הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. כ"ב בשבט התשנ"ה (23 בינואר 1995). שעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר גי פת

אי זנדברג

א' יחזקאל

ג' שגיא

סי שלום

מוזמנים; עו"ד אי אורדן - יועצת משפטית ל"בזק"

חי אכסף - מנכ"ל מוטורולח

אי לוי - מנכ"ל פלאפון

לי סמיט - מנכ"ל שיווק סלקום

אי מוסט - סמנכ"ל שיווק סלקום

מי צלרמייר - חברת סלקום

ר' צוונג - הרשות להגנת הצרכן

אי שוורצשטיין - אגף תקציבים

אי טיטלמן - עוזר מנכ"ל משרד התקשורת

עו"ד א' רשף - מנהל מחי חקיקה

עו"ד מ' אוהלי - משרד התקשורת

אי גלר-צבן - מנהלת המועצה לצרכנות

ל' ורון

ת' בהירי

תשתית הטלפונים הסולולרים



תשתית הטלפונים הסולולרים

היו"ר ג' פת;

אני פותח את ישיבת הוועדה ומקדם בברכה את האורחים הנכבדים. אנו דנים היום

בנושא שהעלה חבר הכנסת אבי יחזקאל: תשתית הטלפונים הסולולרים.

אי יחזקאל;

כשם שהעלית בעבר את סוגיית הטלוויזיה בכבלים, כך אני סבור שיש צורך שוועדת

הכלכלה תלווה את נושא הטלפונים הסולולרים. כדאי שנדע כי בשעתו העניק משרד התקשורת

אופציה להקמתה של חברה שלישית, בכפוף למספר המנויים - 200 אלף ב-5 שנים. אני לא

מתלהב מהאפשרות שתוקם חברה שלישית, מאחר וסולקום השקיעה כ-300 מליון דולר בתשתית,

וההחזרה תהיה ב-13 או ב-15 שנים. המחירים שקבעה סולקום הם פנטסטיים. בשעתו קבע

מנכ"ל מוטורולה במכתב אל שרת התקשורת, כי אלה היו מחירי היצף, למרות שבמשרד

התקשורת טוענים שמחירים אלה לא היו שונים ממחירי החברות האחרות שניגשו למכרז.

השאלה היא האם מוטורולה גבתה מחירים מופרזים תמורת שרות פחות טוב.

קיימת גם סוגיית התשתית; נדמה לי שהיתה התחיבות של סולקום, שעד ה-1 ביולי

1994 יוכלו מנוייה לעבור לסולקום. אני מבקש לדעת האם יש פתרון לשאלת המעבר מחברה

לחברה. אני מבקש לדעת היכן עומדים הדברים, כאשר מדובר במערכת אנלוגית או

דיגיטלית, והקשר בין בזק למוטורולה ופלאפון - האם הקשר טוב או לא? יש להתייחס

לעובדה שחברה זו מתגמלת את בזק בכסף אשר נכנס אליה בעקבות השימוש בפלאפון, ואולי

חברת סולקום לא תיעזר בשרותי בזק. כל אלו סוגיות שיש לבחון אותן, על מנת לדעת אם

החברות הללו פועלות כשורה.

לא מזמן פורסם שעומדים לקבוע את סולקום ונדמה לי גם את מוטורולה, על שרות

לקוי. מה אתם עומדים לעשות כדי לשפר את השרות? למוטורולה כ-100 אלף מנויים, בעוד

שסולקום מדברת על מספר צפוי של 300 אלף מנויים. האם מספר זה ראלי? האם בסופו של

דבר יאוזנו המחירים בין מוטורולה ופלאפון לבין סלקום?

אני מבקש לקבל תשובות לכל השאלות הללו, כדי לדעת היכן הענין עומד מבחינתנו.

אני מבקש לדעת מאלה שהכינו את המכרז, האם המכרז היה נכון ולא נתגלו בו לקויים,

למשל בשאלת המחירים.

היו"ר גי פת;

אני מציע שקודם כל נשמע את היועץ המשפטי של משרד התקשורת, אחרי כן את אנשי

פלאפון ומוטורולה, את אנשי סלקום ואת מנכ"ל המועצה לצרכנות.

אני רוצה להתייחס בכמה מילים ליחסים בין בזק למוטורולה, ולצורך בהוצאת המכרז.

המכרז שפורסם בשעתו למפעיל שני, נתן דעתו לכל הבעיות הצצות ועומדות היום, הן

לבעיית התשתיות והן לבעיית המחירים. בהקשר לכך היתה ההתמודדות, כאשר הצעותיהם של

כמעט כל המתמודדים היו קרובות זו לזו. בסופו של דבר זכתה חברת סלקום בגלל מספר

נקודות בהן גברה על מתחריה. אנו סבורים שלא נעשו טעויות, והעקרונות על-פיהם

פעלנו היו נכונים.

אי יחזקאל;

האופציה של כניסת חברה שלישית, מעוגנת בהחלטות המשרד?



מ' אוהלי;

בהחלט, זהו הסכם מחייב עליו חתמו שר האוצר ושר התקשורת מצד אהד ומוטורולה

ובזק מצד שני. כאשר יגיעו ל-200 אלף מנויים, או כעבור 5 שנים, אפשר יהיה להוציא

מכרז להפעלתה של חברה שלישית. יהד עם זאת, אין זה אומר שחייבים לעשות זאת. הזכות

להפעיל חברה שלישית שמורה למשרד.

אי יחזקאל;

סלקום תתקרב עוד מעט ל-200 אלף מנויים.

מי אוהלי;

מדובר בתנאי אלטרנטיבי, זה או זה. המשרד שומר לעצמו את הזכות, אך אין הוא

חייב לממש את זכותו להוציא מכרז להפעלת חברה שלישית.

א' רשף;

הצעות ראשונות הוצעו למשרד התקשורת על ידי הברת מוטורולה עוד ב-1982. ב-1983

נערך מכרז לשרותי רדיו-טלפון נייד דו-כיווני. בנובמבר 1983 קיבלה מוטורולה את

ההודעה שהיא הזוכה במכרז. נכון להזכיר שהיא היתה המציעה היהידה באותה עת. חברות

אחרות אחרו את המועד, ניסו להאבק על-כך בבג"ץ, אך בג"ץ דחה את עתירתן.

בפברואר 1984 הוקמה חברת בזק, אשר נכנסה לנעלי משרד התקשורת. אם ההסכם היה

צריך להחתם קודם לכן בין המשרד לבין מוטורולה, הרי שביוני 1984 הוא נחתם בין

מוטורולה לבין הברת בזק.

תנאי המכרז ב-1983 היו כאלו שהיום לא היינו כותבים אותם. המכרז קבע שתינתן

לחברה הזוכה תקופת בלעדיות, ועם תום התקופה תצטרך החברה להעביר את נכסי המערכת

לידי המדינה, למעט ציוד הקצה אשר ייקנה בכסף מלא על ידי המדינה. למדינה היתה

אופציה להקים בעצמה את המערכת, לבקש מאותו מפעיל להמשיך להפעיל, לתת את ההפעלה

לגורם אחר, או לצאת למכרז. בסופו של דבר, גם הפטנט של תקופה קצובה, שבסופה המערכת

נלקחת מידי המשקיע - שירוק לרעת המנויים משני היבטים; 1. על מנת להבטיח החזר

השקעות - זכות שבג"ץ הכיר בה - היה צורך בהענקת מונופול. דבר זה גרם בסופו של דבר

להתנהגות מונופוליסטית, שלא היתה לטובת הצרכן; 2. מן הצד האחר, לחברה המשקיעה היה

אופק תכנון קצר, מה שהייב אותה להזדרז ולהחזיר לעצמה את ההשקעות, באמצעות תעריפים

גבוהים. החברה הפכה במידה רבה לגובת כספים עבור המדינה.

על שתי התקלות האלו נוספה תקלה שלישית, והיא מערכת היחסים בין ההברה לבין

חברת "בזק". חברת "בזק" נכנסה לנעלי המדינה, כמי שהיא לכאורה בעלת הרשיון, וחברת

מוטורולה כמי שנהגה לכאורה כקבלן מישנה של הברת בזק, המפעילה מטעמה את השרות

ומשווקת את השרות.

עוד בתקופתו של גד יעקבי כשר התקשורת, היו תלונות על רמת השרות. הוא הקים

ועדה לבדיקת הנושא, בראשותו של אהוד שילה, מי שהיה מנכ"ל משרד התהבורה. ועדת שילה

קבעה כמה דברים, בין היתר, שהכניסה של בזק לנעלי משרד התקשורת, נעשתה שלא כדין.

