הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי בי בשבט התשנ"ה (3 בינואר 1995). שעה 11:00

נכחו; חברי הוועדה;

ג' פת - היו"ר

מוזמנים;

ח"כ אי זנדברג

עו"ד מי גילאי - יועץ משפטי, מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד ת' פסחוביץ - משרד המשפטים

עו"ד מי סיטון - סגנית יועץ משפטי, משרד התחבורה

פ' אקסל - אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

מי שרמן - רשות הנמלים והרכבות.

יועץ משפטי; אי בנדלר

מזכיר הוועדה; לי ורון

קצרנית; אי ראובני

סדר-היום; 1. הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מסי } (פטור ממס רכישה על דירת

מגורים קטנה), התשנ"ד -1994. (של ח"כ אליעזר זנדברג)

2. הצעת חוק הבזק (תיקון), התשנ"ה - 1994 (של ה"כ רענן כהן, צחי

הנגבי, חנן פורת, גדעון שגיא, אבי יחזקאל)

3. תקנות הנמלים. הפחתת אגרות כלי שייט בנמל אילת (הוראת שעה)

(תיקון), התשנ"ה - 1994

4. תקנות הנמלים (תיקון מסי ), התשנ"ה - 1994, בדבר אחסנה ממושכת

למשאיות וכלי רכב מסחריים.



הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס ) (פטור ממס רכישה על דירת מגורים קטנה).

התשנ"ד - 1994.

היו"ר גי פת;

ברשותכם, אני פותח את הישיבה. הסעיף הראשון על סדר היום, הוא בנושא הצעת

חוק מס שבח מקרקעין, פטור ממס רכישה על דירת מגורים קטנה. ח"כ אליעזר זנדברג,

א' זנדברג;

ההצעה היא לפטור ממס רכישה על דירת מגורים, אם שווי הדירה אינו עולה על

450,000 ש"ח, ז"א 150,000 דולר. אני יכול להעיד מנסיוני, אני מחפש לרכוש דירה,

במחיר יותר גבוה, לכן אין לי נגיעה אישית בדבר, אבל דירה ב-150,000 דולר, לא

במקום היקר ביותר בארץ, קשה למצוא והייתי אומר, כמעט שאין בכלל. אם זוג רוצה

לקנות דירה עקב התרחבות המשפחה, והוא רוצה להגדיל את חלל המגורים, זה הופך

להיות בעיה. דווקא ברגע שאדם זקוק לכסף בשביל לרכוש את הדירה היותר יקרה, הוא

עושה את המאמץ ולוקח הלוואות, דווקא אז לא הוגן לדעתי, להטיל עליו מיסוי שמקשה

עליו ומכביד. זה עניין של הגינות.

לצד זה, אני מאמין שהפחתת מס הרכישה יכולה להביא לכך שכפועל יוצא

בשרשרת, זה יגרום לעצירה מסויימת של מחירי הדירות בישראל.

ההצעה פוסקת כי הדירה הנירכשת היא דירתו היחידה של הרוכש בישראל. זה למי

שחשב לעשות ספקולציות, לרכוש מספר דירות קטנות ולהרוויח על כך כהשקעה, לא זו

מטרת הצעת החוק הזו.

אני יודע, ומודע לעובדה, שהצעת חוק אחת עברה כבר קריאה ראשונה, הצעת החוק

של חבר הכנסת שיטרית. הצעה אחרת, אני מקווה שתעבור היום קריאה ראשונה. אני

יודע שגם עתידה, ואולי כבר קמה, ועדה משותפת לדון בהצעות חוק אלה. בקשוני היא,

בתקווה שהצעת החוק תעבור כאן בעת הקריאה הראשונה, להצטרף לאותם דיונים

שיתקיימו. אין לי שום כוונה לפתוח איזשהו מעקף, לאלה שכבר מתמודדים עכו הצעות

החוק שלהם, אלא להצטרף ולהיות חלק מהדיונים האלה. כאשר אני אביא כמובן את

עמדתי, כפי שהיא מתבטאת כאן, ושונה מהעמדות שהציגו חברי הכנסת האחרים. לכן אני

מבקש לקבל את ההצעה.

