הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 252

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כט' בסיון תשנ"ה, 27.06.95. שעה 15;11

חברי הוועדה : ג' פת - היו"ר

א' זנדברג

חה"כ ר' נחמן

שי וקס - מנכ"ל משרד התקשורת

מי אחלי - יועץ משפטי - משרד התקשורת

שי אלעד - משרד התקשורת.

אי ברטוב - יועץ השרה - משרד התקשורת

מי פרל - משרד התקשורת

יי ליטמך - סמנכ"ל שיווק - "בזק"

מ' לפינר - "בזק"

עו"ד נ' קראוס -הלשכה המשפטית - "בזק"

עו"ד ג' אביטל - יועץ משפטי - חברת הטלוויזיה בכבלים

ני אלוש - מנהל שיווק - אי.טי.אר

עי בירן - t.v.tel

פ' בן-דוד - כלכלנית - התאחדות המלונות

אי גבאי -רפרנט אגף תקציבים - משרד האוצר

י' דואר - מנכ"ל "תבל"

אי דותן - מנכ"ל "אלייטק"

עו"ד י' הרצוג - TEL.V.T

מי חושן - משרד התיירות

אי טרובק - קיבוץ פרוד

ע' לירס - מנהלת המועצה לצרכנות סניף ירושלים

אי רוזנטל - התאחדות המלונות

מי רונן - מנכ"ל "ערוצי זהב"

מי רפאלי כדורי - המועצה לשידורי כבלים

י י שא-נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

ח' שפר - מנכ"ל "עידן"

גי שרייבר - חברת הטלוויזיה בכבלים

י' תירוש - מנכ"ל - אי.טי.אר

א' בנדלר

לי ורון

הי לוי

א. תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשנ"ד-1995 בדבר גבולות זכיון

ופיקוח.

ב. תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) (תיקון מסי 2), התשנ"ה-1995

בדבר טלפונים ציבוריים בשרותי מידע באמצעות מחשבים.



א. תקנות הבזק (זכיונות) (תיקון), התשנ"ד-1995 בדבר גבולות זכיון ופיקוח.

ב. תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) (תיקון מס' 2) התשנ"ה-1995 בדבר

טלפונים ציבוריים בשרותי מידע באמצעות מחשבים.

אני פותח את הישיבה. הסעיף הראשון על סדר היום הוא תקנות הבזק

(זכיונות) (תיקון), התשנ"ד-1995, בדבר גבולות זכיון ופיקוח. הוועדה דנה בתקנות

ב-12.06.95, ואישרה חלק מהן. מאז נשארו שני נושאים; נושא אחד הוא חיבור בין

אזורים של הטלוויזיה, והנושא השני הוא הקנסות. בנושא זה פניתי ליועץ המשפטי

לממשלה ב- 26.12.94, ועד היום לא קיבלתי תשובה ממנו. הדברים מתעכבים ללא צורך,

לא באשמת המשרד ובוודאי שלא באשמת הוועדה. אני מבקש ממנכ"ל המשרד, ידידי מר

וקס להציג את הנושא. בבקשה.

אנחנו מבקשים לאפשר חיבור בין והאזורים והשונים של חברות הטלוויזיה

יכולת העברת שרותים זהים מכל מקום לכל מקום,

והפריפריה תזכה באותן יכולות; יכולת גיבוי בין מוקדים של בעלי הזכיונות

והשונים. זה ישרת גם את צה"ל בעת חרום להפעלת רשת כלל ארצית. הטלוויזיה

הלימודית התחיקה לשדר במסגרת הכבלים, והיא תוכל לבצע את זה ממוקד אחד; ההעברה

הזאת תתן יכולת טכנולוגית יותר טובה גם לאיכות השידורים.

לבקשתה של בזק קיימנו הליך שימוע איתם והחלטנו שזה יהיה רק לשרותי

טלוויזיה בכבלים. איך לזה כרגע שדם קשר לשרותי תקשורת. אני מדגיש את הנקודה

הזאת בפורום הנכבד הזה ואני חוזר ואומר: אין הכוונה לשרותי תקשורת. השרותים והם

במפורש לכל מה שהזכיינים זכאים בזכיון שלהם, הווה אומר, שידורי טלוויזיה

בכבלים, ערוץ הקניות שיתחיל לפעול בחודש הבא וכו'. הם יוכלו לנצל את זה בצורה

הרבה יותר טובה. אני מבקש לאשר את התקנות.

בהקשר לדברים ששמענו זה עתה אני רוצה לקרוא את מכתבה של שרת התקשורת:

"בישיבה של הוועדה ביום 15.11.94 סוכם לדחות את מועד הדיון בתקנות הנדונות

א. בענין פרק ז'1 המוצע, הדן בנושא חיבור בין אזורים הושמעה טרוניה

מפי חברת בזק שהיה צורך לקיים עימה דיון מקדים על השגותיה; בענין

זה קיימתי דיון עם ראשי הדוברה ואף נתקבל מרם מסמך השגות בענין.

זאת מלבד קיום דיון נוסף עם נציגי זכייני הכבלים באותו ענין.

לאחר ששקלתי את הענין ביסודיות הגעתי למסקנה שאין לקבל את השגות

חברת בזק על התקנות.

ב. לענין התוספת השלישית, הקרויה בפי הזכיינים "הקנסות", ביקשת

מהיועץ המשפטי לממשלה כי יחווה את דעתו בכתב בענין זה ובעקבות זאת

קויימו דיונים בין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לבין נציגי המשרד,

אך הנושא טרם סוכם.

אשר על כן אני מבקשת כי תעלה על סדר יומה של הוועדה את הוספת התקנות בענין

חיבור בין אזורי (פרק ז'1) בהתאם לנוסח המצ"ב.

לענין התיקון של התוספת והשלישית אביאו בפני הוועדה כאשר תתקבל חוות דעתו של

היועץ המשפטי.



למען הסדר הטוב אני חוזרת על דברי ההסבר בדבר הצורך בהוספת פרק ז'1 של חיבור

בין אזורים".

יש מישהו שמבקש לרועיר לגבי התקנות שהן על סדר יומה של הוועדה, ועל

שולחן הוועדה?

מה ההשגות של בזק?

החשש של בזק היה שזהו פתח לשרותי תקשורת ולכן הדגשתי שלא יינתנו על

זה שרוחי תקשורת. זה לצורך גיבוי בין אזורים. נקודה. בטלוויזיה בכבלים יש

אפשרות לתקשורת דו צדדית. הטכנולוגיה שהכין משרד התקשורת באותה העת היא לעשות

את מתן האופציה. עד היום לא התרנו שרותים ולא נתיר. כדי לתת שרותים אלה צריך

לשנות את סעיף 50 בחוק הבזק שאומר שיש לבזק מונופול על שרותי תקשורת ותשתיות

תקשורת במדינת ישראל. אין לנו כוונה לשנות בכנסת הזאת את סעיף 50.

אם כך אני מבקש ממר אהלי לקרוא את סעיפי התקנות ואם הכל יהיה שפיר

נוכל לאשר אותן. בבקשה.

שם התקנות: תקנות רובזק (זכיונות) (תיקון), התשנ"ה-1995.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6ט(א), 6לה, 6לח(א) ו-59 לחוק הבזק, התשמ"ב-1982

(להלן -החוק), לאחר התייעצות במועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי החוק (להלן -

המועצה) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:�
�
1. אחרי תקנה 51 לתקנות העיקריות, יבוא:

"פרק ז'1: חיבור בין אזורים

פרשנות�
הוספת

פרק

ז'1�
�
(א) בפרק זה:

"אזורי המערכת" - אזורי הזכיון המנויים בטור בי בתוספת

הרביעית;

"מערכת בין מוקדית" - מערכת הכוללת עורקים וצמתי קשר המחברת

בין מוקדי תפעול ראשיים ומשמשת ליצירת הרשת הבין-אזורית;

"מפרטים טכניים" - תקנות רובזק (תקנים ומפרטים של רשתות

כבלים), התשמ"ח-1987 וכן מפרטים טכניים המצורפים לכתבי

הזכיון הנוגעים לאזורי המערכת כפי שרגן מתוקנים מזמן לזמן;

"עורק" - מערכת תמסורת הכוללת סיבים אופטיים, משדרים,

מקלטים, מגברים, מפצלים וציוד עזר;�
הגדרות 51א.�
�




"צומת קשר" - מיתקן המשמש לחיבור עורקים שהונחו בתחומים של

אזורי זכיון שונים;

"רשת בין אזורית" - כלל רשתות הכבלים של בעלי הזכיונות

באזורי המערכת;

(ב) מונחים אחרים בפרק זה, ככל שלא הוגדרו בחוק, תהא להם המשמעות

שיש להם בתקנות שהותקנו לפי פרק ב'1 לחוק.

