הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. י' באב התשנ"ד (18 ביולי 1994). שעה 30;11

נכחו;

חברי הוועדה; צ' הנגבי - היו"ר

א' גולדפרב

י' ונונו

אי יחזקאל

אי פורז

גי שגיא

חבר-הכנסת י' בא-גד

חבר-הכנסת פ' בדש

א' פלטו - יועץ כלכלי לראש-הממשלרז

ג' עמיר - מנהל רשפ"ת, משרד התעשיה והמסחר

גב' מ' כהן - בנק ישראל

ר' להב - מישנה לראש מנה"ר, משרד הבטחון

גבי עי בריל - מנה"ר

גב' ל' צברי - המח' המשפטית, משרד הבטחון

גבי די ליפשיץ - האוצר

י' דינוביץ - האוצר

גבי ר' אולניק - משרד המשפטים

א' זיסבלט - משרד המשפטים

יועץ משפטי; צ' ענבר

גב' ע' שמיר - מתמחה במהלקה המשפטית של הכנסת

ל' ורון

קצרניות; הי אלטמן, אי זכאי

סדר-היום; 1. הצעת חוק רישום ציוד הנדסי (תיקון), התשנ"ד-1994;

2. הצעת הוק רכישות גומלין והרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי,

התשנ"ד-1994.



הצעת חוק רישום ציוד הנדסי (תיקון). התשנ"ד-1994

היו"ר צ' הנגבי;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, ולהציג בפניכם את הצעת החוק

של חבר-כנסת אברהם פורז, הצעת חוק רישום ציוד הנדסי (תיקון), התשנ"ד-1994 שעברה

אלינו לאחר קריאת טרומית - -

א' פורז;

היא כבר אחרי קריאה ראשונה.

אנחנו רוצים להכינה להמשך, ולסיים אותה. יש לגביה תמיכה של הממשלה

א' פורז;

מר דמביץ, לפי החלטת הוועדה בישיבתה הקודמת, הישווה את מה שקורה היום לגבי

מכוניות, לפי פקודת התעבודה כלי-רכב מנועי, שיחול בדיוק לגבי ציוד הנדסי. יכול

להיות שצריך לעשות רפורמה, אבל אם כן, צריך לעשות אותה על הכל. כרגע מדובר על

העתקה מדוייקת.

היו"ר צ' הנגבי;

הממשלה, בשעתו, ביקשה שיובהר שהמידע שמתבקש כתוצאה מהשינוי יעשה רק בתשובה

לשאלות פרטניות.

אי פורז;

כך אמנם נעשה; מה שהיא ביקשה התקיים.

יש הניסוח שמבהיר

כן; בפקודת התעבורה זה כך. עורך-דין או המועצה הלאומית למניעת וגאונות או

אבנר או חברת ביטוח יכולים לפנות ויכולים לקבל, שימו בבקשה לב לעמוד השני למעלה,

את שם בעל הרכב, מספר זהותו, וכו'. שום דבר מעבר לכך. קיימת רשימה סגורה של

פונים, רשימה סגורה של אינפורמציה, ויש השוואה מוחלטת.

אין הגיון שאם פגעה בך מכונית תוכל לקבל ממשרד התחבורה פרטים על המכונית, אבל

אם דחפור פגע בך - לא תוכל לקבל את מירשם הציוד ההנדסי או את פרטי בעל הדחפור.

היו"ר צ' הנגבי;

מקובל עלי. רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר.

במקרה הזה, למיטב ידיעתי, לא הוגשו כל הסתייגויות לוועדה. כיוון שזה הנוסח

שאושר, ומבחינה הנוסח הוא זהה לחלוטין לנוסח הקיים היום בסעיף 82 לפקודת התעבורה

לגבי מסירת מידע ממאגר מידע, מבחינתי אין לי שום הערה לנוסח כמות שהוא, ואין לי

כל הצעה לשינויי. אולי יש למישהו מהגורמים האחרים איזושהי הערה - - -



היו"ר צ' הנגבי;

הם לא הוזמנו לישיבה.

צ' ענבר;

אם כך אני מציע לאשר את ההצעה כמות שהיא.

היו"ר צ' הנגבי;

אני מעמיד להצבעה את העברתה של הצעת הוק רישום ציוד הנדסי (תיקון),

התשנ"ד-1994. לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

הצבעה

ההצעה התקבלה והיא תועבר למליאה.

