הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 190

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', ט' בשבט תשנ"ה, 10.1.1995, בשעה 11:05

נכחו;

חברי הוועדה; יוי'ר ג. פת

ד. איציק

ע. דראושה

צ. הנגבי

י. ונונו

מוזמנים; א. הכהן, מנהל אדמיניסטרטיבי, מרכז רפואי "שיבא"

ב. רוזנטל, לשכת היועץ המשפטי, משרד הבריאות

ר. אולניק, עוזרת לייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

א. גלר-סבן, המועצה הישראלית לצרכנות

מ. טפקטור, ראש מועצת מכבים-רעות

ת. לקר, די'ר, יועצת כלכלית לרשות להגנת הצרכן

ע. חדד, יועץ כלכלי לבעלי חניונים

א. כהן, עו'יד, יועץ משפטי לבעלי חניונים

א. בן דוד, מנהל חברת חניונים

י. בן דוד, יועץ רכש, חברת חניונים

א. נטר, מנהל חברת חניונים

י. עדיני, מנכ"ל "בית הרכב בע"מ"

א. אלגר, משרד התחבורה

נ. גבאי, משרד התחבורה

ע. וייס, עו"ד, משרד התחבורה

מזכירת הוועדה; ל. ורון

א. בנדלר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

חוק לפיקוח על תעריפי הניה בחניונים לרכב. התשנ"ג-1993

(הלס"י דליה איציק)



חוק לפיקוח על תעריפי חנית בחניונים לרכב. התשנ"ג-1993

(הלס"י דליה איציק)

היו"ר ג. פת; לפנינו הצעת חוק, שהגישה חברת הכנסת דליה

איציק, על חוק לפיקוח על תעריפי חניה

בחניונים לרכב. אני יודע שנושא זה הוא בעייתי. מצד אחד אנחנו רוצים

להימנע ככל האפשר (ודאי מישהו כמוני, שזו השקפת עולמו) מפיקוח על

מחירים, אבל מצד שני אנחנו נתקלים במציאות מכבידה מאוד על הציבור.

ההצעה הזו הועברה מהמליאה עוד בחודש יולי 93' לאחר הקריאה המוקדמת,

והוועדה קיימה שני דיונים בנושא.

המצב היום הוא תוצאה של מציאות מסוימת. העיריות מחפשות את הפרות

החולבות. אינני יודע מה רמת המיסוי העירוני, שנופלת על בעלי מגרשי

החניה, מפעילי החניונים. מצד אחד העיריות גובות מה שקרוי "כופר חניה"

אבל לא משתמשות בכסף על מנת להבטיח מקומות חניה לציבור. זו כמעט גנבת

כסף מהציבור. הייתה תקופת זוהר בתל אביב בשנים קודמות, בימיו של דוד

שיפמן ז"ל, שהיה גם חבר כנסת והיה סגן ראש עיר. הוא יצא בפריצה של

מציאת חניונים ומקומות חניה וכל מיני הצעות של מדרכות או לא מדרכות.

התוצאה היא שמי שהיום נכנס עם רכב לערים הגדולות מוצא את עצמו במצב

מאוד דחוק. מקומות חניה ציבוריים כמעט אין, בוודאי לא בדרכים שהתחבורה

דורשת. מחירי החניה בחניונים הם מאוד מאוד בחוסר פרופורציה. אני אומר

בכל האחריות, שבאזורים מסוימים בערים הגדולות, בירושלים, בכלל חניה זה

דבר שכמעט אסור לדבר עליו; גם בתל אביב ובאזורים מרכזיים בחיפה, רמת גן

וערים אחרות. מחירי החניה הם כמעט מחירי חניה של ניו-יורק. השעון רץ,

והדקות חולפות. אחרי השעה הראשונה והשעה השנייה זה דבר שאיננו מתקבל על

הדעת. אם אנחנו נשוכנע שרמת המיסוי היא כזו, שבעל החניון חייב לדרוש את

התשלום על מנת לעמוד במחויבויות המיסיות שלו, אז אולי צריך לטפל בזה

במישור אחר. אבל היום אני אומר, שאילו הייתי איש עסקים, אז לקנות שטח

אדמה לא רק במרכז, אלא אפילו קצת בפריפריה, זה עסק מצוין. זו נזילות

טובה מאוד, וזה בוודאי מכניס יותר מאשר מבנה כמקור הכנסה. הזעקה מן

הציבור גדולה מאוד. אי אפשר ולא ניתן להתעלם מהעניין. לא יכול להיות

שאישה, שמגיעה לצרכים שונים לעיר, גומרת את היום עם 25-20 או 30 שקלים

של חניה. זה 10 דולר. אנחנו חייבים להתייחס לעניין.

הממשלה מתנגדת להצעתה של חברת הכנסת איציק, אבל על הממשלה שלנו לא צריך

לספר לציבור. שר התחבורה תומך בהצעה. הממשלה מתנגדת. אם היו עוד שלושה

שרים, היו ודאי שלוש דעות נוספות. אני הולך על פי שר התחבורה. שר

התחבורה תומך בהצעתה של חברת הכנסת איציק. יש נושא שולי יותר, זה נושא

החניות בבתי החולים. גם לזה צריך למצוא סידור. איני חושב שהחניה במגרשי

החניה של בתי החולים צריכה להיות חופשית לחלוטין, אחרת אנשים יבואו,

יחנו את מכוניותיהם ליד בתי החולים, וילכו לעסקיהם. צריך למצוא היגיון.

בתל השומר למשל, אם אתה נכנס לרבע שעה - אינך משלם. בעל מביא את

רעייתו, או אישה מביאה את בעלה למקום העבודה, יוצא תוך רבע שעה - לא

משלם. מצד שני, אם אנשים באים לבקר חולים, הם משלמים, כי איש אינו בא

ל-15 דקות. 15 דקות עוברות עד שהוא מוצא את החניה ועד שהוא נכנס לבית

החולים. אולי שם צריך למצוא גם כן הסדר כלשהו. אנשים אלה אינם באים

לבקר חולים לחמש שעות או לשלוש שעות. הם באים לחצי שעה או לשעה. אבל זה

דבר פחות חשוב.



אני פותח את הדיון בנושא זה. יש גם אספקטים משפטיים, והיועצת המשפטית

תעמוד על כך. רשות הדיבור לחברת הכנסת .איציק כדי להציג שוב את הנתונים

ואת הסיבות ואת המחשבות, שבהצעת החוק שהיא הגישה.

אדוני היו"ר, קהל נכבד, בוקר טוב. אני

מודה לך על הבאת הנושא לסדר היום. נדמה לי

שמי שאחז פעם בהגה מכיר את הסוגיה, ואין כמעט מה להוסיף עליה. והעדות

הברורה ביותר למצב הנורא ששורר היום בחניונים היא זו, שדווקא מוכן

להתערב, איש כמוך, שתפיסת עולמו היא תפיסת עולם ליבראלית, וכמה שפחות

היית רוצה שהמחוקק או הממשלה יתערבו במה שקורה בשוק על מנת לאפשר

שגשוג. מצאנו שבמשך השנתיים האלה לפי המועצה לצרכנות יש מקומות חניה

בארץ, שהמחירים בהם עלו ב-400%, אדוני היו"ר. בממוצע עלו המחירים

ב-250%- 300% יש כאן אנשים שבקיאים ממני, והם ידברו. לא רק שלא הטיבו

עם כיסו של האזרח, כל יום, כל השנה בעצם עושקים את כיסנו בצורה פראית.

ואני גם רוצה להגיד בצורה צינית, נציגי האוצר, שאני מתעמתת איתם כבר

תקופה ארוכה, אומרים לי, שאסור לנו לעודד אנשים לבוא העירה עם רכב

פרטי, כאילו יש שאלת ההיצע והביקוש. לכאורה אתה בעצם מקבל את הטענה.

אתה אומר, "אני רוצה להכביד דווקא על גלגליו או על כיסו של האזרח, כדי

שלא יבוא העירה". השאלה הייתה נכונה, אילו היו מקומות חניה. אבל יש

מקומות חניה במספר נתון, אי אפשר יותר. כל אחד יודע שבתל אביב

ובירושלים ובחיפה אי אפשר. אין זו שאלה של היצע וביקוש. ההיצע לא עונה

על הביקוש. אולי זו צורת חקיקה לא רצויה, אבל אנחנו מוציאים מהמסגרת

הזו ענף מיוחד, ונותנים לו דין מיוחד. נכון שהכלי הוא בשיקול דעת

השרים, וברור שבגלל זה הייתה הצעה, אבל כמו שזה נראה עכשיו, אנחנו

חושבים שזה לא רצוי.

ע. וייס; משרד התחבורה מסכים להצעת החוק, אם אכן

יוכנסו בו שינויים, שיתנו סמכות לשר

התחבורה לקבוע את הפיקוח בתנאים שייראו לו. הוא יקבע את התנאים ואת

המקומות בהם יוטל הפיקוח.

היו"ר ג. פת; מישהו הרי יקבע את זה. יש חוק הפיקוח על

מחירים, אינני יודע אם החוק מחלק את זה

בין השרים או שיש מסגרת של משרד המסחר והתעשייה או משהו כזה, אבל אולי

מה רוצה שר התחבורה לקבוע, את מחירי החניה למשל

בראש הנקרה, ושיעזבו אותו עם תל אביב וירושלים?

ע. וייס; הוא ישקול לפי צרכי התנועה והתחבורה באותו

מקום.

טוב, זו עמדת משרד התחבורה. זה בדיוק מה

שהציעה הברת הכנסת איציק, אבל איני מבין.

משרד התחבורה לא מקבל את עמדת הממשלה.

