הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1994). שעה 11:00

ג' פת - היו"ר

שי אביטל

עי דראושה

י י ונונו

די מנע

צ' אברמוביץ - יו"ר ארגון בעלי המוניות

אי פריד - ארגון בעלי המוניות

לי זנדברג - "

י י כהן

עי שפירא - עו"ד ועד נהגים שכירים

אי בן עמי ישראל - ועד נהגים שכירים

ד' דיין- "

די שטפל - "

גי דוד - "

אי לנגר - מפקח על התעבורה, משרד התחבורה

גי נאור - יועץ משפטי, משרד התחבורה

עי וייס - סגנית יועמ"ש, משרד התחבורה

עו"ד י' אריאל - יועמ"ש ארגון בעלי המוניות

ר' וולפמן - משרד האוצר

ר' אולניק - משרד המשפטים

שי מורן

אי בנדלר

לי ורון

אי ראובני

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מסי 39) (הקצאת רשיונות

להפעלת מוניות).



הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 39) (הקצאת רשיונות להפעלת מוניות).

היו"ר גי פת;

אני פותח את הישיבה. זה היום לו חיכינו, הייתי מעורב מאד בהכנת חוק, זה לקח

לנו שנה וחצי עד שעברנו את כל המיכשולים של משרד התחבורה ומשרד המשפטים. אני

חושב שבסופו של דבר, מבחינת חומר הגלם, הוא חומר גלם טוב וחיובי. אני רוצה

לשבח את שר התחבורה, על גישתו העניינית, הוא נוהג בענין הזה במחשבה טובה, עם

לב פתוח ואוזן קשובה. אני תמיד מדבר בשבחו של ישראל קיסר, ואני שמח השבוע לדבר

יותר בשבחו. אני בטוח שאחרי הדיונים שנקיים, ונשמע את הגורמים, נוציא מתחת

ידינו חוק טוב. אני מניח שנזדקק לישיבה נוספת ודיון מסכם עם השר ואנשי המשרד.

בשלב זה אני פותח את הדיון, נשמע את נציגי בעלי המוניות.

נתנו כבוד לשכירים, וליוינו אותם במהלך התקופה הזו, אז אולי שהם יפתחו,

אנחנו אח"כ נביע מספר הסתייגויות שלנו.

עי שפירא;

אני מצטרף לדברי הפתיחה שלך, גם לתודות לשר, וגם לתקווה שיהיה חוק טוב,

בין היתר כי יותר גרוע ממה שיש לא יכול להיות. אנחנו רואים את השעה הזו בה יש

קונצנזוס בין האנשים סביב השולחן הזה, שזו שעת כושר הסטורית להסדיר נושא שעד

היום לא הוסדר בצורה יעילה. הסדרים על גבי הסדרים, חקיקה שלא יושמה, הוראת שעה

שבאה אחרי החקיקה. השורה התחתונה די ברורה, המצב היום הוא בלתי נסבל איש לא

עומד בשוק עם 90,000 דולר, השכירים משלמים שכירות מדי חודש. הדברים הגיעו לידי

כך שיש ארועים הגובלים בפלילים בעולם המוניות, תופעה של מספרים כפולים, תופעה

של ספסרות במספרים, ואני לא רוצה להרחיב בנושא.

למעשה, אני רואה את ועדת הכלכלה כוועדת הצלה בעניין המוניות, בתקווה

שהוועדה תכניס את התיקונים שעדין מתבשלים בהצעת החוק. הנושאים שמבחינתינו

טעונים תיקון, ולא מבושלים כראוי בהצעת החוק, כפי שהיא היום, הם אלה; הנושא

העיקרי הוא נושא המחיר. כאשר אם מדובר בהקצאת מספרים ירוקים, כפי שהם ניקראים,

לנהגי מוניות שכירים, אז המחיר שניתן בחוק, 105,000 ש"ח, הוא לא יאומן. קשה

לי להאמין איך למי שקבע מחיר כזה, לא רעדה היד, כשהוא חשב על האוכלוסיה שאליה

הוא מתכוון. מדובר בנהגי מוניות שכירים שהם אנשים שאין הפרוטה מופיעה בכיסם,

אנשים הנמצאים שעות נוספות על הכביש עובדים בענף הזה 8 שנים ויותר, ואם כבר

רוצים ללכת לקראתם, המחיר צריך להיות כזה שהם יוכלו לעמוד בו, וגם אופן התשלום

של המחיר חייב להיות כזה שהם יעמדו בו.

אני רוצה להזכיר שבאפריל 89 מי שקיבל מספר, שילם עליו 30,000 ש"ח בלבד.

בנובמבר 94, יש קבלה בידי על 61,467 ש"ח. במרץ 95, זה מגיע ל-105,000 ש"ח, פי

3.5 מהמחיר שנידרש באפריל 89. ס"ה לפני 6 שנים. ברור שלא האינפלציה, ולא המדד

עמדו בסכומים דומים. זה נראה לא סביר שבנובמברשילם אדם 61,000 ש"ח, וס"ה 4

חודשים לאחר מכן, דרשו מחברו 105,000 ש"ח. לכאורה דבר לא השתנה, ואם היו

סבורים שזה המחיר, ניתן היה לקבוע אותו במספרים שחולקו לאחרונה.

אני רוצה לבקש לקחת בחשבון את ירידת המחיר שצפויה לאחר ההקצאה, שתישבור

בצורה דרסטית את ערך המיסחר, מיד לאחר שיחולק וירכש למעשה. חלק הירידה של 6%

שכיום גלומה בהצעת החוק הקיימת, שהיא מלווה סטאטורית של 6% מידי שנה. למעשה

מבקשים לשלם הרבה כסף בשביל מספר שבו ודאות ירד ב- 6%, ובאותה מידה של ודאות,

עם פחות יכולת לאמוד את המספר, יהיה ויכוח ההקצאה עצמה בריבוי המספרים. אני



חושב שהמחיר צריך להיות הרבה יותר קרוב, אולי אפילו אותו מחיר, שבו המספר חולק

לאחרונה, מחיר של 60,000 ש"ח. זה צריך להיות משולם בתשלומים ע"י הנהגים, כדי

שיוכלו לעמוד בזה.

נושא שני המטריד אותנו הוא עניין הוותק. אם כבר התקבל העיקרון שצריך

לעשות צדק עם אותו ציבור של נהגים ותיקים, אז לא ברור לי למה קבעו רף שרירותי

של 8 שנים, ולמה לא קבעו הגיון יותר פשוט, שהמספרים יחולקו לפי סדר ותק יורד.

כלומר, ראשון יקבל מי שיש לו ותק של 15 שנים אחריו של 14 שנים, וכן הלאה. אני

רוצה להזכיר שגם מי שיש לו ותק של 7 שנים למשל, שלא יקבל ע"פ הצהרה קיימת,

מדובר באדם, שבאותם 7 שנים, לפי ערכים של היום, כבר השקיע למעלה מ-50,000 דולר

במסחר שלו. יהיה קשה מאד להסביר לו למה הוא נשאר בחוץ, ואיזה הגיון עומד

מאחורי זה.

הדברים נכונים לדעתינו באופן כללי. גם בהקצאות הבאות השנתיות שיהיו, גם

אותם 550 מספרים מידי שנה, ההקצאה צריכה להיות קודם כל לנהגים ותיקים מדובר

באוכלוסיה של כמה אלפים, שתלך ותיעלם עם ההקצאות, ולפחות אם לא את כל ההקצאות,

אז חלק מהם צריך להיות מוקצה לאותה אוכלוסיה.

