הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 170

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד', ד' בטבת התשנ"ה 7.12.94 בשעה 9:00

חברי הוועדה: היו"ר ג. פת

ג. שגיא

שר התחבורה, י. קיסר

ד. שורר, מנכ"ל משרד התחבורה

ח. קורפו, יו"ר רשות שדות התעופה

א. אורן, לשכה משפטית, רשות שדות התעופה

ב. בן דב, אגף תכנון וכלכלת, משרד התחבורה

מ. דבי, מנכ"ל רשות שדות התעופה

י. דיין, סמנכ"ל רשות שדות התעופה

מ. זליחובסקי, סמנכ"ל רשות שדות התעופה

א. דנון, משרד התחבורה

א. שפיגלמן, עוזרת שר התחבורה

נ. יורק, לשכה משפטית, משרד התחבורה

א. גנור, מנהלת אגף תפעול, משרד התיירות

ר. קרינגל, הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות

ל. ורון

חבר המתרגמים בע"מ

תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)

התשנ"ה-1994



תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)

התשנ"ה-1994

אני מקדם בברכת את שר התחבורה, מנכ"ל משרד

התחבורה, את יו"ר רשות הנמלים, את מנכ"ל משרד

רשות הנמלים והאורחים הנכבדים.

אנחנו היום דנים בנושא, שקשור למעברים החדשים. נשאר בס)- הכול עוד צד

אחד, שאנחנו צריכים לטפל בו. ויש לנו פה נקודה נוספת, שקשורה למעבר

טאבה.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, החברים יודעים את עמדתי בעניין הזה, אני חושב

שממשלת ישראל בזמנו עשתה טעות, שבאופן גורף שכזה התחייבה למשהו בהחלט

לא הגיוני היום. אם ההתחייבות הזאת הייתה מיועדת לעודד תיירות בין שתי

המדינות, הרי שאת העידוד הזה לא קיבלנו, ואין כמעט תיירים שבאים

ממצרים, בעוד שיש מאות אלפים שיוצאים למצרים מישראל, או כאלה שבאים

לישראל ויוצאים לכמה ימים למצרים. הבעיה היא, שמי שיוצא היום למצרים

משלם $12 אגרת יוצא, ומי שיוצא לטאבה לא משלם בכלל. לפי נתונים שקיבלנו

ממשרד התחבורה, כ-150 אלף ישראלים המשיכו כביכול לטאבה, ומטאבה המשיכו

למצרים. המלון ודאי שלא קלט 150 אלף תיירים בתקופה הזאת. אני לא יודע

מתי יש להם זמן בכלל לעבוד במשרד החוץ, כולם מטתובבים כל הימים בעולם,

אבל כנראה שאין שם בכלל חשיבה, ואני לא מקבל את הטענה הזאת שזאת

התחייבות. ההתחייבות הייתה לצורך מסוים, ואני לא מקבל את זה שההתחיבות

שלנו מחייבת, שאנחנו נישאר כך לעולמים. אבל השתנו העובדות. היום לא

יוצאים לטאבה רק אנשים שיוצאים למלון בטאבה, (זה מה שהיה אז,

כשההתחייבות ניתנת). היום יוצאים לטאבה גם לשחק במשחקי קובייה או

בעבריינות דומה. אז נשתנו התנאים, ואני בהחלט לא מקבל את זה שאנחנו לא

יכולים לגבות את האגרה. הייתי אולי מוכן ללכת לאיזו פשרה, שמי שיושב

בטאבה יומיים, לפחות שני לילות, אז הוא באמת יצא למלון, לזה הייתה

הכוונה אז. למי שיוצא לשלוש-ארבע שעות לשחק בקובייה שם ובקזינו, ועל

ידי זה להעביר דולרים מישראל למצרים ביד רחבה, אני לא יודע מדוע המדינה

צריכה עוד לעזור לו. ואם מדובר ב-150 אלף, הרי שמדובר בנזק לרשות שדות

התעופה של קרוב ל-2 מיליון דולר. אז אני לא יודע למה אנחנו צריכים

לוותר על 2 מיליון דולר. לטובתם של מיז אתם באים כל פעם ומבקשים הארכה

ועוד הארכה, והשר דיבר איתי אתמול, ומה אני יכול לעשות? כשהשר מדבר

איתי, אני כולי מים. אצלנו זה נמשך ככה כבר כמעט דור. אז הסכמתי

שהתקנות האלה יוארכו עד ה-31 למרץ, לגבי טאבה, עד ה-31 למרץ ולא יותר.

