הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול 253

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כט' בסיון תשנ"ה, 27.06.95, שעה 13:25

נכחו; חברי הוועדה; גי פת - היו"ר

ש' וקס - מנכ"ל משרד התקשורת

מ' אהלי - יועץ משפטי - משרד התקשורת

א' ברטוב - יועץ השרה - משרד התקשורת

מ' פרל - משרד התקשורת

ר' לוין - מנכ"ל רשות הדואר

אי שטרנבך - יועצת משפטית - רשות הדואר.

עי לירם - מנרולת המועצה לצרכנות סניף ירושלים

י' שא-נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

אי בנדלר

לי ורון

ה' לוי

סדר-היום; א. אישור למתן שירות נוסף לפי סעיף 24 לחוק רשות הדואר - שירות

לאספני טלכרט.

ב. תקנות רשות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשנ"ד-1994.



א. אישור למתן שירות נוסף לפי סעיף 24 לחוק רשות הדואר - שירות לאספני טלכרט.

ב. תקנות רשות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים). התשנ"ד-1994.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אסתי שטרנבך, בבקשה.

אי שטרנבך;

לפי חוק רשות הדואר, סעיף 24, אם הרשות מעוניינת במתן שירותים שאינם

משירותיה הרגילים, היא צריכה, בכפוף להחלטת מועצת רשות הדואר, באישור שרת

התקשורת והוועדה, להציג את השירות ואת הזיקה שלו לשירותים האחרים שלה. הגשנו

בקשה לוועדה שתאפשר לנו, במסגרת שירותי השירות הבולאי שנותן שירותים לאספני

הבולים, לאפשר לפי בקשתה של בזק, לתת שירותים לאספני הטלכרט, שירות שהפך להיות

נפוץ לאחרונה, בגלל עיצוב של נושאים מסויימים, פרסום, ארועים וכו'.

בישיבה הקודמת בנושא זה סברה הוועדה שמן הראוי להציג בפניה

קריטריונים לנושאים שאותם בוחרת בזק להציג על גבי הטלכרט. פנינו לבזק וביקשנו

לדעת מה היא עמדתה. קיבלנו מבזק מכתב ובו היא מודיעה שיש לה שלושה סוגי

כרטיסים; כרטיסים רגילים מן המנין, ללא עיצוב מיוחד. כרטיסים מיוחדים עם

מוטיבים של טבע, ספורט, אתרים שונים בארץ, ארועים ממלכתיים או נושאים ממלכתיים

כגון: איכות הסביבה, מניעת תאונות דרכים וכוי, וכרטיסי פרסום שעליהם מתפרסמים

מוצרים ושירותים של בזק או של גופים אחרים.

בסעיף 6 באותו מכתב, מדגישה בזק כי אמות המידה המכתיבות לבזק את תוכן

הכרטיסים הן אי פגיעה ברגשות על רקע דת, מדינה, עדות, יראום, גזע, צניעות ומין.

גם תהליך העיצוב של הכרטיס עובר את הביקורת של הנהלת חברת בזק ואת הגורמים

הנוגעים בדבר. אם מדובר בפרסום של ארוע ממלכתי, מעורב בו המשרד הממשלתי ולכן

דנים בעיצוב הכרטיס ברמה הבכירה ביותר.

אנחנו שווי ערך לעמדה של בזק בנושא ומבקשים לאפשר לנו לשווק עבורם את

הכרטיסים לאותם אלה שמעוניינים לרכוש אותם במסגרת האספנות שלהם.

אני רוצה להסביר מדוע היתה הסתייגות מן הענין. כאשר מדובר בשירות

הבולאי, יש מערכת שמאשרת. כאן אין מערכת שמאשרת. אם רוצים להראות את כחול

השמיים - טוב ויפה. אס נכנסים לעניינים אחרים - צריכה להיות מערכת שמאשרת. אם,

לדוגמה, מישהו יעלה על דעתו לשים את תמונתו של נשיא המדינה - זה הרי לא ייתכן.

