ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 11/01/1995

חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 33), התשנ"ה-1995, חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 35), התשנ"ה-1995, חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 36), התשנ"ה-1995

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 192

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. י' בשבט התשנ"ה (11 בינואר 1995). שעה 09:00

נכחו; הברי הוועדה; ג' פת - היו"ר

ר' אלול

י. בא-גד

ע' דראושה

מוזמנים; אי אביר - יועץ משפטי, משרד התחבורה

נ י גבאי - משרד התחבורה

אי מזוז - יועצת משפטית, משטרת ישראל

א' אפרת - ראש מח' התנועה, משטרת ישראל

ט' מיכאלי - משטרת ישראל

חי שמולביץ - שירות בתי חסוהר

גי ויסמן - משרד המשפטים

ר' אולניק - יי "

י י נוה - משרד האוצר

חי אטקס - משרד העבודה והרווחה

אי פלאי - שרות מבחן למבוגרים

ר' לקט - מפקחת ארצית בנושא מניעת שימוש

לרעה בסמים ואלכוהול

גי קראוס - יו"ר ארגון מורי נהיגה בישראל

י' לחמי - ס/יו"ר ארגון מורי נהיגה בישראל

יועצת משפטית; אי בנדלר

מזכירת הוועדה; לי ורון

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מסי 35), התשנ"ד-1994.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מסי 36), התשנ"ד-1994.

3. הצעת חוק העונשין (תיקון מסי 44), התשנ"ד-1991.



הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 35). התשנ"ד-1995

היו"ר גי פת;

אני פותח את הישיבה.

אני מקדם בברכו! את האורחים הנכבדים. יש בפנינו כמה הצעות חוק. הצעת חוק

sחבר-הכנסת רפי אלול, הצעת חוק של חבר-הכנסת בא-גד, הצעת חוק של חבר-הכנסת

הירשזון והיתה לנו גם כוונה לקיים דיון על הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת יצחק לוי,

אבל מפאת ועידת המפד"ל הוא קיבל שחרור היום. אנחנו נקיים את הדיון בהזדמנות

אחרת.

הסעיף הראשון בסדר-היום הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 35)

התשנ"ד-1994, של חבר-הכנסת רפי אלול. אני מבקש מחבר הכנסת רפי אלול להציג את

הדברים כפי שהוא הציג אותם במליאה.

ר' אלול;

אני הבאתי שתי הצעות חוק, אחת בנושא ביטול הסינדול.

היו"ר ג' פת;

יש לנו אחר-כך דיון על הצעת החוק שלך ושל חבר-הכנסת בא-גד בענין ביטול

הסינדול. אנחנו מדברים עכשיו על נושא משפט בשל עבירת תעבורה ייפתח לא מאוחר

מתשעה חודשים מיום ביצוע העבירה.
ר' אלול
אני חושב שאין שום הגיון בזה שאדם שעשה איזושהי עבירת תעבורה, משפטו בשל

אותה עבירה תהיה כעבור למעלה משנה. אתן דוגמה. אני מיהרתי לפגישה ועברתי מנתיב

לנתיב. מאחר וזה היה בשעות הערב ראיתי את המצלמה מצלמת. מכיוון שאני זהיר,

רשמתי את התאריך ואת השעה. אני יודע שהמצלמה צילמה אותי עובר מנתיב לנתיב כשזה

מותר על פי החוק. המצלמה לא יודעת שעברתי מנתיב לנתיב.

אי אפרת;

המצלמה יודעת בדיוק שעברת מנתיב לנתיב, ומנתיב שמיועד לישר פנית שמאלה או

ההיפך.

ר' אלול;

אני לא נאשם בפניך, עם כל הכבוד לך. לפי היחס שלך כאילו תפסת כבר עבריין.

א' אפרת;

לא, חלילה. אני רק מבקש להסביר את פעולת המצלמה.



ר' אלול;

אני זהיר ,רשמתי לי שביום זה וזה המצלמה צילמה. אזרח, ביום רגיל לא רושם,

לא זוכר מתי הוא עבר עבירה, שולחים לו מועד למשפט שנתיים קדימה. לך תזכור מה

היה לפני שנתיים, מי העדים. אני אומר שזמן סביר לזכור פרטי מקרה כזה או אחר או

שעד יזכור מקרה כזה או אחר הוא תשעה חודשים, לא זמן בלתי מוגבל. אני גם חושב

שאם בתי המשפט פתחו את כתליהם גם אחר הצהריים, מן הדין ומן הצדק הטבעי לאפשר

משפט לא מאוחר מתשעה חודשים מיום ביצוע העבירה ולא לדחות אה. זה לזמן בלתי

מוגבל. אני גם אומר, כפי שהמדינה מבקשת מהאזרחים לעמוד בלוח הזמנים, 60 יום 90

יום תשלום הקנס, אותו דבר צריך לחול גם על המדינה. לכן אני חושב שתשעה חודשים

זה זמן סביר, לא יותר מזה.

היו"ר גי פת;

אני מעריך שאתה מבין שאם מדובר על תשעה חודשים, זאת אומרת תשעה חודשים

ויומיים אז התיק בטל.

רי אלול;

בהחלט כן.

רי אולניק;

אנחנו מתנגדים להצעה. היתה בתחילה חוסר בהירות אם מדברים על הגשת כתב

אישום או על תחילת המשפט.

ר' אולניק;

קביעת מועד.

ר' אולניק;

זאת אומרת תחילת המשפט עצמו. אנחנו מדברים פה גם על הזמן שהמשטרה חוקרת,

המשטרה מעבירה חומר לפרקליטות פלוס הזמן שבית המשפט קובע את המועד להקראה.

ר' אלול;

אני לא מבין את ההגיון. אדם עשה עבירת תנועה רגילה, שוטר שרושם את הדו"ח

כותב תאריך של המשפט. זה הנוהל.

י ' לחמי;

אם לא תשלם את הקנס.

ר' אלול;

יש כמה סוגי עבירות. יש סוג עבירה של אדם שעשה תאונת דרכים, אני חושב

שהזמן לבדוק את הנושא עד למשפט הוא תשעה חודשים. יש מקרים יותר פשוטים, שאדם

עבר עבירת מהירות וקובעים לו מועד למשפט, שגם זה יחול במסגרת תשעת החודשים.