לא מעניין אותי משרד החוץ בכלל בעניין הזה. כיוון שהייתי צריך להצביע

פה אחד, אז אני מצביע פה אחד, שתקנות טאבה מוארכות ל-3 חודשים, תכניסו

לכם טוב לראש, ל-3 חודשים. וכשם שחייבנו אתכם לקבל הכנסה מהגבול

במצרים, נחייב אתכם לקבל הכנסה גם מהאגרות לטאבה. לא יעזור לך שום דבר.

יש לך עוד 2 מיליון דולר.

אני רוצה להגיד לך, דבי, אתם שיפרתם את שדה התעופה באופן קיצוני במשך

כל השנים, ובא פשפש כזה קטן ומקלקל את הכול, מי זוכר את כל השיפורים?

חזרתי מלונדון, ובאו לקבל אותי, להעביר אותי דרך הצוות, אמרתי - לא,

אני אחכה. שעה ו-37 דקות חיכיתי עד שהגעתי. כשהתחלתי לעמוד על המדרגה

האחרונה בחוץ, באו 5 טיסות בבת אחת, בדקתי הכול, ובכוונה עמדתי וחיכיתי

לראות מה זה. אנשים ממורמרים בלי סוף. אחר כך העניין של המונית,



מוכרחים להסדיר את זח. חזרו פח לחפרים, חזרו פח לביזיונות. אתם עושים

מלאכח כל כך טובח, חבל לבזבז אותח בדבר שכזח.

בכל אופן, לגבי טאבח יש לנו עד ח-31 למרץ.

חנושא חבא חוא חנושא של חמעברים חחדשים.

אני קודם כול רוצח לחודות לך על חיחט. אני בעד

שיגבו אגרת מעבר לטאבח. עוברים דרך טאבח 600 אלף

בני אדם במשך שנח, ישראלים ואחרים. לידיעתך, על פי חחלטתי, בונים שם

עכשיו טרמינל. חיח זוועח, איך שאנשים חיו מחכים בשמש, נוטף לכל חצרות,

בחוץ, בשמש חקופחת של אילת. אחרי טכטוכים ומריבות טוף טוף בונים את

מטוף טאבח, וחוא יחיח לנוחיות אלח שבאים ונכנטים. כפי שנאמר לי על ידי

שר חחוץ, אישרנו את זח בממשלח, בישיבח. חוא שאל אותי אם אנחנו שמים לב,

שיש טילוף בחטכם חשלום עם מצרים. זח לא איזושחי קפריזח. אם זח חיח תלוי

בנו, אנחנו בקלות חיינו אומרים - בטדר, תטיל אגרח בטאבח-, בשבילנו ודאי

זח טוב מכל בחינח שחיא, אבל לצערנו, זח נכנט בחטכם חשלום עם מצרים.

גם חכוח חרב לאומי.

כן, שניחם פועלים מכוח חחטכם, ואין אנחנו בני

חורין, לא משרד חתחבורח ולא רשות שדות חתעופח.