יצירת רשת בין אזורית�
�
51ב, (א) בעלי הזכיונות באזורי המערכת יחברו את רשתות הכבלים שלהם

לרשת בין אזורית באמצעות מערכת בין-מוקדית, במועדים

הנקובים בטור ג' בתוספת הרביעית.

(ב) השר רשאי, לבקשת בעל זכיון, לצרף אזורים נוספים לאזורי

המערכת".

אני חוזר ומדגיש כי אזורי המערכת הם כל אזורי הזכיון.�
היקפה של

רשת בין-

אזורית�
�
(א) תוואי העורקים של המערכת הבין-מוקדית ייקבע בידי בעלי

הזכיונות, באישורו של המנהל.

(ב) לענין סימן חי בפרק בי1 לחוק יראו את המערכת הבין-מוקדית

כחלק מרשת הכבלים של בעל הזכיון שהניח אותה.�
הקמת 51ג.

מערכת

בין-מוקדית�
�

אני רוצה להעיר לגבי אחד הסעיפים; בסעיף 51ב. (ב) כתוב: "השר רשאי,

לבקשת בעל זכיון, לצרף אזורים נוספים לאזורי המערכת". כאשר רואים מה מטרות

"מתן אפשרות לצה"ל במקרה חרום." אני שואל איפה בזק עם

המונופול ואיפה הכבלים עם חוק ר1בזק, ואיך יחלקו את האזור שנקרא יהודה ושומרון.

כעיקרון, יהודה ושומרון לא נכללים באזורי הזכיון.

ידוע לנו, אבל מה התשובה לזה? עכשיו יושב צוות משא ומתן על העברת

סמכויות לרשות הפלשתינית. בסדר היום מדובר גם על תקשורת ואנחנו נהיה מבודדים,

הישובים שלנו יהיו איים מבודדים. כאשר אני רואה את מטרות השרה, הפריסה האזורית

והקשר בין אזור ובין תת אזור וכוי. אנחנו מכירים את הענין שיהודה ושומרון לא

כלולים בשטח מדינת ישראל אבל צריך לטפל בזה. אם מחר תוקפים ישוב וצריך להפעיל

מערכת כריזה צריך לראות איך המערכת פועלת על בסיס אזורי. אבי לא רואה סיבה

מדוע, באזורים שמופעלת בהם מערכת טלווזיה בכבלים, נעמוד תחת הסימן שהחוק לא

חל עליהם? אני מבקש שתתייחסו לנקודה הזאת.�
�

אס אתה מחובר באמצעות ערוצי זהב דרך הטלוויזיה בפנלים, הווה אומר

שהמוקד של פתח תקוה מתחבר לרשת הבין ארצית וגם אריאל מחוברת. נאמר כבר ע"י

היועץ השפטי שאזור הזכיון אינו חל על אזור יהודה ושומרון וזאת עובדה שלא

נקבעה בזמני, וגם לא בזמן השרה, הפתרון שהוצע להפעיל מסך אחיד יפול באותס

מקומות שברם פועלות רשתות רגולוויזיה בכבלים. באריאל, באלקנה ובמעלה אדומים

המסך האחיד יופיע באותו זמן. אני לא חושב שיש לזה קשר לשאלה הלגיטימית שלך

לגבי התקנות האלה. אנחנו מתייחסים לתקנות כפי שהזכיון נקבע היום.

אתה קובע מצב עובדתי; מה שחובר ניתן להפעלה טכנית. אני לא מדבר על

הקיים אלא על כך שכפי שנמצאה דרך לחבר את המקומות שכבר מחוברים, צריכה להמצא

דרך לחבר מקומות נוספים שנמצאים עכשיו ממש בסכנת חיים.

זהו נושא מאד פוליטי. אני חושב שחבר הכנסת רון נחמן צודק בדאגתו

למתיישבים. צריך להגיש הצעת חוק ולהסדיר את הנושא בחקיקה.

אני לא פחות מוטרד לבטחו נם של תושבי גבול הצפון ורובם אינם מחוברים

לטלוויזיה בכבלים. לצערי חיברנו עד היום רק 160 ישובים מתוך למעלה מ-1100

ישובים, לא כולל את ישובי יהודה ושומרון וחבל עזה.

אני ממשיך לקרוא:

"(ג) בעל זכיון יקים את המערכת הבין-מוקדית בתחום אזור הזכיון

שלו, אלא אם כן התחייב בעל זכיון באזור סמוך לעשות כן,

בחסכמתו של בעל הזכיון הנוגע בדבר.

(ד) בכפוף לאמור בתנות אלה, יפעל בעל זכיון בקיום האמור בתקנת

משנה (א) לפי הקבוע בזכיון ובמפרטים הטכניים, לרבות לענין

תקנים, לוחות זמנים ודיווחים.

(ה) תשריט מעודכן של המערכת הבין-מוקדית יופקד בידי המנר1ל, וכל

המעונין יהיה רשאי לעיין בו.�
�
51ד. (א) צמתי קשר יוקמו בגבול תחומיהם של אזורי מערכת צמודים או

בסמוך להם, במיקום שיאשר המנהל.

(ב) בעל זכיון, שבתחום אזור הזכיון שלו הוקם צות קשר, יהיה

רובעלים של צומת הקשר ואחראי לתקינותו.

(ג) מבנה תפקודי-חשמלי של צומת קשר טעון אישור המנהל.

51ה. הקיבולת המזערית של המערכת הבין-מוקדית תהיה שנים עשר סיבים

לפחות שייועדו למטרה זו בלבד.�
צמתי

קשר

קיבולת

מזערית�
�

תפעול המערכת הבין-מוקדית והשימוש בה

51ו. (א) בעל הזכיון אחראי לתפעול המערכת הבין-מוקדית ולתחזוקה

בתחום אזור הזכיון שלו, אלא אס כן קיבל על עצמו בעל זכיון

באזור סמוך לעשות כן, בהסכמת בעל הזכיון הנוגע בדבר (להלן

- אחריות תפעול).

(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת-משנה (א), רשאים בעלי זכיונות

באישור השר לפעול במשותף לתפעול הרשת, בעצמם או באמצעות

אחרים.�
תפעול�
�
51ז. (א) בעל זכיון, במיקטע המערכת הבין-מומחית שבתחום התפעול שלו,

יתן רשות שימוש בחלק של סיב, ברוחב פס שיורה המנהל, למי

שהשר הורה לו להתיר שימוש במיקטע כאמור על פי סמכותו

בחוק, ובלבד שסך כל הסיבים אשר יעשה בהם שימוש לא יעלה על

שישית מכמות הסיבים המזערית שיש למי מבעלי הזכיון.

(ב) בעל זכיון, במיקטע המערכת הבין-מוקדית שהוא בתחום אחריות

התפעול שלו, יעמיד שני סיבים לשימושו רובלעדי של בעל זכיון

אחר, לשם הפצת תכניות שלו בין אזורים בהם יש לו זכיון לפי

סעיפים 6כ ו-6כא לחוק - למעט תוכניות שיש בתוכנן ענין

מקומי לאזור אחד בלבד מאזורי הזכיון שלו - ממוקד תפעול

ראשי אל מנויו, אלא אם כן ויתר בעל הזכיון האחר על זכותו

כאמור; לענין תקנה זו יראו קבוצת בעלי זכיון כמפורט

בתוספת החמישית, כבעל זכיון אחד.

(ג) שימוש במערכת הבין-מוקדיח להעברת שידורי טלוויזיה הניתנים

לציבור ושמקורם אינו במוקד התפעול של בעל הזכיון באותו

אזור, ייעשה באישור השר לאחר שנועץ במועצה ובחפוף לכל

דין.