בזק לא היתה צריכה לעסוק בכך בפועל. כתוצאה מכך שבזק נכנסה לנושא הרדיו-טלפון

הנייד, נוצר בעצם מונופול דו-שכבתי, כאשר חברה אחת היא בעלת המונופול, וחברה אחרת

קבלן מישנה. מבהינה משפטית, מוטורולה נותרה בעלת הרשיון. כלומר כל מה שעשתה

מוטורולה ביחסיה עם המנויים, יכול לעשות רק בעל הרשיון ולא קבלן מישנה, אשר הייב

לשמור על היחסים שבין בעל הרשיון לבין המנויים. הוא נכנס באמצע, אך אינו מנתק את

הקשר המשפטי. על-פי ההסכמים בין חברת מוטורולה לבין חברת בזק, היא היתה בעלת קשר

ייהודי עם המנויים. בזק בעצם "חתכה קופונים". היא קיבלה את התמלוגים שהמדינה

היתה צריכה לקבל.



ממצא חשוב נוסף היה, שכתוצאת מהמבנה המונופוליסטי, נגבו מחירים גבוהים

מהציבור, ויתרון הגודל לא הגיע למנויים. הוועדה המליצה לפרסם מכרז עוד במהלך

1992. על מנת שבמהלך 1993 תתפרס מערכת נוספת, וזאת כדי שב-1.1.94 - היא המועד בו

מסתיים המונופול של חברת מוטורולה - יהיה מפעיל נוסף.

כתוצאה מעיכובים אשר נגרמו בעיקר על ידי מהלכים משפטיים שניהלה מוטורולה (אשר

ניהלה שני בג"צים, ואפשר לומר כי הלשכה המשפטית שלהם עשתה עבודה טובה בתחום זה).

מהלכים אלה עיכבו את התהליך למשך שנה, כך שרק ב-1995 החל לפעול המפעיל הנוסף. עד

לאותה עת גדלה מוטורולה לכ-130 אלף מנויים.

המלצה נוספת של ועדת שילה היתה, שבזק הנותנת שרותים לשתי המערכות המתחרות -

שרותי נגישות מן המנויים הקוויים אל מנויים סולולריים - לא תהיה שותפה להפעלת

מערכות רדיו-טלפון נייד, מה גם שלבזק עם כל היתרון ההנדסי והכלכלי שלה, אין

התמחות מיוחדת בשרותים סולולריים. בסופו של דבר התנהל משא ומתן בין משרד התקשורת

לחברות בזק ומוטורולה, אשר הניבו תסכם ממרץ 1993. מצד אחד תוקן חוק הבזק בסעיף

המונופול - סעיף 50 לחוק הבזק - באופן המוציא לחלוטין מערכות רדיו-טלפון נייד

מכלל הטלפוניה, באופן שבזק לא תופל לטעון במהלך משפטי שהטלפוניה הזו היא אותה

גברת בשנוי אדרת. עמדת משרד התקשורת היתה שמדובר בשרות אחר, שרות בעל ערך מוסף,

שאינו בגדר השרות הבסיסי עליו ניתן מונופול לבזק. אבל כדי לסלק כל סיכון של בג"ץ

אשר ייעכב שוב את המהלכים, תוקן החוק והוא קבע במפורש שמערכות רדיו-טלפון נייד

אינן בגדר תשתית הטלפוניה הבסיסית.

היה הסכם ממרץ 1993. בין משרד התקשורת ומשרד

האוצר לבין בזק ומוטורולה, שבו מצד אחד מסכימה מוטורולה לפתיחת התחום לתחרות.

צריך לזכור כי למוטורולה היתה תביעה למונופול עד אוקטובר 1997. תביעה שמשרד

התקשורת לא הסכים לה מבחינה משפטית. לא רצינו להגיע לבג"ץ, ושוב לאבד זמן, ולכן

ההחלטה היתה להגיע להסכם פשרה. מאידך, מוטורולה קיבלה את האפשרות לפעול מעבר

ל-1997. במהלך 10 השנים שמה-1 בינואר 1994. פלוס אופציה ל-6 שנים נוספות, כאשר

בזק ומוטורולה מחוייבות להקים תאגיד משותף. בזק לא תפעל כבזק אלא כחברת בת, והיא

זו אשר תקבל את הרשיון כמפעילה. התאגיד הזה הוקם, ובימים אלה נמצא הרשיון למפעיל

הראשון על המדוכה.

היו"ר ג' פת;

אמרת שהיתה המלצה של ועדת שילה, שבזק לא ייכנס לנושא. מדוע בכל זאת הוא נכנס?

המדינה הרי צועדת לקראת הפרטה.מדוע מכניסים חברה ממשלתית לעניניו של הסקטור

הפרטי ?

א' רשף;

הייתי שמה אילו היועצת המשפטית של בזק היתה משיבה על-כך, כי זו היתה התביעה

שלהם. אשר למשרד התקשורת, הוא ראה לנכון להשאיר את בזק בתמונת הרדיו-טלפון הנייד

משני נמוקים; האחד הוא קריאת המציאוות, כדי לא להכנס לחזית נוספת בין המשרד לבין

בזק, בנוסף לרשיון הכללי שלגביו תתנהל מאבק אחר, דבר שלא יהיה לטובת הצרכן. אם

רואים כיצד הדברים התגלגלו, אני חושב שהשיקול היה נכון. מאחר וחברת בזק היא

החברה המובילה במרכזים במדינת ישראל, והשרותים הסולולריים הולכים ומתפתחים כענף

טלפוניה מרכזי, נכון היה לקיים פיקוח בתחום זה, תוך שמוטורולה נכנסת לתחרות עם

חברת סלקום. העתיד הוא שיקבע אם צדקנו או לא. בשלב זה נראה לנו שהתחרות המתפתחת

היא אגרסיבית למדי.

המכרז אשר הוצא התנהל בתנאי "ויטרינה", כלומר כל השיקולים היו גלויים, כל

הקריטריונים והניקוד נקבעו מראש, עכו יכולת מאד מוגבלת להטות את המכרז לכאן ולכאן

באמצעות שיקולים זרים. המכרז הציב בצורה ברורה את המנוי כמטרת המכרז, מבחינת

רמת השרות ומבחינת התעריפים. התעריפים היום נמוכים עד כדי כך, שהם מעוררים טענות

שהם מחירי היצף, וזהו אולי ההישג המשמעותי ביותר של כניסת חברה נוספת לשוק.



המשרד התלבט בנושא המקטע האנלוגי במערכת הדיגיטלית אשר הוצעה במכרז. כידוע,

מוטורולה פועלת באמצעות מערכת אנלוגית אשר עברה שיפור. היא עברה לשימוש

ב"נרוואנס" שהיא המצאה של מוטורולה, עם יתרונות בכל הנוגע לחסכון בספקטרום

התדרים, מצב הדומה לזה הקיים במערכות האנלוגיות. התדרים בהם פועלים שני המתחרים

חם 800 מגה הרץ.

היו"ר ג' פת;

אני מציע שלא ניכנס לטכנולוגיות.

א' רשף;

במסגרת ההצעה של חברת סלקום, נשמר מקטע אנלוגי. צריך לדעת כי השאלה אם יישמר

מקטע אנלוגי או לא, לא היוותה כלל קריטריון למכרז הזה. כאשר הסתבר שהמקטע

הוקטן, ואפשר שיהיה אף קטן יותר, כתוצאה משינויים בהרגלי הצריכה של הציבור

הישראלי, שהוא פטפטן גדול וצורך הרבה שיחות - המשרד קיבל את ההחלטה לוותר על

המקטע האנלוגי.

צריך להבין שהמטרה של המשרד בעת המכרז, היתה מעבר למערכות דיגיטליות. המטרה

נשמרה בעיקרה. המקטע האנלוגי גם הוא אגב, על פי התכניות, היה צריך להיעלם תוך

פרק זמן קצר. בסופו של דבר, עדיף היה בלעדיו.

היו"ר ג' פת;

מה היה הערך הכספי של הוויתור הזה?

א' טיטלמן;

ערכנו הישובים מסוים, והגענו ל-3 עד 5 מליון דולר.

חי אכסף;

אני רוצח להתייחס לכמה נקודות. ראשית, כדאי להזכיר את אופי הרשיון אשר ניתן

בתחילה, כי קיימות קונספציות מוטעות רבות לגביו, ואין אפשרות להסביר זאת בעתונים.