א' פורז;

אני מודה מאד ליושב-ראש, ומודה למשתתפים.



הצעת חוק רכישות גומלין והרשות לשיתוף פעולת תעשייתי, התשנ"ד-1994

היו"ר צ' הנגבי;

אנחנו עוברים להצעת חוק רכישות גופים ציבוריים, התשנ"ד-1994. אבקש

מחבר-הכנסת גדעון שגיא, שעמד בראש הוועדה המיוחדת שהקמנו לצורך הנושא המיוחד הזה

להציג בפנינו את תמצית סיכומי הוועדה, והצעתו למליאת הוועדה איך להתקדם עם החוק

הזה, שאנחנו מתעסקים בו בצורה אינטנסיבית מזה שנה.

גי שגיא;

אני אציג את הדברים בקצרה כיוון שהנוכחים מכירים את הנושא. אנחנו דנו בתקנות

בהתאם להצעת הממשלה, ובאופן עקרוני הוועדה קיבלה את הצעת הממשלה, למעט נושא

עקרוני אחד, גובה ההעדפה. הממשלה הציעה, על-פי התקנות, העדפה של 15% והוועדה

החליטה שההעדפה וזרד במשך 5 שנים, החל מהשנה הבאה, באחוז אחד, עד העדפה של 10%.

כל שנה אחוז.

גי שגיא;

כל שנה ירידה באחוז, בחמש השנים הקרובות, עד רמה של 10%.

נושא אחד לא סוכם על-ידי הוועדה, זה הנושא של העדפה באזורי עדיפות לאומית,

לגביו ביקשנו לדחות את ההכרעה בחצי שנה. כפי שידוע, ועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה

בנושא התקנות, החליטה לדחות את ההחלטה שלה, את אישור התקנות, בחצי שנה, ואני,

באופן אישי, מבקש לומר לכל הנוכחים שהשתתפו בנושא הזה מטעם המשרדים השונים ואשר

השקיעו הרבה מאד זמן ומאמץ, שאני סקפטי אם התקנות אמנם תאושרנה במסגרת שהן נתונות

בה עכשיו, מטעמים שונים.

בהתאם לתקנות וגם בהתאם להתנגדות שהיתה מקיר אל קיר בממשלה בנושא מעמד

הרשפ"ת, המעמד תואם את התקנות, מתאים לסיכומים שלנו שהגענו אליהם בדיון היסודי

שהיה בנושא התקנות, והוא גם מתאים לתביעה שעלתה מכל המשרדים שהרשפ"ת יהיה במעמד

של יחידת-סמך ולא רשות.

המסמך שהונח על שולחנה של הוועדה מהווה יותר הצעת-מסגרת כיוון שהיא מביאה

בחשבון את התקנות והיא מקפידה לא לעמוד בסתירה לאף אחת מההוראות שאושרו בתקנות.

כיוון שכך אני מדבר יותר על מסגרת ועל פחות כניסה לפרטים כפי שעשינו בנוסח

המקורי.

לגבי הגופים שעליהם דנים יש איזושהי הליכה לקראת ההצעות שהובאו על-ידי

הממשלה. עד כאן דברי.

היו"ר צ' הנגבי;

תודה. חבר-הכנסת בא-גד נמצא כאן כדי להגיש הסתייגות לשם ההוק, וכדי שלא לעכב

אותו אני מעביר אליו את רשות הדיבור.

י' בא-גד;

אני מודה ליושב-ראש. ביקשתי להכניס תיקון אחד בלבד לשם ההוק והתיקון מהותי;

הצעת חוק חיוב גופים ציבוריים לכתוב בעברית מפורשת, דבר שרבים מנסים להתחמק ממנו,

לרכישה מתוצרת הארץ בלבד. אני רוצה שיהיה כתוב בשם החוק השם המפורש; תוצרת הארץ.



יש היום נהייה של מוסדות ושל גופים ארור כל מה שהוא תוצרת חוץ או כל מה שכתוב

בלועזית שכאילו הוא בעל יותר יוקרה לבושתנו ולחרפתנו. היתה תקופה שכל הארץ לחמה

על תוצמרת הארץ, אבל היא עברה, לכן אני סבור שצריך להוסיף בשם החוק, בעברית

לרכישה מתוצרת הארץ, ואולי למחוק את המלה: בלבד, כי היא

מגבילה. יש מקומות שחייבים לקנות תוצרת חוץ לכן אני מוכן למחוק את המלה: בלבד.

