הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 158

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי כ"ז בחשוון התשנ"ה (1 בנובמבר 1994), שעה 11:00

ג' פת - היו"ר

מי איתן

שר הבינוי והשיכון ב' בן אליעזר

סגן שר הבינוי והשיכון אי בן מנהם

הי פילקוב - עוזר שר הבינוי והשיכון.

י י נווה - משרד האוצר

ר' אולניק - משרד המשפטים

אי שיבי - מנהל אגף הרישוי, משרד התיירות

יי שורץ - מנהל אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

ני בן ניסים - מנהל חברת מעגן

צי לאופר - מנהל חברת גל ים.

שי הראל - מנכ"ל איגוד חברת הספנות

מי ליכט - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות נמלים ורכבות.

גי נאור - יועץ משפטי, משרד התחבורה

עי להבי - מנהל מחלקת חקיקה, משרד התחבורה

אי ירושלמי - מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

מי שרון - ראש מנהל תעופה אזרחי, משרד התחבורה

י' ליבני - ממונה על התקינה, משרד התחבורה

בי בן דב - משרד התחבורה

די גרופר

מ' גילא - סגן היועץ המשפטי

י' עמדי - סגן ראש העיר

יי סלמן - עוזר סגן ראש העיר ירושלים

די לביא - משרד האוצר

אי סימן טוב - מנכ"ל פרזות, משרד הבינוי והשיכון

אי כבל - יועץ שר הבינוי והשיכון

יי דוגה - יועץ שר הבינוי והשיכון

אי דורון - משרד הבינוי והשיכון

י' כהן - יועץ ראש העיר

בי וענונו - מתאם שכונות, עירית ירושלים

בי שלו - עובד קהילתי, עירית ירושלים

יי יונה - מנהל רווחה חינוכית, עירית ירושלים

ני רז - משנה למנכ"ל, עירית ירושלים

ע' ביבי - לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

בי ארגיואני

מי ביטון

עי ישראל

שי קדם

א' בנדלר

ל' ורון

א' ראובני

1) תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון),

התשנ"ד 1994.- לידיעה.

2) תקנות הנמלים (תיקון מס'), התשנ"ד-1994

בדבר אגרות נוסעים בנמלי רשות הנמלים והרכבות.

3) תקנות הנמלים (תיקון מסי), התשנ"ד- 1994

בדבר אגרות לכלי שיט נימליים.

4) מצוקת חסרי הדיור.



תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון), התשנ"ד 1994.

אני פותח את ישיבת הועדה. הנושא הראשון הוא: תקנות הפעלת כלי טיס.

רציתי לבקש שמישהו יקריא את התקנות לידיעת הוועדה.

לפי סעיף 7 בתקנות הטיס, אנו צריכים להביא לידיעת ועדת הכלכלה של

הכנסת את התקנות שאנו רוצים לתקן, שברובן הן תקנות של תיקוני נוסח והתאמה

תיקון תקנה 15: בתקנה 15(א) לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)

התשמ"ב- 1981 (להלן - התקנות העיקריות), במקום פסקאות (2) ו-(3) יבוא:

"(2) המצנח נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים -

(א) תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני הטיסה, אם חלק

כלשהו של המצנח עשוי כותנה, פשתן, משי או סיב טבעי אחר

שאינו מפורט בפסקת משנה (ב).

(ב) תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם

החופה המיתרים הריתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון,

קוולאר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או חומר סינטטי אחר המשמש

ליצור מצנחים והעמיד בפני עובש או גידול פטרייתי אחר הגורם

לריקבון בסביבה לחה"

לפי סוג הבד אתם מחליטים 60 יום או 120 יום? תגיד לי מה זה "בעל

הגדר מתאים?"

בעל הגדר לקיפול מצנחים. יש מקצוע כזה בהכשרה, ולא כל אחד יכול

לעשות את זה.

גם לא לכל מקפל מצנחים יש הגדר מה הוא יכול לעשות.

כותנה פשתן ומשי הם פחות עמידים מהמוצרים האחרים' לכן ה-60 וה-120.

בתקנה 129 לתקנות העיקריות -

(1) בתקנה משנה (ב), במקום פסקה (4), יבוא:

"(4) המחזיק ברשיון טכנאי טיס לפי תקנות הרשיונות או עם כלי

הטיס מופעל ללא טכנאי טיס - הטייס, רשאי כשהוא מפעיל את

כלי הטיס לפי הפרקים השמיני או השלושה עשר לתקנות אלה,לבצע בדיקת תחנה,

בישראל- מחוץ לבסיס האם, ומחוץ לישראל- בתחנת מעבר לא מתוכננת, סיים

טכנאי הטייס או הטייס בדיקת תחנה כאמור, יאשר בחתימת ידו כי כלי הטיס

א. לא נתגלה בכלי הטיס כל פגם המשפיע על כושר טיסתו ולא

תוקנה בו מערכת כלשהי המשפיעה על בטיחות הטיסה, ואם נתגלה בכלי הטיס פגם

המשפיע על כושר טיסתו - תוקן הפגם ע"י טכנאי לבדק כלי טיס או חותם מוסמך

כאמור בתקנת משנה (א)(2) שהוא בעל רשיון מתאים ותקף עם הגדרים מתאימים,

שניתן בישראל או במדינה חברה, המועסק בחברת תעופה או במכון בדק שאישר

המנהל לענין זה והטכנאי או החותם המוסמך אישר בחתימתו כי כלי הטיס כשיר

לטיסה.

ב. עד מועד הנחיתה הבאה של כלי הטיס לא חל מועד לביצוע

ביקורת כלשהי או לביצוע ביקורת כלשהי או לביצוע הוראת כושר אוירי בכלי

הטיס."

יו"ר ג' פת;

אני לא יודע מה היה סעיף (4) קודם לכן.

עי להבי;

הנוסח אושר ע"י הממונה על חקיקת המשנה, גברת עליזה רוזן ממשרד

המשפטים.

יו"ר ג' פת;

אני מניח שסעיף זה תוקן בודאי טוב יותר.

שי מנחם;

מה שקיים היום הוא, שכאשר מטוס נוחת באיזשהו שדה, יש באפשרותו של

צוות האויר של המטוס, לתת אישור טכני למטוס להמריא חזרה. לדוגמא מטוס 747

שהוא הכי גדול שיש, יכול לטוס בלי שאף אחד יבדוק אותו על הקרקע. זה המצב

כרגע. אנו דורשים מחברות ישראליות לבדוק את המטוס על הקרקע ויש חברות

שפשוט לא בודקות את המטוסים. הם עושים זאת במקרה של טיסות לא מתוכננות.

בכל מקום שהטיסה מתוכננת מראש, צריך להיות טכנאי שיבדוק את המטוס, ושהטייס

בלבד לא יוכל לאשר זאת.

עי להבי;

בתקנה 162(א) לתקנות העיקריות, במקום פסקה (10) יבוא:

"(10) מצנח ממונע."