מכרז הפלאפון נעשה בצורה יחודית, בפעם הראשונה בישראל, בשיטת ה- B.O.T-

.BUILT OPERATE TRANSFERעושות זאת בדרך כלל מדינות שאין לממשלתן כסף להשקעה

בתשתית. הן רוצות שחברה פרטית תשקיע בתשתית, תקבל מונופול בתמורה, ואחר כך תעביר

אותו לממשלה. זה היה בתקופה בה היו למעלה מ-300 אלף ממתינים לקווי טלפון, והשר

ציפורי, שר התקשורת דאז, אמר שיש לו אלמנות ויתומים, ואין לו כסף להשקעה בטלפונים

לעשירים. המחירים בעולם למכשירים כאלה היו 3000 עד 5000 דולר, והתעריף החודשי

שהובא בחשבון היה 500 דולר. זה היה מיועד בהחלט רק לאנשי עסקים אמידים, והשר אמר

שאין למדינה כסף או יכולת לממן תשתית לעשירים. מוטורולה היתה צריכה לממן את

ההשקעה על חשבונה, ולקבל מונופול ל-7 שנים. בתום התקופה הזו, היתה התשתית צריכה

לעבור למדינה. ההשקעה היתה צריכה להיות בסדר גודל של 15 מליון דולר ל-7000

מנויים, על-פי חישוב של 2000 דולר למנוי.

לא עבר זמן רב, והתברר שכל התחזיות אשר נחזו בעולם הן עורבא פרח. ההתרחבות

היתה גדולה מעבר לצפוי, משום שהסתבר שהטכנולוגיה הזו עובדת. כתוצאה מכך החלו

מחירי המכשירים לרדת, מ-5000 דולר אז ל-500 דולר היום (זאת בתקופה של 8 שנים).

השימוש התרחב, וראינו שאין לדבר עוד על 7000 מנויים. אז דובר על-כך שנכסה רק את

ירושלים, תל-אביב וחיפה, והדרכים המקשרות ביניהן, אך התחילו להגיע אלינו לקוחות

מהצפון ומהדרום ודרשו תשתית כלל ארצית. היינו צריכים לשפר את התשתית, ובמסגרת זו

האריכו את המונופול ל-10 שנים. מאוחר יותר טען משרד התקשורת כי ההארכה הזו נעשתה

שלא כדין. עשה זאת הבזק, אך בעצם לא היתה רשאי לבצע זאת. דובר אז על השקעה של 20

מליון דולר, וכסוי קצת יותר רחב. עדיין לא דובר על כסוי כלל ארצי.



גם דבר זה הסתבר כעורבא פרח. התברר שכדי לתת שרות למספר המנויים אשר דרש את

השרות - למרות שהמחירים היו די גבוהים - צריך להגיע לעשרות אלפי מנויים. עבור כל

מנוי נוסף, צריך היה להשקיע עוד 2000 דולר. שואלים אותי היום: הרי כיסיתם מזמן את

ה-7000, מדוע לא הורדתם את המחירים? צריך להבין כי כל מנוי נוסף מחייב השקעות של

בין 1000 ל-1500 דולר. על כל 10,000 מנויים נוספים, צריך להשקיע 15 מליון בתשתית.

על 100 אלף מנויים נוספים, יש להשקיע עוד 150 מליון דולר בתשתית. המספרים הולכים

ומתקדמים, ואי אפשר לדבר על השקעה חד-פעמית. לכן, רמת המחירים אינה יורדת ביחס

ישיר למספר המנויים.

מסיבה זו דרשנו שיפטרו אותנו מהצורך להחזיר את התשתית לבזק. אי אפשר להשקיע

250 מליון דולר, ולכסות את ההשקעה ב-3 שנים. זוהי מהותו של ההסכם אשר נחתם במרץ

1993. וחתומים עליו שר האוצר, שר התקשורת דאז משה שחל, יצחק קאול מנכ"ל הבזק

ואנוכי. בהסכם זה הסכמנו שהשוק ייפתח בציוד, תהיה ליברליזציה בציוד למנויים,

ייכנס מפעיל שני, ואנו מקבל רשות לעבוד לטווח ארוך יותר, של 6 שנים מעבר ל-1994.

עם אפשרות הארכה לעוד 6 שנים.

רק במרץ 1993 היינו יכולים להתחיל להשקיע להקמת תשתית ל-100-120 אלף מנויים.

ב-1993 עמדנו במינוס של עשרות מליוני דולרים. אז היו 30 אלף מנויים, וההשקעה

בתשתית עמדה על 85 מליון דולר. עכשיו היינו נאלצים להשקיע לטווח הרבה יותר ארוך.

אם אתה מוסיף 60 אלף מנויים לשנה, אתה צריך להכניס עוד 150 מליון דולר בתשתית,

וברור שאינך מכסה זאת בשנה-שנתיים. מדובר בהחזר השקעה במשך 6 עד 7 שנים. אלה

המודלים שהחברות בעולם עובדות עליהם, משום שאינך יכול לדבר על החזר בטווח של

10-12 שנים. הטכנולוגיה משתנה במהירות כזו, שתוך 3 שנים אתה צריך להחליף לפעמים

את כל הציוד. אנחנו החלפנו את הציוד כבר 3 פעמים, ותוך 3 שנים נוספות נצטרך

להוסיף טכנולוגיות חדישות נוספות.

אם אתה בונה על החזר השקעה ארוך מאד, וכל הזמן אתה צריך להחליף טכנולוגיות,

קשה לך להגיע לכדאיות כלכלית. הדבר היחיד שאפשר להכות אותנו עליו הוא שצרפנו

כל-כך הרבה מנויים למערכת. כל עוד היינו בלעדיים בשוק, האשימו אותנו בכך שאנו

מתנהגים כמו מונופול, ושאלו כיצד ייתכן שלאחד יהיה שרות ולשני לא. תבעו מאתנו

להמשיך לחבר מנויים. הוספנו מנויים, אך כולם דיברו יותר גרוע. רמת השרות נעשתה

גרועה יותר, גם משום שלא יכולנו לבנות את התשתית בקצב הדרוש.

סיבה נוספת לכך שהשרות נעשה גרוע יותר היא, שלא קיבלנו את התדרים שהיו דרושים

לנו. למרות שמספר המנויים גדל ב-80 אחוז, היינו צריכים להחזיר 40 אחוז מן התדרים

שנתנו לנו, ואותם ייעדו למפעיל השני. יש תדרים, אך הם תפוסים על ידי הטלוויזיה

המשתמשת בהם בצורה בזבזנית להחריד, וגם על-ידי צה"ל שיכול היה להסתדר עם תדרים של

הטלוויזיה, והיה צריך לפנות תדרים שהוא משתמש בהם היום, לטובת התחום האזרחי.

צה"ל יושב היום על תדרים שנקבעו על-פי התקינה הבינלאומיים כתקנים סטנדרטיים,

אליהם מוביל ציוד סולולרי אזרחי. אך צה"ל אינו מפנה אותם בטענה שחסרים לו תדרים.

כאשר הטלוויזיה תפנה, צה"ל יקבל את התדרים שלה, ויפנה לנו את התדרים שלו.

בכל העולם, בארצות הברית, באנגליה, בברית המועצות ובסין, הגיעו למסקנה שצריך

לפנות את התדרים האלה לטובת המשתמשים האזרחיים. בארץ זה לא נעשה. לכן קיימת מצוקת

תדרים.

אי יחזקאל;

איזה אחוז מהתדרים מוקצה לאזרחים?

חי אכסף;

אחוז קטן מאד, אולי 10 אחוז מכל התדרים.

כמות התדרים שהוקצתה היתה קטנה, אך הדברת אצלנו גדולה פי

שלושה מזו שקיימת בארצות אחרות. במערכת שלנו, עם 130 אלף מנויים, קיימת תעבורה

כמו במערכת של 400 אלף מנויים באוסקה שביפן. מדברים אצלנו פי 3. אתה לא יכול



לקבוע את רוחב הכבישים רק לפי מספר המכוניות, אלא גם לפי תכיפות הנסיעה בהם. מספר

המנויים לא קובע, אלא כמה זמן הם מדברים. זוהי עדיין בעית הבעיות שלנו.

ביקשנו שיתנו לנו לפעול בטכנולוגיה ספרתית מתקדמת

מסוג ,G.S.Mשהיא הטכנולוגיה הנפוצה ביותר בעולם, וכ-60 מדי נות חתומות עליה.