בשם החוק צריכות, כאמור, להיכנס המלים: לרכישה מתוצרת הארץ. אני מוכן

בלבד, כדי לא להכביד עליכם.

מה הנוסח המדוייק של ההצעה שלך?

הצעת חוק חיוב גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי לרכישה מתוצרת

בלבד.

כיוון שטרם הגענו לשלב ההצבעות אני מציע שנרשום את הצעתו של חבר-הכנסת בא-גד

לפנינו. אם היא תאושר כשם החוק, זה, אמנם, יהיה שם החוק, ואם היא לא תאושר,

חבר-הכנסת בא-גד יוכל לנמק את הסתייגותו במליאה.

אם כך כי אז אני משאיר את המלה: בלבד, לא מוחק אותה, כדי שאני אוכל לנמק

את דבהי במליאה. חשוב לי להסביר במליאה ולעם ישראל את עניין תוצרת הארץ.

אם יקבלו את הצעתך בוועדה, לא תוגש הסתייגות.

אינני מוחק את המלח: בלבד.

אני מודה לחבר-הכנסת בא-גד. רשות הדיבור למר פלטו.

נעדרתי בחודש האחרון מרוב ישיבותיה של ועדת-המישנה לכן יכול להיות שבחלק

מהדברים שעליהם אני אדבר אני לא מעודכן אבל אני אומר, למיטב ידיעתי והבנתי, מה

המצב כפי שהוא כרגע; הסיכום שהושג בזמנו על-דעת כל הגורמים הרלוונטיים בוועדת

המישנה שהיתה מורכבת מנציגים של ועדת הכלכלה ונציגים של ועדת החוקה, חוק ומשפט

היה שהם ידונו בתקנות שהממשלה הגישה, אני מבין שהתקיים דיון בוועדת-המישנה בראשות

חבר-הכנסת שגיא, אושר נוסח של תקנות שאמנם כאשר חזרתי ראיתי שחלו בו כמה שינויים

לעומת התקנות שהיו בתוקף כאשר קראתי אותן בפעם האחרונה, מכל מקום אני מניח שזה

הנוסח, פחות או י והנר, והשלב הבא יהיה אישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת של אותן

תקנות, פלוס, אם יהיה צורך, תיקוני חקיקה שנובעים מאישור התקנות.



כך הבנתי, זה היה הסיכום אליו הגענו בפעם הקודמת, וכך, להערכתי, יש סיכום

שהושג בין חבר-הכנסת שגיא לבין ראש-הממשלה ואושר גם בשיהות שקיימתי לאהרונה עם

חבר-הכנסת שגיא. להבנתי זה המצב הקיים כרגע. צריך לפנות לוועדת החוקה, הוק

ומשפט, אני דיברתי עם היועצת המשפטית שלה ואני מהכה שיושב-ראש ועדת ההוקה, הוק

ומשפט יהזור מנסיעתו לחוץ-לארץ אז אני מניה שהוא יכנס את הוועדה ויביא את התקנות

לאישור.

זה הסטטוס שהיה מובן ומקובל על כולנו, וזה מה שאני סבור שצריך להמשיך בו.

היו"ר צ' הנגבי;

לדעתך לא צריך להמשיך את עבודת החקיקה להכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית?

זאת היתה ההבנה שהושגה בין ראש-הממשלה ובין חבר-הכנסת שגיא, במקורה

ג' שגיא;

שלילי.

א' פלטו;

איורי כן זאת גם היתה ההבנה שהושגה בין שתי הוועדות. הרי לצורך העניין הזה

הוקמה ועדת המישנה. ועדת המישנה הוקמה כהסכם פשרה בין הצעת ההוק שהיתה כאן ובין

התקנות שדנו, וכפי שאתם רואים הן דנו, במקביל, באותם נושאים, לכן ועדת המישנה

אישרה תקנות שמוסכמות פהות או יותר, ועכשיו מגיע השלב הבא שצריך להתקיים,

פורמאלית, בוועדת ההוקה, הוק ומשפט.

אני מבין שקיימות ירושות שמא העניין הזה יארך בוועדת ההוקה, הוק ומשפט יותר

מדי זמן אבל אני יכול להבטיה את מירב ההבטהות שלי, עשינו זאת בעבר, אנהנו נשתדל

שהנושא הזה יעבור כמה שיותר מהר, וכבר אמרתי קודם לכן שלא הצלהתי לדבר עם

יושב-ראש הוועדה כיוון שהוא בהוץ-לארץ, אבל הוא יחזור במוצאי-שבת או ביום ראשון

ואני אדבר אתו בשבוע הבא כדי שהעניין יאושר בוועדת ההוקה, הוק ומשפט, כפי שסוכם

מראש.