ד. איציק; שר המשפטים ישב בישיבה, ותמך בהצעת החוק,

ואיני יודעת.

היו"ר ג. פת; הייתה החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה.



ד. איציק; איני יודעת מאיפה זה, אבל ועדת שרים

לענייני חקיקה כנראה אינה מתואמת עם הנהלת

הקואליציה, שתמכה בחוק הזה. אני מקווה שוועדת השרים לענייני חקיקה

מתפקדת במקומות אחרים קצת יותר בתיאום.

הי"ר ג. פת.י השבוע קיימו שלוש ישיבות של ועדת הכלכלה

של הכנסת, אתמול שתיים והיום אחת. בשלוש

ישיבות אלה הממשלה לא הייתה מתואמת, ומשרד אחד לחם במשרד השני. אולי

כדאי שמישהו יעשה שם סדר.

אני מקבל את עמדתכם. היא נמצאת בכתובים אצל משרד התחבורה, ואני בהחלט

מבין אותו, אבל איננו חייבים בהחלטת הממשלה. אנחנו יכולים לחוקק חוקים

שלא בהחלטת הממשלה. אבל מפליא, שהממשלה, בנושא כזה שמתגלגל כך כבר מספר

רב של חודשים, כמעט שנה וחצי, עדיין לא הגיעה למסקנה מה היא כן רוצה

לעשות.

הצעת החוק של דליה איציק לא בדיוק תואמת

את עמדתנו, משום שהיא קובעת חובה על השר

לקבוע בצו, ואנחנו מבקשים לתת לו שיקול דעת.

א. אלגי; לא אתייחס לצד המשפטי, אלא לטיעונים

שהועלו ע"י חברת הכנסת דליה איציק. הכוונה

ברורה בדברים. השאלה היא האם התוצאה תהיה תואמת את הכוונה, מכיוון שכבר

היום במוקדי פעילות בשלוש הערים הגדולות וגם בהרבה מאוד ערים אחרות

הכמות המבוקשת של החניה היא יותר גדולה מאשר הכמות המוצעת. התוצאה היא

על פי הדוגמאות, שחברת הכנסת איציק נתנה, שאם באה עם ילד חולה, ומוכנה

לשלם 50 ש"ח, ואינה יכולה לחנות, מפני שמישהו חונה שם תמורת 3 ש"ח. זו

רק המחשה של הבעיה כיצד ע"י קביעת מחיר, שהוא מתחת למה שנדרש לצורך

ויסות השימוש בחניה, אנחנו מקבלים שימוש לא נכון בחניה. אותה אם אינה

יכולה לממש את הפעילות הזו. זה נכון לגבי כל פעילות במקום, שבו יש

מחסור. מחסור נוצר כאשר הכמות המבוקשת במחיר הנתון גדולה יותר מאשר

הכמות המוצעת.

לגבי הסוגיה של תחבורה פרטית לעומת תחבורת ציבורית, אין ספק, ואיני

חושב שיש מי שחולק על כך, שלכל מטרה ולכל מקום האמצעי הנוח ביותר זה

רכב פרטי, שמשמש לשירותו של הנוסע מדלת המוצא לדלת היעד. שום תחבורה

ציבורית, ולא הטובה ביותר, לא יכולה להחליף אמצעי זה. ישנה רק בעיה

אחת, שכולם מנסים להשתמש באותו אמצעי, וכולם מפריעים אחד לשני. במצב של

גודש התוצאה היא שהמערכת אינה מתפקדת והשימוש לקוי, ומי שהכי צריך אותו

הוא זה שנפגע, מפני שמי שזוכה במקום חניה כזה הוא מי שמקדים ותופס אותו

ומי שחונה בו לשעות רבות מאוד.

אם אנחנו מדברים על מקרים חריגים שרירותיים, אז אין הצדקה עניינית

לדברים. רמת המינוע במדינת ישראל היא בערך בין שליש ל-40% מרמת המינוע

באירופה. כל אחד מאיתנו, אם אין לו עדיין רכב, היה מאוד רוצה שיהיה לו

רכב. המצב הוא שע''י הגבלת תעריפי חניה אנחנו נגרום לשתי תופעות: אנחנו

נגרום לכך שלא יהיו יותר מקומות חניה, מפני שרק בתעריפי חניה שהם

כלכליים יש סיכוי שלפחות במקום שניתן פיסית לבנות את מקומות החניה אכן

יבנו יותר מקומות חניה. במקום שבו התעריפים יהיו מוגבלים, גם ההיצע של



מקומות החניה יוגבל מתוך שיקולים כלכליים לכמות שהיא מצומצמת, ולא

נצליח להבטיח לאנשים את האפשרות להשתמש במקומות החניה, כשהם צריכים.

ד. איציק; השר שלך יודע שאתה מביע דעה כזו כאן? אתה

סותר את דעתו של השר שלך.

השרים אינם סותרים את עמדת ראש הממשלה.

לא ביטאתי עמדה, אם תרשה לי. זו אינה

עמדה. עמדה זה האם אני בעד או נגד. תיארתי

תוצאות אפשריות של מצב נתון.

אלון, אנחנו יודעים טוב לפחות כמוך, כי גם

אנחנו נוהגים, שאנחנו רוצים שזה יהיה

כלכלי, אחרת לא היינו מדברים על מחירי מקסימום, היינו קובעים את המחיר.

אמרנו מקסימום, כי רצינו תחרות, ורצינו כלכלי, אבל איננו רוצים שוד.

אנחנו חושבים שהיום יש שוד. לכן בעצם לא אמרת לנו שום דבר. במילים

אחרות, אתה כמעט מסכים איתנו, ואנחנו טוענים, אם תשים לב, בעד מחירי

מקסימום. איננו מדברים על שום דבר אחר, איננו מדבירם על מחירים קבועים

בחוק. יכולנו להיות נוקשים ולעשות את החוק נוקשה. לא עשינו אותו

נוקשה.

לא נעים לי להעיר לך פה בפני כולם, אבל מה שאתה עושה - לא עושים. גמור

את הוויכוח שלך עם השר. מרגע שהשר כתב מכתב לוועדה, שהוא תומך, אז או

שלא תבוא, אם אתה לא שלם עם זה, או שישלחו מישהו שהוא שלם. סלח לי על

הטפת המוסר.

א, אלגי; אינני הושב שאמרתי משהו שנוגד את מכתבו של

השר.

השר כתב מכתב לחברת הכנסת איציק. אני קורא

את המכתב, "לא אמרתי שום דבר שנוגד את

מכתב השר...".

בהתאם לסיכום שהתקבל אני תומך בהצעת החוק. לפיה יוכל שר התחבורה להטיל

פיקוח כאשר יפקיעו מחירי חניה בלתי סבירים.

השאלה היא באיזו רמה מגדירים מחירי חניה בלתי סבירים.

אלון, אני רוצה לומר לך, אני יליד ירושלים

ואני זוכר בתור ילד קטן, שרכבתי על אופנים

של שלושה גלגלים (אתם מתארים לכם כמה קטן הייתי) ברחוב בן יהודה. בוגר

היה צריך לאחוז אותי, כדי שבירידה לא אטוס. מאז בכל האזור הזה קמו

חמישה חניונים, כמה מכוניות נוספו לירושלים באותן שנים! אנחנו מדברים

בעשרות שנים. היה חניון ליד קולנוע אוריון, זה חניון כמו שאני אווירון,

סתם מגרש מלוכלך, שאפילו אם אתה רוצה לחנות בו, אתה צריך לחנות בשיפוע,

כי בעל החניון אינו מוצא לנכון ליישר את המגרש הזה.

לא מן הנמנע, ואנחנו נשמע את זה מבעלי החניונים, שהמחיר הוא תוצאה של

פונקציה של מיסוי. יכול להיות. אני יכול להבין שמישהו בנה חניון על



חמש-שש קומות. עלה לו לבנות את החניון כך וכך כסף, הוא צריך לקבל את

ההשקעה תוך תקופה של 10-8 שנים, ויש לזה קלקולציה. לאדם יש מגרש, אפילו

אס הוא קנה אותו, יכול להיות שהמיסוי הוא גבוה מאוד. המיסוי העירוני

הוא גבוה מאוד, משוס שלא בנו על המגרש, אבל העיריות לא עמדו במטלות.

העיריות היו צריכות להכין מקומות הניה, והחניונים הפרטייס היו צריכים

להיות עזרה לחניה הציבורית. אז חניה ציבורית אין לך, אין לך כניסות

ויציאות נורמליות של אפילו מרכז החניות הקיימות, אז אינני מתפלא על

התוהו-ובוהו שקיים. אני בטוח שמתוך 25 שקלים שאתה משלם היום בתל אביב

בחניה כלשהי לא הכול הולך לכיסו של בעל החניון. נשמע מהם, ייתכן

שהמיסוי עליהם מחייב אותם למחירים שכאלה. אנחנו לא באים לקחת ממישהו

ולתת למישהו. אנחנו רק אומרים, שהעיר מפוקקת בכלי רכב, והעיריות לא

עמדו במטלות שהיו עליהן. אנחנו רוצים שלא רק צד אחד יהיה הצד הניזוק.

אני מבקש את היועצת המשפטית של הוועדה לדבר, אח"כ אבקש את נציגי בעלי

החניונים.

א. בנדלר; אני בשלב זה מבקשת לא להתייחס להערתה של

היועצת המשפטית ממשרד התחבורה, כי בעצם

ההערה הזו היא יותר עניין של ניסוח. אני חושבת שאנחנו עדיין לא בשלב

הניסוח של הצעת החוק. אם הוועדה תחליט להעביר את זה לקריאה ראשונה,

ודאי יחולו שינויים נוספים בניסוח לאור דיוני הוועדה.

