הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 255

מישיבת ועדת המשנה לענייני תיירות של ועדת הכלכלה

יום שלישי. וי בתמוז התשנ"ה (4 ביולי 1995). שעה 11:00

חברי הוועדה: אי יחזקאל - היו"ר

י י ונונו

חה"כ א' סלמוביץ

אהובה גנור - מנוולת אגף תפעול, משרד התיירות

אמנון ליפצין - מנהל אגף תיירות פנים, משרד התיירות

אדר סגל - רפרנט לתיירות של אגף התקציבית, משרד האוצר

ששון אפרתי - מזכ"ל הסתדרות עובדי בתי המלון

עמי אתגר - מנב"ל התאחדות סוכני נסיעות ותיירות לישראל

רון פרומר - מנהל מלון רוזנטל, התאחדות המלונות בנהריה

אנה לדרמן - מנהלת שיווק, עמותת התיירות בגליל המערבי

דוד קדוש - סגן וממלא מקום ראש עירית נהריה

דוד קאבסה - גזבר עירית נהריה

גבריאל גבריאל - מהנדס עירית נהריה

לי ורון

רשמה: אי שלהבת

1. התיירות בצפון בעקבות האירועים האחרונים.



התיירות בצפון בעקבות האירועים האחרונים

בוקר טוב. מטרת הפגישה היום לעשות בדיקה קצרה מה קורה בסוגיית התיירות

בצפון הארץ ומה ניתן לעשות ואיך אפשר להפעיל דברים ברמה של הכנסת. אני יודע

שאחרי כל קטיושה שנוחתת מדברים הרבה מאוד והשאלה היא אם אפשר לעשות דברים

מעשיים ואופרטיניים.

הכנו חומר ואני מבקש לחלק אותו לחברי הוועדה, אני מתנצל שהוא מופיע על

שם יושב ראש ועדת הכלכלה, לא ידענו שזוהי ועדת משנה.

אנחנו נשמע את הנציגים ולאחר מכן את נציגי משרד התיירות ונראה בדיוק מה

ניתן לפתח הלאה. אבקש לקבל נתונים לגבי הצפי של התיירות באיזור הצפון. האם

יש ביטולי הזמנות? נדמה לי שבשנים האחרונות כמעט לפני כל קיץ היו קטיושות

בגליל המערבי. אני מבקש לשמוע מה צפוי למשל בנהריה בסוגיית התיירות. בבקשה.

בנהריח בפרט ובאיזור הגליל המערבי בכלל החיזבאללה יודעים לכוון בדיוק

לפתיחת עונת התיירות. כל פתיחת עונה הם יורים בתדירות של לפחות פעם בשבוע,

כל יום חמישי או שישי, מטח של קטיושות ובכך "הורגים" לנו את העונה. יש הרבה

ביטולים של הזמנות לבתי המלון והמסחר בנהריה נהרס כתוצאה מעזיבת התיירים.

אנשים מתכננים את התחזית הכלכלית שלהם לעונה טובה ובא החיזבאללה והורס לנו

את זה. מה עושה הממשלה כאשר יש מטח של קטיושות? חוץ מביקורי הזדהות ועידוד

אנחנו לא מקבלים שום דבר. אמרתי את זה גם למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר צבי

אלדרוטי, שחוץ מאשר לדבר הם לא עושים כלום. אנו תולים תקווה רבה בוועדת

הכלכלה, שאולי תצליח להזיז משהו לפיתוח התיירות בנהריה ובגליל המערבי.

האם, על סמך הניסיון המצער מהשנים הקודמות, היתה פגיעה בתיירות? מה היתה

התפוסה בבתי המלון? כל שנה אני נופש בקיץ בצפון הארץ, כל פעם במקום אחר.

אני לא מגיע לשם יום אחרי הקטיושות ולא מבטיח הבטחות שאני לא יכול לעמוד

בהן אבל אני מגיע כנופש.

יושב פה נציג בעלי בתי המלון והוא ייספק את הנתונים אבל אני רוצה להשלים

את דברי סגן ראש העיריה. כפי שהוא אמר, המצב הבטחוני הרעוע והמתמשך בשנים

האחרונות דואג להרוס לנו את העונה ולפגוע בתיירות. אם לוועדת הכלכלה תהיה

השפעה אצל הנוגעים בדבר לתת תנופת פיתוח רצינית בקידום התיירות באיזור זה

יכול להיות המענה לכל ההתגרויות של אוייבנו.

האם יש היום השקעות בתיירות ובפיתוח בנהריה?

הייתי מבקש שתציעו הצעות פרקטיות. האם יש לכם נייר מוגדר לגבי רצונות

ו/או צרכים?

אין השקעות בנהריה. יש תוכנית של תיירות פיתוח ואנחנו כלולים בתוכה,

שמשמעה מיליון שקל לשנתיים.

אני חושב שהטפטופים שמוזרמים היום לאיזור הם לא קידום ופיתוח התיירות

לגליל ולצפון הארץ. אני חושב שאם רוצים לפתח ולהתגבר על הבעיה הבטחונית

צריך לתת חוסן כלכלי וחברתי ופיתווז לאיזור במשאבים ממשלתיים. המשאבים שהיום

מוזרמים לאיזור לפי דעתי הם טובים כדי להנשים הנשמה מלאכותית את הענף.

אנחנו כבר מורגלים בקטיושות ואלו שניחתו עלינו לאחרונה לא היו בהיקף כזה

שהיה צריך לגרום לפניקה באיזור. אם היתה תשתית גדולה ומחוסנת ואיתנה יכול

מאוד להיות שהענף יכול היה להתגבר על אירועים מהסוג הזה. אבל הקיים היום

מבחינת פיתוח התיירות הוא לדעתי לא בחוסן כזה שיכול להחזיק את עצמו והראייה

שכל פגיעה באיזור, ולו הקלה ביותר, משתקת את הענף כולו. מנינו פה מספר

נקודות שיכולות להוביל לתנופה רצינית אך כמובן מדובר במשאבים רציניים, שרק

ממשלה יכולה לעמוד מאחוריהם. אנחנו מקבלים היום מידי פעם סיוע ממשרד

התיירות אבל זה מגיע בטפטופים קטנים, רק כדי להחזיק את הקיים, זה לא מה

שיכול להציל את התיירות באיזור.

אילת התפתחה בעקבות ההשקעה בלגונה וכולנו יודעים שלו לא היתה השקעה

ממשלתית בהקמת הלגונה יתכן שאילת לא היתה במצבה דהיום. לפני כחודש חנכו את

המשך הלגונה החדשה באילת וגם זה נעשה בהשקעה ממשלתית. יזם פרטי לא ייבוא

ולא יישקיע בלגונה או בתיירות או בדברים אחרים. פה צריכה לבוא הממשלה

ולהחליט שכדאי להשקיע בענף התיירות.

עד היום לא הוכח, פרט לאילת, שלגונות נותנות תשואה כלכלית טובה.

אני לא בטוח בכך.

אנו מקווים שהמרינה תסייע לתנופה כלכלית.

היום כל ישוב שיש לו 4 מטרים של חול ים עושה מרינה.

אחד החופים היפים בארץ הוא חוף נהריה.

אז תישמרו עליו. הרי ידוע שמרינה הורסת את החוף.

אני אהיה שתדלן שלכם. אני אומר לכם שמרינה יוצרת תקוות אך לא בהכרח

מובילה לפיתוח.

הגשנו 3 תוכניות לוועדה המחוזית, בתיאום עם מינהל מקרקעי ישראל, שהם

בעלי הקרקע, ועם משרד התיירות, והן שוכבות שם כבר שנתיים ועדיין לא הופקדו.

מדובר ע.ל תוכניות לפיתוה רצועת החוף משפך הגעתון ועד לרציף.

אני מבקש ממכם לנסח פניה שלי, לא שלכם, לוועדה המחוזית, עם היעתק למנכ"ל

משרד הפנים, ולהביא לי אותה. אני רוצה להיות שתדלן ומבקש שתפעילו אותי.

אולי הדברים ייזוזו אם אני אפנה ישירות לשם ואנסה להפעיל גם את שר הפנים

החדש וגם את המנכ"ל הישן, מר עמרם קלעג'י. אני רוצה להיות תכליתי, תגישו לי

מכתב, שאני אהיה חתום עליו, שבו אפנה לגורמים הנוגעים בדבר, כולל למשרד

הפנים, לברר מה קורה עם הענין, לזירוז הליכי הרישוי בוועדה המחוזית.