בנוסף, לגבי הקריטריון של הוותק שהתבקש, 8 מתוך 9 שנים, אני רוצה להזהיר,

שבהקצאה בשנת 90 נקבע קריטריון אחר, שהוא מעט יותר הגיוני במיבנה שלו, ושם

דובר על 3 מתוך 4 שנים האחרונות, ו-6 מתוך ה-8 לפני, ס"ה 9 מתוך 12. הקריטריון

הזה יותר הגיוני כי אנחנו מצד אחד רוצים לאתר את אותה אוכלוסיה שהיא באמת

בפועל עובדת בנהיגת מונית בשנים האחרונות, אבל צריך לקחת בחשבון את המציאות של

הענף. מציאות הענף היא שלא מעט נהגים הפסיקו לעבוד בענף לתקופות קצובות קצרות

במשך הזמן מתוך יאוש, מהסיכוי שלהם לקבל אי פעם מספר, ובמחיר שהפך את זה לבלתי

אפשרי. 8 מתוך 9 הוא קריטריון שלדעתי גם עשוי להשאיר הרבה נהגים, שכן עברו את

8 שנים, אבל לא בתוך 9 שנים, אולי ב-10 השנים האחרונות, ועדיין עבדו את השנים

האחרונות בפועל לפני השנה הנוכחית.

גם פה הייתי מציע לקבוע את זה בצורה יותר הגיונית אולי בדומה לקריטריון

של שנת 90, אבל לא במקסימום 7 שנים. נראה לי יותר הגיוני קביעה של 7 שנים ולא

8 גם מבחינת תקופת ההתישנות הרגילה במדינה, גם מבחינת שמירת המסמכים הרלוונטים

אצל הרשויות. אתה מקבל אישור על זה שעבדת למעלה מ-7 שנים, קשה לתת לך אותו,

המסמכים כבר לא נשמרים, הם נמחקי מהדיסקטים. גם האדם בד"כ לא שומר מסמכים

לתקופה יותר ארוכה מ-7 שנים.

אני חוזר ומתמצת, לדעתינו נתוני הוותק צריכים לקחת בחשבון הפסקות מעט

יותר ארוכות משנה במצטבר, בד"כ מדובר במספר הפסקות, אם יש מצטבר מסו יים. צריך

לזכור שגם יתר הנהגים הותיקים הם נהגים שהשקיעו בענף הזה עשרות אלפי שקלים עד

היום שבו סוף סוף לראות בעין מספר.

נושא חשוב לא פחות הוא נושא של ועדת המוניות והליך אדמניסטרטיווי. השורה

התחתונה היא שלהקצאה הקודמת רק בימים אלה מסתיימת החלוקה. ז"א אנשים שכבר לפני

3 שנים ידעו שיקבלו מספר, מחכים לו 3 שנים, משלמים שכירות 3 שנים, ועוד לא

קיבלו את המספר. הכל בגלל אופן הפעולה של ועדת המוניות שעד היום פעלה בהרכב

יחיד, בדף הכחול אין מילה אחת שאומרת מה תפקידה של ועדת המוניות. אני לא מצאתי

מילה אחת לגבי ועדת המוניות.

לפי החוק הקיים, אין ספק שראוי שדיון יהיה במספר הרכבים, כמו כל בית משפט

שדן במספר הרכבים, סעיף 14אי סעיף קטן ב' מדבר בעד הרכבים של שלושה, יו"ר

הוועדה, ועוד שניים, בפועל יושב יו"ר הוועדה עצמו בלבד. זה בא בטפטוף,

וחחקצאה רחוקה במשך 3 שנים.

ישנה הבנה שצריך לפשט את כל התהליך הזה, שלא נמצא שאנו מוציאים הקצאה שרק



עוד 6 שנים תיגמר החלוקה שלי. ההצעה מדברת על אישור אחד בלבד, פלוס הוצאת

אישור של מס הכנסה או מע"מ מבחינת הרשויות, פלוס תצהיר של המבקש עצמו. לדעתי,

ראוי יותר שהבדיקה תהיה בדיקה פקידותית רגילה, לי לא ברור בדיוק הטעם של ועדת

המוניות, שכגוף שיפוטי, אני לא רואה את הצורך בגוף כזה. נניח שבאופן רגיל זה

מטופל ברמה פקידותית של כל עיריה וכל רשות מקומית, אני לא רואה למה דווקא פה

דרוש גוף שיפוטי.

למעשה, בבחינת סמכויותיה בפועל, ועדת המוניות היא אימפוטנטית. במנין

השיקולים שלה היא לוקחת שיקולים של שלילות של נהגים, שאני לא ראיתי לכך שום

אסמכתא בהוק. לפי החוק, הדבר היחידי שהיא צריכה לשקול, זה אם אין הרשעה פלילית

שיש בה כדי למנוע מתן הרשיון, ואם אין סיכון לבטחון המדינה, בפועל היא שוקלת

לדעתי שיקולים זרים.

לכן צריך קודם כל לפשט את הליך המסמכים הנידרשים, לאחר מכן צריך לקבוע,

שאם תישאר, שהיא תופעל במספר הרכבים מוגדרים, ואולי באיזורים שונים בארץ, מה

שיקל על העבודה של ציבור הנהגים. שהקריטריונים, שלא היו ברורים, להגדירם.

נושא נוסף שהייתי רוצה להעלות לדיון זה נושא אפשרות קביעת מיכסה לחריגים

של 5% מסך כל ההקצאה, כיוון שבהסדר תחוקתי כזה, כאשר קובעים קו, תמיד יהיו

כאלה שישארו מחוץ לקו.

לי ורון;

איזה סוג חריגים?

ע' שפירא;

בזמנו יכולנו להתייחס לאפשרות של נכים, שהיא לא קיימת בהקצאה הקיימת,

נושא של עולים חדשים, נהג עולה חדש שהיה 20 שנה בארץ מוצאו, ובארץ הוא רק 4 ש

נים.

היו"ר גי פת;

אם תתחיל עם זה אז יהיה הקצאה לעירקים, רומנים, פולנים ועוד. היו לו 16

מוניות במוסקבה, ועכשיו אין לו מסמכים, כי הרוסים לקחו אותם, אנחנו מכירים את

הסיפורים האלה. אנחנו מוציאים חוק נקי וטוב לא ניכנס לשטויות האלה.

עי שפירא;

אני מסכים עם ההערה שלך בסייג אחד, שאם יהיה מדובר במיכסה מאד זעומה אולי

של 5% ושהיא תרוץ במקביל להקצאה הרגילה, יתכן שאז יהיה פער. אני מעלה את זה

לדיון, ואלה הנושאים שמבחינתינו טעוני שיפור.

היו"ר ג' פת;

אני רוצה להסביר לצורך הצגת הדברים פה, אני מדבר על המחיר, אני לא חושב

שצריך להיות מחיר אחיד. זו דעתי האישית. אני חושב שלא דין מי שעובד כשכיר, אם

הוא שכר מספר ירוק, או שלא שכר, עבד קשה בוודאות, יש הבדל בין מי שעבד 8 שנים

פלוס, ומי שעבד 8 שנים מינוס. לכן אני חושב שצריכות להיות קטגוריות שונות

במחיר. אם היו הולכים בשיטה הישנה שמוציאים את המספרים האלה למיכרז כל מי

שיכול לחטוף חוטף. הייתי מציע שזה היה 80,000 דולר, מי שרוצה לקנות פחות

שיקנה. מכיוון שאנחנו לוקחים בחשבון את הנהגים השכירים, אנו רוצים שהנהגים

השכירים האלה ישארו בענף, אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. 8 השנים זו הריצפה

ההתחלתית. מתוך ה-1,500 מספרים שעליהם מדובר, 100 יוקצו לנכים, נשארנו עם



1,400. מתוכם יש 25 שעובדים 15 שנה, נשארו 1,775. אח"כ הולכים לזה שעבד 14

שנה, 12 שנה 10 שנים, הגיעו ל-8 שנים ויראו שהוציאו 1,150 מספרים מתו ה-1,400.

