הכנסת השליש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 159

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום די, כ"ח בחשוון התשנ"ה, 2.11.1994, בשעה 09:15

חברי הוועדה: היו"ר ג. פת

א. יחזקאל

מ. שטרית

ל. לבנת, ח"כ

פ. וידר, מנכ"ל אגוד הבנקים

ו. לוטטהוייז, בנק ישראל

ש. מישל, ממונח על פניות הציבור, בנק ישראל

מ. פיין, בנק ישראל

ע. שרגאי, ממונה על הגנת הצרכן, תמ"ט

א. זיטברג, משרד המשפטים

ת. פנחטוביץ, משרד המשפטים

צ. בן יהודה, יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

י. ליפשיץ

ר. פשל טיברג, איגוד הקבלנים

ל. ורון

יועץ משפטי; א. בנדלר

המתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון)

2, הצעת חוק י דירות עממיות (הוזלת מחירים) התשנ"ד 1994



1. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון)

היו"ר ג. פת; ההצעה הזו עברה את הכנסת כמעט כמו הסכם השלום

עם ירדן.

מ. פיין; לנו אין בעיה עם הרעיון. אנחנו למעשה אימצנו את

התקנות שלפי משרד התמ"ס בעניין הזה, ויש הוראות

של המפקח על הבנקים, שלמעשה מאמצות את הכל.

הצעת החוק אומרת שסעיף 7(א) יאומץ לגבי חוק הבנקאות שירות הלקוח. אנחנו

מבקשים שסעיף 7 אכן יאומץ, אבל שלא שר התמ"ס יהיה מוסמך לקבוע את

התקנות, אלא נגיד בנק ישראל, באישור הוועדה המייעצת.

אנחנו למעשה העתקנו את הכל, ואנחנו לא מתכוונים לשנות. אין לנו מומחיות

גדולה בענייני קטינים, זה התחום של המועצה לשלום הילד, אלה הם האנשים

שמכתיבים את כל התוכן, ואנחנו מאמצים אותו. גם כאשר יש הפרה, יש

תלונות. אנחנו מבררים את פניות הציבור, כתוצאה משירות הלקוח. אנחנו

רוצים שיהיה לנו סטנטינג, ואנחנו למעשה מאמצים הכל. אנחנו רוצים שמי

שיקבע ויאמץ יהיה נגיד בנק ישראל, באישור הוועדה המייעצת.

א, בנדלר; דהיינו, הצעתכם היא להביא הצעת תקנות חדשות?

פ. ורדי; צריך הסכמה מפורשת מנגיד בנק ישראל להוציא

תקנות חדשות.

היו"ר ג. פת; נניח שבנק לאומי או בנק דיסקונט הוא ספונסר?

ל. לבנת; השר רשאי לקבוע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של

הכנסת, עקרונות, כללים, המכוונת לפטורים, לרבות

איזכור פרסומת העלולה להטעות קטין, ולנצל את חוסר ניסיונו, או המעודדת

פעילות שיש בה לפגוע בגופו, או בנפשו. תקנות כאמור יכול להיות שיתייחסו

לפנים בדרך כלל, עד גיל מסויים.

ע. שרגאי; לגבי הספונסרים, בסעיף 5 לתקנות נאמר "לא יעשה

אדם פרסומת על ידי קטינים. לדוגמה צריכת משקאות

משכרים, עישון, השתתפות בהימורים".

ניקח את הדוגמה של פסטיבל ערד, ששם היתה פרסומת בפסיבל עצמו לבירה,

ולטבק, ז"א עישון וכדי שלא נעשתה ע"י הבנק, או ע"י הספונסר. אלא על ידי

הגורמים.

מבחינה משפטית היתה לנו בעיה, אם בכלל להגיש והאם יש לנו ראיות

שהפרסומת שהיתה שם כוונה לקטינים. כי היו שם גם בחורים מעל גיל 18.

ז"א סה"כ הבעיה היא משפטית, והעיקרון מבחינת חוק הגנת הצרכן, גם מי

שהגיש, ומי שעזר וכדי, יכולים להיות כלולים כנוספים בכתב האישום אם אכן

מגישים.

גימיקס חיובי וגימיקס שלילי. למשל, אם אני עושה פרסומת לקונצרט וצעירים

רואים את זה, זה פדיון חיובי. חסכון זה פדיון חיובי, דן חסכן למשל. מצד



שני, אם אתת בא לילד קטן ואומר לו קח את הדמי כיס שלך ותשקיע את זה

בקרן נאמנות של בנק איקס.

