הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 152

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כמי בתשרי תשנ"ה. 4.10.94. שעה 11:00

נכחו;

ג' פת - היו"ר

י י וגונו

אי להזקאל

מוזמנים; חה"כ בי טמקין

חה"כ לי לבנת

לי גלנור - נצלב שלרות המדלנה

מ' מזוז - משנה ליועץ המשפטל לממשלה

מי לולן - מזכ"ל הסתדרות עובדי המדלנה

ני לשראלל- יועצת משפטית של נציבות שירות המדינה

אי גנאם - עמותת "סיכו ליי

לי ורון

ט' רם

ביצוע מדיניות הממשלה לגבל העסקת אקדמאים מבני המיעוטים

בשלרות הצלבורל - הצעה לסדר-הלום של הבר-הכנסת בנימין

טמקין.



ביצוע מדיניות הממשלה לגבי העסקת אקדמאים מבני המיעוטים

בשירות הציבורי - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת בנימין טמקין

אני מקדם בברכה את נצלב שלרות המדלנה אשר מופלע בוועדה

בפעם הראשונה, אני מאהל לך הצלחה בתפקידך.

אנל מאד מצטער על-כך שלמרות שהיועץ המשפטל לממשלה אמר לל

שהוא להלה נוכה כאן, הוא לא מצא לנכון להיות כאן. אנל יודע

שהיועץ המשפטל לממשלה מאד עסוק, אך ללשלבה שנקבעה -זמן ממושך

בטרם הלא מתקיימת, לכול הלה היועץ המשפטל לבקש את דהללת הלשלבה

והייתל נענה לבקשתו.

אנל פונה אללך, המשנה ליועץ המשפטל לממשלה, וקובע שהדבר

עוד יותר המור בהתהשב בעובדה שבלדל מכתב של הברת-הכנסת ללמור

לבנת מתארלך 8 בלונל 1994, מכתב שקלבל שתל תזכורות נוספות

מהברת-הכנסת לבנת, ותזכורת אחת מיושב-ראש הכנסת, שהלועץ המשפטל

לממשלה לא התייחס אללהן במשך שלושה חודשיים והצל. לתכן שלש דברלם

בגו, לתכן שלא נוח לו, לתכן שהוא אלנו בדלעה מתאלמה לנושא זה,

אך זה בההלט המור לא להופלע ללשלבת הוועדה.

אנל מצטער שהמפגש הראשון שלל עם היועץ המשפטל לממשלה צרלך

להלות על רקע כזה. אנל אף אדבר עם יושב-ראש הכנסת.

מר מני מזוז, אינ ממעלט בהשתתפותך בלשלבת הוועדה, אך אתה

בהחלט לכול להעבלר ליועץ המשפטל לממשלה את אל-שבלעות רצוננו

מהתייחסות זו, ואנל אף אעשה זאת באופן אלשל. אנו כמובן לא נוכל

לעבור על-כך לסדר-היום. אם ז והל הדוגמא שנותן היועץ המשפטל

לממשלה, "מה נלין על אזובל הקלר"?

הנושא נדון הלום בוועדה בעקבות הצעה לסדר-הלום שהגלש חבר-

הכנסת בני טמקין. לש לנושא שני הלבטים: ההלבט בהקשר לפרוגרמה

הזו וההלבט השני הוא בכל הקשור להכשרה מקצועלת שניתנה במסלול

מסויים ותוכן ההכשרה המקצועית, ועל-כך נשמע ודאל מנצלב שלרות

המדלנה.

העללתל את נושא העסקתם של אקדמאלם ובכלל בנל מלעוטלם

בשלרות הממשלתל ובשלרות הצלבורל במליאת הכנסת, מתוך תהושה שלש

בממשלה הנוכחלת החלטה לקללם, כמה שניתן, שויון בלן כל אזרחל

מדינת-לשראל ולקדם את השויון של שכבות באוכלוסלה שהל ו מקופהות

באופן מסורתל ואלן שום ספק שהאוכלוסלה הערבית בישראל מהווה

אוכלוסיה כזו.

הייתי מבקש מיושב-ראש הישיבה, שהלשיבה תתרכז בנושא

המהותל, דהלינו האם אהרי כל שנות קיומה של מדלנת-לשראל, מגלע

לאוכלוסלה הערבלת במדינת-לשראל, שקופחה על בסלס לאומל בתוך

מדלנת-לשראל, שנתחלל להתקדם לקראת שוויון, גם בשלרות הצלבורל?

זוהל הנקודה המרכזית, ואסור שרעשים צדדללם יפריעו לטיפול בענין

מרכזי זה.



הממשלח אמנם החללטה על נסיון לקדם את ייצוג העובדלם

בשירות הצלבורל מהסקטור הערבל, אך נקודת הזינוק הלתה נמוכה

ביותר. ועדת קוברסקי, שבדקה את הנושא והגישה המלצות בשנת 1989,

מצאה שאחוז הערבים שהועסקו בשירות המדינה מסך כל העובדלם באותו

שלרות, מהווה פהות מאחוז אחד. מספר זה מוטה מבהלנה מהותלת כלפל

מעלה, משום שהוא כולל את אגפי המיסלם ואת בתי-החולים, שבהם קיים

רלכוז גבוה של עובדלם מן הסקטור הערבל, והרוב הגדול של המספר

הנמוך, המגוהך והאכזרל, מנותב לטלפול באוכלוסלה הערבלת עצמה.

הממשלה אמנם קלבלה ההלטות בוועדת השרלם לתלאום ולמינהל

בראשות השר שטרלת, ואני מצטט מדברל השר במללאת הכנסת: "יתוקצבו

בטווח זמן הדרגתל תהללה 80 משרות ואחר-כך עוד 80, אבל 80 המשרות

לתוקצבו במיוחד רק למשרדלם שלמצאו משרות שלחם ומתקצלבלהם

ולאללשו אותם בעובדלם לא להודלם, דהללנו 80 משרות אלו אמורות

להבלא למעשה עוד 80 משרות".

על-פל דברל השר באותו דיון, הלעד הוא להגלע תוך שנתללם

לארבע פעמלם העסקתם של 80 אנשלם, כלומר להגלע תוך שנתללם ל- 320

משרות חדשות שבהן לועסקו אזרחים ערבלם.

עקב דיונים משפטללם וספקות בנושא המשפטל, עבר זמן רב מאז

ההחלטה, אך בפועל עד יוני, ככל הלדוע לל הוצעו רק 52 משרות,

מתוכן 38 משרות לא קבועות ו- 14 משרות קבועות. גם כך, מספר

הפונלם גדול במלוהד ולאותן 52 משרות שדלברתל עללהן קודם, פנו

959 מועמדלם שחלו לכאורה מתאלמלם, 19 לכל משרה, במיוחד למשרד

החינוך, משרד החוץ, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד ראש-הממשלה. לש

תלונות על-כך שגם המשרות שהוצעו, הן משרות שמטפלות בעיקר

בערבלם, חלק מהן באות בעצם לתת לגלטלמצלה של מכרז, משרות שכבר

נתפסו קודם לכן, והמכרז רק נותן גושפנקא למצב קודם, וכל מדובר

על משרות ברמה נמוכה.

כלומר, זהו מכרז פקטלבל?

חלק. ציינתל מהן התלונות של האוכלוסלה חערבלת.

השר התייחס בדברלו לדו"ח בכתב שהוגש על-לדל נצלבות שלרות

המדלנה לוועדה. דו"ח זה לא הוצג והייתל מאד מעונין לקבל העתק

שלו, או אם קללם דו"ח יותר מתקדם מאז. גם אז נאמר שלש כוונח

לממש את חהחלטח וכבר בפברואר השנה חמכרזים היו צריכים להיות

מפורסמלם בתרגום בעתונות חערבלת. ביונל חודלע השר שזח עדיין לא

מתבצע.. אך הוא מקווה שבקרוב זח לבוצע. אם זח כבר מתבצע, הייתי

מעונלן לשמוע על-כך, ואם לא, חללתל רוצח לשמוע מחן הסיבות לכך

שלא מפרסמים את חמכרזים בעתונות חערבלת.

ברצוני להתייחס לנושא עקרוני, שמתללחס בעלקר למשרד

החלנוך, אך חוא נכון בכלל. כל מל שמסתובב בסקטור חערבל ושומע את

חאזרחלם חערבלם בלשראל, שומע מחם תלונות חוזרות ונלשנות על-כך,

שהמכרזלם או ועדות חמכרזלם אלנן מקבלות חחלטות על בסלס ענללנל

וכל במשך שנלם רבות חחחלטות חללו שלמשו לאלנטרסלם חפוללטללם של

המפלגות חשונות ובעלקר למפלגות חשולטות בלשראל, שהשתמשו במכרזים

ובתפקידים הללו לצורך העמקת הנוכחות שלהם בסקטור הערבי.



ממשרד החינוך אני יודע שקיימת התקדמות בתהום זה ובכל זאת

קיימת תחושה שענין המכרזים איננו מסודר כדרוש.