אני מדבר על הפורמולה, יבוא נהג שכיר ויגיד נהגתי 8 שנים בת"א אבל אין לי

מסמכים הייתי פריליינס, אז אדם כזה אולי לא יכנס לתמונה. הוא צריך להבין

שמוציאים לארגון הנהגים השכירים תעודת מס הכנסה, ביטוח לאומי, דברים כאלה.

מתוך ה-1,400 יש 1,200 ל-8 שנים, גומרים איתם עוברים ל-7 שנים ומחלקים להם 100

נשארו 100 ל-6 שנים. ב-97, ב-97 יהלקו עוד 550 מספרים, מתחילים לפי אותה שיטה,

מי שעבד 6 שנים, יהיה כבר 8 שנים, וכן הלאה, עד שיגיעו לריצפה. אני חושב שמי

שעבד 8 שנים, ונניח שכר מספר ירוק, ושילם כל שנה בערך 6,500 דולר, יש יותר ויש

פחות, 6,500 דולר כפול 8 זה סכום גדול מאד. זה שעבד 4 שנים, צריך להתחשב בו

פחות. הדיעה שלי היא, ואני מכיר את אנשי הוועדה שלי, שיש להם גם ראש וגם לב,

יבינו את זה, שצריך ללכת בשלוש קטגוריות: 8 פלוס, 4 פלוס, ו 0-4.

אנחנו מדברים על 8 שנים, 10 שנים, יכול להיות שאדם עבד 8 שנים, ויצא ל-3

חודשים פה, 3 חודשים שם, צריך להיות 8 מתוך 10, 10 מתיך 12 ,12 מתוך 14, לתת

לו גם את האפשרות לצאת לכמה חודשים מטעמים שונים, לא להגיד לו שהוא היה חייב

לעבוד כל יום במשך 8 שנים, ואם לא עבד 3 חודשים מסיבה שונה, הוא פסול לעניין.

אני חושב שלא צריך את ועדת המוניות יותר. צריך לפשט את זה בתקנות. אחת

הבעיות בממשלות שיש חוק, כל אחד מבין אותו, לא צריך פרוטקציה, ולא צריך ללטף

לחבק ולצעוק ולקלל את עובד מדינה. הוא עובד לפי הכללים, בא אדם אומר, עבדתי 10

שנים, הנה התעודות שלי, לכן אני בקטגוריה של 10 שנים. אם יש מצב חריג, שאדם

קיבל בירושה עשירית מספר ירוק , בעל מספר ירוק נפטר, והשאיר לעשרת ילדיו את

המספר, אנחנו נגיד עליו יש לו מספר ירוק ולכן אסור לו להילקח בחשבון? לדבר

קיצוני שכזה, יכול להיות שצריכה להיות ועדת חריגים, זה מקרה חריג, וכמוהו

מעטים. זהו כיוון המחשבה, שלדעתי צריך ללכת בה.

אני לא מבין את עניין 6%,למה משהו שיש לו ערך מסויים היום, מדוע לפי חוק

אני אקבע שהוא ירד ב-6%? על עליה אין לי שליטה, במיקרה שהוא יעלה, העליה היא

בשליטת השוק. את הירידה החוק קובע. זה לא ניראה לי הגיוני ביחוד שאני הולך

להסדיר את העניין, ואני נותן מספרים ירוקים ויותר מוניות לצרכי השוק.

הייתי מבקש, שאת ההערות שהערת, שבחלקן הבעתי את הסכמתי להם, אולי גם ח"כ

אביטל וחייכ ונונו יאמרו כמה דברים, תעבירו לנו את זה בכתב.

אי פריד;

מעט מאד פוליטיקאים מפרגנים אחד לשני. אני חייב לומר שכאשר דיברנו עם השר

קיסר, גם הוא אמר, גשו לפת הוא מבין עניין, אני שמח שאתם בראש אחד, אני יותר

רגוע. זה מוריד חלק מהטיעונים שחשבנו לטעון, לאחר שקראנו את הצעת החוק

הטרומיות, נפגשנו עם השר על מנת להשיג את ההשגים שלנו, או את ההסגות שלנו. יחד

עם זאת, אני לא יכול שלא להתיחס לעובדה אחת, כארגון, שאני בטוח שמחר יהיו

חברים שלנו, הם יהיו בצד שלנו על מנת להגן על הזכויות, זה כך קרה וכך יקרה.

אנחנו צריכים לשמור על האיכות, שהיא חלק בלתי נפרד מהענף. לצערי, עקב

אותן חילוקי דיעות, אני מודה, שחלק מאיתנו מוריד את האיכות. האיכות היא חלק

בלתי ניפרד באותן טענות מוצדקות של הציבור, שאנו אמורים להסיע אותו. אם כולנו

נבין את העניין נכון, וע"י כך גם נשפר אותו. כל חברינו, גם אלה שמשלמים היום את

השכירות, ומהר לא ישלמו אותה, נשמור לפחות על אותה איכות, וכך נשמר את הענף,

שהוא למעשה החיים שלנו. אני חושב שעל זה אין לנו חילוקי דיעות.

לגבי אותם טיעונים קלים. מראש הבנו את האילוצים שהיו למישרד התחבורה,



ולשר התחבורה. אנחנו מציעים הצעה, היות ולא נעשתה בדיקה ממש יסודית אם צריך

1000 או לא צריך, אם הענף זקוק או לא זקוק, במיוחד לאור העובדה, שבשנים

האחרונות התחיל ענף בלתי לגאלי של טרנספורטרים, שגם משרד התחבורה מודע שהוא

קיים, הוא לא מבוקר, אין לו מחירים, והוא למעשה מתחרה בנו בצורה קשה ביותר,

קשה לנו להתמודד איתו. אין לו פיקוח, ואני חושב שגם שר התחבורה מסכים איתנו

בעניין הזה. הוא לא מונית, אין לו טקסומטר, ואין לו נהג מורשה.

לכן הבעיה של כמה להקצות, היא בעיה בפני עצמה, אחרת אנחנו נקצה בלי סוף,

כי תמיד יש נהגים שכירים, אבל לא תהיה עבודה, ואז ישחקו אחד את שני ויורידו את

האיכות עליה דיברנו בהתחלה.

הבנו את שר התחבורה כאשר אמר, רבותי, יש נהגים שכירים שקופחו מהצעות

אחרות, והיה חסר להם, בואו נפתור את הבעיה. בעבר הרחוק, שר לשעבר, גם רצה

לפתור את הבעיה בהצעה מיוחדת, אבל זו הסטוריה. הזכרנו לשר את העובדה שצריך

לשמור על אותם בעלים.

שי אביטל;

אתה יכול לנקוב מספרים, מה כמות?

אי פריד;

הענף הוא לא הנהגים השכירים, אלא אותם כ- 10,000 בעלי מוניות, שחלקם הלא

מועט הוא פנסיונרים נכים, נכי צה"ל, שזה הנכס היחידי שלהם, ולצערי מתרוצים

שונים לא דאגו להם לקרן פנסיה, למרות שהיום אני רואה שגם במספנות לא דאגו להם,

אבל זה סיפור אחר. אנחנו צריכים גם לשמור עליהם, ועלינו, שמחר גם אנחנו נצא

לפנסיה. על כן הסכמנו למספרים, לא כדי לתת צורך לענף ולציבור הרהב שב-7:30

בבוקר בת"א לא מצליח למצוא מונית. הסכמנו מכיוון יש נהגים שקופחו, והסכמנו

איתם. הסכמנו גם לדירוג במחיר, הכוונה היתה, וזה עמד לפעול נגדנו לשמור על

המחיר הריאלי של אותו איש שלא זכה בהגרלה של פעם שעברה, ולא במשהו אחר. מכר

בית, הוציא את כל חסכונותיו והשקיע לזכות הציבורית, וחייבים לשמור עליה. לכן

ביקשנו בכל מחיר, אנו נסכים, ואנחנו מוכנים לתת יד לזה שהנהג הותיק יקבל מחיר

מיוחד, אבל בואו נשמור על הבסיס הריאלי של המחיר הפורמלי, שהוא חייב להיות

גבוה.