היו"ר צ' הנגבי;

רשות הדיבור לגב' דרורה ליפשיץ.

ד' ליפשיץ;

אני מבקשת להדגיש שאת הנוסה הזה קיבלנו ממש לפני הישיבה כך שלא הספקנו לעבור

עליו בצורה מעמיקה- על-פניו הוא לא תואם את מה שמופיע בתקנות כפי שהן אושרו

בוועדת-המישנה, ואני יכולה להצביע כבר עכשיו על שורה של סעיפים שבהם נוסה הרווק לא

בשל להצבעה בקריאה שניה ובקריאה שלישית במושב הזה או בשבועיים הקרובים.

חבר-הכנסת שגיא ציין, בין יתר דבריו, שנעשתה בקשר להצעת ההוק הזאת עבודה

מאומצת בידי ועדת המישנה, בידי חברי הכנסת, בידי הצוות הבינמשרדי שסייע לוועדה,

אבל הנוסה, כפי שהוא הונה על שולחנה של הוועדה לא משקף את התקנות בשורה ארוכה של

עניינים.



אם מה ש"מאיים" זאת אותה חצי שנה, כי אז ההוראה שמופיעה בחוק חובת המיכרזים,

שקובעת שהעניין הזה מוארך בחצי שנה, מאפשרת את שינוי המצב ברגע שהתקנות מתאשרות.

זאת אומרת נוסח ההוראה הוא חצי שנה או מועד אישור התקנות, לפי המוקדם. אם

התקנות, ועל זה אולי לא כאן המקום כדי להגיע לסיכומים, אבל צריך לנסות לדבר עם

ועדת ההוקה, הוק ומשפט, וברגע שיהיה אישור לתקנות הן תיכנסנה לתוקף ואז לא צריך

הצי שנה לשם כך, ואפילו ניתן יהיה לאשר אותן בפגרה כי לא צריך לקבל את מליאת

הכנסת לצורך כך. מספיק אישורה של ועדת ההוקה, הוק ומשפט.

לדעתי אין מקום לעשות שינוי בגלל אותה הצי שנה. עמדת הממשלה היא, באמת, כמו

הנוסח שהובא בפני ועדת-המישנה, כפי שהוא עבר שם את השיפוצים, למעט שני נושאים

שוועדת המישנה לא קיבלה לגביהם את עמדת הממשלה.

היו"ר צ' הנגבי;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת גדעון שגיא.

גי שגיא;

אני מבקש להבהיר שעמדת הממשלה בנושא הזה איננה חד-משמעית כלל ועיקר. בתוך

הממשלה יש התלבטויות, וראש-הממשלה, בפגישה האחרונה שאנחנו השתתפנו בה, אמר לי

שהוא יעמוד אחרי כל סיכום שיושג עם השרים. שוחחתי עם חלק מהם, שבהחלט נתן את

הסכמתו, אמרתי ליושב-ראש שלא סיכמתי את הדיון עם שר האוצר בנושא הזה,ואני עומד

להיפגש אתו.

אני חולק על ההערכה שיש לכם ואשר אומרת כי אנחנו יכולים לסיים את העניין הזה

תוך שבועות או בחצי שנה את התקנות, במסגרת ועדת החוקה, חוק ומשפט כיוון שאני סבור

שהתקנות שאנחנו מגלגלים אותן כבר למעלה משנתיים, כאשר היה מדובר על נושא

שראש-הממשלה הציג אותו בעדיפות עליונה שלו ועד היום לא התקבלה לגביו החלטה בכנסת,

מלמדת על משהו. לפי הערכתי התקנות לא תעבורנה.

