הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 242

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ה', י' בסיוון התשנ"ה, 08.06.1995, בשעה 09:45



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ג' פת

א' זנדברג

נ' חזך

מוזמנים; שר התחבורה, י' קיסר

נ' רז, אגף תקציבים, משרד האוצר

ש' מורן, אגף תעבורה, משרד התחבורה

ג' נאור, יועץ משפטי, משרד התחבורה

ד' שורר, מנכ"ל משרד התחבורה

ש' אלישר, אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

ד' כוכבא, עוזר שר התחבורה

ר' אולניק, משרד המשפטים

ל' ורון

יועצת משפטית; א' בנדלר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקוו מס' 39)

(הקצאת רישיונות להפעלת מונית), התשנ"ה-1995



הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 39)

(הקצאת רישיונות להפעלת מונית), התשנ"ה-1995

היו"ר ג' פת; יש לנו שתי נקודות, שעליהן אני רוצה לדון,

כדי שההצעה הזו תוכל לעלות לקריאה שנייה

הכוונה הייתה שבאמת גם מודי העיר את

תשומת הלב לזה, ל-97'. אתם זוכרים, כשעברנו מ-1,500 ל-2,000 מתוך הנחה

שאנחנו מחליפים שנה נוספת, אני גם הבאתי את הארגרמנט של הבחירות,

שהמשרד לא יעמוד בלחצים בשנת 1996. אז גם על דעתו של השר אנחנו קובעים,

שה-2,000 האלה מתחלקים עד סוף שנת 97'. 550 הנוספים, פרקטית, מתחילים

בשנת 98', כי אנחנו רוצים לגמור את ה-2,000 באמצע שנת 97', אפילו לפני

זה. תעשו מאמץ. כמה מהוותיקים, אלה שעבורם למעשה נעשה החוק הזה, העניין

סודר לגביהם. האם יש שאריות או אין שאריות למי שלא נכנס בקטגוריה של 9,

12, 4, 8 וכדומה?

ר' אולניק; אני רק רוצה להעיר שתי הערות, האחת, המטרה

כאשר החוק הוגש, זה מה שאני הבנתי, שעד סוף

96' או אמצע 96', לא חשוב, הזמן זז נגיד בחצי שנה, הכמות הזו שהייתה,

עד 1,500 מוניות על הכביש, עם ההוראה הזאת, הדבר הזה לא קיים יותר,

מפני שזאת הייתה המטרה, וזה עכשיו זז בעוד שנה, לא זז בחצי שנה שעברה.

רותי, כשדיברנו על 96', דיברנו על 1,500.

הוספנו ל-1,500 685, 550 של השנה הנוספת

ו-135 לנכים.

א' בנדלר; ההצעה המקורית דיברה על הצעה לשנים 93' עד

95', בגין ועד שלוש השנים האלה הוצע להקצות

1,500 רשימות. אכן מ-96' הוצע להקצות 550 רישיונות מדי שנה. לגבי ההצעה

החד פעמית הזו אמורים היו לסיים או לפתוח לכלליים במידת שהיא לא תחולק

עד השני ביולי 95'. בוועדה הוחלט לעשות את ההקצאה החד פעמית ל-4 שנים,

דהיינו 2,000 לשנים 93' עד 96', ובהתאם הזזנו בשנה ארג תאריך החלוקה.

עכשיו מוצע להזיז את זה בשנה אחת נוספת. זאת אומרת, זה לא שהתעלמנו

מהתאריך המקורי. הזזנו את זה בשנה.

ר' אולניק; נדמה לי, שההזזה היא יחסית יותר גדולה ממה

שמתחייב מההגדלה.

אני לא כל כך בטוח שהמערכת האדמניסטרטיבית

הולכת להשתלט על זה.

ר' אולניק; המערכת האדמיניסטרטיבית ישבה פה. ישבנו גם

עם מפקח התעבורה, והוא אמה, שהוא לא רואה

בעיה בתאריך, עד כמה שאני זוכרת.

היו"ר ג' פת; אין בעיה בתאריך, זה נכון. אבל כשמחלקים

2,000 רישיונות, ויש ועדה בראשות שופט,

ואני מכריח מהדו"ח אחרי מס הכנסה, אם יש לו ביטוח לאומי

הרי דובר על זה שיהיו כמה מצבים, דובר על

זה שהדרישות תהיינה פחות ממה שהן היום.

דבר נוסף רק שרציתי לומר הוא, כתוצאה מזה, הסעיף הזה הוא הסעיף היחיד

שמדבר על השאלה מתי מוציאים בכלל את הרישיונות. בכל שאר החוק לא כתוב

באיזה קצב מוציאים את הרישיון. זה סעיף שבעצם אומר, אנחנו מודדים,

לוקחים איזשהו תאריך, ובו אנחנו בודקים כמה הוצאתם בתאריך הזה. כל שאר

החוק בכלל לא דן בשאלה מתי בעצם זה מוצא. נגיד שההוראה הזאת לא הייתה

בכלל הייתה לרלוונטיות מקום, שזה היה בעצם מן חריג, זאת אומרת, באו

ואמרו - אני לוקח תאריך, לדעתי הוא תאריך מוקדם, ואומר שאם בתאריך הזה

משהו לא קרה, אני עושה פעולת חריגה, זאת אומרת, מוציא את זה לרגילים -.

