בפני בית

המשפט ערום ועריה. ואותה הלכה אומצה בבית הדין המחוזי בירושלים. ההלכה היא

היום, שתובע בניירות ערך צריך להגיש את כל ניירותיו למס הכנסה בין אם רלוונטי

או לא. ןמה זה "תום לב"? צריך לצקת אליו תוכן - אם הכוונה הגינות הרי זה מופיע

בהמשך. הכנסת "תום לב" נותנת לבית המשפט אפשרות להפוך באמצעות "תום לב" את

החוק לאות מתה. בתוך בארה"ב לא מופיע המונה "תום לב".

אחרי ששמענו מהי ועצים והנושא מכוסה ב-(3) ניראה לי שיש מקום להשמיט את הרישא

של פסקה (1) ולהתחיל ב- "קיימת אפשרות סבירה" הרי עוסקים בקריטריונים לתובענה

ייצוגית.

פ' מנדלקר;

פרופ' גולדשטיין הכניס זאת לא רק בניירות ערך אלא גם בחוק הצרכנות. יש להבחין

בין (1) ו-(3) שבו - התובענה הייצוגית כהליך - משפטית זו הדרך אך אין זה אומר

שאכן התובע ובעיקר פרקליטו הגישו זאת,בארה"ב, הוכח כי הפגם הגדול של התובענה

הייצוגית - שעורכי דין מחפשים בפוטנציה תביעות ומי שמוביל את התביעה הוא עורך

הדין שיכול לנצל זאת לרעה העקרון פה - "תום לב" כדי למנוע את האסון שפוקד היום

את בתי המשפט האמריקאים.

פי וידר;

"תום לב" הוא מושג יסודי ואם גם העליון יפרש כמו שפירש וינוגרד אז זה כנראה מה

שרוצים שישרור בנורמות הישראליות. "תום לב" זו תרופה וחשוב לנקוט בכל האמצעים

של השפעות לוואי שיכולות להיות יותר חמורות מהמהלה. לא צריך למחוק את "תום לב"

אם בית משפט פירש זאת בדרך מוזרה.

נ י זקלר;

מי יגיש תובענות ייצוגיות מי שחושב שישיג רווח. ולמה שנעצור בעדו או שיש לו

עילה לתביעה או לא. ומי שמשקיע בניירות ערך פסול? דווקא הוא יכול לייצג קבוצה.

אדם שנדבק בשברי אחוזי ריבית בחודש לא יגיש תובענה ולא יידע בכלל שנדפק. ברור

כי מי שיגיש יסבור שיכול להפיק רווח.

מי לובלסקי ;

"תום לב" לדעתי לא צריך להיות כאן אני מסיינה את הדיון לא לתביעה המשפטית אלא

האם יש או אין "תום לב". אנו בוחנים אם צריך תובענה ייצוגית ולא "תום לב".

הייתי נוטה לכלול "תום לב" אך בסעיף (3) יש החלטה לגבי ההוגנות "ההוגנת

ביותר" וזה מספק.

נתקלים בפרשנות שופטים, והכוונה לא היתה למנוע מישהו להגיש תובענה. רצינו למנוע

תביעות סרק (נסיונות סתם) אך ודאי לא להכנס לעצמות האיש שאירגן תובענה. גם

בארה"ב וגם קנדה - אין התייחסות ל"תום לב" והמבחנים דומים למה שישאר אחרי

שנשמיט את המילים. לכן עדיף להשמיט את המילים.