אגב, בקטע הזה ברוב המקרים עומדים בזה.



רי אולניק;

איפה טמונה הבעיה, במקרה הראשון?

ר' אלול;

בהחלט כן.

ר' אולניק;

דווקא המקרה הראשון הוא מקרה יותר בעייתי. דווקא בנושא של תאונות עם

נפגעים או הרוגים, קיצור הזמן אין בו טעם מהסיבה שהחקירה והבדיקה יכולות לארוך

יותר זמן. אנחנו עשויים להשיג תוצאה הפוכה. אם למשל המשטרה ובית המשפט לא

יעמדו בזה, מה שייצא זה חוסר אכיפת החוק כי אי אפשר יהיה לשפוט את האדם דווקא

על עבירה חמורה יותר.

אי מזוז;

במקרים עליהם דיבר חבר-הכנסת רפי אלול, למשל שוטר נתן לאדם דו"ח ורשם

תאריך המשפט נניח בעוד שנה, האדם יודע כבר, נערך, שומר על המסמכים, אם יש לו

עדים הוא מזמין אותם לענין הזה כדי שיזכרו, לכן הבעיה הזאת נפתרת.

לגבי עבירה שיש בה תאונה או דברים מהסוג הזה, שוב מדובר באירוע כזה שהאדם

מוזמן לחקירה. נכון שהתיק בבית המשפט יכול להיפתח אחרי יותר זמן מאשר כולנו

רוצים, אבל האדם יודע ונערך. הבעיה היא באותם דו"חות שבהם אין מגע בין האדם

לבין השוטר. לענין הזה, לתחום של עבירות קנס, יש חיום הוראה בחוק, בסעיף

225(א) לחוק סדר הדין הפלילי שאומרת שלא יוגש כתב אישום אם עברה שנה. נכון שזה

לא אומר פתיחת משפט. כתב אישום יכול שיוגש ויגידו בו שהמשפט ייפתח רק בעוד חצי

שנה, אבל כבר הגשת כתב האישום משמשת שוב אותה אזהרה. ופה אני לא רואה הבדל כל

כך גדול בין תשעה חודשים לשנה. זאת אומרת, תוך שנה אדם חייב לקבל את כתב

האישום ואז שוב הוא נערך לצורך הכנת כל ההגנה שלו. נכון שהמשפט יכול להימשך

יותר זמן עד שיגיע הרגע שבו הוא יצטרך לומר את דברו, אבל הוא כבר מוזהר במשך

השנה הזאת.

אנחנו צריכים לזכור במה מדובר. מדובר בנושא שדווקא הוועדה הזאת ובכלל

חברי הכנסת מאד ערים בתקופה האחרונה לתחום של לחימה בתאונות דרכים וקביעה של

הוראה כזאת - -

ר' אלול;

להיפך, זה יהיה פי עשר יותר מהר.

א' מזוז;

נכון שאם הכל נעשה מהר זה משיג את המטרה הרבה יותר. אבל המחיר, כפי שיוצג

על פי הנתונים, הוא כזה שיהיו מקרים שלא יגיעו לכדי שפיטה. נעשו מאמצים בתקופה

האחרונה, ואתם יודעים עליהם, של הקמת בתי משפט אחר הצהרים. המשטרה נערכה לשם

העמדת תובעים לצורך השפיטה בבתי המשפט של אחר הצהרים. בדרך הזאת, בלי הוראה של

החוק, נגרם ממילא קיצור של הזמן.



ר' אלול;

אם יש הוראה כזאת למה את דואגת?
א' מזוז
אני דואגת משום שזו קביעה של קו שרירותי במובן זה שזה מועד קבוע ואי-אפשר

ל/נשות שום דבר ברגע שעובר הזמן. גם אתה ודאי לא מסכים שאנשים שעשו תאונות,

אנשים שהיו מעורבים בעבירות המורות "ירוויהו".

ר' אלול;

למה הם ירוויחו?

אי מזוז;

הם ירוויהו משום שאחרי תשעה חודשים, אם המערכת המשפטית לא היתה ערוכה לכך

או אם האדם הוא מסוג כזה שיודע קצת לדחות, לא לבוא לחקירה וזה יימשך קצת יותר

זמן, אנשים כאלה דווקא יוכלו להרוויח במובן הזה שברגע שעברו תשעה חודשים, אי-

אפשר יהיה למצות איתם את הדין.

היו"ר גי פת;

אני מבין שמה שמפריע לחבר-הכנסת רפי אלול זה לא בדיוק המשפט, אלא שהנוהג

יידע שיש לו משפט. אני אתן לכם דוגמא אישית. נסעתי בשעה שש בבוקר בצומת גולני

ונאמר לי שעברתי עבירת מהירות, במקום 80 קמ"ש 88 קמ"ש, משהו קטן, ושאני חייב

270 או 240 שקל. אני לא יודע אם יש נקודות או אין נקודות לדבר הזה.

י ' בא-גד;

נקודות תמיד יש.

היו"ר גי פת;

אגב, על נושא הנקודות כתבתי מכתב למשרד התחבורה. אנחנו נבדוק את הענין אם

תנקודות מתאימות לעונשים. למשל על נסיעה במסלול השמאלי מקבלים ארבע נקודות. יש

תבדל אם זה מסלול שמאלי בדרך דו-סטרית או אם זה מסלול שמאלי בדרך חד-סטרית,

מפני שבדרך דו-סטרית, אתה יכול לומר; אתה מפריע לתנועה שנוסעת מולך, אתה מסכן

את עצמך ומסכן את אלה שבאים מולך. בדרך חד-סטרית, שיש בה שני מסלולים או שלושה

מסלולים, אם אתה נוסע בצד שמאל, נניח שזו עבירה אבל זו לא עבירה כמו נסיעה

במסלול שמאלי בדרך דו-סטרית. אנחנו נעשה בדיקה אם העונש מתאים לפשע. אבל אני

קיבלתי את ההודעה, בדקתי שהייתי באותו בזמן בצומת גולני, הנחתי שהמצלמה לא

משקרת ושילמתי את הקנס, אבל קיבלתי את ההודעה אחרי שנה וארבעה חודשים.