היום, לפי דעתי, ב-93' זה כבר לא פעולה חריגה.

אם יוציאו את כל ה-2,000 לפני, הרבה לפני, נגיד שיגמרו את זה כמו שהוא

אמר ב-96י, אז יחכו שנה עכשיו?

היו"ר ג' פת; אני רוצה להגיד לך, לדעתי לא יעשו את זה.

ר' אולניק; סליחה לא שירצו, אלא נגיד יגמרו לטפל ולא

יהיו 2,000.

היו"ר ג' פת; אני רוצה לומר לך, ונניח שיגמרו את זה ב-3

חודשים או ב-12 חודש? תסלחי לי שאני אומר

לך את זה, משום שאני מאוד מעריך את הייעוץ המשפטי. ייעוץ משפטי זה

ייעוץ משפטי, לא ייעוץ מדיני של מדיניות. אני לא בטוח אם אחרי חלוקה של

2,000 את רוצה לזרוק עוד 550.

ר' אולניק; לא, לא, אני התכוונתי להפך.

היו"ר ג' פת; רבותיי, תזכרו דבר אחד, אני מעריך, זה הכול

הערכה. יכול להיות שאני טועה, שבסופו של

דבר 8 ל-12 יהיו בין 800 ל-1,000 בקשות לגיטימיות, אוטנטיות. אתם

מעריכים פחות, 700 ל-800, בין 4 ל-8 יהיו גם כן איזה 700. אל תשכחי,

שבינתיים זה שעבד 4 שנים הוא כבר עבד 5 שנים, השנה חלפה, אז זה ירד

אליו.

ר' אולניק; לא, הוא צריך לקיים את זה במועד הקובע.

היו"ר ג' פת; הוא יגמור את הקבוצה הראשונה, יגיש את

הדברים הלאה. כל הדברים האלה, אם יהיה

צורך, ייעשו בתקנון. אנחנו הולכים פה קצת על עיוור, אבל אנחנו הולכים

בצורה טובה. רבותיי, זה גם על דעתו של השר.

נ' רז; מטרת החוק, כמו שרותי אמרה, היא להוציא את

ה-1,500 עד סוף 95'. ואז נשאל באמת, אם לא

מספיקים להוציא עד יולי 95', אז מה עושים? ואחרי זה אמרנו - בואו ניקח

2,000, ונדבר על סוף 96' -. ואז אמרנו - אם עד אמצע 96' לא נספיק

להוציא, אז מה נעשה כדי שנצליח להוציא את כל המכסה עד סוף 96'? -.

עכשיו, למעשה, אנחנו קובעים את מכסת 96'. נותנים לה גג באמצע 97'.

למעשה, אנחנו איבדנו את המשמעות של להוציא את ה-2,000 עד סוף 96'.



היו"ר ג' פת; אבל, ניר, אתה לא היית איתנו בכל התהליך.

אנחנו משחקים עם החוק הזה שנה וחצי. מה

שהיה כתוב אז זה פלוס שנה וחצי.

נ' רז; מה שאני אומר הוא - בואו נגדיל את החוק עד

סוף 96', ואז תהיה לזה יותר משמעות -.

היו"ר ג' פת; אתה מבקש עד יולי 97', אני מאוד תומך בזה,

ביולי 97'.

אני מוכרחה לשאול שאלה, למה הוא מבקש את

ההארכה הזאת של החצי שנה!

ג' נאור; אני אנסה להסביר מה כוונת השר. קודם כול,

המגמה היא והרצון הוא לעשות הכל במהירות

א' לפתור את הבעיה של אותם שכירים, ב' למלא את החסר בענף

המוניות ולהוציא את ה-2,000. עכשיו, השאלה היא, מתוך הנחה שזה לא יצלח

בידינו עד יולי 96/ נוצר מצב ביורוקרטי בלתי נסבל. נצטרך לצאת בשינוי

ההקצאה. המפקח על התעבורה יצטרך לעבוד בשני מנגנונים מקבילים כל הזמן,

וזה ייצור אי בהירויות ובעיות. זה שני מנגנונים כפולים. זה לא אותו

מנגנון, שעובד על הוועדות, על הפיטורין של השכירים, והמנגנון האחר הוא

שונה. יהיו שתי נורמות במקביל. זה ייצור בעיות. זה ייצור קצת אי נעימות

לגבי החלוקה. השכירים חושבים שזכותם לקבל את המונית נדחקת קדימה לשנים

הבאות. במקום שאנחנו נרכז את כל המאמץ להוציא רק לשכירים ולגמור את

המכסה של ה-2,000, הרי המנגנון פה אומר, שאם נניח נוציא 1,000 שלמים

לשוק החופשי, ואילו השכירים יצטרכו לממש את זכותם מההקצאות הרגילות

שבשנים הבאות, שכיר כזה יקופח. אם אנחנו לא נעמוד במטלות כמו שצריך,

הוא יקופח לפי החוק, ויצטרך להמתין לזכותו לפעמים שנה, שנתיים או

שלוש.

