הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקוכ מס' 208

מישיבת ועדת הככככה

ירם רביעי, י"ג באדר ב' התשנ"ה (15 במרץ 1995) ,שעה 00;09

חברי הוועדה: ג' פת - היו"ר

נ י וזזך

ש' וקס - מנכ"ל משרד התקשורת

אי מנצורי - סמנכ"ל רשות הדואר

א' שוורצשטיין - משרד האוצר

מ' אהלי - משרד התקשורת

ע' וייס - מנהל אגף כלכלה, משרד התקשורת

ת' אילן - מנהל תתום כלכלה, רשות הדואר

ה' בר-מג - רשות הדואר

א' שטרנבך - רשות הדואר

פ' שר - ישות הדואר

ע' לירם - מנהכת סניף המועצה הישראלית

לצרכנות

א' נודי - המכון הישראלי לדימוקרטיה

ל' ורון

א' בנדכר

ת' צנעני

1) תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירות הרשות כפי.

סעיף 37(א) כתוק), התשנ"ה-1995.

2) תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון ),

התשנ"ה-1995.

3) תקנות רשות הדואר (הפיקות עכ פעוכותיה שכ הרשות,

התשנ"ה-5 199.



תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירות הרשות לפי

סעיף 37(א) לחוק . התשנ"ה-1995

תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי)

(תיקון). התשנ"ה -1995

היו"ר ג' פת;

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו מונחות תקנות רשות

הדואר. נתחיל בתקנות רשות הדואר תשלומים בעד שירות הרשות כפי סעיף

37(א) כחוק) התשנ"ה-1995.

סמנכ"ל רשות הדואר נמצא כאן , הוא ראש אגף כלכלה וכספים שם, ואני

מציע שהוא יציג נושא זה.

א' מנצורי;

אנו מבקשים עליית תעריפים ממוצעת של %8. העליה הקודמת היתה

בספטמבר 1994. בדרך-כלל, אנו מעלים את התעריפים על בסיס נוסחה,

שקובעת שהתעריפים שלנו עקב הוצאות חיצוניות שכא קשורות, ככומר

הוצאות בתשומות שכ הרשות, שהן כא בשליטת הרשות, ועליות שכר חיצוניות

שנקבעות בחוץ, מדד או שינוי שער חכיפין , וזאת תוך ספיגת חכק

מהתייקרות עקב התייעכות. הנוסחה הזו נבדקת ע"י משרד התקשורת ומשרד

האוצר, ו על בסיס זה מובא לכאן השינוי המבוקש. הש י נ ו י המב ו קש שכ .87

הוא כאחר שהנוסחה הכוללת נותנת עליה בסדר גודל של כ-10%, כלומר 9.7%

מאז העליה הקודמת. ברצוני לנצל את ההזדמנות ולומר, שכמעשה, פרט

כהתייעכות שאנו בין%10 או %9.7 כ-8%, ישנה התייעכות נוספת במערכת

וספיגת הוצאות נוספת, עקב הוצאות שיש מטבע הדברים בככ אירגון : עליות

בדרגה, שכר, ודברים שהם כא באים בחשבון בהתייעלות בנוסחה הזו. מאחר

ובסך הככ תקציב הרשות והוצאותיה בנויים עכ הכנסותיה, אנו מצכיחים

כאזן את התקציב כמעט מדי שנה, ואני מקווה שכך יהיה גם השנה, עקב

גידול בכמויות הדואר שאנו מעבירים עם אותו כוח אדם, ועקב מיכון

מוגבר, שכמעשה מיעל לנו את העבודה. כמעשה, זה חכק מההתייעלות שאנו

סופגים.