הייתי מבקש שתקום ועדה בראשות שופט בית-משפט עליון,

שתבדוק את נושא המכרזים ותקבע פרוצדורות מקובלות, גם לסקטור

הערבי, על מנת שלא תישאר תהושה זו שהיא מושרשת מאד בסקטור

הערבי. אני יודע שלגבי משרד החינוך, יש תלונות על-כך שבגלל הרכב

נושאי התפקידים שיושבים בוועדות המכרזים הללו, התחושה היא שאי-

אפשר להשתהרר מן הנושא הפוליטי. צריך לבדוק לעומק את שאלת

המכרזים, משום שבלי לשנות זאת, לא תהיה תהושה של שויון בסקטור

הערבי. גם כאשר מתקבלות החלטות לגופו של ענין, עדיין קיימת

התחושה שזה מתקבל שלא לגופו של עניו, כי מעורבים גורמים מקומיים

והסתדרויות מקצועיות למיניהן, שחלק מהן אף קשורות למפלגות

במדי נת-ישראל.

שוחחתי כרגע עם היועץ המשפטי לממשלה והוא מתנצל על-כך שלא

הגיע. כולנו יודעים מהו העומס הרב שמוטל עליו והוא טען שבהמשך

הדיונים הוא ישתתף.

נשמע כעת את הברת-הכנסת לבנת שתדבר גם על מסלול ההדרכה,

ואת נצלב שירות המדינה. נשלח את הפרוטוקול ליועץ המשפטי לממשלה

ונקיים המשך דיון.

ברצוני להבהיר שנושא הדיון אינו היועץ המשפטי לממשלה,

למרות שאציין כמה דברים גם בענין זה. נדמה לי שחוסר התגובה של

היועץ המשפטי לממשלה נובע אולי מסיבות ענייניות ולא רק מסיבות

טכניות, ומיד אגיע לכך.

השאלה שאני מעלה כאן הינה שאלה עקרונית והיא איננה נוגעת

להסכמה שלי שיש קיפוח משמעותי של המגזר הערבי והדרוזי בשירות

המדינה - קיפוה שיש מקום לתקן אותו, אך השאלה היא האם הדרך

שנבחרה כדי לתקן אותו, חיא הדרך הנכונה והראויה, וכיצד היא

עומדת ביהס לקיפוח של מגזרים אחרים וביחס לחוקי יסוד.

ובכן, התברר לי שנציבות שירות המדינה הוציאה הודעות על

משרות פנויות לערבים בשירות המדינה, כאשר החוברת כולה כוללת

משרות שונות בשירות המדינה, ובראש כל אחת מהן כתוב שעל-פי החלטת

ממשלה משרה זו מיועדת לערבים בלבד או לדרוזים בלבד. נאמר אף שהם

יהיו פטורים ממכרז ובמקום זאת הם יעמדו בפני ועדת בוהנים ולא

בפני ועדת מכרזים, כמקובל בדרך כלל. פעולת נציבות שירות המדינה

הסתמכה על החלטת ועדת שרים לכלכלה ומבחינח זו נציבות שירות

המדינה פעלה בצורה מסודרת. הטרוניה שלי היא כמובן על החלטת ועדת

שרים לכלכלה.

הופתעתי מאד לראות את ההובררת הללו, את ההלטת ועדת שרים

לכלכלה ואת הביצוע של נציבות שירות המדינה, משום שאיני בטוחה

שאי-פעם יוחדו משרות לפי לאום, מין ומוצאו של אדם. ברצוני לחבין

וזאת אף כתבתי ליועץ המשפטי לממשלה, האם המונח של "אפליה מתקנת"

חל רק לגבי המגזר הערבי והדרוזי או גם לגבי מגזרים אחרים, כגון

נשים, עולים, צ'רקסים וכדומה. ברצוני להוסיף שעל-פי נתונים

שקיבלתי, בירושלים העולים מהווים 12.9% מהעובדים בתעשיה, אך הם

מהווים רק 1.1% מהעובדים במשרדי הממשלה בירושלים.



על-פי נתונים מלפני שנה בערך, הנשים בשירות המדינה מהוות

62%, אך בדרגות הבכלרות הן מגיעות לאחוזים בודדלם, כ- 4%, זאת

אומרת שיש באן קיפוח של נשים במשרות הבכלרות. ברצונל להבין

כפמיניסטית, כמל שעוסקת בזכויות נשלם, האם הוצע לשרי ין באותה

דרך משרות בכירות לנשלם בשירות המדינה, כדל למנוע את הקיפוח

הזה? לעוללם מאתיופלה לדוגמא, קשה יותר להתקבל מאשר לכל אהד אהר

למשרות ולתפקלדלם, בגין דלערת קדומות, בעלות שונות ומשונות. האם

השבו אל-פעם לעגן זאת? השאלה הלא בעצם, מהו הקריטריון לגבל

"אפללה מתקנת"? הלכן הוא מהחלל והלכן הוא מסתללם?

אם לדוגמא למצא צירקסי, שמתאלם בכשורלו לתפקלדלם המוצעלם

כאן יותר מאשר ערבי או דרוזי, ברצוני לשאול, וזאת שאלת י את

היועץ המשפטל לממשלה, האם זה לא עומד בנלגוד לחוק לסוד - חופש

העיסוק? האם אדם שרוצה לקבל משרה פנויה בשירות המדינה, אחת מ-

80 המשרות שמתפרסמות כאן, לא לכול לקבל אותה או להיות מועמד לה,

רק משום שהוא אלננו ערבל או אלננו דרוזל?

הוספת ל ו כתבתי ליועץ המשפטי לממשלה, וכאן אתל להם גם לדברי

חבר-הכנסת טמקין, שכפל שפורסם בעלתונים, שר החינוך והתרבות -

אמנון רובלנשטיין, נדהם לקבל מנצלבות שלרות המדלנה רשימת

מועמדלם ערביים לוועדת המכרזים, שכולם מקורבל מפלגת העבודה.

הוא, שכלדוע אלנו נמנה על מפלגתל ואפללו לא על שורות

האופוזלצלה, טען שנצלבות שירות המדלנה מערבת שלקוללם פוללטללם

במלנוללם שלה. עקב תלונתו של שר ההלנוך והתרבות, הבנתל שנצלבות

שלרות המדלנה החליפה את רשימת המועמדלם לוועדות הללו, אך נראה

לי שהשילוב של כל הדברים יחד מעורר בעלה קשה מאד.

פניתי ב- 8 בלונל השנה ליועץ המשפטל לממשלה וביקשתל ממנו

להורות על בדלקת הפרשה כולה ועל הפסקת איוש המשרות עד אשר תתקבל

חוות-דעתו המוסמכת בענין זה. לא קיבלתי תשובה על פנייה זו, ועל

כן ב- 20 ביוני פנלתל שוב ליועץ המשפטל לממשלה וכתבת י לו שאני

פונה שוב ומזכלרה לו את חענלן. גם על מכתבל זה לא קלבלתל שום

תשובה. על כן, ב- 19 בלולי אנל פונה שוב ללועץ המשפטל לממשלה

ואני כותבת לו שאנל מתפלאת שלא נעניתל על שני מכתביי הקודמלם

וכל אני מבקשת את תשובתו. היוועץ המשפטל לממשלה לא ענח לי, ועל

כן אני פונה ליושב-ראש הכנסת ב- 8 באוגוסט, אני מצרפת את שלושת

מכתביי ליועץ המשפטל לממשלת ואנל מבקשת ממנו להגן על כבוד הכנסת

וחברי-הכנסת ולתבוע תשובה מן היועץ המשפטל לממשלה.

לא קלבלתל שום תשובה, לא רק לא תשובה ענללנלת, אלא אפללו

לא תשובה שמכתבי התקבל. לפן, ביקשתי מעוזרי להתקשר ללשכת היועץ

המשפטל לממשלה כדל לוודא שהמכתבים התקבלו, ושם מסרו לו שהמכתבים

אכן התקבלו ומטפלת בהם הגברת תניה שפניץ, אך לקה לה זמן, וזה

כבר קרה לפני הודשיים.

יושב-ראש הכנסת פונה ב- 9 באוגוסט אל היועץ המשפט ל

לממשלה, הוא מוחה בפניו, מעביר לו את פנייתי ומבקש ממנו שישלב

לל ויתייחס לפניות", אך כמה- 9 באוגוסט היועץ המשפטי לממשלה לא

עונה, גם לא ליושב-ראש הכנסת.

שאלתי את עצמי מה קרה. הרי לא יכול להיות שהיועץ המשפטי

לממשלה אינו רוצה להשיב לפניה של הבר-כנסת. הגעתי למסקנה שהיועץ

המשפטי לממשלה כנראה לא עונה לא מתוך רשלנות ולא כי הוא מזלזל

בכבודי כהברת-כנסת או בכבוד הכנסת, אלא לתכן שאלן לו תשובה

מספיק טובה.



לצורך כך, ברצוני להפנות את הוועדה לדבריו של העור שמעון

שטרלת ב- 29 בלונל 1994 מעל דוכן הכנסת, בתשובה להצעתו לסדר של

"אהרל שסלכמנו והכנו תכנלת עבודה וחללקנו

את המשרות באמצעות נצלבות שלרות המדלנה בלן כל המשרדלם, הגיע

השלב לייעד את המשרות רק לעובדלם לא להודללם". אז התקבלה הוות-

דעת של הלועזי המשפטל של משרד ראש-הממשלה שהוא אלש מקצוע טוב,

ומל שכלהן בשלרות הצלבורל שנלם רבות והוא מצא ספק משפטל אם אפשר

לללעד את המשרות הללו רק ללא להודלם.