לשנות זאת. למח אני חטכמתי לזמן? אנחנו נעורר את חשאלח מחדש, נלך לשר

חחוץ, נגיד לו - אדוני, חפעם בקושי אישרו לנו לשלושח חודשים את חטעיף

חזח-. יש עוד שני טעיפים שאני מבין שאין בעיח לגביחם. אלח חם חטעיפים

חם משרתים וחם פטורים, אלח שנוטעים לטאבה על

פי חטכם חשלום לשלושח חודשים. ואילו אגרות אחרות לגבי שאר חמעברים, זח

מאושר ללא חגבלת זמן, כדי שנוכל להיערך ולבנות את חמעברים בצורח

מטודרת. ואנחנו מגיעים לחטכם עם חירדנים בנושא כלי רכב. חגעתי לחטכם עם

שר חתחבורח חירדני בשבוע שעבר, שבערך תוך 3 חודשים יתחילו לעבור

מכוניות ישראליות וירדניות פרטיות במעברים ברשיון חדדי שלנו ושלחם כדי

לצמצם טרטורים. כל זח מתחיל לחיערך. צריך גם לקבוע את חאגרות של

חעוברים, כדי שנוכל לממן את חוצאות חמעברים ובנייתם. אנחנו בונים

במעברים טרמינלים, וזח כבר טרמינלים של תיירים, ולא טרמינלים של

פלשתינאים. אנחנו חייבים לבנות אותם בצורח מכובדת, מטודרת, על רמח,

ובשביל זח צריך חרבח מיליונים. מכיוון שחאוצר חטכים לזח, בתנאי שזח

יחיח מתוך אגרות, אז אנחנו צריכים לאשר את חתקנות, לחפעיל אותן לאלתר,

ועל ידי כך ליצור מקורות מימון לרשות, כדי שלא תחיח לח בעיח של כטף כדי

לתת שירות טוב.

לגבי רשות שדות חתעופח של בן גוריון כבר עשיתי טקנדל. חיח חטכם בכתובים

ביני ובין שר חמשטרח, שיעביר לי את חתקנים שלו, ואנחנו נחיח אחראים על

חבקרים. חחזקת בקר לעומת שוטר תעלח לנו חצי מחיר. נחזיק רק גרעין קטן

של משטרח, שיפוצל בשטח. אנחנו מנחלים שיחות בין שני חמשרדים. נתתי

חנחיח לרשות - אתם תשפרו את חשירות, ולא יעזור כלום. חשדח יקלוט חשנח

כ-6 מיליון, אבל חוא ערוך רק ל-3.5 מיליון. לא די חצפיפות כשלעצמח,

יוצרים גם באופן מלאכותי פקקים. זח מוריד את רמת חשירות. אמרתי שם

לרשות, לא למשטרח, אף אחד לא קושר את זח עם שר חמשטרח, קושרים את זח עם

משרד חתחבורח ועם חרשות. לכן בעניין זח אני מקווח, שחעניין יטודר.

אני מודח לך מאוד, אדוני חשר. אני מוכן, אם אתה

תקיים פגישה עם שר החוץ, להשתתף בפגישה שתעשו

ולהסביר. אני מוכן אפילו לפשרה על המלון-. מי שיוצא לשני לילות, שלושה

לילות - סביר; מי שיוצא לכמה שעות לשהק, או מי שיוצא לרמות את מדינת

ישראל - אנחנו צריכים לתת לו סעד? עכשיו תאמרו לי, במעברים הקיימים

לידידנו בירדן, מה היום המצב? משלמים או לא משלמים?

לא משלמים. עד רגע זח לא. מחחחלטח שלך, חיום חשר

חותם על חמסמך, ואנחנו מתחילים בסידורים.

אני רוצח לומר בנושא של חאגרות. אני מקווח

שבתחילת חשנח חבאח משרד התחבורה יביא לוועדה

רפורמה מרחיקת לכת בכל מבנח חתעריפים של רשות הנמלים. זו תהיה רפורמה

מאד יסודית, שתקבע מערכת רציונלית, מסודרת לשנים הבאות. כתוצאה מאי

הטיפול באגרות, וכנראה שזה קורה בכל המונופולים, יש התרחקות אדירה בין

העלות לבין התעריף. התוצאה היא סיגנלים לא נכונים למשק, למשל בנושא זה:

ספינות מקולקלות - זול יותר להחזיק אותן בנמל, מאשר להביא קבלן ולפנות

אותן החוצח. חתוצאח זה העומס, כמו שקורה בשדה התעופה.