ברצוני להדגיש, שהשנה, כמו בשנה קודמת, היתר. עליית שכר ניכרת

כעובדי הרשות, עקב הסכמים בין המדינה כבין ההסתדרות. ההסכם שכ 1996-

1993 נתן תוספות שכר גבוהות מאד, ואת ככ התוספת הזו כא היתה לנו

ברירה אלא לספוג. הועדה הנכבדה יודעת, שקכטנו בשנה שעברה וגם השנה כ-

700 מחלקי דואר, ששכרם הוא כשכר עובדי הרשות כרגע במקום מחלקים.

התוספת הזו כוכה נספגה בתקציב הרשות, כך שבסך הכל, אם עליית תעריפים

זו תאושר וקצב הגידול בכמויות הדואר שקיים יישמר, אני מקווה שאנו

נוכל להיות מאוזנים בסוף השנה ונוכל לממן הם את הפיתוח והם את

ההוצאות השוטפות שכנו מההכנסות שאנו מקבכים.

האם הגידול בעלויות הוא בעיקר שכר?

חלקו - שכר, וחלקו - מדד.

נ' חזן ;

מהו הרווח בחצי השנה האחרונה?

אנו פהות או יותר מאוזנים, אנו יוצאים בתחילת השנה בתקציב מאוזן .

אנו מתכננים שההוצאות תהיינה מכוסות ע"י ההכנסות ושומרים באופן קפדני

מחודש לחודש על כך. הבאנו בחשבון , שעליית תעריפים תהיה בתקופה הזו.

למעשה, כיוונו, שגם תהיה עליית תעריפים בחודש פברואר ולא בחודש מרץ,

כך שהעליה נדחתה בחודש אחד.

במקרים רבים, שער החליפין ירד.

המשקל של הוצאות מטבע חוץ אצלנו הוא כ-5%. אם שער החליפין לא

עלה, אז סך הכל זה מקזז את העליה של יתר הדברים. כלומר, אם שער

החליפין לכאורה היה עולה, אזי העליה היתה צריכה להיות יותר גדולה.

בכמה עלה המדד בתקופה הזו?

8.6%.

מצד אחד, אני מבינה שזה סביר. מצד שני, כואב לי מאד, שבחודש

האחרון העלו גם את מחירי התחבורה הציבורית וגם עומדים להעלות את

מחירי הדואר. לגבי האזרח הממוצע, ההעלאות בשירותים הבסיסיים מכבידות

בצורה ניכרת מאד. אני מכבדת מאד את נסיונות היעול של רשות הדואר.

הבנתי, שאחת המטרות היא יעול, וזה יתבטא גם במחירים לצרכן . אינני

אומרת, שלא אסכים, אך ברצוני להבין כיצד אנו יכולים למנוע את ההעלאות

התקופתיות האלה, שאכן משנות במידה ניכרת את ההוצאות הממוצעות של

האזרח.

אינני חושב, שיש דין אחד לגבי תחבורה ודואר. הוצאות הדואר של

האזרח הממוצע הן שוליות מאד, והוצאות התחבורה שלו אינן שוליות.

זה יכביד יותר על הפוליטיקאים, כי זה יעלה את העלויות של

הפריימריס. - זה לא כואב לי.

אינני חושב, שאנו נמנע מלאשר זאח, אך הייתי מציע שבעתיד תהיו עם

קצת יותר עפרון חד לגבי המכתבים שעולים כאן ב-11%.

כל השנים השתדלנו שהמכתב יעלה פחות. משנת 1990 אנו כל הזמן

העלינו בפחות מהעליה הממוצעת, כי הלכנו לפי מדרגה של חמש אגורות, שכן

יש לנו גם בציה שהסכום צריך להיות עגול במכירה. הגענו למצב, שבמכתב

הרגיל, זה מתחיל כהעיק עלינו, והעלות היא הרבה יותר גבוהה ממה שאנו

rrr-m \A -!.--in mviד r-t

אפילו מבקשים

השירות הבולאי - לגבי הכנת החומר הבולאי , אריזתו וניהול חשבון

נאמר: 4.40 ש"ח. איך זה נושא כל כך מיוחד, אך לעיתים אתה משלם עבור

הבול והמעטפה פחות ממה שאתה משלם עבור ה.handling-

הhandling-כבד מאד.

