הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 180

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ד בטבת התשנ"ה (27 בדצמבר 1994), שעה 10:00

חדרי הוועדה; ג' פת - היו"ר

א' אסעד

נ' בלומנטל

אי הירשזון

ד' מנע

א' סלמוביץ

ע' פרץ

מוזמנים;

נושא 1: ר' אלניק - משרד המשפטים

מ' גבאי - כשכת עורכי הדין

נושא 2; ש' אריאכ - מנכ"כ איגוד הספנות

ש' אביתן - י ו"ר איגוד הימאים הדירוגיים

י י נוה - משרד האוצר

ת' פנחסוביץ - עו"ד, משרד המשפטים

י' פרץ - מנהל לשכת התעסוקה כימאים בשירות

התעסוקה, משרד העבודה והרוותה

ז' לשם - מינהל הספנות, משרד התתבורה

מ' סיטון - סגנית היועץ המשפטי, משרד התתבורה

מ' חבר - איגוד קציני הים

א' מרקוביץ - איגוד קציני הים

מזכירת הוועדה; ל' ורון

א' בנדלר

ת' צנעני

סדר-היום; 1) תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (שכר משקמים)

(תיקון ), התשנ"ה-1994.

2) הצעת חוק פטור ממס לימאים ובעלי כלי שיט,

התשנ"ד-1993 (חה"כ א' הירשזון).



תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי

(שכר משקמים) (תיקון). התשנ"ד-1994

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו: תקנות הסדרים במגזר

החקלאי המשפחתי (שכר משקמים) (תיקון), התשנ"ה-1994. במכתב המצורף

"(1) מצ"ב טיוטה לתיקון תקנות הסדרים במגזר החקלאי

המשפחתי (שכר משקמים), התשנ"ג-1993. התקנת התקנות טצונה התיצצות עם

שר האוצר ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת. קוימה חובת התיעצות עם שר

האוצר כנדרש בחוק. (2) אבקשך להניח את טיוטת התקנות על שולחן ועדת

הכלכלה...". בסעיף 1 בתקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (שכר

משקמים) לגבי תיקון תקנה 2 נאמר: "... (ב) משקם ידווח מדי חודש

למינהלה על מספר השעות שעבד. (ג) דיווח המשקם - (1) כי עבד פחות מ-75

שעות בחודש מסויים, יפחת שכרו לפי היחס של מספר השעות שעליו דיווח ל-

75; (2) כי עבד יותר מ-75 שעות בחודש מסויים, תועבר יתרת השעות לחודש

אחר באותה שנח תקציב, שבו דיווח המשקם כי עבד פחות מ-75 שעות. (ד)

בשום מקרה לא יעלה שכר המשקם בשנת תקציב על השכר המצויין בתקנת משנה

(א) כפול שנים עשר". - מה כתוב בתקנה (א)?

בתקנה (א) נאמר: "שכר משקם בעד חודש שבו עבד 75 שעות לפחות יהיה

למשכורת היסוד של מנהל כללי של משרד ממשלתי, כפי שהיא מתפרסמת מזמן

לזמן בידי הממונה על השכר במשרד האוצר, לרבות תוספת היוקר ולמעט יתר

תנאי השכר והזכויות הנילווים לה". למעשה, נאמר שבתודש שהמשקם 75 שעות

לפחות יש לו שכר יסוד של מנכ"ל.

התיקון בא ממניה של המינהלה אל שר המשפטים. כפי שהתקנות הן היום,

אם בחודש מסויים המשקם עובד יותר מ-75 שעות הוא מקבל את שכר

המנכ"ל.אם הוא עובד פתות, יש הפחתה יחסית.

או העברה לחודש.

ההצעה היא;: העברה. נכון להיום, אי אפשר להעביר. לכן , אם בחודש

אחד אני עבדתי הרבה ובחודש אחר עבדתי פחות, למעשה אין לי שום יכולת

להעביר את יתרת השעות לחודש החסר.

בכל מקרח, הוא לא יקבל בשנה שלמה יותר מאשר שכר מנכ"ל. זה בערך

12 אלף ש"ח.

נכון . זו הפיסקה הבאה. זה בערך 12 אלף ש"ח, כלומר 2 + 10 ותוספת

יוקר או משהו כזה.

נניח, שזה 12 אלף ש"ח. 12 אלף ש"ח לחלק ל-75 זה בערך 150 ש"ח

העניו הוא, שכאן מגינים על עורך-הדין באופן שאם במקרה הוא עבד

פחות בחודש אחד לפי המצב היום הוא לא יכול להשלים. עדנה, כפי התקנות

החדשות, הוא יוכל להשלים זאת.

ר' אלניק;

שכר מנכ"ל, כולל תוספת יוקר, הוא 13.5 אלף ש"ח בחודש, כשהתלוקה

10.5 ו-2.5. מבחינת השעות, מדובר על כ-170 ש"ח

לשעה, כי למעשה זה עבור עבודה של 4 שעות בשבוע בממוצע.

היו"ר ג' פת;

אני אשם בזה, שזה נקבע כשכר מנכ"ל. ההצעה הראשונית היתה 10,000

ש"ח וגם אין מנגנון של אינדקס(?). אמרתי, שזה לא מתקבל על הדעת וצריך

להצמיד זאת למשהו סביר. אני תושב, שמי שמוכן לעבודה ב-10,000 ש"ת זה

עורך-דין מתקן נעליים, ולא עורך-דין רציני שמוכן לעבוד 25 שעות ב-

10,000 ש"ח. גם בעד 13 אלף ש"ח זה לא (-הרבה), אך בכל זאת זה נותן

עילה לקבל שכר מנכ"ל ואז יש את כל התוספות שמתווספות לשכר מנכ"ל.

כלומר, התיקון הזה הגיוני. האם האוצר הסכים?

ר' אלניק;

האוצר הסכים. בעיני האוצר התנאי המשמעותי היה התנאי האחרון ,

שבשום מקרה לא יעלה שכר המשקם על השכר ההוא כפול 12.

היו"ר ג' פת;

כלומר, בשנה הוא לא יקבל יותר מאשר 12 פעמים 13 אלף ש"ח. לפי

ההעלאות של שכר מנכ"ל, זה לא יעלה ביותר משכר מנכ"ל תודשי כפול 12.