הבנתי את ההסבר, אבל לא השתכנעתי. ואני

אסביר לך גם למה. לי נראה, שאם משאירים את

התאריך הקודם, ולא מאריכים כאילו ב-6 חודשים, זה מטיל את האחריות

עליכם. לעבוד יותר טוב ויותר מהר. אז בעצם אתה אומר לי, - טוב, אם

נספיק אז אנחנו רוצים את מרווח הזמן כדי להספיק, כדי שלא יהיו לנו

בעיות -. אני אומרת להפך - אם אנחנו מלחיצים אתכם קצת, זה מחייב אתכם

לעשות את זה יותר מהר, יותר יעיל -.

ג' נאור; לעניין ההלחצה יש דעות שונות. אין פה איזה

היגיון משכנע.

די שורר; הבעיה המרכזית שלנו זה, שהחלוקה נעשית

באמצעות ועדה ציבורית, באמצעות שופט. ואין

לנו הכלים. זאת אומרת, עם כל הלחץ, אין לנו הכלים לשלוט על זה מבחינת

סדר היום של השופט וכמה פעמים הוא מכנס...

אי זנדברג; זו בעיה אמיתית, כי חלק מהשאלות ששאלנו

בישיבה הקודמת וקיבלנו עליהן תשובות מניחות

את הדעת מבחינתנו...

נעמי, אני רוצה להעיר הערה איך אני

שוכנעתי גם מהאלמנטים האדמיניסטרטיביים.

רשמתי לך את זה, אבל בואי אני אסביר. ישנם הרבה מקרים, שאנשים רכשו

בהם מניה, ורכשו מספר ירוק בשוק החופשי, 80,000-70,000 דולר. וישנם

אנשים, שקיבלנו מספר ירוק, ביניהם נכים, לא נכים, שהם חשבו כל השנים

האלה, שהשווי שלהם הוא 80,000-70,000 דולר. יש לנו 70,000-80,000 דולר,

רוצה מחר לצאת לפנסיה? הוא מוכר את המספר הירוק, יש לו 70,000-80,000

דולר. יש משהו לא הגון, לא צודק במה שעשינו, כשהורדנו את מחיר המניה.

משרד האוצר בא ואמר, - הכסף לא מעניין אותי. נוריד. ניתן מספרים ירוקים

בלי כסף -. כשאתה נותן 2,000 רישיונות על סך הכול שוק של 9,500-8,000

בגלל המחיר המוזל, ערך המספר יורד. הוא יתאזן בעוד 3 שנים, אבל בינתיים

הוא יורד. 2,000 זה מבצע גדול. אף פעם לא נתנו 2,000. אתה אומר - לא

נתתי 3 שנים אחורנית -, אז מה! זה כאילו אתה אוכל 10 ביצים לארוחת

בוקר, משום שלא אכלת לפני 3 שבועות ביצים? זה לא מסתדר ככה. וזה 2,000,

שישנו את המחיר של המניה ברחוב. אין מה לדבר שהם ישנו את המחיר של

המניה ברחוב. וזה עוד פעם מכניס תנודה לא רצויה. בסך הכול, מה אנחנו

עושים? אנחנו נותנים למשרד 6 חודשים. יבוא המשרד אלינו, ואני רוצה

שהמשרד יבוא לוועדת הכלכלה כל 6 חודשים לדווח, וידווחו כמה חולקו,

לאיזה שנים. יכול להיות, שתבואו אלינו ותגידו לנו, - תשמעו, גמרנו את

ה-8 שנים. אנחנו עוברים עכשיו רק ל-6 שנים 7 שנים -. נקבל תמונה, נראה

בסוף בכל זאת ב-96', שגמרנו עם כל בעלי הזכויות, נעביר מה-2,000 לאלה

שלא בעלי זכויות. הרי זה בכל אופן דבר שניתן לשינוי, זה לא איזה חתונה

קתולית פה.

יש סתירה מוחלטת בין ההסבר הזה לבין המניע

שהוצג לוועדה. ואני הבנתי, שיש באמת תמימות

דעים בין המשרד לבין מוניות השכירים, שצריך לזרז את כל התהליך; והכוונה

היא כזאת, וזה נאמר גם הבוקר. אבל מצד שני אומרים, - זה עלול - והמילה

היא באמת "עלול", עלול להוריד את המחירים בצורה כזאת, שזה ייקח זמן,

וייעשה שיקול כלכלי לא להנהיג את זה מהר מדי.

היו"ר ג' פת; אני רוצה לומר לך, אנחנו מדברים בסופו של

דבר, עד זה שזה ייכנס. אנחנו היום ביוני.

אנחנו נעביר את זה עוד במושב הזה, החודש או בחודש הבא. עד שזה ייכנס

לפעולה, רבותיי, יהיה ספטמבר. אתה מתחיל את הפעולה האמיתית ב-96', הרי

את צריכה לתת לאנשים את הזמן להביא את כל הנתונים, לאסוף את המסמכים.