לא במקרה שלי, כי אני קונה סטים של שלושה. אני אספן זה עשרות

שנים, ואני קרנה 3 מעטפות עבור שלושת בניי. אני מבין את הבעיה.

העלות של מי שמנוי על מעטפה אתת לא מכסה. לגבי שתי מעטפות, זה

ככה ככה. הטיפול הוא עדין מאד וכמעט אישי, שכן עוטפים זאת, הבול צריך

להיות מודבק במקום הנכון , החותמת צריכה להיות במקום והמעטפה צריכה

להיות מטיב מעולה, כי זהו נושא אספני.

אנו פוסלים, בעקרון , ששירות ציבורי כלשהו יעלה בשיעורים הדומים

לעליות האינדקס.

האינדקס הרלוונטי להם הוא יותר גבוה.

אבל, למכתב בתוך הארץ העליה היא של 11.1%, כאשר זהו השירות העממי

והיותר המוני. כל יתר השירותים של רשות הדואר עולים בפחות מהאינדקס,

כי להם יש תתרות. מי שנפגע כאן הוא הצרכן . זה גם גורם לסיחרור

אינפלציוני.

בכל השירותים האחרים גם אין תחרות, לפחות לא רשמית. בתחרות הם

עולים בסדרי גודל יותר גבוהים.

בכל אופן, אנו חושבים, כפי שחברת-הכנסת ציינה, שהמכתב בתוך הארק

או בתוך העיר עלה בספטמבר ועתה זה עולה ב-11.1%, שזה למעשה מעל

האינדקס.

ספי ששמענו, אם היינו רוצים להעלות זאת, ננית, ב-7.3%, זה היה

מגיע למחיר של 37 אגורות, ואין אפילו אגורות לתת עודף. זה סתם היה

מפריע. כפי שאמרת קידם, צריך ללכת לעיגול.

נניח, שתעלו זאת למחיר של 95 אגורות. אם מישהו קונה את הבולים,

זה יוצא לי, בכל זאת, יותר בזול

בפעם הקודמת, מחיר הבול היה 85 אגורות, והיינו אמורים להעלותו כ-

92 אגורות אך העלינו אותו כ-90 אגורות. בפעם הקודמת כזו היה צריך

להעלות את המחיר כ-87 אגורות, והעלינו זאת כ-85 אגורות. משנת 1990,

אנו כל הזמו העלינו במדרגות בשיעור ממוצע יותר נמוך מאשר ככ התעריפים

של הרשות.

אין שום ברירה. כשאתה קופץ במדרגות שכ 5 אגורות ככ פעם, במדרגה

אתת כלשהי אתה צריך להתיישר. זה כמו שאתה, יושב-הראש, אמרת. זה מה

שקרה במחזור הזה. אני מניח, שבמחזורים הבאים זה ימשיך כעכות בקפיצות

שכ 5 אגורות וזה יהיה הרבה מתחת כמדד - זה עיגוכ ככפי מטה.

האם בפעם הבאה תעכו זאת כ-1.10 ש"ת?

לא. אם ננית בפעם הבאה יצטרכו כהעכות בממוצע של 7% וזה יהיה 1.07

1.05 ש"ת.

זה סיחרור אינפכציוני, כי זה מתחיכ מתחבורה ציבורית, שתברת-הכנסת

חזך ציינה אותה, וזה ממשיך בשירות עממי שכ בוכים.

אין כנו ברירה. אני מנית, שמשרד התקשורת ורשות הדואר - ונסיוננו

עם המערכות הככו הוא טוב - ודאי שקכו את ככ הדברים, ואנו מאשרים את

התקנות

למען הפרוטוקול, יש כומר שמה שמאושר זה גם תקנות רשות הדואר

(תשכומים בעד שירותי הרשות כפי סעיף 37(א) כתוק), התשנ"ה-1995 וגם

תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון ), התשנ"ה- 1995.