אני חושב לאורך כל הקו שהחוק עדיף והחוק דרוש, וכאמור אין התנגדות חד-משמעית

של הממשלה בנושא הזה, להיפך, יש תמיכה של חלק מהגורמים, ואני חושב שהנוסח שהונח

בפנינו, שבעצם מאמץ את התקנות ואומר באופן חד-משמעי בסעיף 9.(ב): יראו את התקנות

שאומצו על-ידי הממשלה כתקנות על-פי חוק זה, לכן אנחנו ממשיכים את הקו שגיבשנו, זה

הקו, אני סבור שגיבשנו קו נכון, אנחנו צריכים לתת לו את המעמד של חוק כלכלי שעוסק

בסוגיה כלכלית,והוא יפתור את הבעיה ואת הפלונטרים שקיימים היום. אתם הייתם

צריכים לעמוד עליהם לא בישיבה כאשר דנו בתקנות, אלא הייתם צריכים להתריע מראש

שהתקנות, כפי שהן, עלולות להיות וגם תהיינה בהמשך בסתירה לחקיקה.

אני יודע שנעשה תיקונים בחוק חובת מיכרזים, נתאים אותם, ואני עדיין לא בטוח

שיהיה לנו חופש וגם לממשלה לתקן תקנות, משום שבמהות הדברים עומדים בסתירה. אנחנו

מבקשים לשים הגבלות בחוק שעניינו ועיקרו לא להגביל במסגרת חובת המיכרזים. יש,

כאן, קונספציה מוטעית, והממשלה, עם כל הכבוד, עשתה טעות חמורה ביותר לדעתי.

אנחנו הולכים כאן, זה מהות העניין שעומד בפנינו, בפני חוק שהוא, ביסודו, חוק

כלכלי, שבא להציע פתרונות ברוח המדיניות של כל הממשלות, גם של אלה שבעבר וגם של

הממשלה הזאת. עקב נסיון להדגיש או לפתור או להציע תיקון של טלאים, מתלבטים במשך

שנתיים, מבזים את הממשלה, וגם הגענו לאי-הבנות בתוך הכנסת.

לגבי הגשת הצעת החוק למליאה - ונהיה הידברות נוספת עם ראש-הממשלה, ואני מקווה

שראש-הממשלה, שהלך במידה מסויימת לקראתנו בעניין הזה, בשלב הזה, ידבר עם השרים

הנוגעים בדבר.

תודה. רשות הדיבור לגבי דרורה ליפשיץ.



ד' ליפשיץ;

ברצוני לתקן טעות שכן לא מדובר על שנתיים אלא על סך הכל שנה, כיוון שהתיקון

לחוק חובת המיכרזים, שאיפשר את התקנת התקנות בעניין של העדפת תוצרת הארץ, נכנס

לתוקף בתחילת חודש מאי 1993. כלומר מדובר על למעלה משנה, ובאמת זה נושא מורכב

מאד שהצריך עבודה מאומצת של תקופה של כשנה.

מבחינת הנוסח שעליו מצביע חבר-הכנסת שגיא, עם סעיף 9(ב) שמאמץ, כביכול, את

תקנות הממשלה כפי שהן אושרו בוועדת-המישנה, זאת לא טכניקה חקיקתית מקובלת ובכל

מקרה אותן תקנות, כפי שהן אושרו, לא תוכלנה לגבור על החוק הזה. לכן אם הכוונה

היא לאמץ, בדיוק, את הנוסח הזה, צריך לשנות את נוסח החוק כפי שהוא מוצע כאן באופן

שהוא ישקף בדיוק, במאה אחוז, את מה שהומלץ בידי ועדת-המישנה, דבר שלא נעשה בנוסח

שהובא בפנינו, והטכניקה הזאת של אימוץ התקנות בסעיף 9(ב} לא תוביל לאווזה תוצאה.

להערה המהותית ברצוני לומר שוודקא בגלל שמדובר, כאן, בשני נושאים שאולי

סותרים, האחד הוא חוק המיכרזים שבעצם עיקר מטרתו היא השגת מירב היתרונות וניהול

תקין של התקשרויות המדינה, טוהר המידות, וכל הדברים שקשורים בכך מצד אחד, והחוק

הזה שעניינו, בעצם, שמירה על אינטרס שהוא אולי נוגד, בגלל כל הנושאים של העדפת

תוצרת הארץ ושיתוף-הפעולה העסקי, אי-אפשר לנהוג במדיניות של בת-יענה ולומר: זה

בחוק אחד, וזה בחוק שני, כאילו מדובר על שתי מדינות ארורות וכל אחת בוהן יכולה

לעשות מה שהיא רוצה. דווקא בגלל שמדובר על נושאים סותרים שמתייחסים לאותן

עיסקאות של המדינה אנחנו נמצאים במשטר אחד, צריך לדאוג שהם יתיישבו האחד עם השני

ולא יעמדו בסתירה האחד לשני, ועל-מנת שהם יתיישבו הם צריכים להופיע כמיקשה איות

באותו חוק ולא, כמו שאני רואה כאן, סעיף אחד האומר: יעדיפו טובין מתוצרת הארץ,

אם הוכח שאין מצב ארור במחיר של 15% יותר. איך הוכח? הוכח בהתאם למיכרז שפורסם.