בארצות הברית, הטכנולוגיה השלטת עדיין היא זו שאנו משתמשים בה, הטכנולוגיה

האנלוגית, והס שוקלים באיזו טכנולוגיה דיגיטלית לבחור. טכנולוגיה אחת היא זו

שמייצגת כאן חברת סלקום - טכנולוגיית A.M.B.T. הטכנולוגיה השניה היא ,T.D.M.A

אשר בודקים גם אותה. האמריקאים עדיין לא קיבלו החלטה חד משמעית. אירופה קיבלה

החלטה בנושא זה, וכך גם כל ארצות המזרח התיכון - מצרים, ירדן, סעודיה וכל מדינות

המפרץ - אשר משתמשות ב-M.S.G. אנחנו היחידים שלא משתמשים בטכנולוגיה זו, לכן

אנחנו לא יכולים להתחבר עם מדינות המזרח התיכון ועם אירופה. גם ברית המועצות, גם

סין וגם מדינות אחרות במזרח הרחוק, הולכות לכיוון של .G.S.M

משרד התקשורת מכיר את עמדתי ואת עמדת מוטורולה, אך הוא החליט לבחור

בטכנולוגיה אחרת. הסיבה העיקרית לכך היתה, לאפשר מעבר בין שתי הרשתות. טענו שאם

יקחו את הטכנולוגיה הספרתית של מוטורולה ואת הטכנולוגיה האנלוגית, המנויים שלנו

יהיו שבויים, ולא יוכלו לעבור לטכנולוגיה הספרתית. הצענו הצעה מפורטת למשרד,

לפיה נחליף ללא תשלום את המכשירים. עדיין לא קיבלו זאת, וקבעו שהמתחרים יציעו

טכנולוגיה בתחום ה-800 מגה הרץ, כדי לאפשר הגירה בין הרשתות. המצב היום הוא שאין

הגירה חופשית בין הרשתות. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה מסוג אחד, שהיא אנ-אמפס,

ואילו המתחרים שלנו משתמשים בטכנולוגיה ספרתית-דיגיטלית, המתחילה עכשיו גם בארצות

הברית - ה .T.D.M.A-מנוי שרוצה לעבור מטכנולוגיה לטכנולוגיה, צריך להחליף את

המכשירים.

אם תהיה החלטה לעבור לטכנולוגיה הנהוגה באירופה ובמזרח התיכון, האם זה יחייב

השקעה גדולה?

חי אכסף;

זה יחייב לבנות תשתית חדשה.

יש עוד דבר שצריך לציין: בכל מקרה יידרש גם מאתנו מעבר לטכנולוגיה חדשה, בעלת

ניצולת טובה יותר של הספקטרום.

יש לכם היום 130 אלף מנויים. מה מחיר ההתקנה של פלאפון במכונית?

מחיר המכשיר נע בין 1100 ל-3000 ש"ח, תלוי בסוג המכשיר.

אני רוצה לציין דבר חשוב לגבי המחירים, משהו שוועדת הכלכלה צריכה לתת עליו את

הדעת: המכרז אשר נעשה, היה משונה מאד. אני פותח ואומר שאין לי תלונות כנגד משרד

התקשורת וכנגד המתחרים שלנו, אך המכרז היה משונה. תארו לכם שניצני רוצה להפריט

את בנק המזרהי , אשר שווה 120 מליון דולר, והוא מוציא מכרז אשר ייטיב עם הלקוחות.

כאן אמר משרד התקשורת ואמרה הממשלה: אנחנו רוצים להיטיב עם העם, לא נבחר במי

שיציע 120 מליון דולר, אלא ניתן את הבנק למי שיציע את הריבית הנמוכה ביותר

ללקוחות. אם באותו זמן פועלים בשטח כמה בנקים הגובים ריבית שקלית של 20 אחוז (20

סנט לשירוה במקרה שלנו), הם בוחרים במתחרה המציע ריבית של 2-5 אחוז ללקוחות. הוא



גם יתן להם אפשרות לפתוח חשבונות בנק בחינם, ואף ינפיק כרטיסי אשראי בחינם ופירוט

חשבונות בחינם. אותו זוכה במכרז מפרסם בכל המקומות כי בגלל שהממשלה לא גבינה ממנו

כסף, הוא קובע תעריפים נמוכים מאד. הוא מודיע ללקוחות כל הבנקים האחרים, שהם

מטומטמים אם הם משלמים שם ריבית של 20 אחוז.

במקרה זה, אנשי משרד התקשורת או רשות ההפרטה, באים לציבור ואומרים לו: תראו

איזה הישג השגנו, כיצד הצלחנו להוריד את המחירים ב-80 אחוז.

היו"ר ג' פת;

מה מחיר השיחה פר דקה בפלאפון?

חי אכסף;

19-20 סנט לדקה. בסלקום - 2.75 סנט לדקה בשנה הראשונה.

אנחנו לא מחייבים בדמי שימוש ובדמי חיבור.

אין לי טענות אליהם. הם לא היו זוכים במכרז, אם לא היו מציעים את זה. כל

האחרים הבינו כי אם יקבעו מחירים כלכליים, לא יוכלו לזכות במכרז.

מה שברור הוא שמה שקבע במכרז הזה הוא נקודת המבט הצרכנית. המכרז היה מושתת על

כמה גורמים, כאשר המחיר היווה 50 אחוז מהמכרז, 25 אחוז - מועד הפעלתה של

הטכנולוגיה הדיגיטלית, 20 אחוז - מהירות הכסוי הגאוגרפי ועוד 5 אחוז להערכה

כללית.

משרד התקשורת אומר למוטורולה, ובצדק, כי הפערים בין החברות שניגשו למכרז לא

היו גדולים, ועובדה היא שכולם הגישו את ההצעות על בסיס עסקי, המביא בחשבון כסוי

ההשקעה תוך מספר מסוים של שנים. מר אכסף אומר, ובצדק מנקודת מבטו, כי שינו את

כללי המכרז, והפעם העמידו את הצרכן במרכז. השאלה היא אם מה שסלקום עשתה, הוא

תרגיל שיווקי אגרסיבי, כאשר בעוד זמן מה יעלו המחירים.

ישנם שני מדדים, המדד האחד הוא מה הציעו מתחרים אחרים במכרז, דבר שאינו

רלוונטי. הכריחו אותם להציע מחירים נמוכים, כי 50 אחוז מתנאי המכרז התייחסו

למחיר. לכן איני בא בטענות אל סלקום ואל משרד התקשורת. המדד הנכון הוא, כמה גובים

עבור השרות הזה בעולם. אין מקום בעולם בו גובים סכום כזין. בניו-יורק גובים 40 סנט

לדקה, באנגליה 35 פני לדקה, שהם 50 סנט. גם חברת בל סאוט' באטלנטה, גובה 36 סנט

לדקה ו-200 דולר דמי חיבור. הרשתות בגרמניה גובות 50 ו-60 סנט לדקה. בל סאוט'

גובה אף היא 50-60 סנט לדקה באירופה. אנחנו גובים 20 סנט לדקה, בין התעריפים

הנמוכים המקובלים בעולם. תעריף של 2.5 סנט לא קיים, וכל אחד יאמר לכם שאין זה

תעריף כלכלי. הבעיה אינה של סלקום, אלא כיצד הוציאו את המכרז. אני בטוח שלמדו את

הלקח לגבי המכרז הבינלאומי, ושם לא יתירו דבר כזה.

אני רוצה להציג את לארי סמיט שהוא מנכ"ל השיווק של סלקום. עדיין לא דובר

עברית.

(תרגום דבריו מאנגלית) כבוד הוא לי להיות כאן היום. אני מתנצל על שאיני מדבר

עברית. אני נמצא כאן רק חודש אחד, ואני מקווה להתחיל בשעורי העברית בחודש הבא,

כך שייתכן שאדבר עברית שוטפת בפעם הבאה שאבוא לכאן. אני עובד עבור בל סאוט' במשך

15 השנים האחרונות. במשך 10 שנים בצד העסקי. תפקידי האחרון היה באורלנדו,

פלורידה, אחד השווקים הגדולים של בל סאוט'. סלקום מחוייבת לאותו סוג של שרות

וטכנולוגיה כמו בל סאוט'. תודה לכולכם.

היו"ר ג' פת;

(תרגום מאנגלית) כפי שנאמר לנו, בל סאוט' מחייבת בתשלום של בין 30 ל-50 סנט

לדקה. בארץ היא מחייבת בתשלום של 2.5 סנט לדקה. כיצד אתה מסביר -זאת ללקוחותיך

בארצות הברית?

ל' סמיט;

איננו מסבירים זאת ללקוחותינו בארצות הברית. הם משלמים כ-30 סנט בממוצע,

ברחבי ארצות הברית. חלק מההסבר אפשר אולי למצוא בדבריו של מר חנן אכסף: אילו היו

משוחחים בארצות הברית כמו בישראל, ייתכן שזה היה מוזיל את המחיר.

אי מוסט;

סלקום הוקמה על-ידי בל סאוט', משפחת ספרא, חברת דיסקונט-השקעות והתעשיה

האווירית, מתוך מניעים גלובליים, איסטרטגיים וציוניים, וכמובן גס למטרות רווח.

היו"ר ג' פת;

איזה אחוז יש לתעשיה האווירית?

אי מוסט;

10 אחוז.

מי צלרמייר;

היתה להם אופציה כאשר הכנו את המכרז. הם מימשו את האופציה והשקיעו 10 אחוז

מעלות ההקמה.

היו"ר ג' פת;

מה הענין המיוחד שהיה להם להשקיע? האם הם קשורים לכך גם מבחינה טכנולוגית?