היו"ר ג' פת;

ח"כ שיטרית הציע 120,000 דולר, מדובר על חצי אחוז. כי היום למעשה יש פטור

עד 50,000 דולר, או 60,000 דולר, וזה מתחיל לטפס מהצי אחוז עד ארבעה וחצי

אחוזים. ח"כ פורז נמצא פחות או יותר גם בסביבה הזו. הגשת שלושת ההצעות, שלך

ושל שני החברים האחרים, כבר יצרה הליך חשיבה מסויים במשרד האוצר. אם מדובר על

דירה בסדר גודל של 100,000 דולר, 300,000 ש"ח, לפי אחוזים זה 1,500 ש"ח.

אי זנדברג

בסכומים האלה זה מגיע גם עד 5,000 או 6,000 ש"ח, בכל אופן לפי החשבון

שאני עשיתי.

היו"ר ג' פת;

אם אתה אומר שעל 100,000 אתה נותן שחרור טוטאלי, אז זה 1,500 ש"ח. אח"כ

זה מתחיל לטפס ולעלות. האוצר טוען שהנזק מבחינת הכנסות למדינה הוא כ-700- 500

מליון. לכן הוחלט להקים ועדה משותפת, ונתחיל לדון בזה גם בהקשר למה שמציע



האוצר. אני בהחלט חושב שהדבר הוא חיובי מאד. אינני יודע אם זה 100,000 או

150,000 , זה ידון בשלב יותר מאוחר. אני מציע שנחליט להעביר את ההצעה שלך

לקריאה ראשונה, וכשזה יעבור קריאה ראשונה, זה ימשיך לוועדה המשותפת במסגרת

שלושת ההצעות שלך של פורז, של שיטרית וגם הצעת האוצר.

אי בנדלר;

האחת לח''כ זנדברג, והשניה לגבי ההשלכה התקציבית שאנחנו חייבים

לציין כשמעבירים לקריאה ראשונה. כיוון שמדובר על סכום אחר מהצעתו של ח"כ

שיטרית, מה הסכום המדובר? לפי התקנות, אנחנו חייבים לציין את הסכום כשמעבירים

את זה לקריאה ראשונה.

היו"ר ג' פת;

כרגע אין לנו מושג במה מדובר.

אי בנדלר;

צריך לכתוב את העלות גם לדעת המציע, וגם לדעת האוצר.

היו"ר ג' פת;

להערכת המציע, זה 30,000 שייה. להערכת האוצר זה 700,000 ש"ח.

לי ורון;

יש את ההצעה של ח"כ שיטרית.

אי בנדלר;

אבל שם מדובר על פטור ל-120,000 דולר, וכאן מדובר על 150,000 דולר.

היו"ר גי פת;

האוצר מדבר על 700 מליון דולר, אם ימכרו 120,000 דירות. מתי מכרו 120,000

דירות? הכל סיפורים. צריך לקצץ את זה לפחות בשני שליש. אין פשוט דירות כדי

שימכרו 40,000 ,30,000 דירות. לכן ההערכה של ח"כ זנדברג, במקרה ודבר כזה יצא

לפועל, ואנחנו מדברים על היקף של בין 30 ל-30,000 דירות, זה יכול להגיע לסדר

גודל של 70-80 מליון שייח.

ת' פנחסוביץ;

יש לי הערה בהנחה שההצעה תתקבל. כאן נאמר שזו דירתו היחידה. ז"א שאם הוא

מרחיב את הדירה, הוא ימכור קודם את הישנה, כדי שלא תהינה באותה עת שתי דירות

על שמו.

אי זנדברג;

סעיף 49ג' עוסק באותו עניין.