ל. לבנת; הצעת החוק שלי באה להחיל את סעיף 7א, שאותו

קראתי קודם, בחוק להגנת הצרכן. הבעיה היא

שהסעיף הזה 7א נוגע לכל עניין ודבר, למעט בסעיף 39 כתוב סייג לתכולה,

הוראות חוק זה כל חוק הגנת הצרכן, לא יחולו על השירות הניתן מאלה. 1.

תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות שירות הלקוח. 2. בבתי חברות הביטוח,

כמשמעותם בחוק הביטוח על הסכם ביטוח. כרגע אנחנו לא דנים בשאלה של

פרסום קטינים. אנחנו בעצם דנים כאן בשאלה אחרת לדעתי. הפרסומת לקטינים

כבר נידונה, כי כבר חוק אחד נחקק ע"י המחוקק, ונקבע כבר שכל גוף מסחרי

בעצם מוגבל, על פי סעיף 7 א לחוק הגנת הצרכן בכל הנוגע לפרסום קטינים.

יש כאן לקונה, כי בעצם סעיף 39 משחרר כבר את חברות הביטוח מכל מה שחל

על כל חברה אחרת. אז, על תנובה או על מילקי, או על כל אחד אחר זה חל.

זה לא חל רק על בנק, ועל חברת ביטוח. זה נועד לתקן.

בעצם היה אפשר להציע לבטל את סעיף 39 בחוק הגנת הצרכן. אבל אז זה מבטל

לא רק את סעיף 7א, אלא את כל חוק הגנת הצרכן.

היה אפשר למצוא פתרן מאוד קל. לכתוב, "הוראות

חוק זה למעט סעיף 7 א". אבל עדיין זה לא פותר

את הבעיה שהציגו אותה כאן נציגי בנק ישראל, והיא שמי יהיה השר הממונה

לצורך העניין הזה? לפי חוק הגנת הצרכן, השר הממונה הוא שר התעשייה

והמסחר. לפי חוק בנק ישראל, זה שר האוצר, יש סמכויות לנגיד, יש סמכויות

למפקח על הבנקים. זה דבר אחד.

בעייתיות שנייה היא, לעניין סעיפי העונשין. סעיפי העונשין על הפרת החוק

שונים בחוק הגנת הצרכן, לעומת אלה בשירותי הלקוח. לכן, כביכול אם רוצים

לעשות אינטגרציה של העונשים ולעשות פקודות, יש מקום לעשות את זה דווקא

בחוק בשירות ללקוח, שאני סבורה שיש מקום לתקן בתיקון אפיק את חוק הגנת

הצרכן, כי המשפטן המצוי שיפתח את חוק הגנת הצרכן, ויראה שהחוק הזה לא

חל על תאגידים משפטיים, עלול שלא למצוא את דרכו לחוק הבנקאות שירות

ללקוח, ולא רק ששם החליטו שסעיף מסויים כן חל.

אבל נראה לי, ולכן הייתי רוצה לשמוע את עמדת נציג המשפטים לעניין הזה,

שהמקום הנכון לטפל בזה זה דווקא בחוק שירות הבנקאות שירות הלקוח.

היו"ר ג. פתי, קודם כל, כפי שגם ח"כ ל. לבנת אמרה לנו, ברמה

העקרונית הוחלט לפי זמן שכל נושא הצרכנות

הבנקאית והמיגזר הפיננסי. הוא במסגרת חוק אחר בהרבה מאוד דברים מחמיר

הרבה יותר.

אם בקטע הזה היה נתון שיצר בעיות כה רבות של המפקח, הרי המפקח אימץ את

הדברים האלה עוד לפני שנה וחצי שנתיים. עכשיו אני רוצה לאכזב אותך או

לשמח אותך, אם את חושבת שהבנקים יושבים בצורה מתוחכמת וחיפשו בזכוכית

מגדלת איפה הלקונה בחוק הזה, הדבר נעשה בצורה הרבה יותר טפשית. אם היו

עושים את השטות הזאת, אם אותו איש שבאותו בית עשה מה שעשה, אני משער

שהיה עושה אותו דבר גם אם החוק הזה היה קיים. כי מה שאני עשיתי בעקבות

אותו דבר ניסיתי לרענן לכל הבנקים את הזכרון שישימו לב לנושא הזה.



ל. לננת; אבל עדיין הרווק הנוכחי לא חל על הבנקים. וזה

שמישהו עשה איזה שטות, יכול להיות. אבל מה יכול

להיות מחר בבוקר, אני לא יודעת.