י'הלועץ המשפטל נכנס כאן לתמונה ואנל

החזקתל בעמדה שלש מקום ולש הצדקה לפעמלם להנהלג מה שנקרא "העדפה

מתקנת", כדל לאפשר לקבוצה מסויימת להיות המתחרה היחידה על קבוצת

משרות. נהגו כך בעבר..."

היושב-ראש עזרן שניהל את הלשלבה, שואל: "למה הל ועץ המשפטל

"בסופו של דבר כאשר הגשנו את

הבקשה לפטור, אתרל המהלכלם שהתקבלו בוועדת השרלם לתלאום

ולמלנהל, תכנלת העבודה שהוכנה בנצלבות, כשהגענו לשלב של פטור

ממכרז, הוסכם בוועדת השרלם לכלכלה שבח נדרן הדבר, שפרקללטות

המדלנה הודלעה שחם לא מתנגדלם, כלומר הם לא חלו מוכנלם לחגלד

שחם מסכלמלם. חם הלו מוכנלם להגלד שהם לא מתנגדלם".

כלומר, חלתה בעלה משפטלת רצלנלת, הלתה כאן הסתללגות ברורה

של הפרקללטות, של היועץ המשפטל של משרד ראש-הממשלה ושל פרקללטות

המדלנה, מהדרך שנבחרה כדל לתקן את הקלפוח הזה.

כפל שאנל הבינותל, חברת-הכנסת לבנת אינה מתנגדת לרעיון.

הלכן מצאת את ההסתללגות של פרקללטות המדלנה?

אומר השר שטרלת: ייהפרקללטות לא הלתה מוכנה לומר שהלא

מסכימה, אלא רק שחלא לא מתנגדתיי. יותר מזח, לדוע לל מגורמלם

שונלם, שחלו ולכוהלם קשלם מאד בפרקללטות חמדלנח.

הרי הפנייה שלל ליועץ- המשפט ל לממשלח חתבססח בבדיוק על כך.

שאלותלל הלו האם לש לנו בסלס חוקל, חאם זח לא עומד בסתלרה ואלפה

עובר הקו האדום? אני מודה שהייתי רוצח שנבדוק אלפה אפשר לשריין

משרות גם לנשלם.

מח בכל זאת אפשר לעשות? נדמח לל שחמקום חלחלדל בחוק שבו

לשנח "חעדפח מתקנת" זח בחוק חחברות חממשלתלות, ששם כתוב במפורש

ש"לחלה ללצוג חולם לבנל שנל חמלנלם..." וזה בעצם נועד לתקן מצב

מעוות שבו הנשלם לא הלו מיוצגות. הנח דרך בחקלקח והלו על-כך

ויכוחלם רבלם מאד בכנסת. למשל הבר-חכנסת דן מרלדור - שר חמשפטלם

לשעבר, השב שאלן צורך בכך וכל אלן זה נכון. הלו ולכוחלם על-כך

במללאח כאשר זח הובא והלתה הצעת-חוק פרטלת של חברי-הכנסת אורון

וצוקר, אם אינני טועח. חלו ולכוחלם במללאח בקרלאח הטרומלת,

בקרלאה הראשונה ובקרלאה השניה והשללשלת, כולל הסתייגויות על

הנלסוח, אם בכלל, ועל חנלסוחלם חמדוללקלם. חלו ולכוחלם גם

בוועדה והלה ולכוח צלבורל.



הנה דרך לפתור בעלה שמציקה, אך תוך כדל כך שניתן להתווכח

ולכוה צלבורל, לחשוב, לשקול ולבדוק. זוהל דרך שאנל מצלעה, במקום

דרך שבאה לעקם את המערכת כולה. הרי כולנו לא רוצלם שהמערכת

המשפטלת שלנו תעוקם כך, שכדל למנוע קלפוה, תגרום עוול או עלוות

באלזשהו ענין אהר.

הבהנתל לפנל כשבועללם שלצאו מכרזים חדשים לאותו ענין. אנל

רוצה למהות כאן על-כך שהכל מתקדם מבלל שהבר-כנסת לכול לקבל

תגובה. לכולתל הרל לעתור לבג"ץ ועמדתל לעשות זאת, אך המתנתל

לדיון כאן בוועדה, כדל לתת עוד סלכול, כל אנל הושבת שאנו כהברל-

כנסת, לא צרלכלם להשתמש בכלל זה, אלא אם הגלעו מלם עד נפש ואלן

ברירה אהרת.

עתון "הארץ" פרסם לפנל שבועות אהדלם כתבה מאד מרתקת בשם

"תרגלל באפללה מתקנת" מאת דליה קרפל. הלא מספרת שייתהת מעטה כבד

של השאלות, נעשה עכשלו בבלת-ספר למלנהל ב"ארזה", ללד לרושללם,

נסיון ראשון לתלקון אפללה ארוכת שנלם בהעסקת ערבלם בשלרות

המדינה". אלה שנבחרו לאותם תפקידים שהוצעו, עוברים קורס שמאורגן

על-לדל נצלבות שלרות המדלנה. לקורס זה הוזמנו, משום מה, ואלנל

מעלדה כרגע את עדותל. אלא מעלדה עדות של משתתפלם בקורס, אנשלם

שהם בני העדה הדרוזית והבלעו טרוניה על-כך. הם טענו ש"כל המרצלם

הלו מהשמאל הקלצונל, הדלעות של המרצלם הן מ"שלום עכשיו" ושמאלה,

כל הזמן מוצג קו שמאלל בלל אלזון מהפלג הלמנל".

לכוללם לחשוב שאותו קצין דרוזי מגזים, אך אם נראה מל הלה

שם, הלה לדוגמא דרי עזמל בשארה מאונלברסלטת בלר-זלת, שטען ש"בן-

גוריון הלה גזענל, צה"ל הוא צבא כלבוש ודלכול", והוא מדבר על

אופצלה של "אוטו נומלה תרבותלת" למלעוט הפלשתיני בלשראל.

אוטונומלה זו צרלכה אף לקבל הכרה על-פל אמנות של האו"ם.

אנל הושבת שכאשר נצלבות שלרות המדלנה מארגנת קורס כזה,

צריך לתת את הדעת. אם אנו רוצלם למנוע קלפוה, אנל בעד עמדתו של

חבר-הכנסת טמקין, בדרך הנכונה. אם אנו הופכלם את נצלבות שלרות

המדלנה ואת מנלעת הקלפוח לאלנדוקטרלנצלה של הבאלם לשרת את שלרות

המדלנה, הלום מדובר בקורס עם דרי בשארה לערבלם, ומהר לבלאו כל

מלנל קורסלם ללא ערבלם, ולאן נגלע?

אנל הושבת שמהתהלה עד הסוף, הטלפול בנושא הכואב והצודק

הזה הוא טלפול כושל ולא נכון. אנל מצפה שהוועדה הזו תטפל בכך

כפל שצרלך, שאם לא כן, באמת לא תהלה ברלרה אלא לפנות לסעד

משפטי.

אי להזקאל;

באתל לא כדל להזק את דברלה של הברת-הכנסת לבנת, הלללה,

במובן זה שהלא תומכת עקרונית בגישה של שילוב, אך בסופו של דבר

על בסלס אמלתל שמטה את הקרקע מתהת לטלעון התמלכה. בסך הכל כולם

תומכלם, אך שלהלה ברור שהממשלה הזו כמו, כל הממשלות האהרות,

משלמת מס-שפתללם גם למגזר הערבל. הטענה של הבר-הכנסת טמקין

עובדתלת נכונה. ממשלה זו מתייהסת למגזר הערבל בדיוק באותה מידה

של אפללה, וכאשר הלא כבר פועלת, הלא עושה זאת על בסלס של

"ראלסלם", וכאן הקטע הפוללטל הלא טוב שמתללהס למל ממנלם, מתל

ממנים, מאלזו המולה ממנלם.



קיימת כאן בעלה שלצורך ענין זה, שני הצדדים אינם בשלים

ומחטלאלם את המטרה. אני תמלד חוזר לדוגמא של להדות ארצות-הברלת

והאדמניסטרציה האמרלקאלת. מצד אהד, אנו צרלכלם לדבר על נושא

הערבים, ומצד שני אסור לנו לכופף הללכות שלטון, זוהל תהושתל.

אלו כאן standingמשפטל לענין של כפלה בגלל שמלשהו הוא ערבי.

בלו נצהוו המשפט לנצחון האפללה, אנל עדיין מעונלו בנצחון המשפט.

כאיש מפלגת העבודה, אנל קובע שמפלגת העבודה ותנועת העבודה

"מפשלת בגדול" בענין זה. הלא בחזקת משלמת מס-שפתללם ועובדת על

בסים של "ראלסלם". לכן זה לא לצלה, אם לא נכנלס שלטתלות בענלו

זה.