(ד) בעל זכיון, במיקטע המערכת הבין-מוקדית וצמתי קשר שבתחום

התפעול שלו, יעמיד, לפי הוראת השר , לשימושו רובלעדי של

צבא ההגנה לישראל, חלק מסיב ברוחב פס שלא יעלה על 8 מגה-

ד1ץ.

(ה) כל שימוש במערכת הבין-מוקדית טעון אישור השר.

דמי שימוש.�
שימוש

במערכת�
�
51ח. (א) בעד שימוש במיקטע המערכת הבין-מוקדית וצמתי קשר שבתחום

אחריות התגמול שלו, רשאי בעל הזכיון לדרוש דמי שימוש

סבירים; לענין תקנות משנה 51ז (א) או (ד), אם אין הסכמה

בדבר דמי שימוש - יקבע השר את המחיר על בסיס העלות הכוללת

של השימוש בתוספת רווח סביר.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), שימוש במערכת צין-מוקדית

ובצמתי קשר לשימוש כאמור בתקנה 51ז(ב) יהיה ללא תמורה."

2. אחרי התוספת השלישית יבוא:"�
תשלומים�
�




נדמה לי, ויתקנו אותי בעלי הזכיון שלא כל אזורי הזכיון נמצאים כאן,

האם זה נכון?

דובר;

כן.

אלה רגז האזורים שלגביהם קיימת אפשרות לחיבורים. יתר האזורים יהיו

במועדים מאוחרים יותר. התוספת החמישית - אלה הם בעלי זכיונות שיש להם חברה בת.

לכך החברה מת"ב - מערכות תקשורת בכבלים בע"מ, שיש לה הזכיון בחדרה, בנתניה

ובחדרה, ומערכת תקשורת בכבלים חיפה-חדרה, היא אותה חברה שהיא הבעלים של חיפה

וחדרה. ערוצי זהב ושותי ו- ט.ל.מ. טלוויזיה למינויים בע"מ, זהו כמעט אותו הרכב

בעלות שיש לדם הזכיון ביואב-אשכול ובהוד השרון. גוונים טלוויזיה בכבלים בע"מ

ו- גוונים קריות (1989) בע"מ, הן אותה חברה. מבחינה תפעולית הן פועלות כגוף

אחד. מאחר ולפי החוק הן בעלות זכיונות נפרדים, קבענו כאן רשימה שיראו אותן

כבעל זכיון אחד לצורך התקנות האלה.

תחילת התקנות; אם הוועדה מאשרת, החל מ- 1.07.95.

תודה רבה. אני לא רוצה להטיל סנקציות או לעכב את הנושאים אבל אני

רוצה לומר; בארץ יש כמיליון וחצי בתי אב. הפריסה של התשתית מגיעה לכ-1.200

מיליון בתי אב, כלומר כ85% בתי אב מכוסים. בארץ יש 1100 נקודות ישוב, לא כולל

יהודה, שומרון וחבל עזה. הפריסה הגיעה ל-160 ישובים בלבד. זה אומר שבישובים

גדולים היתה התקשרות ובישובים קטנים ויותר בעייתיים לא היתה התקשרות. אני רוצה

לדעת מה קורה בענין הזה ומה הכוונות שלכם בענין הזה? מתי יחוברו המינויים גם

בצפון הארץ? אולי מישהו מוכן לתת תשובה לשאלה הזאת.

עו"ד גי אביטל;

משרד התקשורת יחד עם ועדת הכספים של הכנסת מגבשים תכנית רחבת היקף

ומשמעות, שאם וכאשר היא תתקבל, כ-80% מכל הישובים בישראל יהיו מחוברים תוך

פחות משנתיים. זהו מבצע לא פשוט מהרבה בחינות אבל על דעת כל הגורמים המעורבים,

ואני מקורה שגם על דעת שר האוצר, הפרוייקט הזה יוכל לצאת לדרך בשבועות הקרובים

ביותר.

היו"ר ג' פת;

אני מכיר את הבעיות הכלכליות ואני חושב שזה חייב להיעשות.

שי וקס;

חיבור אותם 800 ישובים זאת הורדת התמלוגים ב- 50%.

יש בעיה דומה בתחבורה הציבורית. יש הרבה ישובים בארץ שלא כדאי להגיע

אליהם, מנקודת מבטן של חברות התחבורה הציבורית. אני לא רוצה להיכנס לענין

התמלוגים. חשבנו שככל שירבו המתקשרים ירדו גס דמי ההתקשרות, אבל לא כך קרה.

אני חוזר ואומר; אני לא רוצה לנקוט בסנקציות. הוועדה תעקוב אחר השלמת ההתפרסות

באופן צמוד ולא יהיה דיון נוסף בענייני הכבלים אם ההתקדמות לא תראה בעין.



ר' נחמן;

הזכיון שניתן לחברות הכבלים הוא ל- 12 שנה עס אופציה להארכה ל-15

שנה. לא ניתן לגעת בתנאים שנקבעו באותו חוק. המתיר הבסיסי שהאזרח משלם לחברות

רוכבלים נקבע בשעתו והוא מתעדכן כל הזמן. כאשר אנחנו מאשרים את אגרת רשות

השידור, הענין עובר החלטת ממשלה, ועדת הכספים של הכנסת וכו'. כאן אין שליטה על

הענין. הסכום יורד בהוראת קבע.

חברות הכבלים לא נותנת לצרכן קבלה על תשלומיו וכן לא נותנות עדכון

לגבי לוח המשדרים. אני רוצה לשאול שאלת הבהרה; בסעיף 51 ח כתוב: "רשאי בעל

הזיכיון לדרוש דמי שימוש סבירים", ורציתי לשאול ממי?

שי וקס;

לא מהצרכן.

תקופת הזכיון איננה אוטומטית ויש מספר קריטריונים שבעל הזכיון יצטרך

להראות שהוא עמד בהם. השר יתייעץ עם המועצה לשידורי כבלים ואולי גם עם גורמים

צרכניים כאשר הוא ירצה להאריך את האופציה. לצערי, גילינו לאחרונה שלשתי דוברות

ניתן הזיכיון ל-15 שנה.

אני מדגיש שהוועדה הזאת תשקול האם לטפל בנושא שיש לחברות הכבלים

אינטרס בו על פי ההתקדמות בחיבור הישובים. לא יעלה על הדעת שרק 14% מישובי

המדינה מחוברים למערכת.

האם יש הערות לגבי התקנות שנתבקשנו לאשר?

אם כך התקנות מאושרות. תתילת התקנות ב- 15 ביולי 1995.

אם כך אני סבורה שצריך לשנות גם את המועדים בתוספת רורביעית.

רבותי, אנחנו עוברים לסעיף הראשון שעל סדר היום: תקנות הבזק (התקנה,

תפעול ותחזוקה) (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995 בדבר טלפונים ציבוריים בשרותי מידע

באמצעות מחשבים. אני מבקש ממר וקס להציג את הנושא.

אחת מבעיות היסוד היא שהשוק החופשי והתחרות הם לא חזות הכל, ולפעמים

פיקות הוא דבר חיובי. משרד התקשורת הלך בשם התחרות החופשית לפתוח את שוק

הטלפונים הציבוריים בעיקר במקומות סגורים, ונתן רשיונות לטלפונים מופעלי

מטבעות או כרטיס כלשהו. הצרכן הישראלי הממוצע התחיל לשלם פי שתיים ופי ארבע,

וטלפונים ציבוריים נעלמו ממקומות ברבו, לפי תפיסת עולמי, היה צריך להיות ברם

טלפון ציבורי טלכרט. לא תמיד הטלכרט זמין ולכן הכנסנו את טלפון המטבעות כשרות

משלים.



לצערנו, נתקלנו נתקלנו חולים, בקניונים ובמקומות נוספים,

הטלפונים הציבוריים נעלמו. המחיר שלהם מפוקח ע"י ועדת רוכספים של הכנסת. ההצעה

שלנו היא שתוטל על בזק החובה להתקין טלפונים ציבוריים מופעלי טלכרט. בנוסף לכך

האזרח יחליט מה זמין לו יותר: טלכרט או מטבעות. אנחנו מבקשים לא לדון היום

בנושא בתי המזון ולאשר את התקנות, פרט לבתי המלון, בשאר המקומות.