שי אביטל;

אתה מוכן לדבר במספרים? הראש שלי אומר, שכשזה יגיע לוועדה, אני באופן

אישי אעשה מאמץ להוריד את המחירים. אז תחדד את הדברים על מנת שתהיה תמונה

ברורה.

אי פריד;

הזכות הציבורית היום היא כ 80,000 דולר. היו זמנים שהיא ירדה ואיש לא

ביטח אותנו, והיו תקופות שהיא עולה. לכן אנחנו חייבים לשמור על איזון, והסכמנו

שמחיר לוותיקים יהיו ממדרגה מסויימת, לא נתנגד לעניין. אבל המחיר הריאלי שיהיה

לחדשים חייב להיות גבוה יותר. בזה אנחנו מסכימים.

הצגנו כמה נקודות בפני השר, ואנחנו מציגים אותם גם כאן, ולזה באנו; א.

שללו מאיתנו, בהצעת החוק הזו, את הזכות שהיתה לנו כל השנים, להתיעצות עם

הארגון. אני לא מבין למה. אם אנחנו לא מציאותיים, ולא הענף, אז מי הענף? אני

מבקש להחזיר חזרה את האפשרות להתיעצות.

איזה מעמד יש להתיעצות?

אי פריד;

אין לה שום מעמד, אבל לפחות נצא שלמים שהצגנו את העמדות הריאליות לאותו

זמן. ב. נכתב כאן, באותה הצעת חוק 1,500 זכויות, לאחר שיגמרו אותן 8 שנים,

יוצא לשוק החופשי. מישהו טעה כאן, הוא רוצה לחזור על הצעה קודמת ולהגיד שאח"כ

כל עו"ד או בעל בסטה, יוכל גם להתחרות. אם זה הוצע לנהגי מוניות, אנחנו מבקשים

שזה יהיה לנהגי מוניות. אני מבקש לתקן גם את העניין הזה.

שמחתי שגם מר פת הבין את העניין של ה-6%. אין לנו בטחון על ההורדה, כמו

שאין לנו בטחון על העליה. אתם באים לקבוע בתוקף חוק שהנכס ההוא, שאנחנו

משקיעים אותו, ירד או לא, אנו נוריד עוד % .6למי זה מועיל? אתם מורידים לנו

מורלית. לעתיד, לכל מי שרוצה להשקיע בענף, יגידו לו שזה בחוק.

אין לנו התנגדות לנושא החריג, אבל אנחנו לא מייצגים אותם, יש להם מספיק

יצוגים. מר שפירא, חרגת קצת מייצוג הנהגים שלך, שאנחנו מחבבים אותם מאד. לא

דובר כאן בחריגים, ניתן למדינה לעשות את שלה בדרכים אחרות. אנחנו דואגים

לנהגים הותיקים, ולנהגים בכלל.

דברנו על קטגורית הדירוג. ניקבעו שתי דרגות, לא נתנגד אם יהיו גם שלוש

דרגות, כאשר המחיר המקסימלי חייב להיות גבוה יותר, ולעלות ממה שהוא כתוב היום.

אם רוצים להגיע לשלוש דרגות במחיר עצמו.

אנחנו צריכים לשמור וגל איכות, תנו לנו את האמצעים לכך. אם בעקבות הדברים

האלה, אותם חברי כנסת שיש להם משקל רב מאד גם בוועדות אחרות, וירשה לי היו"ר

לסטות מעט. תדאגו לזה שגם בבקשות הנוספות שלנו לשיפור, כמו מס לרווחי הון,

שקופחנו מול אגד, אנא יצגו גם אותנו בעניין הזה.

אני רוצה לעמוד על כמה נקודות. הצטייר כאן, כאילו מ-92, לא הוקצתה שום

זכות ציבורית אחת, או שבאת ועדת המוניות, וכמו שהציג זאת עו"ד שפירא, היא ישבה

ולא עשתה כלום. זה לא נכין, ואני חושב שאנחנו חוטאים למטרה, ועושים עוול

לוועדה. לוועדה זו יש יותר מהרכב אחד, נכון שיש לה יו"ר שהוא בהרכב אחד, אבל

לחברי הוועדה יש הרכבים שונים, והם מתחלפים, ועובדים בקצב של 3 פעמים בשבוע.

הנושא של הקצאת 92, דובר על 650 זכויות ציבוריות שיצאו לציבור הרחב

בקריטריונים מסויימים. מה שקרה, כל ה-650 היו צריכים ללכת ולטפל לפי המיסמים

שהיו בתיק, כל ה-650 האלה אף אחד מהם לא היה מקבל זכות ציבורית. הדברים התעכבו

כי באו מבקשים ובא כוחם, כל מיני עורכי דין שטיפלו בתיקים שלהם, וביקשו דחיות

על מנת להשלים מסמכים, זו הסיבה שהיה עיכוב.

בסופו של דבר, יצאה תוראת שעה נוספת, ומעבר ל-650 , חולקו 1,200 מספרים.

כך שמ-92 ועד היום חולקו כבר 1,200 מספרים ולא 650, עשו עוד ג'סטה ליישור קו.

כך שמ-92 ועד היום, יצאו 1,200 מספרים נוספים, שזה מספר בלתי מבוטל של זכויות

ציבוריות, ואני לא חושב שצריך להציף את השוק במספרים, משום שאנחנו נצטרך לדאוג

אח"כ לציבור הזה של השכירים, שתהיה להם עבודה. עם הזכות הציבורית הזו לא

הולכים למכולת.

יש נושא אחד חשוב, וגם שר התחבורה נתן את הדעת עליו, וזה הנושא של הוצאת

חוק, שבקונספציה שלו צריך לתת לשכירים, ולא לכל מי שרוצה.



היו"ר ג' פת;

הוא אמר שצריך לתת עדיפות לשכירים.

צי אברמוביץ;

בדיונים איתנו אמר השר שהוא בעד לתת לשכירים בלבד. זה שיצאה הצעת רווק כזו

זו הצעת הוק מאולצת שיצאה אחרי דיונים, פשרה שיצאה בוועדת שרים לענייני חקיקה

שבה היו שותפים גם שר האוצר וגם שר המשפטים, יצא החוק הזה.

היו"ר גי פת;

אני לא מבין, אתם מתנגדים להצעת החוק הזו?

צי אברמוביץ;

אנחנו מתנגדים לחלק ממה שכתוב בהצעת החוק הזו.

אי פריד;

הוא הובן לא נכון, אנחנו הצגנו את ההסתייגויות, צביקה מנסה להוסיף,

ובצדק, את מה שאנחנו מרגישים באופן כללי על הדברים האחרים.