כתיקון לחוק התיכנון והבניה לאחרונה הוחלט שלמשרד התיירות יהיה נציג

בוועדות המחוזיות לתכנון ובניה. עוד אין מינוי כי החוק יישונה רק בימים

הקרובים. אני מבקשת גם היעתק אלינו כדי שנוכל לטפל בזה.

יש לנו עוד מספר פרוייקטים, עליהם דובר עם שר התיירות ועם האנשים בכל

מיני דרגים במשרד התיירות ובחברה הממשלתית לתיירות, כמו המשך פיתוח טיילת

דרום; כמו יציאה לפרוייקט מיחזור מים מנחל הגעתון, שהיום הוא מלא רק בחורף.

אנחנו רוצים להחיות אותו כי בסופו של דבר זו העיר היחידה בארץ שבה עובר נחל

במרכז העיר. שר התיירות ביקר בנהריה ואז הראינו לו על מה מדובר ומקובל עליו

שזה אחד הפרוייקטים היפים והכרחי לעשותו אותו בנהריה. אבל כשמדברים איתנו

על השקעות של מיליון שקל לשנתיים בוודאי שלא נוכל לבצע את הפרוייקטים האלה,

לא כשנה ולא בשנתיים.

מה תעשו באותם מיליון שקלים?

כמעט שום דבר. עם התקציב שאושר לשנת 1995 אולי נוכל בקושי לתקן את השלב

הראשון של הטיילת הדרומית.

אני מבקש גם שמשרד התיירות י ישווק את האיזור שלנו וייערוך מבצעי פירסום.

אני אדבר קצת יותר ברמה הפרקטית מאשר ברמה הפוליטית. נהריה סובלת מזה 15

שנה. 3 שנים לפני מלחמת לבנון התחילו הקטיושות ומאז כמות החדרים בבתי המלון

בנהריה ירדה בערך ב-50% היו כ-600 חדרים והיום יש 300 חדרים. ב-3 השנים

האחרונות, מאז שהוציאו את האתיופים מבתי המלון ונתנו להם דירות, 4 בתי מלון

(מלון עדן, מלון ירדן ומלון פאלאס) שסיימו את תפקידם כמרכזי קליטה שינו את

יעודם מבתי מלון לבתי אבות. מתוך 300 החדרים, 200 הם בקרלטון וכל הייתר

במלונות מאוד קטנים. אני חושש שגם מלון קרלטון, אם הוא יימשיך לעבוד עם

אחוזי תפוסה של50% בשנה, לא יימשיך להיות מלון. כבר לפני שנה הוא כמעט

הסתבך בכונס נכסים וכמעט סגרו אותו. חייב היום לבוא איזשהו אקט משמעותי של

הכרזת האיזור שלנו לעדיפות לאומית להשקעות תיירותיות, כמו למשל בים המלח,

שכל מי שהולך לבנות שם מלון מקבל 38% מענק. אנחנו אומנם מוכרזים כאיזור



ברמה אי להשקעות תיירותיות אן אנו מסתפקים ב-29% בלבד ולא ב-38%, כמו

שהיה פעם באילת והיום בים המלח. חבר הכנסת יחזקאל, אולי אתה באמת האדם

הנבון במקום הנכון, האם תוכל לעזור לנו להכריז על האיזור שלנו כאיזור מספר

שתיים מבחינת העדיפות לבניית קזינו?

אני לא עוסק בקזינו אבל אני יכול להכיר לך כמה מאפיונרים שייקימו לך כמה

בתי קזינו לא חוקיים.

אני כבר מודיעה שאני אצא במאבק רציני נגד הדבר הזה.

תגידי את זה בזמנך. אני מתנצל על דברי.

ברגע שייכריזו על אישור לבניית קזינו במדינת ישראל אני בטוח שהאיזור

הראשון יהיה אילת אבל אני חושב שצריך לעזור לאיזור שלנו, שהוא יהיה האיזור

השני שבו ייקום קזינו.

אחד הדברים היחידים אולי שיכולים לעזור, לנהריה בפרט ולאיזור בכלל,

בהצלת הענף הזה הוא בניית חברה לפיתוח תיירות, בשיתוף הממשלה, בדיוק כמו

שקיים באילת.

האם זה לא קשור לעמותה לפיתוח התיירות בגליל המערבי?

זו עמותה, זו לא חברה לפיתוח תיירות. חברה לפיתוח תיירות היא חברה

למטרות רווח ועמותה היא מלכ"ר ויש הבדל גדול ביניהם.

זו יכולה להיות גם יוזמה של הרשות המקומית, 50%רשות ו-50% המדינה.

זה חייב להיות בשיתוף של התאחדות המלונות, הרשות המקומית והממשלה. אני

חושב שאולי זה הדבר היחיד שיכול להציל את המצב שלנו בענף התיירות.

אני זמן מועט באיזור ולכן אני רוצה להתייחס לדברים מכאן ועכשיו. בקשר

לשאלה הראשונה שלך, על הנזקים עד עכשיו, יש לכם את הנתונים כאן ממידגם די

מייצג של אתרי התיירות בגליל המערבי. הנתונים נאספו אתמול ומהם ניתן להשליך

על הקיץ. במקום שבו כתוב 100%תפוסה מדובר בקבוצות מחוץ לארץ שהוזמנו מראש,

חלקן הן קבוצות של אומנים שמשתתפים בפסטיבלים, כלומר זו לא תיירות במובן

שאנחנו מדברים עליו של ביקוש והיצע. כמו כן חשוב לציין שהדיווח הזה מתייחס

לנתונים שניתן למדוד אותם, של ביטולים, כאשר ההשלכות הן הרבה מעבר לזה לגבי

הימנעות מהזמנות, שזח משהו שאנחנו לא יכולים למדוד אותו. נזק נוסף הוא ברמה

תדמיתית, שגם הוא קשה למדידה, וזה תפס אותנו בזמן שאנחנו היינו ממש בשיא

תנופת התפתחות שאני חושבת שכמותה לא היתה שנים רבות בגליל המערבי, הן

מבחינת החשיפה והן מבחינת מגוון המוצרים שהצענו. כולנו ציפינו לעונה טובה

במיוחד. תמיד עונת הקיץ היא הקרב שאליו מתאמנים כל השנה והשנה זה היה אמור



להיות על אחת כמה וכמה. למעשה כל המספרים שאתם רואים כאן היו אמורים להיות

100% וההרגשה היא מאוד קשה גם במובן הזה של הנזק התדמיתי.

אהד הדברים שהצבנו לעצמנו באסטרטגיה השיווקית שלנו זה התמקדות בנושא של

פסטיבלים ואירועים. אני משערת ובכם נחשפתם לזה בפרוייקט "דרך האוכל" שלנו

והפסטיבל הגסטרונומי ואנחנו ממשיכים בזה כל השנה.

הביטולים החלו לפני שבועיים. היו שני אירועי קטיושות והביטולים החלו

לאחר האירוע הראשון. לגבי היקף הנזקים יש תגובות שונות. קשה לנו אפילו

להכין תוכנית מגירה קבועה של תגובה על המצב מפני שכל קטיושה מתנהגת אחרת.

יש הבדל אם היו דיני נפשות, כלומר האם היו הרוגים ופצועים; האם הקטיושה

פגעה באיזור מוכר לציבור או בשדה פתוח. כשיש ידיעה בתקשורת שנפלח קטיושה

באיזשהו שדה פתוח עוברים על זה הרבה יותר בקלות לסדר חיום.

אין ספק שהדברים שאמרו פה נציגי נהריה הם נכונים לגבי כל הגליל המערבי,

במובן הזה שככל שהתשתיות שלנו והמוצר שלנו יהיו יותר חזקים כך היכולת שלנו

להתגבר על הנזקים הללו תהיה גדולה יותר. היום בדרכי לכאן שמעתי את חבר

הכנסת אורי אור אומר שאנחנו חייבים לצאת לפעולה בלבנון גם אם זה אומר

שתושבי הצפון יישבו מספר ימים במקלטים.

הוא אמר שצריך לשקול את ההבנות שהושגו.

אנחנו נמצאים במצב של חוסר אונים ואין ספק שדבר כזה יישפיע על כל

התיירות בגליל המערבי. כל הנחות היסוד שלנו לגבי פיתוח התיירות בגליל

המערבי צריכות להיות נגזרות מהדבר הזה, וזה לא כל כך נלקח בחשבון עד עכשיו

כהנחת יסוד. אנחנו כל פעם מופתעים וכואבים ומצרים על מה שקורה, כאילו

שאנחנו מעדיפים להתעלם מהנחת היסוד של המצב הבטחוני הקשה. בחדר הזה אני

אומרת את זה בצורה הגלוי יה ביותר.