י' בא-גד;

לי היה מקרה דומה אחרי שנה וחצי.

היו"ר ג' פת;

חבר-הכנסת רפי אלול, אם יהיה כתוב בהצעה שלך; "הודעה בשל עבירת תעבורה

תישלח לעובר העבירה לא יאוחר משישה חודשים מיום ביצוע העבירה", אתה מקבל את

זה?
ר' אלול
אני מקבל את זה.

היו"ר גי פת;

אם אתה מקבל את זה, אני מציע שהיועצת המשפטית שלנו יחד עם היועצת המשפטית

של משרד המשפטים ינסחו את זה. אני חושב שבכך קיבלנו את מה שאתה מתכוון, כי

אנחנו הרי יודעים שהבעיה היא באמת העומס העצום על בתי המשפט.

י י בא-גד;

אולי לענין הזה עוד משפט אחד. הרי יש פה בעיה שגם המשטרה צודקת וגם חבר-

הכנסת רפי אלול צודק. הייתי שואל אם תסכים לתיקון, נוסף לתיקון שהציע הי ושב-

ראש, הודעה תישלח תוך שישה חודשים והמשפט ייפתח לא יאוחר מתשעה חודשים.
היו"ר ג' פת
אתה לא יכול. אולי נציגת משרד המשפטים תסביר לך את זה.
י י בא-גד
אלא אם כן המשטרה תבקש ארכה מיוחדת והיא תאושר לה.
היו"ר גי פת
אנחנו דיברנו על דבר אחר.
ג' ויסמן
לענין ההודעה, אפשר לשקול איך לעשות את זה, כי בדרך כלל לא נותנים

הודעות. הודעה על ביצוע עבירה כדי שאדם יוכל להיערך, אפשר תוך שישה חודשים. על

זה צריך לדבר עם המשטרה ולראות מה אפשר לעשות. לגבי פתיחת המשפט או אפילו הגשת

כתב אישום - -
היו"ר גי פת
גבי ויסמן, זה ירד מהפרק. חבר הכנסת אלול הבין את הענין. מטרתו היתה

שהאזרח יהיה מודע לכך. יכול להיות שאם הוא יקבל הודעה תוך שישה חודשים הוא

יתכונן, יכין את העדים, יידע על מה מדובר.

הדבר ינוסח. נראה את זה לחבר-הכנסת אלול בטרם נעביר את זה לקריאה השנייה

והשלישית.



הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 36). התשנ"ה-1995
היו"ר גי פת
שתי ההצעות האהרות שעומדות היום על סדר יומנו כאן, איות היא של חבר-הכנסת

אלול ואחת היא של חבר-הכנסת בא-גד, דנות בענין הסינדול. אני אישית חושב

שהסינדול זה דבר כמעט ברברי. זה התחיל באמת בדנבר, קראו לזה סנדלי דנבר, אבל

בדנבר כבר לא מקיימים את זה. אני גם חושב שזה מפריע מאד לתחבורה, מסנדלים

מכונית והיא עומדת. אם האיש לא משתגע לשחרר את המכונית מהסנדל הזה, בינתיים יש

מפגע שמפריע לתחבורה.

אני מבקש מחבר-הכנסת בא-גד ואחר-כך מחבר הכנסת אלול לנמק את הצעותיהם.

ר' אלול;

יש לי בקשה להבר-חכנסת בא-גד. הצעת החוק שלי יותר כוללת. אולי תבדוק

אפשרות להצטרף להצעה שלי.

י' בא-גד;

אני מסכים להצטרף להצעת החוק שלך, כי בעקרון היא זהה.

אני מצטרף לכל דברי היושב-ראש, שזה כמעט ברברי. אנחנו רוצים לאפשר למשטרה

לבצע את תפקידה ולשחרר את התנועה. על זה אין ויכוח. אנחנו כאנשי החוק רוצים

לעזור. אנחנו לא מונעים גרירת רכב, אנחנו לא מונעים קנסות, כל האמצעים החוקיים

עומדים לרשותכם. אנחנו מדברים על דבר אחד, חריצת דין ללא דין. אתה מסנדל

מכונית, אם מתברר שהסינדול היה בטעות אתה לא יכול לחזור בך, הסינדול כבר בוצע.

כפי שאמרו, זה מהווה גורם מקשה על התנועה. לפעמים על ידי סינדול המכונית

פוגעים בחיי אדם, כי גם אחרי שהאדם רץ ושילם, עד שהמסנדלים באים לשחרר צריך

חסדי שמים. זה תלוי בעומס ובמצב רוחם. לכן פה זה עונש שהציבור אינו יכול לעמוד

בו.

תגבירו את הגרירה, תגבירו את הקנסות, כל האמצעים לרשותכם פרט לסינדול

שהוא מעבר לכל הגיון. לכן אני חושב שהגיע הזמן להחליט על ביטול הסינדול

לחלוטין.

רי אלול;

בכוונה אני רוצה שהחוק יחוקק כאן ולא ברשויות המקומיות, כי אני מניח שאחת

התשובות תהיה; זה ענין של הרשויות המקומיות, זה הוק עזר עירוני, הם יכולות

להחליט בינן לבין עצמן.

היו"ר ג' פת;

אנחנו צריכים לחוקק חוק שיחול גם על הרשויות המקומיות.

ר' אלול;

את החוק צריך לחוקק כאן כדי שלא יווצר פתח שיאפשר לרשויות המקומיות לעשות

ככל העולה על רוחן.
היו"ר גי פת
את ההערה הזאת העירה היועצת המשפטית בטרם נכנסנו לישיבה. החוק הזה הייב

להיות חוק על. אנחנו לא מתכוונים שלא יסנדלו מכוניות בשער הגיא, אנחנו

מתכוונים שלא יסנדלו מכוניות במקומות בהם הן- חונות. למעשה, היה צריך רוע לב של

ראש עיר מסוים כדי להתחיל את כל הענין.
א' מזוז
בהמשך למה שנאמר כאן לענין הרשויות המקומיות, בפקודת התעבורה יש שתי

הוראות שנותנות סמכות לעשות סינדול. הוראה אחת זו ההוראה שאליה מתייחסות הצעות

החוק האלה, שהיא בסעיף 70א שנותן למשטרה סמכות לעשות סינדול. המשטרה בפועל לא

מבצעת סינדול. ההוראה השניה היא סעיף 77 לפקודת התעבורה, שנותנת סמכות לעיריות

לעשות סינדול באמצעות חוקי עזר. המצוקה שמתבטאת כאן זה הסינדול שנעשה בפועל

בערים. מה שאתם עושים בהצעה הזאת, אתם מבטלים רק את סמכות המשטרה סנדל.