היו"ר גי פת;

זו לא ועדה של רגשות, ההערות שלכם היו לגבי ה-6%, לגבי ההתיעצות ולגבי ה-

1,500 לשכירים. אני לא יודע מה יהיה ב-97 , לפני 4 שנים, הייתי שר התיירות

היתה לי מפולת של מלחמת המפרץ, יצאנו מזה בהצלחה גדולה מאד. לפני 4 שנים היו

1,700,000 תיירים, השנה היו 2 מליון, אני מעריך שבשנה זו, ב-95, יהיו בין

2,400,000 ל-2,500,000 תיירים. יהיו הרבה מוניות שיסעו ספשלים לעמן. יש כאלה

שמדברים על טיילת בין עקבה לאילת, זה יגיע לזה, זה שלום עם סיכוי טוב.

אוכלוסית התיירות תלך ותגדל, גם רמת החיים משתפרת, לכן יכול להיות שב-97 נגיע

למסקנה שצריך יותר מוניות, יכול להיות שלא צריך יותר.

צריך להיות מאד זהירים, שלא ישחק הערך של מספר הירוק, כי זה רכוש של

אנשים, שחלק שילם בעדו, וחלק עדיין עובדים. לא צריך לקחת מאנשים את מה שיש

להם. אם זורקים בשוק 1,500 מספרים, זה יוריד את הערך, אח"כ הערך יעלה שוב. אם

יש לך חנות ברחוב העצמאות בחיפה, ובונים לך פתאום קניון ברחוב בלפור, אז החנות

שלך שווה פחות. במשך הזמן הקניון מביא מספיק קונים, שגם אתה נהנה מזה, כי יש

יותר אוכלוסית קונים. לא הייתי ניכנס לעניין של מה יהיה ב-97. לשר יש זכות,

אבל הוא לא חייב להוציא עוד 550.

צי אברמוביץ;

לפי החוק הזה הוא חייב. אני מקבל את הערתך, ואני מציע שבדיונים הבאים

נתיחס ליתר הסעיפים. אנו נגיש נייר נוסף, כמו שהצעת לעו"ד שפירא.

היו"ר גי פת;

לא הצעתי, ביקשתי, ואני מבקש גם מכם.

שי אביטל;



אני חושב שצריך להגיד מילה טובה לשר התחבורה ישראל קיסר, שהיה הדוחף

והיוזם, אני חושב שגם הדרך שבה ניתן הגיבוי לישראל קיסר בעניין הזה, איפשרה

ליצור אווירה שהדברים באים לפה בסבירות, ואני שומע שלגופים הנמצאים פה יש גם

אינטרסים סותרים.

היו"ר גי פת;

אני רוצה להזכיר לך, שר התחבורה הגיש את הצעת החוק הזו, האופוזיציה

התנפלה עליו, וזרקה את זה. אח"כ הלכה האופוזיציה עם הממשלה, וקרה נס. בהתחלה

זרקו את החוק החוצה, פתאום היו 35 נגד 10.

שי אביטל;

מי שיושב פה, מבחינת האינטרסים המובהקים, היה מבין בסופו של דבר. נידמה

לי שבוועדה זו, בראשותו של ח"כ פת, נעשה המהלך, שבו ברור שיש בעיה שצריכים לתת

1. השוק דורש את אותה תוספת. 2. יש מצב שבו אנשים

עוסקים בפרנסה הזו על תקן של מי שמשלם משכנתא, ואין לו דירה. זה קודם כל יוצר

פתח למעשים, ששלטון עושה אותם, והוא יוצא מהם דרק, לא השוב מה הוא עשה. אם

תעיר עכשיו מישהו ותגיד לו מספרים ירוקים, שר תחבורה, יגיד לך שקצב חילק

לחבר'ה.

זה מונח פה על מנת לעשות את אותם פעולות שצריך, כדי שזה יקבל מתכונת קודם

כל ציבורית. אין שום סיבה, כפי שגדעון אמר, שנושא מהסוג הזה, העוסק בדבר רגיש

כפרנסה של אנשים, שלא תהיה סבירות שכל יום היא יכולה להשתנות. זה אינטרס של

כולכם. צביקה, ה-550 יהיו על השולחן, ה-6%, והיצוג שלכם, וכל הדברים האלה, אני

בטוח שגדעון, בסדרת הישיבות הבאות שלו, יתן לזה את התשובה הראויה. אנחנו

צריכים להגן, על אותה פרנסה של מי שכבר קיבל. כמו במושב, מי שמגדל כבר תפוחי

אדמה, כל היום הוא מסתכל, אם לא יבוא ההוא שהתחיל איתו, כי כשהוא יבוא, המחיר

ירד.

אני אומר, שזו חובתי נו, שבסוף לא יצטרכו שום אישורים. מה שנקרא, מפרקים

את המיכסות, כי אין לזה ערך כלכלי. אז הממשלה עושה הרבה שטויות, כשהיא עוסקת

במצבים מהסוג הזה. פה צריך ליצור את האיזון. גדעון, יכול להיות שמישהו מנוטרל

מהיושבים פה, אנחנו צריכים לראות, מה הם הצרכים האמיתיים ואיך יוצרים את

האיזון בין כניסה של אנשים, לבין אנשים שגם להם יש ותק מסוג אחר. אותו אדם שיש

לו מספר ירוק, עשרות שנים, לנו אין כוונה ליצור איום על פרנסתו. אם יש מנגנון

לשר התחבורה, שבו הוא חייב, ב-31 בדצמבר, וכל שנה, לקום ולהגיד, הנה המנה

הנוספת, אנחנו צריכים, לגבי הקבילה הזו, ליצור מנגנון המאפשר שיקול דעת.

היו"ר גי פת;

היועץ המשפטי כבר הציע את השינוי, שינוי של מילה המשנה את כל התמונה.

שי אביטל;

לסיום, אני חושב שזה דבר, שאני מכיר את הציפיות. מטבע הדברים, למערכת

כלכלית אם אתה זורק עוד הצעים, ואני לא יודע לבחון מה הביקושים, אז צריך לעשות

את זה באיזה שהוא יבול על מנת שכל החבורה הזו, שרצה פה כ"כ הרבה, שסוף סוף

יהיה לה מספר ירוק ובמחיר סביר. הזהירות הזו היא גם מחובתי נו, וגם מחובתכם,

ואנחנו צריכים כמה שיותר מהר ליצור בשוק את אותה תוספת על מנת שיהיה פרק זמן

סביר. הייתי רוצה שבמאי, או ביוני 96, זה יהיה גמר המיבדקים, ויהיה ויכוח

ביוני 96, בין- שר התחבורה לבין מועמד הליכוד לשר התחבורה, שיגיד לו, מה פתאום

1,500, שיהיה 7,700. אני חושב שהחובה שלנו היא לגמור את זה מהר.



צריך לברר אם יש נתונים, עם כל הכבוד לצביקה ואברהם, כמה כסף זה? אני

מבין את הקושי, אבל יכול להיות, שבנוסף לאותם אמצעי הסברה, צריך יוזמה שלנו

ושל יו"ר ועדה, אם גדליה גל כוועדת כספים, לעשות דבר שמקל על העניין. כמה שזה

יהיה יותר מהר, זה היה יותר טוב.

י' ונינו;

אני מברך את כל הנציגים שמשתתפים בדיון. אני ברכתי את הצעת החוק שהוגשה

ע"י שר התהבורה, אני חושב שהצעת ההוק סוף סוף בונה מסגרת וסדר. זו הזדמנות

טובה להשמיע את כל ההערות וההששות, ואני יודע שישנם הרבה בעיות שלא כלולות

בהצעת החוק, ולכן הדיונים האלה, שבין הקריאה הראשונה השניה והשלישית, לשמוע את

הדברים האלה. אין ספק שבין הנקודות שעלו בנושא גובה האגרה של השכירים, אני

מבין שמבקשים 65,000 שקל היום.

ו

נקודה שניה, אני מקווה שההצעה תיקה בחשבון את הוותק של הנהגים. לא נהג

שעובד 10 שנים, או נהג שינהג שנה אחת יקבלו יחד, לקבוע איזשהו קריטריון.