אני רוצה להזכיר במה מדובר. לבזק היו טלפונים ציבוריים והם היו

מותקנים במקומות שונים. אחר כך נכנסו חברות פרטיות והיום, בהרבה מקומות

ציבוריים, הציבור עומד במצב שיש לשימושו טלפונים ציבוריים שהותקנו ע"י חברות

פרטיות. יש בנושא הזה טענות בלי סוף. המחיר לפעימת מונה הוא שקל במקום חצי

שקל. בטלפונים הפרטיים פעימת המונה נמשכת כחצי דקה, במקום חמש דקות בשיחה

מקומית. קיבלתי תלונות בנושא ובדקתי אותו בעצמי.

הוויכוח עם בתי המלון היה על כך שיש לבזק זכות להתקין את הטלפונים

הציבוריים בכל מקום שעולה על דעתה בתיאום עם בעל הנכס, ולא לשלם על כניסתה של

בזק לרכוש פרטי. בית המלון נותן מקום נקי ומסודר, מוגן בפני ונדליזם, ואתם

אומרים - לא מגיע לו תשלום על כך. בתי המלון מעדיפים את ההסדר הקיים מכיוון

שבהסדר עם חברות הטלפונים והפרטיות, המלון מקבל כ- 60 א"ג לכל פעימה מואצת.

הציבור יוצא מופקר. יש מכשירים של חברות פרטיות, וטלפונים של בזק אינם זמינים.

לפני ארבעה חודשים, ב-22.02.95, ביקשתי להגיע להסדר עם הגורמים

הציבוריים האלה וקיוויתי שתוך ארבעה שבועות הענין ייגמר. קבעתי שני דברים

שילוט מתאים, שיהיה כתוב בו מחיר פעימת המונה וזמן ממוצע של פעימת

מונה; הדבר השני שתבעתי הוא שליד כל מכשיר טלפון המופעל ע"י כרטיס טלכרט יהיה

מכשיר המופעל במטבעות.

הגעתי לשדה התעופה בן-גוריון ולא מצאתי אפילו מכשיר טלפון אחד המופעל

במטבעות. חיפשתי היכן אפשר לקנות טלכרט וגם זה לא היה בנמצא. בדקתי את הנושא

גם בכמה מקומות בעולם וראיתי שרגז מוצפים בטלפונים המופעלים במטבעות.

אני מבקש לר1בהיר שכל עוד הוועדה לא תקבל תשובות לשתי התביעות הללו,

אני לא מתכוון לאשר חלקים של התקנות. ושבתי על זה ואני רוצה לומר לכם על מה

אני עומד; בבתי החולים ובבתי המרקחת צריכים להיות מכשירים של בזק, עם השילוט

המתאים, וגם טלפון מטבעות. אני יכול להבין את בזק כאשר מדברים איתי על מכשירים

המותקנים ברחוב, אבל במקומות הסגורים?

התבקשתי ע"י יושב ראש בזק לתת ארכה של עוד שבועיים, ואני מציע להצביע

על עיכוב של עוד שבועיים.

ברשותך, עקב הנסיון המר שלנו במדינת ישראל לאורך שנים, עברנו

לטלפונים מופעלי טלכרט. היום, לשמחתי, הטלפונים האלה מותקנים ועובדים. לחברת

בזק אין היום טלפונים ציבוריים כשמם שיכולים לשרת ברחוב. זה חל גם בתחנה

מרכזית, בקניון ובכל מקום אחר. אנחנו לא מונעים משום חברה פרטית שיש לה רשיון

להיכנס לבית חולים או לכל מוסד ציבורי אחר. נוצר מצב אבסורדי שבו בקניונים

ניתקו את הטלפונים של בזק.

הוצאתי מכתב וביקשתי שיופיע מחיר מונה על טלפונים המופעלים באמצעות

מטבעות. קיבלנו מכתבי ערעור, וחברה אחת הודיעה שהיא מבקשת הליך של שימוע לקראת

אפשרות של הגשת בג"צ נגדנו. בסמכותנו לנתק את הקווים גם אם יתבעו אותנו בבג"צ.



אני מבקש מכבוד היושב ראש לאשר להעלות לדיון, פרט לבתי המלון, את שאר

המקומות כי זו ראיה ציבורית ממדרגה ראשונה לשרות האזרח במדינת ישראל.

היו"ר ג' פת;

לא דיברתי על בתי המלון בלבד. אני מדבר על בתי החולים. אי אפשר לפזר

לי סיפורים שבקניון יהיה ונדליזם. יש שם טלפונים פרטיים ואותן חברות המפעילות

אותם לא חוששות מוונדליזם. אני מדבר על כל המקומות הציבוריים: בתי חולים, שדה

תעופה,בתי ספר וכוי. אם בחדר מורים יהיה טלפון ציבורי לא יהיה ונדליזם. אילו

הייתי רואה שאתם מתייחסים ברצינות לנושא הייתי מסכים לפשרה, אבל הענין נמשך

ארבעה חודשים, ואני לא מדבר רק על בתי המלון. במכתב של השרה אלי נכתב כך:

"יוזמתם של יזמים אלה הגיעה לבתי מלון, בתי חולים... שהתקינו אותם בחצריהם".

חצרים הוא מונח משפטי. אין הכוונה לחצר.

היו"ר ג' פת;

יש פרוטוקולים בנושא ואני רוצה לקרוא לך; "אמרתי לכם בתחילת הישיבה

שאני רואה בזה היינו הך, ואני שמח מאד לשמוע שהמנכ"ל התחיל לבוא בדברים עם בתי

המלון. יבואו בדברים עם הקנונים, יבואו בדברים עם בתי החולים, כפי שאמר

איתמר, ואני אשתדל מאד לקיים ישיבה תוך שבועיים. תוך יומיים-שלושה הפרוטוקולים

יובאו אליכם, כך שתוך יומיים שלושה אתם תוכלו להתחיל ולטפל בענין".

בזק היא מונופול והיא צריכה לתת שרות.

שי וקס;

אם מסתכלים על רוענין בצורה כללית השרות של בזק מפסיד. בזק מתקינה

טלפונים גם בצומת עין יהב וגם בצומת דובב.

8500 טלפונים ציבוריים מפסידים. הם מהווים כ-% 50 מכלל הטלפונים

הציבוריים של בזק.

שי וקס;

ההמלצה שלי לשרת התקשורת היא לא להתקדם עם התקנות האלה. ברגע שנתחיל

לשלם מס מחזור ומעשר לאחרים, נתחיל לייקר את השרות לכלל לציבור הרחב. ייצא כל

אחד ויחפש את הטלפון הציבורי הקרוב לקניון. מי שרוצה להשתמש בטלפון בקניון

ישלם על כך את המחיר כי אנחנו לא מאפשרים לו אופציה אחרת בהחלטה הזאת.

היו"ר ג' פת;

משרד התקשורת לא מנהל את מדיניות רועולם, ואם לא תתקדמו עם התקנות

האלה אני אציע לאחד מידידיי להגיש הצעת חוק פרטית שתחייב את בזק. -moאתה

מדבר על הכבלים אתה אומר שצריכה להיות פריסה מהירה. אתה הרי יודע שפריסה לנחל

ערוגות היא לא כלכלית. אתה לא יכול לקחת את הטוב מבלי לקחת על עצמך אחריות על

מה שלא כל כך טוב. יש ביננו חילוקי דיעות על השאלה - מה מהות השרות שבזק צריכה

לתת. בזק מרוויחה על הפעימות ועל כך מבוסס העסק שלה, לא על רווחים קלים מן

הצד. בזק מרוויחה עוד 25 אגורות מעבר לפעימת המונה. תתחלק עם בעל רורשות הפרטית

שבחצריו אתה רועה.



אל תחשוב שאם תמשוך את התקנות בחזרה יבוא סוף לענין. אני יכול להבטיח

לך שאם תוגש למליאה הצעה של רון נחמן ושלי, יצטרפו אלינו עוד 61 חברי כנסת,

ואנחנו נעביר חקיקה שבה נקבע בדיוק מה הוא החלק שבו אתם צריכים להתחלק עם בעל

הנכס הפרטי.

