הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 160

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ב', י"א בכסלו התשנ"ה, 14.11.1994; בשעה 11:00



נכחו;

הברי הוועדה; היו"ר ש. אביטל

א. יחזקאל

מוזמנים; ד. קוכמן, נציג מועצת הלול של "האחוד החקלאי"

י. בדר, מנכ"ל "גרנות" (נציג תק"ם)

ש. לשם, המרכז החקלאי

א. צור, מזכיר ארגון משקי עופות

נ. בן-סירא, מנכ"ל מועצת הלול

י. טובלי, מזכיר ארגון מגדלי עופות

ב. מנדל, ארגון מגדלי עופות, שלוחת הטלה

א. גולן, כלכלן, אגוד המושבים

ח. אבו-צרם, מנכ"ל, משקי חרות בית"ר

ש. זוהרי, ארגון מגדלי עופות

י. אסף, ראש אגף המשק בתנועת המושבים

ר. אילון, אגף התקציבים, משרד האוצר

ז. חג'בי, יו"ר המועצה לענף הלול

מזכירת הוועדה; ל. ורון

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

המשבר בענף הלול - אי עמידת הממשלה בהתחייבויותיה לחקלאים -

הצעה לסדר היום של ח"כ שמואל אביטל



המשבר בענף הלול - אי עמידת הממשלה בהתחייבויותיה לחקלאים -

הצעה לסדר היום של ח"כ שמואל אביטל

היו"ר ש. אביטל; אני מבקש להציג את ההצעה לסדר בכמה משפטים

ואח"כ נקיים דיון, ונחליט אם נגיע היום לדיונים

ומסקנות, או שיהיה מקום לדיונים נוספים.

אנחנו מכירים את המצב נכון להיום, במצב הלול, בשתי השלוחות המרכזיות

שלו, אם זה בענף החטלה, ואם זה בענף הפטם. כשאנחנו חוזרים שנה לאחור,

אנחנו מוצאים את עצנ/נו באחת התקופות הקשות, ובאחד הוויכוחים המרים

ביותר שהיו סביב איזה שהוא נושא חקלאי בין חקלאים לבין ממשלה. והממשלה

הצליחה להעביר את מה שהיא קראה בזמנו הרפורמה בענף הלול, גם כשלוחת

ההטלה, גם בשלוחת הפטם.

ההצעה הזאת הוצעה בכנסת בדיוק ב-18.10, בדיוק אותו יום שמלאה שנה

להפגנת החקלאים עם סיפור הביצים. אפילו יו"ר הישיבה היה רפי אדרי באותה

הזדמנות.

העליתי את העניין שוב בכנסת, משום שלצערי הרב כל החששות שהצגתי אז

בהתנגדות שלי לרפורמה, לצערי כולן התממשו. בענף ההטלה הממשלה שפכה

למעלה מ-130 מיליון שקל, כאשר היקצתה לעניין 240 מיליון שקל, ולא נודע

כי בא אל קירבו. את אותה בעיה שראינו לפני שנה, אנחנו בעצם חווים גם

היום. ובחודש וחצי האחרון מתנהלים דיונים מדיונים שונים, חלקם אני כמעט

מתפתה לומר משונים, בין נציגי החקלאים לבין נציגי הממשלה, ותשובה אין,

ואני מקווה שהצוות שנמצא פה אולי יאיר את עיננו, ואולי קרה משהו

ב-40-30 השעות האחרונות, ותבוא בשורה מהצוות שנמצא פה.

למעשה, בשלוחת הביצים, הממשלה שפכה כסף. היו מספר דיונים, גם בוועדת

הכספים, גם בוועדה הזאת, וגם בפורומים כאלה ואחרים, ואין בעצם שום ערך.

וכפי שאמר לי שר החקלאות, אנחנו שמנו הרבה כסף, ושום דבר לא השתנה.

ובעצם, בהצעה הזאת גם בכנסת, וגם בתשובת השר, אני פשוט רוצה להבין

מהממשלה מה היא מתכוונת לעשות. כי יש פה מצב של בזבוז כספי המדינה

בטכניקה שלא תאמן, ואז אני לא מתפלא שראש הממשלה בכבודו ובעצמו, ושר

האוצר אומרים קיבלתם אין סוף כסף. זה נכון. מעולם ממשלה במדינת ישראל

לא שפכה כ"כ הרבה כסף לטובת החקלאים.

אני טוען שבענף הלול, ובזה אנחנו עוסקים ובזה עוסקת ההצעה שלי, שפכה

הממשלה כסף כדי לשחוט את המושבניקים. זה תכלית העניין. עד לפני פרק

זמן, עוד חשבתי שמדובר ברשלנות. חשבתי שאולי אני, שבא מהמיגזר החקלאי,

יותר מידי לא עושה את קו ההפרדה הנכון בין ייצוג של איזה שהוא ציבור,

לבין אולי סתם התנפלות על הממשלה. לצערי הרב בענף ההטלה תמונת המצב היא

כפי שהיא.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, בגלל שאני מחזיק היום את שני הכובעים, ויש

פה מספיק חברים מכל הצדדים שיציגו גם את מערכת המספרים, וגם את

הבעייתיות, כפי שהיא באה לידי ביטוי. לכן, אני על העניין הזה אדלג.

בענף הפטם. קרה אסון. אם שם היו לי חששות, בענף הפטם אני פשוט לא יודע

איד לתאר את זה. ובענף הפטם יש המצב הכי חמור מבחינת המושבניק הקטן,

מבחינת בעל המכסה הקטן. זה נכון אגב גם לגבי קיבוצים. שלא יחשוב פה



מישהו שזה עניין קיבוציס-מושביס. אחד האיומים הגדולים שאני אז צפיתי,

שיתפתח מצב שבו, ברגע שהמכסות תפתחנה, ויתאפשר גידול מעבר למכסות, בעצם

כל הקטנים וכל אלה שעדיין איך שהוא מביאים את פרנסתם בדרך כזאת או

אחרת מהענף הקטן הזה ליד הבית, יושמדו.

ואכן, מנתונים שקיבלתי מאנשי מועצה איזורית מטה יהודה, 80% מהמגדלים

המושבניקים שם, אינם מגדלים פטם נכון לעכשיו. איך זה יכול להיות? הרי

המחיר עכשיו הוא 4.10 4.30. זה בדיוק התמצית של האיום שניסינו להתמודד

איתו לפני שנה. ומה שקרה, זה מה שחזינו, וזה בעצם מה שהיום קיים.

גדולים מכל מיני סוגים, גם מהמיגזר המשפחתי, גם ממיגזר שיתופי, וגם

כוחות אחרים בשוק בעצם השתלטו על הענף והעיפו מתוכו את כל אותם אנשים

שלגביהם היה לנו ויכוח בכמה מישורים, והצגנו את זה אז, שהוויכוח על

הרפורמה ועל הכסף שהממשלה עומדת לשים, זה מי יהיו המגדלים בבוא העת.

היום, אנחנו יודעים קודם כל מי לא המגדלים. הדבר השני שאז התווכחנו

עליו זה שתהיה השתלטות. והעניין הזה שמישהו חשב שאיך שהוא השוק יעשה

משחק כזה שיתן לכולם לחיות, זה לא קרה.

ונשאלה שאלה נוספת, האם מישהו מתכוון שאותו בחור במושב "לוזית", שיש לו

לול קטן, לא מכסה של 10,000 ראש ברבעון, האם יש לנו איזה שהיא אחריות

ומחוייבות כלפיו? וזה שנכון שהוא מביא לבית בממוצע עוד אלף שקל לחודש,

והתיק של הילד שלו לבית הספר נראה שונה, האם יש לנו אחריות על העניין

הזה? היום התוצאה היא, שרובם המכריע עפו מהענף.

יש בחור שהיה מ"פ אצלי בגדוד, מקיבוץ חפץ חיים. לא היתה לקיבוץ הזה

בכלל מכסה. ואני לוקח דווקא את הקיבוץ הזה ולא קיבוץ מהתק"ם. קיבוץ

שהיה לו אפס מכסה, מגדל היום למעלה מ-4,000 טון. זה הרי לא יאומן. לזה

התכוון מישהו מאלה שהתכוונו ללכת על הרפורמה הזאת? אני לא מאמין שלזה

התכוונו.

אחרי שהכריעו את כל נציגי החקלאים, אולי אני הייתי הבודד שלא הסכים עד

הסוף, והלכתי למהלך של חקיקה על אפה ועל חמתה של הממשלה, והעברתי חוק

בכנסת, במסגרת חוק ההסדרים. הה חוק שמופיע ברשומות, מופיע עם מספר כזה

ואחר, תוכלו לקבל אותו. כולם כבר מכירים אותו.

והתמצית שלו היתה, שאם יקרה האסון הזה שקרה ברפורמה הזאת, שני השרים

יעשו מהלך שבו יתנו פיצוי, כי היה ברור שיש עודף חקלאים, והיה ברור שיש

יותר מידי מכסות. ואז נוציא את האומללים האלה במסודר. אבל מה אומר

מנכ"ל משרד החקלאות היום, למשל? הוא אומר בשביל מה אני צריך לתת פיצוי,

או לעסוק בפיצוי. הם כבר נפלו, הם מתו. בשביל מה ללכת לגוויות האלה

ולהתעסק איתן? האחריות של הממשלה לביצוע החוק הזה היא לא רק אחריות של

ביצוע חוק. היא קודם כל אחריות ציבורית, חברתית. מצד אחד, הממשלה

נואמת, וגם שר החקלאות, פנסיה לחקלאים. סיסמא. פה ניתנו אמצעים על מנת

פעם ראשונה לעשות הסדרים עם חקלאים, ולפנות אותם החוצה.