הם הסבירו את זה באופן נכון ביותר, אני מבין,

ובמשך שנים זה לא נעשה. אבל הכנסת מתבקשת לקבוע

סכומי אגרה חדשים, שהם בהפרש של 100 פעם מהקיים.

זה קנס.

תקרא להם קנס, אצל מישהו אחר זה אנייה, שהוא לא

משתמש בה. תקבע לו מיליון דולר מס. אבל הכנסת לא

יכולה להעלות אגרה פי מאה. בואו נחפש דרך להעלות את זה בערך סביר. בואו

נכניס סעיף של קנסות לגבי אותן ספינות ששוכבות שם, שיותר זול לאחוז

אותן במים, מאשר לאחוז אותן באיזח חצר במקום אחר. על זה אני לא אומר

לכם מילה, אבל אני לא יכול, הכנסת לא יכולה לאשר הקפצת אגרה ב-100 פעם.

הרי יעשו מאתנו עפר ואפר.

אם כבר נכנסנו לנושא, עוד משפט אחד - אחת הבעיות

של משרד תחבורה זה שבגלל כל ההתפתחויות הכלכליות

והסוציו-אקונומיות וחוסר היכולת לגייס תקציבים ברמה המתאימה, לא רק

בארץ אלא בכל העולם, יש לנו גודש גם בכבישים, גם בנמלים וגם בשדות

התעופה. אחת הדרכים היותר מתוחכמות היום בעולם זה להשתלט על הביקוש

באמצעות מחירים. כך קורח, כשאנחנו נתקלים בוועדה למשל בחניה. יש הצעת

חוק בוועדה, שמדברת על הגבלת מחירי חניה כלפי מטה, בעוד שבכל העולם

משתמשים בחניה כאחד האמצעים.

אני מכיר את החוק, וזח עומד לדיון פה. זה חוק של

חברת חכנסת דליה איציק. אני מבין שאתה מתכוון

8 שקלים, 10 שקלים, כמו שאתם גובים היום

באיילון. אבל יש היום מגרשי חניה, שהם יותר יקרים מניו יורק. הרי זה לא

יכול להיות. אתה נכנס, ואתה מניח שם 8 ש"ח על חשעה הראשונה, אחר כך יש

תעריף לכל שעה שנייה, ולפני שאתה זז, זה 10 דולר, 30 שקל. זה הרבה יותר

מ-10 דולר במונחים שלנו. ואני רוצח לומר לך, אתם לא יודעים כמה זה

מזיק. אני מכיר כמה גורמים שלא ניגשים לבנייה, יש להם מגרשים, והם



אומרים לי - היום, המגרש מכניס הרבה יותר ממה שאני יכול להרוויח, אם

אני בונה על המגרש הזה-. זה נכון ביהוד למגרשים במקומות מרכזיים בעיר.

אז אני לא בעד זה. אני תמיד בורח מהתערבות בגביית מחירים. אבל לא יכול

להיות מצב שבאה לכנסת בקשה להגדיל את האגרות פי מאה. אני רק הערתי את

זה, כי ביקשתי מרשות הנמלים שיגישו הצעה יותר נורמלית, והם אמרו -

אנחנו לא יכולים. אנחנו לא נורמליים, אז אנחנו מגישים הצעות לא

נורמליות-. מה לעשותז לא יכולים, לא יכולים. לא נאשר לכם את האגרות.

אנחנו אישרנו את כל התקנות הקשורות במעברים לירדן. עד רגע זה לא גובים

שום אגרה, וצריך לגבות את האגרות, יש הסכם, ויש אגרה מיוחדת של שיח'

חוסיו. בשיח' חוסין גובים יותר מאשר האגרה שאנחנו גובים באלנבי, לאו

לא, באלנבי גובים יותר מאשר גובים בשיח' חוסין,

ובמסוף הערבה.

נכון. מישראל זה 12 דולר, ומהשטחים זה 26 דולר,

11 דולר הולך להם, לא?

לא, 15 כולם לנו.