מה שאני מבקשת זה דווקא להתייחס לנושא של חוקי היסוד שהוזכרו כאן.

כידוע הזכויות המעוגנות בחוקי היסוד, ולעניין זה אני מתייחסת לחוק יסוד

חופש העיסוק ולחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינן מוגנות באופן

אבסולוטי. זו אינה סיטואציה שחוק קובע שאין לפגוע בזכות הקניין של אדם

למשל, נקודה. שני חוקי יסוד אלה מכילים סעיפי הגבלה, ומאפשרים בעצם

פגיעה בזכויות יסוד. הם רק קובעים איך ומתי מותר לפגוע באותן זכויות

יסוד. כך למשל חוק יסוד חופש העיסוק בסעיף 4 אומר "אין פוגעים בחופש

העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה

ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי החוק האמור בכוח הסמכה מפורשת בו."

דהיינו, על הוועדה לדון אם החוק המוצע ע"י חברת הכנסת איציק עומד

בקריטריונים של פסקת ההגבלה. אם הוועדה תסבור שהחוק המוצע הולם את

ערכיה של מדינת ישראל, שהוא נועד לתכלית ראויה ושהפגיעה שהחוק הזה פוגע

בחופש העיסוק לענייננו או בזכות הקניין לפי "חוק חופש כבוד האדם

וחירותו" אינה במידה העולה על הנדרש, כי אז אין מניעה לחוקק את החוק

הזה. כדי להגיע למסקנות האלה ודאי שהוועדה צריכה לשמוע את כל הנציגים

שהוזמנו לכאן, שיסבירו מהי מטרת החוק מעבר למה שכבר הוסבר כאן (והוסבר

די הרבה) ומהי מידת הפגיעה, שיכולה להיווצר ע"י החוק המוצע. אני חושבת

שהמסקנה אם החוק המוצע עומד בקריטריונים של חוקי היסוד או לא יכולה

לבוא רק בעקבות דיון כזה. לכן לא הייתי חושבת שנכון להגיע למסקנה

מוחלטת, שחוקים אלה אינם מתיישבים עם חוקי היסוד, לפני שנערך דיון

בנושא.

א. כה;.- אלון כהן. ראשית הערה לניתוח היפה ששמענו

מאלון אחר. ממה שהבנתי מדבריו מסתבר

שמדובר בניתוח מקצועי, כלכלי של היצע וביקוש, שאינו קשור לדעה של איש,

אלא להצגה אקדמית של מצב נתון, שצריך לדון בו. לכן לא הבנתי בדיוק את

הטרוניה שהייתה למי שהייתה כלפיו.



ד. איציק; אתה אינך עושה כאן סדר בכל הכבוד הראוי.

אני מוצא לנכון להעיר הערה.

ד. איציק; אל תעיר הערות לחברי כנסת כאן.

יש מקום להעיר, כשעובד מדינה (ואני מאוד

מעריך את עובדי המדינה) מגיע לכנסת ומוסר

הודעה נוגדת, או שמשתמע ממנה שהיא נוגדת, את עמדת השר או עמדת הממשלה.

זה מכניס את הכנסת לדילמה.

לפני למעלה מחצי שנה הייתה ישיבה דומה

בפורום דומה באותו נושא עצמו. ובו הנציגים

וגם אנחנו פירטנו בפני חברי הוועדה את ההשגות שלנו אחת לאחת. ההשגות עד

כמה שהתרשמנו נפלו על אוזניים קשובות, ובחלקן היו קשובות ביותר. אני

שומע היום בדיון הנוסף הזה, שלפחות מצד מציעת הצעת החוק אין כל שינוי.

זאת אומרת אין שום רבותה שהדיון הקודם שהיה יביא אותנו למצב שנוכל

להתקדם הלאה בבירור הענייני, להבדיל מהצגת הבעיה.

למשל, כשדיברנו על אי התחרות החופשית ועל היות הרשויות המקומיות סמן

ימני מאיץ, קטליזטור, של הידרדרות המחירים כלפי מעלה ועל העובדה, שהמצב

הזה מעוגן בחקיקת משנה ושאנחנו עומדים חסרי אונים מול חקיקת המשנה הזו,

שהיא גם המתחרה שלנו, והם גם אלה הקובעים לנו את העלויות, הרשויות

המקומיות ופונקציות אחרות של גורם המחיר בסופו של דבר, לא מצאתי כל

התייחסות כרגע לבעיה היסודית הזו. אני מציג את זה כבעיה בלתי פתירה.

היו:ר ג. פת: הרשויות המקומיות זה בעיה בלתי פתירה?

א. כהן הרשות המקומית במקרה שלנו מחזיקה את החבל

בשני הכיוונים. אחד, היא קובעת את החלק

הנכבד של העלויות של בעל החניון הפרטי: למשל כל מה שקשור לרישוי עסקים,

ארנונה. בנוסף היא גם זו שקובעת את חוקי העזר, שיש להם פונקציה לעניין

תעריפים כאלה או אחרים.

מצד שני היא גם מתחרה בנו. אותו גוף מחוקק משפיע מבחינה כלכלית עלינו.

הוא גם מתחרה בנו בכל עשרות הק"מ של הכחול-לבן בצדי המדרכה. איך ייתכן

כזה דבר?! זהו מצב לא תקין.

אתה חושב שאתה יכול לשים את האצבע ולומר

מכל דמי החניה המשולמים מהו החלק שאתה

מאשים בו את הרשות המקומית? את זה שהרשות המקומית היא גם מתחרה תשאיר.

תחרות כזו טוב לקבל, כי הרשות המקומית אינה עושה שום דבר.

אין לי כל בעיה, כי יושב פה גם החשב.

היו"ר ג. פת; האם אתם משלמים יותר ארנונה מאשר מגרש

אחר?

א, כה;.- לדוגמה, מגרש חניה, שמשלם ארנונה, צריך

להוציא רשיון עסק, העולה כסף. המדרכה,



שהיא המתחרה בנו, אינה משלמת ארנונה, ואינה צריכה רישיון עסק. הנה שתי

עלויות. ובידי מי נמצא אלמנט זה? בידי מי שמתחרה בנו. הוא קובע לנו את

הארנונה ואת הרשיון ואת התעריפים. הוא גם מוציא רשיון אהרי הרבה הרבה

דרישות ותנאים.

היו"ר ג. פת; ידידי, אל תפנה את האשמה למדרכות. אני

שואל אותך היום שאלה לגבי מגרש החניה.

מגרש זה אילו היה עומד ריק, הוא הית משלם אותה ארנונה, אלא מה הוא משלם

דמי רשיון. כמה הוא משלם דמי רשיון? כמו חנות מכולת.

א. כה;.- אלפי שקלים.

היו"ר ג. פת; אם אתה בא ואומר לי - אני גובה 25 שקלים,

משוס שהחישובים שלי מראים, שאני בכלל

מעביר לעירייה 15 שקלים. ואני בסך הכול נשאר עם 10 שקלים-, אז בסדר.

אבל אם אתה אומר לי, שמתוך 25 שקלים אתה מעביר בערך שקל, או שקל וחצי

לעירייה, וזה החישוב המהיר שלי ללא בדיקה, אז יש הפקעת מחיר. נכון

שהשוק דורש את זה, אבל יש הפקעת מחיר.

א. כה;.- הואיל ואנחנו נדרשים בצורה יותר נקודתית

לסוגיה הכלכלית הזאת אני מבקש מהחשב שלנו

לתת עוד כמה נתונים לנקודה זו.

ע. חדד; מתון 25 שקלים, שדיבר עליהם היו"ר, קודם

כול צריכים לנטרל את מס הערך המוסף,

צריכים לנטרל את נושא הארנונה, נושא העובדים, שכל חניון צריך להחזיק,

הביטוחים, שכל חניון צריך לעשות, אחזקת המבנה, חשמל, מים, משרד, ניהול,

מנהל חניון. בכל חניון מסודר יש שירותים, יש ברז.

למעשה מתוך 25 שקלים, אם אנחנו מנטרלים, נשארים בסך הכול 10 שקלים

לבעלי החניון.

היו"ר ג. פת; האם אתה מוכן להגיש לנו נייר על זהו

איני בטוח אם אתה מגיע ל-15 שקלים. אני

מגיע ל-5 שקלים, כי מע"מ 17%, זה 3-2 שקלים וביחד עם החשמל והמים

והעובדים והארנונה, אינך מגיע ל-15 שקלים. אבל אני מוכן שתגישו לנו

נייר.

ואז התוצאה היא 10 שקלים מתוך 25 שקלים.

למעשה באחוזים זה כ-40% מהפדיון, שמשמש

להחזיר את ההשקעה בחניון ואת הריבית על ההלוואה, שלקח בעל החניון כדי

לקנות את החניון. התוצאה של זה היא למעשה שבעלות מקום חניה לצרכן יש

קרוב ל-%60, שהולכים לא לבעל החניון, אלא לגורמים אחרים. אם, לדוגמה,

אפשר להוריד את המעי'מ על מקום חניה, אז בוודאי שהמחיר יפחת ב-15%. אם

יחליטו להוריד את הארנונה, אז מחיר החניה יפחת. לבעל החניון למעשה כל

העלויות נשארות כפי שהן. צריכים לטפל בכל העלויות.

באשדוד, נדמה לי ברובע א', היה מכרז של עיריית אשדוד להקמת חניון.

למעשה העירייה הייתה מעוניינת להקים את החניון, כדי שישרת את כל

התושבים. לסיור שהיה נגשו שני יזמים. אף אחד מהיזמים האלה לא הגיש



הצעה. אם זה היה כל כך רווחי וכל כך כלכלי, אז בוודאי שאחד משני היזמים

או יזמים אחרים היו באים לסיור הזה, והיו למעשה בונים את החניון. שם זה

חונים כפול, וחונים משולש, ובכל זאת אף יזם

לא מצא לנכון לבנות חניון.