מה זה "מצנח ממונע?"

מצנח בתוספת מנוע עזר בגב הטייס, או במקום אחר, שעוזר לו לרחף.

הכוונה היא, שמעתה ואילך יהיו רק מצנחים ממונעים.

תקנה 180טו לתקנות העיקריות - בטלה.

אנחנו רוצים לפשט את כל ההפעלה, לא לדרוש מטייס ראשי לעסוק מעבר

למה שהוא צריך. כיום הוא צריך להיות בעל רשיון טיט, או בעל הגדר למדריך

טיס, ואנו לא דורשים זאת יותר. זה אחד הסעיפים שמתבטל.

במקום תקנה 180ז לתקנות העיקריות יבוא: על מחזיק ברשיון להפעלה מבצעית של מצנח ממונע יחולו הוראות הפרקים הראשון

עד החמישי וכן תקנה 249 שבה-

(1) בתקנה משנה (א) יראו כאילו אחרי פסקה (2) נאמר:

"(3) במקרה של ממונה על המבצעים המועסק ע"י מחזיק רשיון מפעיל המפעיל מצנח

ממונע - הוא מחזיק רשיון להטסת מצנח ממונע."

(2) בתקנת משנה (ב) יראו כאילו אחרי פסקה (2) נאמר:

"(3) במקרה של טייס ראשי המועסק ע"י מחזיק ברשיון המפעיל מצנח ממונע:

א. מחזיק ברשיון להטסת מצנח ממונע.

ב. בעל נסיון של לפחות 50 שעות בהטסת מצנח ממונע ובעל נסיון

של לפחות 100 המראות ונחיתות.

ג. מחזיק ברשיון להדרכת הטסה במצנח ממונע.

ד. בעל נסיון של לפחות שנה בהדרכת הטסה במצנח ממונע.

(4) מי שממלא תפקיד של טייס ראשי, רשאי למלא תפקיד של הממונה על המבצעים.

תיקון (6): בתקנה 180 יח(א) לתקנות עיקריות, בפיסקה (2), המילים "טיס"

ו"טייס" - ימחקו.

תיקון (7): בתקנה 180 יט לתקנות העיקריות, בפיסקה (3), במקום "בגובה" יבוא

"מעל הגובה".

תיקון 8: בתקנה 194(א) לתקנות העיקריות, במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) מצנח העזר נארז בידי מקפל מצנחים מוסמך בעל הגדר מתאים -

א. תוך תקופה שאינה עולה על 60 ימים לפני יום הטיסה, אם חלק כלשהו של

המצנח עשוי כותנה, פשתן משי או סיב טבעי אחר שאינו מפורט בפסקת משנה 3

ב. תוך תקופה שאינה עולה על 120 ימים לפני יום הטיסה, אם החופה, המיתרים,

הרתמה וחלקי המצנח עשויים ניילון, קוואלר, דקרון, פוליאתילן, זהורית או

חומר סינטטי אחר המשמש ליצור מצנחים, והעמיד בפני עובש או גידול פיטרייתי

אחר הגורם לריקבון בסביבה לחה."

תיקון 9: בתקנה 322 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (א), יבוא:

"(א) השלים איש צוות בחינה, מבחן באויר או אימון תקופתי שהוא נדרש לבצעם,

30 ימים לפני היום שבו הוא נדרש להשלימם או 30 ימים לאחריו, יראו אותו

כאילו השלימם במועד שבו הוא נדרש לכך.

התקנה היום דורשת מצוות אויר להיבחן בחודש מסויים, ורואה לגיטימי

אם הוא יבחן חודש לפני החודש הקלנדרי הזה, או חודש אחרי החודש הזה. היינו

יש לו תקופה של שלושה חודשים שבהם הוא יכול להיבחן. החוק היום מתיר לו

סטיה גדולה מידי, ואנו מבקשים לצמצם את הטווח הזה: ליום הקובע פלוס 30

יום.

אתם אומרים ש-3 חודשים ו-6 חודשים זה הרבה מידי.

תיקון מסי 10: בתקנה 461(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (2) במקום "24

חודשים" יבוא "12 חודשים" ובמקום "12 החודשים" יבוא "6 החודשים".

היום, הדרישות על קצין ראשון, לא זהות לדרישות הקברניט. במועדים,

הוא נדרש להגיש בחינה פעם בשנתיים, לעומת הקברניט, שנידרש פעם בשנה. אנו

דורשים שהמועדים יהיו זהים לאלה של הקברניט, להגדיל את תדירות הגשת

הבחינות שלו.

11. תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

רשמנו בפנינו את התקנות אתם יכולים ללכת.



תקנות הנמלים (תיקון מס'). התשנ"ד - 1994

בדבר אגרות נוסעים בנמלי רשות הנמלים והרכבות.

יו"ר ג' פת;

אנו עוברים לתקנות הנמלים. אולי תסביר לנו את עניין אגרות הנוסעים

בנמלי רשות הנמלים והרכבות.

יש לנו היום שני סוגי אגרות נוסעים: אגרות לנוסעים ממש, ואגרות

תיירים לאניות שבאות לתיור בארץ, בד"כ ליום אחד. במשך הזמן האגרה היתה

נמוכה מדי והשקעות ההון של הרשות היו גבוהות. אנחנו השקענו למעלה מ-20

מליון ש"ח בחיפה לבניית בית נתיבות חדש, וכרגע אנו משקיעים 10 מליון ש"ח

לבניית רציף נוסעים חדש . התעריף הישן לא מאפשר לנו לממש פעולות מהסוג הזה

ולכן ביקשנו להגדיל את התעריף. אנחנו רוצים מנוסעים ששילמו עד היום 7.4

דולר לנוסע, להעלות את התעריף ל-8.5 דולר. ואת התעריף של התיירים, מ- 2.4

דולר ליום שהיה ל- 7.10. הבקשה מרשות הנמלים היא, להעלות זאת בשלבים.

למה רק 8.5 לנוסעים?

השימוש באולם הנוסעים הוא יותר אינטנסיווי, הם משתמשים בכל המתקנים

של אולם הנוסעים. התיירים יורדים בד"כ מהאניה לאוטובוס וחוזרים עד פתח

האניה בחזרה, כלומר השימוש באולם הנוסעים הוא קטן יותר.

אני לא מבין למה משלמים הנוסעים כ"כ מעט.

זה באמת היה צריך לגדול. אנו משתדלים לעשות זאת באיטיות, ולא

להעלות תעריפים בבת אחת. יש בערך 400 אלף איש המגיעים בשנה באניות תיור.

לגבי תייר שבא ויורד מן האניה, הוא למעשה יורד מהמלון שלו, אז למה

הוא צריך לשלם בכל פעם שהוא חוזר? אני חושב שהוא צריך לשלם לא על בסיס של

ימים. אם ממילא הוא בא ליום אחד, אני מציע שתוסיף את המילה "עד". אם הוא

בא לשלושה לילות והוא צריך לשלם 12 דולר זה הרבה.