התיקון היתידי כאן , כפי שאת מסבירה, לגבי מצב שהוא עבד, למשל, 75

שעות בתודש ינואר ו-90 שעות בחודש פברואר.

ר' אלניק;

למעשה, הוא יכול להעביר את היתרה רק מתודש יתר לחודש תסר.

היו"ר ג' פת;

אם, למשל, הוא עבד בפברואר יותר - 90 שעות - ועבד רק 60 שעות

בינואר, אזי 15 השעות הללו מתווספות לו לחודש זה; בסך הכל, אנו

דורשים ממנו 12 פעמים 75 שעות, ואז הוא יקבל 12 פעמים משכורת מנכ"ל.

ר' אלניק;

אם, למשל, הוא עבד כל השנה יותר, זה לא יעזור.

יש את הסיפור על זה שהתלונן שאין לו עבודה. לבסוף, נתנו לו עבודה

ואמרו לו, שהוא יקבל אלף ש"ת לתודש כדי שיעמוד במוצא כשהוא יראה את

המשיח מגיע יהיה עליו לטלפן לראש העיר להודיע על כך שהמשיח בדרך. הוא

היה מרוצה, אך אמר שהמשכורת לא מספיקה. אמרו לו: "אומנם זו המשכורת,

אך זה דבר קבוע לכל הדורות". גם כאן הם יעבדו כולם כל הדורות.

האם זה הולך רטרואקטיבית ל-1994?

לתחילת 1994. מבחינה זו, זה טעון אישור אצלנו של היועץ המשפטי

לממשלה.

מאיר גבאי, האם יש כך מה להוסיף?

לא.

א' בנדלר;

אני מבקשת להעיר, ששכר המשקמים ממומן מתקציב המדינה, והוא לא בא

על חשבון הנושים. כלומר, המסה העומדת לחלוקה לנושים לא נפגעת ע"י

ההעלאה.

התקנות מאושרות.

אני מודה למשתתפים בדיון זה.

10:25.)



(הישיבה חודשה בשעה 10:30.)

הצעת חוק פטור ממס לימאים ובעלי כלי שיט,

התשנ"ד-1994

אני מחדש את הישיבה, היתה בקשה לתקנות באשר לדמי עגינה להעלות את

דמי העגינה למשל בסירות מסויימות מ-93 דולר בשנה. הוועדה לא אישרה

זאת. עתה, קיבלתי מכתב ממר ליכט, וזה מאד לא מקובל. מי שצריך לכתוב

לכנסת זה לא סמנכ"ל. הוא כתב לי, שהם מצטערים מאד. הם לא יכולים

לשנות את ההתלטה שלהם, כאילו אני צריך את ההחלטתם, אך הם מוכנים לנהל

איתי משא ומתן לדתות ולעשות זאת בשלושה שלבים. כתבנו לו: תודה רבה על

המכתב החוצפני. הסבתי את תשומת לבו, שבלי אישור שלנו של התקנות הוא

לא יכול להעלות גרוש אחד, הוא חייב לנהוג כפי שהוא נהג עד היום ולא

להכנס איתי למשא ומתן אם זה יהיה ב-2 ,3 או 4 שנים. שלא יבלבל את

המוח לי, אלא למישהו אתר. כתבנו לו מכתב מאד לא סימפטי.

האם אפשר לקבל העתק?

מיד אתן לך העתק. סיפרתי זאת אתמול לשר התחבורה, והוא התפלא שבכלל

מר ליכט מנהל התכתבות כזו עם הכנסת. הוא כתב: התלטנו שאיננו מקבלים

את העמדה שלכם. אני מציע, שתזהירי אותם, שאם הם תושבים שבשקט אפשר

לעשות את זה, בצורה כלשהי, שיידעו שאין תקנות. אני גם לא חושב, שאני

אתפנה לדון בתקנות האלה בשנה הקרובה. זו שנה עמוסה מאד.

בישיבה הזו אנו דנים בהצעת תוק שהגיש חבר-הכנסת אברהם הירשזון

בנושא פטור ממס הכנסה לימאים ישראליים. כל אחד מטפל בנושא עידוד

השימוש בימאים ישראליים. על זה היה אומר סבי, ביידיש, שכל אחד נותן

תרומה למאיר בעל הנס, ומאיר בעל הנס שוכב באדמה. כלומר, כל אחד מטפל

בענין הימאים, וכל הענין הזה של העידוד וכל זה... בסך הכל, יש לנו

מערכת של כל הספנות הישראלית כ-1,200 ימאים ישראליים.

2,500.

זה כמו ההיא שאומרת שהיא בת 40, ולא כוללת את השבתות והתגים.

ישנם 1,200 ימאים בתעסוקה מלאה, מהם נמצאים בים כ-800-700, כמובן

ברוטציה. כאן מדובר על שכר. בהצעת החוק של חבר-הכנסת אברהם הירשזון

צריך לבטל את הנושא של מס מעסיקים, כי בינתיים מס מעסיקים ירד מהפרק.

חתילה, נשמע את חבר-הכנסת הירשזון ולאתר מכן את הגורמים ונציגי

הימאים ונציגי חברות הספנות.

יש כאן טעות, שמיד אבהירה, אך לאבי דברי סבך, נאמר אם: מתיה מתים

רב להושיע. תמיד אפשר להחיות את המתים.



בישיבה האחרונה, שהתקיימה בוועדה הזו, היה דיון לקראת הכנת הצעת

החוק לקריאה ראשונה, לאחר שעברה בקריאה טרומית. יושב-ראש הוועדה דאז,

ח1ר-הכנסת הנגבי, אמר: "סיכמנו את הדיון. אינני מביא זאת להצבעה משום

שאני חושב שיש לקיים ישיבה מיוחדת סדי להביא זאת להצבעה". יושב-הראש,

לעניות דעתי, הישיבה הזו צריכה להיות רק על נושא אחד - על ההצבעה

להעביר זאת לקריאה ראשונה.

היו"ר ג' פת;

כך אני רואה זאת. האם ברצונך להסביר קצת את החוק?

האמת היא, שלא התכוננתי לזה היום. עבר זמן רב מאז. אבל, אני,

בהחלט, חושב, שזה חוק כבד משקל. אני, בהחלט, חושב, שיהיו דיונים

בוועדה הזו לקראת הכנה לקריאה שניה ושלישית, אם זה יעבור במליאה.

אנו, בודאי, עוד נשב ונתווכח ונשנה את אשר טעון שינוי.