אחר כך תהיה טענה - לא נתת לי זמן -.

בוא נגיד, שממספר הטלפונים שאני מקבלת, אז

כבר הבקשות מוכנות.

היו"ר ג' פת; גם אני מקבל טלפונים. אחד מטלפן אליי, מאוד

מתנצל, ב-11:30 בלילה. הוא אומר, שהוא רק

עכשיו גמר את העבודה וכל זה. הוא אומר לי, - אתה שומר את הקבלות שלך של

ויזה? -. אני אומר, - מדוע אתה שואל אותי? -. הוא אומר, - אני לא שומר

את הקבלות שלי מהביטוח הלאומי, ממס ערך מוסך וממס הכנסה. מה, אני אשמור

8 שנים אחורנית?! אולי יש לי 6 חודשים -. אמרתי לו - תלך, תשיג אותן -.

- אין לי זמן -. והוא מספר שהוא כבר עובד 11 שנה, והוא מנוצל והכול.

פשוט להזיל דמעות. הוא לא יכול להשיג: - איך ללכת למס הכנסה? -. אמרתי

לו - יודיעו לכם איך ללכת למס הכנסה, איך ללכת לביטוח הלאומי, איך ללכת



למס ערך מוסף -. רבותיי, אם אתם לא גומרים לי את החוק הזה, אני מופצץ

בטלפונים בלי סוף. ובכן רבותיי, אני מציע שאנחנו נקבל את דעתו גם של

השר בעניין הזה, ונשנה את זה ל-97'. ואני מבקש שכתוצאה דווקא מהערה

שהעירה ח"כ נעמי חזו, אנחנו נקבל מכתב לוועדה על מועדים. ואנחנו קובעים

פה, שאנחנו נקבל כל 6 חודשים, דיווח מפורט- כמה ניתנו ל-13 שנה, כמה

ניתנו ל-12 שנה. הרי דיברנו על כך שתהיינה כמה ועדות.

נ' חזן; אתי, אני מבקשת הסתייגות בנושא הזה.

א' בנדלר; את רוצה להשאיר את המועד שנקבע, אחד ליולי

96'.

רבותיי, נעבור הלאה. הנושא השני הוא תנאי

הזכאות. זה בסעיף 4, סעיף קטן 3.

הפנו את תשומת לבי שוב-. אחד שצלצל אליי אמר

- מה קורה לגבי אדם, שיש לו רישיון היום?

שמחזיק במונית היום? האם גם הוא יהיה זכאי להטבה? -. במסגרת שיחה

שהייתה לי עם גדעון פת, הרעיון הוא בעצם לתת את ההטבה לאדם, שמשתמש בה

בפועל ונוהג בפועל. ואם יש למישהו מונית היום, לא נראה לי הגיוני, שהוא

יכול לנהוג על שתי מוניות, ובטח לא בו זמנית. לכן ביקשתי, שיהיה ברור

בהצעת החוק שאנחנו מביאים, שלא ייווצר מצב כזה, שבו אדם, שהיום יש לו

מונית ואמור לנהוג בה או להפעיל אותה, ייהנה מעוד הטבה. זה פשוט נראה

לי לא הגיוני. זה בעצם הרעיון.

אתי בנדלר הפנתה את תשומת לבי, לכך שיכולה להיות בעיה של מכירה של

מונית ברגע האחרון או משהו דומה לזה על מנת לעמוד בקריטריונים- כי

אנחנו עוסקים במי שמחזיק בפועל, להבדיל ממי שהחזיק בעבר. את העניין הזה

כדאי אולי להסביר. אני חשבתי על זה מאוחר. כדאי אולי אפילו לנקוב

בתאריך ספציפי.

א' בנדלר; כדי להקטין את האפשרות לעשות ספקולציות

בעניין הזה חשבנו על זה ביחד. מועד תחילת

החוק, כידוע, זה מועד פרסומו. ואני כבר שוחחתי עם משרד המשפטים, שהם

יפרסמו את זה מהר מאוד לאחר קבלת החוק.

היו"ר ג' פת; הנושא הזה הוא משני. הנושא העיקרי הוא מי

הוא בעל הזכויות. קבענו שבעל הזכויות זה

אדם, שעבד כשכיר בערך 8 שנים ויותר. וזה היה רעיון טוב.

אדם שלפני 6 שנים קנה מניה ב-70,000 דולר, ולפני 3 שנים מכר את המספר

הירוק, לא קיבל מאיתנו שום דבר. זו הייתה עסקה מסחרית שלו, והיום אין

לו מספר. אני חושב, שאנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד, שהוא מנוע מלהגיש

בקשה, אם הוא עובד כשכיר. אבל לא חל אותו דין לגבי מי שקיבל מספר ירוק

מהמדינה חינם אין כסף, ומכר את זה לפני 3 שנים, וקיבל 80,000-70,000

דולר, ועכשיו הוא מועמד חדש. זה לא בא בחשבון. קיבלת משהו מהמדינה

חינם, עשית מזה עסקה, הרווחת את החלק שלך, אין לך אותו מעמד כשכיר שהיה

לך מחוץ למערכת. באו אליי אנשים שאמרו, - אני קניתי, מה אכפת לך אם יש

לי 3-2 מספרים ירוקים! אני גם נהג, ואני גם עובד 13 שנה או 15 שנה,

עכשיו כולם מקבלים ב-30,000, גם אני אקבל ב-30,000 -. אני חושב שצריך

להיות ברור, שמי שיש לו מונית היום ושיש לו מספר ירוק היום רשום עליו,

הוא לא באותה קטגוריה.