בישיבת החירום שעשו התיירנים באיזור יצאנו בהכרזה שהתשובה שלנו ב"גדול"

למה שקורה זה המשך תנופת הפיתוח. אנחנו לא מתכוונים לוותר על פרנסתנו

מתיירות. יחד עם זה המגבלות הן מאוד קשות. עמותת תיירות הגליל המערבי כוללת

איזור מאוד גדול, כולל מישגב למשל. אנחנו גוף ציבורי נטול יכולות

אופרטיביות לייזמות ופיתוח. אנחנו לא מינהלת ואני תומכת בדבריו של מר רון

פרומר, שדיבר על החשיבות של הקמת חברה ממשלתית לפיתוח שיהיו לה תקציבים

ושיהיו לה יכולות מכר ופיתוח וייזמות. בכל הנושא של התשתיות אנחנו מלווים

את הרשויות המקומיות האיזוריות והעיריות ולכן אני לא יכולה להביא כאן מסמך

משלי לגבי דרישות שלנו כי אנחנו למעשה כפופים לייזמות המקומית והאיזורית.

אין ספק שאחד הדברים שהיה מאוד חשוב לנו זה לתת לנו עדיפות, מתוך אותן

הנחות יסוד, לכל מה שקשור בי יזמות, בהשקעות, בפיתוח וכן הלאה.

סעיף נוסף, שאולי פחות נותנים עליו את הדעת, זה הנושא של תיירות מחוץ

לארץ, שאולי זה נושא לדיון נפרד. למעשה התיירות מחוץ לארץ היא זאת שנותנת

את התשובה בתקופות היותר חלשות של התיירות של ישראלים.

סעיף נוסף, מעבר להשקעות, מעבר לבניה של המוצר, זה נושא של פירסום

ושיווק. אנחנו נתקלים בקושי רב, גם כשכבר יש לנו מוצר טוב, לפרסם ולשווק

אותו. כפי שיידוע כאן לכולם, עשית ולא פירסמת, לא עשית. אנחנו נבקש לשתף את

משרד התיירות, עם הרבה עידוד וחיזוק מחם, אבל המגבלות הן קשות ביותר. כל

עוד אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לצאת בשום תשדיר בטלוויזיה קשה מאוד

להיות על המפה בעידן שבו רמת הגירויים שבה הציבור מוצף היא כזאת שאנחנו

פשוט נבלעים בתוך ההמולה. אם אפשר היה לקבל תשדיר שירות ממשלתי לאיזור

כתמיכה זה היה עוזר לנו מאוד ברמה האופרטיבית המיידית.

אני כמובן תומך בבקשת אנשי הרשות המקומית ואנשי האיזור.

כמה מועסקים בתחום התיירות באיזור הצפון?

בבתי מלון אני מעריך שמועסקים כ-300 אנשים אבל במסעדות ובבתי קפה מסביב

נהנות מזה מאות רבות של משפחות. התיירות מניעה הרבה מאוד גלגלים במשק,

בחקלאות, בייצור, במסחר, בבנין, כמעט אין תחום שלא מושפע מהתיירות. התיירות

בנהריה לצערי נסוגה מאוד. זה איזור יפה שיש בו כמעט הכל.

הבעיה היא תקציבית כי לא משקיעים כמעט שום דבר בשביל לקדם את זה.

כולכם יודעים שפיתוח התיירות מפתח איזור, מביא איכויות, ומשפיע בהרבה

תחומים. התיירות היא עתירת כוח אדם, כמעט על כל חדר במלון צריכים עובד כי

את העבודה הזאת אי אפשר לעשות על-ידי מכונות ומחשבים, וזה יכול לתת פיתרון

חשוב מאוד לתעסוקה באיזור. אני יודע שהפגיעה היום היא לא קלה והיא פוגעת

בעובדים. כבר היתה פניה אלי ממעסיק מסויים, שאמר שהוא לא יכול לעמוד

בתשלומים לעובדים ושהוא במצב מאוד מיוחד ושאל האם נוכל לפטור אותו מתשלום

לזכויות סוציאליות כאלה או אחרות, דבר שאנחנו לא יכולים לעשות. עובד בבית

מלון דורש קצת מיומנות. כולנו מאמינים שלא לעולם יישאר מצב כזה, שעוד שניים

שלושה שבועות הכל יכול להשתנות, בתיירות אי אפשר לדעת שום דבר, ואז יהיו

תיירים ויהיה צורך בעובדים ואם עובדים י יפלטו כעת אז לא יהיו כאלה בנמצא.

בנוסף לכל הדברים שאנשים ביקשו אני מפנה פה בקשה מיוחדת. אני חושב שיש

להעניק פיצוי מיוחד על הנזקים האחרונים ושהפיצוי יהיה מותנה גם לתמיכה

בעובדים בעת הקשה הזאת, עד שי יעבור זעם.

אני יודע שהיו גם בעבר, ועדיין קיימות, בעיות בגליל המערבי, שפיגר אחרי

הרבה מאוד אי זורים בארץ שהתארגנו במסגרות של שיתוף פעולה איזורי. אלה דברים

שנעשו בגליל המזרחי, באילת ובעמותות אחרות. הגליל המערבי עשה את זה באיחור.

מעבר לבעיות האובייקטיביות, שאין לי מה להוסיף עליהן, אני שמח על השינויים

שנעשו באיזור. כצרכנים של איזור היתה חסרה הכתובת הזאת. ההתארגנות תהיה גם

הכתובת שתשמש בסופו של דבר כסיס לתמיכה של תקציבים ממשלתיים, כי משרד

ממשלתי לא יכול לעמוד מול רשות מקומית בודדת ולא מול מלון בודד ולא מול

אטרקציה בודדת. אנשי האיזור צריכים להבין שאם כל אחד מהם י ישקיע במערכת

איזורית כזאת אז ייצטרף לזה משרד התיירות וגורמים אחרים. למיטב ידיעתי

הדברים שונו אבל אני לא בטוח שהם שונו במידה מספקת. המסר שאני רוצה להביא

לאנשים שעוסקים בתיירות באיזור הוא שהדבר הזה מאוד מאוד חשוב, כולל

ההשתלבות במסגרת של ,"go Galilee"שזה דבר חדש. זה נעשה באיחור וצריך לתמוך

בזה. חלק מהבעיה של הפיגור של האיזור קשורה להתארגנות המאוחרת.

כמה תיירים מחוץ לארץ בערך מגיעים לאיזור הגליל?

איני יודע מהו מספר הלינות של התיירים. זה הולך לפי בתי מלון מסויימים.

נכון להיות התיירות מחוץ לארץ מדלגת על הגליל המערבי. יש מגמת גידול במספר

התיירים אבל יחד עם זה יש מגמה של צמצום במספר הימים שהתייר שוהה ויש תחרות

על אטרקציות. אנחנו רואים, ואני חושב שבהחלט זה דבר מאוד מאוד חיובי, כל מה

שקורה עם השלום עם ירדן כדבר שתורם תרומה מאוד חיובית ומעלה את מספר

התיירים שמגיעים לישראל. בעקבות השלום עם ירדן גדל אבסולוטית מספר הלינות

אבל התייר הבודד הוריד את מספר הלינות. כתוצאה מזה התחרות של איזור הגליל

המערבי היא עוד יותר בעייתית ממה שהיתה בעבר, וזה נתון מסויים. בשביל

שהנתון הזה י ישתנה צריכה להיות אטרקטיביות, והאיזור הזה מפגר באטרקטיביות

שלו יחסית לפיתוח האחר שנעשה באי זורים אחרים.