אני מסכים עם התיקון הזה. ישבנו עם הסוכנים הרלוונטיים ואנו

מתכננים לבנות דיוטי פרי בנמל חיפה וכן להעביר אותם דרך אולם הנוסעים לפני



עלייתם לאניה כדי שיהנו מן המתקנים. כמות אניות הקרוזים, גדולה מן הצורכים

את השרותים הימיים הרגילים.

דיוטי פרי זה עסק טוב תבדוק את ההכנסות מנמל התעופת בן גוריון. אתה

בסך הכל נותן שטח. את השאר בונים בעלי הזכיון, וזה רווח נקי. ההשקעה מול

ההכנסה היא טובה. לגבי נוסעים רגילים שאנו מעלים ל-7.4 דולר, אני חושב

שאתם צריכים להעלות יותר. הדולר ירד בערכו בשמונה השנים האחרונות לפחות ב-

30% ו-30% מהסכום הזה זה בערך 10 דולר ושום דבר לא יקרה.

בדברי ההסבר המשרד כותב שהוא רוצה להתאים את תעריפים לעלות בפועל.

כשהוא יבוא, אני אתחשבן איתו על בסיס של 10 דולר, אתם מתנגדים?

זה אושר ע"י מועצה שקבעה 8 דולר. אני לא יכול לשנות, אבל

אני אעביר את העניין למועצה.

אתם רוצים להעלות זאת בפעמים. אנו מדברים על מועד אחד שכבר עבר,

ועל עוד העלאה אחת. אני מציע שתביאו למועצה שתי הצעות: האחת. שהדבר יכנס

לתוקף עם תחילת עונת התיירות באפריל. השניה, אם תוכל להשפיע על המועצה

להעלות ל-10 דולר, אני ממליץ. תודיע לנו אם הם מאשרים זאת, אפילו בישיבה

טלפונית. אם הם לא מסכימים תשאיר זאת ב-8.5 דולר, זה מאושר.

לי קצת לא ברור נושא האגרה בדולרים ללא שהייה. אם תייר מקבל אשראה

לשלושה ימים, האם הוא צריך לשלם כל יום 4 דולר? אתה הגבלת את זה למספר

מסוים של ימים?

אני אמרתי שהוא ישלם 4 דולר עד 3 ימי שהיה.

ואם הוא נשאר שבוע הוא ישלם 7 דולר?

המדובר רק בקרוזים, לא בתיירים.

אנו מסכמים עד 3 ימים 4 דולר.

מ' ליכט;

בשלושה ימים ראשונים בין אם זה 4 דולר או 7.10 זרו מה שהם משלמים.

דבר שני, ביקשנו להתחיל זאת באפריל , שניהם בראשון לאפריל. המדובר רק על

אניות קרוזים שב-%99 מהמקרים באים לשהיה של יום אחד.

התקנה אומרת "לכל יום" שהייה, היו"ר ביקש שבמקום זה יהיה כתוב "עד

שלושה ימים" ואח"ב לכל יום נוסף.

אני מבקש להכניס את השינויים, להעביר את הנוסח המתוקן,

הדבר מאושר.



תקנות הנמלים(תיקון מס' ),התשנ"ד 1994

בדבר איגרות לכלי שיט נימליים.

אנו עוברים לנושא הבא:

ש"ח או דולר?

זה שקל שווה דולר.

מה זה שקל שווה דולר?

אני תכף אסביר, יש היום בנמל כ-33 כלי שיט כאלה, מתוכם 25 הם כלי

שיט שמתהת ל-24 מטר ורק השאר מעל 24 מטר. הלקם הגדול מהווה הפרעה בתוך

הנמל, אני מדבר על נמל חיפה. חלק מאותם בעלי כלי שיט עובדים איתנו בחוזה

והם נותנים בעצם שרות לנמל ואיתם הגענו לחוזה והתקנה מתבטאת בתוך החוזה.

והם יחשבו את המחיר בחוזה?

מכיוון שדבר זה אנרכוניסטי וישן אנו מציעים לשנות את התקנה ולקבוע

א. כלי שיט עד 24 מטר ישויכו לתעריף של כל אותם כלים קטנים.

ב. לשמונת האחרים יהיה תעריף מיוחד. יהיה תעריף מיוחד לאניות הפורקות על

הדולפינים (לא בנמל) שם יש הנחה של %25 אנו מבקשים להחיל עליהם את התעריף

הזה. סדר הגודל יצא בערך 3,000 דולר לשנה.

אתה מדבר היום לגבי שמונת כלי השיט, שהאגרה תוכפל להם פי עשר?

אני חושב שהם נהנו מסובסידיה במשך 40 שנה, וזה בלתי אפשרי. 93 דולר



לשנה זה בגדר תעריף מגוחך מאד, חלק מאוניות אלו מהווה ממש הפרעה בנמל.

חשוב לנו שיהיה סדר בנמל. יש שם כמה דוברות טבועות שמשתלם להם לשלם את

האגרה מאשר לפנות אותם.

לכלים של 24 מטר, יצא בשנת בערך 470,000 דולר. לגדולות יותר יעלה כ-3.000

דולר לשנה והמטרה היא, ליצור סדר בנמל.

האגרה הכוללת כל כלי שיט שעוגן בשטח של נמל. השאלה היא אם אניה

שמגיעה ועוגנת במפרץ עד שיתפנה לה מקום בנמל, צריכה לשלם?

לא. אני לא משנה דבר, התקנה מדברת על אניות החונות ליד דולפינים.

הכוונה היא להשתמש בתקנות קיימות, ולבטל את כלי השיט הנימליים. האגרה

קיימת לגבי כלי שיט שניקשרים לדולפינים ואני מאמץ אותה גם לגבי שאר

האניות.

אז לאיזה צורך כתבתם את 193. במקום אגרה לכלי שיט נימליים, אתם

מציעים אגרה לכלי שיט לא ליד רציף, זו לא אגרה שקיימת עכשיו בתקנון.

כן קיימת, אבל לגבי אניה ליד דולפינים. אני מאמץ את הנוסח הקיים גם

לגבי שאר האניות.

אולי תוכל להפנות אותנו לתקנה הקיימת.

193.

אתם מציעים שתי קטגוריות: כלים עד 24 מטר ומ-24 מטר. האם כלי שיט

של 12 מטר ישלם כמו כלי שיט של 24 מטר? היום זה לא כך. כמה קטגוריות יש

היום?

יש היום תקנה לסירות עד 24 מטר, וזה לא נוגע לכלי שיט נימליים. אני

רוצה שהתקנה תכלול גם את כלי השיט מעל 24 מטר. אנו רוצים לטפל גם בכלי-שיט

נימליים מעל 24 מטר. יש היום תקנה קיימת, שונה, לגבי אניות שלא נקשרות ליד

רציף, הן נקשרות קרוב לרציף, בים, על מה שנקרא דולפין. לגביהם יש הנחה של

%25 את אותו דבר אני רוצה ליצור אצל כלי שיט נימליים שהם מעל 24 מטר.