ראשלת, אנל מקדם בברכה דיון זה ואני שמה על ההזדמנות

להציג את הדברלם, כלוו שקללם ערבוב של נושאלם רבלם. אנל אתללהס

אך ררק לנושא של שלרות המדלנה, כל הועלו סוגלות הרבה לותר רהבות

לגבי מגזרלם נוספלם וכן לגבל הסקטור הצלבורל בכלל.

הדו"ח שנצלבות שלרות המדלנה הגלשה לוועדת השרלם לתלאום

ולמינהל, עומד ברשות הוועדה, ולארור שאסללם לצטט ממנו, אעבלר

אותר לרשותכם.

ברצוני להעלר הערה מקדלמה. המדיניות הזו אינה של הממשלה

הנוכהלת, הלא בעצם של הממשלות מאז שאומץ דו"ח ועדת קוברסקי.

דו"ח ועדת קוברסקל הוגש על-לדל הוועדה בשנת 1990, אומץ על-לדל

הממשלה ואומץ שוב על-לדל הממשלה הנוכהלת, לרבות הסעלף הקובע שלש

לפעול כדל לתקו את קלפוה הערבלם והדרוזלם בשלרות המדלנה. אנל גם

שמח שבדברל הברל-הכנסת לשנה הסכמה שהמטרה ראויה. קיים ויכוח

לגבי הדרך.

אענה בקלצור נושא אהר נושא. בהתללהס לנתונלם עצמם, דובר

בשלב; ראשון על 80 משרות, 40 משרות הדשות, כאשר תמורת כל משרה,

המשרד שמקבל את המשרה, תורם משרה תלקנלת משלו. בשלב ב' מדובר על

80 משרות נוספות. הסלבה לכך שלש 52 משרות בלבד הלא, שהלק

מהמכרזלם (נקרא לזה מכרזים, אם כל זה לא התלאור המדויק), לא

העלך מועמדלם מתאלמלם והלה צורך לערוך מכרז נוסף. למרות שלש

פטוה ממכרז, כפל שציינה הברת-הכנסת לבנת, המועמדלם עוברלם את כל

ההליכלם כאללו הלה זה מכרז, כלומר ועדת הבוהנלם מתייחסת

למועמדים כאללו זה הלה מכרז. באופו טכנל, נלתו הלה להגלד שנצלב

שלרדת המדלנה לכול למנות אנשלם, כל הוא פטור ממכרז. הודענו

מלכתחילה, שפטור זה נועד לאפשר לנו לערוך את המבצע.

כלומר, מכרז סגור.

י' גלנור;

המללה מכרז אלנה נכונה, אלא מדובר בוועדת בהלנה. המשרות

מתפרסמות, מועמדלם מגלשלם את מועמדותם לנצלבות שלרות המדלנה, הם

עומרלם בפנל ועדות הבוהנלם ונבהרלם הכשלרלם שבלו הכשלרלם. הראלה

שלחלק מו המשרות, למרות שהיו פניות רבות מאד, לא נמצאו אנשלם

כשלרלם ואנו עושלם זאת פעם נוספת.

ברצונל לתקו שלא הלו 960 פונים, אלא 960 פנלות, כל הלק

מהאנשלם פנו פעם שניה.



בהתייחס לסוגלה הכלללת שהעללת. אני חושב שכולם מסכלמלם

שנקודת ההתחלה הלא נמוכה מאד. 160 משרות חדשות או 320 משרות

חדשות, לא נועדו לתקן את חקלפוח עצמו, אלא נועדו לאותת לערבים

ולדרוזים, ששלרות המדלנח פתוח בפניהם, וזוחל תשובה לחבר-הכנסת

קאל. מדובר בפירוש באקט שנועד לומר להם: "אם אתם חוששים שמכל

מלנל סלבות לא נכונות, מפלגתלות ואחרות, אלנכם לכוללם לזכות

במשרות, הנה לכם האפשרות לעשות זאת כדל לפתוח את חדלת. אל-אפשר

במספרים חללו לתקן את חבעיה.

בסך חכל, התגובות הן חיוביות מאד, ולש לקחת בחשבון שחלו

מאות אנשלם שלצאו מאוכזבלם כל לא חתקבלו למשרות, שהרל מאות

אנשלם לא לכוללם להתקבל ל- 80 משרות. הופתעו מאד לראות שאנשלם

שאינם מקושרים בקשרים המסורתיים, התקבלו על סמך כלשוריהם להם.

הערה שהינה מאד חשובח לענין זח חלא, שרמת חפונים חלתה

מפתלעה באלכותה. כאשר לא נמצאו מועמדלם, זה לא מפני שלא הלו להם

שנות השכלה וכן הלאה, אלא מאחר שחלפשו לדוגמא מועמד לנושא של

חדברת מזלקלם במשרד חחקלאות, וחכלשור חמסוים הזה לא נמצא.

ברצוני לתקן את חבר-הכנסת טמקין, שחמטרח חלתה למשרות

לאקדמאים, רוב המשרות חן מדרגה בלנונלת ומעלה ולש משרות בכלרות.

המטרה הלתה שמשרות אלה תהללנה לנושאלם כללללם, מלעוטן של המשרות

הן לנושאלם בהם ערבלם מטפללם בענייני ערבלם. נכון שלא עמדנו

בקרלטריון זה באופן עקלף, כל הלה צריך לגמור את המבצע.

האם כל המשרות הן קבועות?

לי גלנור;

40 משרות הן תלקניות. לגבל ה- 40 החדשות, אלח חן משרות

מסגרת, שכחגדרתן חן אלנן קבועות. חתחללב נצלב שלרות חמדינה,

שבמשך שלוש השנלם האלה, כמו לכל עובד מדינח שנכנס למלשרת מסגרת,

תינתן כל ההזדמנות לאנשלם אלה להכנס לקבלעות. הם מודאגלם ובצדק,

אך אנל מנלח שבמשך חזמן, מכלון שחכלשורלם שלחם חם כפל שהם, אלן

מקום לדאגה.

בהתללחס להאשמה היותר כלללת שוועדות מכרזים פועלות שלא על

בסלס ענללנל, ברצונל לצללן שוועדות המכרזים בשירות המדלנה

פועלות בצורה ענללנלת. לש מדל פעם טענות, ודאל שהן באות מהסקטור

הערבל והדרוזל, שמרגלש שאלן לו סלכול. הם מרגלשלם עד כדל כך

שאלן להם סלכול, שהם אף לא פונים.

י' ונונו;

האם קיים הבדל בלן הדרוזים לערבים?

לי גלנור;

לדרוזלם לש מסלול נוסף מאחר שחם לוצאל צבא, ובתור לוצאל

צבא לש להם סלכויים נוספלם. הטענות לענלן זה הן בדרך כלל מן

הערבלם ולא מן הדרוזלם. לא שחם מופללם לרעח בוועדות מכרזלם, אלא

שמראש חם מרגלשלם שהם לא לכוללם להתקבל.



לכן, איני רואה מקום להאשמה כללית, הבר-הכנסת טמקין, לגבי

המכרזים בכלל. אני הושב שברגע שהערבים ירגישו שממשלות ישראל

מזמינות אותם להיות הלק בשירות המדינה, הם יפנו, ובעלי הכישורים

יתקבלו.

בי טמקיו;

במשרד החינוך לדוגמא, כאשר יש מכרז למנהל או לסגן מנהל,

אני שומע את ההאשמות כלפי ההרכב, כולל האשמות לא רק של ערבים,

לגבי נציגות של המועצה המקומית במכרז ושל שב"כ.

זה לא הפורום לדון בכל הבעייתיות של הערבים והדרוזים

במדינת-ישראל. אתן דוגמא אהת על מנת שתבין את הבעייתיות ואכן

היו להצים פוליטיים כדי לעשות דברים מסו "מים. היתה אל" פנייה

של אישיות פוליטית לסייע למועמד מסוים שהגיש את מועמדותו לאהת

המשרות הללו, ולא אזכיר שמות.

אמרתי לאותו אדם פוליטי בכיר מאד, שאני בשום פנים ואופן

לא אתערב וכי אני מבקש ממנו לא להתערב. עקבתי אהר הענין ורצה

הגורל, שאדם זה מתוך 12 מועמדים, היה הכשיר ביותר. אני מוכן

להתה"ב שהוא נבהר אך ורק על סמך כישוריו, מאהר שבדקתי את

הנושא. אותו מועמד השב שהוא התקבל באמצעות הסיוע הפוליטי והתקשר

לאותו אדם על מנת להודות לו. לאהד מכן הוא התקשר גם אל" כנציב

שירות המדינה כדי להגיד לי תודה. הבהרתי לו שהוא נבהר בזכות

כישוריו וכי לא רק שלא התערבתי, אלא סירבתי, כך שאותו מועמד לא

ה"ב דבר לאישיות הפוליטית ולא חייב דבר לי כנציב שירות המדינה.

לי לבנת;

השאלה היא האם הוא נבהר בזכות כישוריו או למרות כישוריו.

יי גלנור;

הוא נבהר בזכות כישוריו בלבד. הבעיה הינה שהוא לא האמין

שהוא יכול להבהר.

ברצוני להשיב על שאלותיה של הברת-הכנסת לבנת. בהת"הס

לסוגיה המשפטית הרהבה, אשאיר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענות

עליה.