איך פורסם המיכרז? בהתאם לחוק חובת המיכרזים. כלומר אי-אפשר לומר ששם אנחנו

חיים במדינה אחרת, שחוק חובת המיכרזים חל עליה, וכאן במדינה אחרת של העדפות,

והדברים לא משתווים האחד עם השני. מוכרח שהדברים ייעשו כמיקשה אחת. מה שכן,

אולי אפשר להגיע לסיכום לגבי התיקונים הנדרשים בחוק חובת המיכרזים על-מנת שהתקנות

כן תהיינה בתוקף. זה שלא הוגש תיקון לחוק היה בסיכום יושב-ראש ועדת המישנה

ובסיכום חברי ועדת המישנה לכן התיקון לא הוגש עד היום, אבל אולי אפשר, במסגרת

הצעת חוק פרטית, להביא תיקונים בחוק חובת המיכרזים שיישבו את כל הדברים שדורשים,

עדיין, תיקון בחוק חובת המיכרזים.

ברצוני להשמיע שתי הערות קצרות; א. צריך לזכור שגם במצב הנוכחי, למרות

שהתקנות עדיין לא בתוקף, המצב איננו כזה כאילו

אילו זה היה קורה היינו יושבים בשקט?

זאת נקודה חשובה וצריך לומר אותה כיוון שהנושא ממשיך לפעול כפי שהוא עבד.

ברמה העקרונית מדובר על 15% העדפה ואותם 35% רכש גומלין שצריכים להתקיים גם היום

ולחול גם היום.

ב. חבר-הכנסגת שגיא לא סותר את מה שאני אומר כיוון שנכון שיש מספר גורמים

בממשלה שיש להם עמדה שונה, אבל העמדה הפורמאלית, גם פורמאלית מבחינת החלטת הממשלה

מחוץ להחלטת הממשלה שאישרה את התקנות, אין, כרגע, החלטת ממשלה אחרת בתוקף. גם

בסיכום שהגענו אליו דובר שעד שלא תהיה הבנה - המצב הנוכהי נשאר בתוקפו.



גי שגיא;

אתם מסתכנים בכך שיהיה מצב של העדפה שהיתה מקובלת במשך הרבה מאד שנים תיגמר

ואני, פשוט, מזהיר מפני האפשרות הזאת. היינו על סף העניין הזה בפעם האחרונה,

ואני מזהיר מפני אפשרות כזאת.

אי פלטו;

נכון שהאפשרות הזאת קיימת; אינני מכחיש זאת.

תמיד אפשר לחוקק את החוק הזה. מי שרוצה לחוקק אותו יוכל לחוקק אותו גם בעוד

חצי שנה אם ההעדפה תעמוד, חס-וחלילה, בפני סיום. ברגע שהיה חשש כזה - מיד הממשלה

יזמה הצעת-חוק בהולה ודחופה. במובן הזה ברור שאף אחד, לא מטעם הממשלה ולא מטעם

כל מי שמטפל בעניין הזה, מתכוון להביא למצב שבו לא תהיה העדפה באיזשהו שלב.

היו"ר צ' הנגבי;

חבר-הכנסת שגיא, נצטרך להכריע לכאן או לכאן.

אני מבקש להבהיר שנציגי משרדי הממשלה יושבים כאן ולא מבינים שהכנסת איננה

הממשלה. לא כל מה שהממשלה רוצה להעביר- - היא מעבירה כאן. אנחנו עובדים במוסד

אחר, ובהנחה שהממשלה בכל מקרה יכולה להעביר מתי שהנרצה מה שהיא תרצה - זאת הנחה

שגויה ולכן צריך לעשות את כל ההכנות מראש ולא להשאיר דברים לדקה הארורונה.

לדעתי הוועדה צריכה להמשיך בעבודתה, ואני מציע שניגש להצבעות ונסכם את עמדת

הוועדה בנושא הזה במסגרת הכנת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית. בכל מה שנוגע

להנחה במליאה - זאת סוגיה אחרת.