ישנו קושי מסוים כשרוצים להעלות את הגבול, וזו לא עליה סבירה.

לגבי עד 24 מטר אתה מציע להעלות פי 20.

פי 90 בחלק מהמקרים.

הממוצע הוא פי 20.

בתרגום למטרים ודולרים, פי 90.

ובמקרה השני, פחות מ-24 מטר זה גם פי 25, זה קצת קשה לבלוע.

זה לא יתכן שמשהו לא ישלם בנמל . המטרה היא סדר.

אנו מעסיקים קרוב למאה משפחות בעבודות אלה. מר ליכט לא ציין

שבעבודותי בנמל אני משלם תמלוגים 12.5% לרשות הנמלים. דולפינים זה לא

רציף, אלה צינורות מלפני 40 שנה שכיום לא קושרים אליהם אניות כי הם לא

תקינים וחיל הים הוריד בשבוע שעבר שני דולפינים כך שנשארו רק שלושה. וגם

אם כלי שיט יקשר לדולפינים אי אפשר לבוא משם אלא בשחיה. אנו מדברים על

חוזים שבזמנו ידענו שזוהי האגרה היום אתה בא ואומר לי לשלם פי 50 ופי 90

ללא אפשרות להעלות את מחיר השרות שלי שגם כך הוא לא רציף, רק כשבעל האניה

מזמין, מתוך זה אני נותן 12.5%לרשות הנמל, אנו מתפרנסים מזה בקושי רב

ול"יכטונרים". מציעים לתת יותר זול מאיתנו.

ענין הדולפינים הוא לא רלוונטי, מכיוון שצריך לאסוף את הנוסעים

מהרציף. ענף נוסף הוא טיולים וסיורים של בתי ספר. זהו תעריף של שוק.

פיתחנו את האיזור והרציפים, ואנו משלמים תמלוגים לנמל. לא ניתן לעשות את

השרות מהדולפינים כי המרחק לא רלוונטי.

אני לא מתכוון לאשר שום דבר היום, זה מצריך דיון ארוך יותר. במצב

שאנו נתונים בו, ההעלאה הגדולה נשמעת קצת משונה ובנתיים לא נוכל לאשר זאת.

אני רוצה לתקן את ההצעה, נעשה זאת בשלבים, בהדרגה.

תכינו לי את זח, ונבדוק. אי אפשר להתעלם גם מהחוזים לטווח ארוך.

תכין חצעח כפי שנראח לך, ונשב על זח. אני מציין שבשבוע לאחר שתוגש חחצעח

יחיה חדיון. תכינו תזכיר מפורט עם כל חבעיות כדי לשוחח עליחן.

ז"א חתקנח כרגע לא מאושרת וחיא תאושר במחירות חאפשרית. אני מוכן לחביא זאת

לסדר חיום, במחירות חאפשרית.

חישיבח הופסקח בשעח 12:00.

הישיבח חודשח בשעח 12:00.



מצוקת חסרי הדיור

אני פותח את ישיבת הוועדה ומקדם בברכה את שר הבינוי והשיכון בנימין

בן אליעזר, סגן השר אלי בן מנחם, סגן ראש עירית ירושלים, ושאר החברים

הנמצאים פה. אנו נדון בהקשר הגדול של בעית הדיור , שר הבינוי והשיכון הכין

חומר מענין ומאלף, ואני מציע שנפתח את הישיבה בדבריו:

אני מודה לך. אינני מתכוון לעסוק בצד הפוליטי של בעיה זו. הנסיון

הוא להציג את הבעיה לרוחבה ולנסות לצאת, לפחות מכאן, אם איזשהי הבנה על

המתרחש. עם תחילת עבודתי נאלצתי להתמודד עם בעיה של 200,000 זכאים

השייכים לרוחב חזיתה של החברה הישראלית, וכך תהיה גם הסקירה שלי.

האינדיקטור של המצב דיור במשק הוא מימוש המשכנתאות, בשנה שעברה זה הגיע

למימוש שיא, אלו נתוני מחשב. 000 ,65 מימשו את זכותם למשכנתא. מהם %88 היו

חסרי דירה. גם ב-1994 אנו עומדים בקצב חודשי של 4,600 משכנתאות כשמעל ל-

90% הם מחוסרי דירה, קצב חיובי מאד לדעתי.

משרד הבינוי והשיכון מעניק תמיכה בדמי שכירות לקבוצות זכאים מסוימות,

זוגות צעירים, עולים, וקשישים, השתתפות מוגבלת לזמן קצוב. מאחר שלמשרד יש

ענין שאנשים ילכו לכיוון של רכישה. המדיניות היא לסייע בתקופה שלפני רכישת

הדירה. ברבעון הראשון של 1993 קיבלו 146,000 משפחות מענק חודשי לשכר דירה.

ברבעון הראשון של שנה זו ירד ההיקף ל-140,000 משפחות. ירידה זו תואמת את

העליה בהיקף רכישת דירות. אין ספק שישנם קבוצות אוכלוסיה חלשות יותר, ולהן

אנו נותנים פתרונות מוגברים. לתושבי הקראוונים ניתן סיוע של 100,000 ש"ח

מזה 35,000 מענק. סיוע זה העלה את היקף המשכנתאות לקבוצות נזקקים אלה בכ-

80,000 דולר.

אנחנו נמצאים היום בפינוי של כ-52% מכלל יושבי הקראוונים. נשארו קבוצות

שעיקרם ישראלים, ועוד בודדים שהם קשישים מהעליה שלהם מוצעים פתרונות

יחודיים. איתן עומד בראש פרוייקט הקראוונים. למשפחות חד הוריות ישראליות

אנו הוספנו סיוע לפני כשנה, מזה חלק נכבד מזה מענק. חלה קפיצה אדירה

ברכישות הדירות. יש תכניות סיוע נוספות כגון: משפחות שנשואות 10 שנים

ויותר וטרם הגיעו לדירה, משפחות בטרום פנסיה, משפחות נזקקות ביותר שלהן

מיועדות כ-8,000 דירות לשיכון ציבורי, ולמעלה מחצי כבר נוצל עייי ישראלים

ועולים חדשים. אבל מה לעשות שאיש מירושלים מסרב לקבל דירה בבית שמש.

בנוסף אנו רוכשים דירות יד שניה לקבוצות נזקקות כמו נכים. בשנה הבאה אנו

מכפילים את התקציב וזה יגיע לסדר גודל של 400 עד 450 אלף יחידות דיור,

יהיו דירות נר לרכישה חופשית. נקטנו בתכניות נוספות כדי למתן את המחירים

אין ספק שלתכניות אלו יש פן חברתי מובהק. במשפחות הנזקקות ביותר יש הנחה

במחיר הקרקע עד %11. בשנתים האחרונות, אני מקווה שנסיים את בנייתם של

10,000 יחידות דיור כאלה, ואני שמח להראות ליו"ר הוועדה את התוצאות . מחיר

הקרקע הוא קבוע, המחיר הוא על מטר בניה. זה עולה למדינה, אלו חוזים

מורכבים כשהמכרז הוא על מטר בניה. אף אחד לא מפסיד.