היו"ר ג' פת;

אני מציע, שנציגי הימאים, נציגי החברות, נציגי אגף הספנות במשרד

התחבורה ומשרד האוצר ידברו. ברצוני להזכיר לאנשי משרד התחבורה, שהם

התחייבו עד ה-1 ביולי, אם כי לא קבעו בדיוק את השנה, להכין את התקנות

בהקשר לאותו סיבסוד של 15 מליון ש"ח, שהאוצר העדיף לתת כסף ולא לאמץ

חוק. עוד כמה ימים נגיע ל-1 בינואר, ו-6 חודשי איחור זה קצת לא מובן .

אני גם לא אוהב את הפתרונות, שבהם זורקים כסף תמורת חוק.

אנו נמצאים כאן נציגי הימאים והאיגודים. אני שלמה אביתן מאיגוד

הימאים. כמו כן , נמצא כאן רב-חובל מורדי חבר מאיגוד קציני הים.

התקיים כאן דיון , והבענו דעה בנושא, אך כדי לרענן את הענין , ברצוני

לומר שכל היושבים כאן , על כל מרכיביהם, עושים כבר שנים מה שאפשר ומה

שניתן לעשות על מנת לעודד את הספנות הישראלית ובאמצעותה את תעסוקת

הימאים הישראלים. הספנות הישראלית צריכה להתמודד ומתמודדת בשוק פרוע

מאד מבחינת התחרות ומבחינת יכולתה להתקיים לספנות ישראלית. בוועדה

הנחמדה הזו התקיימו דיונים בלי סוף, ואני מחזיק בתיק זה לפחות מסקנות

ועדה של 3 ישיבות, שאולי אף סעיף מאותן ההמלצות לא יושם עד היום כי

הדיונים היו דיונים בכדי לשמוע או להשמיע, אך איש לא לקח את הענין עד

כדי כך ברצינות על מנת להביא זאת למצב של חקיקה. אני שמח, שחבר-הכנסת

אברהם הירשזון לקח ענין זה קצת יותר ברצינות, ואני מאד מעריך זאת,

והביא את הצעת החוק.

הצעת החוק איננה מדברת על פטור מלא ממס הכנסה לימאים, אלא מדברת

על פטור מתשלום מס הכנסה על תוספות לשכר עבודתו שאינם שכר. הצעת החוק

לא מתיחסת לפטור מלא ממס הכנסה אלא לקטע מהשכר של העובדים, וגם הקטע

הזה, שאין בו הרבה, יש בו על מנת אולי לעודד תעסוקה לימאים ולשמור על

אותה תעסוקה לאותם מאות ימאים שאותם הזכרת בדברי הפתיחה שלך. הזכרת

גם את ענין הסובסידיה.

היו"ר ג' פת;

האם זה מכוון ל-41 דולר?

לא זה לא מכוון ל-41 הדולר. אמרתי, שהצעת החוק הזו מכוונת

לתוספות שכר לעבודתו שאינן שכר של אותו הימאי. שכר הימאי מורכב משני

מרכיב אחד הוא השכר הישראלי, ומרכיב נוסף הוא מה שהוא מקבכ



במטבע זר בעת שהותו על האוניה, כשבאותה התקופה הוא גם זכאי לאותו

פטור של 41 דולר שגם אתה היית שותף לו בעבר. מעבר לזה, ישנם רכיבים

חלק במטבע זר כהכנסה, כי ההגדרה של 41 דולר מוגדרת כפטור על

בסיס הפטורים שניתנים לשוהים בחו"ל. אבל, מעבר לזה ישנה תוספת נוספת

של מטבע זר, שהיא חלק משכרו הכולל של הימאי ועוד רכיבים נוספים

שמשולמים במטבע ישראלי. על בסיס רכיבים אלה הוגשה הצעת החוק של חבר-

הכנסת הירשזון , ובכך הוא מנסה אולי, במידה מסויימת, לעודד את הענין

לא כדי שהימאים יהנו מזה אלא כדי להוריד את העלויות. סעיף 4, בהצעת

החוק, קובע ש"עם קבלת חוק זה, מותר להקטין את התשלום המשולם לימאי

ובלבד ששכר הנטו ששולם לו לא יקטן". אנו רוצים, באמצעות החוק הזה,

לעודד את חברות הספנות ולעמוד בפני אותה תחרות עליה דיברתי, כאשר,

כמובן , הימאים, מבחינתם, לא מבקשים אגורה שחוקה אחת לעצמם במסגרת

הצעת החוק. ישמרו על אותו שכר נטו שהיה לפני קבלת החוק, אם אכן החוק

הזה יתקבל.

היו"ר ג' פת;

למי הולך הכסף?

ברגע שהוא פטור, למעשה, הכסף הולך לחברות הספנות על פי הצעת

החוק.

אינני יודע אם זו היתה כוונת חבר-הכנסת אברהם הירשזון.

אני מניח, שזו היתה כוונתו. הוא נמצא כאן והוא יכול להסביר את

הענין . מטרת כולנו, בענין זה, היא ליצור מצב שחברות ספנות ישראליות

תוכלנה להתמודד בבעיות הקשות בהו הו שרויות היום בתחרות הפרועה

שקיימת היום בהובלה הימית. איו זה נושא דיון של ספנות ישראלית, שכו

אז היינו מפתחים העניו הזה מראיה אחרת. אבל, העובדה היא שנעשה נסיון

והממשלה החליטה להקציב .45 מליון ש"ח למשך תקופה של 3 שנים, על מנת

לעודד תעסוקה לימאים. עברה שנה וחצי או שנה ו-3 חודשים מאז החלטת

הממשלה, ועובדה היא שלא מצליחים להגיע להסכמה ביו כל השותפים - חברות

הספנות, האיגודים, הממשלה, משרד התחבורה, וכל מי שקשור לענין הזה -

על מנת להביא לחלוקת הכסף או לקביעת קריטריונים לחלוקתו. הנושא הזח

נדוו בשבוע שעבר בוועדת העבודה והרווחה. אני מקווה מאד, שעל הבסיס

הסיכום של אותו דיון אולי יתפכחו כולם ויביאו אכן למצב של חלוקה, שזה

דבר שיכול לעזור ולסייע לנו לשמור על התעסוקה לימאים.