בתור מציע הצעה, אני יכול להגיד לכם שהוועדה היום חייבת להעמיד את

הממשלה במקום, וזו המטרה של הדיון הזה. ואם אנחנו ככנסת לא נעמיד את

הממשלה במקום, חבל שנחוקק חוקים, חבל שנקיים דיונים, חבל שנשמע את

הציבור בכלל.



אם הוועדה הזאת, שבניגוד לוועדת הכספים יש לה מעמד של דיון, בירור יותר

מעמיק, והיא לא מחלקת כסף, ועשינו את זה דווקא בנושא ששייך להתיישבות,

בחוק ההסדרים במשק המשפחתי, חוק גל, חייבנו את שר החקלאות ואת שר האוצר

לבוא ולשים קווי עימוד וכל מיני דכרים נוספים. אם לא נעמיד את הממשלה

במקום, חבל שהוועדה ובכלל עוסקת בעניין.

ולכן זו הפנייה המהותית שלי, וזו הסיבה שהצעתי את ההצעה הזאת לסדר. יש

לי פה תיקים שלמים. אני לא רוצה להטריח את הוועדה. אני חושב שהאנשים

שיושבים פה יוכלו לתת לוועדה סקירה ותמצית של תמונת המצב כפי שהיא

היום.

אני בכך סיימתי להציג ברמה העקרונית את ההצעה לסדר. עכשיו אני עובר

לניהול הישיבה כיו"ר.

חסר לנו פה את נציג האוצר, ודי קשה במידה כזאת או אחרת שנציג החקלאות,

ונציגי החקלאים על השלוחות השונות נמצאים פה, ונציג האוצר לא נמצא פה,

יש איזה שהוא קושי. אני לא יודע מה הם הניואנסים ביו משרד האוצר לבין

משרד החקלאות, ואם זח קיים בכלל. ואני מקווה שהוא עוד יגיע במהלך

הדיון. אין לי ספק שבלי תגובה של האוצר בדיון הזה, זה יחייב אותנו

בסופו של עניין להביא לפה את שר החקלאות, אחרת הדיון לא יהיה שלם, לגבי

מסקנות שאולי יציעו פה חברי הכנסת.

אני מציע שראשון הדוברים יהיה יצחק טובלי, נציג החקלאים. ואחריו, עוד

מספרים חברים. פח הייתי רוצה שתתמקד, כראשון הדוברים, ברפורמה כפי

שבזמנו הלכה לביצוע, ולוותה בסידרה של הסמכים. אחי'כ, באותם קטעים שלא

בוצעו. במהלכים של השבועות האחרונים, שיצא לי להיות מעורב בהם במידה

קטנה, ומהי תמונת המצב, ומה הדרישה, מה התביעה שלכם מול הממשלה, גם

בתחום החקיקה היא, גם בתחום שתי השלוחות שגם מניירת שהעוברה אלי, אני

מבין שיש דיונים, כי אם אני מבין נכון, כפי שהצגתם את זה בשבועיים

האחרונים, אתם מדברים על כך שבגדול, הממשלה לא עמדה בהתחייבות שלה,

ואני מאוד מבקש שהדברים האלה יובהרו פה, על מנת שנשמע גם התייחסות, וגם

הוועדה תוכל להתייחס.

י, טובלי; בשנת 93', למעשה לא היתח שום התערבות של הממשלה

בענפי הלול השונים, לא בפטם, ולא בהטלה. וזה לא

היה רק בשנת 93י, זה התחיל כבר בשנת 90'. שלוש שנים לפני כן הממשלה

למעשה לא התערבה בענף הזה, והחקלאים קיימו באמצעות מועצת הלול את הענף

ללא מעורבות הממשלה.

אלא שבשנת 93' נוצרו שני משברים גדולים. אחד בפטם, ואחד בהטלה. בהטלה

המשבר נוצר בגלל שהעודפים בענף הגיעו לחצי מיליארד ביצים עודף. וזה נבע

משתי סיבות. הסיבה הראשונה זה שהגבולות ביננו לבין שטחי האוטונומיה

דאז, לפני האוטונומיה, לא היו סגורים, ואיפשרו כניסה של תוצרת של

מטילות לתוך תחומי מדינת ישראל. שנים קודם לכן, אנחנו מכרנו תוצרת של

ביצים לתוך השטחים בסדר גודל של 150 מיליון, וזה הפך להיות הפוך. ז"א,

יש לנו פער שעל המשק הישראלי יש כ-300 מיליון ביצים עודף, בין מה שהיה

לפני כן לבין מה שנוצר.

והחלק השני, זה חוק הגליל, שמדינת ישראל החליטה לעודד התיישבות בגליל

על ידי הגדלת המכסה. והתוספת הזאת, שהמימוש הסופי שלה יהיה רק בשנת



95', התחילה לתת את אותותיות כבר ב-93', ובענף הזה שהיה מתוכנן, נוצר

מצב שיש בו עודף של חצי מיליארד ביצים על ייצור של מילארד שבע מאוד.

כמעט שליש מתוך הייצור היה עודף.

ישנו תכנון, והאכיפה על התכנון היתה בעייתית בגלל מבנה הענף, בגלל

שהמכסות היו בידי האגודות ולא בידי הברים, והיה קשה מאוד לפקח על כל

הבר וחבר, והיה קשה לאתר את החורגים.

ביקשנו סיוע בסוף שנת 93/ והסיוע הגיע אחרי ארבע שנים. שלוש שנים

שהממשלה לא היתה מעורבת בענף. הסיוע היה בסדר גודל של 30 מיליון

שקלים, כאשר החקלאים הפחיתו את התמורה שהם מקבלים בעוד 30 מיליון

שקלים, כך ששנת 93' הסתכמה בהסדר כזה.

אז באו ואמרו לנו, מאחר שעניין התכנון הוא עניין רופף, אנחנו מציעים

לכם להגן על מכסותיכם בשיטה אחרת. והשיטה אמרה לתת הגנה לבעל מכסה על

מכסתו על ידי המחיר שמובטח לו על מכסתו. כלומר, אם המחיר בשוק ירד, וכל

אחד מהיצרנים ייצר, מי שלא מייצר במסגרת המכסה לא יהיה מוגן. ומי

שמייצר במסגרת מכסתו והמחיר יפול, הממשלה תיתן לו הגנה על מכסתו ברמה

מסויימת. אמרנו, זה עולה כסף. אמרו שאין בעיה. הם נותנים את ההגנה

הזאת.

וכך נולד ההסכם של הרפורמה, שדיבר על הגנה לחקלאי ברמה של 70% מינימום

ממחיר המטרה. רשת הבטחון שנקבעה בין המגדלים לממשלה היתה ברמה של 70%

ממחיר המטרה. כאשר ה-700/0 מגדילים. מחיר המטרה זה איזה שהוא מחיר שנקבע

במרכז החקלאי לגבי עלויות הייצור, ובמושגים השקליים של ה-70% ז"א 19.6

לביצה, כאשר השוק אמור לשלם לחקלאי 15.3, ועוד 4.3 הממשלה תיתן את זה

להשלמת מחיר לבעל המכסה על 90% ממכסתו, כדי לאפשר לו או לעודד אותו

לצמצם את הייצור, ועל מה שהוא מייצר יקבל תמורה סבירה. על מה שהוא

מייצר מעבר לזה הוא לא יהיה מוגן.

אנחנו הסכמנו על הקווים הכלליים. אלא שהיתה דרישה חד משמעית של האוצר

לשלם את זה א', ללא קשר לייצור בפועל. ב', שכל יצרן יהיה רשאי לייצר

מעבר למכסתו. ז"א, היה אפשר לומר תייצר את מכסתך, והפיקוח לא יהיה

פיקוח, אלא באמצעות הרשת. אלא פה במפורש התביעה היתה לייצר כל כמות.

אנחנו טענו ששני המרכיבים האלה הם בעייתיים. וכאשר התוכנית הוצגה, היא

הוצגה בהתחלה עם מגבלה תקציבית של 60 מיליון שקלים, אח"כ 85 מיליון

שקלים, ואנחנו כמגדלים הבהרנו, שכפי שההסכם הזה מנוסח לא נוכל להסכים

איתו, כי התקציבים האלה לא יספיקו. ובהסכם שהמגדלים חתומים עליו אין

מגבלה תקציבית, כאשר האוצר שילם לעצמו 85 מיליון שקל לתוכנית הזאת.

בגלל הקצב של הענף, הענף מגיב מאוד לאט. זה ענף שמי שמקבל להקה -של

מטילות הוא מחובר אליה 28 חודש. הפרטים של הרפורמה הזאת סוכמו רק

בפברואר 94', ולמעשה היא עבדה לפי כל הסעיפים שלה רק במרץ -94', וביולי

94' כבר האוצר גילה שהתוכנית הזאת תסתכם, אם היא תמשיך בקצב הזה, ב-125

מיליון שקלים. ז"א כ-40 מיליון שקל מעל למה שתוכנן בתקציב. אנחנו

נקראנו לבוא ולהציע שינויים בהסכם הזה. אני מוכרח לומר שההצעות הן לא

הצעות, אלא אמצעים של הפסקת הזרמת הכסף וכו', שהתוצאות שלהן היו לפני

כמה שבועות, שנאלצנו לבוא לפה ולעשות כמה פעולות.

איפה לדעתך הממשלה לא עמדה בהסכם? מה צריך

לעשות? מה התביעות שלכם?

י, טובלי; ההסכם מורכב כפי שאמרתי מרשת בטחון. ז"א תשלום

של 4.3 לחקלאי. בחלק שני, במימון התקציבי,

הוסכם שאת כל העודפים שיווצרו בגלל אותה רפורמה הממשלה תפנה במחיר של

15.1. שני הסכומים ביחד היוו את הסכום החזוי של 125 מיליון שקליים.