היכן הבניה? בין ים המלח לאילת?

בכל הארץ. ירושלים, מעלה אדומים, נגב, אילת, בית שמש, חיפה יוקנעם,

גליל מודיעין, לוטן.

מקומות מבוקשים,

רק במקומות שיש ביקוש. ניסינו לעשות קורלציה בין הריכוזים הגדולים

של האוכלוסיה לבין האנשים הזקוקים. אני מדבר כרגע על האוכלוסיה הנזקקת.

לגבי הקשישים אנו בונים כ- 1,600 הוסטלים הנמצאים כרגע בבניה, ואנו מסבים

1600 יחידות נוספות לדיור מוגן, ושנה הבאה יוספו אלף עד אלפים יחידות דיור

לקשישים. כל מיבנן שאנו משחררים החובה היא 25% מזה לדירות עד 80 מטרים.

אני רוצה לעבור לנושא של ירושלים ולהיכנס לפרוט. אני לא רוצה להגיד שמות

למרות שאני בקיא בכל משפחה ומשפחה. אני שומע הרבה קללות בכל לילה מתחת

לביתי. כל אלו שבאו היום באו במכוניות יפות וחדשות ואם אדרש אשים את

הדברים על השולחן.

ב-11.7 נידרשנו להתיחס לתופעה חוזרת של הקמת אוהלים ע"י שבע משפחות שטענו

למצוקת דיור. מביקור במקום נמצא שהמשפחות באו בדרישה קולקטיווית. אני

מקווה שאתם יודעים שכרגע אנחנו במצב של חוסר מוחלט בדירות בירושלים.

בבדיקה נוספת שנערכה ב-17.8.94 נמצאנו עומדים כבר מול 43 משפחות . אני

רוצה לציין שעל פי בדיקה, לא כל המשפחות נמצאו זכאיות ע"פ הקריטריונים של

משרד הבינוי והשיכון. יש שם מספיק אנשים שזו להם דירה שניה ושלישית.

ב-21.8.94 התקיימה ישיבה בה סוכמו העקרונות על פיהם יטופלו שוכני המאהל.

ב-29.8.94 מיניתי ועדת מיוחדת בהשתתפות מנכ"ל פרזות, מנהל אגף האיכלוס של

משרד הבינוי והשיכון, ישראל שורץ, ונציג עירית ירושלים. הועדה התבקשה

להיפגש עם כל משפחות המאהל ולבחון ברמה הפרטנית את נתוניהם ולהציע להם

פתרונות. הוועדה נפגשה שלוש פעמים ב-30.8 ,29.8, וב-2.9. בכל פגישה נעשה

סיכום בכתב על הנעשה. ב-10.10 ערכה הוועדה בדיקה ממנה עולה כי 16 משפחות

עזבו כשקיבלו פתרונות. למאהל הצטרפו כ-13 משפחות שלא נבדקו קודם לכן. אני

רוצה לציין של-19 משפחות השוהות במאהל הוצעו פתרונות אם בסיוע לשכר דירה

או ע"י אישור לקנית דירה לא בירושלים. אני נלחם במאבק הכולל לא רק את

ירושלים, אני חושב שאנו בדרך הנכונה ולכן לא אשבר בידי מישהו שיתבע ממני

לעבור על החוק אני אפעל רק אל פי חוק. למרות שיש מיקרים שגם אני מתקומם

מול החוק. כמו שני מיקרים בתוך המאהל שלאור הפרטים החלטתי לתת דירות,

והיום כולם מנסים למצוא דרך חוקית לפתור את הבעיה.

אני רוצה להזהיר, אדוני היו"ר, שצריך להיות מובן וברור שאין התיחסות

מיוחדת לירושלים יש עוד בעיות בשאר הארץ. יש לי מכתבים מראשי מועצות

המאיצים בנו ללכת ישר על דירות כדי למנוע בעיות. מי שהגיע לוועדה רצה

תנאים של אתיופי, ז"א 110,000 דולר %90 מזה מענק, או דירה בשכירות

סוציאלית ז"א 1000 ש"ח להשלמת שכירות. אני דן בכל בעיה בצורה פרטנית זה

תהליך ארוך ואין טעם להתמחות בקללות זה רק מבזה אותם. למשל בחור בן 43 טען

שאם נעזור לו ב-1000 ש"ח שכר דירה הוא מוכן לפרק את המאהל, כלומר אנשים

מנסים לעשות מזה ביזניס. אני רק מזהיר מפני התופעה הזו. הם בעצם דורשים

שממשלת ישראל תשלם את חובם. יש לי הכל כתוב עם שמות. אחד השאלות היא על

איבוד מקומות עבודה.

תודה לך אדוני השר. אני אבקש את ח"כ איתן.

רק עוד דבר אחד. בא אלי ראש העיר, ואמר לי שהם מבינים ומזדהים

איתי. אני מוכן לאשר לכולם סיוע חריג לשלושה חודשים ולראות כיצד נתמודד עם

זה.

נושא אפשר לחלק לשני חלקים. כבוד השר סקר את מצב הדיור ומצב

אוכלוסית זכאי הדיור מול פתרונות מוצעים. שמחתי לשמוע על ההתקדמות

והתנופה, חבל רק שזה מתחיל שנתיים אחרי שהשר נכנס לתפקידו. אולי אם זה היה

מתחיל קודם חלק מהבעיות היה כבר נפתר. הוא כבר קיבל מאגר של דירות ואני רק

רוצה לאחל לו שתוכניות אלו ישאו פירות.

את הדיון היום רצינו למקד לא באוכלוטית הזכאים שהקריטריונים להגדרתה רחבים

מאד. כשמדברים על 200,000 זכאים אתה מכניס את יושבי הקראונים יחד עם בן

להורים שגרים בסביון וגם הוא זכאי. רציתי לומר שהדיון של היום מדבר על שני

סוגים של אוכלוסיות הנכללות בין הנזקקים. האחת, אלה חסרי בדיור שמוצאים

עצמם במאהלים או לחילופין בפתרונות בלתי אנושיים. הסוג השני נמצאים

בטרנזיט, בפתרונות מעבר- קראוונים.

אדוני השר, אני לא חושב שהיה נאה לעשות הכללות לציבור שלם. הם לא בעלי

דירה שניה ושלישית או בעלי מכוניות, אתה עושה להם עוול לאור הסיפורים של

אותם האנשים המנסים לנצל את המצב. האנשים האלה סובלים. היית צריך לרדת

ולהיפגש עם האנשים ולראות שאין הצדקה להכללה שעשית. שום משפחה בעלת אמצעים

לא תיקח את ילדיה לגור באוהלים תוך סיכון בריאותי. אני רוצה לבקש מהשר לא

לומר את הדברים האלה, גם אם הם מהלב. יש בעיה כללית וצריך לטפל בה בצורה

כללית. אני קורא בעיתונים שנציג משרד הבינוי והשיכון מצוטט כשהוא אומר

שאנחנו לא נטפל בהם, כי אם נטפל בהם יבואו עוד אנשים. מצד אחד הולכים

לעיריית ירושלים ואומרים לו לא לתת אוהלים כדי שהאנשים האלה יסבלו משום

שהם לא זכאים, ועכשיו אני שומע מהשר ש-16 משפחות קיבלו פתרונות, אם הם

סחטנים, למה נתת להם פתרונות?