אני חושב שחלק גדול מהפיתרון ייבוא לקראת שנת יעד, כמו שנת 2,000. אנו

מעריכים שזו תהיה השנה המשמעותית ביותר לתנופת התיירות בישראל, יותר מ-50

שנה לעצמאות מדינת ישראל ויותר מ-3,000 שנה לירושלים. הסמיכות של איזור

הגליל המערבי לנצרת ולכל נושא התיירות הצליינית יכול להיות מלווה בכדאיות

של פיתוח האטרקציות. אין ספק שבמסגרת פיתוח הפריפריה של נצרת וכל הנושא של

הפיתוח התיירותי הצפוי לישראל הגליל המערבי יוכל לקבל את חלקו. עקב בדיקות

שערכתי אני יכול לומר שמארגני הטיולים מחוץ לארץ שעובדים עם ישראל לא נבהלו

מהאירועים האחרונים שקרו, לא היו ביטולים של קבוצות שהיו מתוכננות להיות

באיזור של הגליל המערבי לטווחים יותר רחוקים. הפיתוח שמתוכנן בחיפה ובנצרת,

עם דברים שאיזור הגליל המערבי ייעשה - ואני רואה את כל האיזור הזה כאיזור

אחד - יכולים להוביל לכך שמספר הימים שתייר יישהה באיזור יילך וייגדל. אלו

תהליכים שנבנים, שלצערנו לא י ישתנו מהיום למחר. אני משוכנע שאם יהיה מעבר

של גבולות גם לכיוון צפון, ללבנון, אז כולם יוכלו לבוא ולהשתתף אז בחגיגה

החיובית שתהיה ובשינוי הדראסטי, ואנחנו רואים שדברים כאלה לפעמים מתרחשים.

אין שום ספק שאנחנו היום במצב שאנחנו רק מתחילים להיות בשלים לתיירות

נכנסת, אני לא מתכחשת לזה. יחד עם זה הייתי רוצה לראות יותר הכרה באיזור של

הגליל המערבי כחלק ממסלול התיירות הנכנסת. בחוברת האחרונה של תיירות

צליינית, שמשרד התיירות היה שותף לה, בכלל לא מסומן הגליל המערבי אלא מחיפה

ישר עוברים לטבריה. נכון שיש בעיה עם אתרים צליינים בגליל המערבי אבל

אסטרטגיית השיווק של גוגאלי היא לפי נושאים, אז בנושאים של ספורט, שזו

תיירות מאוד מתפתחת, יש לנו הרבה מאוד מה להציע וכך גם בנושאים היסטוריים.

דרך אגב, תיירות צליינית היא מאוד חסכנית, היא באה נקודתית.

אנחנו ערים לכל הדברים הללו אבל יחד עם זה יש עוד תיירות נכנסת פרט

לתיירות צליינית, שלא לדבר על כך שאנחנו בכלל מתעלמים מעכו. השיווק לתיירות

נכנסת נופל כאן בגלל תקציבים. אני באמת לא אוהבת לומר ש"אין לנו כסף" אבל

לצערי זאת המציאות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו היום להופיע כאיזור בשום

יריד בחוץ לארץ בתקציבים שעומדים לרשותנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו

כאיזור להפיק חומר פירסומי, אנחנו עושים את זה במסגרת ה-go Galilee

הפעילות של העמותה היא בנוסף ל-go galileeשהתיירנים אצלנו עושים

ולפעילות הזו אין לנו תקציבים.

אני רוצה להציע לבדוק את האפשרות להשתלב עם העמותה שפעילה בחיפה, שזה

מתאים ונכון בצורה שיתופית וגם ברמה של .go Galileeניזום בזמן הקרוב יום

סיור של החברות שעוסקות בתיירות נכנסת מול העמותה כדי לערוך הכרות עכשווית



לשינויים שקורים באיזור שלכם.

אני רוצה להעיר פה כתושבת חאיזור, ואני חושבת על עצמי גם לא במעט כנציגה

של האיזור בכנסת. בעת ביקורו של שר התיירות, מר עוזי ברעם, בנהריה אחרי

האירוע האחרון של הקטיושות, אמרתי לו שאני מצפה שאחרי אירוע כזה תבוא יוזמה

ממשלתית כדי שיימשך רצף זרימת התיירות לאיזור. הצעתי שתבוא יוזמה ממשלתית,

מצד משרד התיירות, שבה ייקראו תושבי ישראל להמשיך לפקוד את האיזור ובמחירים

טימליים, שהממשלה תטבטד את כל ההפרשים כדי שיהיה כדאי לבוא לשם. למרות

בקשתי לצערי קריאה כזאת עדיין לא באה. אני חושבת שצריך לחפוך את זה לשיגרה

אחרי כל אירוע כזה. לדאבוני אני לא יכולה לומר שהאירועים האלה ייפטקו בשלב

הזה. אני מצפה שהממשלה תצא בקריאה כזאת ושתיערך לקראת סיבטוד העלויות של

אותם נופשים שייבואו לאיזור בעקבות האירוע.

מייד אחרי האירועים בגליל המערבי ב-23.6 הוקם צוות חירום לנושא הזה,

ישבו כל בעלי התפקידים הרלוונטיים לנושא, זימנו גם את אנשי עמותת תיירות

גליל מערבי, את הרשויות הירוקות - רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע -

ואת כל מי שעוטק בתיירות ביום יום. קיבלנו מטפר החלטות. כל שנה אנחנו

מזמינים אנשים לאירועים, חגיגות ופטטיבלים באיזור הגליל המערבי. אני

מתייחסת לאיזור הגליל המערבי החל מראש הנקרה ועד חיפה, למעט חיפה, פנימה

כולל מישגב והאיזור הזה. מידי שנה אנחנו מזרימים לאיזור הזה מאות אלפי

שקלים לסיוע בכל מקום בו אנו רואים שיש איזשהו אירוע שיכול לתת תדמית

חיובית לאיזור ולמשוך קהל, הן תיירות פנים והן תיירות חוץ. ה"אני מאמין"

שלנו הוא שכאשר באים הישראלים אחריהם באים גם התיירים ששומעים שכדאי להגיע

גם לאיזור הזה. יש לנו פסטיבלים במישגב, בעכו ובכרמיאל ויש פסטיבל

גסטרונומי שיתקיים ביחיעם ובראש הנקרה. כל אירוע חגיגי וטוב הוא טוב לנו.

מה אתם עושים השנה בנוסף למה שנעשה בשנים קודמות?

באותו שבוע של הקטיושות סיימנו בדיוק פסטיבל ביחיעם ובראש הנקרה, שנקרא

"דרך האוכל". המסעדות בנהריה כלולות באירועים האלה.

איך יתכן שאנשי נהריה לא יודעים על זה?

אני יכולה לענות במשפט אחד כיצד קרה שלא יודעים על זה אבל אני מעדיפה לא

להיכנס לזה עכשיו.

לגבי השאלה הזאת ועוד שאלות דומות לה, צר לי, אני לא קיבלתי חומר כתוב

לפני הישיבה הזאת, אני אוהבת להכין שיעורי בית אבל לא היה לי מושג על מה

הולכים לדבר, פרט לאירועים האחרונים, ועל זה יש לי נייר. אם אתם רוצים חומר

רקע על נושאי הפיתוח אני מוכנה לשלוח לכם את כל הנתונים והמידע שתירצו.

תסכימי איתי שיש פה דבר מאוד מוזר ותמוה, שאנשים מנהריה שמופקדים על



התיירות בבירת הגליל המערבי לא מודעים לדברים עליהם את מדברת.

אם אתם חברים בעמותה אני מאוד מבקשת שתיצרו קשר עם יושב ראש עמותת גליל

מערבי, מר יוני גדעוני, ותקבלו ממנו דיווחזים. אם אתם לא חברים בעמותה

עירית נהריה אינה חברה בעמותה.

זה לא מדוייק, את לא מעודכנת. אנחנו חברים בעמותה. היה ויכוח כספי

שהסתיים, ומאז היה צריך להיות עוד קשר שעדיין לא התקיים.

הרקע לוויכוח הזה קשור לשאלה למה העמותה הזאת בכלל קמה כל כך מאוחר.

משרד התיירות פועל בכל האי זורים במסגרת של עמותות תיירות. העמותות האלה

קמו כדי לנתב תקציבים ומאמצים משותפים.

אבל הרשויות המקומיות לא משתפות פעולה.

תלוי איזה רשויות. חשוב מאוד שנהריה תהיה מתואמת גם בקטע הזה. האירועים

והחגיגות באיזור שלכם יימשכו, אנחנו החלטנו להמשיך אותם ולחזק אותם ולגרום

להקצאת משאבים גם בנושא של יחסי ציבור ופירסום. י יפורסמו הפסטיבלים בעכו,

בראש הניקרה, ביחיעם וכן כל האתרים.

איך נעשה עכשיו מבצע פירסום בחודשי הקיץ?

יש לנו אירועים שיהיו ביולי. השבוע בפארק אכזיב יש פסטיבל פולקלור

בינלאומי, בדיוק איפה שנפלו הקטיושות, באיזור הזה אנחנו רוצים למשוך את

האנשים לסוף שבוע. ביום שישי יש פסטיבל רגאיי, במוצאי שבת יש פסטיבל

פולקלור בינלאומי, שמשתתפות בו המון להקות ומאות משתתפים מחוץ לארץ. זה לא

בוצע בעקבות האירועים, זה היה מתוכנן מראש. אנחנו ניתן לזה גיבוי וחשיפה

תיקשורתית. ב-18.7 מתוכננים להיפתח אתרים, סיום עבודות בראש הנקרה וביחיעם.