הממשלה למעשה הפסיקה את התשלומים עבור פינוי העודפים, ועבור השלמת

המחיר מחודש אוגוסט, כדי להביא אותנו להסכים לתנאים פחות ממה שסוכם

איתנו, ולמעשה עד היום אין לחקלאים תשלומים של אוגוסט. יכול להיות

שהאוצר העביר, יכול להיות שהמועצה העבירה למשווקים, אבל מהבדיקות שלנו,

השלמות מחיר מופחתות של ההמשך, עד היום לא עברו. בגלל שהיתה החלטה

לעצור את כל ההזרמות עד שלא נגיע לסיכום.

אנחנו סיכמנו שנהיה מוכנים להפחתה של שתי אגורות, מספטמבר מרשת הבטחון,

ז"א מ-19.6 ל-17.6, בתנאי שאנחנו יודעים איך אנחנו נכנסים לשנת 95'.

בשלב מסויים הוויכוחים ביננו לבין האוצר לבין משרד החקלאות הגיעו למבוי

סתום, ומשרד החקלאות ומשרד האוצר החליטו לסכם בינהם את הנושא בלי

השתתפות המגדלים, והסיכום והמצב העכשווי הוא כזה.

החקלאים מקבלים מספטמבר 17.6, זה הסיכום, ואני מאמין שהתשלומים יגיעו,

עם כל העיכוב הכסף יגיע בימים הקרובים. החלק השני הוא שבשנת 95'

החקלאים יקבלו תמורה כוללת של 17.6 אג'. אבל מתוך זה יהיה פינוי

העודפים על חשבון החקלאי מתוך ה-17.6. 17.6 זה 63% ממחיר המטרה, ומתוך

זה יפנו עודפים. ז"א, החקלאי יכול להישאר עם תמורה של 12-10 אג' לביצה,

שהם מתחת 40% ממחיר המטרה.

בחלק הזה יש טיעונים שאומרים שאם החקלאי יקבל תמורה יותר גבוהה הוא לא

יצמצם את הייצור שלו. כנגד זה יש לנו שתי טענות- א', במסגרת ההסכם החדש

אנחנו דרשנו שהייצור יעבור לחיות במסגרת התכנון והמכסות, וככה סיכמו.

אבל משרד החקלאות ומשרד האוצר סיכמו שהתכנון יחזור לשנתיים בלבד, וזה

נושא שלא מקובל עלינו. אנחנו טוענים שתהיה רכישת מכסות כדי להתאים את

המכסה לצריכה בסדר גודל של 250 מיליון ביצים. הנושא הזה עוד בדיונים.

יש דיונים לרכוש את המכסות של 250 מיליון ביצה, כדי להתאים את הייצור

לצריכה. ב', תיקון 34 (ד) של ח"כ ש. אביטל, לפיצוי מגדלים שיחזירו את

מכסותיהם לממשלה בעקבות ההפרטה. את זה לא הזכרתי קודם. היום הכנסת

החליטה על שינוי בחוק מועצת הלול, שקובע שהמכסות לא יהיו יותר מכסות

אגודה, אלא מכסות של חברים. ז"א מכסות פרטניות, ועל כל חבר יהיה אפשר

לפקח אם הוא מייצר במסגרת התכנון או לא. כך שהבעיה שלנו זה איך אנחנו

גומרים את השנה, ואני הסברתי את הבעייתיות, ואיך אנחנו מתחילים את שנת

95'. אני לא מאמין שהחלקאים שמייצרים את הביצים במסגרת יוכלו ולעמוד,

ולו לרגע, במחיר של 40% ממחיר המטרה. זה מצב בלתי נסבל, ולדעתי אנחנו

הולכים להתרסקות, להתנגשות. אנחנו עוד לא שמענו תשובות. כל התשובות הן

עד כה, "נחכה, ונראה". זה לגבי הביצים.

לגבי הפטם. ניתנה רפורמה דומה ברשת בטחון של 900/0. שם נאמר במפורש

שחקלאים שלא יוכלו לעמוד בהסדר הזה, כמו בביצים, יקבלו פיצוי אס הם

יחזירו את מכסתם. היום יש לנו מצב שחקלאים לא מייצרים, כי הם חוששים

לייצר, כי רשת הבטחון לא מספיקה להם, והם מחוץ למעגל הייצור. כאשר בגלל

הרפורמה חלק אחר של היצרנים מבצעים את הייצור שלהם. אגב, גם שם אין



פיקוח מי מייצר, כמה, והאם מותר לו לייצר את מה שהוא מייצר, וזה נושא

אהד.

א. יחזקאל; יש תחושה שיש פגם בייצור. נניח את מחיר הביצה,

אני רוצה לדעת מה קורה עם היצרנים, מי מייצר,

וכמה. ואיך עושים עליו סנקציה. אני מדבר כצרכן ביצים. ז"א, אם אני מבין

שבעיית הייצור כרגע היא גם קשורה בבעיה של הביצה, אז למה לא אוכפים?

ועל מה צריך לאכוף!

כפוליטיקאי, אני בעד משק משפחתי. ואני רואה שבמאבק בין חלשים לחזקים,

המשק החלש הזה לא יצא מיותם.

אלו שתי נקודות תורפה שהייתי רוצה להעלות למי שלא הבין את הסוגייה. לכן

טוב שהמשא ומתן הזה מתקיים עם האוצר. הממשלה אוהדת, אך מפספסת. צריך

להסביר את הסוגייה בדיוק מה רוצים. אני אעמוד לרשות ח"כ ש. אביטל, אבל

בציבור שלא תתפרשו כחמסנים. לא הבנתי איפה הפספוס.

ש. לשם; לגבי ענף ההטלה אני גם ממשיך טוב: את הענף הזה

במשק, הוא מאוד יעיל. גם בתנאים האלה בלתי

אפשרי להתפרנס ממנו בשום פנים ואופן. אם נמשיך לשחק את המשחק הזה ברור

שזה מיועד לכשלון. אפשר לאכוף את העניין. מי לא רוצה לאכוף? משרד האוצר

בראש ובראשונה. אינני יודע מה רוצה מועצת הלול בעניין הזה. ואני חושב

שאם רוצים לומר את האמת בגוף ציבורי צריך לומר אותה גם אם היא איננה

פופולרית, זו האמת.

משרד האוצר חיבר את הדברים, אני יכול לומר את זה בוודאות, כי בתוכנית

תלת שנתית, שמוצגת בתקציב המדינה הבאה, יש בהתחלה איזה שהוא תיאום מה

שקרה בענף הלול. כתוב במפורש שהעניין של הרפורמה בלול בהטלה נכשל בעצם.

ואני חושב שאם באמת רוצים לפתור את זה, וגם לחסוך כסף לממשלה אוהדת

לאוצר המדינה, זו הדרך לעשות את זה. אחרת, זה יהיה מלא דיונים, ונזקים

בלתי הפיכים לחקלאים, לאיזורים, לכל מה שקיים. אז אין שום ספק שמי

שיושב פה בראש העניין לאורך כל הדרך, גם חשב בדרך דומה. אני חושב

שארגוני המגדלים, ומהבחינה הזו גם המרכז החקלאי שנתן גיבוי לעניין, עשה

את העניין. אני חושב שהיום צריך להוציא את המסקנות, ולחזור אחורה

בעניין הזה. זה יחסוך כסף לאוצר המדינה, וזה יהיה הרבה יותר טוב.

אפשר להביא את העגבניה, למשל, עם מה שקורה היום בשוק עם המחירים שלה,

מדוע הגענו לזה. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. לא רוצה לערבב יותר מידי

דברים.

היו"ר ש. אביטל; על . מנת לקדם את הדיון ולהכניס בו איזה פוריות

מסויימת, אני מציע שנפתלי, מנכ"ל המועצה,

יתייחס כגוף מבצע לתמונת המצב כפי שהיא, ומה בפועל נעשה בכל אותם

סיכומים. אחר כך אני באמת רוצח לשמוע את רון.

נ. בן-סירא; כשחוקק חוק הגליל הוא התיישב על היקף מכסה שכבר

אז היא היתה גדולה לצריכה. בינתיים היתה

אינתיפאדה, ובמקום משווקי ביצים מעבר לקו הירוק, הפכנו למקבלי ביצים אם

כי במסלול לא ישיר, אלא במסלול שחור.



הרפורמה הזאת לא באה לפתור את הבעיה הזאת. כי היו בה שני סעיפים

שמלכתחילה היו פרובלמטיים מעצם קיום הרפורמה. אי, סעיף מסי 1 ברפורמה

אומר, שכל מגדל יכול לגדל כמה שהוא רוצה. אם הוא יכול לגדל כמה שהוא

רוצה, כל נושא הסנקציה התבטל אוטומטית. זה לא היה סעיף שלישי או רביעי,

זה היה הסעיף הראשון.

זה מל? שהוא אמר מכסה פלוס כמות.

נ. בן-סירא; זה נכון שהאוצר שילם את התוספת שלו רק בגין

המכסה, אבל סנקציה לא היתה פה. סנקציה יכולה

להיות רק אם יש לך גם שוט וגזר, אם אין לך שוט וגזר אתה יכול להפוך

לידיעת המשטרה. זה דבר אחד.

דבר שני, כתוב, אם כי בצורה לא הכי מוצלחת, שיתקיים דיון בנושא של

המעי'מ. הביצה היא בעייתית בנושא של המע"מ, בדיוק כמו העגבניה, השזיף

והתפוח. ברגע הטלתה היא באריזתה הטבעית, לא צריך פה תעשייה, לא צריך פה

שום דבר, וזה מפתה. ביחוד כשאתה יוצר היצע ופיקוח על המחירים, אתה

מגביל את האדם ברווחיות שלו, זה מפתה אותו להרויח 5-4 אג'. זה המון.