היו"ר ג' פת;

לכן היועצת המשפטית הציעה שאנחנו נרחיב את זה. אנחנו נקבע שאין סינדול.

א' מזוז;

פשוט צריך לתקן את סעיף 77.

אי בנדלר;

וכן גם את סעיף 70א, משום שסעיף 70א עדין נותן סמכות בידי המשטרה לסנדל

רכבים.

א' מזוז;

אני רק אמרתי שבפועל לא מסנדלים. אם אתם רוצים עמדה, העמדה מבחינת המשטרה

גם לגבי הסינדול של העיריות אומרת שהסינדול הוכח כיעיל ולכן המשטרה תומכת

בהשארתו לצורך פתרון בעיות של תנועה בעיר.

אני גם חושבת שאם אתם מתקנים את סעיף 77 אז צריך להזמין לפה את נציגי

הרשויות המקומיות כי הם לא יכלו לדעת שהסעיף הזה יעלה לדיון, כי הסעיף שההצעה

מתייחסת אליו מתייחס למשטרה ולא לעיריות.

ר' אלול;

שר המשטרה הודיע בוועדת שרים לענייני חקיקה שהוא לא מתנגד.

א' מזוז;

החלטת ועדת שרים היתה שהם מוכנים להעביר את זה לוועדה, אבל המשרדים יהיו

רשאים להביע את עמדותיהם באופן חופשי, לגופו של ענין, בנושא הזה.

היו"ר גי פת;

ועדת שרים יכולה להחליט מה שהיא רוצה. אנחנו דנים עכשיו בכנסת ולא בוועדת

שרים.



אני לא מבין אותך. את אומרת שהצעת החוק לא מתאימה משום שהיא מדברת על

סמכות המשטרה. איפה היא כן מתאימה? היא מתאימה לסמכות המוניציפאלית. את בעד

שהסינדול יבוטל בסמכות המוניציפאלית?

אי מזוז;

לגופו של ענין, אנחנו חושבים שזה לא נכון לבטל את הסינדול. אבל פה יש

חברי כנסת שרוצים להשיג מטרה מסויימת. אני רק אומרת שבשביל להשיג את המטרה

הזאת הם צריכים ללכת בדרך אחרת.
היו"ר ג' פת
כמה מכוניות סונדלו בשנתיים האחרונות?
א' מזוז
לדעתי רבות, אבל בשביל זה צריך את נציגי הרשויות המקומיות.
היו"ר ג' פת
אם המשטרה לא משתמשת בסינדול בפועל, כך נמסר לנו כאן, ואת אומרת שהמשטרה

רוצה לשמור לה את הזכות הזאת
א' מזוז
לגבי הסמכות של המשטרה עצמה, אין לנו בעיה מפני שאנחנו לא מפעילים את זה,

לא איכפת לנו שהיא תבוטל.
היו"ר ג' פת
לנו איכפת שזה יבוטל גם ברשויות המקומיות.
יי נווה
אני רוצה להצטרף למה שנאמר פה קודם לגבי הרשויות המקומיות. אני חושב

שכדאי שהוועדה תשמע לפחות את נציגי הרשויות המקומיות שבהן יש סינדול.
לי ורון
מזכירות הוועדה סברה שחשוב שמרכז השלטון המקומי ידע על הפגישה וגם טרחה

והזמינה אותו, הם רק לא שלחו את הנציגים שלהם.
אי מזוז
הם לא יכלו לדעת, כי הסעיף הזה לא רלבנטי לגביהם.
יי נווה
צריך אולי לבדוק כמה מכוניות מסו נדלות. אני חושב שהאפקט המשמעותי שגם

המשטרה מתייחסת אליו הוא אפקט ההרתעה בנושא הסינדול ולא האפקט של הסינדול

עצמו. כמובן, כשמסנדלים מכונית שחוסמת נתיב תנועה, בקטע שבו מסנדלים היא

מפריעה. אבל האפקט המהותי בו היא אפקט ההתראה.



דבר נוסף שצריך לזכור זה הנושא של יכולת הרשויות המקומיות לאכוף את

הקנסות שהן מטילות בנושא חניה, ופה זה מתייחס למדיניות חניה כוללת. הקלות

בנושא חניה בכל דרך אחרת הן בעייתיות מעצם העובדה שהן יוצרות השפעות מרחיקות

לכת על נושא התנועה במרכזי הערים. מדיניות החניה היא אחת מהדרכים להקטין בצורה

כזאת או אחרת את כמות הרכב הפרטי שנכנס למרכזי הערים, או לפחות להביא בפני

הנהג את השיקול הנכון כשהוא מחליט לנסוע למרכז העיר, כאשר יש שם בצורה די

ברורה מצוקת חניה. במידה וכללי החניה לא נאכפים או אין דרך לאכוף אותם, והיום,

מסיבות כאלה ואחרות, אנשים חייבים סכומי עתק לעיריות בגין קנסות חניה ולא

משלמים - - -

ר' אלול;

את פותר את זה דרך הסינדול?

יי נווה;

זח אחת הדרכים.

ר' אלול;

עם כל הכבוד לך, זו לא היתה מטרת חוק הסינדול. המטרה של הסינדול היתה

לגבות כספים מאנשים.

י' נווה;

אני אומר דבר אחד, לסינדול יש אפקט מרתיע. לנושא שמירה על כללי החניה יש

אפקט חרבה יותר רחב מבחינת השימוש ברכב פרטי והכניסה למרכזי ערים, בעיקר

במקומות מאד צפופים, וצריך להתייחס לזה בראייה הכוללת.

היו"ר ג' פת;

אתמול היה לנו דיון דומה בענין דמי חניה. תמיד מחפשים את הפרה החולבת.