ברצוני לציין, שלמרות הכל, בלשכת העבודה לימאים היום, רשומים

עדייו כמה מאות ימאים שהם מקבלים בחלקם ביטוח בפני אבטלה. אני מניח,

שאם הצעת החוק תתקבל ותעודד תעסוקה, זה יעודד גם יזמים להכניס אוניות

נוספות לצי הסוחר הישראלי ובכך גם יפטרו את המדינה מאותם תשלומי דמי

אבטלה שמשולמים היום לאותם ימאים מובטלים. הם לא מעטים, וישנם היום

כ-260 איש. יושב כאן מנהל לשכת התעסוקה לימאים, רב חובל יהושע פרץ,

והוא בודאי יכול למסור נתונים. אני יודע, שרשומים שם ביו 250 ל-300

כל פעם במחזוריות. אלה אנשים, שבקושי רב עובדים ביו חודשיים ל-3

לחודשים בשנה.

אינני רואה דרך אחת לערדד את הספנות, ואינני רוצה לחזור על אותן

ישיבות שהתקיימו כאו , בוועדת הכלכלה, ביוזמתם של הרבה חברי-כנסת, אך

כל שנותר מאותו הצעות זה דברים הרשומים על הנייר ובכך למעשה לא פתרנו

את הבעיה והיא לא באה על פתרונה לא בהצעה זו ולא בהצעה אחרת. לכו ,

תשוב מאד לעודד עתה את ההצעה הזו. איו בה הרבה כדי לפתור את הבעיות,



אך יש בה כדי לצמצם את האפשרות שיותר ויותר אוניות זרות תפקודנה את

נמלי ישראל מאשר אוניות הנושאות דגל ישראל.

ש' אריאל;

אני מהסס להיות לא פופולרי, כי הדבר הפשוט הוא אכן לברך על

ההצעה ולקוות שהיא תעבור. אבל, אני חושב, שחובתי להבהיר כמה משמעויות

שיש בהצעה הזו, ואם ניסיתי לעשות זאת בישיבה הקודמת, לפני מספר

חודשים. כוונתי לכך, שלדעתי צריך להשתמש בעצם העובדה שישנה הצעת חוק

שעברה בקריאה טרומית וצריך לקיים את המומנטום הזה, אך יש לנו הצעות

לעשותה יותר מעשית ובעלת סיכויים גדולים יותר. לגבי סיכויים, אני

מנוע לומר, היתה הצעת חוק יפה מאד שהוועדה הזו הציעה, וכתוצאה ממנה

הממשלה החליטה לחלק כסף, כפי שנאמר. כולנו לא מאושרים מזה ומעדיפים

חוק. אינני יודע מה הסיכוי של הדבר הזה כלשונו, וודאי נשמע את האוצר

על כך. אני יכול לומר דבר אחד - כל אימת שאנו פונים לממשלה בבקשה

לסייע לספנות בדרך כלשהי, אם זה בדרך הקלות במסים או בעידוד כלשהו,

"הנה, אנו נתנו הקלות במס לימאים". הדבר

הזה נמשך משנת 1978. ב-1978, בוועדת הכספים, לאחר עבודה של 3 חודשים

על כל חבר ועדה, אנו השגנו פטור של 17 דולר לכל יום על אוניה. מאז,

הצלחנו מפעם לפעם והגענו ל-41 דולר לכל יום שהימאי נמצא על אוניה שהם

פטורים ממס. בפעם האחרונה, ביוני 1992, היתה עליה מ-29 דולר ל-41

דולר, וזה היה ממש כאמצעי, ואני מצטער לומר דבר שהוא אולי לא סימפטי,

של האוצר כדי פשוט לסתום לנו את הפה, כלומר לנו ולמשרד התחבורה. היתה

ועדה משותפת לשני המשרדים שהמליצה על עידודים לספנות, ובא האוצר

ואמר: "טוב. נגדיל את הפטור לימאים ונוסיף לכם עוד 2.5% על הפחת". כל

פעם זורקים זאת בפנינו. אנו שמחים מאד, שהימאים צריכים לשלם פחות מס.

אך זה עדיין לא פותר את הבעיה.

הבעיה, שכולם ללא ספק מתכוונים אליה, היא להוזיל את עלות הימאי

הישראלי. הימאי הישראלי עולה ברמה מערב אירופית, ולא רק שעינינו לא

צרה אלא אני חושב שהוא ראוי לשכר הזה. הוא ימאי טוב ומעולה. הבעיה

היא, שאיננו יכולים להתחרות, כי כל אירופה או שהיא מסבסדת את הספנות

שלה או שהיא מתירה העסקת ימאים זולים שמגיעים לכדי שליש ורבע מעלות

הימאי המערבי. ברצוננו לקיים ספנות עם ימאים ישראלים ועדיין להתחרות

בעולם. אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה, שאולי לא היו מצויים בזה,

שהספנות פתוחה לתחרות חופשית בכל הנמלים ולכל הדגלים, וזה לא כמו

התעופה שם יש הסכמים בילטרליים. כיום, 65% מהכנסות הספנות הישראלית

בין אמריקה למזרח הרחוק ואוסטרליה וכו'.

כלומר, זו תחרות חופשית לגמרי עם הספנות העולמית. מטרת כל הצעדים

האלה היא להוזיל את עלות הימאי הישראלי, ללא ספק, זוהי גם כוונתו של

חבר-הכנסת הירשזון . אבל, אני חושש, שכלשונה, הצעת החוק הזו לא תתרום

הרבה או אולי לא תתרום בכלל, כי מדובר כאן על פטור ממס על אותה הכנסה

שאיננה שכר. הדבר היחידי, שאני מכיר, על כל פנים, ויתקנו אותי אנשי

החוק, שאיננו שכר הוא אולי דמי הבראה והוצאות נסיעה, וזה כסף קטן . כל

השאר הוא שכר. אותו חלק שמשולם לימאים בדולרים מהווה כשליש מהכנסתם,

וחלק גדול ממנו בתוקף הפטור של 41 דולר ליום כבר היום פטור ממס.

הבעיה היא, כמובן , בדרגות,הדרגות הנמוכות לא תיהננה בכלל, גם אם

יכירו בדולרים כהכנסה שאיננה שכר.

כיצד אתה קובע זאת?