15 במסופים של ישראל-ירדן, במסוף הזה של אלנבי

זה מתחלק 14 ו-12, גם ברפיח.

היה נושא אחר, הנושא של טאבה. לפי הסכם השלום שחתמו ממשלות קודמות, אין

אגרה למעבר לטאבה, ואנחנו אחר כך חייבנו אותם. גם לא הייתה אגרה

למצרים, והיום יש אגרה למצרים. משלמים 12 דולר. אבל מי שנוסע לטאבה לא

משלם. אז עשו את ההסכם ביד רחבה, אבל אז היה מלון שם, היום מה מתברר?

150 אלף ישראלים עוברים לטאבה, כביכול, וממשיכים למצרים, וזה הפסד של

הכנסה פוטנציאלית לרשות של קרוב ל-2 מיליון דולר, ואני רוצה לחייב אותם

לגבות את הכסף. אני אומר, אם יש הסכם, שר החוץ, כשהיה בארץ, התייחס לזה

- כשיש הסכם, אי אפשר לזעזע את ההסכם. המצרים מזעזעים את ההסכם כל

הזמן. ההסכם הזה נועד, לכך שתהיה תיירות דו סיטרית. אין תיירות דו

סיטרית. אתם יודעים, שאנחנו, מדינת ישראל, מהווים למעלה מ-25 אחוז של

התיירות ממדינות לא ערביות למצרים? זה לא יאומן, אנחנו מדינת ישראל.

אמר לי את זה סולטן כמה פעמים. אני טוען שאם זה היה רק למלון, מילא,

אבל בטח לא גרו במלון 150 אלף איש. אז אני אומר - או שתטיל עליהם,

ונצפצף על ההסכם, אבל אם לא רוצים לצפצף על ההסכם, מי שלא נשאר בטאבה

במלון לפחות 2 לילות, אני לא צריך לממן את אלה שיוצאים לקזינו, כי חלק

גדול מהם יוצאים לקזינו. אני לא צריך לממן רמאים, שמרמים את מדינת

ישראל ואומרים - אני יוצא לטאבה-, ואחר כך ממשיכים למצרים. אז החלטנו,

שאנחנו נותנים להם עוד 3 חודשים, מאריכים להם את הרשות לא לגבות לטאבה.

ב-31 למרץ הם יצטרכו או לבוא אלינו או לקבל הרשאה נוספת. עד אז אנחנו

נקיים כמה שיחות עם משרד החוץ. לא נגיע להסכם, נעשה את זה בחוק, נמצא

כבר דרך.

דיברתי עם היועץ המשפטי שלכם, של משרד התחבורה. העליתי את זה שצריך

לעשות איזושהי רביזיה בניקוד של עברות התנועה. למשל, יש עברת תנועה של

נסיעה במסלול השמאלי. אני יכול להבין שזאת עברת תנועה, אם יש כביש שיש

אחד צפונה, אחד דרומה. אז אם מישהו נוסע על המסלול

השמאלי לא לצורך מעקף, הוא גם מקלקל את התנועה שרוצה לנסוע ממולו, והוא

גם יכול לגרום לתאונות. גם אז הייתי שוקל אם באמת צריך להטיל עליו 4



נקודות. אבל על כביש דו מסלולי בכיוון אחד, כשאדם עובר במקרה במסלול

השמאלי ותופסת אותו משטרה, היא נותנת לו 4 נקודות. זת לא מתקבל על

חדעת. גם היועץ המשפטי אמר את זה. זה עוול מאין כמוהו. במקרה הייתה אלי

פנייה. אחר כן היה לי בן משפחה, שזה עבר עליו גם כן. אז יום אחד יצאתי

לשטח, לכביש רעננה. בכביש רעננה היו הנחיות להעמיד ארגזי פלסטיק כאלה

ממולאים במים, בשביל שעם ישראל יראה שבונים. אם כן בונים או לא בונים,

זה לא משנה, אבל שייראה שבונים. אז שם כל אדם שנוהג מנסה לברוח מהמכלים

האלה שעומדים על הכביש, ועובר לנתיב השמאלי. אני עמדתי שם, ניגשתי

לשוטרת, אמרתי לה - את חושבת שזה צודקז - היא אמרה - אני חושבת שזה לא

צודק, אבל זה ההנחיות. אותי הושיבו פה ואמרו לי שאני צריכה לנהוג כך.-

אז אני אומר, שצריך לבדוק את זה מחדש. אבל העניין הזה זה באמת עוול,

ביחוד היום, כשהכבישים כל כך עמוסים בעבודות הבנייה.