סעיף התחיכה יהיה יום שישי, כי מתר זה כא יום עבודה ואי אפשר

לבצע זאת.

אני מבינה, שאין ברירה וצריך כהעכות את המחיר. אינני מבינה מדוע

אין התראה ככשהי כציבור, שהדבר עומד כקרות. התראה שכ יום אחד איננה

התראה, במיוחד כשמדובר בפורים.

קיבלנו את הצעתך, וזה יתחיל מיום ראשון .

ברצוני ????????????????????????????

?



והמועצה לצרכנות יודעת זאת היטב, מהפריטים הבולאיים העממיים נמכרים

ללא עריך. אפשר כקנות היום במתיר הקודם וכשכות זאת בשבוע הבא, ואין

עריך ומתיר לזה. אם אנו נדחה זאת עד אין קץ, הדבר עלול להביא

לספסרות, והיו דברים מעולם.

חברת-הכנסת נעמי תזן לא מציעה כדתות זאת עד אין קץ. אני מציע,

שנלך כפי החשיבה שדיברנו בה עד עתה. נלך לתאריך עגול - ה-20 בתודש.

זה יגרום לספסרות, וזה גם שימת מיכשוכ כפני פקידי דואר.

הקפדנו תמיד להעלות את המתירים הללו ללא התראה כלשהי. מעבר להיבט

הציבורי שכ הספסרות, אנו מעמידים את הפקידים שכנו במבתן , שהנסיון

מראה שהם כא תמיד עומדים בו. אנו עכוכים לגרום מהם כקנות כעצמם בוכים

בכמויות גדולות ולאחר מכן להחזירם כמתזור, וכא היינו רוצים כהעמידם

במבתן הזה.

אני מרגיש אי נוחות מסויימת. הניירת הגיעה אלינו ב-23 כחודש

פברואר, ואם היינו ממהרים היינו יכוכים כעשות זאת מוקדם יותר. אם כך,

זה יהיה יום ראשון שזה ה-19 לחודש.

היה כנו דיון בענין פרטיסי הטככרט ומסירתם באמצעות השירות הבוכאי

לאספנות. ביקשנו, שתהיה ביקורת עכ טכסט הטככרט. חשבתי, שזה היה טעם

כא טוב, שעשו כרטיס בו תמונת כתיצת הידיים שכ מכך ממדינה זרה, וודאי

שלא שאלו אותו וכא את ראש הממשכה. זה היה טלכרט יפה. על בול ישנם

דיונים ככא סוף. אינני רוצה דיונים ככא סוף. אם הדבר הזה יכוכ

כהיפתר, והשירות הבוכאי מוכן כתת את השירות הזה, אין מניעה - נכון?

אני מציע, שענין הטככרט כאספנים ייעשה באמצעות השירות הבוכאי. אני

מבקש, שתבואו עם משהו, שתהיה ביקורת עכ כך.

זה ענין שכ תברת "בזק", והשירות הבוכאי משמש כאן רק כסוכן.

אני יודע. התבקשנו כאשר שהשירות הבוכאי יעשה זאת - את שירות

האספנות. אני מבקש מכם, שנעשה זאת מהר עד השבוע הבא. תנו לנו פורמולה

כלשהי, שתהיה ביקורת ציבורית מסוימת לגבי הטכסט של תמונות הטלכרט.

וזאת, כדי שכא יום אתד תהיינה תמונות שיבואו בצעקה וישאכו: "מדוע זה

וכא אתר?". מנתם אהכי, בואו אכינו בשבוע הבא עם זה, ככ הדיון יהיה

תמש דקות ואנו נאשר זאת.

בסדר.

כפני 3-2 שבועות היה דיון בנושא הטכפונים בבתי מכון ובמקומות

ציבוריים. אני מוכרתה להודות, שמאז תשבתי על הענין הזה ורציתי כשאוכ

מתי נחדש את הדיון . כי אנו אתה בעונת התיירות ואני מרגישה רע בנושא



זה.