היו"ר ג. פת; גם אם אני מגיע לנקודה שיחול החוק על הבנקים,

ונצטרף לנקודה שצריך תמיכה משפטית, למצוא לזה

את האכסניה הנכונה.

אנחנו בהחלט מסכימים עם הגישה של אנשי בנק

ישראל שהמקום הנכון הוא במסגרת של חוק הבנקאות

שנותנים ללקוח. ז"א שיש צורך בסעיף מקביל לסעיף 7 א, שמסמיך את נגיד

בנק ישראל להוציא תקנות, ואח"כ התקנות יהיו במסגרת החוק המתאים ובפיקוח

האיש המתאים.

היו"ר ג, פת; מאחר שיש לנו פה קונצנזוס בעניין, אני מציע

שאנחנו בעיקרון נאשר להעביר את זה לקריאה שנייה

ושלישית בתיקון הבא. ואת התיקון הבא נבקש לייצג במשרד המשפטים, היועץ

המשפטים וח"כ ל. לבנת יכינו את התיקון. כלומר, לשייך את העניין לעניין

של השירות ללקוח, ולא לשייך את העניין לחוק הגנת הצרכן. תנסחו את זה,

אז אין צורך בישיבה נוספת. ואני אסביר בכנסת מה עשינו פה.

ל. לבנת; יש לי פה מהישיבה הקודמת, אותה בעיה שחלה לגבי

הבנקאים, חלה גם על חברות הביטוח. אני אמרתי

בישיבה הקודמת, שאם כבר מתקנים, יכול להיות שזה נושא חדש.

עזבי את הנושא החדש. להכפיף אותו על המפקח על

הביטוח. אני מציע שתשבי עם היועץ המשפטי.

כדי שנעמוד לפי הסדר המוחלט. אתם תגמרו את הניסוח. כשיגמר הניסוח אני

אזמן אלי את נציגות חברות הביטוח. אם תהיה להם התנגדות נבוא לדיון

נוסף. אם לא תהיה להם התנגדות, באופן אוטומטי הדבר חוזר למליאה אחרי

התיקון שאתם מוסיפים לו.



2. הצעת חוק דירות עממיות (הוזלת מחירים). התשנ"ד-1994

הנושא הוא הצעת חוק שהציע ח"כ מ. שטרית. היא

נוגעת בנושא של מס רכישה על דירות מגורים

שהשווי שלהן הוא לא רמת אביב, ולא קריית הסביונים. היתה תמיכה יפה

בהצעת החוק הזו, והיא עברה בקריאה טרומית, והיא עכשיו נתונה בידינו

להעברה לקריאה ראשונה, שנייה, ושלישית. אנחנו עכשיו בשלב של הקריאה

הטרומית.

אני יכול להניח שלמשרד האוצר יש מה לומר בעניין הזה.

א. בנדלר; הבעיה המרכזית של ההצעה הזאת היא בעיה תקציבית.

אנחנו מפסידים על הפטור הזה 400 מיליון ש"ח

בשנה.

מ. שטרית; עד סכום של 175,000 שקל אתה משלם חצי אחוז.

מ-240,000-175,000 שקל משלמים 3.50/0, ומעל זה

4.5% אחוז. בשכלול המוקדם זה סדר גודל של 3.50/0.

היו"ר ג. פת; כשאדם קונה דירה ב-200,000 דולר, חצי אחוז הוא

משלם.

אם על 50,000 דולר הוא משלם חצי אחוז, ועל

70,000 3.50/0, אז קצת יותר מ-2.50/0-20/0. בכל אופן

זה 400 מיליון ש"ח בשנה. ואין מקום חילופי למימון זה.

אם היינו מ-120,000 דולר דירה, אז לא היה ראוי

שמי שקונה דירה ב-50,000 דולר לא ישלם בכלל?

זה מקביל למס בולים. זה תחליף.

היו"ר ג. פת; זה יוצר. אצלי המון סימפטיה כשאומרים שזה מטיל

על התקציב עומס. אבל כשאני רואה איך מתפטרים

מכסף, אני לא רוצה להיכנס לעניין של קופי'ח, שעשו קיץ למשל, לשנה זה

750. אח"כ כל הליכה לרב עובדיה יוסף עולה כמה מיליוני שקלים. אני לא

מתרגש בעניין הזה. חוץ מזה, לפי מה שאמר לי שר האוצר, הנציגים של

הקואליציה בלבד הגישו הצעות חוק שחברי הקואליציה היו מאוד פעילים בהן,

והוגשו ע"י חברי קואליציה ואופוזיציה. זה מגיע לשישה מיליארד שקל.