ד. שירי; אני מקבל באופן מלא את ההערה שלך, תקופת הליכוד

צריכה לעבור רביזיה יסודית. לפני כשבועיים

התחילה עבודה במשרד ביחד עם גורמים חיצוניים, כדי לבדוק את כל השיטה.

אני יכול לספר לך על עוד כמה באגים בסיפור הזה. מאז הפעלתה, יש עדיין

בעיות תיאורטיות למשל, איך מחשבים את הנקודות במקרה הזה. יש פה הרבה

באגים, ולכן אנחנו בודקים מההתחלה. אני גם מתכוון להכניס לתוך זה

מרכיבים של בונוס, לא רק של קנס. היועץ המשפטי של משרד התחבורה כמו

הרבה אחרים שנוהגים לא בסדר פטורים מקורסים לרענון נהיגה. יש למשרד

התחבורה הרבה פרבילגיות. אפשר לעשות בוחן נהיגה בלי לעשות את הקורס. יש

הרבה מאד פרבילגיות, אני לפחות דואג לבטל אותן אחת לאחת. הסוגיה

הספציפית שהעלית היא חלק חשוב מאוד בתפיסת בטיחות הנהיגה וגם הסדרת

התנועה. כאשר יש כביש למשל דו מסלולי, כביש עם שני נתיבים לכיוון אחד,

והתנועה איננה מסתדרת במסלול הימני, והמסלול השמאלי משמש לעקיפה, נוצר

בלאגן בתנועה. זה מעכב את התנועה, זה פוגע בבטיחות, מתחילים לעקוף

מימיו, מתחילים לעשות כל מיני פעולות. לכן כללי הנהיגה הנכונה וכללי

הסדרת התנועה משני הטעמים אומרים - מסלול הנסיעה שלך הוא המסלול הימני.

אתה יכול לעקוף במסלול השמאלי או לנסוע במקביל, כאשר המסלול הימני

צפוף. אבל אם יש לך שני מסלולים, ואתה נוסע בשמאלי, אתה גורם נזק

תנועתי, אתה גורם נזק בטיחותי. אם יש עבודות בכביש, ואדם נוסע בנתיב

השמאלי, השוטר צריך להפעיל שיקול דעת. אבל את זה אני לא יכול להכניס

לחוק. אבל אם באופן קבוע בכביש לפרדסיה תסע בנתיב השמאלי, יגיעו לך 4

נקודות.

אני לא בא ואומר שזה פטור. אני רק חושב שהעונש

לא מתאים לעברה, 4 נקודות לפני שאתה זז.

חשבתי שאתה אומר לבטל.

לא, לא.

מקובל, וזה יטופל.

היו"ר ג. פת; צריך לעבור על התקנות, לקרוא אותן.

תקנות רשות שדות התעופה, אגרות במסופי המעבר

היבשתיים, התשנ"ה 1994. בתוקף סמכותי, על פי

סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה התשל"ז 1977 בסעיף 2 די 1, לחוק רשות



שדות התעופה, הוראת שעה, התש"ם 80, להלן הוראת השעה, ובאישור הממשלה,

וועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה, הגדרות:

1. בתקנות אלה

אוטובוס זעיר, אוטובוס ציבורי ואוטובוס כמשמעם בתקנות התעבורה התשכ"ה

1961

בעל רכב - לרבות שוכרו של הרכב, מחזיקו מטעם הבעל או נהגו

דולר - דולר של ארה"ב של אמריקה

הרשות - רשות שדות התעופה

השער החדש - השער היציג האחרון שפרסם בנק ישראל, הידוע ב-15 בחודש שקדם

ליום העדכון

השער הבסיסי - שער של 3 שקלים חדשים לדולר

מסוף מעבר - כמשמעותו בהוראת השער

רכב מסחרי - כמשמעותו בפקודת התעבורה

אגרת נוסע יוצא 2 - נוסע יוצא מחוץ לישראל למסוף מעבר ישלם לרשות אגרת

1. ממסופי המעבר רפיח ואלנבי - 78 שקלים חדשים.