בהת"הס לסוגיה הכללית, לי אין ספק שהדרך שהלכנו בה תעמוד

בכל מבהן משפטי. בדקנו פסקי-דין לענין זה, ואצטט מפסק-דין אהד.

נאמר שם שייאפליה קיימת בין שווים ומעשה או צעד שנועד למנוע

קיפוה, אין לראות בו אפליהיי ולכן השתמשנו במינוח "העדפה מתקנתיי

לגבי ענין זה, ולא אפליה. אני הושב שזהו משפט שניתן להרות אותו

גם לגבי קבוצות מופלות אהרות.

לי לבנת;

ברמת הפילוסופיה אתה צודק, אך איני בטוחה שאתה צודק ברמה

המשפטית.



לי גלנור;

פסק-דין אינו פללוסופלה. נהגנו לפל ההליך הנכון וזהו

ההללך שנעשה על-פל החלטות ממשלות. התהללך הלה על-פל ההלמות

ממשלה, ההלטה של ועדת השירות שמוסמכת על-פל הוק שלרות לפטור

ממכרזים, ואכן עשתה זאת בעבר לגבל עוללם הדשלם, כמו כן, נערך

דיון אצל היועץ המשפטל בממשלה, כשלנגד עינינו עומד מכתבו של

היועץ המשפטל של משרד ראש-הממשלה שהעלה שאלות בענין זה, ובסופו

הגענו למסקנה שהללך זה נעשה כדת וכדין.

לא הלו שלקוללם לא ענללנללם בבהלרת האנשים הללו. נבהרו

הכשלרלם שבלן הכשלרלם ואנל לכול לקבוע באופן אלשל שנצלבות שלרות

המדלנה הקפלדה שזה לעשה כדת וכדלן, עד כדל כך שלגבל נצלגל

הצלבור בוועדות, עברנו על כל הרשלמות הללו ובדקנו שאלן אנשלם

המזוהלם מבהלנה פוללטלת מפלגתלת.

במקרה אהד בלבד התקשר אליי שר החינוך והתרבות וקבע שנצלגל

הצלבור במשרד ההלנוך אכן מזוהלם מבהלנה מפלגתלת וזה קרה משום

שהדרג בו הם פעילים מבחינה מפלגתלת הוא כזה שמערכות הסינון שלנו

לא עלו עללהם, ומדובר לדוגמא בקופת-הוללם, מועצות פועללם

וכדומה. כלומר, רשת הסלנון הלתה בעלת הורלם רהבלם מדל.

האם לא לודעלם בנצלבות שלרות המדלנה שקופת-הוללם בסקטור

הערבל הלנה אהד ממקורות הכה?

לי גלנור;

לנגד עינינו עמדו שמות.

בי טמקין;

אללו היית שואל אותל מה לבדוק בסקטור הערבל, על מנת שלא

לכנסו אנשלם המזוהלם מבהלנה מפלגתלת, הללתל אומר שראשלת לש

לבדוק מועצות פועללם וקופת-הוללם.

לי גלנור;

אלני יודע מה מלדת הלדע שלך, אך בלן כל האנשלם, לא עלו על

מספר שמות קטן מאד.

במקרה זה, שר ההלנוך גללה זאת והמזל הוא שמדובר בשר עם

integrityועם לושר והגלנות. שר אהר הלה אולל אפללו מבקש זאת.

לי גלנור;

מכיון שהשר גללה זאת ואנל שמהתל שהוא גללה זאת במועד,

נתתל לו רשות לההללף את האנשלם, וזה נעשה.

אללו הגללול הלה גללול אהר, אלנל לודע אם השר הלה נוהג

כך.

לא לכול היה להלות גללול אחר. אנל מקבל בכל לום פניות

"מדוע אלנכם עושים מה שמפלגות אהרות

עושות? לאחר כל-כך חרבה שנות קלפוח שלנו, מדוע אלנכם עושלם

זאת?" גם זו "אפללה מתקנת" ואפשר לתקן מפלגתלת. אנל אומר להם

שלא נעשה זאת בשום פנלם ואופן, משום שזה בניגוד מוהלט לכל מה

שאנו מאמלנלם. לכן הם אומרלם לל שמאחר שאלנל מתקן, הכל נשאר כפל

שהיה.

במקרה מסולם זה, השאלה צרלכה להשאר פתוהה, כל האנשלם

שנתגלו לא הלו ממפלגתו של השר, כך שצריך להשאלר זאת בספק עלון.

בסך הכל, הבעיה שהיתה במקום אחד בלבד, נפתרה על-פי המדיניות של

נצלבות שלרות המדלנה. השר מצא לנכון לפנות לנצלבות שלרות

המדלנה, כל הוא לדע מהל המדלנלות.

הוא מצא לנכון לפנות לנצלבות שלרות המדלנה, משום שהלא זו

שהגלשה לו את הרשלמות ולכן הוא החזלר אותן לנצלבות. הוא לא פנה

לנצלבות שלרות המדלנה מפנל שהוא לדע שאתם בסדר, אלא משום שאתם

הגוף שמסר את הרשלמות.

הוא לדע שהוא לכול לפנות אללנו מכלון שהוא קלבל רשלמה

אקראלת. אלה שנבחרו מתוכם באופן אקראי, הלו אנשלם שלא עלו ברשת.

לתכן שהרשת חלתה צרלכה להלות יותר צפופה ולבלקורת זו אנל מסכלם.

בסך הכל מדובר על מאות ועדות בחינה שנערכו, ומתוכן, זחו המספר

שמדובר עליו.

בהתללחס לקורס ההכשרה, אנל חייב לציין שחדברלם שנאמרו

בעלתון ייחארץ", למרות שחם אפללו מחמלאלם לנצלבות שלרות המדלנה,

הם בלשון המעטה מאד לא מדוייקלם. הקורס נקרא "קורס הכרת

השירות", ומתוך שלל הנושאלם, נבחר הנושא הפלקנטל ביותר והוא

המחלוקת שהלתה בלן הדרוזים לבין הערבלם לגבל תוכן דיון אחד

בנושא שאלות חשנויות במחלוקת בחברח ובמדינת-לשראל. אני מוכן

לחעמלד לרשות חברת-הכנסת לבנת את תוכן הקורס כולו, לרבות כל

המשתתפלם, ואני בטוח שדעתך תנוח לחלוטין.

קורס זח נערך תחת מעטה חשאיות כל-כך כבד, שרק עיתון

"הארץ" הצללח לפרוץ אותו, כך שצריך לקחת כותרת זו בדיוק בהקשר

זה, והדברלם היו גלולים. הדבר היחיד שאמרתי היה, שלא יתכן לפגוע

בצינעת הפרט של עובדי המדינה הערבלם וחדרוזים חאלה, אך כל

התכנלם של הקורס היו פתוחים וניתן הלה לבוא ולראות. לא החסינו

זאת בפני אף אחד.

חשבנו שצריך לחשוף, וכך דעתי גם הלום, את הערבים והדרוזים

בפנל שאלות שהן שנולות במחלוקת חריפח בחברח חלשראללת, ולכן נערך

פאנל בהשתתפות מאוזנת למדי.

כלומר, דר' פלד איזן את דר' בשארה?



לי גלנור;

כפי שנמסר לי, עורך-דלן שטנדל, שהלה צרלך להצלג את העמדה,

כנראה לא עשה את מלאכתו כל-כך טוב. כנראה שהוא עמד בצל על-לדל

אחד המרצלם. זה קורה בפאנל כזה וצרלך להסתכל על סך כל התמונה.

אם את סבורה שאסור להעמלד בפנל עובדל מדינה ערבלם ודרוזים בצורה

הבוטה בלותר את הנושאלם השנוללם במהלוקת - אזל אנל הלוק עלללך.

אם את הושבת שההרכב של הפאנל המסוים הזה לא הלה מוצלה בגלל

המשקלות הלא מתאלמלם שהיו, אנל מסכלם אלתך.

לי לבנת;

המשתתפים אומרים זאת.

המשתתפלם שאמרו זאת הלו מספר דרוזים אשר נפגעו מדרך

הבלטול שלו נגד מדלנת-לשראל.

האם אתה לא נפגעת מדרך הבלטול של דרי עזמל בשארה נגד

מדינת-לשראל? האם כאשר מבלאלם מרצה לקורס של עובדל מדלנה,

שמשמלע בלטוללם הרלפלם נגד מדלנת-לשראל, זה אמור להעללב רק קצלן

דרוזל או זה אמור להעללב גם אותל ואותך?

כל אהד מהללט מה מעללב אותו ומה לא. פוגע בל שיהודלם הם

גזענלם כמו כל מלנל גוללם אנטלשמללם.

מבלאלם את דרי יואב פלד, שאתת יודע בדיוק מיהו, ואת דר'

עזמל בשארה, וזהו האלזון שנצלבות שלרות המדלנה מבלאה, כאשר דרי

בשארה טוען ש"בן-גוריון הלה גזען".

זהו קורס שמלועד לעובדל מדלנה ואומר בו דרי פלד: "ישראל

הלא דמוקרטלה אתנו-רפובלקאלת, בה רק לקבוצה אתנלת אהת לש גלשה

אמלתלת ומלאה ללצלרת הטוב הצלבורל..."