אי מוסט;

הם מאמינים ביכולת העסקית של סלקום, וחושבים שההשקעה תוחזר להם ברווח. בנוסף

לכך, יש להם ענין בטכנולוגיה וביכולת הספציפית של סלקום, וביצירת קשר עם בל

סאוט'.

היו"ר ג' פת;

האם ניתן להם אישור לכך?

אני חושב שהם קיבלו אישור מוועדת השרים בסוף 1994. יש להם יכולת מוכחת.

היו"ר ג' פת;

מדוע חברה ממשלתית צריכה להכנס להשקעה כזו?

ג י שגיא;

אני בעד הפרטה, אך לא בעד ניוון חברות ממשלתיות. השיקולים צריכים להיות

עסקיים, בין אם החברה ממשלתית או ציבורית.

היו"ר ג' פת;

אם חברה עומדת בפני פשיטת רגל, הייתי שואל פעמיים מדוע היא צריכה להכנס למכרז

כזה.

אי מוסט;

סלקום יצאה לדרך בחודש יוני 1994. ועד סוף דצמבר, תוך פחות מ-6 חודשים, היא

גדלה מ-4 עובדים לכ-300 במועד בו התחילה להפעיל את השרותים. נערך מבצע מדהים

לגיוס מאות אנשים ממקומות שונים. היה גרעין של כמה עשרות עובדים אמריקאים, והיום

נשארנו רק עם 5-6. כל האחרים חזרו. הם היו כאן על תקן של יועצים, כדי לגייס את

המקומיים, להדריכם ולהעביר אליהם את הידע. כל היתר עברו לפרוייקטים אחרים שבל

סאוט' מעורבת בהם ברחבי העולם. עד סוף דצמבר 1995. אנו מתכננים להגיד לכ-600

עובדים.

הפרמטרים אשר הינחו את סלקום בבניית הרשת, הם תכנון על-פי שיקולי תנועת

מנויים וקיבולת השיחות. המערכת נבנית באורח מודולרי, כדי שבשנים הבאות, כאשר

הטכנולוגיות תתפתחנה, אפשר יהיה להרחיב את המערכת. אשר לטיב השרות, הכוונה היא

להגיע לפחות מ-2 אחוז של ניתוקים. השאיפה היא להגיע לרציפות בכסוי השטח של מדינת

ישראל, איכות שמע גבוהה, מגוון שרותים למשתמש, שרותים עתידיים, הקפדה על פרטיות

השיחה וידידותיות לסביבה ולמשתמש.

אשר לפריסת רשת התקשורת, ב-27 בדצמבר אזור הכסוי הוא מנתניה בצפון עד אשדוד,

בקו ראש העין ושער הגיא במזרח. בסוף פברואר אנחנו מצרפים את ירושלים וחיפה, ועד

סוף ספטמבר נהייה פרוסים מאילת ועד צפון רמת הגולן. אנחנו עומדים בתכנית.

המחיר היה אחד הגורמים הקובעים בזכייה במכרז. אנחנו לא מחייבים עבור החיבור

לרשת, אנחנו לא מחייבים בדמי מנוי חודשיים קבועים, השיחות הנכנסות הן ללא חיוב,

והמחיר לזמן אוויר הוא 8.5 אגורות לדקה בשנה הראשונה, לא כולל מע"מ, כאשר בשנים

הבאות מוכתב לוח תעריפים. בכל שנה יש מדרגה שאפשר להגיע אליה, ובשנה הבאה אפשר

יהיה להגיע ל-14 אגורות.

השרותים הבסיסיים שלנו, כמו השיחה הממתי נה, הם בחינם. עקוב אחרי -בחינם,

ועבור שיחת ועידה אנו מחייבים ב-5 שקלים לחודש. יש מגוון של שרותים איורים; גישה

לשרותי חירום, חסימת שיחות לחו"ל וכו', לפי בחירת הלקוח. השרותים הבסיסיים אשר

נלווים לחבילה שאדם מקבל, הם בחינם.

הקונספט של הוזלת התעריפים, חל גם על ציוד הטלפונים; מיד עם הקמתה הוציאה

סלקום הזמנות לגדולי היצרנים של הטלפונים הסולולריים בעולם, בשיטת .T.B.M.Aהזמנו

מכשירים בלמעלה מ-100 מליון דולר, ממוטורולה, נוקיה, אודיו-ווקס, א.טי אנד טי,

אריקסון ואחרות. היו לנו התחייבויות לקבלת הציוד או חלק גדול ממנו עד סוף דצמבר,

אך מסיבות שונות, כולל קושי של היצרנים האלה להתגבר על הביקוש העולמי ועל מה

שהתברר אחר-כך כביקוש ישראלי, הם לא עומדים במועדי האספקה. אנחנו משתמשים בבל

סאוט', שהיא אחד הלקוחות הגדולים של מוטורולה, נוקיה ואחרות, כדי להפעיל את כובד



השפעתה. זה עוזר לנו ואנו מקבלים יותר טלפונים ממקומות אחרים, אך זה לא מספיק.

אי יחזקאל;

האם יש עוד חברות המנפקות מכשיר חינם, תמורת מנוי ?

אי מוסט;

בהחלט. זה מתקשר לתעריפים עליהם דובר קודם במקומות אחרים בעולם. כאשר מישהו

נותן מכשיר חינם - או בארצות הברית בחצי חינם - אתה צריך לבדוק כמה הוא לוקח עבור

חיבור לרשת, כמה הוא לוקח עבור דקה וכמה הוא לוקח לחודש, ולאחר השקלול תדע את

התוצאה הסופית.

גם בנושא ציוד הקצה, סלקום נקטה במדיניות מחירים זולים מאד. לא נעים לומר,

אבל אנחנו מסבסדים את הציוד, מתוך שיקול שאנחנו צריכים להגיע לכמה שיותר ידיים,

כדי שאנשים יצרכו את זמן האוויר שלנו, ובדרך זו תהפוך החברה לרווחית. בשקף

שלפניכם מחירי הדגמים הראשונים. כפי שאמרתי, אנחנו מתכוונים להרחיב ככל האפשר את

מעגל היצרנים, ועד סוף 1995. צפויים להיות לפחות 3-4 יצרנים נוספים.

אי יחזקאל;

האם הלקוח מזוכה עבור המכשיר הישן, כאשר הוא מחליף אותו במכשיר חדש?

אי מוסט;

השיטה הזו לא נהוגה אצלנו. אני לא מכיר את הנושא.

היו"ר ג' פת;

כמה מנויים יש לכם?

אי מוסט;

תוך פחות מ-3 שבועות, הגענו ל-12 אלף מנויים.

היו"ר ג' פת;

מה עלותו של המכשיר במכונית?

אי מוסט;

אנו מציעים עכשיו שלושה דגמים של מכשירים למכונית; מוטורולה אלפא, מוטורולה

לייט ונוקיה. בשבועות הקרובים נצרף גם את דגם האודיו-ווקס, שמחירו לצרכן יהיה

1600 ש"ח ללא מע"מ (1872 ש"ח כולל מע"מ). מכשיר מוטורולה-אלפא הוכנס לשוק. מאחר

שהבטחנו כי יהיה מוצר שיעלה כ-500 דולר, ואודיו-ווקס המיוצר על-ידי א.ט.אנד ט. לא

עמדו בלוח הזמנים - הבטחנו וקיימנו; הוזלנו את מכשיר האלפא שהוא מכשיר נייד הכולל

ערכת רכב, בהתאם לחוק המחייב ששתי הידיים תהיינה על ההגה. ערכת הרכב עולה 700

שקלים, והתקנתה עוד 165 שקלים.

סי שלום;

נראה לי שמחיר ערכת הרכב מוגזם. נראה לי שמחיר של 1000 שקל עבור מכשיר

הביקורית הוא מוגזם.

אנו לא מייצרים את הערכה ולא מבצעים את ההתקנה. אנחנו קונים את הציוד

ומעבירים אותו הלאה מבלי להרוויה. המוסכים המתקינים, הם המרוויהים. טלפונים

דיגיטליים בעולם יקרים ב-20-30 אחוז יותר מהטלפונים האנלוגיים. אנו מוכרים אותם

באותו מחיר. לנו הוא עולה יותר.

התכנית של סלקום מבוססת על-כך, שתהפוך את הטלפון הסולולרי, אולי בפעם הראשונה

בעולם, למוצר צריכה המוני ועממי. כאשר יהיו מאות אלפי מנויים אשר יצרכו את זמן

האוויר שלנו, החברה תהיה רווחית.

הפריסה השיווקית שלנו מיועדת להגיע לכל פינה במדינת ישראל בתקופה הקרובה.