2. ממסוף מעבר אחר - 45 שקלים חדשים.

היו"ר ג, פת; העניין הוא שחלק מזה מועבר למועצת הבריונים, זה

לא מוזכר כאן בכלל?

(קריאה) זה בהסכם.

ב. תקנת משנה אי לא תחול על נוסע,

1. היוצא מחוץ לישראל ויש בידו דרכון דיפלומטי

או תעודה המאשרת, שהוא איש ארגון האומות המאוחדות, המשרת באונס"ו או

איש הכוח הרב לאומי או ארגון הצלב האדום הבין לאומי.

2. שטרם מלאו לו שנתיים.

3. שהוא נהג אוטובוס זעיר, אוטובוס ציבורי או זוטובוס בעת מילוי תפקידו

בהסעת נוסעים מישראל או למטרת הבאת נוסעים לישראל.

4. שהוא נהג רכב מסחרי, היוצא מחוץ לישראל ברכב מסחרי, שבו הוא נוהג

בעת מילוי תפקידו בהובלת מטענים מישראל או למטרת הובלת מטענים לישראל.

5. שהוא נהג מונית, היוצא במונית, שבה הוא נוהג בעת מילוי תפקידו בהסעת

נוסעים אל מחוץ לישראל או למטרת הבאת נוסעים לישראל.

אני רוצח לשאול, לגבי ב'1 - היוצא מחוץ לישראל

ויש בידו דרכון דיפלומטי, מח עם משפחתו?

א. אזרן; בדרך כלל למשפחתו יש גם דרכון דיפלומטי.

יש גם מצב שאין לה דרכון דיפלומטי...

חם משלמים, זח גם קיים חיום.

ג. 1. חוראת תקנת משנח א'2 לא תחול על נוטע יוצא

ממטוף חמעבר חיבשתי בטאבח אל אזור טאבח בלבד,

אשר אינו ממשיך מאזור טאבח לאזור אחר במצרים.

2. המשיך נוטע כאמור לאזור אחר במצרים, ישלם את אגרת חנוטע בעת כניטתו

לישראל במטוף טאבח.

תוקפח של חוראת תקנת משנח זאת עד ליום כ"ט באדר חתשנ"ח, 31 במרץ 1995.

אגרת רכב מטחרי. בעל רכב מטחרי, חנכנט למטוף מעבר יבשתי עם מטענים,

שאינם כבודח אישית או חיוצא ממנו עם מטענים כאמור, ישלם אגרח בטכום של

175 שקלים חדשים בעד כניטח למטוף או יציאח ממנו, כאמור.

מט ערך מוטף. בדרישח לתשלום אגרות על פי תקנות אלח יתוטף מט ערך מוטף

כדין.

5. חישוב שיעור חאגרות. חאגרות לפי תקנות 2 ו-3 ישולמו לרשות מוגדלות

או מוקטנות לפי חעניין בשיעור חחפרש שבין חשער חחדש לשער חבטיטי.

חגדלתן או חקטנתן של חאגרות, כאמור, תיעשח ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1

ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנח. לחלן - כל אחד מחם - יום חעדכון-.

חחגדלח או חחקטנח כולל מט ערך מוטף תעוגל לשקל חחדש חקרוב ביותר.

ביטול תקנות רשות שדות חתעופח, אגרות במטופי חמעבר חיבשתיים חתשנ"ח

1992, בטלים.

תודח רבה, חתקנות מאושרות.

הישיבה ננעלה בשעה 9:45