גם כאשר משלמים לחניה, התברר לי שהאזרח משלם ששה ש"ח לבית החולים תל

השומר עבור חניה בחניון, בעל הזכיון מקבל שקל אחד ובית החולים מקבל חמישה ש"ח.

לא יכול להיות שבזק יאמר - זכותי להיכנס לרכוש פרטי ולא להתייחס לזה בכלל. אחה

מקבל שרות ואתה צריך לשלם עבורו.

השאלה היא מה מטרת המונופול שנקרא בזק. בזק צריכה לתת שרות לאנשים,

למוסדות המדינה וכו'. לדעתי חברי הכנסת צריכים לבדוק את הנושא לעומקו מחדש

ולבחון בכלל את נושא המונופול של בזק. אני חושב שצריך לראות איך אפשר לחלק

אותו לפי חטיבות ולפי תחומי פעילות לדברים שהם הכרחיים שיהיו מונופול, ולדברים

אחרים ששייכים לשרות הצרכן, שם צריך להפריט ולהוציא את זה לתחרות חופשית.

עלתה כאן הערה שמאד מקוממת אותי. נאמר כאן: אם תחליטו לעשות כך -

נגלגל את זה על הצרכן. זו הרי השיטה במדינה. אני מסתכל עכשיו על הנושא מבחינתו

של הצרכן הישראלי. זהו שרות יומיומי שאדם נזקק לו מידי יום ואני רוצה לראות

איך הדברים נעשים בשאר מדינות העולם.

אני לא מבין למה אתם תוקפים את בזק?

אני לא תוקף את בזק אלא את החוק שמאפשר לך לפעול כך. מקום המדינה ועד

היום הוקמו חברות וגופים וכך הם פועלים עד היום. לדעתי זאת צריכה להיות יוזמה

של משרד התקשורת לצאת למרחב.

משרד התקשורת מבקש דבר אחר. לא לעשוק את האזרח הפשוט. לבזק יש כעשרים

אלף טלפונים ציבוריים שפרוסים בכל מקום במדינה, ולא תמצא לידם טלפון מטבעות כי

טלפון מטבעות מותקן רק כאשר הדבר כלכלי. בזק מחוייבת בחוק להתקין טלפונים

ציבוריים בכל מקום בארץ; גם בחופי הים וגם בצומת גולני. ביקשנו להוסיף עוד

טלפונים של בזק באותם המקומות שבהם הם היו קודם לכן ונעלמו משם. טלפון המטבעות

הוצב כשרות נוסף לצרכן.

כאשר סרקו את הנושא שכחו משום מה להזכיר את המכשיר המבטיח ביותר והוא

טלפונים המופעלים בכרטיסי אשראי.

האזרח מחוייב בעשרה ש"ח מראש.



י' תירוש;

גס כשקונים טלכרט מחוייבים מראש. ישנן יותר משתי טכניקות להפעלת

טלפונים ציבוריים, והמבטיחות ביותר לעתיד הן מכשירים המופעלים בכרטיסי אשראי

זמינים ונוחים. לגבי טלפונים המופעלים במטבעות - עלות הפעלתם יותר גבוהה מאשר

מכשירים המופעלים בכרטיסי טלכרט. מטבע הדברים, התפעול יעלה יותר.

אם יממשו את התקנות האלה ויתקינו בכל מקום מכשירי טלפון המופעלים

באמצעות טלכרט, החברות המפעילות את מכשירי המטבעות, או חברות שרוצות להפעיל

מכשירים בכרטיסי אשראי ולא יכולות - י יכחדו. היום יש לבזק יתרונות על פני כל

דוברה פרטית; יש לה סיבסוד צולב, יש לה רווחים מתוך הפעלת הקו, היא לא משלמת

עבור שיחות חוזרות וכוי. משרד התקשורת צריך לומר לבזק - תתחרו מול חברות

פרטיות ותוכיחו לנו כמה זה עולה וכוי. במקום זה מטפלים בחיזוק הכוח של בזק,

ובעוד שנה או שנתיים החברות הפרטיות יחוסלו ובזק תהפך לחברה פרטית.

היו"ר ג' פת;

חובתך וזכותך לדאוג לבעלי החברות וזכותו של מר וקם לדאוג למאזני בזק.

שי וקס;

בזק שייכת לרשות החברות הממשלתיות ואני לא דואג למאזנים שלה.

היו"ר גי פת;

כמי שהיה שר, ועשרות חברות ממשלתיות היו באחריותו, אל תספר לי שאין

לשר שום נגיעה לחברה. הכנסת חייבת לדאוג לכלל הציבור; לא לבזק ולא לחברות

הפרטיות, ואני בטוח שאם יוצבו מכשירים של בזק ליד המכשירים של החברות הפרטיות

התחרות תפעל.

יי תירוש;

התחרות לא יכולה לפעול כי זהו מצב א-סימטרי.

היו"ר גי פת;

אנחנו דורשים מבזק לעשות את כל הדברים משום שהיא מונופול. אם אתם

הייתם מונופול היינו דורשים את זה מכם. אנחנו דורשים מבזק להתקין טלפונים

המופעלים בכרטיסי טלכרט ובמטבעות ליד הטלפונים הפרטיים. זו דרישה לגיטימית ואם

לא נעשה זאת לא נמלא את חובתנו.

אם משרד התקשורת ימשוך חזרה את התקנות, יהיה לי או לאדה- מחברי קל מאד

להכין הצעת חוק פרטית וכך בזק תפעל באמצעות חוק.

שי וקס;

לבזק בשרות של המונופול אין טלפון מטבעות. יש לה בשרות של התחרות

טלפון מטבעות שהיא מספקת אותו לבעלי עסקים פרטיים. ביקשתי דבר אחד; אני לא

יכול למצוא טלפון ציבורי שמופעל ע"י מטבעות ויוכל להיות ברשות רורבים.

אני מודיע לכס שלא נחיה עם מצג שבו בזק תחליט אם להתקין טלפונים,

איזה סוגים להתקין והיכן יותקנו. התבקשתי ע"י יושב ראש מועצת המנהלים של בזק

לרחות את הדיון בשבועיים. בשבועיים אלה מנכ"ל בזק או יושב ראש מועצת המנהלים

של בזק יבואו בדברים עס הגורמים רפרטיים. יביאו לנו הצעה, אנחנו נדון בה, נדחה

אותה או נאשר אותה אם תראה לנו. אני מודיע לכם שלא יעלה על הדעת שאנחנו נשחרר

את עצמנו מן האחריות הזו לציבור. הכל נדחה בשבועיים. אם לא תבואו - נפעל לפי

יוזמה שלנו. אם תבואו - נתייחס לזה ברצינות.

הפעלת שירותי מידע הידודי. מטרות תקנה

4 לתקנות המוצעות הן לקבוע דרכי מתן שרותים אינטראקטיביים של חברת בזק באמצעות

מחשבים ע"י ספק השרות. אני מכיר את הנושא ואני מוכן לאשר את התקנות. מר אהלי

יקרא את התקנות ומי שרוצה להעיר יעשה זאת.

אם כך אני קורא: "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו-59 לחוק הבזק,

התשמ"ב-1982, בידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת, ולענין תקנות 44יג ו-

תיקון 1. בתקנה 1 לתקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"רו-1985,

תקנה 1 (להלן - התקנות רועיקריות) -

(1) אחרי הגדרת "החברה" יבוא:

"הכללים" - כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ"ז-1986;

"המנר1ל" - המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהסמיך לכך;

(2) במקום הגדרת "טצ"ג".

את הסעיף הזה נשמיט עד לדיון עליו. הסעיף תנא יקבל את הספרה (2). אני

(2) אחרי הגדרת "שירות נס"ר" יבוא:

"תקנות התשלומים" - תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק

המפורטים בתוספת לחוק), התשנ"ד-1994, תקנות הבזק (תשלומים

בעד שירותי בזק שאינם מפורטים בתוספת לחוק),, התשנ"ד-1994

או תקנות אחרות שיבואו במקומן;"

תיקון 2 עובר לדיון אחר ואנחנו נעבור לעמוד 3:�
�
3. בתקנה 44א לתקנות העיקריות, ההגדרות "הכללים", "מנהל" ו"תקנות

התשלומים" - יימחקו.