כאן בוועדה שמעתל הבר-כנסת ממר"צ שאמר, שבמדלנת-לשראל

במשך שנלם קופהה באופן לאומל קבוצת הערבלם בלשראל.

לא צרלך לעבור למקרו. אנל הושב שבקורס שכזה, להבלא

פרופסור מאונלברסלטת בלר-זלת זוהל טעות בשלקול. אנל מנלה שנצלב

שלרות המדלנה אפללו לא הלה מודע לכך.

הוא ערבי ישראלי מנצרת.

לי לבנת;

הבעלה שלי אינה שהוא מרצה באוניברסיטת ביר-זית. אלא

העמדות שהוא הביע.

אני מצלע שנישאר במלשור העקרוני. אני חושב שראוי להשוף

עובדי מדינה לנושאים קשים, שנויים במהלוקת.

בתנאי שיש איזון.

אני מוכן להעמיד לרשות הוועדה את סקר שביעות הרצון של

המשתתפים בקורס ההכנה.

סקר שביעות הרצון שלהם אינו רלבנטי לגבי שאלה זו של

האיזון הפוליטי.

יש שם שאלה בענין זה.

כדאי לראות את הסקר.

ניתן למצוא שם גם ייתהמושת" לטענה שלך. בעיקר בין הדרוזים

וכן כמה ערבים סבורים כמוך, שזו היתה הצגה קשה ובוטה מדי של

הנושאים השנויים במהלוקת, עמדה לגיטימית לגמרי ונצטרך לקהת אותה

בהשבון, אך בסך הכל הם השבו שהקורס השיג את מטרתו, על חלקיו

השונים, כולל הקטע הקטן שהוצג בעיתון ייהארץ".

מכיון שיש הסכמה על-כך שהדרך בסך הכל ראויה, ברצוני לציין

שהדרך היא ראויה בגלל ההד-פעמיות של המבצע. העדפה מתקנת פירושה

שעושים מבצע מסוים כדי לסמן את הכיוון ולא מכניסים אותו לספר

ההוקים כדרך שונה. אם את הושבת שהאיתות, כפי שנעשה במקרה זה של

הערבים והדרוזים, מתאים לקבוצות נוספות, שהזכרת אותן, אין לי

התנגדות. אם את חושבת שבגלל שהקבוצות הנוספות לא קיבלו זאת,

כדאי גם לפגוע בקבוצה המקופהת הזו, יש מחלוקת בינינו.



ג' פת;

ביקשו לדבר גם מזכ"ל עובדי המדלנה ונצלג עמותת "סיכוי".

אני שואל אתכם, אם לא תעדיפו לומר את דבריכם כאשר הוועדה תתכנס

לישיבה נוספת בהשתתפות היועץ המשפטל לממשלה?

אנל אעלר מספר הערות קצרות.

ג' פת;

אני מבקש להעביר אלינו את החומר שהועבר לחבר-הכנסת טמקין.

ברצוני להתייחס להלבט העקרוני המשפטל. נקודת המוצא שלא

שנויה במהלוקת הלא שקיימת מצלאות במדלנת-לשראל שבה לקרוב ל-20%

מאזרחי המדלנה אלן כמעט ללצוג בשלרות הממשלתל והבעיה בראלה

המשפטית, שקללם פער עצום בלן החוק הפורמאלל הקללם במדלנת-לשראל

לבלן המצלאות. ברמה של ההקלקה במדלנת-לשראל לכאורה קיים שיויון.

החוק במדלנת-לשראל בראלה אובייקטלבלת של צופה מן החוץ הלה אמור

לאפשר למגזר הערבל והדרוזי ללצוג הולם. אפשר להתווכח מה נקרא

הולם, לשנם פרמטרלם רבלם וכל חתך לכול לטעון לללצוג שונה ממה

שלש לו חלום. ודאל שמוסכם על כולם, שגם בהתחשב בכל מיני פרמטרלם

של כישורים, השכלה וכדומה, הייצוג הנוכחל היום הוא לא הייצוג

החולם שהלה לכאורה מתחייב מהמצב חמשפטל שנותן בעצם שויון

חזדמנויות פורמאלל לאוכלוסלח חערבלת.

מצלאות זו, גם בחלבט חמשפטל, לא רק בחלבט חחברתל

וחפוללטל, מחווח פגלעח קשה בעלקרון חשולון, שחוא חעלקרון חבסלסל

שבלן כל זכולות חלסוד של חברח דמוקרטלת.

חשתמשת קודם לכן בטרמלנולוגלח של פרקללטות חמדלנח, אך

חדיונים נערכו בלשכת חיועץ חמשפטל לממשלה ולא בפרקללטות המדלנה.

הלו אכן דלונלם לסודללם וכן ולכוחלם נוקבלם בנושא זח. ברצונל

לחדגיש שהויכוח לא הלה בהלבט המהותל האם ראוי לאפשר או לתקן את

האפליה שקיימת לגבל חמגזר הערבל והדרוזי, חשאלה גם לא היתח חאם

חחוק או חדין במדלנת-לשראל מאפשר "אפללח מתקנתיי. נצלב שלרות

המדלנה הזכלר פסק-דין אחד ולש עשרות פסקל-דלן. אצלג שורה של

צלטוטלם מפסקל-דלן שונלם לאורך כל שנות קלום חמדלנח. שאלח נוספת

שאינה שגולח במחלוקת הלא האם אפשר לתקן אפללח או לתקן אי-שויון

על-לדל מתן תמלכה וסיוע רבלם יותר לחלשלם, כדל לקרב אותם למעמד

של שויון.

חבעלח חתרכזח בחלבט קצת יותר פורמאלל. יש שתל הוראות בחוק

שעוסקות בנושא זח. אחת, מבחלנת סמכות הממשלה לתת פטור ממכרז,

וחתעדררח שאלח חאם חמטרח שעללח מדובר כאן חלא בגדר חסמכות של

חממשלח לתת פטוד, והוראה אחרת בחוק שלרות חתעסוקח שקובע אלסור

אפללה מטעמל דת, גזע, מלן וכדומח, בקבלח לעבודה.

חתעוררח שאלח משפטלת, אפללו פורמאללת, חאם מתן ייחעדפח

מתקנתיי במתכונת שחוצעח על-לדל נצלבות שלרות המדלנה, עולה בקנה

אחד עם אותן הוראות.



סוגלה נוספת שהטרידה אותנו היתה הזהלרות המתחייבת מעצם

הטלפול ב"אפללה מתקנת", כל כפל שהגדלר זאת שופט אמרלקאל, זהו

"סוס-פראיי שברגע שאתה רוכב עללו, אלנך לודע בדלוק לאן זה לובלל

אותך. הלתה תחושה של רגישות, שהיום עולים על ה"סוס" לגבל ערבלם

ואלננו לודעלם לאן זה לובלל. הברת-הכנסת לבנת, הזכרת דוגמאות

נוספות, וודאל איש לא טוען שאלן מגזרלם נוספלם באוכלוסלה

שמקופהלם, בלן בהקשר של ייצוג בשלרות הממשלתל ובין בהקשרלם

אחרים.

נשקלה ההלופה, שאם צרלך לעשות זאת, האם צרלך לעשות

בחקיקה, וגם כאן קללמת בעללתלות.

ברצוני להתייחס לשני ההיבטים הללו. בהתייחס להיבט המהותל

של עקרון השויון, אקר לא מספר צלטטות מפסקי-דין שונים של בג"ץ,

בהקשר של אפליה ושויון.

בפסק-דין משנת 1982 אומר בית-המשפט: "השויון אלן לו תוכן

מהותל משל עצמו ואינו מטרה בפנל עצמה. השויון הלנו אמצעל להשגת

צדק; דרך לבלצוע תפקלדלה של הרשות ביושר ובהגלנות, על מנת להגלע

לתוצאה צודקת."

"שולון פורמאלל אפשרל רק לגבל

צורות גלאומטרלות אך לא לגבל בני-אדם, שהרל אלן אדם הדומה

לחלוטלן לרעהו."

אעבור לצלטטות יותר לשלרות להלבט של השלמוש בעקרון השולון

בנושא של הקצאת מקורות צלבורללם, שבעצם שללך להקשר שלנו.

אומר הנשלא שמגר בפסק-דלן בנושא של מלמון מפלגות: "אלן

הוראת חוק כלללת במדלנת-לשראל שמחייבת חלוקתם של משאבל הצלבור

באופן שווה."

"להס של שולון אלנו מובלל תמלד לתוצאה

צודקת, ולעלתלם לש לנהוג בחוסר שולון כדל להצלג צדק. הכל בהתאם

למטרה אללה שואפלם להגלע. כשנקודת המוצא חהתהלתלת של האחד נחותה

משל רעהו, לש צורך להעניק לו ל ותר כדל להבלא את חשניים ללדל

שולון. הצדק בתוצאה הוא הקובע ולא קדושת העקרון של השולון, שבא

רק לשרת את מטרת הצדק."

"אכן, לעתלם קרובות, הדרך להבטחת שולון

בסלכוי הלא דווקא בהקצאה בלתל זהה של מקורות".

בלחס למה זה נאמר?