לרגל זה החלטנו לעשות פסטיבל מיוחד ולהביא את כל הארץ לחגיגות האלה ונקרא

לזה "חגיגות פתיחת עונת התיירות - חגיגת הקיץ בגליל המערבי". זה דבר מיוחד

שאנחנו עושים שהוא תוצאה ממה שקרה.

איך משרד התיירות מתכוון לחשוף את האירועים האלה?

בתקשורת. אנחנו נקצה לזה כספים.

מה העלויות של הדברים האלה?

העלויות הן גבוהות מאוד. אי אפשר שהממשלה לבד תשקיע כספים. אנחנו מצפים

שגם עירית נהריה וגם עמותות התיירות תהיינה שותפות איתנו בהקצאת המשאבים,

אי אפשר רק לדרוש שהממשלה תקצה את המשאבים. באירועים ובפסטיבלים אנחנו

בהחלט פועלים בתיאום ובשיתוף פעולה. אנחנו מקווים שזה ייצא לפועל על-פי

התיכנון. גם גברת אנה לדרמן, שהיא מנהלת השיווק, והיחצ"נים שקשורים לנושא

הזה, ושתפקידם לעשות את כל החשיפה הזאת, מודעים לנושא ואנחנו עובדים איתם

יחד. בנוסף החלטנו על הפעלת תחנות מידע באיזור. יש תחנת מידע חדשה לתיירים

ישראלים וזרים שתיפתח בעין המפרץ. רשות שמורות הטבע התבקשה לקחת על עצמה

לספק מידע על כל איזור הגליל המערבי, על כל אתרי התיירות ועל כל אפשרויות

הביקור. אנחנו גם נידאג לנושא של השילוט באיזור לאתרי התיירות.

אני חושבת שכמעט לכל רשות מקומית היום יש חברה כלכלית שמטפלת בכל

הנושאים הכלכליים ובדרך כלל נמצאת איתנו בקשרי עבודה ובשיתוף פעולה בפיתוח

התיירות ו/או שיש חברה לפיתוח התיירות, כמו בעכו, באילת ובירושלים. זה לא

המנדט שלי כאן והיום אבל אם אתם מעוניינים בזה ואם לעיריה יש את היוזמה

הזאת, זה נושא שכדאי לדבר עליו.

אני ביקשתי מהאנשים שלי באיזור, במחוז חיפה והצפון, לתת לי תמונת מצב

מידגמית של התפוסה בבתי המלון. אני מוכרחה לציין שהתמונה שלי קצת יותר

ורודה. ביקשתי לבדוק מה קורה בבתי המלון, בבתי הארחה בקיבוצים ובלינה

הכפרית בעכו, בנהריה ובשבי ציון.

את בדקת איזורים לא נכונים. עכו ושבי ציון לא נפגעו.

בקרלטון נהריה היתה בשבוע שעבר תפוסה של 95%, 80% ישראלים ו-15% תיירים,

וזאת התחזית גם של השבוע הנוכחי; במלון קלמן בנהריה - %70 תפוסה - 30%

ישראלים ו-%40 תיירים; בגשר הזיו - %40 ישראלים ו-%40 תיירים; באירוח הכפרי

היו מלא ישראלים. גם אצלכם יש פה 100%תפוסה. גם אני בדקתי את הנושא הזה כי

באמת היה חשוב לנו. מבחינת משרד התיירות מאוד חשוב לנו להציג בתקשורת את

הנתונים החיוביים ולא את המסכנות כי אנחנו לא רוצים להמשיך לקשור את האיזור

עם קטיושות. אנחנו רוצים להמשיך לקשור את האיזור בצורה מאוד חיובית עם

חגיגות קיץ ופסטיבלים ועם "בוא לגליל".

אנחנו לא מופיעים עכשיו בפני העיתונות ואני חושב שפה לפחות צריכים לומר

את האמת. נהריה בחמש השנים האחרונות - ולפני מונחים הנתונים מהתאחדות

המלונות הארצית - מדברת על תפוסה של 45% בשנה. על איזה 95% את מדברת? על פי

בדיקת התפוסה בסוף שבוע בודד באי זורים שכלל לא נפגעו? זה הרי שקר לבן.

קודם כל אני לא אוהבת שצועקים עלי סתם. חוץ מזה אני בדקתי נתונים מהשבוע

שעבר, שזה שבוע אחרי נפילת הקטיושות.

אתם עושים טעות, אני שאלתי שאלות קונקרטיות. עוד מעט נתייחס לשאלה

שהעלתה חברת הכנסת אסתר סלמוביץ לגבי השוני בין העמותות.

היה לי עצוב מאוד לשמוע ש-600 חדרים בנהריה הפכו ל-300 חדרים. אני

שירתתי עכשיו בשליחות באנגליה ואני יכולה להגיד לכם שיש ביקוש עצום לחדרים

בנהריה. זו ועדה מקומית שמתפקידה לא לעשות שינוי יעוד לבתי אבות.

זה מראה עד כמה משרד התיירות מעודכן לגבי הקורה באיזור.

אנחנו נכנסנו לעימותים פרונטליים עם בעלי בתי המלון שעשו הסבה לבתי אבות

ויש לנו מאבקים משפטיים רבים איתם. מה משרד התיירות עושה כדי למנוע את

התופעה, ולו באיומים של למשל להחזיר את ההשקעות למדינה?

מה שמשרד התיירות עושה ועשה זה באמצעות החברה הממשלתית לתיירות להקצות

תקציבים לפיתוח ואתם הייתם אלה שהרגע אמרתם שאתם לא יכולים לעמוד מול המשרד

בהשקעות האלה. אז תחליטו, אם אתם רוצים שהמשרד ייעשה, הוא בא עם רצון

ונכונות ועשה, לנו יש קבלות על עשייה. אם יש דברים שאתם רוצים שהמשרד

י ישקיע בהם ואתם תשקיעו מצידכם, אנא בואו נשב לשולחן אחד ונעשה. אבל אתם

הרגע אמרתם שאתם לא יכולים להשקיע.

אני כבר 3 שנים נזעק כל פעם שנופל משהו באיזור. דרך אגב, גם הגליל

העליון סובל בשבוע האחרון בגלל מה שהיה. עד היום, וגם בשנה האחרונה, אנחנו

הקצבנו לגליל המערבי כולו תקציב מפלה לטובה וגם עכשיו הוספנו תקציב, כרבע

מיליון שקל, זה הרבה יותר מאשר מה שמקבלות מאיתנו ערי תיירות. תקציב תיירות

הפנים שלנו והשיווק שלנו לתיירות הפנים בכללותו הוא לא גבוה. הוספנו כרגע

מייד עוד 20% על התקציב והודעתי חד-משמעית בישיבת חירום שקיימנו במשרד

שאנחנו נוותר על כל הנוסחאות בתוכנית השיווק שאנחנו אישרנו להם על סך רבע

מיליון שקלים בערך ושזה יישאר בנוסחה הטובה ביותר לטובת האיזור. אגב, עוד

לא אישרתי את זה בוועדות אצלנו אבל אני מאמין שאני אאשר, כאשר נהריה והגליל

המערבי צריכים להיות באיזור אחד וצריכים לשווק אותם כאיזור.

אני מודה על האמת שנהריה יותר פגיעה וסובלת הרבה יותר קשה, ובמובן זה

מצבם שונה מקרית שמונה, שאין בה כמעט תיירות. נהריה היא לב התיירות של

הגליל המערבי והיא עיר שקל יותר לפגוע בה בקטיושה.

אבל קרית שמונה היא לב התיירות של כפר גלעדי ושל כפר בלום.

גם אני שירתתי בחוץ לארץ ואני יודע, שאם ייצא "קול קורא" לתיירים

ישראלים או זרים לבקר באיזור כתוצאה מאיזשהי מציאות מסויימת, זה לא י יעזור.

רוצים תשדיר שייפרט את פתיחת עונת התיירות, ורש"ת (רשות שמורות הטבע)

ורג"ל (רשות הגנים הלאומיים), דווקא פה אנחנו רוצים תשדיר שירות.