אנו כיוונו לדעת גדולים. הבוקר שוחחתי על כך עם מנכ"ל משרד

התקשורת, והוא יבוא בדברים גם עם נשיא התאתדות בתי המלון . ישנה הבנה,

שאנו לא רוצים למנוע מהטלפונים הפרטיים. אנו רוצים, שהציבור יידע,

שכשאשר הוא משתמש בטלפונים האלה העלות היא כך וכך לחצי דקה, בעוד

שעטות השימוש הטלפונים של השירות הממלכתי היא תצי שקל. הנושא עדין

מאד ויש גם ענין של משתק עם ה ,timer-שלזה צריכה המשטרה להכנס בשלב

מסויים. אני עדיין עומד על כך, ודיברתי גם עם מר וקס, שאנו לא יכולים

"יש לך כאן טלפון אתד שיש אפשרות סבירה שאתה

יוצא די מרומה, אך אתה משלם הרבה מאד כסף גם אם אינך מרומה. אתה משלם

שקל עבור שיתה, שב"בזק" אתה משלם עליה תצי שקל". אני עדיין עומד על

כך, שליד כל מכשיר טלכרט יהיה מכשיר אגורות, מכשיר מטבעות. תייר בא

לארץ ורוצה לטלפן משדה התעופה למשפתתו ולהפחידה שהוא מגיע. לשם שיחה

טלפונית אתת, עליו לקנות טלכרט במתיר של לפתות 10 ש"ח. אנו מטפלים

בזה.

ברמה תיאורטית לגמרי, ואינני רוצה להכנס לדיון ארוך מדי, זוהי

בדיוק הדגמה של מימוש זכות הבתירה. יהיו שני מתקנים, אתד עם מטבעות

ואחד עם טלכרט, וכל אחד יוכל לבחור לעצמו ולא תהיינה טענות לאיש. זה

נהדר.

רבותי, אנו מאשרים את הנושא הזה.



תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של

הרשות), התשנ"ה-1995

הנושא הבא עכ סדר היום הוא: תקנות רשות הדואר (הפיקוח על

פעולותיה של הרשות), התשנ"ה-1995.

בשנת 1987 הקימו את רשות הדואר. במסגרת המשרד, יש כנו גוף ככשהו

שמפקח על פעיכויות רשות הדואר. כהפתעתי, מאז 1987 וצד היום הזה כא

היו תקנות פיקות, ככומר זה כא היה מעוגן בתקנות ובתקיקת משנה כביצוע

הפיקות. התכטתי, שצריך כמסד גם נושא זה. ישבנו עם רשות הדואר, וזה עכ

דעת רשות הדואר, וזה נותן כנו, כמשרד, את הגושפנקא התוקי ת כבצע את מה

שאנו מבצעים בפועכ. זה מתייב את הרשות כעשות כמה פעיכויות. כמשכ, אתד

הדברים שדרשנו הוא תכנית רב-שנתית כפיתות רשות הדואר כתמש שנים, כדי

שנדע כאן היא הוככת ומתקדמת, וכא תכנית משנה כשנה. אנו נותנים

גושפנקא תוקית כמה שאנו מבצעים, שאוכי בדין אך כא בדיוק בצדק, ואנו

רוצים שזה יהיה גם בצדק. כמו ככ גוף שנותן שירות כמעט במונופוכ צריך

שיהיה עכיו פיקות שכ הגורם. זו מטרת התקנות האכה. זה מתואם עם הרשות

וזה עכ דעתנו, וזה הוגש כוועדה כאישור.

עברתי עכ התקנות, ויש כי בקשה כשנות מכה אתת. בסעיף 7(א), בעמוד

3, בתקנות אכה, נאמר: "המפקת רשאי כהודיע בכתב...", ואני תושב שצריך

כומר: "המפקת יודיע בכתב". זה כא ענין שכ הרשאה.