ע. דראושה; אתה מניח שמהדוגמה של אשדוד אפשר להשליך

על כל הארץ?

ע, חדד; כל כל בעל מגרש היה יכול להתנדב לבנות

במקום 4 מרתפים מתחת לפני הקרקע, 6 מרתפים

מתחת לפני הקרקע. התוצאה הייתה יותר מקומות חניה. עצם זה שאינו בונה

סימן שהפדיון הצפוי לו משך שנות קיומו של החניון לא מכסה לו את עלויות

הבנייה ולא את הריבית הנדרשת ממנו כדי לממן את החניה.

מדובר על מגרש או על חניון?

שם היה מדובר, אם איני טועה על בנייה.

דובר שם על 4 קומות. ראיתי במקרה את המכרז

הזה, ודרשו 28 מטר למכונית. זה התקן.

איני מכיר את זה. ראיתי רק במקרה את

המכרז. אתה מדבר עם ידע רב. הגישו לנו

תחשיב. לכו על בסיס של שישה ימים בשבוע, נניח בתפוסה של 70% איני רוצה

להגזים ולהגיד 1000/0. יש ימים, בהם אין תפוסה מלאה. מה ההכנסה החודשית

לדבר שכזה או השנתית? אולי אשתכנע, שהבעיה היא ברשות המקומית, שהיא

מלכתחילה אשמה בכך שלא יצרה מקומות חניה. אתם נכנסתם לתוך ה"נישה" הזו,

משום שהם אינם עושים את המלאכה. אז אומר שצריך לפטור אתכם מארנונה או

לתת הנחה בארנונה. מס ערך מוסף זה דבר שכולם משלמים, ולא בא בחשבון

שיתחילו להוריד מס ערך מוסף במוצר אחד. הגישו לנו את הנייר הזה בכדי

שנוכל להחליט החלטה אינטליגנטית. ייתכן שאתם באמת במצב שצריך להוסיף

כמה שקלים לכל מקום חניה. איני אומר זאת בציניות. לא נסחוב את זה זמן

רב. אם תגישו לנו את הניירת, הדבר ייבדק גם ע"י משרדי הממשלה. חוק

יסוד, לא חוק יסוד - נתייחס לזה, כי אם לאו, הדרך הקלה יותר זה להעביר

את החוק. אבל להעביר את החוק זה לעשות עוול לגורם אחד מול אולי הטבה

לגורם שני. זה לא תפקיד הכנסת.

ע. חדד! אולי עוד הערה אחת בנושא של מיסוי. יש חוק

פקודת מס הכנסה, שלמעשה אומר שכל רכוש,

שמשמש את בעליו בצורה קבועה, נחשב כנכס קבוע. מה פירוש המילה "נכס

קבוע"? פירוש הדבר, שהאוצר או קופת מס הכנסה לא מכירה בהוצאות המימון

הנומינליות שהיו לאותו נכס באותה שנת מס. אם ההכנסות מחניון לא מדביקות

את קצב עליית המדד, למעשה, התוצאה היא, שאם המדד עלה ב-15% בשנה

האחרונה ומחירי החניה עלו ב-6%, כפי שפורסם ע"י המועצה הישראלית

לצרכנות, אז בגלל חוק המיסוי הייתה כביכול עלייה לצורכי מס ב-15% בעוד

שלמעשה הנכס עלה מבחינה כלכלית רק ב-6%, כי זה מה שהוא מניב. 6% אלה הם

למעשה מס הכנסה, שנדרש בעל החניון לשלם, כתוצאה מכך שמחירי החניה לא

עלו כעליית המדד. המועצה הישראלית לצרכנות פרסמה שב-4 וחצי השנים

האחרונות עלו מחירי החניה בקרוב ל-65% אצל בעלי חניוני פרטיים, ובקרוב

ל-90% אצל בעלי חניונים ציבוריים, שזה למעשה עיריות ונתיבי איילון

וכוי.

אבל הגש לנו את כל הניירת. ברור ש-15% על

40 שקל זה 6 שקלים. 15% על 20 שקל זה 3

שקלים. זה תלוי בבסיס. זה לא אומר דבר אם העיריות גובות יותר או פחות.

אנחנו טוענים את זה גם לגבי העיריות. גם חברת הכנסת איציק איננה

מתכוונת לזה שהחניונים יורידו והעיריות ישאירו. העיריות מלכתחילה

חייבות להבטיח את מקומות החניה, והן אינן מבטיחות את מקומות החניה,

והתוצאה היא המצב, שאיננו מאושרים ממנו.

א. כהן; עוד הערה אחת בנוסף להצעת החוק הזו, שיש

לה השפעה ישירה ביותר על כל המערך הכלכלי

של הפעלת חניון, רכישת חניון. הרי איננו מתחילים לרכוש חניונים מהיום,

חניונים קיימים. אני רוצה להסב את תשומת לב חברי חברי הכנסת והיו"ר

למצב של אינפלציה בהצעות חוק מה שנקרא פופולאריות מהסוג הזה, שיביאו

אולי לחורבן כל הסקטור. יש לנו פה הצעת חוק נוספת בצנרת להקצאת 10%

משטח החניון. צריך עוד פיקוח ועוד שליטה בחניון לזמנים קצרים של שימוש.

יש לנו עוד הצעה, שמדברת על 250/0 קצהאת מקום לנהגות נשים מסיבות כאלה

ואחרות. כך, אם אני סופר טוב, 35% מהחניון כבר מנוטרל. 1000/0 מנוטרל

מבחינה של מחיר במסגרת הצעת החוק שנדונה עכשיו. עוד 350/0 ינוטרלו מסיבות

אחרות. לא יהיה זה ניחוש פרוע שעוד 300/0-100/0 משטח החניון, כמו שאני יכול

להעלות רעיונות מצוינים, חברי הכנסת כמובן יחשבו טוב יותר... אני מראה

שיש פה מומנטום. מדובר בהצעות חוק שבאמת נשמעות לציבור משכנעות בטרם

הנתונים מדברים בעד עצמם. אי אפשר לדעת מה יהיה הטוף.

היו"ר ג. פת; לכן ביקשנו להתייחס לנתונים, ולא להצעות

חוק מהסוג הזה. אפשר מהצעות חוק שכאלה,

שאפילו לבעל החניון כבר לא יהיה מקום חניה.

י. עדיני; עדיני יצחק, אני מנכ"ל חברת בית הרכב. זו

חברת בת של קונצרן וולפסון-קלור-מאייר.

בבעלותנו חניון מגדל שלום. אנחנו מפעילים חניונים בבתי חולים ממשלתיים

וברשויות, ועובדים הרבה עם הממסד. אני הייתי רוצה להתייחס למספר

דברים.

באתי הנה, כי אני מרגיש שאני פשוט אדם שנותן שירות ושירות טוב ומבורך

לקהל היעד, שנזקק לחניונים. כך אני רואה את עצמי, ואני אגיד מדוע ולמה.

ברשותכם, אתייחס לדברים שנאמרו פה, ולא לדברים אחרים.

אני מפעיל את הנתח הגדול ביותר בבתי החולים הממשלתיים במדינת ישראל.

ובסך הכול, לכל אדם שרוצה להגיע ולבקר בבית חולים, בכל בית חולים, יש

מגרש חניה ללא תשלום, שהוקצע לצורך זה בסמוך לבית החולים או בתוך השטח.

ואם האדם יחנה במגרש ללא תשלום וילך 6-5 דקות, הוא לא יצטרך לשלם כלל

על השימוש. אלא שעם ישראל רוצה להחנות בפתח המחלקה או המקום, שאליו הוא

רוצה להגיע. ולצורך זה נגבה תשלום, שהוא לדעתי תשלום סביר. ואני אסביר

מדוע. מי שצריך להוריד חולה או מטופל - הכניסה לא עולה לו כסף, כי יש

לו זכות חניה ללא תשלום בכרטיס במשך רבע שעה. כל הנזקקים שמגיעים

למיון, שמגיעים לר"ם 2, אנשי צבא, משטרה, מגיעים לבנק הדם, סטודנטים,

כל הפרסונל - לא משלמים על הכניסה. אנחנו צריכים לתחזק את מגרשי החניה,

לשמור אותם בצורה נאותה, נקיה, לצבוע אותם על מנת שלציבור יהיה נוח,

לשלט את מגרשי החניה; איני רוצה לדבר על שאר המיסוי. על מנת תאורת

מגרשי החניה, השירות - בסך הכול נופל על המפעיל. אנחנו משמשים צינור,



שנותן שירות ללקוחות, שאלה האזרחים, וזה עם ישראל וזה גם אני. יש פה

עזרה לבית החולים. כתוצאה מגביית הכסף על החניה בית החולים משתמש בזה

לצרכים, שאחרת היה לו קשה להשתמש.

ד. איציק; אתה הדובר של בית החולים?! איך אתה יודע,

איד הסתדר בית החולים עד עכשיו?

י. עדיני; גברתי, לא הפרעתי לך. אתן לך להתייחס

בצורה מכובדת. תני לי לגמור את דבריי.

מאוד אעריך את זה.

מה האחוז שמקבל בית החולים מכרטיס החניה

הזהז

י, עדיני; אתן גם את האחוז, ברשותך, מותר, אלחנן?

א. הכהן; בוועדת כנסת אתה חייב.

זה אינו התחום שלי, לא אגע בזה. אנחנו

חיים מדמי ניהול בסך הכול. שאר הכסף הולך

לבית החולים. הכסף שאנחנו לוקחים זה דמי ניהול בלבד, ולא שום דבר אחר.