החוק הזה לא נועד להעלות עוד 2,000 על הכבישים. החוק הזה נועד לגמור את

הלכלוך שיש לנו במצב. לרוב הנציגים שבאו אליי מטעם בעלי המוניות,

בדקתי, יש 4 מספרים ירוקים, 5 מספרים ירוקים, 2 מספרים ירוקים. ואתה

יודע היום, שעל 3 מספרים ירוקים אתה מקבל 2,500 דולר לחודש הביתה נקי.

כי איו שום דיווח על הדברים האלה. אתה יושב בבית, אתה לא צריך להיות

נהג שכיר. אם עוד הפעם נעודד את המספר השני ואת המספר השלישי, לא תיקנו

דבר. למה אני ביקשתי הורדת מחירים לגבי העניין הזה, שזה לא יהיה 55,000

דולר? מפני שהנהג השכיר, שמסר מספר ירוק במשך 8 שנים, שילם 8 שנים

משכנתה, לא קיבל דירה. הוא שכר ממישהו את המספר הירוק. אבל בעיקר כדי

לא לגרום למצב שעוד כמה אחרים ייכנסו לשטח. ב-30,000 יש סיכוי פחות,

שהם ייכנסו לשטח. ב-55,000 הם ייכנסו לשטח. למה אנחנו רוצים לסדר את זה

דרך הרשות לעסקים קטנים? כדי להקל עליו לשלם את זה, כדי שהוא לא יצטרך

ללכת לשוק הפרוע הזה של המכרים, שיבואו ויגידו לו, - אתה יודע, תרשום

על שמי 25%, ואני אשלם את הכסף, ונמשיך להתחלק -. את זה אנחנו לא רוצים

לעשות.

לכן אני חושב שההצעה הזו שבאה, שאומרת, - מי שעשה עסקה מחוץ למערכת,

עשה עסקה, והוא באמת נהג עם הזכויות כנהג שכיר, זכותו לעמוד בזה -. זה

מה שהציע מודי לפני 4-3 ישיבות. מי שהיה לו מספר מטעם המדינה ומכר אותו

בעסקה מסחרית לא יכול לחזור בחזרה למדינה לבקש, אלא שיתחלקו לא על בסיס

החוק הזה. אז הוא אדם חופשי לבקש. מי שיש לו היום מונית, לא נכנס

למסגרת ה-2,000. זה מה שהוצע היום.

נ' חזן; האמת, השפה סתומה. אני לא מבינה את הסעיף

הזה.

זה מה שרצינו לשנות, שיהיה כתוב כך, שמי שקנה ומכר מספר ירוק בשוק

החופשי לא קיבל מהמדינה שום דבר, ואיו לו היום מספר ירוק, ויש לו

התנאים של זה, הוא זכאי לעמוד. מי שקיבל מספר מהמדינה חינם אין כסף

ומכר אותו, והיום הוא מסכן אין לו מספר ירוק, אז הוא לא נכנס לאותה

קטגוריה, משום שהמדינה לא מנפיקה תגים, שאחר כך נמכרים בשוק, ואחר כך

מבקשים עוד פעם הנפקה. מי שיש לו היום מספר ירוק, ולא חשוב מאיזו סיבה,

אנחנו לא רוצים לתת לו עוד מספר ירוק במסגרת החוק הזה.

ג' נאור; אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שבהצעה

הכחולה הממשלתית, הנוסח היה ואני קורא

מסעיף 4 פסקה 3 להצעה הכחולה ז', שם נאמר שהוא לא היה הבעלים של רישיון

הפעלת מונית ולא היה רשום על שמו רישיון כאמור. לא הבחינו בין בעל

רישיון, שרכש אותו בשוק החופשי, ומי שקיבל באופן מקורי מאת הרשות. בכל

מקרה שהוא היה בעל רישיון הוא היה פסול מלהגיש בקשה בקטגוריה המבוארת.

עכשיו, אני רוצה להביא לתשומת לב הוועדה עוד דבר, בהוראת שעה קודמת, זה

היה הכלל, זאת אומרת, שאם אנחנו נתקן את זה היום, יתווספו אולי מאות

נהגים ואולי יותר, שהיו מנועים להגיש בהקצאות הקודמות, וכעת נפתחה להם

הדרך להגיש על פי השינוי היום.

אבל היום הם שכירים. אתה מדבר על נהגים

שעובדים בשטח כשכירים, שפעם קנו.