לא יכולה להיות טעות יותר גדולה מאשר לצאת במבצע פירסומי כל עוד לא

נרגעו הרוחות ולא יודעים מה יהיה. תוכנית השיווק שסיכמנו עליה היא בת

700-600 אלף שקל ואני אמרתי שאני מוכן להגמיש אותה. אם אתם תבואו כרגע יחד

עם הפרסומאי שלכם בהצעה ברורה, שאתם רוצים לקדם או לשנות את התוכנית כבר

עכשיו, בבקשה. במידה וייווצר מחסור אחרי שיינוצל כל התקציב הזה נשוב ונדון

על הקצבה נוספת. אבל כרגע הודענו לעמותה שאנחנו גמישים ולא מחייבים אתכם

בתוכנית המקורית ושתנצלו את הכסף שניתן לכם כבר.

בנהריה המצב הוא חמור מאוד. קיבלתי הבוקר פאקס מהנהלת מלון קרלטון שהוא

קריאת "הצילו". מנהל המלון אמר לי שהוא לא יודע אם הוא יוכל להחזיק את

המשפחות שמתפרנסות מהמלון. אין הזמנות וועדי עובדים מבטלים.

זה סותר את מה שאמרה גברת גנור.

המצב ללא ספק אינו טוב אבל השאלה היא מה עושים. הפיתרון הוא לא בפעולות

פירסום ושיווק מיידיות, שהן שליפה מהמותן. אני מסב את תשומת לבכם לכך ששר

התיירות, מר עוזי ברעם, ביקר ביום שישי שעתיים שלוש לאחר שארע מה שארע שם.

לא הייתי רוצה לראות בזה איזו תופעת טבע אבל העסק הזה חוזר על עצמו כבר כמה

פעמים. אני מצטט פה את דברי שר התיירות, שאמר גם בישיבת ממשלה, וזה הופיע

"שר התיירות, עוזי ברעם, קרא לממשלה לקבל החלטה אם ניתן

להפסיק או לצמצם את ירי הקטיושות ואם לא, צריך להמליץ על מדיניות ברורה

ומובהקת של מתן פיצוי ישיר לתיירים". אני חושב שהפיצוי צריך לכלול גם את

נזקי השיווק, ולפי דעתי זה הפיתרון שצריך להיות. אסור לאמץ פה גישה שהגליל

המערבי, איזור כזה חלוצי במדינת ישראל, ייהפוך לאיזה תינוק נתמך בעריסה.

הוא צריך לקבל קודם כל את הפיצויים שמגיעים לו ומזה הוא ייבנה יחד איתנו

תוכנית שיווק ואנחנו נשקיע יותר, ואז העצמאות של האזור והכבוד העצמי של

אזרחי האיזור יישמרו. יושב פה נציג האוצר, הוא אומנם לא יכול להגיב על זה.

זו רמת התקציב שאני יכול להגיד פה. במסגרת התקציבים שלנו אנחנו עשינו כרגע

מה שאנחנו יכולים ואנחנו נעשה אף יותר. הודעתי לאנשי הגליל המערבי להעביר

לי את החשבון של כל פעילות של יחסי ציבור שהם ייעשו, קיבלתי כבר הצעה בענין

הזה ואנחנו נשלם את זה. כמו שכשרכב ניזוק ובא שמאי ומעריך את הנזק וקובע

שגם ירידת ערך הרכב שווה כסף, גם כאן יש ירידה וצריך לקבל על זה פיצוי.

זו רק מחצית העבודה. אני מאוד מעריכה את העידוד והפירסום עליהם דיברת

אבל עדיין לא קיבלתי תשובה בענין המחיר. זו הנקודה החשובה ביותר בכל

הסיפור. אם לא יהיה מחיר אטרקטיבי לנופש הישראלי להגיע לאיזור - כי אני לא

חושבת שהקטיושות יירתיעו אותו עד כדי כך - אם הוא יוכל ליהנות מנופש באיזור

הזה במחיר אטרקטיבי, ואף בסיבסוד ממשלתי, הוא ייבוא. מה אתם אומרים על זה?

אם יהיה פה סיבסוד אחרי אירוע כזה אני חושבת שאנחנו נוכל להתגבר על כל

המיכשולים. לדבר הזה עדיין לא קיבלתי תשובה.

אני סבור שבעיית המחיר היא לא הבעיה החשובה.

זו הבעיה החשובה ביותר. בדי לשמור על רצף של זרימה של תיירים לאיזור

צריך קודם כל לתת את הדעת על הנקודה הזאת.

נציג האוצר, האם יש לבם בסף נוסף שאתם נותנים בעקבות הקטיושות בשנה זו?

אני אתן תשובה קצת יותר כוללת מהשאלה הישירה שלך. כרגע לא נותנים שום

דבר מכיוון שאף אחד לא בדק את הנזקים שנגרמו. בשנים קודמות הוקמה ועדת

מנכ"לים שמטרתה היתה לבדוק האם במסגרת מס רכוש ניתן לפצות הן על הנזק הישיר

שהיה למקום והן על הנזקים העקיפים שנובעים מאובדן הכנסות. המסקנות שלנו

מאותה ועדת מנכ"לים היו שמעט מאוד מומש ורק מעט עסקים פנו בבקשה לפיצויים.

ההיסטוריה מוכיחה שגם קשה מאוד לבדוק את הנזקים וגם קשה מאוד לקבל פיצויים.

אני מודה לך על התשובה ההגונה. אני רוצה לדעת 1) למה אין שיתוף פעולה עם

העמותה? 2) למה לא מקימים חברה לפיתוח התיירות בנהריה?

זה לא מדוייק שאין שיתוף פעולה. זה נכון שהיו ויכוחים אבל נוחות חריפים

ממה שניסית לתאר. יש איזשהם חילוקי דיעות אבל ההדורים יושרו לפכי שבועיים

בנוכחות שר התיירות ואפילו העברנו את הכסף שהתחייבנו להעביר. אומנם הוויכוח

טרם הסתיים אבל הוא מתנהל ברוח טובה. אנחנו נכונים לשתף פעולת ואנו חלק

מעמותת התיירות.

אני שמחה לשמוע.

היום יש שיתוף פעולה. ראש העיריה העלה הצעה מסויימת וחברי עמותת התיירות

קיבלו אותח. כי הרי לשבת ולהיות חבר בעמותה רק כדי לתת כסף לא כדאי.

למעשה היום כל התדיינות שתהיה עם העמותה תייצג גם את נהריה. אני מקווה,

לפי דברי נציגי הרשות המקומית נהריה ולפי תשובה לשאלתה של חברת הכנסת

סלמוביץ, שאתם מיוצגים היום פחות או יותר, עם הבדלי קונספציית, במסגרת

עמותת התיירות בגליל המערבי. אני רוצה לדעת מה אתם מתכוונים לעשות בשבוע,

שבועיים, הקרובים עם אותה עמותה במסגרת פעולות נוספות מיוחדות, מעבר לדברים

שעשיתם עד עכשיו? האם אפשר יהיה להכין תוכנית כלשהי? האם לחודשים

יולי-אוגוסט יש אילו פיתוחים נוספים עם העמותה, שתיכלול גם את נהריה?

בנושא של חגיגות, אירועים ופסטיבלים, כן. יש לנו עכשיו תוכנית של צילומי

טלוויזיה על האיזור, שייצלמו קיבוץ ומושב ועיר, וזה כבר הופיע בערוץ 3,

יחסי ציבור וחשיפה בתקשורת של כל מה שהולד לקרות באיזור בתקופת הקיץ. זה

מומש כתוצאה מהפגישה הזאת.

החשיבה המשותפת באמת חשובה אבל חשיבה לא מספיקה כדי להגיע לכל עם ישראל.

תקציב הפירסום שלנו היום הוא 100 אלף שקל, שאיתם אפשר לממן 6 מודעות

בעיתון. יום למחרת הקטיושות יצאתי במבצעים, מבצע אחד עשיתי מיידית לאותו

סוף שבוע, מבצע שני עשיתי לכל חודש יולי, אין לי סיבסוד לאחרים אז עשיתי מה

שהאחרים היו מוכנים לתת, ילד שני חינם, דברים כאלה ואחרים, כדי שיהיו לי

מודעות מכר, עם משהו לבוא ולהגיד, בנוסף לאירועים. אין לנו שום אפשרות

לחשוף דברים כאלו ב-6 מודעות, זה פרסום סרק. אי אפשר לקחת את כל התקציב

שנשאר לנו ובזה לפרסם עכשיו ואחר כך לומר "אלוהים גדול". אם נדבר במספרים,

התקציב שנשאר לנו הוא כ-70,000 שקל, כאשר לא מדובר בתקציב מתוך תזרים

מזומנים. אני לא מכירה דרך לעשות פירסום אמיתי בסכומים כאלה.