בארצות הברית אסור לפרסם את תמונתו של נשיא ארצות הברית בכל פרסומת שהיא -

ממלכתית או לא ממלכתית. לכן אני אומר - אין מערכת מבקרת.

אני בעד העניין אבל הייתי רוצה לראות בתקנות שיש מערכת מבוקרת. הבקרה

שעוברים הבולים היא דרך ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים. אין לי התנגדות

לנושאים כלליים.

המשאלה של יושב ראש הוועדה צריכה להיות מופנית לבזק.



היו"ר גי פת;

סליחה, נכון שבזק היא הלקוחה, אבל רשות הדואר מבקשת מאיתנו אישור

למכור את המוצר של בזק באמצעות השירות הבולאי, לכן אני חייב לבקש זאת מרשות

הדואר.

אני לא מפיקה את הכרטיס.

היו"ר גי פת;

נכון, אבל רשות הדואר צריכה להודיע לבזק שהיא לא תעמיד לרשותה את

מערכת הר3צה, אלא אס כן כאשר מדובר בנושאים פוליטיים ובאישים פוליטיים תהיה

ביקורת.

כאשר מדובר על בולים, הפקתם אורכת כשנתיים עד שנתיים וחצי. אצלנו יש

למהירות חשיבות ממדרגה ראשונה. אם יש משחק חשוב בכדורסל, או אם קבוצת כדורגל

זוכה באליפות - הכרטיס מונפק. אם לא ננפיק מרד כרטיסים - אחרים יעשו זאת

לפנינו. גם יזמים פרטיים מוציאים כרטיסים. רוב הכרטיסים שראיתם כאן, בהם ראש

הממשלה מצולם, אלה הם כרטיסים שיזמים פרטיים הפיקו.

היו"ר גי פת;

כאן מדובר במכשיר ממלכתי, לכן חייבת להיות ביקורת. רוביקורת צריכה

להיות כאשר מדובר באישי ציבור ובנושאים פוליטיים.

מי לופינר;

לא מדובר כאן בנושאים פוליטיים.

שי וקס;

אני מבקש להכניס מגבלה על רשות הדואר בנושא הזה, שהיא לא תשווק

נושאים פוליטיים ונושאים אישיים בלי מתן אישור.

אי שטרנבך;

אישור של מי?

של ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים.

ר' לויו;

המגבלה היא על רשות הדואר או על בזק?

שי וקס;

המגבלה היא על שיווק באמצעות השירות הבולאי

זאת אומרת שכל ספקי הטלכרט נהנים ורשות הדואר יוצאת נפסדת.

היו"ר גי פת;

אתה ממלכתי והוא לא ממלכתי. כל מה שמופיע עם ריוקנם של אישי ציבור -

חלות עליו אותן המגבלות שחלות על השירות הבולאי לגבי בולים.

אי שטרנבר;

זאת אומרת שגם ארוע ממלכתי שמופיעים בו אישי ציבור.

ברור. אם כך הנושא הזה אושר עם התיקון הזה.

אנחנו עוברים לנושא השני שעל סרר היום, ואני אסביר אותו. הההצעה

שהוגשה אלינו אומרת שיש סכום מסוים שרשות הרואר משלמת עבור דואר שהלך לאיבוד.

ההצעה הראשונה אמרה שאם אותו דבר דואר מבוטח לא בתוככי רשות הדואר אלא ע"י

חברת ביטוח פרטית, לא חלה על הרואר חובת הפיצוי.

בשיחה שקיימנו עם רן לוין ועם עמוס מר חיים הוסכם שאם יש ביטוח

חיצוני, הדבר לא גורע מהתשלום. אם יש ביטוח פנימי - יש התחשבנות. אם רוביטוח

נעשה בחברה פרטית, הצרכן יקבל את סכום הביטוח ועוד 350 ש"ח שהוא סכום הפיצוי

המירבי.