קודם כל צריך לדעת שמלכתחילה הגענו למצב בעייתי שצריך היה לחזות

שהתקציב לא יעמוד בו. וענף הלול, כתוצאה מ-70% ממחיר, האנשים ימכרו,

70% כאשר הלול כבר מלא בעופות, לא כ"כ מהר חופרים. זה תהליך שלוקח

שנתיים לפחות, גם יותר. זה בקטע של איפה רמת הכשלון. היה צריך לדעת

מכתחילה, שאם אנחנו לא עובדים בשיטה של סנקציה ותמורה אל מול המכסה, אז

מחפשים דרכים לגדל, בענף הזה במיוחד. הוא לא קשור לתעשייה, הוא לא קשור

לרשות שיווק, הוא לא מחוייב להיות מעצם טבעו של הענף.

ואז היה ברור שבשלב מסויים במהלך השנה התקציב לא הספיק. ואני לא מדבר

פה על מגבלה תקציבית או לא. 130-120 מיליון שקל על ענף שמייצר 300

מיליון שקל, כולם סביב השולחן יגידו שזה סכום פרובלמטי. אני לא רוצה

להגיד מילה אחרת. והיה מחוייב איזה שהוא מהלך שיעצור רגע אחד את התהליך

ונמצא איזה שהיא דרך אחרת.

הנקודה הבעייתית, לפני שאני אתייחס ל-34(ד), מה שאמר מר טובלי, זה מה

הולך לקרות בינואר 95'? לא בטוח שינואר הוא התאריך, אז אנחנו נמצא את

עצמנו מקבלים 12-10 אג' לביצה, דבר שא"א להתקרב אליו בצורה הגיונית.

הדבר הנוסף, זה יישום של סעיף 34(ד), שהוא משום מה מתעכב אפילו ברגע

זה, למתת שיש איזה שהיא הסכמה, הוא לא ממומש, וזה אומר קליטת אותן

מכסות עודפות. זה נכון שקודם כל צריך לטפל בהטלה, ואח"כ בפטם. כי בפטם

זה בעיה של מגדלים שיכול להיות שהם רוצים לצאת מהענף בגלל הפרובלמטיקה,

אבל אין בעיה של עודף מכסה וייצור. בהטלה, יש פה עודף מכסה על יצוא,

והסעיף הזה זה אחת הדרכים שאפשר לקלוט מכסות עודפות מהשוק. 197,000 טון

פטם, זה תואם פחות או יותר את הצריכה. אפילו פחות. מילארד שמונה מאוד

מיליון ביצים, זה לפחות 300 מיליון ביצים יותר מהצריכה. ואז אנחנו

מחוייבים למצוא איזה שהוא מהלך של קליטת היקפים, ולהביא קודם כל את

התאמת המכסה אל הצריכה, כדי שנוכל לטפל בזה אחר כך.

היו"ר ש. אביטל; מה שאני מבקש זה לנסות שלוש ארבע כותרות, כי

חשוב לי לשמוע את נציגי משרד החקלאות, ונציג

משרד האוצר.



נ. מנדל; אני רוצה לקבוע שתי עובדות: אי. שהממשלה לא

מקיימת את הסכם הרפורמה שנחתם איתה. בי,

שהממשלה לא מקיימת את החוק בסעיף 34(ד), קרי רכישת המכסות.

לפני שנה וחצי, ביולי 93', הורה ראש הממשלה לשר האוצר לפנות 300 מיליון

ביצים, וניתנה הוראה לקנות את הביצים. יש ניירת בנושא הזה. עד לרגע זה

לא נקנתה על ידי הממשלה אפילו ביצה אחת. ואנחנו נמצאים בפתח של שנת

95', עם מכסה של מילארד שמונה מאוד שלושים מיליון ביצים, ובצריכה שהיא

בסדר גודל בסביבות מילארד וחצי. אלה שתי עובדות שא"א להתכחש להן.

דבר נוסף. בספטמבר, לאחר תשעה חודשים של עינויים למגדלים, כאשר לא

העבירו תשלומים בזמן, כאשר סחבו תשלומים, כאשר כל התשלומים שהיו מגיעים

למגדלים לא הגיעו כפי שנחתמו בהסכם הרפורמה, התיישבנו יחד עם האוצר

ומשרד החקלאות סביב שולחן אחד, וניסינו למצוא מוצא לעודפים הקיימים.

כאשר ההסכמה היתה מצד המגדלים לעזור לממשלה בפינוי העודפים, והיתה

הסכמה להוריד שתי אגורות, במחיר פינוי הבתים, והוציאו צו במחיר שהוא

פחות ממחיר עלות הביצה, ולזה המגדלים לא יכלו להסכים. אני לא הסכמתי

לזה.

היו"ר ש. אניטל; מהנהגת ההסתדרות גוף יציג לא הסכים לכלום?

ב, מנדל; לא הסכים לצד שיהיה מחירו מתחת למחיר עלות

הביצה. אני אראה לך מכתב שהוצאתי למחרת, שאני

התנגדתי. והכל בחוברת שאנחנו הוצאנו.

אני רוצה לציין ששר החקלאות הוציא מכתב התחייבות בהמהלך השנה, שהממשלה

תעמוד מאחורי כל עקרונות הרפורמה. בספטמ:ר שינו את היקף העקרונות. יועץ

ראש הממשלה, לאחר שהודענו ביוני 94' שהממשלה לא עומדת בהתחייבויות שלה,

כתב לנו מכתב, שבעצם יש כמה דברים קטנים וכל היתר מסוכם, ועד היום

אנחנו רצים אחרי הניירות האלה, ואחרי הכספים האלה ואחרי כל הדברים

האלה, ושום דבר לא מקובל עלינו.

מחיר עלות הביצה, היום למגדל, היא 2.14, מחיר תערובת פלוס מחיר העוף.

ואנחנו המגדלים צריכים לקבל לפי הצעות האוצר, בינואר 95י, משהו סביב

12.10 אג', וזה בלתי נסבל, כאשר מחיר המטרה הוא 28 אג'. המחיר מחושב על

ידי מרכז החקלאים, וזה התחשיב המקובל על ידי כל הגורמים, כולל משרד

האוצר.

בשנת 95י מכניסה אותנו הממשלה למן שק כזה, שאנחנו, המגדלים, גם נקבל

מחיר נמוך, וגם נצטרך לפנות את העודפים, גם את העודפים שלנו, וגם את

העודפים של עזה. מפני שלפי הסכמי האוטונומיה, רשאית הממשלה להכניס

לתחומי מדינת ישראל כ-40 מיליון ביצים, ומי שישא בהוצאות של הנזקים

האלה, יהיו המגדלים.

זה כבר דיון שלישי בכנסת. לפני הדיונים הקודמים יצאו איזה שהן החלטות,

איזה שהן הצהרות, הציעו לנו לשבת עם נציגי הממשלה. תשבו, תסכמו, תבואו

בחזרה. עד לרגע זה, להיפך, נציגי הממשלה דוחים את נציגי המגדלים.

דבר נוסף, אני חושב שזה בלתי נסבל, שעל ענף כזה יוציאו 130 מיליון שקל

בשנה. מישהו צריך לחקור את זה. אני יושב פה בכנסת, אני לא יודע איך זה



נציגי הממשלה חתמו על הסכם, שגס יתנו לגדל כמה שרוצים, וגם הממשלה תפנה

כמה שהיא רוצה, וגם תשפוך כסף, ובסופו של דבר אנחנו המגדלים לא מקבלים

שום דבר. משהו דפוק במערכת הזאת. אני דורש שמישהו יחקור את זה. אם צריך

ועדת חקירה, אני דורש ועדת חקירה.

ז. חג'בי; אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן. אבל

חייבים למען האיזון, ולמען הדיוק, להתייחס לכמה

נקודות. נקודת המוצא לרפורמה היתה אותה עודפים של 480 מיליון ביצים. זה

נכון, וכולנו יודעים, שבעיית הבעיות נבעה מחוק הגליל, ואותן פשרות

שעשינו בין מגדלי הגליל, לבין מגדלי האיזורים האחרים, שהביאו למצב בלתי

נסבל של מכסה משוחררת מעל ומעבר לצריכה. אלה עובדות שאי'א להתעלם מהן.

בעיקר כדי לא לחזור על שגיאות שנעשו. ואני רוצה גם שרון יהיה כאן,

והמסקנה המתבקשת לא לחזור על טעויות שעשינו בעבר.

אני גם מציע לעצמנו לא לדון בפטם ובהטלה בנשימה אחת. שתי השלוחות אומנם

שייכות לאותה מועצה, אבל אלה שתי שלוחות שמתנהגות אחרת לגמרי זו מזו.

מהירות התגובה היא לא זהה. בעיות הטיפול אינן זהות. מה שטוב להטלה, לא

תמיד טוב לפטם. גם היצרנים הם לא זהים. אם בפטם רמת ההתפלגות היא פחות

או יותר חצי חצי, בין המשק המשפחתי למשק השיתופי, ולצערי יש גמישות

יותר לכיוון הגדלת הייצור במשק השיתופי, כי חלק מהמשק המשפחתי מעתיק את

הייצור והסכמה למשק השיתופי, הוא פשוט נותן את מכסות היצור לגורמים

שיתופיים שייצאו הלכה למעשה את המכסה שלו. פעולה שכולנו ביחד לא מנענו

אותה. אפשר למנוע פעולות כאלה גם על ידי הסברה, וגם על ידי עידוד

וחיזוק הגורמים האלה שנמצאים במערכת. לעומת שלוחת ההטלה, ששם 95%

מהמגדלים נמצאים במשק המשפחתי, ומעט במשק השיתופי.