אני תיכף אכנס גם לנקודה הזו. אשתדל להיכנס

גם להיגיון. יש היגיון כזה ויש היגיון כזה.

השאלה היא מה עדיף.



בישיבה קודמת של ועדת הכלכלה היה פה עו"ד אריאל, שמשום מה דיבר בשם שר

התחבורה. אני לא רציתי לעצור אותו, מפני שמה שהוא ביקש, התיקון האחרון,

היה תיקון שהם ביקשו, וזה בדיוק אינטרס, כפי שאמר יו"ר הוועדה, של אותם

בעלי רישיונות, שמחזיקים 2 אפילו 3, ורוצים להתעשר בעוד רישיון אחד.

הוא ייצג את האינטרס הזה. עכשיו, אני יכול אולי להציע לוועדה הצעה קצת

הרי ההיגיון בלתת הקלות מסוימות ברישיון לשכירים, זה

מפני שיש להם זיקה למקצוע, הם עבדו כשכירים. המלה "שכירים" לא מדויקת

במקרה הזה, אבל הם עבדו על מונית של מישהו אחר. ואנחנו באנו ואמרנו,

ניתן להם את הפריבילגיה הזו, לקבל בעדיפות מסוימת את המונית. בסך הכול

העדיפות מתבטאת, נדמה לי, ב-15,000 דולר בין מי שקונה לפי ההקצאות

מ-97' בשוק החופשי, לבין השכירים, שיש להם שתי אגרות מודרגות.

היו"ר ג' פת; צדקה אתי, אנחנו עשינו את כל החוק הזה

כהוראת שעה בכדי לבוא לקראת השכירים.

ג' נאור; ההצעה שלנו מתבססת על הדבר הבא, אם אנחנו

באים ואומרים, שרוצים לתת את הפריבילגיה

הזו לאותם שכירים במרכאות, אז לפחות בתקופה, שהם היו שכירים, לא היו

בעלי מונית מכל סוג שהוא, לא בצורה מקומית של המפקח ולא בשוק החופשי.

היו"ר ג' פת; זה לא הסיפור שלי עם השר. מספרים על אחד

שהוא היה בפולניה, והייתה לו איזו חנות

קטנה של ספרים, תרגומים. ולמעלה היה כתוב שהוא מומחה בשקטפיר, לתרגם

ולשפר את שקספיר. אנחנו קובעים היום, זו הוראת שעה. מי שקיבל מהמדינה

חינם אין כסף ומכר את זה בכסף מלא, לא נכנס לתמונה. מי שקנה בכסף מלא

ומכר בכסף מלא, נכנס לתמונה. כי הוא יכול היה להכניס את הכסף במניות

סלקום. ומי שהיום יש לו רישיון לגבי ה-2,000 - לא באנו לפתור לו בעיה.

כי אם יש לו רישיון, אז מה? בגלל שני רישיונות לא ניתן לו את הזכות?

אבל לא ייתכן, שאנחנו היום, במו ידינו, נפרוץ פרץ לאוכלוסייה, שאני

ראיתי אותה, הם באו אליי. אני רוצה לומר שיש עוול כזה. אנחנו מדברים על

תחנות הדלק. מי בא לדבר בשם תחנות הדלק? ומי משתמש בנכים כשוט? זה

אנשים שיש להם 4 תחנות, 5 תחנות, שמוכרים 3 מיליון ליטר לחודש, 14

אגורות לליטר רווח. תעשי חשבון. והם הנציגים של המסכנים של עם ישראל.

הם הנציג של התחנה בערבה, שהיא כמעט ולא מוכרת. מי שיוצא מאילת ממלא

דלק, כי שם לא משלמים מס ערך מוסף. ומי שנוסע לאילת נוסע עם הטיפות

האחרונות, כי הוא קונה דלק ב-17% פחות באילת. אז מדברים בשמו, אבל מי

מדבר בשמו? גם פה מצאתי, אלה שיש להם 2 מספרים וראו כי טוב? למה שלא

יהיו 3 מספרים? באנו לפתור את הבעיה של אותו שכיר, שעובד 10-8 שנים ולא

מגיע למונית מספר ירוק. אז אני מבין מה שגם מוסכם על דעת השר, נשמע את

אתי. אתי התעמקה בכל סעיף של החוק.

א' בנדלר; בסך הכול רציתי להעיר הערה, שהנוסח שנמצא

עכשיו בין חברי הוועדה הוא בדיוק נוסח

שמביא, למיטב הבנתי, לידי ביטוי את העיקרון, שעליו דיברתי עכשיו, וזה

העיקרון שח"כ זנדברג הציע בישיבה הקודמת. כדי שלא תהיינה אי הבנות,

הייתי מבקשת שנקרא את הפסקה המתייחסת לנושא, כדי לוודא שאמנם קלענו,

המנסחים, לדעת המתכוונים. אני מדברת על סעיף 4.א.(3) ו-ו'(2). אני

מזכירה, שאנחנו מדברים על תנאי הסף של הזכאות במסגרת ההקצאה החד פעמית

ועל מה שצריך להתקיים בו. פסקה 3 "הוא אינו ולא היה בעלים של רישיון

להפעלת מונית". זה העיקרון. "הוראה זו לא תחול" מי מוצא מכלל זה? (א)