ואני אומר שגם גבייה זו לא נעשית ע"י בעלי החניונים, אלא על ידי הנהלות

בתי החולים. אני חושב שסכום זה לפעמים למפעיל אינו מוציא את ההוצאות

עליו.

אמשיך הלאה, אני מתייחס לרשויות גדולות כמו רשות שדות התעופה, שעשתה

מכרז נהדר. חברת בית הרכב הגישה הצעה של % 93.3 לרשות שדות התעופה, שהיא

קובעת את המחיר, והיא קובעת את הכול. ואתה צריך להחזיק במשך 24 שעות

אנשים, ואיש לא מתחשב. ולמרות זאת, אם אתה מצניע 93.6 וזוכה, אולי יפנו

לרשות שדות התעופה ויאמרו להם - טפלו בצורה זו או אחרת בבעיה, המפעיל

יגבה סכום אחר-.

אמשיך לשירות נתיבי איילון. חברת נתיבי איילון מוציאה מכרזים, קובעת

מחירים מינימליים, קובעת מחיר חניה בגבייה שלה (אינך יכול להעלות או

להוריד) וקובעת מחיר מינימום. בשבוע שעבר התמודדתי מול חמישה מכרזים,

והחלטתי קטגורית לא ללכת, מפני שהייתי צריך לסבסד את נתיבי איילון.

הייתי צריך לשלם מחיר. ואם אני רוצה להחזיק מגרשים, כמו שאני חושב

שבמדינת ישראל צריך להחזיק, לא יכולתי להתמודד במכרז.

ניגש לירושלים, לשמחתי אני מחזיק בירושלים במספר של מגרשים מאוד מועט:

יפו הנביאים. מי שרוצה מוזמן לחנות אצלי ב-200 שקל לחודש במנוי, לא

כולל מע"מ, ולפי החישוב הזה, זה 8 שקל ליום. האם מישהו יעלה על הדעת

שב-8 שקל ליום אני אוכל לשלם ארנונה ואוכל לשלם לבעל המגרש שכר דירה

גבוה מאוד!! אני בקושי מוציא את ההוצאות. אותו דבר במגרש הרוסים. איפה

שאתה מחזיק מגרשים של רשויות - אתה נקבע ע"י הרשויות.

אלך הלאה, אני מדבר על דבר נורא פשוט, יש ערך קרקע. לא יעלה על הדעת

שאני אחזיק מגרש, ולא אוציא את עלות ערך הקרקע בשנים. היום הקרקע

במדינת ישראל, הנדל"ן, התייקר בצורה שכל אחד יודע, שאי אפשר לבוא לבעל

חניון ולהגיד לו ' גבה סכום, שלא תוכל לתת בו את השירות, שהוא פונקציה



של מיסוי גבוה מאוד-. על שינוי יעוד מגרשים לבנייה הרשויות גובות

תשלום, עליות מדד, תנאים סוציאלים לעובדים, ביטוחים, שאתה מחויב בהם על

פי חוק, מערכת הנהלת חשבונות. אני בעל חברה שעובדת בצורה מסודרת במדינת

ישראל ורוצה לתת שירות טוב ללקוח, ורוצה לגבות מחיר מאוד נמוך, כי זה

טוב לה, כי כמה שיותר יגיעו יותר לקוחות, אני איהנה מזה יותר. במקומות,

שאני מחזיק מוסדי, אני נאלץ לעבוד על פי מה שהממסד קובע לי. במקומות

אחרים שווה לבדוק. שמעתי פה מחירים, שאינני מכיר במדינת ישראל, של 25

ו-40 שקל. איני מכיר אותם. יכול להיות שאלה אנשים שמחזיקים דברים בלתי

מסודרים. אולי שווה לבדוק את זה. שווה לראות שהחברות, שעובדות בצורה

מסודרת ומשלמות את כל מה שהחוק מחייב ומחזיקות אנשים נאותים ואנשי

ביטחון, ומשלמות הכל, בסיכומו של דבר האזרח משלם להן מחיר סביר בהחלט

עבור השירות הזה. ואני יכול להביא דוגמאות ולהראות לכם כל צורה

השוואתית כזו או אחרת, גם לגבי שנים אחורה. אני למשל בחניונים שלי לא

העליתי מחירים, למרות שהמדד עלה. אפילו לא הספקתי להדביק את המדד. הכול

עלה, ואני היום בירושלים עומד בדילמה. אני צריך לשלם ארנונה. איני יודע

איד אני יכול במחיר הזה להמשיך לעבוד. זה הטיעון שלי, אם אני רוצה לתת

שירות טוב.

היו"ר ג. פת; אנחנו לא באים להטיל עליכם את כובד הסיבות

למחירים הגבוהים. אנחנו בודקים אם יש מקום

לטפל. ביקשתי את הנתונים.

י, עדיני; מלון "הולידיי אין" - אני מפעיל אותו.

המחיר הוא 5 שקלים לכל אורח היום. גברתי

יכולה לשתות קפה, לעמוד ולהחנות. 5 שקל ללא הגבלת זמן.

ד. איציק; אני מקבלת עכשיו פתק, בתל אביב יש פטנט

חדש, גובים מחיר אחיד עבור כל היום, גם אם

אתה נכנס לרבע שעה. בשבוע שעבר שילמתי ברחוב אבן גבירול 15 שקלים עבור

20 דקות. אל תעשו לי טובה לכל היום. אף אחד לא בא ל"הולידיי אין" לכל

היום. תעשו לו חצי שעה, שעה. אנחנו מכירים את הפטנטים האלה.

י, עדיני; אני מוכן לעבור לשיטה של חצי שעה, שעה.

אין בעיה. אני חושב שהציבור ייפגע מזה, כי

למעשה אף אחד לא נכנס למלון לרבע שעה. אני כן הייתי רוצה שמי שמתעסק

בחוקים יבקש שהחניונים יופעלו בצורה מסודרת ונקייה ומכובדת, ואז יקבלו

שירות יאות למחיר שמשלמים.

היו"ר ג. פת; אני אבקש גם ממך מסמך של מספרים. "בית

הרכב" אני יודע, מנוהל טוב. אני מכיר את

השירותים שאתם נותנים, כאזרח מדינת ישראל, לא משום שבדקתי את זה באופן

מיוחד. אבל ישנם מצבים, שפשוט זועקים לשמים. נופלים לתוך המערבולת הזו

גם גורמים שבאמת נותנים שירות.

הייתי בשדה התעופה לוד. אתה בא, נניח, לשעה. אתה משלם 8 שקלים. אומרים

לך שיש לך חניה לזמן ארוך, יותר מ-24 שעות. היום ישנם אנשים שיוצאים

ל-4-3 ימים, ורוצים להחנות את המכונית שלהם. ראשית, צריך להגיע בשעה

30; 2 בבוקר בין יום שלישי ליום רביעי, ולמצוא מקום חניה כזה, כי סתום

שם לחלוטין. אתה נשאר עם מגרש החניה הרגיל. במגרש החניה הרגיל ל-4-3



ימים אתה משלם 150 שקל. הרי זה לא מתקבל על הדעת. אזרחים ישראלים ב-300

שקל נוסעים לטורקיה.

י, עדיני; ואני אומר מדוע. כשחברת "בית הרכב" ניהלה

שבע שנים את מגרשי החניה בשדה התעופה בן

גוריון, לא הייתה בעיה כזו. רשות שדות התעופה ראתה כי טוב, והוציאה

מכרז, שקשה לעמוד בו, כמעט דרקוני. ואם המפעיל לא יפעל בצורה הזו, הוא

יצטרך להביא כטף מהבית.

היו"ר ג. פת; זה טיפול שאנחנו יכולים לטפל בו.

י. עדיני; הרשות לא משלמת ארנונה, ולא משלמת כלום.

ואני צריך לממן ולסבסד את הרשות, ולבטוף

אני כמפעיל יוצא עם שם לא טוב. רבותיי, צריכים לדפוק על הדלת הנכונה.

היו"ר ג. פת; אדוני, אתה מטרת לנו על 93.60/0. אנחנו

יכולים לטפל בזה עם הרשות. רבותיי, נדהמתי

לשמוע את מחירי שכר הדירה עבור מטר מרובע. אני נותן את כל הכבוד לרשות

שדות התעופה, אם הם מצליחים לעשות את זה. זה 114 דולר למטר מרובע. זה

לא קיים לא בשדה התעופה בטוקיו, ולא בשדה התעופה קנדי. נוטף לזה, הם גם

מאוד גאים על כך, ואני אומר - כל הכבוד להם-. כל שבוע מקבלת רשות שדות

התעופה מיליון דולר, חלקה ברווחים של ה"דיוטי פרי". זאת אומרת בעל הבית

מקבל 2 מיליון דולר. עם ישראל בא, התפרץ לשם כאילו זה היה יום לאחר יום

הכיפורים, קנה מכל הבא ליד. לא קונים בשמות, אומרים; "תן לי מהצבע

האדום; תן לי מהצבע הכחול" - ומיליון דולר. אבל בסופו של דבר, מי משלם

את זהן משלם את זה הצרכן. אז מי שרוצה לקנות לו נעלי "ריבוק", שיקנה

כמה שהוא רוצה ומה שהוא רוצה.

בחניה מוכרחים למצוא את הדרך. אמרתי לכם בתחילת הדברים, אם האשמה היא

בדרישות המיסוי הגבוה, צריך לטפל בזה. ואם זה ההסדרים שלוקחים 930/0, אני

כאיש עסקים לא הייתי נכנס לשותפות, בה השני מקבל 930/0. אבל תנו לנו את

כל הדברים הללו, בכדי שנוכל באופן מאוד ענייני לבדוק.