כל פסק-דין לגבל נושא אחר. פסק-דין אהד הלה לגבל הקצאה של

שעות ברלכה בנהרלה לאלגודל ספורט שונלם. פסק-חדלן האחרון

שהקראתל הלה בג"ץ "אגודת דרך ארץ" נגד רשות השלדור. הלתה עתלרה

שצרלך להקצות יותר זמן שלדור למורשת עדות המזרח.

" אכן, מתן הזדמנות שווה

לעשיר ולעני לישון מתחת לגשר, אינו יוצר שויון בין השניים באשר

לסיכו" השינה הטובה", משום שעשיר יגיד תודה על ההזדמנות ויישן

בביתו המהומם, והעני "אלץ לקבל את ההצעה המפתה ולישון מתהת

לגשר. השופט ברק מצטט זאת מפסק-דין אמריקאי שגם כן מצוטט.

כפי שהעיר נציב שירות המדינה, יש ספרות עצומה ברמה

הפילוסופית, פילוסופיה של המשפט, ובכלל על כל נושא עקרון

השויון.

"יש מסגרות שוויוניות מהוללות המהלקות את

המשאבים שברשותן לכל הבריהן לפי צרכיהם, ובכך אהד מביטוייו של

השויון."

זו דוגמא אקראית ויש עשרות רבות של פסקי-דין שבהם בית-

המשפט קובע, וכאן אנו הוזרים לנקודת המוצא שהזכיר נציב שירות

המדינה, שהפרה של שויון, אפליה רלבנטית מבהינה משפטית כשהיא

מת"הסת לאנשים בעלי נתונים זהים בהקשר שבו עוסקים. אם שני

אנשים, שני הגורמים, שני מגזרי האוכלוסיה אינם שווים, אי-אפשר

לדבר על אפליה כאשר מת"הסים אליהם באופן שונה. הנתונים השונים

מה"בים לעתים קרובות הת"הסות שונה כדי לתת פתרון הוגן, צודק,

שווה לשני המגזרים.

אעבור לפסק-הדין שהכי נוגע לענייננו. הבעיה התעוררה

בעתירה שבה קצין משטרה מבאר-שבע עתר לבית-המשפט בטענה מדוע לא

מאפשרים לו לקבל מגרש בעיירה של בדואים בנגב. שם הקצו זאת במחיר

מצהיק של המשת אלפים שקל למגרש של שני דונם, והוא טען בשל עקרון

השויון, ואפילו האגודה לזכויות האזרה "צגה אותו, שמגיע גם לו

וכי אסור להפלות על בסיס של דת, לאום וכדומה. בית-המשפט דהה את

"עקרון השויון בא לשרת מטרה של השגת תוצאה צודקת. לא

השוויון ה"טכני" או ה"פורמאל'" הוא הראוי להגנה, אלא השויון

המהותי, דהיינו השויון בין שווים. בני האדם, או קבוצות בני אדם,

שונים לא אהת זה מזה או זו מזו בתנאיהם, בתכונותיהם ובצורכיהם,

ולעתים יש צורך להפלות בין מי שאינם שווים כדי להגן על ההלש או

הנזקק, לעודדו ולקדמו. שויון בין מי שאינם שווים אינו, לעתים,

אלא לעג לרש."

"כדי לבסס טענת אפליה

בלתי צודקת העשויה לשמש יסוד להתערבותו של בית-משפט, אין די

להצביע על 'הס שונה, אלא יש צורך להראות שהיהס השונה ניתן למי

ששווים במאפייניהם הרלבנטים ומתוך שיקולים פסולים."

בציטוט הבא בית-המשפט הת"הס לטענה שהיתה כאן אפליה על

"העובדה שהעותר יהודי ומי שניתנת לו הטבה הם

בדואים, אינה עושה זאת לאפליה על בסיס לאומי, כי השיקול לאפליה

או להבהנה הזאת הוא לא על הבסיס הלאומי אלא על בסיס הנתונים

הספציפיים של הבדואים או הצרכים הספציפיים של הבדואים, בלי

להת"הס לשאלה האם הם מוסלמים, ערבים או בדואים".

נקודה אהרונה שהינה השובה ומתקשרת להערתו האהרונה של נציב

"כעולה מעמדת המשיבים

לפנינו, המדיניות הננקטת על-ידי הרשות לההכיר מגרשים ביישובי

הבדואים לבדואים בלבד הינה מדיניות בתקופת מעבר, עד להתערותם של

הבדואים בהברה הישראלית." כלומר, בית-המשפט שם דגש על-כך שלא



במקרה שלנו, כפל ששמענו, מדובר במבצע חד-פעמל שאמור להמשך

כשנתללם או שלוש שנלם. לכן, בהלבט זיו לא הלתה מחלוקת במשרד

המשפטלם בלן המשתתפלם השונים בדיונים, על כך שלא מדובר באפליה

במובן הערכל, המהותל או המשפטל בראלה הכלללת של המושג, אלא גלשה

כזו שבה נותנלם להלשלם לותר, נהוגה בהברה הלשראללת בתהומלם

אינספור, בין אם סיוע בדיור, משכנתאות אשר נלתנות לפי נלקוד

ולפל מצב כלכלל ומשפהתל, הטבות להללללם משוהררלם, לעוללם.

כלומר, תגלשה במדינת-ישראל שלפלה נותנלם לותר להלשלם, הלא גלשה

שלא הומצאה הלום והלא גלשה מושרשת הלטב גם במצלאות ההברתלת וגם

במצלאות המשפטלת. אלנל נכנס לולכוה האם בכל המקרלם עושלם זאת

נכון והאם זה נעשה לגבל כל המקרלם המוצדקלם.

הטרלדו אותנו שתל שאלות. השאלה הראשונה הלתה בהלבט

המשפטל. נקודה אהת שהטרלדה, כפל שצללנתל הלא שהוק שלרות המדלנה

נותן סמכות מפורשת לממשלה לתת פטור ממכרז. התעוררה השאלה האם

סמכות זו של הממשלה קיימת גם לצרכלם מעלן אלה, או רק משלקוללם

טכניים במקצועיים.

שאלה שניה המטרלדה לותר הלא סעלף 42 להוק התעסוקה, שקובע

אלסור להפלות לרעה בקבלה לעבודה על בסלס דת, גזע ומלן. התעוררה

שאלה האם אלן לנו כאן הוראה פורמאללת שלא משנה הכוונות הטובות,

אל-אפשר לעזור. כאן התרכזה עלקר ההתלבטות, כאשר מצד אהד הלו מל

שגרסו ואני בתוכם, אולל בראשם, שהללבלם לפרש את המונה אסור

להפלות לרעה. המונה אפללה הוא מונה משפטל וכאשר הולכלם לפסלקה,

רואלם שתמונה אפללה לרעה זוהל אפללה מסלבות לא ענללנלות בלן

שוולם. לעומת זאת, הלו שחשבו שהמונהלם בהוק הם פורמאלללם,

סגורלם ראם רוצלם לתקן את המעוות וכולם הסכלמו ואף כאן בוועדה

כולם מסכלמלם שקיים מעוות שצרלך לתקנו, הגלשה הלא שצרלך לעשות

זאת בהוק.

כאן אני עובר לבעללתלות של הקלקה. לכאורה, אם נלתן לעשות

זאת בחוק, מדוע להתלבט? הבעלה הלנה שגם להקלקה לש מהלר, מעבר

לשלקוללם לא ענללנללם שזה מסובך וכל מלנל שלקוללם שהם אולל לא

מענייננו בהלבט המשפטל. הברת-הכנסת לבנת הזכירה את התיקון שנעשה

בהוק החברות הממשלתלות בהקשר של הגדלת הייצוג של נשלם

בדלרקטורים של הברות ממשלתלות.

היה ולכוה לא קל בלן גורמלם שונלם, האם זה ראול להעשות

בהקלקה. לש כאן שנל גורמלם שונלם, ואלנל אומר שאסור או לא צרלך,

או אל-אפשר להסדלר את הנושא שלנו בהקלקה. זוהל הכרעה שלש לה

הלבטלם שונלם. כאן מדובר כפל שזה הוצג, באלזושהל פעולה הד-

פעמלת. בדרך כלל בהקלקה מדובר על הוק לתקופה בלתל מוגבלת, כלומר

הוא נועד להסדיר בעלה עם טווה נשלמה ארוך, לתקופה ארוכה ועם

ראלה רחבה. לא נ והגלם להוקק הוק בשבלל 80 משרות לפעולה שאמורה

להסתללם תוך מספר הודשלם.

שנית, בהקשר של דלרקטורלם בהברות ממשלתלות, ההקלקה נועדה

בעצם לחייב שרלם לעשות את מה שבפועל הם לא עשו. הם הלו אמורלם

לכאורה, גם בלל החוק הזה, מכה עצם עקרון השויון, למנות לותר

נשלם לדלרקטורלם ממשלתללם והם לא עשו זאת. ההקלקה הזו באה לכפות

אותם לעשות את מה שהם לא עשו מרצונם. כאן באה הממשלה ואומרת:

אנו רוצלם לעשות זאת, לכאורה לא הלה צרלך אמצעל כפלה. כלומר,

לחוק לש שנל תפקלדלם, גם להסדלר דבר שאסור לעשותו בלל חקלקה וגם

לפעמלם לכפות גורם שבלל חקלקה לא לתנדב לעשות זאת.