אני אומר אח דעתי, לפי הבנתי את החוק. זה שכר, שמשלמים עליו מס,

שעלה ויש פטור של 41 דולר ליום, שמהווים לימאי בתעסוקה מלאה של כ-200

יום בשנה על האוניה, כ-8,000 דולר פטורים ממס. כלומר, גם אם המחוקק

יכיר ביתרת הדולרים לתשלום שאיננו שכר ויפטור אותו ממס, יהנו מזה



בעלי הכנסה גבוה, בעלי הדרגות הגבוהות, ובעלי הדרגות הנמוכות לא יהנו

מזה.

החלק השני של אותה הצעה אומר, ש"עם קבלת חוק זה, מותר להקטין את

התשלום". - זה מותר גם בלי חוק, אם שני הצדדים מסכימים. אני חושב,

שלא כל כך מקובל, שהממשלה תתערב בהסכמים קיבוציים ובהסדרי שכר בין

מעסיקים כעובדים, ובודאי שהיא איננה יכולה לעשות זאת באמצעות חוק.

בודאי, היא איננה יכולה לחוקק חוק ולחייב את העובד לוותר או להעביר

למעסיק את אותו חסכון שהוא חסך במס. ישנה דרך הרבה יותר פשוטה, אם

הממשלה רוצה. אם היא אכן רוצה שהימאי יעלה למעסיק יותר זול, אז שהיא

תיתן זאת למעסיק מלכתחילה, במקום לתת כביכול הקלה נוספת במס לימאים,

אני אומר "כביכול", מפני שאינני כל מאמין ואולי זה יהיה כסף קטן .

ואזד, צריך יהיה לסמוך על שני הצדדים שהם יגיעו להבנה ביניהם

ושהעובדים יסכימו להעביר למעסיק את מה שהם חסכו במס. זו דרך קצת

עקלקלה. אם רוצים להוזיל את עלות העובד, יש למצוא דרך להוזיל זאת

למעסיק. אין לנו שום דבר נגד זה שהחוק הזה, גם כלשונו, יעבור את

התהליך, אך אני רק חושש, מנסיון , שמה יקרה הוא שיבוא האוצר ויאמר:

"כבר פטרנו ממס וכו'". זה גם לא פופולרי לדבר על שחרור ממס. אם כבר,

יותר קל להם לתת זאת בצורה אחרת.

לכן, הצעתי לשינוי סעיף 2, הסעיף האופרטיבי, היא קודם כל לא

להסתפק באותו חלק שהוא איננו שכר והוא איננו מוגדר, אלא לומר: להעניק

למעסיקים, אם זה בצורת מענק או בצורת החזר, סיוע שלא יעלה על המס

שנקבע בפועל. וכן , שהשר הנוגע בדבר יקבע בתקנות כמה: 10%, 25%, 50%,

על פי שיעור הימאים הישראליים שהמעסיק מעסיק. כלומר, שבכל מקרה,

הסיוע יהיה פחות מהמס שנקבע בפועל. אבל, מס נקבע בפועל, ויש היום

פטור של 41 דולר, ובמשך הזמן הוא יגדל ל-50 ול-60 דולר, כי יש

אינפלציה וכו' וערך הדולר יורד, אבל שהמס עצמו ייקבע כדין ואנשים

ישלמו מס כדין. זו . הצעתי. יש לי גם נוסח מוצע לדברים האלה. בנוסף,

ברצוני להדגיש, שבמקום אותו סעיף, שאומר שמותר להקטין את השכר, יש

לומר שחוק זה לא ישפיע השכר המשולם לימאי, כפי שהוא נקבע מזמן לזמן

בהסכמים קיבוציים.

. שלמה אביתן , אם הבנתי אותך נכון , כל המרכיבים הם למעשה שכר, למעט

מרכיב המטבע זר. אנו מדברים על המרכיב של מטבע זר.

דבר ראשון, שהייתי רוצה להבהיר לכולנו, הוא שהספנות הישראלית היא

לא יחיד במינו בבעיה שהיא מתמודדת איתה כרגע שהיא עלות הימאי

הלאומית. הבעיה הזו קיימת בכל מדינות המערב והם מתמודדות עם עלות של

העסקת ימאים לאומיים. כל מדינות המערב מצאו פתרונות, פחות או יותר,

כיצד להתמודד עם הבעיה, וישנן כמה שיטות בסיסיות, כאשר המדינות

הימיות שלא התמודדו עם הבעיה נעלמו מתחום הספנות הבינלאומית. הן

המשיכו להתקיים תחת דגל כזה או אחר, אך לא קיימת ספנות לאומית באותן

מדינות שלא התמודדו עם הפתרונות. גם בקטע הזה אינני חושב שיש צורך

להמציא דברים. אנו יכולים לראות מה נעשה ברוב המקומות בעולם מתוך

מטרה להוריד את העלויות למעסיק. כאן , אני מסכים לחלק מדברי שלמה

אריאל, ואני מדבר על החלק האומר שזה לא יפתור את כל הבעיה. כאן מדובר

על השוליים. אנו צריכים להבין , שהפערים שבין האלטרנטיבה להעסקת ימאי

ישראלי להעסקת ימאי זר...

האם אתה בעד להרחיב זאת?

בודאי.

בבקשה,תציע.

אנו לא מציעים הצעות חדשות, ומיד אתיתס לזה, אך אני מנסה להבהיר

כאן את הבעיה, שגם אם נקבל את הצעת חבר-הכנסת אברהם הירשזון זה לא

יפתור את בעיית הספנות. בל נשלה את עצמנו, שאנו עומדים לפתור את

בעיית הספנות.

היו"ר ג' פת;

זה ברור. לא באנו לכאן לפתור את בעיית הספנות.

וזאת, היות והפער הוא גדול מאד. אנו במשרד התתבורה מכירים

בתשיבות של קיומו של ענף זה, של צי סותר ישראלי, וכמובן שמעוניינים

בימאים ישראליים. כל פעולה, כולל הצעתו של חבר-הכנסת הירשזון , במידה

והיא תסייע לנו לקיים תעסוקה ישראלית באוניות ישראליות, אנו נקבלה

בברכה, איננו יכולים להציע הצעות כאלה בשלב הזה, וזאת על פי התלטת

הממשלה שהיתה שיתנו לנו ל-3 שנים איזו שהיא תמיכה כספית על מנת לסייע

לימאים.