היו"ר גי פת;

"דירת יחיד המשמשת למגוריו". אנחנו כמובן נפנה לאוצר ונבקש את הערכתו,

לגבי ההצעה הזי. הכל הולך לוועדה נוספת יחד עם עוד הצעות.



ת' פנחסוביץ;

פורז הציע שלב נוסף 3.5%, עוד דרגה. זה הרי קופץ ישר מ 1/2% ל 4.5%. פורז

הציע גם שלבי ביניים של 3.5%. על כל פנים, ידונו בכל. האוצר התנגד גם להצעה של

פורז שהיתה בוועדת הכספים, והוועדה החליטה בכל זאת להעביר את זה לקריאה

ראשונה, ולדון בכולם.

היו"ר ג' פת;

ההצעה עוברת לקריאה ראשונה, מקריאה ראשונה זה יעבור לוועדה המשותפת.



הצעת חוק הבזק (תיקון). התשנ"ה - 1994.

היו"ר ג' פת;

אני רוצה להודיע שהוקמה ועדת משנה להצעת חוק הבזק בנושא של הפרסום

בכבלים. הוקמה ועדת משנה ברשותו של ח"כ הנגבי וחברי הוועדה, כפי שנמסר לנו ע"י

יו"ר ועדת המשנה, הם חנן פורת, גדעון שגיא, ואבי יחזקאל.



תקנות הנמלים (הפחתת אגרות כלי שיט בנמל אילת) (הוראת שעה) (תיקון). התשנ"ה-

1994

היו"ר ג' פת;

אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום, זה למעשה הארכת תקנה בתקנות הנמלים, הפחתת

אגרות שיט בנמל אילת (הוראת תיקון) (תיקון), התשנ"ה-1994.

מ' סיטון;

בהתאם להוראת שעה שבסיסה בשנת 1990, באישור ועדת שרים לענייני כלכלה,

וועדת הכלכלה של הכנסת, אגרות מעגן, שמפורטות בתוספת החמישית לתקנות, משתלמות

בהפחתה של 50% לפקידה של נמל אילת. אנחנו, כמידי שנה, מבקשים להאריך את הוראת

שעה זו. לפני סופה של השנה הנוכחית, ביקשנו את הארכתה לשנתיים, אך ועדת השרים

לכלכלה הגבילה אותנו שוב לשנה, ולכן אנחנו מבקשים הארכה של הפחתת האגרות ב-

50%.

אני רוצה רק להוסיף ולציין שבמקביל להפחתת האגרות, לפי התוספת החמישית

לתקנות הנמלים, יש גם הפחתה של 50% משכר סדרות שמעוגן בצו פיקוח, אבל זה הולך

במקביל, זה לא בא לפני הוועדה, אלא בדברי ההסבר.

היו"ר גי פת;

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, מה מונע אותנו מלהאריך את זה בשנתיים?

הוועדה יכולה להמליץ להאריך את זה לשנתיים, הוועדה יכולה לאשר, או לא

לאשר את התקנות, כפי שהובאו ע"י הממשלה. מי שמתקין את התקנות זה השר, עם כל

האישורים שנאמרו כאן. אפשר לאשר או לא לאשר, אפשר להמליץ, אבל אי אפשר לקבוע

שזה יהיה לשנתיים.

היו"ר גי פת;

אני מציע שנאשר את ההארכה לשנה, ו נמליץ לשנתיים. במידה והממשלה תאשר את

ההמלצה שלגו, לא נביא את זה שוב לוועדה, אלא זה כבר יעשה.

מי סיטון;

יש לי רק הערה אחת, ברשותך, מכיוון שרצינו, קיווינו שנבוא לפני כל

הוועדות עוד לפני סיום חודש דצמבר, אז לא הוספנו סעיף תחילה. יש להוסיף סעיף

תחילה לתקנות בגלל שעבר הראשון לינואר.