המס הזה כבר במהות שלו הוא פרוגרסיבי. אם היו

מטילים על כל הדירות 4-3.50/0.

היו"ר ג. פת; השאלה היא שמה שמתייחס ח"כ מ. שטרית בעיקר לרמה

היותר נמוכה. ב-120,000 לא משלמים מס נמוך. אם

האוצר היה בא ואומר לא עכשיו, אבל בואו ניקח את החצי אחוז, נעלה אותו

ל-120,000 דולר ברכישה של 120,000 דולר. את אומרת שההפסד היום, מה

שמציע ח"כ מ. שטרית, יוצא 400 מיליון על ה-120? אני אומר, במקום

175,000 שקל של חצי אחוז, להעלות את זה ל-120.

זה לא יהיה 400 מיליון, אז זרז יחיה 350-320

מיליון. כי אם חמס הממוצע הינו 2.50/0 אתה רוצה

להוריד לחצי אחוז, אז שניים מתוך שניים וחצי.

היו"ר ג. פת; אני אומר שאם האוצר היה בא עם הצעה, לא היה

אומר לא. כי בסופו של דבר ההצעה הזאת תחזור

למליאה, אני מכיר את זה, הפורפוליזים פה חוגג. כל חוק שאת מעבירה

למליאה, אם מישהו יציע חוק לצבוע את כל החתולים השחורים במדינה בלבן,

הוא יעבור את הכנסת.

א. בנדלר; כל שינוי במס חזה הוא מאוד רגיש. ז"א אני מזיזה

את זה בכמה שקלים במדרגה הראשונה, כי שם זה

הפסד כספי עצום. אין מימון תקציבי, ואסור לעשות את

זה.

היו"ר ג. פת; אפשר להציע חצי מזה מתקציב הבטחון, וחצי מתקציב

האומניות. אם רוצים הרבה כסף, אפשר להוריד

מנסיעות לחו"ל.

את צריכה להבין, שהמס מדורג ורק מחירי הדירה לא דורגו. כשעשו אם המס

הזה מדורג, היה סביר שב-50,000 דולר אפשר לקנות דירה. זה לא מתעדכן.

א. בנדלר; הן מתעדכנות כל שלושה חודשים לפי עליית מחירי

הדירות. כל דירה שהתייקרה כמו הממוצע, הנטל על

המס עליה לא השתנה. וזה היה אותו דבר לפני שבע שנים.

היו"ר ג. פת; אבל זה עדיין בפער גדול מאוד. את עדיין אומרת

שב-175,000 שקל א"א. לקנות דירה בירושלים, בגוש

דן, גם לא בבית שמש.

א. בנדלר; אנחנו קנינו דירה של שלושה חדרים בלוד,

ב-74,000 דולר.

מ. שטרית; בטח בשכונת "בנית".

א, בנדלר; בגני אביב, שכונה חדשה, לפני מספר חודשים.

עכשיו זה עולה 85,000.

אבל היה פה שר השיכון, והזכאות המוכרת היא על

בסיס של 80,000 דולר. אם היית באה ואומרת לא של

90,000 דולר, אלא שר האוצר מציע שדירה של 80,000 דולר, 90,000 דולר,

תהיה בחצי אחוז, אז ח"כ מ. שטרית היה חושב על זה. אבל אם אתם רוצים

בכלל לא, אנחנו נעביר את זה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

. ח. פישל טיברג; אני רוצה קודם כל לברך על הצעד הזה, ואני מקווה

שיהיה המשך במשימות האחרות. אני רוצה להסביר

כאן איזה שהוא רקע שגם המדינה תבין אם תיא לא מבינה, שעצם מחיר של דירה

מורכב משלושה אספקטים. יש קודם כל הבנייה, כמה עולה לנו לקנות מלט,



בטון, שכר עבודת. יש לנו המרכיב של חקרקע, שגס זה שוק חופשי פחות או

יותר אס אנחנו מורידים את מינהל מקרקעי ישראל. ויש את המיסים.

מיסיס, זה נטל שהוא קייס, א"א להתעלס ממנו. הוא מרגיז, והוא גס

מציאותי. אבל צריך לקחת בחשבון שמיסוי יצטרך להיות באיזה שהוא מקוס

הגיוני. כשיש לנו גס את המע"מ, וגס מס שבח, אז יש פה איזה עניין של

מיסוי.