לוקחים כופר חניה ולא מייצרים מקומות חניה. תוהו ובוהו מוחלט. בירושלים זה דבר

בלתי נסבל במשך כל השנים. העיריות לא עושות דבר. יש גבול למה שהאזרח צריך

לסבול בגלל שהרשויות לא מטפלות נכון בבעיות שלהן.

לפני שישה חודשים, ברחוב נרקיס, פינת רחוב שמואל הנגיד, עמדה מכונית

מסונדלת, אני ראיתי אותה כמעט שבועיים, יכול להיות שבעל המכונית חלה, קרה לו

משהו ועומדת מכונית ומפריעה לתנועה. גם מכונית שמסונדלת ליום אחד, עד שבא בעל

חמכונית היא מפריעה לתנועה. זו אחת הדרכים הבלתי הגיוניות. אני גם לא תומך בכך

שבהזדמנות חגיגית זו שעשו לך סינדול, אם יש לך חובות לרשויות תצטרך לשלם את כל

החובות שלך.

ר' אלול;

זו היתה הכוונה.

חיו"ר גי פת;

זה שהרשויות לא פועלות נכון ולא ממלאות את תפקידן, זה שהעיריות מרשות דבר

כזה שיש אזרחים שחייבים להן הרבה כסף והן מוותרות, לא צריך להעניש את האזרח

בגלל זה. למה נטפלים דווקא לזה שעשו לו סינדול, שלעתים יש מצב אובייקטיבי, הוא

חנה אולי מסיבות שצריך היה להתחשב בהן.



לכן אני לא יודע אס אני כל כך שמח לסעיף שהוכנס כאן האומר: "- - -רכב

שאגרות או תשלום מוטלים על בעליו כאמור לא יוחזר אלא אם כן הם שולמו". מהר
יבוא מישהו ויגיד
רגע אהד, אתה הייב לי מס הכנסה. למה רק אגרות?
יי נווה
לצורך הענין הזה צריך להדגיש, הרי ההוק מגביל היום בצורה מאד מהותית

אכיפת ההובות בנושא חניה. היה נסיון לעשות קישור בין חידוש רשיון הרכב לבין

חובות בענייני חניה, על פניו אולי נראה שיש קשר די ברור בדברים האלה, בגלל

התנגדותו של משרד המשפטים הדבר הזה לא קיים.
היו"ר ג' פת
שם היה דבר אחר. שם אמרו, כשאדם לחדש רשיון רכב ויש לו חובות על חניה

וכוי, הוא משלם, אבל אז זה חל על כל הציבור. פה אתה תופס אלמנט קטן בציבור.
יי נווה
הדגשתי את הנקודה הזאת כדי להראות שאפילו אם הדברים נראים הגיוניים, הדבר

הזה לא מתקיים היום כי המדינה לא מוכנה ליצור את ההצמדה הזאת בין דברים

שלכאורה הם נראים מאד דומים. פה הדבר הוא בדיוק אותו ענין. זו אותה רשות

שגובה, זה בדיוק בנושא חניה, אין הכוונה לגבות הוב עבור מים אבל זאת לא השאלה.

הנקודה שרציתי להדגיש היא נושא ההרתעה. ההרתעה היא האפקט המשמעותי. צריך לבחון

אולי ולשאול את נציגי הרשויות המקומיות כמה מכוניות מסו נדלות. כמו שאמר גם

חבר-הכנסת בא-גד, הענין הזה הוא מצומצם בדרך כלל לצירים במקומות שמוגדרים

מראש. יש שלטים מאירי עיניים, לפחות בירושלים כפי שאני מכיר, שהאזור הוא אזור

שבו מסנדלים. עיקר המטרה של הענין הזה הוא נושא ההרתעה. לכן אם יחנה מישהו

באזור אדום לבן, במקומות שאין סינדול, שהם לא מהותיים ולא מפריעים, ככל הנראה

לא יסנדלו אותו. האפקט הזה הוא הרתעתי בעיקרו והוא מיועד למקומות מסוי ימים.

אני חושב שמעבר לזה, לאפקט ההרתעה בנושא יכולת האכיפה של מדיניות החניה, יש

משמעות מאד רחבה. הזכרת את הנושא של פיקוח על מחירי חניה או כל דרך אחרת

להקטין את המהיר שישלם עבריין חניה או להקטין את המהיר היהסי של החניה באזורים

צפופים - -
היו"ר גי פת
אינני מדבר על הקנסות. אני לא רוצה להקטין את הקנסות, אני לא רוצה לתת

לאף אהד תמריץ, להיפך תעלו את הקנסות. אני יודע שבירושלים למשל יש אזורים שאתה

לא יכול לחנות בהם אלא רק עם תו חניה בעוד הדיירים כן יכולים להנות בלי תו

חניה. מי שעושה את זה שישלם. פה אני אומר שהעונש לא מתאים לעבירה. כשמסנדלים

מכונית, ראשית כל גורמים למצב של הפרעה לתחבורה עד שהאדם בא לשחרר את המכונית

שלו. תטיל עליו קנס. זה שאתה לא יכול לגבות את הקנס, זה נון שלך זה לא נון של

האזרח. לא איכפת לי אם היה אפשר, משרד המשפטים צריך להתייחס לזה, כשאזרח בא

לחדש את רשיון הרכב, כל חוב ששייך לרכב הוא ישלם. אבל זה כשאתה תופס את כל עם

ישראל. פה אתה תופס חלק קטן.
גי ויסמן
מה שנאמר כאן בסעיף קטן (ד) זה לא הקנסות, זה רק נושא הסינדול. אותו אדם,

כשמסנדלים אותו, הוא עובר עבירת תעבורה שיש עליה קנס. הוא לא צריך לשלם את

הקנס כדי לשחרר את הרכב, הוא רק צריך לשלם את אגרת הסינדול, שזה דבר אחר. אם

זו גרירה והרחיקו את הרכב, הוא צריך לשלם את אגרת הגרירה, לא את הקנס ולא את

הקנסות האחרים.



היו"ר גי פת;
חבר-הכנסת אלול כתב בהצעתו
"-רכב שאגרות או השלום מוטלים על בעליו

כאמור לא יוחזר אלא אם כן הם שולמו". זה לא ניסויו טוב. אני חושב שפה לא צריך

להיות דבר כזה.