יש הערות למשהו מהמוזמנים? במידה ואין, אנחנו עוברים לנושא הבא.



תקנות הנמלים (תיקון מס' ). התשנ"ה - 1994. בדבר אחסנה ממושכת למשאיות וכלי

רכב מסחריים.

היו"ר ג' פת;

הנושא הבא הוא תקנות הנמלים, התשנ"ה - 1994, בדבר אחסנה ממושכת למשאיות

וכלי רכב מסחריים. אני מבין לפי העדויות שקיבלתי, זה היה עד עכשיו מוסדר

בהסכם, עכשיו אנחנו מכניסים את זה לתקנות. זו הסיבה כנראה שנציגי המעוניינים

לא הגיעו לכאן.

מ' סיטון;

תקנה 240 לתקנות הנמלים בסימן וי, קובעת את ההסדרים של אחסנה ממושכת.

התקנה מאפשרת לסוגי המטענים שמנויים בה את האפשרות לאחסן לתקופת אחסנה אחת או

לכל תקופה נוספת, כשתקופת אחסנה מוגדרת לתקופה בת 60 ימים. היום אחסנה ממושכת

מוכרת, בין היתר, לסוגי מטען של מכוניות נוסעים. לבקשתם של היבואנים, שעוסקים

במכוניות מסחריות ומשאיות, על מנת שלא יצטרכו להוסיף את כלי הרכב שהם מיבאים

החוצה, ובחוץ לשלם במחסני איחסון סכומים בשיעור הרבה יותר גבוה. ההצעה באה

להוסיף את המכוניות המסחריות והמשאיות, למכוניות הפרטיות, שכבר מוכרת לגביהם

תקופת אחסנה בתקנות. התיקון בתקנות הוא בהתאם, בסעיף של "מכוניות נוסעים",

יבוא גם "מכוניות מסחריות ומשאיות" בשינוי. ז"א כל מקום שיהיה בו פחות או יותר

"מכוניות נוסעים", יבוא באופן כללי "מכוניות" ואלה יכללו "נוסעים, מסחריות

ומשאיות".

היו"ר ג' פת;

הגיוני ביותר. יש איזשהן הערות? אם אין הערות אנחנו מאשרים את זה. מי

מטפל אצלכם בנושא המשאיות במשרד התחבורה? הייתי רוצה לקיים דיון על עומס יתר.

מי סיטון;

זה עומד בבג"ץ.

היו"ר ג' פת;

הכנסת עושה חוקי עוקף בג"ץ, אבל בג"ץ לא יכול לעקוף את חכנסת. זה דבר

שמאד מטריד אותי כי זה גורם לנזק גדול למשאיות, וסכנה חמורה מאד בנושא תאונות

הדרכים. למשל, משאית שיורדת את הקסטל, ויש לה עומס יתר, אם היא נתקעת במכונית,

היא נתקעת גם ב-30 המכוניות שלפניה. הייתי מעוניין שיתחילו להכין חומר בנושא

הזה. אגב, הפתרון הוא גם בידי רשות הנמלים, שמרבית משא היתר זה כתוצאה של

סחורות שיוצאות מנמלי ישראל, ושם עומס היתר הוא גדול מאד.

א' בנדלר;

הערה אחת לתקנות הנמלים שנדונו בוועדה. לתקנה 1בי המוצעת פסקה 2,

שמתייחסת להגדרת אחסנה ממושכת, כתוב "ומספר המכוניות בו לא יפחת מ-20". שוחחתי

עפ עו"ד סיטון קודם, הכוונה היא ל"או" לא ל"ו". זה תיקון טכני; הכוונה היא ש-

20 מכוניות לפחות.

התקנה למעשה מונה שתי אפשרויות, או שהמשקל הכולל של המטען לא יפחת מ-100

טון, או מ-20 מכוניות. זה צריך להיות "או" במקום ה ו'.



היו"ר גי פת;

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה ב-11:30