אני מדבר על אנשים שלא מגיע להם.

קיבלנו דיווח על 16 משפחות שקיבלו סיוע, כלומר הם זכאים, תחליטו

איך להתיחס אליהם.

לא נכון. ראש עיריית ירושלים פנה לשר בנוכחותי ואמר לו: תעשה משהו

חריג, והשר אמר לו ,בשבילך ראש העיר, אני נותן עכשיו לכולם אלף ש"ח

השתתפות בשכר דירה לשלושה חודשים ונתחיל לטפל בענין.

ימיו, אתה יודע כי אתה הנהגת את המאהלים הקודמים, שאם היו מציעים

עד שיצאנו אתם רוצים לזרוק אותנו שוב לשלושה

הודשים.

לנו לא הציעו שום פתרון.

אתה יודע שפתרון לשלושה חודשים הוא לא פתרון. אני רוצה להגיד לגבי

יש לפעמים אנשים שיוצאים לכזה מאהל לשם סהטנות. אבל יש

מבחן והוא שהיית חודשים רבים בבדונים, בכאלה תנאים. ואתה אומר להם "תחזרו

מאיפה שבאתם", אתה שלחת אותם לבתים שהם ברחו משם בגלל סיכסוכים ואלימות.

אם הוא פה זה בגלל שאין לו לאן ללכת. ביקשו מכם רק להיכנס בינתים

לקראוונים. אבי ממעברת בת ים אומר "אני גר במעברה" יש פה אנשים שמבקשים את

הפתרון הזה. זה בושה להגיע למצב כזה.

הקראונים האלה הוקמו בזמנו ואני התנגדתי לזה. האינטרס של הממשלה

הוא להיפטר מהם ואתה מציע בואו נחזור אליהם. אני אומר, במקום ללכת לקראוון

קח כסף ותשכיר לך 2.5 חדרים גם אם תצטרך להוסיף קצת. אבל הם רוצים את

הקראונים, כי הם יודעים שאנחנו הולכים להטיב עם הקראונים עם הלוואות, כי

הם סובלים כבר 5 שנים. הבעיה שלהם שהם לא רוצים להיות בעיר אחרת, ואת זה

אנחנו נתקן. תיקחו את הכסף ותעזרו לעצמכם. יש קראוונים במצב יותר גרוע.

אנחנו נעזור למי שיהיה מוכן לעזור לעצמו. אנו בודקים משפחה, משפחה, ונעזור

למי שמגיע ורוצה לעזור לעצמו. הם חושבים שאם יגורו בקראוונים נעזור להם

אח"כ כמו אתיופים. הם לא יקבלו שקל נוסף מעבר למה שמגיע להם.

זו לא כל האמת. אלף ש"ח לשלושה חודשים, מה יהיה אחרי זה?

מי שזכאי לדיור סוציאלי, יקבל אלף ש"ח כל חודש. מה אתה מציע?

אני מציע שאותם משפחות זכאיות תן להם פתרון לתקופה ארוכה או

לחילופין תן להם לגור בשכונת הקראוונים.

איך תסביר שקם מקסים לוי מאותה מפלגה של אולמרט ואמר: אדוני השר אם

תיכנע לדבר הזה אנחנו נוציא לך אוהלים בכל הארץ.

אנחנו כבר היינו מול אוהלים בכל הארץ ולא ברחנו.

אני אומר כך לגבי המאהל, צריך להוריד אותו ואני שמח שהשתנתה הגישה ואתם

מחפשים פתרונות ואני מקווה שזה יהיה יותר משלושה חודשים.

לגבי הנושא של הזכאות והשכירות, יש תופעה בזמן האחרון של אנשים שמקבלים

תעודה של זכאות ורואים מולם תור ארוך. אני מבקש שתראו כמה תעודות כבר

הונפקו ותוכלו לאמוד את המספרים ולראות מה הבעיה.

לנקודה נוספת, אני רוצה לגעת בנושא המעבר מהקראוונים לדירה. אני לא מגנה

את הקראוונים, יושביהם באו מאוהלים. זה בא כפתרון מיידי לבעיית העליה ויש

צורך למצוא פתרונות כדי שאף אחד לא יגור שם לעולם ועד. הבעיה היא, אתה

אומר, הקצבנו 120 מליון שייח לדירות נר ואני מברך את הממשלה על כך. אבל

כשהממשלה באה לפתור בעיה עם הקראוונים מדברים רק על 80,000. היום אנו באים

עם התכנית שאתם מציעים, כאשר אדם רוצה לגור במרכז, ברשל"צ זה יוצא משהו

כמו 50.000 דולר. לדעתי 100,000 הוא מחיר יותר ריאלי למרות שגם איתו אני

לא בטוח שזה מספיק. אם אנחנו נותנים למשפחה בקראוונים 80,000 דולר הם לא

יכולים לפתור את בעייתם.

המקום הכי מבוקש היום הוא בירושלים. אני אחראי על גבעת המטוס. משרד

הבינוי והשיכון אישר קרקע ל- 130 משפחות. היתר לא יכולים לעמוד בתנאי

ההלוואה. 130 משפחות בגבעת המטוס יכולים לעמוד ולוקחים את זה. לא כולם

במצב גרוע יש משפחות ששני ההורים עובדים.

אני אמרתי בזמנו, ששרון היה השר, שנושא הזוגות צעירים והמשפחות

נזקקות לא צריך להיות כלי בין מפלגות, צריך שיתוף פעולה. צריך ללחוץ על

מדינת ישראל להקציב את התקציב ולפתור את הבעיה. לא להיות נתון ללחצים

ולסחטנות. הבעיה קיימת וצריך לבוא עם פתרונות ריאלייים על הנייר שלדעתי זה

למצוא לאותם משפחות פתרונות לבעיות הדיור. פעם חשבתי שאנשים לא חייבים

לגור בת"א דווקא, נמצא להם פתרון רחוק יותר, אבל יש שתי בעיות. הראשונה,

פסיכולוגית, משפחה בלי אמצעים שצריכה להתמודד עם כ"כ הרבה קשיים צריכה

להתמודד גם עם חברה חדשה? הבעיה השניה היא כלכלית, חלק מהאנשים אינם חיים

מהכנסה נוספת והם נעזרים בבני משפחה ולכן אין לנתק אותם.

סגן ראש העיר.