השאלה שעומדת בפנינו עתה היא האם לעצור את הליכי החקיקה או להתקדם להצבעה

בקריאה שניה ובקריאה שלישית? אם הוועדה תחליט להתקדם - נעשה זאת. אני מעמיד

להצבעה

די ליפשיץ;

אולי כדאי לבדוק את הסיכום שהושג בוועדת הכנסת בעניין הזה? לא מתפקידי לומר

זאת אבל הושג סיכום בוועדת הכנסת לגבי התיקון שדיבר על הקמת הוועדה המשותפת, לכן

אני סבורה שכדאי היה לבדוק אותו.

גי שגיא;

עם כל הכבוד לך, דבריך אלה כבר חורגים

ד' ליפשיץ;

אמרתי שזה לא מתפקידי, אפילו לא לפרוטוקול.

זכותה לתת לנו עצה אם העצה אכן תורמת לעניין.



מה היה הסיכום שהושג בוועדת הכנסת?

צי ענבר;

ועדת הכנסת התייחסה רק לעניין התקנות ולא לסוגיה עצמה שכן היא לא יכולה

לומר לוועדה אהרת מה לעשות ומה לא לעשות בהצעת חוק כזאת.

היו"ר צ' הנגבי;

אני מעמיד להצבעה את המשך הדיון בנושא, לקראת קיום הצבעה בוועדה, בקריאה

שניה ובקריאה שלישית.

הצבעה

ההצעה לקיים את המשך הדיון לקראת קריאה שניה וקריאה שלישית נתקבלה.

היו"ר צ' הנגבי;

הוועדה ההליטה, ברוב של שלושה, ללא מתנגדים, ובהימנעות חבר הכנסת אחד,

לקיים הצבעה על הצעת החוק, להכנתה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא ששמה: הצעת חוק

רכישות גופים ציבוריים, התשנ"ד-1994.

צי ענבר;

בחלק מהסעיפים יש משום חזרה או שינוי מסויים לעומת הנוסח שהובא בהצעת החוק

הכחולה, כאשר לגבי ששת הסעיפים הראשונים קויימו כבר דיונים בוועדה.

הצעת חוק רכישות גופים ציבוריים, התשנ"ד-1994". בעניין הזה, כפי

שאתם יודעים, הועלו הסתייגויות - -

יש עוד הסתייגויות מלבד ההסתייגוית שהעלה חבר-הכנסת בא-גד?

כן. חבר-הכנסת אבי יחזקאל - - -

הוא העלה הסתייגות לא לשם ההוק, אלא לגבי אחד מסעיפי הצעת החוק.

אני מבין שבתוך שם ההוק נמחקו המלים: הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי. הרשפ"ת

נמחקה משם החוק.



צ' ענבר;

"הגדרות 1. בחוק זה - "גוף ציבורי" - כל אחד מהגופים בישראל המנויים להלן:

(1) משרד ממשלתי; (2) תאגיד או גוף שהוקם על-פי דין; (3) חברה ממשלתית, חברה בת

ממשלתית וחברה מעורבת כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975; (4) רשות

מקומית, וחברה, תאגיד או גוף שבשליטתה.".

פיסקאות (5) ו-(6) שבהצעה המקורית לא נכללו בנוסח שהונח על שולחנה של הוועדה.

בדיון שהתקיים ב-22 בפברואר דובר על-כך שסעיף (4) יהיה מנוסח כך: רשות מקומית

חברה.

תודה. רשות הדיבור לגבי דרורה ליפשיץ.

מבחינת הממשלה, הגופים המחו"בים הם: משרד ממשלתי, תאגיד שהוקם בחוק, חברה

ממשלתית, חברה בת ממשלתית, ולא חברה מעורבת. חברה מעורבת היא חברה שמשתתפת

בשיעור של 50% או פחות, ואין שום כוונה, מבחינת הממשלה, לחייב אותה היום בהעדפה

של תוצארת הארץ. זאת אומרת שגם אם המדינה משתתפת בהון נמוך מאד בחברה, יצא

שעל-פי החוק הזה היא חייבת בכל ההעדפות. זה מנוגד לעמדת הממשלה, ואנחנו סבורים

שזה מנוגד לרצוי וצריך לבדוק את העניין הזה גם לאור חוק יסוד: חופש העיסוק, כאשר

בעצם היום כל פגיעה בתחרות מנוגדת לחוק יסוד: חופש העיסוק, ואם במידה עולה על

הנדרש - ודאי מנוגד. כאן גם הממשלה וכל הגופים שטיפלו בנושא עד היום חשבו

שהתקנות לא צריכות לחול על חברה מעורבת, תישאל השאלה אם במידה העולה על הנדרש או

לא?