תדבר המרכזי הוא הדאגה ליציבות הענף, שלא יהיה מצב של הצפה של מיכסות מה

שיכול לסכן את הענף, וגם את בעלי המוניות הותיקים והחדשים. אני יודע שישנה

בעיה שבערים גדולות, בהרבה מקומות, בקושי משיגים מונית. אני יודע שבחו"ל אין

בעיה כזו. פעם ניסיתי להגיע לירושלים בתחבורה מרכזית וחיכיתי למונית לירושלים

כחצי שנה, וכנ"ל בת"א.

צריכים לדאוג לצרכים של המשק מבחינת תחבורה ציבורית, ואני רואה במוניות

חלק מרכזי וחשוב בתחבורה הציבורית, ולכן שני הדברים יחד, יציבות הענף,

ורווחיות הענף, ומצד שני הצרכים, כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי

בהרחבה של בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית.

די מנע;

אני תומך במה שציינת בתחילת הישיבה. אני רוצה לסכם את זה בכך שאיזה גוף

שהוא נציגות של המוניות, גם בעלי המוניות וגם ציבור השכירים, ינסה לגבש הסכמה.

רוח הדברים שלך תורם לזה, ומזה אפשר להתקדם, זה הבסיס הטוב ביותר.

אי לנגר;

אולי כדאי לבצע דיון נוסף על הדיון היום שבו נציגי הממשלה יהיו מול

הוועדה. כולם חזרו על זה, שהחוק הזה הוא איחוד אינטרסים ומהווה פשרה בין חברות

שונות. מצד אחד הרצון של המוניות כענף תחבורתי רגיל הקיים לפי תנאים הנמצאים

בביקוש, ומצד שני הרצון להגן על אלה שכבר עוסקים בענף, נהגים שכירים, ואני

חושב, שבעוד אנשים מציינים שהם מבינים שזה איהוד אינטרסים, הם חוזרים לכל

הויכוחים שמאפיינים את הבעיתיות של עצם הגשת החוק.

ההגיון של לתת לשכירים שהוכיחו ותק, עצם הרצון לבוא, ובמהלך חד פעמי

לאפשר- לנהגים השכירים לקבל רשיונות, ולהמשיך קדימה למצב שבו הרשיונות נמצאים

בציבור, ולא על בסיס של הוכחות איך עבדתי ומה עבדתי. ע"פ תהליך רגיל, ותמיד

אפשר להגיד שהקביעה הזו שרירותית.

מצד שני, היו טענות על עבודת ועדת המוניות. בשביל לדייק, ובשביל אנשים

יוכלו להוכיח שאכן עשו את מה שעשו, היה צורך בסידרה גדולה של אישורים והצעות,

על בסיס שניתן קודם לאלה שיש להם 12 שנה 10,11, וכך הלאה. למרות ההגיון

הפנימי, עלולים להגיע למצב שנאלץ שוב בסידרה ארוכה של אישורים ותצהירים

ובדיקות, בעוד שאנחנו מעוני ינים אכן הלכנו על אותם נהגים שכירים, אותו ותק



שהיה מקובל בענף כותק רב, מעולם לא היקצו רשיונות לאנשים שאין- להם ותק, פחות

מהותק הזה. זה אגב, תהיה הוראת שעה רביעית.

היו"ר ג' פת;

אם אתה מקבל 200 בקשות ואתה ממיין אותם. אהד אומר אני עובד 14 שנה, 13

שנה ו 12 שנה, יש לך שלוש קטגוריות.

אי לנגר;

בוא נראה איך קובעים את זה. איך בכלל אפשר לוודא מיהו נהג שכיר. המהלך

הזה בכלל לא פשוט כפי שהוא נראה. אין לנו שום נתונים.

היו"ר ג' פת;

אני אקבע לך בסוף היום סדרת תקנות שאתה בדיוק מיהו אדם שעובד. הוא יביא

הוכהה שהוא עבד 8 מתוך 10 השנים אחרונות, או 12 מתוך 14 שנים אחרונות, או 10

מתוך 12.

א' לנגר;

מנסיון של 10 שנים של הקצאות בנושא של ותק, אני אומר לך שקשה מאד להוכיח

את זה.

היו"ר גי פת;

זו הבעיה, שתמיד צריך הרבה תעודות ואישורים. אני אקבע לך, יש 100,000

בעלי רשיונות נהיגה, אתה תקבל בקשות מ-8 שנים ויותר, תקבל 1,000 מתוך ה-

100,000. הדרישות תהיינה פשוטות, אני מביא את התעודות שלי, אם הם בסדר, אם

התוצאות הם בסדר, אני נכנס, אם לא, לא. לדעתי צריך להביא בס"ה תעודה אחת ממס

הכנסה, או ביטוח לאומי, או מס ערך מוסף, צריך להביא תעודת יושר, והוא צריך

להיות בן אדם, כי זה בסופו של דבר, כרטיס הביקור של מדינת ישראל. אני אבקש

ללכת גם לדברים אחרים של נקיון מונית, נקיון נהג המונית, של תלבושת נהג

המונית, יש דברים שצריכים לעשות אותם. למה להקשות?

אי לנגר;

אתה מתעלם מזה שזה קבלת רשיון לבעל מונית, הרבה אנשים שמופיעים פה בשם

ועדת המוניות זו קבוצה שלא תמיד תפסה הגה, לכן אנו מדברים על בוג שונה של

דברים. אני עבדתי 8 שנים כנהג מונית, אולי חודשים הפסקתי, ואולי התיאשתי

באמצע, צריך לבדוק אם זה עונה על קריטריון מסויים, זה לא עולה על קריטריון

מסויים, אלה בדיקות מורכבות.

היו"ר ג' פת;

אתה אומר שאתה עובד 8 שנים מתוך 10, מראה לך תעודה. למה להערים קשיים?

אתה מוציא מודעה, והמודעה אומרת שצריך להביא תעודות כאלה וכאלה, לא מביאים את

התעודה, לא יעזור לך ולא ידונו בך.

אי לנגר;

הצענו, כשיש 8 שנות ותק, חד משמעית, מתוך 9 האחרונות, ועוד האישור ממס

הכנסה, פלוס אישור ממשטרת ישראל על עבר פלילי, ע"י בדיקת העובד עצמו, אנחנו

נשתדל לעשות את ההקצאה הזו בתקופה של כחצי שנה, להקצות את הרשיונות האלה.



אנחנו לא רוצים לגרום סבל לנהגים השכירים שמחכים לרשיון הרבה זמן. לכן אני

חושב שאם הקריטריון הזה ישאר כזה פשוט, חד וחלק, ונהיה מסוגלים לעשות את זה,

כל סיבוך נוסף, לדעתי, יחייב אותנו למערכת בדיקות נוספת שתיגרור את העניין.

היו"ר גי פת;

חברי הכנסת פה עשו ההפך. פחות סיבוכים, אתה מערים פה סיבוכיט. אם אתה

אומר שהתקבל אדם שעבד 8 שנים, ואחד שעבד 12 שנה לא יקבל. אתה תגיע ל-8, אחרי

שתיתן לותיקים ממנו.

אתה מתיחס לסדר ההקצאה. אני אמרתי שנעשה את זה כ"כ קצר, שזה חסר משמעות,

ואנחנו נשתדל לעמוד בלוח זמנים, יש לנו את כל הרצון לעשות את זה. לגבי עבודת

הוועדה, אנשים דברו פה על עבודת הוועדה, והתקיפו אותה. אני חושב שהוועדה עושה,

ברשות שופט, עבודה מצויינת. היום ההקצאה הרבה יותר מורכבת, נידרשים הרבה יותר

אישורים ובדיקות, כל המבחנים, לפחות שאני יודע עליהם, כל העירעורים של הוועדה,

גם לערכאות של בג"צ, אישרו את ההחלטות של הוועדה. לא הייתי רוצה, שפקיד של

משרד התחבורה יבחן את כישורי המשטרה, מי עבד ומי לא.