גי ויסמן;

זה קשור עם הרישא.

י' בא-גד;

אבל הרישא כבר קבועה בחוק.

ר' אולניק;

כל מה שנעשה פה זה שינוי סעיף 70א הקיים שהוצא ממנו החלק של אגרות

הנעילה.

י' בא-גד;

כדאי להבהיר את זה. זה עלול להתפרש אחרת.

אי מזוז;

את הנעילה ביטלתם, אז אין אגרה על נעילה. פשוט הוציאו את הקטע של הנעילה

ואמרו; אם גררו רכב, דמי הגרירה ישולמו.

אי בנדלר;

אולי במקום המלה "כאמור" נאמר "לפי סעיף קטן זה". אני חושבת שזה יפתור את

הבעיה.

היו"ר גי פת;

בסדר.

א' אפרת;

אני רוצה להגיד מלה כללית לגבי הנושא של גרירה ושל נעילה. משטרת ישראל

כמעט ולא עוסקת היום ברישום דו"חות בגין חניה לא חוקית. את הכוח שיש לנו אנחנו

משאירים לאכיפת דברים שגורמים לתאונות דרכים. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו

לעשות את זה מכיוון שעיקר נטל האכיפה בגין חניה לא חוקית מוטל על הרשויות

המקומיות. אני מדבר בעיקר על ירושלים, תל-אביב וחיפה. אנחנו יכולים לעשות זאת

כאשר אנחנו מאפשרים לעיריות לעבוד בצורה הטובה ביותר.

היושב-ראש אמר שכשמטילים קנס והאזרח לא משלם, שהעיריה תתמודד עם הענין

הזה. אחת הדרכים של הרשויות המקומות להתמודד זה ענין הסינדול. אני מבקש להזכיר

שבתל-אביב למשל, כאשר נבחר מר רוני מילוא להיות ראש העיר, הוא החליט שהוא מבטל

את הסינדול. למחרת אי-אפשר היה ללכת ברחובות תל-אביב כי כל המידרכות היו מלאות

בכלי רכב ומהר מאד הוא חזר בו.



ר' אלול;

לא נכון. אין סינדול בתל-אביב.

אי אפרת;

יש היום סינדול בתל-אביב.

היו"ר גי פת;

אבל רוני מילוא לא קובע לנו פה את החשיבה.

אי אפרת;

אני רק מציין את זה שהוא למד שזה לא אפשרי, שזה לא ריאלי. בירושלים, ראש

העיר אמר בסדר, אבל השאיר את זה למספר מצומצם של רחובות.

ר' אלול;

אתה יכול להגיד לי איפה יש סינדול בתל-אביב?

גי פת;

נדמה לי שזה בוטל.

א' אפרת;

זה בוטל בזמנו ומהר מאד הוא החזיר את הסינדול בהרבה מאד מקומות.

יי בא-גד;

היו דיונים אבל בסוף הוא לא חזר בו.

אי אפרת;

הוא חזר בו, ובירושלים עשו את זה אחרת, ראש העיר צימצם את הסינדול למספר

רחובות.

חבר-הכנסת בא-גד, כל מה שאמרת לגבי סינדול, זה נכון. זה נכון גם לגבי

גרירה.

י י בא-גד;

לא. בגרירה אתה בא משלם ומשחרר. פה אתה צריך טובה שמישהו יתפנה וזה אורך

כמה שעות עד שמישהו מתפנה. יש הבדל מהותי.

א' אפרת;

אני לא מאחל לך שיגררו את רכבך ותצטרך לקחת אותו. זו פרוצדורה לא קטנה

ולא נעימה.



ר' אלול;

אתה מעדיף את הסינדול על גרירה?

אי אפרת;

אני מעדיף לחנות במקום שמותר לי לחנות. בחיפה, ברחוב העצמאות, כאשר בן-

אדם רצה לחנות את רכבו, הוא נסע אחרי הרכב שגרר מכוניות שחונות במקום שאסור,

כי הוא ידע שיהיה לו מקום להיכנס. זה לא יעיל, כי גם אם יש לנו שניים-שלושה

גוררים, כמה הם יכולים לגרור. עד שהוא גורר את הרכב למגרש הגרירה זה לוקח לו

חצי שעה, שלושת רבעי שעה ואז הוא מטפל ברכב אחד. לעומת זאת, הסינדול, במשך שעה

אחת הוא יכול לטפל ברחוב שלם, הוא יכול לטפל בעשרות כלי רכב.

יי בא-גד;

ביהוד כשהוא מקבל תשלום עבור כל רכב. זה מקור הכנסה.

א' אפרת;

נכון שבאותו יום או באותן שעתיים אני חוסם את נתיב הנסיעה כי הרכב הזה לא

יכול לזוז, אבל האנשים לומדים מהר מאד שברחובות האלה מסנדלים והם לא יעמדו שם.

אני ראיתי את זה בזמנו בירושלים, היו רהובות שהסינדול ניקה אותם מחניה בלתי

חוקית. לא כן הגרירה.

היו"ר ג' פת;

אפשר לעשות דברים יותר מרתיעים ויותר מהירים וזה לא יפריע לתנועה.

א' אפרת;

ובלבד שיהיו חוקיים.
היו"ר ג' פת
מה זה חוקי? מה שאתה קובע כאן זה חוקי. אם אתה מסנדל מכונית, אתה יכול

אולי גם להוציא את האוויר.

א' אפרת;

באופניים עושים את זה וזה חוקי.

ר' אלול;

אני חושב שאין חולק בין היושבים כאן שהסינדול, עבר זמנו מן העולם. זכותך

וטוב שאתה חושב הפוך ממני שזה דבר טוב מאד. אני חושב שזה אמצעי גרוע, אני חושב

שזה אמצעי הענשה לא אנושי. אתה לא היית עם האנשים שחיכו ארבע שעות. לי לא

סינדלו את הרכב, אבל אני במקרה הלכתי עם מישהי שסינדלו את רכבה וראיתי את

התלאות שהיא עוברת. לא הסכימו לקבל ממנה צ'ק, רצו מזומן, מתעמרים באנשים. יש

גבול לכל דבר.

יכול להיות שמה שאתה מציע הוא דבר טוב כשיושבים פה בחדר הזה. כשזה בא

לתירגום מעשי, זה דבר מגעיל ביותר.