על מי שהיה בעלים של רישיון להפעלת מונית, שהמפקח על התעבורה הוציא על

שמו עקב העברת בעלות מאדם אחר" זאת אומרת, שהוא לא קיבל רישיון ישירות

מהמדינה, אלא שהוא רכש את זה בשוק החופשי. זאת אומרת, שאס הוא רכש את

זה בשוק החופשי זה לא מגביל אותו מלקבל כאן ''והוא אינו בעל רישיון

כאמור במועד תחילתו של סעיף זה;" זאת אומרת שיש פה שני תנאים מצטברים,

הוא יוכל להיות ביו אלה המקבלים רישיון במסגרת ההקצאה החד פעמית אם הוא

רכש את הרישיון שלו בשוק החופשי. ובלבד שהוא אינו בעל רישיון במועד

תחילת החוק.

ד' זנדברג; אני לא מבין את הספקולציות. אני יוצא

מנקודת הנחה, שברגע שאנחנו מאשרים את זה

היום, וזה מודפס ויוצא, כל אדם במדינת ישראל יודע שבעוד Xימים הכנסת

תאשר את החוק. הוא יוצא מנקודת הנחה כזאת, ובעוד X ימים נוספים הוא

צריך לענות על הקריטריון, שהוא הרישה של סעיף קטן אי.

א' בנדלר; אני מניחה שזה יהיה לכל המאוחר במהלך השבוע

הבא. אז יהיה תאריך תחילת החוק.

היו"ר ג' פת; מה הייעוץ המשפטי, האם אפשר לעשות את זה

אחד ליוני 95'ל הם באו אליי ואמרו לי,

מוכרים רישיונות, עכשיו, מתפטרים מרישיונות בכדי לעמוד בזה. בדקתי את

זה. לא דובים ולא יער. לא מוכרים, והמחיר לא ירד. אתה היום צריך לשלם

בין 85 ל-90. מה אתם אומרים: אחד בינואר 95' או 31 במרץ 95'ל

א' זנדברג; אני רוצה לאזן בין שני דברים. אחד, אני לא

רוצה את הספקולנטים. מצד שני, אני לא רוצה

להזיק לאדם, שמכר מסיבות טובות את הרישיון לפני חצי שנה, והנה פתאום

היום אנחנו באים ואומרים לו, - רגע, פגענו בזכותך -. צריכים לאזן בין

שני הדברים. אין לי דעה מגובשת לגבי השאר.

בוא נשאל שאלה, אם נאמר אחד במאי, אני בכוונה לוקח תאריך סמוך ככל

היותר להיום... בעצם הספקולנטים, אני מעריך, זה סתם תחושה, פועלים, ככל

שהדברים מתקדמים לפני האחד במאי העסק היה יותר תקוע, יותר איטי. אולי

כדאי למצוא איזשהו תאריך...

לכן אני אומר, אני רוצה להגיד לכם, 31 במרץ

פעם זה היה מועד טוב. אני לא אוהב את ה-1

במאי. את האחד באפריל אני גם לא אוהב, זה שקרים. אני אגיד לך למה אני

לא אוהב את האחד במאי. אני חושב שב-31 במרץ, באמת לא הייתה המודעות

לחוק כל כך. באחד במאי כבר יש מודעות.

"והוא לא היה בעל רישיון כאמור

ב-31 במרץ 95' ואילך".

ר' אולניק; אני רק רציתי לשאול, כתוב כאן, זה ברור שזה

גם במועד תחילת הסעיף וגם במועד הקודם, כי

הרישה של 4 (א) אומר "במועד הקובע", שהוא מועד הגשת הבקשות. המילים

"במועד תחילתו", כשרוצים לקבוע תאריך, לא מסתדרות עם העובדה, שצריך

לקיים את זה גם במועד הקודם.

לא, אני כתבתי "והוא לא היה בעל רישיון

כאמור ב-31 במרץ 95' ואילך".

ר' אולניק; פה היה כתוב "במועד תחילתו של סעיף זה"

א' זנדברג; לא, הוא גס לא הבעלים היום. זאת אומרת, הוא

צריך להיות לא בעלים היום ולא בעלים בשלושת

החודשים שקדמו, משהו כזה.

נ' חזן; יש לי שאלה עובדתית. אתם יודעים אם הייתה

הבהרה, כמה העברות בעלות היו בחודשים

האחרונים, שהתעניינו בסעיף הזה? אני שואלת אם יש איזה קפיצה או משהו.

לא, לא הייתה קפיצה.

היו"ר ג' פת; הם באים ומספרים שאנשים מוכרים. זה לא

נכון.

זאת אומרת, שאם אנחנו קובעים ל-31 במרץ זה

סביר?

א' זנדברג; אז תיאורטית אנחנו יכולים לפגוע בזכות של

100 איש, 150 איש, אולי.

היו"ר ג' פת; גם כן לא, אלה אנשים שבמילא היו מוכרים.