היו"ר גי פת;

אפשר להקל על הוועדה עם קובץ של תקנות.

אי לנגר;

אנו נקל על הוועדה במסגרת זה שנידרוש אישור של מס הכנסה, זה בהחלט מאפשר

לה מערכת יותר פשוטה ממה שעמדה לטובתה היום. אני לא חושב שתהיה בעיה עם זה.

עוד מילה לגבי אגרה. האגרה נכון להיום היא 65,700, והאגרה המוצעת לשכירים

היא 40,000 שקל יותר מהקיימת. בערך 105,000. תהליך השחיקה של האגרה, שניקבע

בחוק הזה, בא לגשר על הפער שבין הענף היום שמחירי הכניסה אליו הם שוק שחור

פשוט סגירה מלאכותית, לבין מצב שבו מספר המוניות במדינה תתאם הביקושים, זה

אומר שההחלטה להיכנס לענף המוניות של אדם פרטי, תהיה על בסיס של כדאיות. היא

תתבסס על זה שתהיה יותר פעילות ואם הקריטריון העקיף לא יהיה על בסיס כזה של

כדאיות כלכלית, אז יהיה פה עיוות, ורצינו להקל על זה אם כי לא לעשות את זה

במהלך חד פעמי, ולא לפגוע בבבעלי הקריטריון, שחציים רכשו את הרשיונות האלה

בבחינות.

היו"ר גי פת;

מלבד הבנקים בישראל, יש לך עוד גורם כלכלי, שאומר לך תכניס כסף, אבל אני

מודיע לך מראש, שכל שנה תפסיד 6%, הבנקים עושים את זה. אתה אומר, אני אתן לך

רשיון, ואתה משלם עבור הרשיון, נניח 100,000 שקל, אבל תדע לך, שכל שנה הרשיון

הזה יורד בערכו ב-6,000 שקל. למה? איזה הגיון יש בזה?

אי לנגר;

אתה מקבל רשיון לעסוק בעבודה שמפרנסת טוב, ולפי מחירי השכירות, אתה יכול

להבין מהאידיקציה הזו, שהמצב הכלכלי בענף המוניות הוא טוב. אני רוצה להעיר עוד

הערה, בנושא של המיסים הפירטים. מה זה מיסים פירטים? יש צרכים במשק, המשק שלנו

מפותח כל שנה באחוזים ניכרים, ואם הממשלה לא מקצה רשיונות, אנשים פשוט לוקחים

את החוק לידיים ומתחילה כל התופעה הזו. אי אפשר לעצור אותה רק באמצעות דוחות

משטרה. ענף המוניות צריך על פני תקופת זמן לגדול, אנחנו י יעדנו לו מסלול



מבוקר, כדי שלא יקבלו זעזועים, ציר הזמן צריך לגדול, והאגרה צריכה לפחות.

ר' וולפמן;

אני חושב שבהצגה שנעשתה לפני הדברים של אלכס, נ ישכחו שני סוגי אוכלוסיות,

שלא ניתן להם דגש לגבי העניין שלהם: 1. ציבור המשתמשים. דברו כל הזמן על ציבור

השכירים ובעלי המוניות, ואותו ציבור שאנחנו מנסים לקבוע לטובתו, מוצג כציבור

מישני. זה במובן תוך תשומת לב לעוסקים בענף, הן השכירים והן בעלי המוניות. אני

חושב שזה, בין היתר, צריך לעמוד נגד עיננו, אותם צרכים שיש לציבור המשתמשים הן

מבחינת הכמות, והן מבחינת המחיר. לכל אחת ממהחלטות שיש לדון בהם, הכלולות

במסגרת הצעת החוק, יש השפעה על ציבור הצרכנים.

חציבור השני שיש להתייחס עליו, זה ציבור האדם הפרטי. ניתנה דוגמא של

עו"ד, יש מצב קטסטרופלי, שעו"ד יבוא ויחזיק רשיון של בעל מונית. למה שעו"ד לא

יוכל לקנות לעצמו רשיון, ולהיות בעל מונית, נידמה לי שאין שום פסול בעניין

הזה. יותר מזה, אני מכיר מהשימוש שאני עושה בתחבורה הזו, לפחות כמה בעלי

מוניות שפוטרו ממקום עבודתם הקודם, קבלו דמי פיצויים, כדי להמשיך ולעבוד, הלכו

ורכשו מכסף זה את הרשיון.

אני חושב שאין פסול בדבר הזה, ומהבחינה הזו, צריך לזכור ולאפשר כניסה

לענף, לא רק לאלה שעוסקים בו היום, לא רק לאלה ששכירים בו היום, אלא לציבור

כולו. לכן אני חושב שהדיפרנציאליות, בין שכירים, ובין אדם בחוץ שרוצה לקנות את

הרשיון, אין שום סיבה, מלבד כמה פרמטרים שצריך לשמור עליהם, שתהיה הגבלה על

בעל רשיון להפעלת מונית, יותר מאשר תהיה הגבלה למי שצריך להפעיל מאפיה. אני

חושב שאפשרות כניסה לענף, צריכה להיות אפשרות סבירה, כאשר, בשורה התחתונה, לא

צריכה להיקבע פרמיה כ"כ גבוהה עבור רשיון זה. אין שום סיבה שהרשיון לאוטובוס

שמסיע תיירים, יהיה ללא הקצאות וללא מיכסות, ודווקא רשיון למונית, אתה מוגבל

ל-550 לשנה, או לסכום אחר. אין סיבה כלכלית לכך, יש כמה סיבות של שירות, אבל

אותם אפשר להגדיר בתנאי הרשיון.

אנחנו יוצאים מתוך מצב נתון, מנסים ליצור תהליך שיוביל למבנה ענף שיפעל

ויענה על הצרכים של המשתמשים בתחבורה ציבורית, מצד שני, להתחשב במצב הקיים כפי

שהוא קיים היום. לכן אנחנו מנסים לקבוע מחיר מסויים שמתחשב במחיר השוק שקיים

היום, ומתחשב במחיר שרשיונות אלה הוקצו בעבר, בערך ב-20,000 דולר. המחיר שלהם,

שעלה היום לסכום אחר, עלה מכיוון שיש מיגבלה של השוק. אם לא היו מספר רשיונות,

המחיר היה נשאר 20,000 דולר.

מה אתה מציע?

אנחנו תומכים בהצעת החוק, אני חושב שזו הצעת חוק המפשרת בין כל המרכיבים.

ה 6%-לתת טוואי, כפי שאלכס אמר, של הורדה של המחירים באופן הדרגתי. ה-550

רשיונות נועדו לתת ודאות למי שרוכש את הרשיון, שהוא יודע לפחות כמה יצא כל

שנה, ויתמכו במסגרת הצמיחה הרגילה של הענף, ובאופן הדרגתי, הנושא הזה יפתח.

מעבר לזה, בטווח המיידי, נותנים פיצוי מסויים לשכירים, כתוצאה מכל מיני

עיוותים שהיו בעבר. לגבי שימוש עתידי, החל משנת 96, כל אחד יוכל לרכוש את

הרשיון הזה בשוק, אם יעמוד בתנאי הסף האלה.