היו"ר ג. פת; הבעיה באגרות הבנייה, שהיוס על מטר מרובע

בירושליס, אגרות בנייה הן 300 דולר. אני אמרתי

לח"כ מ. שטרית, והוא יטפל בזה. אגרות הבנייה זאת הבעיה ולא כ"כ חצי

האחוז הזה. חצי אחוז על דירה של 150,000 שקל, זה 750 שקל. על זה לא

בוכה הנביא.

ח. פישל טיברג; זה צעד ראשון בניסוי, אס רוציס להוריד את מחירי

הדירות.

משפטניס קוראיס היוס לעניין הזה קנס, לא מס. למס שבח יש איזה שהוא

היגיון, הוא בא לשרת את הציבור. לעומת זאת מס רכישה, אני לא יודעת מה

עושיס איתו. ואס את אומרת אין מספיק כסף במדינה, אז זו פורצדורה, בואו

נדאג לזה, אבל פה זה עניין של מהות, להוריד נטל, אין מספיק כסף.

א. יחזקאל; באתי כחבר הקואליציה לחזק את ידיו של ח"כ מ.

מאיר שטרית, ושל יו"ר הוועדה. נדמה לי שחלק

מתשלוס מס השפתייס שמשלמת הקואליציה והממשלה היא ברצון להוריד את

המחיריס על הדירות. ומי שיודע בין 350/0-300/0 ממחיר הדירה הוא כולו קשור

במיסוי שמוטל על המכס.

מס הרכישה הוא מס לא הגיוני, זה כמו שהוא מוכר אוויר. אין היגיון במס

הזה. יש הצהרות ממשלה להורדת המחיריס. בא ח"כ מ. שטרית בחסות ועדת

הכלכלה, ואני מתקנא בו שלא הזדרזתי להניח את ההצעה, אני חושב שהדבריס

ברוריס מאליהס. נכון שזה יגרע כסף. אבל אני דווקא לטובת הקואליציה בעד

ההצעה של ח"כ מ. שטרית. זו נקודה אחת.

מה שאני כן הולך לעשות, אני אשמח אס תעזרו לי גס ח"כ מ. שטרית, וגס

אתה, להגיש הצעת חוק, ופה לא בטוח שתתלהב, בנושא של מס על דירה שנייה,

שאינה לצורך מגוריס. זה ישליס מבחינה חברתית-השקפתית שלי את הנושא הזה

של ביטול המס על דירה שאינה למגוריס.

היו"ר ג. פת; אני הייתי יוזס של כל ההטבות שניתנו לדירה

שנייה. כי אני הבאתי בממשלה הוכחות שיש 68,000

דירות ריקות. אמרו לי איך אתה יודע? הלכתי לחברת החשמל ושאלתי כמה

מוניס לא עוניס. התברר שכ-68,000 מוניס לא עוניס. היינו זקוקיס לדירות

האלה לצורכי שיכון לעוליס בעיקר, וזה עזר. באו לארץ בארבעת השנים

האחרונות 600,000 איש. 600,000 איש בעלייה הרוסית זה בערך קרוב

ל-250,000 משפחות. כולס צעקו נגד הבנייה, אתמול היה כאן שר השיכון,

והצטער על כך שצעקו נגדה. אין באופקיס דירה אחת, ואין בבאר שבע דירה

אחת. למרות שבבאר שבע בנו 250,000 דירות בשניס 1992-1990, פלוס הדירות

האלה.



השאלה, מה זה יפגע? אני לא בעד, אבל אני לא נגד. השאלה שצריך לבדוק כמה

אנשים יפסיקו להשכיר דירות. גס מי שמשכיר דירה ומקבל 1,500 דולר שכר

דירה, לא משלם על זה מס.

א. יחזקאל; צריך לעזור להעביר את ההצעה של ח"כ מ. שטרית,

כי היא תהפוך חלק מתשלום מס השפתיים של הממשלה,

על ידי ביטול מס הרכישה.

אני מבקש פורצדורלית על ידי היועץ המשפטי שההצעה שלי תונח טכנית ביום

שני, ואם היא לא תבוא להצבעה בכנסת עד אז לצרף אותי לאחר ההצבעה לח"כ

מ. שטרית.

יש בעיה אם אתה רק מניח את ההצעה שלך. עכשיו

היא צריכה לחכות 45 יום עד שהיא בכלל תעלה

לקריאה טרומית.