העמדה ברורה מבחינת הרפורמה. הרפורמה ושלוחת ההטלה נכשלה. היא נכשלה

בגלל שטעינו כולנו בגדול, ולא טיפלנו בבעיה המרכזית. אני רוצה לתת לכם

דוגמה. אני טנקיסט, ומי שלמד איך מכבים שריפות בטנק יודע, שכאשר יש

שריפה של דלק האסון הגדול ביותר זה לשפוך מים. וכאן אנחנו בתחילת

הרפורמה היינו בשריפה.

כאשר היתה שריפה גדולה של 430 מיליון ביצים, הטעות הגדולה של כולנו,

שאנחנו זרקנו לתוך המדורה הזאת עוד ביצים נוספות, ופה לא צריך רק

להתייחס לעניין של האינטרס הייצוגי שאתה צריך להגיד כך ולהגיד אחרת, גם

שר החקלאות מודע לזה שבקטע הזה אכן היתה שגיאה. ואנחנו ברפורמה, במקום

לתקוף את הבעיה המרכזית של עודפים, דווקא שחררנו את הרסן. ופה צריך לתת

את הדעת.

ולכן, גם בעקרונות המסוכמים היום בין האוצר לחקלאות, יש שינוי משמעותי.

א', מדובר על תכנון מה בשנתיים הקרובות. ואני אומר לעצמינו אם נכנס

כולנו באחריות, ליישם הלכה למעשה, בשנתיים "הקרובות יש אפילו החלטה של

מליאת מועצת הלול, מוסכמת על שר החקלאות, מוסכמת על שר האוצר, שלשנתיים

הקרובות אנחנו נכנסים לתכנון בשלוחת ההטלה. גם מבחינת לוח הזמנים לקראת

ההסכמים, אנחנו חייבים להערך באיזה שהיא צורה לקראת הבאות.

אבל מה אומר התכנון, ומהם עקרונות התכנון שאנחנו, מדברים עליהם היום?

האכיפה הכי טובה שבעולם, והתכנון הכי טוב שבעולם, אם נשאר על רמה של

830 כשהצריכה היא מיליארד וחצי, זה לא שווה כלום. אז מראש אנחנו

מייצרים 350-300 מיליון ביצים יותר. לכן, הפעולה הכי חשובה שצריך לעשות



היום היא להוציא מיד מהמכסות את אותם 250 מיליון ביצים. אז אני יכול

להגיד בוודאות ששר החקלאות חתם לפני שבוע על תקנות כאלה שמתואמות

ומוסכמות עם האוצר, שאכן יגיעו לידי ביטוי הלכה למעשה, ניצול 445

מיליון שקל, להוצאת 250 מיליון ביצים.

אני יודע היום שהנייר הועבר לאוצר לחתימת שר החקלאות, ואני משאיר לרון

להתייחס לעניין הזה.

על הרעיון בכללותו אנחנו דרשנו. לא היה שום

דיון איתנו. לא ראינו, לא שמענו, לא יודעים מה

כתוב שם.

ז. חג'בי; אני בטוח במסמך הזה שנכתב על ידי שר החקלאות,

והוא מוסכם על אנשי האוצר. לפי הידיעות שקיבלתי

אין שום בעיה, והוא ישמח לאפשר לנו להיכנס מיד לביצוע המהלך, שיוגש

בזמן לוועדת הכספים. ובוועדת הכספים נראה את הרכישה של 250 מיליון

ביצים כמטרה חשובה ומהירה.

אני רוצה לבקש בהזדמנות הזו שגם חברי הכנסת יפעילו את המאמץ הגדול לקבל

את המענק. כי מועצת הלול ערוכה לקבל את ההחלטה של ועדת הכספים ולצאת

מיד לביצוע שני דברים, לביצוע הפנייה למגדלים, ועתה נתבשר שבא המגדל אל

כל חקלאי וחקלאי שרוצה לצאת, קבל תשלום אחד תמורת המכסה שלך, ולוודא

שאכן אנחנו מדברים לא על מחיקת מכסות פקטיביות, ולא על מכסות בעלמא,

אלא על מכסות אמיתיות שאנחנו מצמצמים את המכסות המנוצלות, המיוצרות

ברמה של 250 מיליון.

יש לנו שתי אפשרויות, אני יכול למתוח ביקורת, ולשאול שאלות אגפיות הרבה

יותר מאשר אחרים. צריך מאמץ, צריך אומץ, צריך גם אחריות.

אנחנו נכנסנו כולנו לברוך הזה. נוכל לצאת מהברוך רק כאשר יהיה שיתוף

פעולה בין כולנו. ואם מישהו חושב שהוא החכם הגדול, ואחרים הם הטפשים.

הוא האחראי, והאחרים לא אחראים, יש לו טעות. בואו נהיה כולנו אחראים,

כל אחד בחלקו הוא.

רק הוצאת 250 מיליון ביצים זה לא נותן לנו את הפתרון האמיתי. מועצת

הלול לא יודעת כמה להביא למגדל.

על פי הודעה די מעורפלת לחקלאים, קיבלה המועצה פנייה של 110 מיליון

ביצים להשבתה. אני משוכנע, וחברים משוכנעים, שאם אנחנו נצא הפעם

בהודעות ברורות, מסודרות, עם כלים מתאימים, עם מעקב מסודר, אני לא חושב

שאנחנו נקבל פנייה של 250 מיליון ביצים. אני חושב שנקבל סדר גודל

שמתקרב ל-200 מיליון ביצים. ו-200 מיליון ביצים זה אומר שעדיין ישאר

לנו בממוצע פער בין מכסה לבין צמיחה, בסדר גודל של 150-100 מיליון, גם

על זה כולנו צריכים לתת את הדעת.

אני חושב, טובלי, במאמץ ובאומץ, גם אם יהיה צורך לבצע קיצוץ מכסות.

י. טובלי; נבצע קודם את מה שהוחלט לבצע. אחי'כ נעבור שלב

אחר.

אני דיברתי על מחירות התגובה. והיות ומהירות

התגובה בשלוחה היא איטית, אנחנו צריכים לחשתדל

ולחסוך מהלכים כדי לעשות מספר מהלכים למכביר.

מדברים פה על 130 מיליון שקל שנתנו לחקלאים.

תסלחו לי, זה ממש מגוחך אפילו לשמוע את זה.

ה-130 מיליון שקל לא ניתנו לחקלאים. הצד החקלאי נתתם 130 מיליון שקל,

ושמתם אותם במיטת סדום. 130 שקל נתנו לעקרת הבית, הורידו בזה את המדד.

נתנו לאלה שיושבים בעזה, על מנת שיביאו ביצים מעזה לפה, ויממנו את

הביצים של עזה בכסף הזה שלנו. 130 זה לא לחקלאות. אנחנו בחקלאות

מסכימים שיתנו לנו 30 מיליון שקל, יוציאו את ה-300 מיליון ונסתדר לבד.

בלי להכתיב.

אדוני היו"ר, לא יכול להיות צו פיקוח מחירים, ו-17 אגורות. ז"א הוא שם

אותנו במיטת סדום, ואומר, אתה תקבל 17 אגורות, ויש לך צו פיקוח מחירים.

איזה צורה זאת? איזו התנהגות זאת?

דבר שני, יש הסכמים חתומים. אני לא מסוגל להבין מסמך חתום על ידי משרד

החקלאות, עלי ידי משרד האוצר, מגדלים, מועצת הלול, וצוחקים, עושים

צחוק. זו בושה וכלימה. אני הייתי רוצה לראות אזרח פשוט מן השורה, שיגיד

יש לי מסמך חתום ואני לא רוצה לכבד אותו. יש הנחיה של ראש הממשלה, יש

חוק בכנסת לפצות מגדלים. עושים מזה צחוק. מה שחג'בי אומר זה בתיאוריה,

זה יפה, באקדמיה מאוד יפה לנאום את זה. מעשית, תכליתית, חלפה שנה לא

נעשה דבר בקטע הזה.

לשם אינדיצקיה אני רוצה להגיד משהו מאוד מגוחך. לפעמים קורה שצריך לצלם

נייר, אני הולך לחנות ומבקש לצלם מסמך. חנויות הגונות מבקשות ממני 30

אגורות על צילום דף. חנויות פחות הגונות מבקשות חצי שקל על צילום דף.

חברים, לצלם דף זה עולה כמו שתי ביצים. מישהו קולט את זהי מציעים 70%

מחיר מטרה. מה זה 700/0 מחיר מטרה? כאשר אתה מדבר על 70% מחיר מטרה, רון,

אתה אומר בפשטות, שחקלאי לא יקבל עבור שכר העבודה. שהחקלאי לא יקבל

עבור השקעות, מה הפשע? למה? מה הירידה הזאת לחקלאות? למה אני לא אקבל

שכר עבודה? אני צריך לשלם מס תערובת, ומים, וכל זה. למה? לעזאזל!! תן

לי מכונת צילום ב-000,4 שקל, אני אביא פי עשרה.

יש חוקים, ויש כללים והכנסת חוקקה, ומהכל אפשר לברוח. אבל את החקלאי

אפשר לרמוס עד למטה. להגיד לו תקבל צו פיקוח מחירים של 17 אגורות. בכלל

לא תוכל לקבל יותר. ב-95י תקבל גם צו פיקוח, וגם הפינוי על חשבונך.

תסלחו לי זה סדום. אני ממש מרגיש כמו בסדום. לא יכול להיות דבר כזה.

ד. קוכמן; לגופו של עניין, הסכם הרפורמה היה הסכם בזבזני.

הסכם שהאוצר כפה אותו על החקלאים. כפה אותו

בתשלום בזבזני, בגידול בזבזני, שהוא ידע מראש לקראת מה הוא הולך והוא

התעקש על כך.

אני לא רוצה להיכנס לעניין למה הוא בזבזני, כי כל אחד יודע את זה, גם

באוצר יודעים את זה, וגם החקלאים ודאי וודאי שיודעים את זה, וכל יתר

הגופים שמיוצגים כאן.