זה באמת מהווה לעג לרש. הייתי מצפה לשמוע הצעה מעשית ממשרד התיירות,

שייכסה הוצאות של פירסום ראוי, בהתחשב בנסיבות. עדיין לא קיבלתי תשובי;

לשאלות שלי בנוגע לסיבסוד הממשלתי שאני מצפה שיהיה אחרי כל אירוע כזה. אני

חושבת שזה צריך לבוא באופן אוטומטי. שר התיירות הסכים עם עמדתי.

השאלה היא מהי טכניקת הסיבסוד. הפיצוי הוא סיבסוד בצורה אחרת, סובסידיה

שהולכת לניצרך. אני חושב שאם האיזור יוריד את המחירים שלו זה ייהרוס אותו.

הפיצוי לא מבטיח את המשך זרימת התיירים לאיזור. אם הייתם יוצאים ביוזמה

כזו הייתם גם מבטיחים שהתיירות תמשיך לזרום אחרי כל אירוע ואירוע.

מאה פקידים היו יושבים לחשב את הסובסידיות האלה ושום דבר לא היה יוצא

מזה. זו השיטה הכי לא נכונה לפי דעתי מבחינה כלכלית.

יש בעיה בגישה שאת מציעה של סיבסוד לניצרך. את מציעה שאם המשפחה שלי

ואני ניסע לאיזור הצפון באיזשהי צורה אנחנו נצטרך לקבל סובסידיה. יש בעיה

טכנית לבצע את זה.

לא הם צריכים לקבל, אנשי התיירות באיזור צריכים לקבל סובסידיה. זה היה

מעודד את התיירים להמשיך לבוא לאיזור.

זאת השאלה, האם אנשים לא באים בגלל המחיר או בגלל הקטיושות? זו לא שאלה

של מחיר, גם אם ייציעו את המחירים הזולים ביותר, אם יימשיכו ליפול קטיושות

אנשים לא ייבואו.

במקום שתפצו בפיצוי מלא, תנו פיצוי חלקי על ההפרש שיישולם על-ידי אותו

צרכן שמגיע לאיזור ואתם תימנעו מצב שהאיזור הופך להיות "מת" אחרי כל אירוע.

אני מוכן להעביר את ההצעה שלך למומחים הכלכליים אצלנו. יושב פה נציג

האוצר והם ייתייחסו לזה.

אנחנו נעשה פירסום ושיווק ומישהו אחר ייפצה את המלונאים, נראה לי שהצעה

זו י ותר הגיונית.

גברת גנור אמרה שבנהריה אין חברה כלכלית. לידיעתך יש חברה כלכלית והיא

יזמה עכשיו "מדינת ילדים" בעלות של 6-5 מיליון שקל. בנייר העבודה שלנו

אנחנו מבקשים זירוז הליכים ומפעל מאושר.

אני מבקש לסכם שאני אפנה כל פניה שלכם ישירות לשר התיירות ואני אהיה

שתדלן שלכם. אנחנו נהיה גם בקשר כלשהו, אני גם אגיע לנהריה בתקופה הקרובה

יחד עם חברת הכנסת סלמוביץ, שהיא גם הנציגה שלי.

כל הנושא של סיבסוד מחירים הוא לא רלוונטי כשיש בעיית ביטחון. לגבי

תיירות חוץ הצעתי את הצעתי.

אני מבקש שתשב עם גברת אנה לדרמן ועם הגורמים באגודת התיירות.

איש משרד האוצר, בעקבות דבריך ההגונים והתמציתיים אני מניח שמה שהיה

בשנים הקודמות יהיה גם בשנים אלה, כלומר כלום.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהוצע מנגנון פיצוי מסויים אך בפועל לא פנו אליו

עסקים בבקשת פיצויים ולכן אני חושב שכמעט אף אחד לא קיבל פיצוי.

זה מזכיר לי את אותן נקודות זיכוי שיש בביטוח הלאומי, שלא יודעים עליהן

ועקב כך יש כ-100 מיליון שקל שאנשים לא מקבלים.

לאחר מבצע דין וחשבון היה מבצע של פיצוי עקב אובדן הכנסות והקמנו

נציגויות, בין השאר גם העיריה ביקשה פיצוי. היה אובדן הכנסות של כ-500 אלף

שקל. הגשנו את המסמכים הדרושים וקיבלנו 5,000 שקל פיצויים.

המקורות הפנימיים שעומדים לרשות המשרד הם מוגבלים, כמו שציין מר ליפצין,

ומשרד התיירות מתאמץ מאוד למצוא עוד תקציבים. ואין מה לזלזל ב-100 אלף שקל

לפירסום מכיוון שכל שאר תקציבי הפירסום של משרד התיירות לא נראים הרבה יותר

טוב. באשר להגדלת העוגה והקצאת כספים נוספים למשרד התיירות מתוך תקציב המדינה,

זה דבר שצריך להיבחן. מי כמוכם יודע שרירים מחליטים את זה באיזשהי ראיה כללית.

מתוך תקציב משרד התיירות קשה מאוד למצוא מקורות, למרות שהם משתדלים, וגם קשה



למצוא מקורות מחוץ לתקציב משרד התיירות. אתם מבקשים הגדלה של תקציב משרד

התיירות עבור פיצוי לנפגעי הצפון וזה צריך להיבחן בראייה כוללת.

יש פה איזו אי-הבנה בסיסית. בשאני אומרת שיינתן סיבסוד ממשלתי לאותם אלה

שיימשיכו לפקוד את האיזור אז אתה מקטין את התקציב שהממשלה צריבה להזרים

למקום. במקום לתת פיצוי מלא אתה משלם רק פיצוי תלקי, זה טוב גם לממשלה.

אני לא יבול להתייחס למה שהצעת מכיוון שזה לא משהו שאפשר לבדוק אותו.

אבל בעיקרון השיטה הגרועה ביותר לאיזור הצפון, או לכל איזור אחר, היא לתת

סיבסוד לאנשים שמגיעים אליו. משרד התיירות צריך לפעול לעידוד התיירות

לאיזור הזה על-ידי פעולות שיווק ועל-ידי המשך בניה של תשתיות.

מצב המלונאות בנהריה, שאני מנסה לייצג את הצד העיסקי שלה, הולך ומדרדר.

אם זה יימשיך כך אני חושב שתוך פרק זמן מאוד קצר של שנה, שנתיים, ייגמרו

בתי המלון בנהריה. קריאת ה-s.o.s הזאת של מלון קרלטון בהחלט מוכיחה את מה

שאני אומר. הדברים היחידים שאולי באמת יבולים לעזור לעסקים שקיימים היום,

על מנת שהם לא ייהפכו כחבריהם לבתי אבות, זה דבר ראשון עזרה אולי במיסי

ארנונה. אם אפשר יהיה להוריד למשל את המע"מ בנהריה.

אני מציע שתגיש לי את הצעותיך בכתב.

והדבר האחרון זה למצוא איזשהו מקור בסף, כמו החברה לפיתוח תיירות, שאני

יודע שעוזרת לעסקים שנמצאים בפיתוח או בשיפוצים ובהרחבות על מנת לתת להם

הלוואות בנתוני ריבית הרבה יותר טובים מאשר הבנקים המסחריים. אם אפשר יהיה

למצוא מקור מימון בזה - אם מדובר על משרד התיירות אז זה החפ"ת, אם מדובר על

משרד האוצר אז אני לא יודע מי זה - על מנת שייעברו את הקטע המאוד לא נוח

הזת מבחינה כלכלית. בסך הכל בשנים האחרונות, ורואים את זה באחוזי התפוסה

בבתי המלון, אנחנו לא עוברים את מחיר העלות, אנחנו בל הזמן בהפסדים.