יש אבטלה קשה מאד בקרב ציבור הימאים, במיוחד כשבשנתיים האחרונות

נאלצנו לקבל ימאים עולים חדשים מברית-המועצות, שהיו ימאים שם וגם

קיבלנו אותם. אני חושב, שכל דרך, וזו הצעה שלו, שיכולה לחרום לענין ,

שנוכל לפתח יותר ולתת לימאים קצת לעבוד, יכולה להתקבל בברכה.

האם לשכת הימאים היא גוף עצמאי?

הריאה;

זה שירות התעסוקה.

אני מייצא את שירות התעסוקה.

י י נדה;

ארזה פקיד ממשלתי, ואסור לך לתמוך בהצעת החוק.

אני מדבר על העקרון , ואני מדבר על מצב הלשכה עצמה, אם זה מעניין

אתכם.

אני מבין אח עמדתכם, אני מעיר,שלממשלה יש שתי עמדות.

אולי כדאי להבהיר לו, כדי שהוא לא יסתבך, ששירות התעסוקה שייך

למדינה. ישנן הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, שאסור לעובדמדינה לבוא

לוועדה ולהציג...

את צודקת. רישמי, שאני אמרתי זאת.

אי הירשזוו ;

קיימנו את הדיון הזה ושמענו את נציגי הממשלה מהראשון ועד האחרון .

אני מעריך את זה, שרובר-הכנסת עמיר פרץ יושב כאן היום, כי הוא גם נציג

ההסתדרות והוא האיש שחשוב שהוא יישב כאן היום. אני מציע, שתלך

להצבעה. אולי אפשר אכן להרחיב זאת. אולי אתם מתנגדים לזה, כי זה לא

מספיק טוב.

היו"ר ג' פת;

יהושע פרק, אמרת דעתך ושמענו אותה ולא רשמנו אותה. אל תסתבך.

תיארתי מצב של האירועים עצמם. רציתי שישמע על מצב התעסוקה.

זה לא משנה. קורה שיש נציג של משרד שאומר דעה, ולבסוף הוא אומר:

"אבל, עמדת הממשלה היא כך וכך".

רציתי להפנות את תשומת לב חברי-הכנסת למה שאמר נציג חברות הספנות

ולהתיחס למה שכתוב בדברי ההסבר להצעת החוק. נאמר: "הצעת החוק הזו

נועדה לסייע לחברות הספנות הישראליות המתלבטות... ובכך לפתור במעט הן

את בעיית האבטלה בקרב אוכלוסיית הימאים והן את בעיית העלות הגבוהה של

הימאי הישראלי לחברות הספנות". אמר כאן נציג חברות הספנות, שיש סיכוי

גבוה שהצעת החוק הזו לא תפתור את בעיית העלות הגבוהה. אמרו זאת גם

נציגי משרדי התחבורה. דבר נוסף, שיש לזכור ושנאמר כאן , הוא שעיקר

ההטבה מיועדת כאן לימאי, ולא לחברה. למעשה, אנו דנים בהצעת חוק,

שמטרת להיטיב עם הימאים, שעלות שכרם היא כבר אבוהה מאד בהשוואה

למתחרים בחו"ל, והיא לא תפתור שום בעיה שקשורה באבטלת ימאים. ככל

שישאר הפרש מהותי בין עלות העסקתו של ימאי ישראלי לבין עלות העסקתו

של ימאי זר, המוטיבציה של חברח הספנות תהיה תמיד להעסיק את הימאי

הזול יותר, ואין זה משנה אם תוריד בשוליים סכום כזה או אחר מעלותו של

הימאי הישראלי.

כיום, חברות הספנות מעסיקות ימאים ישראליים, בגלל שהן מחוייבות

לכך בהתאם לחוק הספנות (ימאים), ואולי בגלל שבתחומים מסויימים הן

מעדיפות ימאים ישראליים על ימאים אחרים. אבל, התמריץ הכלכלי להעסיק

ימאים זרים קיים תמיד, וחברות הספנות פועלות בדרכים כאלה ואחרות

להקטין את המחוייבות שלהן להעסיק ימאים ישראליים, הן ע"י מעבר לדגלים

אחרים ולרישומים אחרים.

אנו מתנגדים בתוקף להצעת החוק הזו ולשימוש במנגנון המס לסיבסוד

ענף כזה או אחר. לדעתנו, זו דרך פסולה - מתן הקלות בחקיקה לענף כזה

או אחר. יש סדרי עדיפויות במדינה, והממשלה קובעת אותם. במסארת סדרי

העדיפויות היא קובעת את תקציב המדינה, והיא הקצתה סכום לסיבסוד ענף



הספנות בענין הזה.

יואל נוה, לא מקובלות עלי הפסיקות שלך, כשאתה אומר שהממשלה לא

יכולה באמצעות מס לעודד וכו'. כל מערכת החוקים שלנו מבוססת על זה.

חוק עידוד השקעות מבוסס על ענין המס, ויש לך מסלול אלטרנטיבי בחוק

עידוד השקעות הון . בנוסף, אינני מאמין , שאם תיתנו כסף לחברות הספנות,

"את הכסף הזה ניקח כדי לתת לימאים ישראליים".

בסופו של דבר, הכסף הזה הוא חלק קטן מאד בהפרש המחיר בין הסינגפורי

והטיוואני וכל האחרים שעובדים בענף הספנות כימאים ומקבלים לחם צר

ומים לחץ.

השאלה הנשאלת היא מהי מטרת הצעת החוק.

כאשר ממשלה באה ואומרת: "אני מוכנה לזרוק 15 מליון ש"ח, ובלבד

שתורידו ממני את הבעיה" - היא לא אומרת "שתפתרו את הבעיה", אלא

"תורידו ממני את הבעיה" - זה לא דבר רציני. לכן , אינני מקבל את זה,

שמערכת מס לא יכולה לפתור בעיה. אינני חושב, שהנושא הזה יגרום לכך

שיקחו הרבה יותר ימאים. בודאי, שאינני סומך על חברות הספנות, ולא

משום שאני אומר זאת לגנאי, אלא משום שאני יודע כיצד הם מנהלים את

העסקים שלהם טוב. כדי להרויח 10%, הם לא יוותרו על ה-80% שהם מרו יחים

בכך שהם לוקחים סינגפורי ולא ישראלי. כל זה הוא משחק של "לזרוק את

הבעיה, ואני זורק איתה עוד 15 מליון". אם הממשלה היתה באה ואומרת

"אני מתנגדת לזה מ-א' עד ת', כי זה לא פותר את הבעיה, אך אינני נותנת

15 מליון ש"ח", זה דבר אחד. אם הממשלה אומרת "אני נותנת 15 מליון

ש"ח", אזי ברצוני לדעת כיצד אני מכוון את ה-15 מליון ש"ח. אם אני

מכוון אותם לחברת הספנות, שהיא תחליט אם כן או לא, והיא אומרת כבר

מראש...