בתוך ההסכם הזה, שום דבר לא בוצע חוץ מאשר העובדה שהחקלאים נתנו את

ראשם. בשורה התחתונה יש כאן מאות חקלאים לפחות שהסתבכו בחובות,

ומסובכים בחובות, ואולי יצטרכו להקים איזה שהוא חוק ע"ש ח"כ נוסף כדי

לפתור את הבעיה של אותם החקלאים האלה, ואותם פקידים שחתמו על המסמך

הזה, ושגרמו לתסבוכות של החקלאים, ושגרמו לבזבוז הזה של הכסף, של

מיליוני השקלים, הם בטח יזכו להערכה, וגם יוקפצו קדימה, באיזה שהוא

מקום.

בהסכם המסגרת 94' של הרפורמה נקבע שהחקלאי מקבל לא פחות מ-70%. דובר גם

שהוא הגיע ל-90%. אני לא מדבר על כך שהחקלאי גם לא קיבל 70% מהמחיר.

והשלמת המחיר של האוצר תמיד ניתנה מעל לחודשיים אחרי הזמן שהחקלאי היה

צריך לקבל אותם. איזה פקיד כאן מקבל את המשכורת שלו חודשיים אחרי

הזמן?

היו"ר ש. אביטל; אתה נציג של תנועה מכובדת. יש הסכמים שנחתמו

וכולם חתומים עליהם, והיתה פה הערה של רון. אם

היה הכל מתבצע, היה הסכם ככתבו וכלשונו, באיזה מצב היינו עומדים היום

להערכתך?

ד. קוכמן; היינו עומדים במצב שההסכם היה נגמר בסוף 94'.

שהממשלה היתה משלמת הרבה כסף, ומישהו היה צריך

להסביר למה היא שילמה כי'כ הרבה כסף, ושחתמה על הסכם שמראש ידעו, בסוף

93', שיש כבר עודפים, ולמרות זאת היא התעקשה שיהיה גידול מעבר למכסה.

היא היתה צריכה להסביר את זה. אנחנו התרענו על כך שאנחנו חושבים שזה

בזבזני.

היו"ר ש. אביטל; אתה טוען שהיא צריכה להסביר עכשיו הסבר קטן,

במקום הסבר גדול.

ד. קוכמן; אבל במקום שהיא תחכה עד סוף השנה, מה שלא קרה

מעולם, ששני המנכ"לים של משרדי ממשלה מכובדים

חתמו על הסכם, וחזרו בהם מההסכם באוגוסט. הפסיקו לשלם לחקלאים. עשו

סנקציות. המשווקים לא פינו עודפים שהם היו מעבר לכל כמות שהיתה בעבר,

כי הם הסכימו שהם יגדלו כל כמות שהיא.

ח"כ א. יחזקאל צודק בעצם. מי שלא מתמצא בענף הזה חושב שבעצם החקלאים

מייצרים הרבה מאוד ביצים, גורמים לבלגן בשוק, מקבלים המון כסף, והכסף

הזה הולך לכיסו של מישהו. החקלאים לא קיבלו כסף. הסתבכו בחובות. הגידול

היה בזבזני למדי, ובסופו של דבר התחושה היא שהחקלאים הם אלה שלא בסדר.

אבל אתה יודע לפחות, כמי שמלווה את הענף הזה, שזח לא המצב. וצריך

להפסיק את כל המשחקים האלה. חג'בי, לפני שלושה חודשים היית במקום אחר,

בצד אחר, לפני חצי שנה. אנחנו לא רוצים שהענף הזה יכנס לאיזה שהוא סדר.

לפני שנה לא ביקשנו שיקנו את המכסות האלה. רה"מ הבטיח שיקנו את המכסות

המיותרות. מישהו עשה משהו כדי לרכוש את המכסות האלה? כמה פעמים ביקשו

ממועצת הלול שתפעיל את הפעולה לקניית המכסות, ואנחנו אשמים שלא רכשו את

המכסות? שהמכסות הן בעצם לא מכסות שאנחנו ביקשנו שיהיו? אלה מכסות

שנוצרו בבניין הזה. אנחנו עושים את עצמנו מטומטמים, ברצינות. יש חוק של

ח"כ ש. אביטל. איפה החוק הזה מתבצע? אתה הצהרת 80% מהמגדלים של מטה

יהודה. מה קרה עם זה? אנחנו יודעים את זה, השאלה מה נעשה עם אותם

חקלאים שייצאו. באמת יפתרו להם את הבעיה, ויפצו אותם?



ש. זוהרי; אנחנו בסך הכל ניצלנו 40%-45% של התקציב של

השנה של 94'. זה לא אומר שמה שמדברים כאן על

ההטלה, אולי יהיה גורלו של ענף הפטם ב-95'.

אנחנו עם נציגי האוצר עמדנו מול עקשנות בלתי מובנית כאשר אנחנו

החקלאים, או אלה שפחות או יותר חיים את הענף. למשל בהשלמה של חוסר מאי

הגשנו תוכנית לדצמבר שהיא תהיה גמישה והממשלה תקלוט עופות לא ב-75%- של

מחיר מטרה ואח''כ ב-70%, אלא הרבה יותר גבוה, כ'- השוק יכול לתת את

התמורה הגבוהה ליצרן. כמובן, שהאוצר ברגע שהיה לו כסף, כמו כל מנגנון

מהסוג הזה בעולם, המנגנון הישראלי לא שונה מהמנגנון העולמי, אמר לא, זה

מה שקבענו. אז האוצר שילם קרוב ל'9 מיליון שקל, כאשר היתה באפשרותו

לשלם רק 4 או 5.

קריאה; פינוי עודפים בפטם? זה לא נכון.

ש. זוהרי; לא שילמת שום דבר הון חוזר, וכלום. כאילו יכולת

להשאיר כפי שביקשנו, ב-85 הייתי קולט אולי פחות

חומר ממה שקלטת, והיינו מבקשים הרבה יותר כסף מהעדפות, ואתה במקום לתת

9 מיליון שקל, הילת נותן רק 4. כל מה שעשית בסופו של דבר מכרת את המעט

מלאי שהיה לך יותר יקר אז לא הפסדת. אז איך השוק מתנהג, אני יכול עדיין

לתת לך שיעורים.

הדבר השני, אנחנו לא יודעים בדיוק איזה תשובה אפשר לתת היום לאדם שיש

לו 20 או 30 או 50 טון והוא רוצה למכור את המכסה. במשך השנה המסמך

היחידי שיש בידינו, זה המסמך של שר החקלאות בחודש מרץ שמתחיל במילים

האלה, "הגיעה העת למעשים. אתם צריכים לדאוג בשוק אצלכם, לנסות לקלוט או

למכור מכסות בהתערבותכם, ואחר כך תביאו לי את התוצאות". אז אני מודיע

כאן רשמית, שאין מכתב של אחד, ולא מכתב של השני. כי לא רוצים לקנות,

ולא רוצים למכור, כי לא יודעים במה, לא יודעים כמה.

מצד שני יש התופעה שאתה מגדיר אותה התופעה עם הכיפה, שהיא תופעה שהיום

מתחילה עם המשק המשפחתי, והיא בשנת 95' תתחיל לממש את השיתופי. היום יש

תוכניות של כמה חברות להקים בסדר גדול של בין 200 ל-300 דונם של לולים.

וזה לא בשמים. זה הולך ומתגשם טיפין טיפין.

אני רוצה שאנחנו נבין בכלל איך השלבים פועלים כאן, ואני קצת מתנסה

בשיטה. ואני יודע פחות או יותר מתי תבוא המכה, כאשר אותם הגורמים יגידו

מחיר לעוף הוא כך וכך, מי שרוצה יתן לי, מי שלא רוצה שלא יכניס את זה

לשוק, כי בינתיים לאותם הגורמים תהיה הרזרבה על מנת לשקול את הכמויות,

או למכור את הכמויות שהם מתחייבים עם רשתות השיווק. והתהליך הזה הוא

תהליך מוכר באירופה, ועל מנת לסבר את האוזן, בצרפת שמגדלת היום מיליון

ארבע מאות אלף טון, יש בסך הכל 30 חברות. מזה שלוש חברות מייצאות

450,000 טון. זה התהליך. אבל יש דבר אחד שבצרפת קיים עד היום, זה

הפיצוי לחקלאי שעוזב את הענף ונכנס לתא מן הקואופרטיבי, וכך לא מדברים

בכלל על פיצוי.

אדם שנמצא ארבעים שכה בנגב, או בהר, והכניסה הכלכלית החברתית של מדינת

ישראל. אני מדבר על יחסים קורקטיים בין שלטון לפרט. לא יכול להיות

שביחסים קורקטיים של שלטון לפרט, השלטון, שיש לו היכולת לביצוע, אומר

בינתיים תחכה. וזה הסיפור של הפריץ, מעשרה שיהיו חיום על שולחן הבקשות,



בעוד שנה יהיו רק שבעה, ובעוד שנתיים יהיו רק חמישה. זה רווח נקי. זאת

לא השיטה.

י. אסף; יש הסכם מסחרי פחות טוב או יותר טוב שאמור

לשמור בצורה זו או אחרת על הענף. יש את העניין

של מודל לפיצוי. ידוע לכולנו שהרפורמה מתבצעת. זה בעצם מעבר לחקלאות

לבעלי הון כאלה ואחרים. יכול להיות שחלקם בידי החקלאים, יכול להיות

שלא. יכול להיות שזה לא הגיע.

אבל אני חושב, שמה שאתה התחלת פה לפני שנה ולא עשית לו המשך, זה חמור

מאוד. לא חמור מצידך. אבל העניין הזה של אנשים שיוצאים מהענף הוא לא

פחות חשוב מכמה מקבל חקלאי שמייצר היום ורוצה שיחליף אותו. וזה מרכיב

שצריך לקמט אותו בסכום אולי אפילו יותר, מאלה שמגדלים בפועל, כי בסך

הכל כולנו יודעים שמי שמשלם את המחיר זה מי שיוצא. ובכל מפעל מי שיוצא

מקבל, אני לא מדבר על כמה.