זה הסיכום שהיה ואני מציע שלפי הסיכום הזה נאשר את הענין.

האם ניתן להגדיל את סכום הפיצוי?

הסכום הוגדל ל-350 ש"ח, ואי אפשר בהזדמנות זו להגדיל את הסכום כי זהו

נושא חדש.

אני מציע שנקרא את בתקנות ונוכל להגיע לכל סעיף וסעיף.

1. (א) סכום הפיצויים לפי סעיף 77 לחוק בשל נזק גניבה או אבדן של

דבר דואר מן הסוגים המפורטים להלן, לא יעלה על סך של 350

שקלים חדשים לכל דבר דואר -

(1) דבר דואר רשום;

(2) דבר דואר בשירות מהיר למנוי;

(3) חבילה שמשקלה עד 20 קילוגרם.



(1) סכום הפיצויים הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה במועד ובינוי

בתשלום בעד משלוח מכתב רגיל בארץ ולפי שיעור ושינוי הקבוע

לגביו בתקנות לפי סעיף 37 (א) לחוק,

(ג) סכוס פיצויים שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום

של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.

(ד) המנהל הכללי של משרד התקשורת יפרסם בהודעה ברשומות את סכום

הפיצויים שהשתנה כאמור בתקנה זו.

2. סכום הפיצויים ישולם תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי הרשות מלוא

המידע והמסמכים הדרושים לבירור התביעה.

3. לא ישולמו על סכום הפיצויים ופרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת

ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

אי בנדלר;

בתקנה 3 אתם שוללים לחלוטין את האפשרות לקבל הפרשי הצמדה, גם אם לא

שילמתם את זה במועד האמור סבורה שיש להגביל את האמור בתקנה 3 כך,

שלא ישלמו על סכום הפיצויים ששולמו במועד האמור בתקנה 2 הפרשי הצמדה. לכאורה,

ניתן לא לשלם את סכום הפיצויים גם כעבור שנתיים ולא לשלם הפרשי הצמדה.

א' שטרנבך;

אין לי בעיה עם התיקון שאת מציעה. אני ממשיכה.

4. (א) האמור בתקנה 1 לא יחול על דבר דואר במשלוח מבוטח ששולם בעדו

התשלום הקבוע בתקנות לפי סעיף 37(ג) לחוק.

בהצעה הראשונה הצעתם שמי שביטח בחברה פרטית לא יקבל את סכום הפיצויים

של 350 ש"ח. אנחנו אומרים שמי שביטח מחוץ למערכת - עליו לא חל אי תשלום סכום

הפיצויים.

מה שאתה אומר נמצא במילים עצמן. משלוח מבוטח לפי סעיף 37 לחוק, הוא

משלוח שמבוטח ע"י רשות הדואר.

תקנה 1 קובעת מה הוא סכום הפיצויים, וכאן מדובר על 350 ש"ח. תקנה 4

"האמור בתקנה 4", דהיינו: שישולם פיצוי בסכום של 350 ש"ח, לא יחול על

מי שביטח בעצמו.

אפשר להוסיף את המילה "לרשות".



היו"ר ג' פת;

אני מציע להוסיף סעיף האומר: למעט מי שביטח את דבר הדואר בביטוח

חיצוני. מי שמבטח בביטוח חיצוני כן יקבל את סכום הפיצויים.

(ב) סכום הפיצויים לגבי דבר דואר כאמור בתקנת משנה (א) לא יעלה

על סכוס הביטוח המירבי שקבעה הרשות במדריך הדואר למקרה

ביטוח ולא יפחת מסכום הפיצויים לפי תקנה 1.

אני אסביר; היום, סכום הביטוח המכסימלי שרשות הדואר מאפשרת הוא 25

אלפי ש"ח. הרשות מעדכנת את הסכום מידי פעם בפעם.

תחילת התקנות 01.08.95.

היו"ר גי פת;

מוסכם. רבותי, תודה רבה לכולכם. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.