זכותך לחלוק על דעתי, אני רוצה לנצל פה את זכותי ולעמוד על כך שהסינדול

יבוטל. אני אלך עם זה עד הסוף. הדבר הזה צריך לעבור מן העולם כי זה אמצעי לא

אנושי. עם כל הכבוד לכולנו, יכול להיות שאפשר לעשות דברים אהרים. למשל אם

גוררים לך את הרכב, אתה לוקה מונית מגיע למקום, משלם כמה שזה עולה, תוך רבע

שעה גמרת את הענין. בסינדול, הזמן המינימלי הוא שלוש שעות, הזמן הממוצע הוא

המש שעות. מי מתעשר מזה? זה אותו קבלן אגב שאיים עלי כשהצעת החוק הזאת פורסמה.

הרסתי לו את מקור לחמו. על זה אנחנו מגינים?

דווקא המשטרה מגלה בזמן האחרון את הפנים שלה כלפי הקהילה. בעמדה הזו שלך,

אתה בדיוק הופך פאזה ומתרחק מן הקהילה. לכן כדאי לך בענין הזה לחשוב. אתה

כנראה לא ראית מקרים לא נעימים. אני ראיתי כמה מקרים לא נעימים. קיבלתי מאות

רבות של טלפונים ומכתבים אחרי שפורסמה הצעת החוק. כדאי מאד שתבדוק, בתל-אביב

אין סינדול. מה שאני אומר לך כרגע זוז באחריות מלאה. תבדוק ותן לי תשובה.
א' אפרת
אתה היית עם אותה גברת ארבע שעות שעברה תלאות עד ששיחררה את מכוניתה

מהסינדול. אני הייתי עם מאות נהגים שעמדו בכבישים שעות רבות כי אותה גברת חנתה

שם.

אי אביר;

דעת משרד התחבורה היא נגד ביטול הסינדול.
היו"ר גי פת
אם מרכז השלטון המקומי היה נענה להזמנה והיה נמצא כאן, היינו שומעים את

דעתו. אבל אני חושב שנכון יהיה לזמן את אותם ראשי ערים שבהם מדובר.
רי אולניק
בזמנו היה מכתב של שלמה להט ושם היתה התנגדות.
היו"ר גי פת
אלה ראשי ערים הדשים וזה סיפור אחר. בכל אופן, אנחנו חייבים לשמוע אותם.

אני רוצה שהאורחים הנכבדים יידעו שאינני מאמין שנציגות ראשי הערים תשנה את

דעתנו בענין הזה. הנטייה אצלנו היא לבטל מכשיר שהוא מכשיר שלילי. אני מעריך

שהדיון עם ראשי הערים יתקיים בשבוע הבא או בשבוע לאחר מכן. על כל פנים, הנטייה

של חברי הוועדה היא לבטל את הסינדול.

אנחנו נבקש מוועדת הכנסת לאחד את שתי ההצעות. זה משהו פורמלי.



הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 44 ). התשנ"ד-1994

חיו"ר גי פת;

יש לנו עוד הצעת חוק של חבר הכנסת הירשזון שאינו נוכח. הצעת החוק שלו
מדברת על כך
בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה,

רשאי, בנוסף על כל עונש אחר, לחייבו בצו שיעשה, לפני ריצוי כל עונש אחר וללא

שכר, עבודה בלתי מקצועית בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים וכדומה.

יש לנו בעיה קצת משפטית בענין הזה. חוק העונשין הוא בסמכות ועדת החוקה,

חוק ומשפט. כיוון שהנושא הועבר לוועדה זו על דעת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט,

נקיים דיון על הצעת החוק הזו, אם כי אני נוטה כמובן להעביר את זה אחר-כך

לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לא על מנת שיתחילו דיון מחדש אלא על מנת שיכבדו את

הדיון כאן.

אולי אפשר לשמוע בענין הזה, כי חבר-הכנסת הירשזון יושב עכשיו בראש הוועדה

לביקורת המדינה ולכן הוא לא יכול להיות עמנו כאן. גבי ויסמן, בבקשה.
גי ויסמן
יש לנו בעיה משפטית עם ההצעה יותר מאשר בעיה מהותית. אני יכולה להבין את

ההגיון בכך שאדם שגרם בנהיגתו הרשלנית לפגיעה בשלמות הגוף של אדם אחר או אפילו

גרם למוות, יתרום ממאמצו האישי ויראה מקרוב מה קורה עם אנשים שהם נפגעי תאונות

דרכים בכלל או אנשים שנמצאים מסיבות אחרות במצב בריאותי קשה ושיעבוד בבית

חולים. הבעיה שלנו היא עם הצד המשפטי של ההצעה.

היום החוק מאפשר לשלוח אדם לבית חולים או למקום אחר, למרפאה או למוסד

שמטפלים בנפגעים כאלה או אחרים בשתי מסגרות. מסגרת אחת זה השירות לתועלת

הציבור, שזה עונש מסוג אהד. המסגרת השניה זה עבודת שירות.

העונש במסגרת הראשונה ניתן במקום עונש מאסר. כלומר, זה לא יכול לבוא ביחד

עם עונש מאסר. במקרים שבית המשפט חושב שאין מקום להטיל מאסר, הוא יכול לתת

שירות לתועלת הציבור. לפני שהוא מגיע להחלטה לאיזה סוג עבודה שולחים, צריך

לבדוק את התאמתו של אותו אדם לסוג השירות שרוצים לשלוח אותו.
חי שמולביץ
יש מנגנון כזה גם בשירות בתי הסוהר וגם בשירות המבחן.
גי ויסמן
זה מה שאני אומרת. יש מנגנון שבודק את התאמתו של האדם המסוים שצריך לשלוח

לשירות לתועלת הציבור, כשבית המשפט מחליט שלא מטילים מאסר. הוא בודק קודם כל

את התאמתו של האיש למקום ואם יש מקום שמסוגל לקבל אותו ולתת לו את העבודה. זה

לגבי השירות לתועלת הציבור.