שמי גמליאל דוד, אני נהג שכיר משנת 80. אני רוצה שישמעו את הדברים ממני,



ולא מעו"ד, דברים שבאים מתוך הלב. אני אישית נפלתי בגלל חוסר של כמה חודשים

בהקצאה הקודמת, אתם זורקים סכומים של 100,000 שקל, מאיפה אני אשיג את הסכום

הזה? אדם בגילי, אני הולך למשכן את הבית כדי לקבל סכום כזה. אלא אם כן יש

אפשרות אחרת והיא של מתווכים, בנושא הזה כולנו יודעים שישנם מתווכים ואלה

מוצצי דם. נניח אני מקבל את ההצעה הזו, אני הולך למתווך, נותן לו את זה ל-3,4

שנים הבאות, בסכום אפסי, כדי שיממן לי את הסכום הכספי.

היו"ר ג' פת;

אל תבקש שאני אתן לך פרטים, חשבתי על זה. תבוא הצעה נורמאלית. לא בכדי

אמר לכם שמוליק, זה כמו לשלם משכנתא ללא דירה. אני לא רוצה לצאת עם זח עכשיו,

אנחנו חושבים על זה. אנחנו לא נעשה חוק שיהיה בו סדק שדרכו יוכל להיכנס המאכר.

יש לנו אותם בשפע בישראל.

כשאני מקבל רשיון, אני עדיין לא מתפרנס מזה, אני עדיין צריך להשקיע

במכשיר קשר, מונה, וזה עולה לי הון תועפות.

היו"ר גי פת;

לקחנו את זה בחשבון.

לי זנדברג;

אני מותיקי ארגון המוניות. אני מסכים לכל דבר פה, חוץ מהאוצר.

היו"ר גי פת;

האוצר נתן לנו תיאוריה נכונה במקרו האקדמי. אבל, אנו חיים במציאות. רונן

דיבר כאיש כלכלה.

לי זנדברג;

מאז ותמיד התנגדתי לקונספציה שקי ימת כרגע, שמגיע לנהג המונית. לי יש

חברים שעובדים בבנקים, בבתי קולנוע ואף אחד לא מבקש בנק או קולנוע, והוא גם לא

יקבל. אנחנו, כארגון המוניות, הסכמנו שאם מתחילים לתת אז לתת רק לנהגים, אבל

לקונספציה הזו של "מגיע" אין שום הגיון, כי בונים פירמידה הפוכה. כל מספר

שניכנס לשוק, זה עוד נהג, לאן נגיע? אחרי הכל אנחנו מדינה קטנה. מבקשים על

מספר 80,000 שקל, קיוסק במקום נידח עולה 100,000 דולר. אני מכרתי דירה די

לקנות מספר, אני לא בא בטענות לאף אחד, אבל צריך לרדת מהקונספציה של "מגיע

לי", אנחנו כארגון המוניות מעדיפים, ואומרים לתת לנהגים, אבל לא כי "מגיע לו".

אתה סותר את עצמך, מצד אחד אתה אומר מגיע להם, ומצד שני לא מגיע להם.

לי זנדברג;

אני אומר, במידה שמגיע, מספר אחד או 1,000, זה לא אני קובע אלא שר

התחבורח, במידה ומגיע, צריך לתת, אבל בלי הקונספציה של "מגיע לו", במידה

ומגיע, הם יהיו העודפים. אנחנו מעונינים שיכנסו אך ורק אנשים שעובדים בענף.

אני מייצג את המוניות, אני צריך לשמור עליהם, זה תפקידי.



י' כהן;

האיזור שלי הוא הגדול ביותר, וכמו כן הבעיות. אני רוצה לעמוד על נקודה

אהת והיא השוכרים והמשכירים, מיהם המשכירים? אותם אלה שנקראו לבית דין עליון

של מעלה והשאירו אלמנות שלא מסוגלות לנהוג, ולא השאירו להם שום פרנסה, זו

הפרנסה שלהם. בסל התשומות של ארגון המוניות של משרד התחבורה, משנת 83, לא

מופיעים התנאים הסוציאלים, וזו צריכה להיות הפנסיה של בעל המונית. לדור שלי זה

כבר אבוד, לדור הזה ואהריהם, שתהיה פנסיה ממלכתית. בעוד 5 שנים, נהגים בגיל

60, לא יהיו מסוגלים לשבת 8 שעות על הכביש, בטה לא בתנועה של היום.

שיגיד נציג האוצר שהוא מוכן לקנות את כל המספרים הזרה. לא רציתי, בגלל

הכבוד שלי לשר התחבורה, להעלות 20 אוטובוסים עם האלמנות, להפגין בירושלים

ולהגיד, הנה האלמנות, תנו להם תשובה, להם ולאותם נכים וקשישים.

היו"ר גי פת;

אתה בא לשפוך את הלב, או להציע הצעה?

יי כהן;

אני מציע שאם האוצר רוצה למכור, שיקנה אותם חזרה. לתת תשובה לאותם

אלמנות, שלא תהיה להן פרנסה.

אני אגיד לך מה עושים בשביל האלמנות, מפסיקים לתת רשיונות, ומעלים את

מחיר הרשיון ל-200,000 דולר, ואז האלמנה תקבל 1,500 שקל בהודש, וכל האלמנות

יוכלו להיות. זה לשפוך את הלב על האלמנות והיתומים, דברו על המשק שצומח. העלתי

היום נושא, שרק היום הובא לידיעתי, והוא הנושא של אותו אדם שמקבל עשירית ירושה

של מספר ירוק, הוא בעל מספר ירוק? אלה מצבים חריגים.

אני רוצה לומר לכם, זה היה שידוך טוב המספר הירוק, מה הוא שווה היום,

אחרי 30 שנה, 70,000 דולר, 80,000 דולר. אחד שלפני 30 שנה היה נהג באגד, זה

היה שידוך טוב, היום הוא שווה 50,000 דולר. אותו נכה, אם קיבל תחנת דלק, הוא

שווה היום 3,000,000 דולר. ישנו אי צדק, אי אפשר להסדיר את הכל. אני חושב

שהצעת חוק זו, שמגיש לנו קיסר, בשיתוף איתנו, ולכן החוק הזה, מוכן בשינויים

שאנו נציע. זהו חוק טוב.

עי דראושה;

אני רוצה להביע את תמיכתי בחוק הזה. אני חושב שהוא בא לעשות צדק עם

הנהגים וגם למען צרכי המדינה. יש מחסור היום במוניות, הצדק נעשה בעיקר עם נהגי

המוניות הותיקים והשכירים, שעד עכשיו היה להם קשה מאד לקנות מספר, ובד"כ היו

צריכים לשכור את זה, ולשלם 700 דולר מההכנסה החודשית שלהם, שזה הון תועפות.

לכן זה נותן אפשרות לותיקים לקנות, וכל שנה עוד 550, ואם יש צורך, יש סמכות

לשר להוסיף בהסכמת ועדת הכלכלה, אני חושב שכולם, סביב שולחן זה, צריכים להיות

שמחים עם הצעת חוק כזו שבאה לתקן עוול, ולעשות צדק, גם עם הנהגים, וגם עם צרכי

המדינה. לכן אני תומך בהצעה.

היו"ר ג' פת;

רבותי, אנחנו נקיים דיון פנימי, חברי הכנסת, ומשרדי הממשלה, אני מבין



שלמשרד המשפטים אין הערות לעניין זה. היועץ המשפטית תגיד כמה הצעות שדיברנו

קודם לכן. אני מאד אשתדל שבחודש אפריל החוק הזה יוחדר למליאה לקריאה שניה

ושלישית. נכין אותו כך שבעזרת חברים כמו דראושה ואביטל, לא תהיה לנו בעיה.

קיימנו דיון טוב, קידמנו את העניין, תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45

/