אני מצטרף למיקי ומברך את השר על התנופה הגדולה. הצטערתי לשמוע

שאין פתרונות לבעית הדיור בירושלים, ועתיד נושא הדיור נראה שחור. צריך

למצוא את הדרך להתמודד עם זה.

אני מחזיק נייר שהוכן ע"י אגף התכנון בירושלים ומדבר על הפוטנציאל שיש

לדיור בירושלים. הוא יכול לתת הרבה תשובות לבעיה זו.

אני ממליץ שתיכנס למשרדו של ראש העיר, ותבקש ממנו שיראה לך מה אני

מתכנן בחמש השנים הבאות, בפרטי פרטים.

אני אעשה זאת בשמחה, אבל נכון להיום גם כשפותרים בעית דיור של

מישהו, זה לקחת את הזוגות הצעירים האלה ולשלוח אותם מירושלים. אלה מקומות

טובים, אבל לא צריך ללמד אף אחד שירושלים חשובה, וצריך לחזק את ירושלים

ולתת פתרונות גם בתוך העיר.

בירושלים קיימת בעיית האוהלים , זו לא בעיה פוליטית וחוטאים לענין כשמעלים

דבר כזה. מדובר באנשים חיים נושמים, ואני ביקרתי שם וראיתי אותם. זה מחריד

לתת ציוד לימודי לילדים שגרים במאהל, ולמחרת לתת להם שוב כי הגשם ניכנס

לאוהל והרטיב אותם.

אני רוצה להציע, ואני מדבר על זכאים בלבד, ניתן להם פתרונות שהוצעו כמו

ליושבי גבעת המטוס. לחלק הגדלת סיוע בשכר חודשי, וכל היתר ימתינו עד שיהיה

פתרון דיור הולם בירושלים ועד אז יסייעו להם בשכר דירה חודשי. תודה רבה.

רבותי, השר התיחס כללית לבעית הדיור. אני רוצה שתבינו, אין בארץ

מצב של מחוסרי דיור. יש אנשים שאין להם דירות משלהם ומקבלים עזרה מהמדינה,

אבל אין "הומלסים". יש מחוסרי דיור בתוך המאהל הזה. כשקמו אתרי הקראונים,

יצאתי עם עוד כמה אנשים והתנגדתי להקמתם, בטענה שהם יהוו את המעברות של

שנות ה-90. היום, לחלק גדול מהאתרים האלה התנאים הם טובים מאד.

אחת ההחלטות של משרד הבינוי והשיכון היתה, לחסל את אתרי הקראונים, לא לאשר

לעוד אנשים להיכנס. החלטה זו היא טובה למרות לחצים גם מתוך הקואליציה. קמו

עוד מאהלים בארץ והאנשים האלה הרגישו שהם צודקים בגלל ששר הבינוי והשיכון

אמר שיתן עדיפות לפינוי הקראונים. הם טענו שגם להם יש ילדים וגם הם זכאים

למרות שהם לא בקראונים. תיקנו את זה והודענו שלא תינתן עדיפות לתושבי

הקראונים.

מי שזכאי לדיור סוציאלי, ואין לו דירה יזכה לעזרה בשכר דירה, בזמן מוגבל.

לגבי אותם אנשים שיש להם נייר ביד ואין להם דירות, היה אחד שהציע לא לתת

ניירות כשאין דירות, ואני הצעתי, מי שמגיע לו דירה, שיקבל את הנייר ביד כי

כך הוא יודע שמגיע לו וזה יגיע, גם עוד חצי שנה, שנה. זה גם עוזר לי

להגדיל את תקציבי הדירות. זה עבד, ובאמת כך הגדלנו את דירות הנר.

אני רוצה להתיחס למאהל בירושלים. היו שני מאהלים קודמים ופתרנו אותם.

במאהלים אלה היתה וועדה מצומצמת, השר לקח את זה אישי. הם חשבו שהם יצליחו

להוציא מאיתנו יותר. אמרנו, רבותי זה מה יש. עשינו מעל ומעבר, מיקי, אני

אסביר לך כמה אנחנו טיפלנו בהם אישית.

אני רוצה שאתה תבוא היום למשפחה שגרה בקראונים בבת ים ותציע להם את

ההצעה של ה-80,000 דולר. אתה אומר להם תרגעו, בנתיים אנחנו מתחילים לבנות

דירות, שכשהן יהיו מוכנות הן יעלו גם 80,000 דולר ואתם תוכלו להיכנס אליהם

במחיר הזה- אני רוצה את ההתיחסות שלך לשאלה הבאה: מה יקרה אם הדירות האלה

לא תעלנה 80,000 דולר? האם אין אפשרות במקום לחכות איתם, נאמר שנתיים,

המנהל מוכר היום חלק מהקרקעות , כי זה משתלם שאנחנו נותנים לו קרקע במחיר

הערכת שמאי. ההצעה שלי היא אם אתה נותן לו היום 11% תן לו במחיר המלא, קח



את ההפרשים, תעלה את הסכום במקום 80,000 דולר לקצת יותר, והוא יפתור את

הבעיה כבר היום. בעצם אתם אומרים שהפתרונות יהיו רק בעוד שנתיים כשיגמרו

לבנות את הדירות.

מה עשה אריק שרון, ואני מברך אותו על כך, הוא נתן קרקע חינם, פיתוח

חינם ותמריצים. אם המבחן היה בכך שהדירה תעלה יותר זול. אני מציע להעמיד

וועדת חקירה. סך מלא לקחו ממני! 270-300 אלף ש"ח לכל דירה . אנחנו מכרנו

דירות באופקים בשליש מחיר מי הפסיד מזה? המדינה.

אני רוצה להתמקד בירושלים. יש לי תצלומים מהמאהל בירושלים. בצילום

התברר שראו שם אוהלים מוכנים, שדרות, לא עוד פחונים ושמיכות. מי עזר להם

להקים את זה?

יש פה חמישה אנשים במאהל שמחזיקים דירות בשכירות.

אבל יש 35 משפחות שאתם אמרתם שהם זכאים.

אני לא רוצה לשמוע יותר. רק הצעות , פתרונות, אני רוצה לסיים את

הישיבה.

לגבי האתר בירושלים יש עדיין בעיה. הפתרונות הם בדיוק כמו במקומות

אחרים, כדי שלא תהיה פריצה ואז יצוצו אוהלים בכל המדינה.

מי שזכאי לדיור סוציאלי יקבל דירה . הכל לפי החוק, ומעבר, השר אמר שיתגמש.

מה לעשות ואין במקומות שצריכים. הבעיה היתה לא נתינת האוהלים, אנחנו היינו

בעד שרותים ותנאים סניטרים. אבל אני נגד להשתמש בילדים לתקשורת בגלל דבר

זה או אחר. הפתרון של אלף ש"ח הוא יפה לעומת מה שהיה פעם, מציעים להם

דירות, אבל גם זה לא טוב כי זה לא ליד הבית. אין דירות. אין אדמה וזו

בעיה. כדי לפתור את הבעיה אנחנו נותנים כסף עד שזה יפתר, או שליחה

לאי זורים הסביבתיים ולא יהיו פה חריגות. אז אני מבקש מאותם דיירים לא

לעשות עסקת חבילה עם האתיופים, כי אתם לא אתיופים. קחו אלף ש"ח ואולי

תוסיפו קצת, זה לא אסון. חלק מהם שאמרו שהם לא רוצים לעבור בגלל עבודה,

הלוואי שהיו עובדים. אלה הפתרונות, עזרה בדיור, עזרה בשכירות.