קריאה; אני רוצה להביע תמיכה בשם המועצה לצרכנות. כי

צרכן הוא ים מי שרוכש פנטהאוז במיליון דולר.

אבל מטבע הדברים אנחנו יוצאים להגנתו של הצרכן. אני כמייצגת צרכנים,

מייצגת גם את הצרכן. אבל עדיין יש לנו נטייה מאוד לברך על ההצעה הזאת.

היו"ר ג. פת; ח"כ מ. שטרית מעלה את הריצפה. במקום ריצפה של

60,000 דולר, הוא מעלה את הריצפה ל-120,00

דולר.

קריאת; אם אתה מעלה את הריצפה לגבי כולם, זה הרבה יותר

כסף. כי אתה אומר שהוא מעלה את הריצפה.

היו"ר ג. פתי. אין סיבה שמי שקונה בית בסביון בשלושה מיליון

דולר לא ישלם מס דמי רכישה.

מ. שטרית; המס הזה הוא המס הכי מעוות במשק בעיניי. אני לא

הלכתי בצורה גורפת על כל הדירות, כיוון שאני ער

לעובדה שהכנסות המדינה יפגעו בתחום מסויים. אני לא יודע אם המספר של

400 מיליון שקל נכון, כי אם זה היה נכון שכ"כ הרבה דירות נמכרות בשנה,

אז אני לא מבין איפה הבעיה, למה המדינה אומרת שאין דירות ואין קונים.

עניין נוסף, למה המס הזה מעוות? מס הרכישה על דירות משולם בעצם על מחיר

הדירה המלא, כולל המיסים על הדירה. ז"א אתה משלם מס על מס. אתה משלם

מחיר דירה, פלוס מס ערך מוסף, ועל זה אתה משלם מס רכישה. זה דבר הכי

מטורף

שיכול להיות.

היו"ר ג. פת; במס ערך מוסף אתה לא משלם מס על המס?

מ. שטרית; אז אחת כמה וכמה, ולא רק זאת, אלא גם בחלקים

בזמן בניית הדירה. מי שקונה את הקרקע הראשונה

הרי הוא קונה את הקרקע, משלם עליה מס ערך מוסף. מחיר הבית, ועל הכל מס

רכישה. זה מה שאיננו צודק. אנשים משלמים על כסף שאנשים שילמו עליו מס

הכנסה מלא, ואני חושב שאין כמו בעניין הזה להציע, אני בעיקר רוצה



שהממשלה תיתן גם תשובה של ועדת שרים, שחלקה אומרת שיש ועדת שרים שדנה

בהצעת החוק הזאת, אז אדרבא שיהיו זריזים, שיצטרפו להצעת החוק שלי,

בשמחה רבה, אשמח לצרף אותם.

מאחר שאני צריך להציע על פי הצעת היועצת המשפטית מהיכן להפחית את

ההכנסה הצפויה לפי דברי האוצר, אז אני מציע להפחית כל הכנסה.

היו"ר ג. פת; לגבי ההכנסה יש לי הצעה. אנחנו נעביר את החוק

ין הקריאה הראשונה,

לקריאה השניה.

קריאת; אם יורשה לי לקרוא את הוראת התקנות בעניין הזה.

סעיף 138 א לתקנות, קובע כדלקמן: "בהכנת הצעת

חוק לקריאה ראשונה, תזמין הוועדה לדיוניה את שר האוצר, או נציגו, כדי

לברר את ההכנות לגבי הצעת החוק הוראות סעיף 39 א' לחוק יסודות התקציב

התשנ"ה-1985". הסעיף בעצם מפורט בסעיף קטן (ב): "הוברר לוועדה כי

ביצועה של הצעת חוק, הונחה ההצעה, או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה,

או שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה", שזה המקרה שלנו, "תציין

בנוסח החוק, או בדברי ההסבר את דרך המימון לאוצר".

היו"ר ג, פת; ח"כ מ. שטרית יגיש את ההצעה שלו ויציע, היום

האוצר אמר 400 מיליון, יציע ח"כ שטרית מה

שיציע. אבל אני לא מציע להעלות מיסים.

אני רק רוצה לבקש מבחינת הוועדה. הסכום שקיבלנו, תודעה בכתב על ה-400

מיליון, הוא מספק. אנחנו צריכים את זה לנייר שלנו. זה גם מחייב אתכם

לבדוק אם זה 400 מיליון, או 320 מיליון, אולי 480 מיליון.

הישיבה ננעלת בשעה 15;10