למרות המצב אני רוצה לומר לחברים מהגליל המערבי שכדאי להתמקד בנזקים ולא

לנסות על הגב של מה שקורה לאחר הקטיושות לפתור את הבעיות הבסיסיות של התיירות

באיזור. הכלל "תפסת מרובה, לא תפסת" ייכביד עליכם. יש בעיות בסיסיות לאיזור

מבר1ינת האטרקטיביות שלו, בייחוד מבחינת המיצוי שלו במסגרת חבילת הטיול לישראל

בתיירות חוץ. בתיירות פנים מצבו הרבה יותר טוב ולכן בטווח הקצר צריך לעבוד כעת

קשה על תיירות פנים. אני מתחייב פה לנסות לבדוק עם ההנהלה שלנו אפשרות, כולל

ההצעה של חברת הכנסת סלמוביץ, שתנסח לפתור את הבעיה הזו, ואני מניח שייפנו

לאיצר. זה בנוסף להצעה הראשונה שהציע שר התיירות, מר עוזי ברעם. לפי ההערכות

שלבו צפוי מחסור גדול בחדרים בגלל תהליכים מסויימים. נכון שבגליל התבססה כעת

החבילה התיירותית על לילה בצפון, והגליל המזרחי והעליון הוא יותר אטרקטיבי

בגלל סיבות אובייקטיביות. אבל המשפך ייפעל את שלו וזה ייגיע גם לגליל המערבי.

לבן צריך כעת קצת סבלנות ואני מקווה שעד אז לא הכל ייהפך שם לבית אבות. שיטת

הפיצוי תעמיד אתכם ברשות עצמכם.

אנחנו רוצים לעמוד ברשות עצמנו ולא בנספח של הגליל העליון.

רציתי להתייחס לנושא הזה של הפיכת בתי מלון לבתי אבות. יש צורך לקיים

פעולה משותפת של משרד התיירות והרשות המקומית בנהריה, כי אני מבינה שזו

בעיה מיוחדת לנהריה. אני שומעת שמספר החדרים פהת עד כדי מהצית.

במקרה הזה צריך להאשים בעיקר את הרשות המקומית. אחת הערים באיזור הבחירה

שלי היא בת-ים ושם יש איזור חוף יפה מאוד. יום אחד החליטו יזמים לבוא לרשות

המקומית ולהפוך את כל בתי המלון הפוטנציאליים על החוף לבתי אבות כי זה יותר

ריווחי. מי שמשתף איתם פעולה בעיקר זו הרשות המקומית.

אני חושבת שצריך לקיים ישיבת עבודה משותפת של נציגות של משרד התיירות

ושל הרשות המקומית ולחשוב על פתרונות משותפים לבעיה הזו, אילו סנקציות יכול

להטיל משרד התיירות, בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, על אותם אלה שנותנים

יד לתופעה הזו. הייתי רוצה לשמוע מתי אתם מקיימים ישיבה כזו ומה ההמלצות

שי יתקבלו בתום הישיבה. באופן מעשי יש פה שאלה מי י יארגן את הישיבה הזו.

אנו מתייחסים לתופעה בכובד ראש ולא בזלזול. אנחנו פועלים באופן קיצוני

נגד התופעה והתחלנו במאבקים משפטיים. יש לנו גם 500 חדרים בבנייה.

ביקשתי שגם משרד הפנים יהיה שותף לישיבה הזאת. אנחנו ראינו את התופעה

הזאת, של שינוי יעוד של בתי המלון לבתי אבות, עוד לפני הרבה שנים והכנו

תוכנית שלא מאפשרת, מרחוב וייצמן מערבה, הקמת בתי אבות או שינוי יעוד של

בתי מלון לבתי אבות. לקח 6 שנים לאשר זאת בוועדה המחוזית בתוכנית בנין עיר.

לאחר שהוועדה המחוזית אישרה את התוכנית הגיעה תביעת פיצויים של אחד מבתי

המלון הללו ועכשיו הוועדה המחוזית מתכוונת לשנות את אותה תוכנית.

אני מבקש לסכם. אני שמח שהתקיימה הישיבה הזו. תחושתי היא שאחרי כל מטח

קטיושות ולפני כל קיץ יש הצהרות וביקורים, יש תוכניות אך אין כסף. חברת

הכנסת סלמוביץ תלווה את הנושא הזה יחד איתי. מי שמדבר על ניתוח של מצב

התיירות באיזור הגליל המערבי בהצהרות של גלגול תקציבים קונבנציונלי רגיל,

של פה 50 אלף, שם 100 אלף שקל, למעשה טוחן מים ומבזבז בזבוז אמיתי. אף אחד

לא יכול לשכנע אותי, ואני חושב שגם את חברת הכנסת סלמוביץ וחברי כנסת

נוספים, שבפתרונות דהיום, עם כל הרצון הטוב, יש באמת כדי לקפוץ קפיצת מדרגה

באשר לגיבוי התיירות בגליל המערבי.

מטרת הפגישה היום היא ליצור תהליך של מעקב. חברת הכנסת סלמוביץ ואנוכי

נעקוב אחריכם בצורה צמודה ביותר. ראשית, אנחנו נבדוק מה מערכות היחסים

באותה עמותה, שעכשיו חלק מההדורים יושרו בה. שנית, מה מערכת היחסים של אגף

התיפעול במשרד התיירות עם אותה עמותה, ובאמצעות העמותה גם עם הרשות

המקומית. אני מבקש שיתווספו לתוכנית הקיץ הזו דברים נוספים, אם אפשר יהיה

למצוא דברים נוספים.

התקציב מוגבל ואתם רואים שאין לי אפילו טענות לאוצר כי לרפרנט של משרד

האוצר אין שקלים משלו בכיס. לגבי אגף תיירות פנים הייתי מבקש לראות האם

תוכל למצוא פיתרון בתקציב הנוכחי שייקצה את מירב המשאבים שלך לאיזור הצפון.

לדעתי איזור הגליל המערבי צריך משאבים יותר גדולים מאותה עוגה שקיימת בידך.

אבל אנחנו לא יכולים להפעיל כאן לשכה סוציאלית.

אתה אומר שאתה מחלק את העוגה לכולם ואף אחד לא ייצא ממנה מרוויח. אם שר

התיירות ייבוא ב-9-18ו ביולי ולא ייגיד שהוא משקיע משאב ניכר באיזור

התיירות בגליל המערבי אז עוד פעם זה עלול להיראות כביקור סרק. השאלה היא

האם אתה יכול להקצות יותר ולשנות את סדר העדיפות הפנימי שלן. אני גם לא

מקבל את טענתך, כאילו אנחנו מנסים לפתור את כל בעיית התיירות בגליל המערבי

על גב אותו טיל או קטיושה, כי אני חושב שבעיקר בגלל אותה קטיושה יש לנו

בעיה בפיתוח התיירות בגליל. שהרי גם אם תעשה את האיזור הזה לאיזור

האטרקטיבי ביותר בעולם, אם תיפול שם קטיושה הכל נגמר, זו הפסיכולוגיה שלי

כתייר, כמי שרוצה לבוא וליהנות בצפון. אם אני אדע שיש קטיושה אחת שעלולה

להרוס לי את המשפחה, אפילו אם יהיו שם 8 מגלשות מים על כל צימר באיזה קיבוץ

אני לא אבוא. מבחן האמת של ממשלת ישראל היום בעיני, כיושב ראש ועדת המשנה

לתיירות, האם לאותם ביטולים ספונטניים שיש עם נפילת הקטיושות ולאותן הצהרות

יהיה תרגום תקציבי לבנות תשתית תיירותית בגליל המערבי. אני מבקש, ברשות

חברת הכנסת סלמוביץ, שעד היציאה לפגרה ב-8.ו נקיים עוד דיון או סיור בנהריה

וניפגש עם הגורמים וניראה כיצד אפשר לסייע.

מקצת מהרעיונות נוכל ליישם לאחר שאקבל ממכם את המכתב. אנחנו נשתף פעולה

בצורה מאוד הדוקה.

אין לי טענה כלפי שר התיירות ולא כלפי המנכ"ל וגם לא לגבי מר אמנון

ליפצין. אני יודע שאתם עושים עבודת קודש ואני אומר את זה במלוא הכנות. אני

חושב שהאמצעים שעומדים לרשותך הם מוגבלים. אני מבקש שתיבדוק האם תוכל

להקצות סכומים נוספים מאותה עוגה שעומדת לרשותך.

זו עוגת שיווק כוללת, שאני אבדוק אותה.

השאלה האחרונה היא האם בכל זאת אפשר לעשות תשדיר פירסום בטלוויזיה וכמה

אתם צופים שזה ייעלה.

זה מיליון שקל בערך. אם נקבל מיליון שקל מהאוצר, נפיק תשדיר כזה.

גברת אנה לדרמן, תישלחי לי נייר שהכותרת שלו תהיה "הפקת תשדיר פירסום

בטלוויזיה" וחברת הכנסת סלמוביץ ואנוכי ננסה "לדחוף" את הענין הזה באופן

נקודתי, כולל בדיקה כמה דבר כזה ייעלה וכן הלאה.

אני מודה לכל הנוכחים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35