ר' אולניק; אני רק רציתי לשאול, אני מקווה שזה בסדר,

אם הם לא מתעניינים בשאלה, אפשר היה לראות

את התנאי הזה בצורה יותר חריפה ופחות חריפה, אפשר היה להגיד, רוצים לתת

רישיון למי שאיו לו ושלא היה לו אף פעם ולהקצין. כך זה היה כתוב בהתחלה

בהצעת החוק. עכשיו, כפי שאמר היו"ר, בעצם מתעניינים רק בשאלה מי עשה

רווחים. זאת אומרת, ראשית, המדינה נותנת לך פעם אחת; ושתיים, רוצים

למנוע את הפעולה של עשיית רווח כתוצאה מקנייה בזול ומכירה ביוקר. למה

אני צריכה להתעניין בשאלה מתי הוא מכר, אם אני מניחה, שאם הוא קנה

ממישהו ומכר, זה לא עסקה?

א' זנדגרג; אני לא רוצה לתת למישהו שנוהג היום. זו

הנקודה. אם היה בעבר, הלך, נגמר, לא

מענייני. עכשיו, בשביל למנוע איזשהו מצב, שמהיום אנשים יתפטרו מהרישיון

שלהם רק כדי להרוויח משהו הרבה יותר זול, נאמר, אני רוצה לשריין

ולהקפיא את המצב. עכשיו, הוויכוח בינינו או הדיון הוא בעצם מתי הרגע,

שבו אנחנו מתחילים את המצב, נוכח העובדה, שאנחנו חוששים מכך שבזמן

האחרון אולי הייתה התעוררות.

היו"ר ג' פת; אם היה באמת קורה מה שמספרים, שמוכרים, אז

הייתי הולך אפילו לתאריך יותר מאוחר. אני

לא חייב לשרת את הספקולנטים. אבל מתברר, שזה לא כך. יכול להיות שמכאן

ואילך, כשהם ידעו שהחוק הולך לעבור, כמו שמודי אומר, אז הם יתחילו "טו

אן לואוד" את המספרים שלהם. למה לתת להם את זה? מודי אומר דבר נכון,



הוא יעביר עכשיו את זה לאישה שלו, והוא נקי. לאישה יש מספר. אנחנו לא

רוצים לעודד את הדברים האלה. תראו, החוק הזה באמת מרחיק את כל הסחר

מכר, שהיה בעבר בענף.

א' בנדלר; השאלה היא אם לאור הנתונים שהוצבו, שלא

הייתה לאחרונה שום עלייה במכירה או בהעברת

בעלות הרישיונות יש צורך באמת ללכת ל-31 במרץ. אם נעשה כך, עלולים באמת

להיפגע אנשים, שעשו את זה בתום לב.

היו"ר ג' פת; רגע אחד, מה זה "בתום לב"? תום לב אין פה

כל כך. אם אדם מכר בתום לב, אז הוא לא בא

לבקש מספר אחר. אם הוא מכר שלא בתום לב, אז אנחנו לא צריכים לשרת אותו.

רבותיי, וכמה אנחנו הולכים אחורנית? למה אני אומר לא ללכת אחורנית שנה?

אנחנו הולכים עכשיו אחורנית חודש ימים, חודשיים. אני חושב, שהפתרון הוא

זה.

ג' נאור; אני דיברתי על השר. מקובל עליו כל עוד

התאריך יהיה כזה, שימנע באמת ספקולציות.

היו"ר ג' פת; אז עכשיו אנחנו מאשרים את 31 במרץ. רבותיי,

החוק מוכן לקריאה שנייה ושלישית. נעמי,

השכירים מאושרים, בייחוד אלה ששילמו את ה-800-700 דולר לחודש, דמי

שימוש במספרים הירוקים. עכשיו, אלה שלא מאושרים לא יושבים על ההגה.

אני מסכם. החוק עובר לידי הכבוד של אתי. אתי תכין אותו ודאי לשבוע הבא.

אנחנו נבקש; ואני אבקש, שגם אתם תבקשו, שהדבר יעלה מהר ככל האפשר.

בהחלט לא כדאי להשאיר אי ודאות; ואני מקווה שעד סוף החודש זה יהיה

לנו.

א' בנדלר; לחוק יש ההסתייגויות של ח"כ חזן לגבי

התאריך, ואנחנו נשנה את זה.

היו"ר ג' פת; יש עוד הסתייגות של ח"כ גור, שאני מאוד

מתנגד לה, מכיוון שאני מכיר את הדברים

האלה. אנחנו נקבל עכשיו אישורים על נהגים של 8 שנים ו-18 שנה. האישורים

יבואו מנהריה ומקריית מלאכי, אבל יעידו על כך, ש-18 שנה הוא עבד בריגה,

ו-17 שנה הוא עבד בלנינגרד ועכשיו הוא עובד בסנט פטרסבורג. אנחנו לא

יכולים לעשות את זה, ולא יכולים לעשות את זה לגבי ציבור מסוים.

א' בנדלר; יש גם ההסתייגויות של ח"כ זנדברג...

היו"ר ג' פת; רבותיי, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00