4. אחרי תקנה 44י לתקנות העיקריות יבוא:

סימן ה' - שירותי מידע הידודי ושירותי בידור הידודי�
תיקון

תקנה

44א

הוספת

סימן ה'�
�




הגדרות 44 יא. בסימן זה -

"חיוג מיוחד" - התחבורה שגובה ספק שירות ממקבל

שירותיו בעד מתן שירות, בין בסכום כולל ובין

בסכום המחושב לפי משך זמן מתן השירות;

"מספר שירות" - מספר המקצה החברה המאפשר גישה

בחיוג ישיר לשירות מידע הידודי או לשירות בידור

הידודי;

"סוג שירות" - שירות מידע או שירות בידור הידודי;

"ספק שירות" - מי שקיבל רשיון מיוחד למתן שירות

מידע הידודי או שירדונ בידור הידודי;

"ספק שירות משני" - ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד

למתן שירות ללקוחותיך באמצעות ספק שירות ראשי;

"ספק שירות ראשי" - ספק שירות שקיבל רשיון מיוחד

למתן שירותיו, הן לספק שירות משני והן במישרין

למקבלי שירות ללא תירוכו של ספק שירות אחר;

"שירות בידור הידוד-י" - שירות שנותן ספק שירות

למתקשר באמצעות קו 13 טלפון, כאשר עיקר תכליתו של

השירות הוא מסירת מידע - משעשע וגורם הנאה -

למתקשר, באופן הידודי (אינטראקטיבי) באמצעות

מחשב, וכאשר נוסף לחיוב הרגיל לפי תקנות התשלומים

(להלן - חיוב רגיל), מחוייב המנוי בעדו גם בחיוב

מיוחד;

"שירות מידע הידודי" - שירות שנותן ספק שירות

למתקשר באמצעות קו טלפון, כאשר עיקר תכליתו של

השירות הוא מסירת מידע למתקשר באופן הידודי

(אינטראקטיבי) באמצעות מחשב, ושאינו שירות בידור

הידודי, וכאשר נוסף 7דויוב רגיל מחוייב המנוי בעדו

גם בחיוב מיוחד.�
�
�
44יב. (א) החברה רשאית להקצות באישור השר מספרי שירות לספקי

שירות בלבד.

(ב) החברה תאפשר לספק שירות לתת שירותיו לציבור

באמצעות מספרי השירות וקווים שתלעמיד החברה

לרשותו למטרה זו בכפוף לתנאי הרשיון המיוחד שקיבל

ספק ושירות, ובלבד שקידומת החיוג של מספרי השירות

לשירותי המידע ההידרדי תהיה שונה מקידומת החיוג

של מספרי השירות לשירותי הבידור ההידודי.�
הקצאת

מספרי

שירות

וחיבור

לקווים�
�
44יג (א) והחברה תאפשר גישר. לשירותי מידע הידודי מכל קו

מנוי טלפון המחובר למרכזת הפועלת לפי מניה

מקומית, למעט מטלפון- נייד בשיטה התאית או מטצ"ג.�
גישה

לשירותי

מידע

הידודי

ולשירותי

בידור

הידודי�
�




(ב) החברה תחסוס את הגישה לשירותי מידע הידודי לכל

מנוי שדרש זאת, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת

הדרישה בידי החברה; מנוי שדרש כאמור לא יחויב

בתשלום כלשהו בעד החסימה בעקבות בקשתו הראשונה.

(ג) חסמה החברה את הגישה לשירותי מידע הידודי כאמור

בתקנת משנה (ב), לא תחבר החברה את המנוי מחדש

לשירותי מידע הידודי אלא על פי בקשתו.

אני רוצה להעיר הערה; יש כאן בעיה עקרונית שחוזרת על עצמה, לדוגמה

בסעיף 44 גי: "החברה תחסוס את הגישה לשירותי מידע הידודי לכל מנוי שדרש זאת".

פניתי לשרת התקשורת ואני פונה גם אליכם; אנחנו נגד מתן שירותים בכפייה, גם

שירותים מסוג זה. מדוע צריך לקבוע לצרכן עובדה? אנחנו מבקשים לשנות את הסעיף

וכל מנוי שיבקש - ישונה לו השירות.

אי ברטוב;

צריך להבין שלכל שירותי המידע יש יחוד מבחינת הצרכן. הם מאפשרים

נגישות למאגרי מידע ולשירותים במחיר זול. בשביל "לתת להם זכות קיום צריך לפתוח

את הנגישות לשירות הזה. אם נהפוך את כל השירותים, גם את החיוביים ביותר, לכאלה

שהגישה אליהם היא על פי דרישה - אנחנו נהרוג את השירות. מבחינת אינטרס הצרכן;

הדבר נבחן ע"י ועדה מכובדת בראשות פרופ' פוקצ'יה והגיעה למסקנה שמבחינת

האינטרס הצרוף של הצרכן, נגישות לשירותי מידע ולשירותים אחרים ראויה וחשובה.

בהמשך לזאת, ע"י כך שנאמר שרק מי שמבקש להקשר יתקשר, אנחנו נהרוג את השירות.

אתה תהרוג את בזק, לא את השירות.

לא אני בדקתי את הנושא אלא ועדה ציבורית ומכובדת. לכן נעשית האבחנה

בין שירותי מידע לבין שירותים בידוריים. המשרד עשה בחינה מעמיקה לענין הזה על

פי כל קנה מידה ראוי.

המשרד מופקד על בזק והוא חס על בזק. הוא רוצה שבזק ירוויח והוא יהרוג

את בזק אם השירות יהיה כפי שאני מציע.

יש לי מחלוקת מוחלטת איתך בענין הזה.

אני לא מעונין לפתוח מחדש את הוויכוח. כולנו זוכרים שהיתה בעיה עם

שירות 056 ולכן נקבע הסייג של 056. יש לי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה,

אבל הושפעתי ע"י היועצת המשפטי של הוועדה שאמרה לי שלא כדאי לחוקק חוק בענין

הזה. הופתעתי לשמוע מיושב ראש בזק עד כמה 056 נעשה פופולרי בחו"ל. אני יודע

שהפסדנו בבג"צ ומאתמול אני שוקל אם לא להגיש הצעת חוק. אני חושב שאנחנו לא

צריכים לתת יד לפעולות שהן בוודאי לא לרוח עם ישראל ולא לרוח שרת התקשורת.



שי וקס;

בג"צ כפה עלינו לתת להם את הרשיונות.

היו"ר גי פת;

יכול להיות שכאשר יהיה חוק בג"צ יתייחס אליהם אחרת. הופעתי בכינוס של

המגבית בלונדון, שם פנו אליי כמה אנשים מהקהילה היהודית ואמרו - בושה וחרפה.

התקנות האלה ברובן הגדול הן רק לידיעת הוועדה ולא הייתי רוצה לעכב את אישורן.

אנחנו מתקדמים.

י' שא-נס;

אנשים שקיבלו רשיונות להפעיל את 057, מפעילים את 056 שהפעילו קודם

באמצעות 057.

שי וקס;

אני אשמח מאד אם תעביר לי מידע והוכחות. אני אבטל את הרשיונות

מיידית, ואתן הוראה לבזק לנתק את הקווים שלהם.

מי אהלי;

בסעיף (ד) מופיע תאריך שכבר איננו ריאלי. איזה תאריך לחסימה אתם

מציעים?

י' ליטמן;

רק ב- 01.01.96.

אי בנדלר;

זאת אומרת שעד אז כולם יהיו מחוברים בעל כורחם גם אם הם הגישו בקשה

בכתב לנתק אותם?

מי אהלי;

057 הוא שירות מידע, 056 הוא שירות בידור. קבענו שגם בטלפון תהיה

חסימה אוטומטית ורק מי שיבקש - תוסר החסימה עבורו. כיום עוד לא פותחו שירותי

בידור.