לגבי עבודת שירות, זה עונש חמור יותר מכיוון שהוא בא במקום או בנוסף

למאסר אבל מאסר קצר עד שישה חודשים. בית המשפט יכול להחליט שהוא מטיל מאסר עד

שישה חודשים, וכל התקופה או חלק ממנה, ירצה האדם לא במאסר בפועל אלא בעבודת

שירות. סוג העונש הזה הוא בפיקוח של שירות בתי הסוהר שיש לו ממונה על עבודות

שירות, ששוב קודם כל בודק את התאמתו של האיש לעבודה מסויימת ואחר כך מציע את



המקום שם הוא יכול לעבוד. ברור לכולנו שבית המשפט לא יכול לעשות את זה לבד.

בית המשפט לא יודע היכן יש מקומות עבודה והאם אותו אדם מסוגל לעשות את העבודה

הזאת, כי לא כל אדם יכול לעבוד בבית הולים, ותהיה עבודתו שם פשוטה ככל שתהיה.

אדם שיש לו בעיה של סמים לא יכול להיות במקום שיש אפשרות להגיע בקלות לחומרים

מסוכנים.

מנסיוני אני יודעת שבקטע של עבודת שירות יש מקרים לא מעטים שאנשים

שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות בנהיגתם, נשלחים להוספיס בירושלים, ראיתי אותם,

ונשלחים לבתי חולים אחרים.

מה הבעיה שלנו? מוצע כאן לאפשר שליחתו של אדם, שעבר עבירת תעבורה, שהיא

יכולה להיות עבירה המורה מאד, מכיוון שאנחנו מדברים על עבירות שמינימום זה

שנתיים מאסר, אבל יש לנו גם הפקרה אחרי תאונה, שהעונש הוא חמש, שבע ותשע שנים

אם אני לא טועה. זאת אומרת, בנוסף לתקופת מאסר ארוכה, לקבוע שהוא יעשה את

העבודה הזאת. יש לנו בעיה עם זה.

היו"ר גי פת;

מה את מציעה?
גי ויסמן
אנחנו בעצם חושבים שהחוק הקיים עם האפשרויות שישנן הוא מספיק.

היו"ר גי פת;

אם היה כתוב כך; "הצעה זו, בנוסף לכל עונש אחר שאיננו מאסרי/ כי יכולים

להיות גם עונשים אחרים. תכתבי שזה איננו מאסר ואחר-כך תוסיפי; עבודה בלתי

מקצועית גם בבתי חולים". זה לא מחייב.

למה את מתנגדת? את מתנגדת לכך, ובצדק, שבתי המשפט, מכאן ואילך, כל מקרה

כזה הוא חייב להעביר אותו לבית חולים. אולי מחר הוא ירצה שיעשה תיוק לטובת

הציבור באיזה משרד ממשלתי. כשאנחנו מדברים על עונש אחר, אנחנו לא מדברים על

עונש שהוא עונש מאסר. את צודקת, אין טעם לתת לאדם שלוש שנים מאסר ואחר כך עוד

שישה חודשים עבודת שירות או לפני זה. אם אנחנו מכניסים את שני התיקונים האלה

בית המשפט חופשי להשתמש בזה. הוא יכול לשלוח אותו לאן שהוא רוצה, הוא יכול

לשלוח אותו גם לבית החולים.

גי ויסמן;

המצב המשפטי הקיים מאפשר את זה. משפטית, אני לא יכולה להגיד שאנחנו

צריכים את זה.

היו"ר גי פת;

נכון. אגיד לכם מה הדילמה שאני עומד בפניה. כל הצעת חוק שתעלה למליאה

תעבור. זה העידן שאנחנו חיים בו היום. כל חבר כנסת יכול לגייס לפחות שישה

חברים ולגרום לכך שבצד השני יהיו רק ארבעה חברים ומעבירים חוקים. לצערנו הרב,

זה המצב אליו הגיע הפרלמנט הישראלי. זה נורא פופולרי, זה נורא יפה, אפשר אחר-

כך להופיע בציבור ולומר; אנחנו ניתן להם לעבוד כדי שיראו את קטועי הרגליים,

יראו את האנשים המשותקים, וכל אחד חושב שמיד כל מי שעבר עבירה יעשה ספונז'ה

בבית לווינשטיין. אני רוצה למזער את הנזק. אם אני יכול בתיקון של מלה פה ומלה

שם למזער את הנזק, ואני לא משנה את המצב הקיים, בואו נעביר את זה.
ג' ויסמן
אני אביא את דבריך בפני השר. החלטת הממשלה היתה להתנגד להצעה.
היו"ר גי פת
בגלל החלטות הממשלה להתנגד, הממשלה איבדה בכנסת בשנה שעברה מעמדותיה.

זאת. אומרת, לא קיבלה תמיכה על 56% מהנושאים שהועלו בכנסת והכנסת לא נענתה להם.

אני מניח שהשנה זה יהיה 76%.

אי בנדלר;

אולי מותר להציע שבפרק המתאים יכנס איזשהו סעיף שיאמר שלגבי עבירות

שמדובר עליהן כאן, יתן בית המשפט עדיפות להפניית מי שהורשע בעבודה בבתי חולים.

אבל צריכים לבדוק איפה זה ידון אחר-כך.

היו"ר גי פת;

למה לי להעמיד את השופט בפני בעיה אם לתת עדיפות או לתת עדיפות. כשאני

אומר "גם" אז הוא יכול ב"גם" הזה להכניס את העדיפות או לא להכניס את העדיפות.

אני לא חושב שאנחנו צריכים להכניס בכפיות לפיו של השופט מה הוא יעשה, מה הוא

לא יעשה. ירצה ישתמש בזה, לא ירצה לא ישתמש בזה. אנחנו רק צריכים לעבור את זה,

זה הכל, כי בפועל זה נעשה היום. היום אם השופט צריך להחליט על שירות לתועלת

הציבור, הוא יכול לשלוח אנשים לאן שהוא רוצה. הוא גם עושה את זה.

גבי גלוריה ויסמן, אם תוכלי לתת לנו תשובה, ראשית כל, שהתיקון הזה יעשה

כך שלא מדובר על עונש בנוסף לעונש מאסר, ובמסגרת של שירות לתועלת הציבור

יזכירו את המלה "גם בבתי חולים", אני חושב שאפשר להסכים לזה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20

קוד המקור של הנתונים