חבר הכנסת הנגבי, בבקשה.

צ. הנגבי; תודה רבה. אדוני היו"ר, רבותיי חברי

הוועדה והאורחים, אני מתנגד להצעת החוק

האמורה, אם כי אני מצדד בחלקים מסוימים, שאמנם אינם מופיעים בנוסח

המקורי של הצעת החוק, אבל עלו כאן במהלך הדיון הקודם וגם במהלך הדיון

הזה. אתחיל, קודם כול, בדברים שאני בעדם.

אני בעד הגדלת מרחב הזמן, שבו החניה בבתי חולים מותרת, לשעה. אם זה

יוריד את הרווחים או לא, איני יודע. אני עצמי נתקלתי לא פעם ולא פעמיים

בכניסה לתוך הסד של רבע שעה. אתה עובר אותו בחצי שנייה, וכבר משלם. בסך

הכול באת להוריד מישהו, ולא תמיד מוצאים מקום חניה מהיר, ולא תמיד זה

אפשרי. לפעמים אתה ממתין כמה דקות שיחזרו, אולי יבטלו. למה לנו להכניס

אנשים שממלא לא באים לקבל שירות, לא באים לעשות קניות, אלא כתוצאה

ממצוקה אנושית. נדמה לי, שעלות תיקון זה היא זניחה. ואני בעד העניין

הזה כהוראה קטגורית, שתהיה מעוגנת בחקיקה. אני גם חושב שצריך למצוא דרך

להסדיר בחקיקה או בתקינה או בדרך אחרת אפשרות לחניה לפרק זמן נתון, כפי



שציינה חברת הכנסת דליה איציק. אסור לחייב את החונה בחניה לכל היום, אם

יש לו בסך הכול רצון לשהות חצי שעה או שעה בחניון. נדמה לי, שזה אינו

גרזן נורא מדי, שיורד על ראש בעלי החניונים.

אני שולל את הגישה העקרונית, שבאה להכניס את כל מחירי החניונים לפיקוח.

ואני רוצה לומר כאן, שאני מתפלא על שני גורמים, על חברת הכנסת דליה

איציק ועל שר התחבורה ישראל קיסר. על חברת הכנסת איציק, ידידתי, אני

מתפלא, מכיוון שאני יודע את גישתה העקרונית לצורך בהסדרה כוללת של כל

סוגיית התעבורה היבשתית, לרבות תאונות הדרכים. היא יזמה לפני מספר ימים

דיון חשוב מאוד בכנסת. בדבריה אל שר התחבורה חברת הכנסת איציק מבקשת

שתהיה חקיקה מקפת בכלל התחומים וצוות שרים מיוחד, לא רק שר אחד שעוסק

בנושא. זו תפיסת עולם כוללת. אני שותף לעמדתה זו, כי עם כל המצוקה

שקיימת היום בכבישים ובערים ובפקקים ובתאונות יש תחושה, שיד ימין איננה

יודעת מה עושה יד שמאל, והראש אינו יודע מה עושות שתי הידיים האלה.

אבל הגישה העקרונית המערכתית הכוללת של כל מדינות העולם וגם של משרד

התחבורה מזה שנים רבות במדינת ישראל היא להקטין את לחץ התנועה בתוך

המרכזים העירוניים ולהוציא כמה שיותר מרכיבי תנועה אל מחוץ לערים

באמצעות רכבות פרברים ובאמצעות תחבורה ציבורית. ואנחנו היום יושבים

ומשתגעים איך להקטין את עומס התנועה בכבישים, שיכול לחסל את כל רווחת

החיים של האזרח. היום אנחנו עומדים במצב, שבכל עיר גדולה יש באופן

אוטומטי מדי יום, בבוקר, בצהרים ובערב, פקקים בלתי נסבלים. אינך יכול

לזוז; אתה תקוע ותקוע. בעוד שנים ספורות, בשנת אלפיים, אנחנו נעמוד,

אדוני היו"ר, על מיליון ו-950 אלף כלי רכב במדינה כנתון מינימלי. מרחב

הכבישים לא משתנה באופן דרמטי. זה פשוט "פקק-לנד". זו מדינה, שאי אפשר

יהיה לנוע בה ממקום למקום בחופשיות. להכניס לתוך זה עוד הטבה מינימלית

לאזרח, שאינה משמעותית לכאורה בטווח ארוך, אבל נותנת עוד תמריץ לכניסה

לערים ולנסיעה בתוך הערים - אני חושב שזה, חברת הכנסת איציק, מנוגד

לגישה הכוללת שלך ושלי. ולא לחינם משרד התחבורה רואה בזה דבר פסול.

דיברתי עם שר התחבורה. הוא מתנגד. הוא אומר - זה הפוך ממה שאני חושב-.

אבל הוא לא בא לוועדה. אם יש חוק שהוא חושב שהוא הרסני לתפיסת עולמו,

שיבוא להיאבק! כל אחד רוצה שיוזילו פה שקל ושם שקל, אז כולנו בעידן של

חשש ממה יגיד הבוחר. ואני פה מישיר מבט לטלוויזיה ומדבר נגד, שלא

יצביעו לי! איזה מן דבר זה? כל דבר שהוא קצת טוב - אנשים יחששו להיאבק

עליו?! זה דבר מגוחך. אנחנו חייבים גם כוועדת הכנסת, גם כמשרדי ממשלה,

גם כחברי כנסת בודדים להאמין במה שטוב, גם אם לאזרח בתפיסת עולם קצרה

זה נראה פחות פופוליסטי. מחר נציע לבל את מס הכנסה, מחרתיים נציע לבטל

את המילואים. הכול טוב. כולם יהיו בעדנו, והמדינה תקרוס.

אני פונה לחברת הכנסת איציק לא להילחם על עניין זה. ממילא כבר שמענו,

שהדברים מוסדרים באמצעות משרד הפנים וברשויות המקומיות. ואם צריך לתקן,

וצריד לתקן, כפי שחברת הכנסת איציק מציעה, בתחומים מסוימים את הדברים

שיש בהם עוול ויש בהם פסול, אז אפשר להתגייס לזה. משרדי הממשלה השונים

וגם משרד התחבורה לא יתנגדו לזה. אבל, אדוני היו"ר אני מציע לחברת

הכנסת איציק לא לרוץ לחקיקה, שעל פניה נראית מטיבה בטווח המיידי;

ובטווח הארוך - כל כולה יוצרת עודף ועומס של תנועה ומצוקה לאזרח,

שרצינו להיטיב עמו. תודה רבה.



היו"ר ג. פת. רבותיי, אני רוצה לומר, אילו היינו

מתייהסים לדיון זה בפופוליזם המצוי

ובפריימריזם המצוי, היינו מעבירים את זה למליאה לקריאה ראשונה. זו אינה

דרך הוועדה. אני כיו"ר, צחי כיו"ר, לא נהגנו בדרך זו. אנחנו מתלבטים.

את הפיקוח אנחנו לא רוצים, לא אוהבים. זו הדרך הטובה ביותר לעצור את

ההתפתחות הטובה. אינני בטוח שזה בדיוק החשיבה והתוצאה של הצעת החוק.

אבל ההצעה היא קטליזטור לבדוק את העניינים ולחפש את הדרכים. אולי נגלה

שאנחנו יכולים לפתור חלק מהבעיה על ידי מה שאמר חבר הכנסת הנגבי בנושא

של השעות, בנושא של בתי החולים, אולי אפילו ברמז למקסימום של מחירים,

לא מערכת של פיקוח מחירים. אנחנו מחפשים את הדרך בכדי לא לחזור לפיקוח,

אבל גם לא לאפשר מצב, בו בחלקים מסוימים של הערים יש התפרצות, שאינה

מתקבלת על הדעת. רבותיי, אכלתי ארוחת צהריים עם מישהו במרכז העיר,

שילמתי עבור חניה יותר מאשר עבור ארוחת הצהריים.

ד. איציק; אדוני היו"ר, אני מוכרחה להעיר הערה. קצת

תמוהה בעיניי הערתו של חבר הכנסת צחי

הנגבי, שהיה יו"ר הוועדה, שכתב לי מכתב, שהוא תומך בהצעת החוק. הוא

כנראה השתנה במשך חודש וחצי.

הבאתי בשעתו לחברת הכנסת איציק את הפנייה

שלי, שהשר בעצמו נגד. היא אמרה לי - לא,

אני אדבר איתו-. דיברה איתו, הביאה אותו להנהלת הקואליציה.

ד. איציק; יותר מזה, אתה גם כתבת מכתב ליו"ר החדש של

הוועדה, שאתה מבקש אותו לזרז את הצעת

החוק. איני יודעת מה קרה לך בדרך. אולי יש פה כל מיני גורמים, שרומזים

לך כל מיני דברים. אני מצטערת לומר לך את הדבר הזה. אני פשוט המומה

ממך.

מה עמדתך בעניין עומס התנועה בארץ?

רבותיי, לא על זה הדיון עכשיו. אבל אני

רוצה לומר, דליה, את היית מאוד פוזיטיבית

בהצגת הדברים, וגם צחי הנגבי היה מאוד פוזיטיבי בהצגת הדברים. הוא לא

בא לפסול את העניין. אני דיברתי על פופוליזם. הרי הסיבות ידועות. אנחנו

עולים לירושלים כל יום. רבותיי, נהיה סיוט להיכנס כל יום לירושלים.

סללו את הכביש לירושלים. בחלקים מהכביש עשו שלושה מסלולים, אבל שמרו

שני מסלולים. אז כל כמה דקות אתה נכנס לצוואר בקבוק. אתה מגיע לרווחה,

יש שלושה מסלולים, נוסע שני ק"מ על שלושה מסלולים, נכנס לצוואר בקבוק

של שני מסלולים. מה הואילו חכמים בתקנתם ע"י הדבר הזה? אינני מבין את

זה.