שום תוספות לא יהיו, אתם רוצים לגור באוהל, תגורו עוד שלוש

שנים, אני לוקח זאת על אחריותי על עצמי אני אגיד לתקשורת שאתם לא רוצים

לעזור לעצמכם.

זה לא נכון להגיד שתושבי המאהל לא עובדים יש הרבה שעובדים. הבעיה

שאתם לא נותנים להם משכנו1אות מוגדלות.

מהו ההסדר שהיה לגבי מפוני הקראוונים בגבעת המטוס.

יש זוגות ששניהם עובדים, אז הם משתמשים בהלוואה שמתוכה 80.000 מענק

וההחזר שלה הוא 700 ש"ח לחודש. לגבי היתר, שחלקם הגדול הם חד הוריות ואינם

יכולות לקחת את ההלוואה, הם קיבלו הבטחה ממשרד השיכון שעד סוף שנת 95

ימצא להם פתרון סוציאלי.

הסיוע בשכר דירה חודשי לתקופה של שלושה חודשים, מתוך הנחה שבזמן זה

ימצא פתרון. מי שזכאים במאהל זה יקבלו את אותם תנאים של מפוני הקראונים

בגבעת המטוס . מוסכם? לגבי זכאי אמיתי, מה אתה נותן לו?

הוא ניכנס בהמתנה לדירה סוציאלית בירושלים, ובנתיים הוא מקבל אלף

ש"ח עד שהוא מתאכלס בדירה.

אם הוא זכאי לרכישה דירה והוא מעדיף להישאר בשכר דירה, הוא פותר

לנו את הבעיה אך לו לא . אם הוא חכם הוא יגיע לרגע שמשרד השיכון יתן לו

משכנתא, וכל חודש הוא יקנה ב-700 ש"ח חלק מהדירה שלו ועוד 20 שנה תהיה

לו דירה משלו. אם הוא ישאר בדירה שכורה בעוד 20 שנה תהיה לו קדחת.

אני אומר, לגבי הזכאים, תהיה להם תקופה של סיבסוד שכר דירה והם יחפשו

לעצמם דירה. מדוע ההגבלה לשלושה חודשים? אם אין להם הגבלה, יש כאלה

שקרובים לזכאות, גם להם מותר. מי שאינו זכאי ולוקח טרמפ על הזכאים, המשטרה

צריכה לפנות אותו מהמאהל. אבל אנחנו צריכים ליצור את התנאים שהמאהל לא

יהיה.

נסכם ונאמר, שבעלי הזכאות יקבלו עכשיו אלף ש"ח גם לשלושים שנה. אני אציע

להם שלא יחכו לזה, שברגע שתהיה בניה בירושלים שיכנסו לדירה ויהיו בעלי

רכוש. לגבי הקרובים לזכאות, אני לא חושב שפואד עשה הכללה כ"כ מזיקה. בחודש

הבא הפופוליזם יפרח בגלל החורף וכל אחד יציע פתרונות. בעוד חודש זה יהיה

נושא פוליטי.

אני מסכם, מי שזכאי יקבל את האלף ש"ח בחודש, ואני מדבר על זכאי לדירה

סוציאלית ועל "כמעט זכאי" ,זה שרוצים להסדיר לו סידור. אני מציע שכל אלה

יעברו לאותה קטגוריה ויקבלו את תנאי אנשי גבעת המטוס, ובנתיים יקבלו את

הסיוע של נושא הדיור. מכל דיירי המאהל ישנם כאלה ללא בעיה, הם זכאים ואז

יפורק המאהל ומי שישאר הוא לא זכאי, והמאהל יסגר. יגאל, אם אתה נותן

פתרונות לזכאים אתה נשאר עם הלא זכאים ואין אפשרות שהמדינה תתכופף ותיתן

להם משהו. אני הייתי שר שיכון והרסתי הרבה מעברות, וראיתי מאהלים.

האלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו והממשלה עוזרת לו.

יש לי הצעה מרחיקת לכת. אני מטפל בכל אוכלוסית הזכאים והנזקקים

בארץ, ועושה כל מה שניתן, גם לפעמים לעבור על החוק. אני אברך את יו"ר

הוועדה להיות יו"ר וועדה לפתרון המאהל בירושלים. אני אברך את מיקי אם

יסכים להיות חבר בוועדה, אני אברך את אלי בן מנחם, את סגן ראש העיר, אתם

תתמודדו עם החוק ואני אקבל כל פתרון שלכם, ואני אכניס את זה תחת החלטת

הממשלה.

יו"ר גי פת;

הצעת השר היא מרחיקת לכת . אני מציע שתהיה וועדה של שלושה אנשים.

לא. אני לא אמרתי דבר כזה. אני מוכן שאלי יהיה ראש הוועדה, או

מיקי, אני אבקש לצרף את ישראל שורץ ומשפטן, ואני אקבל את ההחלטות שלהם,

1. הוועדה תסיים את עבודתה עד סוף שבוע הבא.

2. החלטותיה יפורסמו בעיתון ע"פ כל מה שמגיע או לא מגיע.

3. אתה מתחייב לפני שהמאהל יפורק.

כל אחד יכול להקים לו אוהל, אבל אם תקנות הוועדה לט יתקבלו על מי שבנה לו

אוהל הוא לא יקבל שום תמיכה מהגורמים כאן והמשטרה תצא לדרך.

אנו קובעים כאן דבר חריג. ראש הוועדה יהיה אלי בן מנחם, חבריה יהיו

מיקי איתן, יגאל עמדי, ישראל שורץ ויועץ משפטי. אסור שסימן טוב יהיה

בוועדה כמו שלי אסור. אני מבקש ממך פואד עד ה-15 לחודש הוועדה מגישה את

מסקנותיה. לאחר מסקנות הוועדה, אין חוזר. הצעה זו מטילה אחריות גדולה על

זרוע הכנסת.

אני מציע לצרף לפרוטוקול את רשימת משתתפי הוועדה. כדי שלא יצטרפו

נוספים.

אני רוצה לומר, אנחנו לא אומרים שבגלל שאדם ישב פה, הוא קנה לעצמו

זכות, אנחנו מנסים לחשוב מה לעשות.

באנו לפתור את בעית המאהל, ועם רשימה זו אנו פועלים. נכון שבמידה

זו או אחרת להסדר כזה יש השלכה של תקדימים, אז תשאירו את זה כמו שזה.

הוועדה תצא לדרך ואני אבקש שהיא תסיים את עבודתה עד ה-15 בחודש.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55