אותה מדיניות שהיתה, ואני לא נכנס לעניין אם היא טובה או רעה, היא

מדיניות של נכון לעכשיו, היא ניצחה את החקלאי. הסקטור החקלאי במצב קשה

בעניין הזה, ואני לא כ"כ דואג לחקלאי שהוא מייצר, שהוא במצב קשה, כי

יכול להיות שהוא ישרד. אבל מי שמפסיק לייצר, ואתה נקבת את המספרים, אין

לו את יכולת התקומה, כי ברובו גם אין לו האפשרות לפרנסה אלטרנטיבית, גם

לא במחיר הקרקעות.

תרשה לי להניח, ואני אומר את זה במילים מאוד זהירות, שאינני בטוח שלא

זאת היתה המדיניות המכוונת, ולא של זה שהחליט לתת את הכסף, כי זה

שהחליף את הכסף יכול להיות שראה את זה בפרמטרים אחרים. אבל התרגום

בפועל, ואנחנו רואים את זה בחתך בכל הענפים, ולהסתכל לאנשים האלה

בעיניים, או בקריאה בעוד שנתיים, תהיה לכולנו בעיה, ואני אומר מדוע.

כמי שנמצא בתחום, וגם אתה, ח"כ ש. אביטל נמצא, ואתה יודע מה הבעיה.

הבעיה היא מודל הפיצוי. אם היינו מתערבים פחות בעניין של הייצור,

ומתערבים יותר בעניין של הפיצוי, היינו עושים צדק יחסי נכון יותר, ואני

חושב שהאכיפה של אותו תיקון שאתה העברת, היא צורך וחובה יותר ממה שזה

מודגש פה, ומשום מה העניין הזה נדחה לקרן זווית בכל משא ומתן. הוא ישנו

גם במודל הירקות. גם במודל הירקות העניין של הפורשים מהענף לא סגור.

ותהיה אותה חגיגה בסופו של דבר.

במילים אחרות, על ידי "המריחה" של השנה הזאת, אנחנו נותנים את הסכמתינו

וכולנו אחראים, לפחות כל היושבים פה, לזה שמאות או אלפי חקלאים עוזבים

את הענף ללא פיצוי, אני כבר לא מדבר על פיצוי מינימלי.

צריכים לדעת שכל הכספים האלה, לפחות בסקטור המושבי, אמורים גם לשמש

איזה שהוא החזר באיזה חוק שפתחת את דבריך. וזה איננו קיים. ענף הביצים

הוא היום על הפרק, הוא הרבה זמן על הפרק. אבל הוא פשוט דוגמה לתהליך

כולו.

י. בר-לבב; מכיני ההצעה חשבו על כך שסכומי הפיצוי צריכים

לחיות פטורים ממס, כפי ששכירת העדרים פטורים

ממס. כי זה אחד הדברים שיכול מאוד לעזור, ולהמריץ את הפעולה.



היו"ר ש. אביטל השתיקה של נציגי החקלאים, וחתימתם על הבנות

כאלה ואחרות, היא נגמרת בכניסה לכנסת מבחינתי

האישית. אני את שלי עשיתי מעל ומעבר, מה שח"כ אסור לו לעשות, אם הוא

חבר בקואליציה. אני גם שמעתי את ההערה של רון, וגם לי יש ספר שלם של

התכתבויות, וזו שאלה שאתם כמגדלים, ואני בעצמי מגדל, אני אומר לכם

תסיקו מזה מסקנות.

אנחנו עוסקים בדבר אחד בדיון הזה. זה ניסיון בהתאם להצעה לסדר היום

לעורר את העניין, לנסות לראות מהן הפעולות הניתן לעשות על מנת שלא יקרה

האסון הזה, שמצטייר פה גם לדעת נציגי הממשלה, שב-95' בעצם לא יהיה דין

ולא יהיה דיין, ואני לא רוצה להגיד גם לנציגי המגדלים תבדקו טוב טוב

כשאתם הולכים לפשרות, מה המשמעות של מה שהממשלה מציעה, או מה שרון ינסה

למקד פה.

כמה שאלות רון, אי, מדוע בעצם, כפי שעולה מהדיון פה, הופסק ביצוע

ההסכם? ב', מדוע 34(ד) לא מבוצעל ופה אני שומע מנציג משרד החקלאות שהיו

פניות, אפילו מושב מסויים, מדוע בערך המערכת לא הצליחה לגרוס את זה? כי

במהות זה היה כתפישתכם, זה היה משחק שוק שבעצם היה צריך לתת תשובה. מצד

אחד, לפנות, מצד אחד לשלם גם למי שלא מגדל. מצד שני, צו פיקוח מחירים.

זה היה אמור לתת תנאי שוק, שלא כדאי לגדל יותר. אני לא אחזור על

הדברים.

הנושא של רכישת המכסות. למעשה, האוצר הקצה לעניין הזה סכום. כי אחת

הטענות, לפחות שלי בזמנו בוויכוח טרום רפורמה היה, שבעצם ניתן בענף

הפטם לעשות פעולה של המגדלים עם מועצת הלול, ולקחת את שמוליק ואת רון,

להגיד אתה לא מגדל, והוא מגדל, נעשה בינכם עיסקה כשלב הכנה של מיפוי של

מחזיקי מכסות. זה לא נעשה. אז מדוע עכשיו, שהיתה מסגרת והיה כסף, מדוע

אתה כאוצר מה הניפוח שלך, מדוע זה לא בוצע? כי יכול להיות שעוד פעם

עכשיו יודיעו שילכו על זה, אם יש מגבלות ברמה הארגונית, או התנגדות

המגדלים. אני חושב שחשוב שזה יובהר.

דבר נוסף. מה עמדתכם לגבי אמירות פה של חזרה לתכנון? אני זוכר שהנושא

של התכנון הוא נושא שהאוצר כתפישה לא מקבל אותו, ורואה שינוי בתחום של

המכסות וכוי, כדבר מרכזי, איך מייעלים את הענף, ואיך בעצם המדינה לא

מבזבזת כסף.

דבר לפני אחרון. איך אתה רואה את 95', לאור כל הדיונים וכוי? כי אני

ראיתי מסמך מופנה לוועדת הכספים, חתום על ידי שר החקלאות, לא מופיעה

חתימתו של שר האוצר. איך אתה רואה את 95י בתוך העניין הזה? לפי דעתי זה

יהיה הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות גם לממשלה, בעיקר לאור הנתונים. כי

פה, כשבא נציג משרד החקלאות ואומר, בפה מלא, בניגוד לכל הנאומים שלו,

ואלף ויכוחים, שהרפורמה נכשלה, מהי המסקנה? האם י אנחנו צריכים לחזור

לכלים שבעצם היו לפני כן?

ובנוסף, מהו המסלול, כי עלתה פה הערה, זה נכון, היה דיון בוועדת

הכספים, היה אצל חי'כ א. גולדשמידט, היה בפורומים מפה עד להודעה חדשה,

והמגדלים באים ואומרים היו סיכומים, ובעצם איש לא יושב איתנו. אני חושש

שגם כשתבוא הצעה מקובלת על אוצר וחקלאות, וכו' וכוי, יווצר מצב שעוד

פעם המגדלים יתחילו לבעוט. וחשוב פה לחדד את העניין הזה, על מנת שגם אם



האוצר יציע הצעה סבירה שעוד פעם זה לא יפול על איזה קפריזה של

המגדלים.

לגבי הבזבוז בענף. אם נפשט את הרפורמה הזאת

שהתחילה ב-94', לא הוסיפו כסף חדש למערכת. אלא

מה שעשו, שחלק מהתשלום ששילמה עקרת הבית בשנים עברו, הממשלה שילמה

אותו. דהיינו, כל מי שאומר שהיה בזבוז במערכת הזאת, הוא יכול להגיד את

זה גם לשנת 94', והוא אומר את זה באותה נשימה גם לשנים עברו. דהיינו,

מישהו מייצר ביצים ומכר אותן בעבר במהיר שהוא בהרבה מעל המחיר הכלכלי

שלהן, ובכמות גדולה בהרבה מהכמות שהיתה צריכה להיות, ומישהו שילם על זה

אז ב-94'.

בשנת 94' לקחה הממשלה איזה שהוא נתח מהעניין הזה של 110 מיליון שקלים,

ושילמה את זה גם לעקרת הבית מהמיסים של כולנו, במקום לשלם את זה באופן

אישי. זה כל מה שקרה. אם מישהו מדבר פה על בזבוז הוא צודק. מה שקרה

בשנת 94' זה רק אינדיקציה לגודל הבזבוז. רק שהרבה מאוד שנים זה היה

בהחבא. היה קרטל. היו גובים מצרכני הביצים את המחיר הזה של הבזבוז.

חקלאים היו בוודאי מרוצים. גם מייצרים ביצים שלא צריך, וגם מקבלים

עליהן מחיר מאוד גבוה, וזה עבד יפה מאוד. ב-94' חשפו את המסווה הזה,

ושמו חלק מהעלות הזאת מתקציב המדינה, רק חלק, לא הכל.

זאת לא היתה פעולה עיתונאית, היו לה מטרות. זה לא השיג את המטרות שלו.