הממשלה אומרת שהשקיעה מיליארד שקלים בבניית כבישים, ואנחנו רואים את כל

המחסומים ואת כל מה שאנחנו רואים בכבישים. אבל היום אנחנו נתונים במצב

יותר קשה מאשר היינו. וזה לא רק בגלל 120 אלף או 140 אלף מכוניות

שנוספו. צודק צחי הנגבי, אם לא נמצא פתרון של רכבות מהירות ושל רכבות

פרברים, מה שמתכננים פחות או יותר ראש עיריית תל אביב וראש עיריית

חיפה, נגיע למחנק, שלא יאפשר בכלל לחיות פה.



בבקשה, נציג משרד הבריאות, ואחר כך אבקש את נציג המועצה לצרכנות לדבר,

ואציע סיכום ביניים.

א. הכה;-. אני מנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים

"שיבא", ואנחנו מקימים שם חניון. חשוב

להדגיש, אם בכל זאת יוחלט להגיש את הצעת החוק לפחות לגבי בתי החולים,

אנחנו מבקשים שתהיה אפשרות גם לשר הבריאות להכריע בנושא של מחירי

החניה.

לגבי חניה בבתי חולים וב"שיבא" חלק מהדברים הוזכרו פה גם ע"י יו"ר

הוועדה וגם ע"י המפעיל הקודם שלנו. אנחנו רגישים לנושא של רחשי הציבור.

ובאמת, יש הרבה מאוד פטורים במרכז "שיבא". למי שבא לרבע שעה יש מגרש

חניה פרטי. ישנם סוגים מסוימים של חולים, שמגיעים בתדירות גבוהה לבתי

החולים לטיפולים אונקולוגים ולטיפולים אחרים. הם מקבלים פטור כדי לא

להכביד עליהם. יחד עם זה, אי אפשר לנתק את מחירי החניה בבתי החולים

מהטיפול בכלל. ואני חוזר ומצהיר, שכל אגורה, שאנחנו גובים מהאזרח,

אנחנו מחזירים לו דרך שכלול מגרשי החניה. מי שהכיר את מגרשי החניה

במרכז הרפואי "שיבא" לפני מספר שנים ומכיר אותם היום רואה שהושקע שם

סכום די גדול, והוא בעצם מוחזר לציבור. המרכז הציבורי "שיבא" אינו עושה

שום שימוש בכספים, חוץ מפיתוח נושא הכבישים ומגרשי החניה ב"שיבא" לטובת

הציבור. אני חושב שהמחיר שנגבה, 6 שקלים, הוא בהחלט מחיר סביר. הוא

מאפשר גם יציאה וחזרה. כלומר אם יש מצב שאמא למשל מבקרת את הבן, ויוצאת

בצהריים וחוזרת, היא אינה משלמת פעם שנייה. היא יכולה להשתמש בזה למשך

כל היום, ויש לזה גם שלטים.

עשינו סקר לפני מספר חודשים. בשעות מסוימות המרכז נמצא במעל ל-100%

תפוסה במגרשים. מעל 1000/0 זה אומר, שאנשים חונים על מדרכות ועל הכבישים,

וחוסמים גישות וכוי. נראה לנו, שאנחנו צריכים להשקיע סכומים די גדולים

במגרשי החניה כדי לתת פתרון לעתיד. מדובר על גידול של כ-4% לפי תחזיות.

זה גידול, שמוכר בכל המדינה. היום אין לנו מקורות להשקיע. ואם בתי

החולים לא יגבו את מחירי החניה, מצד אחד לא יהיה ממה להשקיע, או שנצטרך

להעלות את מחירי יום האשפוז. אין מקורות נוספים לממן את הדברים האלה.

יש מספיק ויכוח על חוק הבריאות. זה חוזר בסופו של דבר לאזרח. יש לי פה

תמונות. הראיתי אותן בפעם הקודמת גם בוועדה לחברת הכנסת דליה איציק מה

קורה אצלנו ב"שיבא" באתרים מסוימים. המצב אינו טוב. זאת אומרת הכספים

האלה חוזרים בסופו של דבר לאזרח. ואני חושב שגם התעריפים הם אכן

תעריפים סבירים.

מה האחוז שאתם מקבלים מהגבייה?

אנחנו במכרז האחרון מקבלים כ-85% מדמי

ההפעלה. היום מנהלת את החניון חברה חדשה,

שזכתה במכרז ציבורי מסודר, חברת אלדן. עד לפני שלושה חודשים ניהלה "בית

הרכב". אבל זה הולך להשקעות בתשתיות. ההשקעות יותר גדולות. יש לנו

עכשיו התלבטות קשה אם להקים מגרש חניה. אחת מהבעיות שעלו היא שכולם

רוצים לחנות מול הכניסה למרפאות החוץ או באזור חדר המיון. יש בעיה.

צריך לפתח את אזורי החניה. מאיפה יבואו מקורות המימון? להעלות את מחיר

האשפוז שוב?



היו"ר ג. פת; אני חושב שבבתי החולים, כשאנחנו מדברים על

6 שקלים, צריך למצוא הסדר לעניין הזמנים.

אולי רבע השעה צריכה להיות יותר מרבע שעה, כי עד שאתה מסתובב למשל בי'תל

השומר", עד שאתה יוצא מהשער, אתה לפעמים עומד בשיירה כדי להגיע ליציאה.

אולי צריך להאריך. אולי צריך לתת אפשרות של שעה ראשונה וכדי, אם כי אני

רואה את הסכנה. באיכילוב למשל יחנו את המכונית ב-6 שקלים, וילכו לעבוד

ברחוב דיזנגוף.

ד. איציק; אפשר לעשות דבר אחר. שאדם יראה למשל טופס

של הזמנה או דברים כאלה. הוא עצמו מודה

ש-85% מהכסף הם מקבלים. במילים אחרות, אנחנו גם שותפים של המניות בבתי

החולים. אתה מוזמן למרפאה, אתה מראה את ההזמנה.

נכון, השיפור - אין מה להלין עליו. השיפור

גדול מאוד. אתה מקבל מגרש חניה, ויש לך

איפה לחנות, וזה לא רחוק מהבניינים. אין כל ספק בדבר. לא הנושא הכספי

הוא הנושא המכביד, אלא נושא הזמנים, שצריך לתקן.

א, הכה;.- אני רוצה להעיר בנושא הזמנים. נגעת בזה,

אבל חשוב לזכור, שיש בתי חולים רבים,

לדוגמה איכילוב, שחונים בהם, והולכים לפעילויות אחרות. יש די אתרים

סביב המרכז הרפואי "שיבא". וגם היום אנחנו נתקלים בבעיה זו. לכן הסוגיה

של השעה היא די בעייתית. דרך אגב אנחנו פועלים כדי לפתור חלק מהבעיה

מוניות בבתי החולים. אי אפשר להסתכל

על החניה רק כנושא בפני עצמו. זהו נושא כולל של רמת השירות לאזרח.

אציין סקר, שנעשה בבית החולים ע"י החברה שניתחה את נושא החניונים. רוב

הציבור, דרך אגב, חושב שהמהיר הוא סביר, וזה כתוב שחור על גבי לבן. חלק

לא קטן מוכן לשלם יותר כדי שישפרו את מצב החניה.

א. גלי; אני מוכרחה דווקא לברך את חברת הכנסת דליה

איציק על הנחישות ועל העקביות, שהיא מגלה

בהעברת הצעת החוק הזו. וזאת משום הממצאים, שאנחנו העלינו בסקר שערכנו.

להתחיל דווקא מהסוף, בנושא של בתי חולים, בהתייחס למה שנאמר כאן. אני

לא מכירה בתי חולים רבים, שיש לידם או קרוב אליהם מקום חניה ללא תשלום.

אני מבקרת באיכילוב, אני מבקרת בוולפסון, ולדאבוני, בכל פעם שנכנסתי,

נאלצתי לשלם.

גברתי, ברשותך, אגיד לך איזה בתי חולים

אני מפעיל, ואציין לך את המגרשים. איכילוב

אני אינני מפעיל אותו, ואיני יכול להתייחס. בבית החולים וולפסון מעבר

לכביש יש מגרש גדול מאוד.

א. גלר; אני רק אומרת, עובדתית אין זה נכון. מעבר

לכך אולי יש מקומות, אולי זו הנחיה, צריך

לבדוק אותה.

י. עדיני! העובדה איננה נכונה, כפי שאת מציגה אותה.



א. גלר; אני מודיעה לך, שליד וולפסון וליד איכילוב

איו חניה.

י. עדיני; אני אראה לך או3 המגרש עם שילוט גדול. זהו

מגרש חניה ללא תשלום.

א. גלר; מעבר לכך, הפטור שניתן לאלה הנכנסים לבתי

חולים הוא רק למי שמביא קרוב לחדר מיון.

אם אתה מוזמן למרפאה עם בן משפחה שלך, עם ילד, עם תינוק, אינך מקבל שום

פטור. כלומר אם אתה נכנס לרבע שעה או לשעה, אתה משלם את מלוא הסכום.

דיברו בזמנו באחת הישיבות על כך שעדיף שהמחיר בחניונים יהיה יקר כדי

למנוע ביקורי חולים או מרבץ של שעות ארוכות. אני חושבת שאם יפצלו לשעות

ויאמרו בשעה הראשונה תשלמו רק 2.5 שקלים או 3 שקלים, אז מרבית האורחים

יגבילו את עצמם לאותה שעה. מספיקה לי שעה אחת, ואשתדל לא לגלוש מעבר

לשעה כדי לא לשלם עוד 4-3 שקלים. כך שאני חושבת שזה יהיה לטובת בתי

החולים ולטובת הציבור.