בניית המערך הזה תימשך זמן. אנו בונים אותו בשלבים, כדי להבטיח את איכות השיווק.

מה שלא תלוי בנו, היא המצוקה העולמית של מחסור במכשירים דיגיטליים, אשר להערכתנו

תשתפר במהלך השנה הקרובה. הקמנו רשת חנויות של סלקום, אשר תימנה 8-10 נקודות.

הנקודות האלו תהיינה דגם לשיווק השירותים שלנו. נהייה פרוסים בכל הערים הגדולות,

גם בבאר-שבע. תהיה אפשרות לרכוש את המכשיר באמצעות הטלפון. אדם קונה את הטלפון עם

הקו, כאשר ניתן לדבר בו מיד. אנחנו מוכרים את הטלפונים ללקוחות עסקיים, למוסדות,

לארגונים ולוועדים, ואנו מקווים שגם למשרדי ממשלה. משווקים מורשים, רשתות שיווק

וחנויות עצמאיות, אלה יהיו המובילים העיקריים שלנו.

לי ורון;

מי שלא רוכש את הטלפון אצלכם, יכול גם הוא לקבל את השירות?

אי מוסט;

בהחלט. נעבוד עם כל רשתות השיווק וחנויות עצמאיות. נהייה פרוסים במהלך 1995

ו-1996 במאות נקודות מכירה, חלקן קונבנציונליות, כמו רשת המשביר, וחלקן לא

קונבנציונליות. אנו שואפים להגיע גם לסופרמרקטים. אנחנו עוברים היום עם 8

מתקינים, מתחום מיזוג אוויר, מתחום התקנות הפלאפונים ומתחום התקנת רדיו בכלי רכב.

אי יחזקאל;

האם תהיו פרוסים גם בשטחי האוטונומיה?

מי צלרמייר;

שטחי האוטונומיה לא מתוכננים ל-1995.

אי מוסט;

אף פעם לא התברכנו בכך שיכולנו לומר על משהו אצלנו שהוא הזול בעולם. אני שמח

על כך שהפעם אנחנו יכולים לומר זאת.

אי יחזקאל;

המחירים יעלו.

אי מוסט;

גם כאשר המחירים יעלו, עדיין נהיה במקום טוב. אדם המדבר 300 דקות במכשיר

סלקום, ישלם 9 דולר בחודש. אדם שמדבר 300 דקות באנגליה - מדינה תחרותית ביותר

בתחום זה, שיש בה 5 מפעילים סולולריים - משלם למעלה מפי 10. בשוודיה - 110 דולר

לחודש. ארה"ב - 136 דולר לחודש. ברזיל וגרמניה - מחוץ לספקטרום. ההשוואה מביאה

בחשבון 300 דקות. חוץ מסלקום, אצל כל החברות בחו "ל יש תעריף יום גבוה ותעריף לילה

נמוך. אצלנו התעריך הוא אחיד - 8.5 אגורות ביום ובלילה, והוא משקלל את דמי המנוי



שאצלנו אינם קיימים ובארצות אחרות כן קיימים. תחזית "בזק" היא שעד שנת 2000 יהיו

בארץ מליון טלפונים סולולריים.

ס' שלום;

צריך לבדוק את המיתאם בין הכנסה לנפש לבין גובה התשלום.

אי אורדן;

רציתי להתייחס לדבריו של אריק רגב ממשרד התקשורת: ההסטוריה רושובה, כי היא

שופכת אור על הדרך בה התגלגלו הענינים. מוטעה לבחון לאור המדיניות הקיימת היום,

את המדיניות שהיתה קיימת ב-1983 יעוד קודם לכן. כאשר חברת "בזק" העבירה את נכסיה

ועובדיה מן המשרד הממשלה לחברה, הובטח לה כי בהתאם למדיניות הממשלה, יועברו כל

שירותי הטלקומוניקציה אליה, וזאת כדי לאפשר גמישות ולהיטיב עם הצרכן. משום כך

הועבר הנושא הסולולרי שהיה בחיתוליו אל חברת "בזק", ובמסגרת זו נחתם החוזה עם

מוטורולה. אומנם רוב ההשקעות נעשו על-ידי מוטורולה, אבל גם חברת בזק שילמה כסף רב

עבור התשתיות שקיבלה מהמדינה, והיא עדיין משלמת.

חלק גדול מהדברים שנקבעו בוועדת שילה, התקבלו על סמך חוות דעתו של אריק רשף.

אנחנו מתנגדים לחוות הדעת המשפטית הזו, שעדיין לא נבחנה מבחינה משפטית בשום מקום.

מי אוהלי ;

זהו חלק מהחומר הנילווה של בג"ץ "בזק", וזה נבחן גם שם.

זה נכון, אך טרם קיבלנו את הנימוקים. "בזק" סבורה, ואני חושבת שנכון לחשוב

כך, שהיא צריכה לפעול בכל תחומי הטלקומוניקציה. העובדה שזוהי חברה ממשלתית, אינה

אומרת שהיא לא צריכה להיות מעורבת בתחום זה. היא חברה ממשלתית, אך היא חברה

עיסקית לכל דבר וענין. יש מיושבות להפריט אותה, שלא כאן המקום להכנס אליהן, אך

צריך להביא בחשבון שכאשר מפריטים חברה ממשלתית הנמצאת בעסקים, מקבלים עבורה יותר

כסף.

אי יחזקאל;

לא על-כך היינה טענה, אלא על הקשר בין תשתית לשירות.

אני מתייחסת לנקודה שהעלה היושב ראש. בעקבות הרשיון החדש שקיבלה "בזק" ממשרד

התקשורת, היא תצטרך לפעול באמצעות חברות בנות בתחומים עסקיים אחרים אשר נפתחו

לתחרות, כי המדיניות השתנתה בענין זה. אנהנו סומכים על משרד התקשורת, השומר עלינו

מכל הכיוונים יחד עם גורמים אחרים, כדי שלא ניתן יתרונות לחברות שלנו. אנו

מעונינים לתת שרות שווה לכולם, ואנו נותנים אותו.

אשר לשאלה שנשאלה כאן, כמה אנו גובים מחברות הטלפון הסולולרי עבור השירות

שלנו, אני רוצה להזכיר שיש שימוש ברשת שלנו, שיש צורך לפתח אותה, ואנו צריכים

לקבל תמורה על"כך. אנחנו גובים עבור השירות הזה פחות ממה שאנו גובים עבור שירות

טלפון רגיל.

היו"ר ג' פת;

מן הדברים שנאמרו כאן אני מבין, שבמחירי ההתקנה שתי החברות זהות פחות או

יותר. היתרון הגדול של מי שמתחבר לרשת סלקום הוא במחיר פר דקה, אבל יש להניח

שבמשך הזמן אחד יעלה ואחד ירד, ויגיעו פחות או יותר למשהו באמצע.



א' שוורצשטיין;

אני רוצה להתייחס לשאלת מחירי ההיצף: המחיר הרלוונטי לבחינה הוא לא 2.5 סנט

לדקה, אלא המחיר עליו יתייצבו בשנה השלישית. חברת סלקום מתחייבת למחירים מסוימים

במשך 5 שנים. המחיר בשנת השניה הוא בערך 14 אגורות, והוא מתייצב על 28 אגורות

בשנה השלישית. אלה המחירים הרלוונטיים להשוואה. זהו אולי המחיר הנמוך בעולם, אך

יש מדינות בהן המערכות חדשות, והמחיר מגיע ל-10 סנט.

מערכת מוטורולה הוקמה החל ב-1983, לא כמערכת אופטימלית אלא כטלאי על גבי

טלאי. זוהי סיבה נוספת לכך שהעלויות שלהם גדולות יותר מאלו של מי שבא עם מערכת

חדשה ועם טכנולוגיה חדשה, ופ;קים אותה מאפס.

אשר לסל לחמש שנים, חברת סלקום הציעה סל של כ-500 שקלים לשנה למנוי. טווח

המחירים של חמש החברות אשר הגישו הצעות, נעו בין מחיר נמוך ביותר - 534 ש"ח של

סלקום, ל-1100 ש"ח של החברה היקרה ביותר, וזאת לעומת 2700 ש"ח בערך בפקודת המכרז

של חברת מוטורולה. אני מעריך שכל 6 החברות לא באו למכרז כדי להפסיד כסף, לרבות

חברת סלקום.

ועדת המכרזים בדקה את התכניות העסקיות של החברות באמצעות גורמים חיצוניים. כל

ההצעות, לרבות זו של סלקום, לא נועדו להפסיד כסף מהמכרז הזה. להערכתנו אין מדובר

במחירי היצף, אלא במחיר שי יאפשר לחברה להרוויח.

היו"ר ג' פת;

המושג מחיר היצף אינו מתאים כאן. מחירי היצף הם מחירים שהממשלה מסבסדת אותם.