"רשאי" זה במובן סמכות, אך אפשר כהוריד זאת.

אפשר כהוריד זאת.

אם הוא מוצא כיקויים או פגמים, זה כבר כא בסמכותו אם כן כהודיע

או כא כהודיע. הוא תייב כהודיע.

שאכתי פעם את היועץ המשפטי שלי: האם "רשאי" בכשון החוק זה מכשון

"חייב" או מכשון "רשאי"?

בדרך כככ, זה מכשון "מוסמך".

כי הסבירו, ש"רשאי" זו- "חייב".

אני מקבל את הניסוח: "המפקח יודיע".

האם אנו חייבים כקרוא את התקנות?

אוכי כדאי, שאת עיקרי התקנות יציג מר אהכי.

כעקרון, ישנם כאן שני גופי פיקות, שבאים כידי ביטוי: מצד אתד,

ישנו השר עצמו, והוא סמכות-עכ בפיקות. כמעשה, הוא רשאי כקבכ ככ ידיעה

וככ פרט שהוא מבקש מהרשות, כי יש כו גם סמכות יתר בתוך החוק עצמו ,

כמשכ פיזור המועצה אם המועצה כא מתפקדת וכו'. כאתר מכן , יש את המפקת,

שהוא מי שמונה כצורך זה ע"י השר, סאן ישנה רשימה שכ נושאי הפיקות,

בסעיף 3(ב): הוא ברדק האם הרשות מקיימת את ככ ההוראות, שבאות כידי

ביטוי בתקיקות ובאמנות. הוא בודק מהם השירותים שהיא נותנת, הדרכים

בהן היא נותנת אותם והאם המתקנים שכ הרשות, ננית, מכונת המיון הגדוכה

והמפוארת שישנה, אכן מתפקדים, וזה כא פיל כבן . זו סתם דוגמא בדרך שכ

הגזמה, אך זה כגבי בדיקת המושג "רמת התתזוקה". כדי שכא יהיו ספקות,

יש כו סמכות כניסה, וצריך כהגדיר זאת בצורה מפורשת, אם כי זה כא 24

שעות ביממה אכא בצורה סבירה. ישנה כאן רשימת דו"תות, עכ מנת שהמפקת

כא יהיה אדם שרק מגבב כעצמו ניירת. זה רק אותם דברים סבירים, שיש

צורך כפיקות כקבכ אותם. ישנה גם טכניקה כיצד זה צריך כהיות. הוא יכוכ

כהורות עכ כך, כדי שזה יהיה קריא ומסודר, וכא משורבט עכ סמך קפריזה

שכ פקיד.

יושב-הראש הזכיר את תקנה 7, שאומרת מה צריך כעשות המפקת. המפקח

בעצמו היא כא אדם שנותן הוראות כציבור. הוא יושב רק בתפקיד שכ פיקות.

האדם, שנותן את הסמכות, הוא השר. כלומר, הוא מדוות כשר, וזה מקור

סמכותו, והשר הוא זה שמורה כרשות מה כעשות, אם הוא מוצא פגמים.

תקנה 8 באה לידי ביטוי, כאשר יש, כמשכ, ב''בזק" שיברון. במכים

אהרות, אם ישנה שביתה גדוכה וצריכים כהיות מעודכנים, הוא הזרוע

הארוכה שכ המשרד.

אם מכונת המיון המרכזית משתתקת, יש בזה שיבוש אמיתי שכ ככ

תהכיכי הדואר במדינת ישראכ. זוהי תקכה מג'ורית, שאנו רוצים, כמפקתים,

כדעת-

-אם זה קורה.

בפרק גי, בתקנות, מדגישים את תובת הדיוות.

בתקנה 11, בתקנות, מדגישים שאומנם יש כו גישה כמאגרי מידע, אך כא

כאותם מאגרים, שעכ פי דין אין גישה אכיהם, וזאת כדי שזה כא יתפרש

כסמכות רחבה יותר.