י. עדיני; אם היא תעביר את החניה בבתי חולים לפי

שעות, גם בתי רוחולים וגם המפעילים ישמחו

מאוד להצעה.

א. גלי; בהתייחס לתעריפים שאתה נקבת, בסקר שלנו

בדקנו גם את החניה מתחת לכלבו שלום. מחיר

החניה שם לחודש הוא 550 ש"ח. מחיר החניה לשעה ראשונה - 6 שקלים, לשעה

שנייה - 6 שקלים ולשעה שלישית - גם כן 6. כלומר אם אתה חונה 3 שעות,

אתה משלם 18 שקלים.

מה שמאוד צורם לעין זה לא העלייה הגדולה ב-80% וב-90% בחניונים

הציבוריים. הם מצאו לנכון להעלות את רמת המחירים אצלם כמו בחניונים

הפרטיים. כלומר אם פה משלמים ומנצלים את המצוקה של היעדר מקום חניה, אז

אין שום סיבה שגם הם לא יגבו. והם העלו את המחירים ב-90%. אם פעם הפער

בין החניונים הציבוריים לפרטיים היה 1500/0, היום הפער הוא רק 500/0. זה

מעיד על המצוקה.

נקודה מאוד חשובה הפער בין מקום חניה אחד למשנהו באזור תל אביב, שניהם

במקומות יקרים, מגיע ל-150%.

אני אבקש את הסקר. גברתי, בבקשה, הרשות

לצרכן.

ת. לקי; שמי תקווה לקר, אני רוצה לברך את דליה

איציק על הצעת החוק. אינני רוצה לחזור על

שום דבר שנאמר קודם, אלא רק להתייחס לכמה נקודות, שמאוד הפריעו לי

בדיון.

ברור שדליה איציק וכולנו תומכים בפתרון בעיה טוטאלית. אבל בינתיים יש

לנו הרע במיעוטו, ולא ייתכן שכל הגוף חולת, אבל כשכואבת האוזן, לא

הולכים לטפל באוזן. יש כאן בעיה בוערת, שאנחנו חייבים לתפור אותה. החוק

הזה אינו אחד מעשרת הדברות. זו לא תהיה הדברה ה-11, אלא זה יהיה חוק



זמני, עד שתיפתר כי הבעיה. וכשתיפתר הבעיה, כולנו נהיה שמחים ללכת לשוק

חופשי.

לעניין הגברת המוטיבציה לכניסה לערים. אני רוצה להרגיע את חבר הכנסת

הנגבי, אני בטוחה, שלא תהיה הגברת מוטיבציה לכניסה לערים. הרי כל אחד

יודע שההיצע קבוע. ואם ההיצע קבוע, אז למה אתה מעניש את אלה שבאים מאוד

מוקדם להשיג את החניה? כל אחד יודע שאם מגיעים ב-9 או ב-10 לתל אביב,

איו מקומות חניה. כך שאם תשלם פחות, לא תכפיל את מספר הנכנסים לתל

אביב. כולנו עם ישראל, ויודעים שההיצע קבוע, כך שאין חשש שירוצו לתל

אביב עכשיו. סליחה שאני מדברת על תל אביב. אני פשוט באה משם.

אני רוצה להתייחס לשני דברים נוספים, ברשות היו"ר. אחד - יש לנו מציאות

שעד פברואר 92' היה פיקוח על תעריפי חניונים. ועובדה, מספר החניונים לא

ירד למרות הפיקוח. זאת אומרת הפיקוח לא גרם לכך שהיצע החניונים ירד.

למרות הפיקוח מספר החניונים גדל, אמנם במשורה, אבל גדל. משמע הפיקוח לא

יגזול את פרנסת בעלי החניונים. אני כמובן מדברת בהכללה. זה כוחו, ואלה

מגבלותיו של דיון כולל.

אני רוצה להתייחס להערות של החשב של בעלי החניונים. זה היה ממש ניתוח

כלכלי, שניסה להראות שנשארים 30% - 40% אינני רוצה להיכנס לעניינים אלה,

כי לא בדקתי אותם, ולא ראיתי אותם. אבל אני רוצה להתייחס לעובדה אחת

ושכל מי שעיניו בראשו יכול להסיק מסקנה מבלי להיות כלכלן. בכלכלה יש מה

שנקרא "שינוי של גורם אחד כאשר כל יתר הגורמים קבועים". אנחנו ברשות

להגנת הצרכן עוקבים אחרי תעריפי החניונים כבר שנים רבות. ואנחנו נכנסים

לנקודת זמן, לתקופת זמן, שלא קורה שום דבר. לא המדד עלה, לא שכר עבודה

עלה, לא הארנונה עלתה. שום דבר לא עלה. מה כן עלה? - תעריפי החניונים.

אם הכל עולה וגם תעריפי החניונים עולים יחד. אפשר להבין. עולות

העלויות, עולים התעריפים. אבל אם כל יתר הגורמים נשארים קבועים (ואני

מדברת דווקא על תקופות קצרות אינני מדברת על 4 שנים, אלא על 3 או 4

חודשים}, זה בפירוש עלייה הנובעת מדבר אחד.

תקווה, האמיני לי שאין חשיבות מהי העלייה.

השאלה היא מה הבסיס. אנחנו נדבר על זה,

אחרי שנקבל את הנתונים שלהם.

ת. לקר; אני מסכימה עם היו"ר. אבל אני אומרת, לכל

בסיס שתיקח, אם העלייה בנויה על עליות

בתשומות, על עליות בארנונה, אז אני יכולה להצדיק אותה. אבל ישנן

תקופות, בהן קיימת עלייה, בלי שקרה שום דבר כבסיס. זאת עלייה לא

מוצדקת, והיא נובעת מהיצע קשיח בלבד. לכן אני תומכת מאוד בהצעה, ואני

מברכת את חברת הכנסת איציק. מדובר על תקופה של פתרון זמני של הבעיה, עד

שיבוא המשיח, וכל ההסדר הכולל יבוא וייפתר.

היו"ר ג. פת; רבותיי, אנחנו מיצינו את הדיון היום. אני

לא מתכוון למשוך את זה לתקופת זמן מתמשכת.

אני מבקש מכם את הנתונים שהצגתם בפנינו ממשרד הבריאות. שמענו שהם

מקבלים 85% מ-6 שקלים. אני מבקש שתגישו לנו את המסמכים האלה תוך עשרה

ימים. אני מציע שתעשו זאת כבר השבוע או בשבוע הבא. לאחר שבועיים מהיום,

לא נמשוך את זה יותר, תכונס הוועדה לסיכום ולהצבעה. ויכול להיות שנעבד

במשותף משהו, שייתן יותר משקל להסדרים מאשר רק פיקוח; אולי פיקוח של



תקרה, ולא פיקוח של מחירים. נחפש דרך. אינני רוצה לגרום לכך, שמישהו

יינזק. נתונים ודאי גם כן יעירו את עינינו.

ד. איציק; אדוני היו"ר, אני ברשותך מבקשת להעיר פה

הערה, שנדמה לי, שהיא עושה את מהות

העניין, ואולי תעזור גם לצחי הנגבי להסכים איתי. יש ויכוח בין חברים

שלי, שאמרו לי - שמעי, החוק אינו נוקשה מספיק. (נדמה לי, שאין ויכוח

שיש תוהו ובוהו מוחלט). היית צריכה לבוא ולעשות סדר באמצעות חוק שקובע

סכום מסוים על פי קריטריונים מאוד קשיחים ומחליט על מחירים-. דווקא

מפני שאתה באת מזווית, שאומרת - צריך לתת לאנשים תחרות - בשום אופן לא

מהזווית של צחי, כי אני חוזרת למה שאמרה תקווה לקר כאן, אין זה עניין

של היצע וביקוש. יש היצע מוחלט. לא יהיו יותר חניונים, ולכן לא צריך

לדפוק את אותו אדם שתפס ב-8 בבוקר את החניה. באתי מהזווית שאומרת - לתת

לאנשים תחרות. לתת להם לחיות מתוך רעיון, שהם ייטיבו עם כיסו של

האזרח-. שים לב מה אמרתי. אמרתי - חוק תעריפי חניה במחירי מקסימום -.

אמרתי שהשר הוא זה שיקבע בעזרת צוות של מומחים. שהם יגידו - פה לפי

העלויות, לפי כל מה שאתה טוען, לפי קניית הקרקע, אנחנו חושבים ש-18 שקל

זה רווח יפה. פה אנחנו קובעים 15 שקל. אם הוא יבוא ב-10 שקלים, אנחנו

בוודאי נשמח-.

מצד שני, אני רוצה שתשים לב, אדוני היו"ר, כתוב גם בסיפה של החוק

"תעריפים שונים על פי סוג ומקום החניון". כלומר ברור לי לגמרי שמה

שבאמצע העיר לא מתאים בפריפריה. הבאנו בחשבון את כל הדברים האלה. לכן

דווקא בגלל שהחוק הזה הוא חוק גמיש, יש לו מטרות דקלרטיביות, הצהרתיות,

חינוכיות, שאותם בתי חולים או מקומות אחרים תרעד להם היד לפני שהם

גובים את הכסף.

היו"ר ג. פת; תודה רבה, אני מודה לאורחים הנכבדים.

אנחנו נחזור בעוד שבועיים. אני רק מבקש

שהניירת שתוגש לנו והסקר והכול יהיו מובנים. ולא, אנחנו נרשה לעצמנו

להתקשר אתכם כדי לקבל הסברים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:43