בהחלטת הממשלה נקבע, שמשרד התחבורה יבוא בדברים עם כל הגורמים,

כולל איגוד קציני הים, איגוד הימאים וחברות הספנות.

מדוע אתה מתעלם מזה? תציג את כל התמונה.

גבירתך, אין זה תפקידך להעיר לו. אני יודע מה הממשלה עשתה. היא

"אני אתן 15 מליון ש"ח, ובלבד שלא יהיה חוק". אבל, משרד

התחבורה, בחודש מרץ 1994 התחייב להביא את התקנות עד ה-1 ביולי 1994.

היום, אנו נמצאים קרוב ל-1 בינואר.

י י נוה;

מדוע נציג התחבורה מאשימה את האוצר?

הריאה;

היא לא האשימה.

אמור את כל האמת.

עם כל הכבוד לנציגי הממשלה, אתם עדיין נציגי הממשלה בלבד. אתם

יכולים להביע את דעתכם מהיום עד מחר. מי שקובע את הכללים במדינה הזו

זה הכנסת, והממשלה, כולל שר האוצר, אמורה לבצע את מה שהכנסת קובעת.

הכנסת תקבע את הכללים, ואל תתאר לי כאן מסלול רציונלי כזה או אחר. גם

אם זו ממשלה שאני מזוהה איתה, עדיין חלק גדול מהחוקים שהיא אימצה

נקבעו בניגוד לדעתה, מחוק חיילים משוחררים שעלה 700-600 מליון והם

הפכו היום לתומכי הוזוק ועד לחוקים היקרים ביותר במדינת ישראל כולל

החוק של 100 מליון ש"ח לגבי העברה לסל הקליטה. לכן , אל תכנס לענין של

מה סמכות הכנסת. סמכות הכנסת לחוקק, והממשלה חייבת לבצע.

הכנסת הגיעה למסקנה, לאור העובדה שכל יום ישנה ירידה נוספת במספר

הימאים הישראליים. כלומר, החוק היפה הזה, שאומר שבעלות ישראלית על

ספינה הנושאת דגל ישראלי מאלץ את בעלי חברות הספנות להעסיק ימאים

ישראליים, אילץ את בעלי הספנות לקפל את הדגל הלאומי שלנו. המדיניות

הממשלתית אילצה אותם לפעול בשיטות של חכירת ספינות זרות, כי הם

יודעים שהדגל הישראלי יחייב אותם בהעסקת ימאים ישראליים. לכן , ברגע

שממשלה נכשלת בתחום מסויים, וזה לא מעניין אותנו כלל מהם הויכוחים

בין משרד התחבורה למשרד האוצר, ואנו רואים נתונים שמספר הימאים הולך

וקטן ומספר הספינות המוחכרות הולך וגדל, מציע חבר-הכנסת הצעה. מטבע

הדברים חברי-הכנסת אינם ממשלה חכמה שמטפלת במיכלול. הם פחות חכמים

והם מטפלים בבעיה קטנה. אם תבוא הממשלה ותציע טיפול במיכלול כולו,

אנו נברך על כך. עד אז, אני מבקש ממך לא לדחות לפחות את הטיפול בקטע

מסויים שהוא חשוב מאד לפחות ליצירת דינמיקה חדשה בנושא הזה.

בדיונים שהיו לי על הסכם הסחר החופשי עם השר לסחר חוץ של ארצוח-

הברית, ביל ברוק, עוררתי שאלה שאנו משלמים הון עתק עבור הובלת

גרעינים מארצות הברית לישראל. על-פי ההסכם שלנו, חלק גדול מהסיוע

הכלכלי האזרחי, שאנו מקבלים מארצות הברית, מופנה לרכישת גרעינים

חיטה, שעורה, דורה. כל פעם היינו צריכים להתחנן שיתנו

לנו לקנות שעורה בקנדה ולא באמריקה. אבל, ההובלה היתה 50% באוניות

אמריקניות. כשהמחיר בשוק העולמי היה 9-8 דולר לטון , אנו שילמנו להם

36 דולר לטון . באתי אליו בטענה ואמרתי לו, שזה לא צודק. הוא אמר:

"אתה צודק. אני אדבר עם הנשיא רייגן .". התברר, שהתומכים הגדולים של

רייגן היו דוקא אנשי הספנות, עוד כשהוא רץ לבחירות בקליפורניה. הוא

"תאמר לגדעון פת, שבמקום 800 מליון דולר" - בזמנו, קיבלנו

מענק של 800 מליון דולר - "שיקחו בחשבון שהם קיבלו 770 מליון דולר.

אני עושה זאת, משום שאני שומר על הספנות האמריקאית". נכון , שחלק

מהסיוע הלך לצורך זה.

רבותי, איננו עומדים היום בפני קריאה שלישיח, אלא בפני קריאה

ראשונה, ויתכן ויצטרכו להכניס הרבה שינויים ויהיו דיונים. אבל, אני

לא רוצה לשבת כמו אוז מת ולחכות עד שמשרד האוצר יגיע לפשרה כלשהי ועד

שמשרד התחבורה יגיש את התקנות. לכן , אני מציע: אנו נתעלם מסעיף 3, כי

אפשר להעבירו כי זה עניני נוסח. וכן , אנו נשנה את סעיף 4 ונקבע שהשכר

נטו לא יקטן אך לא נדבר כאן על כך שמותר או אסור להקטין תשלומים.

חבר-הכנסת אברהם הירשזון, אתה מעוניין , ששכר הנטו ישאר. אנו גם

צריכים להצביע על סעיף כלשהו בתקציב לצורך הענין הזה, ואני מעריך שזה

בערך 15 מליון ש"ח, וכך גם האוצר אמר. יש לי בשורה טובה - הוחלט עתה

שאין משרד הסברה.

אתה קובע כאן , שעל-פי חרק אי אפשר יהיה להקטין את שכר הימאים

בנטו.