היום, כדי לקבל שירות מ ,t.v.tell-אדם צריך לרכוש מודם ולעשות את זה

מרצונו החופשי. למרות כל זה לקחתי את הבטחונות והיות וזה שירות חדש, זהו שירות

133, אני מבקש שבזק ייערכו לזה. מי שרוצה לגשת לשירות הזה חייב להיות מנוי

מרצון. צריך להיות לו מכשיר לכל שירות מידע.

אי בנדלר;

אני מבקשת שאלת הבהרה, אתה אומר שהיום לא ניתן להתחבר לשירותי הבידור

האלה אם המעוניין בכך לא עושה צעד פוזיטיבי מטעמו. נניח שמחר אני קונה מודם,

או את המיכשור הדרוש לצורך התחברות לשירותי המידע ההידודי, אני מניחה שאותו

מיכשור מספיק גם לצורך התחברות לשירותי רובידור ההידודי.



אני לא רוצה להיות מנויה ואשר על כן אני אומרת - אנא, נתקו אותי. אתם

אומרים לי - לא, עד ל- 01.01.96 לא נוכל לנתק אותך. אני סבורה שצריכה להיות

איזושהי הקבלה בין תחילת הפעלת שירותי הבידור ההידוריים לבין היכולת לחסום

אותם.

אני יכול להתחייב כאן, שכל עוד הדבר תלוי בי, אלא אם כן בג"צ יכפה

עלי, לא יינתנו רשיונות 'לשירותי בידור לפני שיחל התהליך הזה. ברשיונות שיש ל-

T.V.TELLאו לספקי מידע אחרים, כל ההגבלות מוגדרות רק על מידע-

זה מספק אותי.

אם כך אני ממשיך.

(ה) חיברה החברה קו טלפון של מנוי לשירותי בידור

הידודי לפי בקשתו כאמור בתקנת משנה (ד), היא

תחסום לפי דרישת המנוי את הגישה שלו לשירותי

בידור הידודי, תוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת

הדרישה בידי החברה; המנוי יחוייב בעד חסימה כאמור

בתשלום לפי תקנות התשלומים.

חיוב בעד 44יד (א) מנוי המעונין בקבלת שירות מידע הידודי ושירות

התקשרות בידור הידודי יחייג את מספר וקשירות שיפורסם בידי

החברה.

(ב) המנוי יחוייב בגין התקשרות כאמור בסעיף משנה (א)

בתשלום המחושב לפי יחידות מניה למשך זמן של השיחה

כפי שנקבע בתקנות התשלומים, וזה בנוסף לחיוב

המיוחד.

מה גובה החיוב המיוחד וכיצד יפורסם לכל המנויים?

הוא יפורסם בתקנות התשלומים.

כל תושב וכל צרכן קוראים את כל התקנות?

כאשר הצרכן מקבל את השירות, מופיע לו על המסך מחירו של כל שירות.

למה שלא ידע מראש כמה עולה קיו השירות הזה?



לפני שהוא נכנס לשירות יש לו מחירון.�

ו�
�
44טו. (א) החברה רשאית, לבקשתו של ספק השירות, לגבות מאת

המנוי את התשלום בעד שירות מידע הידודי או שירות

בידור הידודי שקיבל, כולם או חלקם.

(ב) ביקש ספק השירות מהחברה לגבות עבורו תשלומים

כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לחברה את גובה סכום

החיוב המיוחד בעד כל שירות מידע הידודי או שירות

בידור הידודי שהוא נותן.

(ג) היה החיוב המיוחד מחושב לפי משך זמן, תחדל מנייתו

מפעולתה עם יציאתו של המנוי מהשירות או עם ניתוק

הקשר בידי המנוי, אף אם ניתן היה להמשיך את קבלת

שירות המידע ההידודי.�

חיוב

בעד

מידע

הידודי

או

שירות

בידור

הידודי�
�
44טז. (א) דר/בדת רשאית לשלוח הודעת חיוב למנוי בעד חיוב

מידע הידודי או שירות בידור הידודי שקיבל מספק

השירות, אם ביקש זאת ספק השירות כאמור בתקנה

44טו, כחלק מהחשבון שהחברה שולחת למנוי לפי

הכללים, ובלבד שהחיוב בעד השירותים האמורים, יוצג

בהודעת החיוב בנפרד מהחיוב בעד השירותים של

החברה, בתוספת שם כל שירות כפי שנמסר לחברה בידי

ספק השירות.

(ב) המערכת תספק למנוי, לפי דרישתו, פירוט של החיוב

בעד כל שירות מידע הידודי ושירות בידור הידודי

�
הודעת חיוב�
�

למה כתוב "לפי דרישתו"? למה לא באופן שוטף? למה אני צריך לדרוש את

זה? למה צריך להטריח אותי לפנות לבזק?

מפני שלא כל אחד מעונין בזה.

אני לא מעונין בזה.

תודיע שאתה לא מעונין.

השירות איננו בחינם ולכן לא כל אחד ירצה בזה.�
�

מהניסוח כאן משתמע שזה ניתן בחינם.

אני ממשיך לקרוא:

(1) שם השירות כאמור בתקנת משנה (א) או מספר

השירות שתוקצה לו.

(2) תאריך ושעה של קבלת השירות.

(3) יחידת זמן והחיוב - בחיוב לפי משך זמן ומספר

יחידות החיוב המיוחד שנמנו, או הסכום הכולל

של החיוב המיוחד.

אני מתנגד בסיפא של (3) למילים; "או הסכום הכולל של החיוב המיוחד".

זה מבטל לחלוטין את הרישא. אם אתה נותן לו אופציה לתת את הסכום הכולל, למה

שהוא ייתן סכומים פרטניים?

שי וקס;

אין לי בעיה עם ההערה הזאת. אני מוכן למחוק את השורה הזאת.

מי אהלי;

(ג) החברה תספק למנוי, לפי דרישתו וללא תשלום, הודעת

חיוב נפרדת, לגבי שירות מידע הידודי או שירות

בידור הידודי שקיבל, מהחשבון שהחברה שולחת למנוי

לפי הכללים בעד שירותיה ובלבד שדרישת המנוי

התקבלה בחברה לאחר משלוח החשבון כאמור.

(ד) החברה תחזיר למנוי, לפי דרישתו ותוך ארבעה עשר

ימי עבודה מיום קבלת הדרישה, את הסכום שגבתה דרך

הוראת הקבע שלו, בעד חיוב מיוחד או כל חלק ממנו,

ובלבד שהדרישה התקבלה בידי החברה תוך שלושים ימים

מיום משלוח הודעת החיוב למנוי.

(ה) החברה תשלח לכל מנוי, יחד עם חשבון הטלפון הראשון

שתשלח למנוייה לאחר תחילתן של תקנות אלה, הודעה

מיוחדת אודות שירותי המידע ההידודי ושירותי

הבידור ההידודי ( להלן - הודעה מיוחדת) ובה יובאו

לתשומת לבו של המנוי פרטים אלה;

(1) המנוי רשאי לדרוש פירוט של כל חיוב בעד שירות

מידע הידודי או שירותי בידור הידודי ורשאי הוא

לדרוש הודעת חיוב נפרדת מחשבון הטלפון שלו;

י' שא-נס;

הסעיף הזה בתשלום?

לא.

אם כך מדוע כתוב: "רשאי לדרוש"?

מפני שלא כל אחד מעוניין בזה.

מי עשה את הסקר הזה?

אני חוזר ואומר - קל מאד להטיל הוצאות בנושא הזה. בסוף זה נופל על

וצרכן.

אני ממשיך.

(3) המנוי רשאי לבקש מן החברה חסימת הגישה

לשירותי המידע ההידודי;

(4) המנוי רשאי לבקש מן החברה לחבר אותו לשירותי

הבידור ההידודי;

(5) שולם החיוב דרך הוראת קבע, רשאי המנוי לדרוש

מהחברה החזר כאמור בתקנת משנה (ד).

(ו) החברה תשלח לכל מנוי הודעות מיוחדות נוספות

להודעה המיוחדת שנשלחה למנוי, בהתאם לתקנת משנה

(ה), במועדים אלה:

(1) בתום ששה חודשים ממועד משלוח ההודעה המיוחדת

הראשונה ששילחה לו החברה;

(2) אחת לכל שנה, החל בתום שנה ממועד משלוח

ההודעה המיוחדת ששלחה החברה למנוי, לפי תקנת משנה

(ה).