א' שוורצשטיין;

מחיר היצף הוא מחיר מתחת לעלות.

היו"ר ג' פת;

מחירי היצף הם מחירים שגורם חיצוני מסבסד.

אי מוסט;

לא ריאלי לנקוט במדיניות של מחירי היצף בתחום זה. מחירי היצף רלוונטיים, כאשר

אתה רוצה לחנוק את היריב שלך במשך תקופה מסוימת. כאן מדובר בענקי תקשורת שאי

אפשר לחנוק ואי אפשר להוציא מהשוק.

הצורך במפעיל שלישי ייבחן על פי מה שיקרה בשוק בפועל. כרגע קיימת האופציה

להכניס מפעיל שלישי. התנאים לכך הוגדרו, וכנראה נגיע לכך תוך זמן קצר. אני רוצה

להזכיר שתחרות היא לא רק על המחיר. אנחנו מצפים לכך שהיא תביא לרמת שירות, לטיב

שירות, להכנסה של טכנולוגיות חדשות וכו'. מבחינת המחיר, אנחנו מבוטחים לפחות לחמש

שנים. מבחינת הפרמטרים האחרים, אם נראה שהשוק מתייצב על רמות שאינן משביעות רצון,

לממשלה תהיה אופציה לצאת עם מכרז למפעיל שלישי.

חי אכסף;

אני סותר את טענות האוצר מכל וכל. הנתונים פשוטים מאד; הרשתות הכי מתקדמות

בעולם והציוד הספרתי הטוב בעולם, בין אם זה G.S.M שמפעילים בהונגריה, באנגליה

ובארצות אחרות באירופה, מתבססים על מחיר חיבור של 50 ליש"ט, תשלום חודשי של 25

ליש"ט ומחיר בזמן שיא - 25 פני שהם קרוב ל-40 סנט. המתחרים בעלי הציוד המתקדם

ביותר בעולם לוקחים 16 פני לדקה, וזאת ברשתות עם יעילות ספקטרלית יותר טובה מזו

המוכרת בארץ. האם ייתכן שאני אציע מחיר של 20 סנט לדקה, בעוד שהם יתנו מחיר



ל-2.5 סנט, ושתי ההצעות תידונה בוועדת המכרזים? ברור שכל משרדי הממשלה יבחרו

בסלקום. הפריסה לא רלוונטית, המחיר לא רלוונטי, אז כיצד אפשר להוציא מכרז להפעלת

טלפון סולולרי במשרדי הממשלה? אם תבחנו את המצב בעולם, תגלו שחברות בספרד אשר

רצו לקבל רשיון, שילמו 500 מליון ליש"ט עבורו. זכותה של הממשלה לא לגבות תשלום

עבור הרשיון, אך היא צריכה להבין שהיא מסבסדת חברה אחת ולא את השניה. מאתנו דרשו

להחזיר את ההוצאה עבור התשתית, ומשרד האוצר עדיין דורש מ"בזק" החזר של 90 מליון

דולר, ו"בזק" דורש זאת מאתנו. חלק חחזרנו וחלק נחזיר בעתיד.

היו"ר ג' פת;

יש לכם בעיה,כי אתם לא מתחרים בבריטניה או בארצות הברית, וסלקום מוכר אותו

שירות ב-10 אחוז מהמחיר שלך.

האם כל מי שמזמין היום טלפון מסלקום, מקבל אותו?

יצאנו לדרך לפני 3 שבועות. התכנית העסקית שלנו לשנה הראשונה, היתה מבוססת על

פחות מ-40 אלף מנויים. עם 12 אלף מנויים ב-3 שבועות, אנו עומדים מעל ומעבר לכמות

הזו. בגלל מצוקה במכשירים בעולם, אנחנו לא יכולים לצערנו לספק את הביקוש. אנחנו

לא מתקינים את הטלפון בכלי רכב, אלא רק טלפון נייד. המחיר הבסיסי אינו 3000, כי

אין חובה להתקין אותו ברכב. זוהי אופציה השמורה לצרכן.

נטענו כאן שלוש טענות, ואני חושב שעל כולן יש תשובה טובה. נטען כאילו נאמר

על-ידי אנשי האוצר שהטכנולוגיה מאפשרת להוריד מחירים. אך איש השיווק של סלקום

דיבר על-כך שהיתה החלטה איסטרטגית - אני חושב שנכונה - לפנות לשיווק בהיקף רחב,

להפוך את השירות לשירות עממי, וזה מה שמאפשר הוזלת המחירים. נכון שגם הטכנולוגיה

מאפשרת להקיף מנויים רבים, אך זה לא היה הבסיס להורדת המחירים, אלא שיטת השיווק

והתייחסות לשירות כאל שירות עממי.

האם תאריך ה-27 בפברואר, מועד הכניסה לאיזור ירושלים וירושלים, הוא הבטחה

שאתם חייבים לעמוד בה על-פי תנאי הזכיון?

כן. כל התאריכים נקבעו ברשיון.

אשר לטענה שחברת סלקום לא שילמה עבור המכרז, בעוד שמוטורולה שילמה, נכון לומר

כי מי ששילם במקרה של מוטורולה ובזק היה הציבור. חברת מוטורולה שמרה לעצמה את

האפשרות לקבל רווח סביר. שמענו את חנן אכסף אומר, עוד בימיו של חבר הכנסת פנרוסי

כשר התקשורת, שהפכו את מוטורולה לגובה מטעם המדינה, באמצעות תנאי המכרז. המחירים

הגבוהים היו הכרחיים, על-פי תנאי המכרז, ומי ששילם עבור המערכת היה הציבור.

אני רוצה להפסיק לרגע ולקדם בברכה את חבר הכנסת מודי זנדברג, אשר הצטרף

לוועדה במקום סגן השר אלכס גולדפרב.

אני רוצה לגעת בשתי נקודות, ואחת מהן מתייחסת לנושא התדרים. חברת מוטורולה

אומרת שכמות התדרים שהיתה ברשותה, אינה מספקת כדי לשפר את טיב השירות כנדרש, וזו

הסיבה העיקרית להפרעות. משרד התקשורת חולק על טענה זו. עובדה שלחברת סלקום הוצע

אותו תחום תדרים עמים, כמו למוטורולה, ובכל זאת היא הציעה שירות למספר הרבה יותר

גדול של מנויים פוטנציאליים. הסיבה העיקרית לכך היא מספר הרבה יותר גדול של תאים,

צפיפות הרבה יותר גדולה של התאים, ואסור לשכוח כי המערכת של מוטורולה נבנתה טלאי

על גבי טלאי. כולם מסכימים שאין היא מערכת אופטימלית, ולכן יש בעיה של תדרים. אני

רוצה לומר שלחברת מוטורולה הוקצו תדרים מעבר לתחום שיש לה היום, לתקופת המעבר בה

תוכנס טכנולוגיה חדשה, מתקדמת יותר מהטכנולוגיה האנלוגית (כ-40 אחוז יותר מן

הכמות שהיתה לה), ולמרות שהיא היתה צריכה להחזיר אווזה במועד מסוים, היא החזירה

אותם במועד מאוחר יותר. משרד התקשורת הלך לקראתם בנושא זה, וגם לגבי ויתור על

הנושא האנלוגי.

כבר בשנת 1993. ברגע שחברת מוטורולה עברה לטכנולוגיה אנלוגית מתקדמת יותר,

המחייבת שינוי בציוד הקצה, משרד התקשורת לא חייב אותה לחבר את מי שמגיע עם הציוד

המיושן )UMPS(מארצות-הברית, ציוד שהיה הרבה יותר זול. למעשה, אותם מנויים היו

חייבים לקנות את הציוד של מוטורולה שעלה יותר. התשובה על-כך שנתנו הטבה לסלקום,

היא המכרז המקורי שפורסם בנובמבר 1993 .הסעיף הרלוונטי, המדבר על ציוד

אנלוגי-דיגיטלי, למעשה לא מופיע בסעיף (3)59.

אלו הן ההבהרות למכרז, שהן החלק האחרון, אך גם כאן זה לא מופיע. נעשתה כאן

טעות, ולכן זה הוכנס ברשיון החברה שפורסם ב-27 ביוני. החברה התחייבה במכרז למתן

שירות לכ-5000 מנויים אנלוגיים. סעיף (3)59 מחייב למעשה את החברה לתת שירות לכ-80

אלף מנויים אנלוגיים. גילינו את הטעות בשלב מאוחר יותר, והיה הכרח לתקנה, כי אף

אחד לא מצפה שחברת סלקום תיבנה שתי מערכות, בגלל שנעשתה טעות בתנאי הרשיון.