היו"ר ג 'פת;

יואל נוה, את זה נראה בין הקריאה הראשונה והשניה. אם יתברר, שזה

בניגוד לחוק יסוד או לחוק אחר, זה יבוטל. בינתיים, אנו מדברים על

קריאה ראשונה. זה אפשרי מההוצאה, שהיתה אמורה להיות להקמת משרד

ההסברה, ואם יהיה הפרש זה ילך לרזרבה.

ט' דולו -אדיש;

אני ממינהל הכנסות המדינה, וברצוני להעיר, שסעיף 2 איננו נכון

מבחינה משפטית, מכיון שאין תוספות לשכר עבודה שאינן שכר לפי פקודת מס

הכנסה.

ע' פרק;

בין קריאה שניה לשלישית נתקן .

היו"ר ג 'פת;

בפרוטוקול נאמר, ששאלתי את מר אביתן והוא ענה לי שלא מדובר כאן

על מרכיבי שכר אלא על החלק הנוסף של מטבע החוץ . אבל, את זה תאמרי

כשנדון בסעיף השני.

מזכירת הוועדה שואלת על נושא העלות. אני מעריך, שהעלות היא בערך

15 מליון ש"ח, שכן אחרת משרד האוצר לא היה מוכן לתת 15 מליון ש"ח.

לי ורוו ;

יואל נוה, האם אתה מוכן להודיע לפרוטוקול מהי העלות התקציבית

שכרוכה בחוק?

י י נוה;

אינני יכול לדעת מה העלות שכרוכה בחוק.

לי ורון ;

לפי תקנון הכנסת, צריך להודיע על העלות.

י י נווה;

כדי לעשות חישוב כזה, אני צריך ללכת לכל שומות המס של הימאים.

היו"ר ג' פת;

רבותי, אני יוצא מהנחה, שהאוצר יודע את מלאכתו. האוצר, תמורת חוק

דומה, היה מוכן לשלם 15 מליון ש"ח.

אי בנדלר;

האם נציג האוצר מוכן , שאנו נרשום שזו העלות המוערכת גם ע"י

האוצר? אנו חייבים, שתהיה גם העלות התקציבית.

את לא חייבת. המציע יכול להציע, ובזה הסתיים הענין .

היו"ר ג' פת;

לדעתי, המציע צריך להציע את 15 מליון הש"ח, שהממשלה היתה מוכנה

לתת.

ע י פרץ;

30 מליון ש"ח מתוך עלות העבודה. בזו הסתיימה בעיית

30 מליון ש"ח הפחתה מסעיף עלות העבודה - זר הצעת

הוועדה, ואז אין בעיה וזה עובר.

י י נוה;

אינני יודע אם מינהל הכנסות המדינה יכול להעריך את זה.

אני יכול לומר "30 מליון ש"ח ואני יכול לומר "700 מליון ש"ח".

ברצוני להיתלות באילן גבוה, ואילן גבוה הוא ממשלת ישראל. אני נתלה

באילן גבוה, שאמר "15 מליון ש"ח" בחודש מרץ. זה מותאם. כלומר, זה 15

מליון ש"ח, ולאחר מכן נראה הלאה.

אי בנדלר;

בכל זאת, אני מבקשת לקרוא את סעיף 138א(ג) לתקנון הכנסת, שדן

בחקיקה הצריכה תקציב, ומדובר בשלב הכנת החוק בוועדה לקריאה ראשונה:

"הוועדה תפרט, בדברי ההסבר להצעת החוק, את הערכת המציע בדבר עלותו של

החוק" - שאני מבינה שכאן מדובר על 15 מליון ש"ח שנה - "הערכת האוצר

בכתב, אם ניתנה, והערכתם של גופים אחרים, כפי שהובאו בפניה". לכן ,

בדברי ההסבר אנו חייבים להתיחס להערכת האוצר אם ניתנה או לציין שלא

ניתנה הערכה. לא הייתי רוצה, שזה שלא מקבלים כאן תשובה כלשהי יהווה

עילה לעיכוב הטיפול בהצעת החוק במידה והוועדה מחליטה כן להעביר זאת.

עם כל הכבוד, לאוצר אין כאן מעמד לעכב. ברגע שיושב-הראש הודיע

שהערכתו היא 15 מליון ש"ח, בזה נגמר ההליך. אם האוצר רוצה להגיש משהו

נגד, יגיש.

אני מוכן לנסות לבדוק במינהל הכנסות המדינה את העלות המוערכת של

החוק הזה.

אינני משפטן ואני מסתמך על דברי היועצת המשפטית. אבל, האוצר או

הממשלה - הממשלה בהחלטתה עולה על האוצר. הממשלה החליטה על 15 מליון

ש"ח, כך שלא יבוא משרד אחד ויגיד "זה 14.5" ומשרד אחר יגיד "זה

15.5". זה לא מעניין אותי. הממשלה היתה מופנה להמיר את החוק ב-15

מליון ש"ח. לכן , האם אני יכול להסתמך על -15 מליון הש"ח?

מבחינה משפטית.

בינתיים, בשלב זה, אנו מעבירים את ההצעה לקריאה ראשונה, למעט

סעיף 3 ותיקון של סעיף 4. אנו מצביעים על עלות תקציבית של 15 מליון

ש"ה, שתוצע מעלות העבודה. בדיונים שבין קריאה ראשונה לבין קריאה שניה

ושלישית אנו נכניס את כל השיקולים האחרים שהובאו כאן . בכל אופן , אנו

מביעים מורת רוח מכך שמשרד התחבורה, למרות התחייבותו, לא סיים את

הקריטריונים. יתכן מאד, שאם הוא היה מסיים את הקריטריונים, היינו

יכולים להיות יותר דייקנים לגבי סך הכל המחיר והיינו יותר מתקרבים .

לסיום הנושא הזה. אני מודה לחבר-הכנסת אברהם הירשזון שהעלה את הנושא.

זהו נושא חשוב. אינני יודע אם זה יעזור הרבה.

אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק פטור ממס לימאים ובעלי כלי שיט,

התשנ"ג-1993, עם התיקונים.

הצבעה

הצעת חוק פטור ממס לימאים ובעלי כלי שיט,

התשנ"ג-1993, עם התיקונים, התקבלה.

הצעת חוק פטור ממס לימאים ובעלי כלי שיט, התשנ"ג-1993, עם

התיקונים, התקבלה.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.

ו

הישיבה ננעלה בשעה; 11:20.