בתוספת מופיעה רשימת הדו"תות כסוגיהם. יש דו"תות כגבי הפעוכות.

יש דו"תות ביקורת, שאותם מגישים כמועצה וכמבקר המדינה. גם המפקת יקבכ

אותם חלק ב' בתוספת מדבר על דו"חות איכות ויש כאן סוגי דוח"ת



שמהם ערכה האם רמת השירות. נאותה. כפי שהזכיר קודם המנכ"ל, בסעיף 5,

נאמר מה מצפים כראות בתכנית פיתות רב-שנתית, תמש-שנתית. כמעשה, זה בא

מדי שנה, כך שתמיד ישנה תכנית חמש-שנתי ת,

זו כא תכנית תומש, אכא תכנית חומש מתעדכנת.

היא מתעדכנת מדי שנה.

ככ הזמן ישני תכניות כתמש השנים הבאות.

כמובן, שישנה גם תכנית עבודה שנתית. אכה, בערך, הדברים הבאים

כידי ביטוי כאן .

התקנות מאושרות.

כיצד זה שונה מהפיקות עכ "בזק"?

זה מאד דומה.

זה שונה בסוגי הדו"חות.

ז והי פעיכות אתרת.

הרשות הסתייגה כמשכ. היא עדיין כא בנויה, ברגע זה, כדו"תות תמש-

שנתיים. אפשר כראות כאן , שאת הדו"ת התמש-שנתי היא כא מגישה מהשנה,

אכא התכ משנת 1995. תקנות אכה מביאות אותה כידי התמודדות עם הנושא

הזה.

ישנם דו"תות, שנבדקים בכאו הכי ברמות שונות במערכת: המועצה,

ומבקר מדינה. בככ זאת, המפקח יכוכ כבדוק זאת במקביכ.

בעקרון , אני תושב שזה דומה, ואי אפשר כומר את המכה "זהה" כי סוג

הפעיכות אתר.

מדוע זה כא נעשה קודם?

מנחם אהכי הוא ההסטוריון . היו גם חיכוקי דעות עם רשות הדואר.

התקנות היו מוכנות, וזה עבר כמה וכמה. גלגוכים, עד שצריך היה יום אחד

להחליט .על כך.

יש רק הסבר סטטוטורי אוזד. בחוק המקורי לא היתה סמכות פיקוח

פורמלית, וזה תוקן, נדמה כי, מאותר יותר ב-1991.

ברצוני לשאול שאכה, שיתכן שהתשובה כה חסרת משמעות. בתקנות,

שהועברו כוועדה ב-17 באוקטובר 1993 וכאתר מכן התבקשה הוועדה כתסירן

מסדר יומה, נכלכר בין הדו"חות, שהיו אמורים להיות מוצעים, דו"תות

בדבר פעיכות המועצה. סעיף זה הושמט מהתקנות שעומדות היום עכ סדר-

היום.

זה כך, כי זו הזהות עם "בזק".

זו מועצה ציבורית, שכא דומה כדירקטוריון . היא כא נתונה כפיקוח שכ

המפקת. היא נתונה כביקורת שכ השרה. ככן , אינני צריך את המפקת - ואני

הורדתי את זה - שיפקח עכ פעיכות המועצה. בשביכ מה מינו את יושב-ראש

הדירקטוריון? הוא צריך כתת דין וחשבון כשרי האוצר והתקשורת עכ פע:יכות

המועצה. אם מתר בבוקר רשות הדואר הולכת ומתמוטטת מבתינה כספית, הוא

צריך כתת דין וחשבון . פעיכות המועצה כא מבוקרת ע"י המפקת, גם כא

בדירקטוריון של "בזק".

המשרד עצמו יושב במועצה.

התקנות מאושרות.

אני נועכ את ישיבת הוועדה.

תודה ככוכם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:55.