לא רק שאמרנו את זה, אלא גם כתבנו את זה. אנחנו לא מסתירים את דעותינו

לטוב ולרע. אבל זה בדיוק מה שקרה שם. ואם בשנת 93' מישהו שילם 50 או 55

אגורות על ביצה, ונציגי המגדלים אמרו שזה בסדר. זה לא בסדר. רק זה עבר

בשקט. אני לא יודע כמה משלמים באירופה. אבל ל-55 אגורות, כלכלית, אין

הצדקה. זה החזיק מושבים. זה נתן פרנסה לאנשים, גם זה נכון. אבל כלכלית,

אין לזה הצדקה. ביצים אפשר לייצר בהרבה פחות. וכל מה שאני אומר עד

עכשיו, זה עובדות.

הדבר השני, כל מי שמדבר על חזרה לתכנון ככלי לטווח ארוך. מעולם התכנון

בענף הזה לא היה מוצלח. והראיה הכי מוצקה לזה, שבשנים 88'-89', כשהיה

סבסוד כבד של ביצים, דהיינו ניתן סבסוד רק על ייצור בפועל, דהיינו

התכנון היה שווה כסף, היה בין 20% ל-30% שוק שחור בענף.

בוא נגיד שלא היתה אכיפה. אבל השוטר הכי טוב של המערכת הזאת, שאיננו

קיים היום, זה השוטר של הסובסידיה, שאם אתה לא משווק דרך המס המאורגן,

אתה לא מקבל איקס אגורות, סכום די נכבד באותה תקופה לביצה. וגם אז, היו

אנשים שבחרו לשווק במערכת השחורה, דהיינו לעבוד ללא תכנון. כלומר, כל

מי שחושב שתכנון פה יפתור את הבעיה, טועה. זה נוח להציג את זה כאילו

התכנון הוא הפתרון האופטימלי למערכת הזאת. זה לא נכון.

לגבי ביצוע ההסכם. אומרים שביצוע ההסכם הופסק. זה לא

הופסק. התשלומים נעצרו מסיבה אחת פשוטה, נגמר הכסף. עכשיו אני לא עושה

ועדת חקירה מה המגדלים ידעו, ומה המ לא ידעו, ומי מהמגדלים ידע, ומי לא

ידע. זה לא לעניין. לפחות, בקרב הממשלה היתה הסכמה מה סכום הכסף

שמיועד לעניין הזה, והתשלומים נעצרו כיוון שהכסף נגמר, או עמד להיגמר.

ולפחות מבחינת מי שעצר אותם, פעולה הכי אחראית שיכול היה לעשות, במיוחד

שזה לא כספו אלא כספי ציבור, שמים עליהם מגבלה, וצריך לדאוג שאת המגבלה

לא יעברו.



א, קוכמן; בהסכם העקרונות זה לא כתוב, שום מגבלה תקציבית

איננה.

א, רון; 34(ד), דהיינו פיצוי בגין מכסות. אז היום הגיע

חתום צו על ידי שר החקלאות. אני מניח ששר האוצר

יחתום עליו, ובלמים הקרובים יעבור לאישור ועדת הכספים של הכנסת, כפי

שמתבקש מהחוק.

חזרה לתכנון. אני מצטרף לדברים שנאמרו. מתכוונים לחזור לתכנון לשנתיים

הקרובות בכללים שהוא אמר אותם. כל מה שהוא אמר מקובל עלינו. זה ההסכם

בין שני המשרדים.

החו"ר ש. אביטל; עד שזה מגיע לוועדת הכספים, לשבת עם נציגי

החקלאים שיראו את זה ברמה הפורמלית.

אנחנו לא יושבים עם נציגי החקלאים. מי שיושב

איתם, זה נציגי משרד החקלאות. ישב או לא ישב,

זה עניינו.

היו"ר ש. אביטל; שר החקלאות על הנייר כבר חתום.

אי, הרפורמה נכשלה. נצייי משרד החקלאות והאוצר

כבר מכירים את זה. זה כבר לא כ"כ טוב למדינה. לצערי הרב, במצב שבו

מדינה שמה כי'כ הרבה כסף, אם מה שאמר כאן רון אלון שבעצם זה כסף שהועתק

מקטע אחד לקטע אחר, לנו כחקלאים, ברגע שרוכז מאמץ לתת תשובה לענף שהיה

במשבר, והכסף סומן כסכום מאוד יעודי. כי לכל סידורי האוצר בסעיפים

השונים, ולרווח וההפסד הכלכלי במקרו שלו, אנחנו לא נכנסים. אבל מול

אותן אלפי משפחות, שעוסקות בענף, לראות סכומי עתק כאלה שבמשך שנה קורה

איתם מה שקורה, ואנחנו יושבים היום לדיון מהסוג הזה, זו בעיה. אני

אמרתי לשר א. שוחט, אל תבכה. זה ששפכת כסף ולא פתרת, מילא. אבל אתה

יכול לעלות על הדוכן ולהגיד שעשית שימוש טוב בכסף. תבדוק אותו כשאתה

בוחן את המדד, ונתת אותו לעקרת הבית. לא עשית דבר רע. לכן אני נותן לך

נימוקים, שאתה יכול בתשובה אלי בעברית שלי, לקרקס אותי.

לצערי הרב, זה לא נתן תשובה. והעובדה הזאת היום היא עובדה. נשאלת השאלה

בעצם מבחינת הסיכום של הוועדה לאיזה סיכום אני חותר להעביר את הדברים.

א', הדבר הראשון שהוא נובע גם מהתביעה שלכם, זה ביצוע החקיקה 34(ד),

(אביטל) שאתם וגם הוועדה מצטרפת לתביעה הזאת, ואני הולך לבחון שני

דברים בעניין הזה. שתי שלוחות גם של הפטם, וגם של ההטלה.

הוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה, ותפנה לראש הממשלה ליישם את זה

מיידית.

לגבי האמירות פה על הקמת ועדת חקירה, אני לא נותן לכם תשובה. אני

מתכוון לבחון את העניין הזה, לראות מה המשמעויות של העניין, ותקבלו

תשובה מוסכמת לגביו.

לגבי הבקשה שלי מאנשי האוצר לשבת איתכם על מסמך שאני ראיתי אותו. מסמך

שמופנה ליו"ר ועדת הכספים, בנושא איזו שהיא טכניקה או הצעה בענף ההטלה

לגבי פיצוי. חתום עליו שר החקלאות, לא חתום עליו שר האוצר. נציג האוצר

פה הודיע שבעצם מבחינתם הם יריצו את זה לוועדת הכספים. והאוצר שולח



אתכם כמגדלים לשבת עם משרד החקלאות. זה דבר לגיטימי. אני חושב שכך זה

צריך להתנהל, רק צר לי שעד ששר החקלאות חתם, לא ישבו איתכם עד עכשיו,

אם נכונה העובדה שציינתם.

אני מבקש מזכריה לפעול ממש בשעות הקרובות, על מנת שהסיטואציה הזאת לא

תהיה ולא תימשך עד שזה יבוא לוועדת הכספים. אם השר חתם אז אני לא יודע

איזה דיון. אני מציע למגדלים לשתף פעולה מיד עם משרד החקלאות, גם אם זה

נראה כפי שזה נראה, על מנת שהכנסת וחברי הכנסת, גס בוועדת הכ?:פים, נוכל

לראות איפה הדברים שאתם לא מצליחים לפתור אותם בתיאום עם משרד החקלאות,

ושאנחנו ננסה להתמודד איתם בוועדת הכספים. לעזוב לרגע את תמונת המצב

הזאת שהיא בעצם הוצאת המגדלים מכל דיון, שזו העובדה כפי שהיא במסמך

הזה. אם שר החקלאות חתם, אנא תתגברו על העניין מתוך מגמה יחד עם משרד

החקלאות לנסות ולפחות לראות מהם הניואנסים, כדי שאנחנו כחברי כנסת

בוועדת הכספים נכנס מה יותר מהר לעניין הזה.

הוועדה רואה סכנה גדולה מאוד, בכך שהסדר 95' עדיין לא מסוכם, ותובעת

ממשרד האוצר וממשרד החקלאות לשבת מיידית עם נציגי המגדלים על מנת להגיע

להסכם.

בשבוע הבא יהיה פה שר החקלאות בנושא שקבענו איתו. אני בתיאום עם היו"ר

הקבוע ועם חברינו ח"כ ג. פת, אנחנו נדאג שחלק מהדיון ההוא יוקצה

לתשובות השר על מה שעלה בדיון הזה, ובעיקר כיצד הוא מתכוון להפוך גם את

הדברים שנציגי המשרד ונציגי האוצר אמרו פה לדבר מעשי. כי יש פה לוח

זמנים שהוא מסוכן מאין כמוהו. עם סגירת העניין הזה לטווח של שבועיים

שלושה בכניסה ל-95' בערפל הזה, ואני כבר עוזב אם זה 40% ממחיר המטרה,

או פטנט אחר.

אני יכול להביע רק מחאה על כך שראש הממשלה לפני שנה מצא לנכון ללוות את

העניין מקרוב, ולהורות, ולתת כמה הנחיות לכל המערכת, אם זה רכישת

מכסות, ואם זה אותו בסיס הסכם שאח"כ נעשו בו תיקונים מוסמכים, על אף

ההתנגדות לרפורמה, צר לי שמכל מה שראש הממשלה הציג אז בליווי שלו את

הנושא, לא בוצע. ואני חושב ששוב, הוועדה פונה לראש הממשלה לעמוד על כך

שהסיכומים שלו יבוצעו. אחרת, זו בעצם פשיטת רגל של ממשלה בהסכמים מול

איזה שהוא גורם. ולא יכול להיות שהסכם שממשלה חתמה עליו לא יבוצע, ואני

לא מקבל פה שנציגי החקלאים חתמו או לא חתמו. חתמתם. וזה הסכם. ומרגע

שממשלה מתכחשת ובורחת, אנחנו מביעים על העניין הזה את מלוא מחאתינו,

ותהיה פנייה בהתאם לראש הממשלה לחזור לעניין.

אני בכך רוצה להגיד לכם תודה שבאתם מרחבי הארץ.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13