(ז) דרש מנוי מהחברה משלוח הודעת חיוב נפרדת כאמור

בתקנת משנה (ג), תכלול ההודעה התראה למנוי כאמור

בתקנת משנה 44יז(ב); דרש מנוי כי הדוברה תחזיר לו

סכום שנגבה דרך הוראת קבע, כאמור בתקנה משנה (ד),

תשלח החברה את ההתראה למנוי תוך שבעה ימי עבודה,

מיום קבלת הדרישה.�
�
44,יז (א) החברה אינה רשאית לנתק טלפון של מנוי שלא פרע את

הודעת החיוב.�
אי פרעון

הודעת חיוב�
�




(1) לבקשת ספק שירות, תחסום החברה גישת מנוי לשירותי

מידע הידודי או לשירותי בידור הידודי, אם לא פרע

הודעת חיוב ובלבד שהחברה שלחה למנויה התראה אודות

כוונתה לחסום גישה ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך

משלוח ההתראה; בהתראה ייאמר, שלמנוי זכות לערור

על כוונת החברה כאמור, תוך ארבעה עשר ימי עבודה

מתאריך משלוח.

אי גבאי;

אם אני מנוי של t.v.tellויש לי בעיה בחשבונות איתם, הם יוכלו לבקש

מבזק שאני לא אוכל להתקשר גם עם החברה המתחרה שלהם.

י' ליטמן;

היום אנחנו יכולים לבצע חסימה גורפת לכל השירות, לא חסימה לכל ספק.

יש הרבה הגיון במה שאומר אבי; יכול להיות שיש לי ויכוח עם t.v.tell

שלא שייך לעניך.

יש בעיה טכנולוגית במרכזיות. אני לא מסוגל מבחינה טכנולוגית לחסום

חיוג למספר מסיום. אין לי יכולת טכנולוגית לבצע את זה. לכן יש זכות ערר.

השאלה היא מה תהיה בעתיד?

גם רשת נבונה לא תתן לרקום מספר מסוים.

אני מציע לכתוב כי כאשר תמצא הדרך הטכנולוגית המתאימה, מודיע מנכ"ל

משת- התקשורת כי זה יוגבל לחברה ולא לכל המערכת.

מקובל עלי.

(ג) רגזנו י רשאי לערור בכתב בפני השר על כוונת החברה

לחסום את הגישה לשירותי מידע הידודי או לשירותי

בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב), תוך ארבעה

עשר ימי עבודה מתאריך משלוח הודעת החברה על

כוונתה האמורה, המנוי יעביר העתק מהערר לספק

השירות.



(ד) השר, או מי שמינה לכך, יודיע לחברה בדבר הגשת

ערר, כאמור בתקנת משנה (ג); קיבלה החברה הודעה

כאמור, לא תחסום ועוברה את גישת המנוי לשירותי

מידע הידודי או לשירות בידור הידודי עד להחלטת

השר בערר.

(ה) השר יחליט בערר, תוך ארבעה עשר ימי עבודה מיום

הגשתו, וספק השירות יודיע לחברה את החלטתו של

השר; החברה תנהג לפי החלטת השר בערר.

(ו) חסמה החברה גישת מנוי לשירותי מידע הידודי או

לשירותי בידור הידודי, כאמור בתקנת משנה (ב),

רשאית החברה לחבר את המנוי מחדש לשירותי מידע

הידודי או לשירותי בידור הידודי אם הוכיח לה

המנוי כי פרע את כל חובותיו בעד קבלת שירותי מידע

הידודי או שירותי בידור הידודי מספקי השירות

שלבקשתם חסמה החברה את גישת המנוי לשירותים

האמורים.

גם כאן יש בעיה; אנחנו חושבים שמשרד התקשורת לא צריך להיות מתווך

ובורר בין ספק שירות לבין צרכן. לשם כך קיימים בתי משפט, אפשר להקים גוף

ציבורי שיכלול את הרשות להגנת הצרכן ואת בזק. דברים אלה לא צריכים להגיע למשרד

התקשורת.

בשירות 056 זה גם קיים ואף פעם לא הגיעו לשר.

מוקד השירות 44יח. (א) ספק שירות ראשי יעמיד לרשות והציבור מוקד שירות,

שאליו ניתן יהיה להתקשר ולקבל מידע והסברים על

שירותיו הוא ועל שירותי ספקי השירות המשניים

הנותנים שירות באמצעותו, וכן למסור תלונות על

שירותים; מוקד שירות כאמור יהיה מאוייש לפחות

בימים א-ה בין השעות 22:00-09:00 ובימי וי ובערבי

חגים בין השעות 13:00-09:00, ובכל שעה אחרת יופעל

במוקד מענה אוטומטי מוקלט.

(ב) ספק שירות ראשי יפרסם דרכי ההתקשרות למוקד שירות

כאמור בתקנת משנה (א), הן בפרסומיו אודות השירות

והן על מסך המחשב, לעיתים מזומנות, בעת ההתקשרות

של מנוי לשירותיו.

מה זה "לעיתים מזומנות"? מי קובע כל כמה זמן זה "לעיתים מזומנות"?

זה יכול להיות כל שעה, כל יום או כל שבוע.

הוא מופיע בעת ההתקשרות של המנוי לשירות.

כלומר - על כל שינוי. אני מבקש שירשם משהו מחייב.

נוסיף, אחרי המילים "לעיתים מזומנות" את המשפט: וכן בכל עת שיחול

שינוי בדרכי ההתקשרות.

�
�
44יט. (א) ספק שירות, בבקשתו לקבלת רשיון, יודיע למנהל את

סוג השירות שברצונו לספק לציבור; המנהל יבדוק את

הבקשה בדבר סיווג השירות ויחליט בדבר התאמת

השירות לסיווג המבוקש, לרבות אם יש לפצלו לשני

סוגים, ויודיע על החלטתו לספק השירות ולחברה.

(ב) על אף האמור בהגדרות "שירות בידור הידודי"

ו"שירות מידע הידודי" בתקנה 44יא, רשאי המנהל

לאשר את בקשתו של ספק שירות לראות את שירותיו

כשירות מידע הידודי אם שוכנע כי נתקיימו בשירות

(1) קבלת השירות מספק השירות מחייבת את המנוי

להתקשר עם ספק השירות בהסכם בכתב (להלן -

הסכם השירות);

(2) הסכם השירות מאפשר למנוי לחסום, לפי בחירתו,

סוגי שירות מסויימים בכל עת, בדרכים ובאופן

שייקבעו מראש בין ספק השירות למנוי.

(ג) המנהל רשאי, אם מצא לנכון, לסווג מחדש שירות

שסווג לפי תקנת משנה (א), ולהורות לחברה להקצות

לבעל הרשיון מספר שירות חדש באזור החיוג המתאים.

(ד) ספק שירות רשאי לערור בכתב בפני השר על החלטת

המהנל כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) תוך ארבעה

עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי ספק

השירות; הוראות תקנת משנה 44יז (ה) יחולו על ערר

לפי תקנה זו.�
סיווג

שירותים�
�

מדוע כאן הערר הוא תוך ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך קבלת ההחלטה בידי

ספק השירות, ואילו לענין תקנה 44יז (ג) כאשר מדובר על ערר של המנוי, מדובר על

ארבעה עשר ימי עבודה מתאריך משלוח הודעת החברה?

אני מוכן שגם כאן זה יהיה "מתאריך קבלת הודעת החברה על הערר".�
�




44כ. היענותה של החברה למתן שירותי מידע הידודי או

שירותי בידור הידודי כפופה , בנוסף על האמור

בתקנות אלה, לקיומו של הסכם שירות בין המנוי לבין

ספק השירות, אם דרש זאת ספק השירות.�

התקשרות

לשירותי

מידע

ולשירותי

בידור

הידודי�
�
44כא. ספק שירות יראו כממלא אחר הוראות סימן זה, אם ספק

שירות אוזר מילא אותו במקומו.�
מילוי

חובות�
�
תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום 15.07.95.

רבותי, התקנות האלה מאושרות. תודה רבה לכולם.�
�




הישיבה ננעלה בשעה 13:20.