הגודם השלישי הוא שכאשר מתחיללם למסד בצורה של חקלקה

"אפללות מתקנות", זה שוב יכול לעורר את הנושא, כך שהלום מדובר

בסקטור כזה ומהר להלה מדובר בסקטור אהר. לש גם לכך הלבטלם

שלללל ים.

כיון שהלתה התלבטות קשה ונערכו דיונים רבלם אצל היועץ

המשפטי לממשלה, בסופו של דבר העמדה שהוצגה בפני ועדת השרים

לתיאום ולמינהל מטעם משרד המשפטים לא היתה הד-משמעית אלא הוצגה

הבעייתיות מטעם משרד המשפטלם. נאמר שלש כאן מטרה ראויה, לש כאן

בעייתיות משפטלת בדרך שבה הולכלם, אבל משרד המשפטלם לא ראה מקום

להסתללג ממה שנעשה ולא ראה מקום לקבל את חוות-דעתו של היועץ

המשפטי של משרד ראש-הממשלה, כל הלו פנלם לכאן ולכאן, ובנסלבות

אלה לא ראלנו לנכון למנוע זאת. מבהלנה זו אכן הלתה התלבטות, אך

לא הלתה הסתליגות. אילו הלתה הסתללגות, הללנו מונעלם זאת

וטוענים שזה לא הוקל וכל לש לפנות לכנסת, כפל שאנו עושלם לעתלם

לא רחוקות.

גם אתה, לפל הסברלך, סבור באיזשהו מקום שהקלקה כלשהי

בענין זה הלתה מועדפת.

בהלבט של ספקות משפטללם מבהלנת להיות בטוהלם שזה מותר לפל

ההוק, תמלד הקלקה הלא הדרך הבטוהה יותר מאשר פרשנות של הוקלם,

אך כפל שצללנתי, להקלקה לש מהלר אהר, וכאן השלקול. הכנסת כמובן

סוברנית וכן כל אהד מהברל-הכנסת, ליזום הקלקה לכאן או לכאן, אך

אללו סברנו שההקלקה הקיימת לא מאפשרת זאת, הללנו נותנלם חוות-

דעת שלילית הד-משמעלת.

האם לדוע לך מדוע היועץ המשפטל לממשלה לא השלב על הפניות

שלי?

כפל שצללנת קודם לכן, הענלן אלנו בטלפול שלל. הוא הועבר

לטלפול ואלנל יודע בדלוק מה קורה.

שאלתל השניה הלא מהותית. אלך הההלטה הזו עומדת משפטלת

בלהס להוק לסוד - הופש העלסוק?

אנל מציע שנשאלר זאת ללשלבה הבאה. הנושא הוא מאד מורכב.

האם סוגיה זו עלתה בדיונים שלכם?

ראשית, ברצוני להבהיר שאנו לא מתנגדים לנושא זח, אך יש

לנו בעלות אמלתלות. בחוק התקצלב, כל שנה הממשלה מקבלת החלטות

על קיצוץ בכח-אדם תיקני, בלל לדבר אלתנו כאלגודלם מקצועללם. לחד

עם זאת, אנו באחרלות לאומית, הסכמנו שתקופת הארעלות בשלרות

המדלנה תוכל להלות עד המש שנים, כלומר הארכנו זאת. לכוללם

להחזיק עובד לפל חוזה או עובד ארעל עד חמש שנלם.

מאות עובדלם מסיימלם כעת את חמש השנלם והולכלם הבלתה,

משום שאלן תקנלם. אנו מתנגדלם בכל תוקף, שהתקנלם שדלבר עללהם

נצלב שלרות המדלנה, ללקחו שוב מתוך השלרות. אם המדלנה חושבת שלש

מקום לתקן אפללה, שתואלל גם לתת תקצלבלם. זוחל אפללה של הצד

השני, שכן מקבללם עובדלם מבחוץ ומפטרלם עובדלם שעבדו חמש שנלם

בשירות.

אני בעד כל החוקלם הללו לתלקון עיו ותלם, אך לא לתכן שאדם

אהד לכנס לקבלעות ואחר יהפך למחוסר עבודה.

בי טמקין;

אולי תתייחס גם לשאלה האם במשך כל השנים אתם התייחסתם

להרכב העובדים והאם פניתם פעם מתוך דאגה לכך שנראה, שההרכב לא

בדיוק משקף את כל העובדלם הקל למלם?

האלגודלם המקצועללם אלנם משתתפלם כנצלגלם בוועדות מכרזלם

הלצונלות ונצלב שלרות המדלנה דלבר על ועדות מכרזלם חלצונלות.

אלו לנו ללצוג.

חברת-הכנסת לבנת דלברה על פוללטלקה, וברצוני להזכלר לה

כמה דוגמאות. בבלטוח לאומל שהינו מוסד ממלכתל, בתקופת ממשלת

חללכוד, נצלגת הצלבור או נצלגל הצלבור ברוב הוועדות הלו מזכלרל

הסתדרות עובדלם לאומלת.

אל תבלא דוגמאות מצהלקות על-פני כל מה שקורה בשלרות

המדלנה. כמה קלבלה מפלגת העבודה בבחלרות חאחרונות למזכלרות

עובדל המדלנה?

57%.

כמה לש למפלגת העבודה בצלבור? זוהל התשובה. מפלגת העבודה

בכנסת הלא 51%?

לש גם דוגמאות אחרות בתקופת הללכוד וכדוגמא, יושב כאן

יושב-ראש הוועדה אשר הלה שר במדלנת-ישראל והוא לא עשה את הדברלם

הללו.

הדיון שהתקיים כאן היום על מי-מנוחות, עורר הרבה שאלות.

דו"ח ועדת קוברסקל הוא עולם ומלואו והמלצותלה התקבלו על-לדל

הממשלה הקודמת ואושררו למעשה על-לדל הממשלה הנוכהלת. אני הושב

שהלה מקום לבדלקה מאד מאד מעמלקה בגלל מכלול הבעלות הנוצרות,

להקלקה כלשהי, על מנת שדברלם לא לשארו באולר. כל הקלקה הלא

בעללתלת ואנו לודעלם זאת בכנסת.

בנושא זה נדבר עם היועץ המשפטל לממשלה. אנל מערלך שצרלך

לפנות לחקיקח.

הנושא השני הוא נושא הטכניקה של ועדות המכרזים וכן

הטכנלקה של מסלול ההדרכה. אנל חושב שזו אלוולת לחשוב שבמסלול

הדרכה כזה, צרלך להבלא מרצלם מאונלברסלטת בלר-זלת או אנשלם

שמעזלם לפגוע באדם שחלה אהד בדורו - דוד בן-גורלון, להדבלק לו

מדבקה של גזענות, להדללק צלבור עובדלם הדש במנגנון הממשלה,

ולומר לו שאשכנזלם שולטלם במדלנה ונהנלם ממנה והספרדלם

והמלעוטלם אלנם נהנלם מן המדלנה. אם אנשלם מסוגללם להגלד את

הדברלם הללו, צרלך לשקול הלטב ולא צרלך להבלא מולם אנשלם

שלכחישו זאת. אנו מעונללנלם שהחומר האנושל שבא למערכת הזו להלח

חומר חיובי.

אתה מעונלן לתת נצלבות שלרות המדלנה רשלמת מרצלם מאושרת

על-לדך?

לש הבדל גדול בלן רשלמת מרצלם מאושרת לבלן אנשלם שלש

להניח שהגלשה שלחם אינה נכונה. אנל בהחלט מקבל את דברלה של

הברת-הכנסת לבנת שחדברלם שנאמרו על "צבא כלבוש ודלכוי" הם לא רק

עלבון לדרוזי ששלרת בצבא, אלא גם עלבון למדינה ולנו.

אנל חושב שמצולה אוזן קשבת אצל נצלב שלרות המדלנה לדברלם

הללו וצרלך לדבר על שני המסלוללם, המסלול של קבלעה מעוגנת בחוק

לגבל התהללך ואני בטוח שלשנם אלמנטלם נוספלם בדו"ח ועדת קוברסקל

שלצטרכו להכלל באותו מסלול, וכן להתייחס לנושא הבלקורת לגבל

מסלול ההדרכה.

אנל מקווה שחלושב-ראש אלנו מתללהס לדברלו כסלכום הדלון.

אנהנו נמשלך את הדלון, אך אנל מערלך שהסלכום שלל בתום

הלשלבה לא לחלה שונה מן הדברלם שציינתל עכשיו.

אני מבקש שילקחו בחשבון חמשרות התיקניות.

זחו נושא אחר לגמרי.

אני מבקש שבישיבה הבאה שלנו ישתתף גם רפרנט משרד האוצר

הממונה על נושא התעסוקה.

אבלקם בלר מאגף התקציבים.

אגף התקציבים אינו מדבר איתנו.

הם ידברו כאן. אם הממשלה רוצה לתקן עיוות מסוים, היא לא

יכולה לעשות זאת על חשבון ציבור שחיכה חמש שנים בכדי להפוך

להיות עובד קבע.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45