אני סבור שהטעות היתה בכך שלא היועץ דרישה מראש, להקים כאן את המערכות, על

בסיס הטכנולוגיה המתקדמת, זו שמופעלת באירופה ובמזרח התיכון. אני מבין שבסופו של

דבר נתיישר על-פי הטכנולוגיה הזו, אך זה יעלה הון עתק לזכיינים ולציבור. אני חושב

שזו היתה טעות של משרד התקשורת. מדוע זה קרה?

אני רוצה להיות איש בשורה, לפחות לגבי נושא התדרים: לכל חברה מוקצית היום

2 כפול 10 מגה-הרץ. נמסר לחברת מוטורולה, והובהר בעל-פה בצורה

כלליות יותר גם לחברת סלקום, שהפוטנציאל הוא של עוד 2 כפול 4 מגה-הרץ בסך-הכל

לשני המפעילים. זה מה שניתן לתת מבחינה טכנולוגית, כי זהו התחום האמריקאי. משרד

התקשורת יפעל כדי שכאשר חברות מוטורולה וסלקום - ואיננו קובעים מי תהיה הראשונה -

תרצינה לעבור לטכנולוגיה מתקדמת יותר, אותו תחום יחולק על בסיס שוויוני בין שני

המפעילים, כלומר 2 כפול 2 מגה-הרץ לכל אחד. אנו מקווים שזה מה שיתן את הפתרון.

יותר מזה אי אפשר לעשות.

הייתי חבר בוועדה אשר קבעה את תחום התדרים. השיקול אשר הוצג כאן על-ידי מר

חנן אכסף, לא היה השיקול העיקרי, והוא מעבר מנויים מחברה לחברה. לא הנחנו שכל

המנויים יעברו ממערכת אחת לשניה, ולא הנחנו ששתי המערכות תשתמשנה באותה

טכנולוגיה.

יש הבדל בין ארצות-הברית, בה קמו המערכות במרוצת הזמן, עם התפתחות

הטכנולוגיה, לבין אירופה המתייצבת עם תקן אחד. אפשר לקבל החלטה אשר מתאימה

לדרישות הטכנולוגיה האירופית.

כבר היום, גם בארצות-הברית וגם בארץ, יש חברות המתחילות לחשוב על-כך שהמכשיר

ישמש כקופסה ריקה שבתוכה כרטיס עם כל הנתונים האישיים. כשם שניתן היום לשכור רכב

בכל שדה תעופה, כך תוכל לקבל מכשיר ולהכניס את הכרטיס שלך לתוכו, ולהשתמש בו.

הצענו הצעה אשר נידונה גם בוועדת הביקורת של הכנסת. אמרנו שסלקום תאפשר למספר

קטן של מנויים חיבור אנלוגי לרשת הקיימת, וזאת תוך שנתיים. אמרנו למשרד התקשורת

כי סעיף (3)59 בטעות יסודו, מכיוון שהוא עלול להתפרש כאילו הוא מתיר על סלקום

חובת חיבור הרבה יותר רחבה מכפי שהתחייב מישהו במסגרת המכרז ובמסגרת ההצעה של

סלקום. אז אמר משרד התקשורת כי אם יהיה יתרון כספי לסלקום, הוא עומד על-כך שיועבר

למנויים. הצענו הצעה הנמצאת בעיון משרד התקשורת מזה מספר שבועות, שניתן לכל מנוי

אנלוגי אשר ירצה לעבור למערכת שלנו, יתרון אשר עולה בהרבה על מה שסלקום אמורה

לחסוך כתוצאה מהוויתור על הרשת האנלוגית. הגשנו את ההצעה למשרד התקשורת, ואני

מבין שלאחר שייאשר את ההצעה שהגשנו לו, הוא יעבירה לעיון ועדת הביקורת, כדי שגם

היא תביע דעתה. לסלקום אין כל כוונה להיבנות מכך.

סלקום מכה על חטא, על-כך שהשירות ללקוחות אינו מחיר מספיק, ועל-כך שאין לנו

מכשירים לכולם, אבל חשוב להדגיש כי סלקום אינה מייצרת את המכשירים. אין לנו שום

אינטרס, אלא לינת שירות ללקוחות. הרווח חכספי היחיד שלנו הוא בזמן אוויר. לא

ממכירת ציוד ולא ממתן החיבור לערכת הרכב, ולכן המחסור בציוד פוגע בנו, ואנו עושים

כל מאמץ כדי לכסות עליו.

אני מייצג את חברת פלאפון, שהיא חברה שמטרתה העיקרית לספק שירות, כמו מטרתה

של חברת סלקום. אנו לא מרוויחים על הציוד ואיננו מייצרים אותו. חשוב להבהיר שהמצב

שנוצר היום אינו מפתיע. אם מסתכלים על נתוני השוק במאי 1994. כאשר האטנו את קצב

החדרת המנויים, מתברר שמכרנו 12 אלף מנויים באותו חודש. נוצר לחץ בצינור הביקוש,

המגיע ל-70 אלף איש, והוא הולך וגדל, צריך ליידע את הציבור לגבי היכולת של

הספקים. פלאפון וסלקום צריכים לומר לציבור מהי יכולת היצרנים לספק לנו את הביקוש.

אנו צופים שהלחץ יגבר, ורק שתי החברות ביחד תוכלנה לספק את הביקוש, בקצב שלו

היום.

לא אכפת לי שסלקום תרוויח את כל מה שהשקיעה בציוד האנלוגי, ואין לנו ויכוח

איתם אלא עם שרת התקשורת, לגבי השאלה מה עושים עם הכסף. אם רוצים לתת אותו כהנחה

למנויים אשר יעברו ממוטורולה לסלקום, על-כך אנו מוחים בתוקף. אנו טוענים שזוהי

התערבות נוספת של הממשלה, וזהו סבסוד צולב, אתה נותן להם הנחה מעבר למה שניתן להם

עד עכשיו.

אני לא משפטן, אך אני מניח שאם הנושא יגיע לערכאות, הוא לא יתקבל. אתה נותן

כאן הטבה גורפת לציבור מוגבל.

מצד שני, צריך לאפשר תחרות חופשית או מעבר חופשי בין החברות.

המעבר צריך להיות דו-כיווני. יכול להיות שבמקום לתת את ההטבה רק לחלק קטן

מהצרכנים, יתנו לכולם הטבה קטנה יותר.

א' יחזקאל;

ביקשתי את הדיון, ואני חושב שצריך להיערך לדיון נוסף. אם בתחילת הדיון אמרתי

שאין מקום לחברה שלישית בשלב זה, כי קיימת בעיה של השקעה כלכלית, אני חושב שאולי

כדאי לשקול אפשרות לפנות לשרה בבקשה לשקול מהם התנאים בהם אפשר יהיה להוציא מכרז

להפעלת חברה שלישית. הביקושים גדולים, ואני חושש שבעוד שנתיים-שלוש יהיה מצב טבעי

של התאמת מחירים בין סלקום לפלאפון.

אני סבור שבזק נהגה שלא כשורה כלפי מוטורולה, אשר היתה צריכה לשלם מס לבזק,

דבר שייקר את השירות לצרכן. כאן אי אפשר להאשים את חברות מוטורולה ופלאפון, משום

שבזק יצרה את המחירים הגבוהים. צריך למנוע השתלטות של בזק כמי שמספקת את השירות

הבסיסי לחברות הללו. עובדה שבסלקום בונים עתה תשתית אלטרנטיבית לקווי התקשורת של

בזק. בזק צריכה לעמוד בתפקידה, כמי שמספקת שירותים לחברות הפלאפון השונות.

צריך להמשיך ולעקוב אחר מה שקורה בתחום זה, ואני מודה ליושב ראש על שקיים את

הדיון.

אני חושב שהדיון היה מעניין מאד. אני זוכר את הדיונים שהתקיימו במשרד

התעשייה והמסחר, בשנים 1983-1984. ואין שום ספק שמבחינת קצב הכנסת הפלאפונים,

מוטורולה עשתה עבודה חלוצית. אני לא חושב שנכנסים לעסק כדי להחזיר את ההשקעה.

לשם-כך אפשר להפקיד כספים בבנק. מי שנכנס לעסקים, עושה זאת גם כדי להרוויח.

אין לי ספק שהמחירים יגיעו לשוויון, מוטורולה תצטרך להוריד מחירים וסלקום

תצטרך להעלות מחירים. אני לא חושב שצריך לדבר כבר בשלב זה על חברה שלישית. ב-3

השנים הקרובות לא הייתי דן בכך.

אני מודה לכולכם. לאחר שסלקום תסיים את פריסתה, אם נבקש מכם אנפורמציה נוספת,

אני משוכנע שתמסרו לנו אותה. למרות כל הקשיים שמוטורולה תעמוד בפניהם כתוצאה

מהתחרות, מגיע למערכת כולה יישר כה. הציבור הרחב הוא שייענה מכך.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:10)