גם לעניין של רשות מקומית אנחנו סבורים שהמקום הוא לא במסגרת החוק כי יש

הוראות מפורשות בעניין רשויות מקומיות שמחייבות אותן כבר היום בחלק מההוראות

שכתובות כאן, ואם יש מקום להרחיב את ההוראות שחלות עליהן, זה במסגרת אותן תקנות

שחלות היום על רשויות מקומיות, שהן גם לא התקנות שחלות על משרדי הממשלה במסגרת

חוק המיכרזים, אלא תקנות מיכרזים מסויימות ומיוחדות לרשויות המקומיות במסגרת

פקודת העיריות והצווים של המועצות האזוריות שחלות על הרשויות המקומיות.

תודה. סעיפים קטנים (5) ו-(6) נמחקו. מכאן אנחנו עוברים לדבר שלא היה

קודם - הרשפ"ת.

אני ממליץ לקבל את ההערה שהושמעה על-ידי גבי דרורה ליפשיץ בקשר לחברה מעורבת;

זאת היתה הערה במקומה.

בסעיף קטן (3) המלים: "חברה מעורבת" - תימחקנה.

איד "קרא הסעיף?

(3) חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות.



היו"ר צ' הנגבי;

אם אין התנגדות - אנחנו מוחקים את המלים: הברה מעורבת, מסעיף קטן (3).

צ' ענבר;

לגבי פיסקה (4), בישיבה הקודמת. הוחלט למחוק את המלה: "חברה".

היא כלולה במלה: תאגיד.

רשות מקומית ותאגיד שבשליטתה.

יש תקנות שמחייבות רשויות מקומיות להעדיף תוצרת מקומית?

להעדיף תוצרת הארץ. תקנות המיכרזים של העיריות מחייבות אותן כבר היום להעדיף

תוצרת הארץ ב-15%. ולגבי שיתוף פעולה תעשייתי - אינני מכירה הוראה כזאת בתקנות.

יש בהחלטת הממשלה הוראה שמחייבת רשויות מקומיות, והחלטת הממשלה הנוכחית אומרת ששר

הפנים יאמץ בתקנות של העיריות את כל ההוראות שתהיינה בתקנות המיכרזים, כפי שהן

נוסחו בידי ועדת החוקה, חוק ומשפט. זה המצב המשפטי היום.

יש תקנות, יש הוראות, ויש גם החלטת ממשלה שנוגעת לכל התאגידים הממשלתיים

והוראות החוק הזה, במטרה להחיל גם את הרשות המקומית במסגרת הזאת.

""הרשפ"ת" - היחידה לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד התעשיה והמסחר.". העניין הזה

היה כלול בהצעת החוק הכחולה, שם תוקדש סעיף 3 לנושא הקמת הרשפ"ת ותפקידיה, בשעה

שבהצעה שלפנינו העניין הזח נמחק, ויש רק את סעיף 3 שמדבר על אישור הרשפ"ת, בלי

להקים את הגוף. לכן באה התוספת של ההגדרה בסעיף ההגדרות שבאה להבהיר מהי הרשפ"ת.

רשות הדיבור לגבי מרגיט כהן.

אני מבקשת להתייחס להגדרת הרשפ"ת, אבל קודם לכן אני מבקשת לומר כי כולנו

מכירים את העמדה של בנק ישראל כיועץ הכלכלי של הממשלה לעניין החוק הזה והקונספציה

שגלומה בו.

לעניין הרשפ"ת ההערה שלי מתייחסת, למעשה, לתאגידים שהוקמו על-פי דין בכוונה

כגופים עצמאיים, לכן לדעתנו יש להפריד בין הפעלת הרעיון על-ידי הגוף העצמאי ובין

אופי הפעלת הרעיון, בדיוק כפי שנעשה בתקנות חובת מיכרזים, בחוק חובת המיכרזים, שם

נקבעה חובת מיכרזים על כל הגופים, אבל התאגידים העצמאיים, כיוון שנקבע בחוקים

שהקימו אותם שהם יהיו עצמאיים, נקבעו בהם גופים שיפעלו ו יפעילו את החוק. זה לא



אומר שתאגיד שהוקם על-פי דין לא יבקש לפנות לרשפ"ת משום שאני מכירה בכך שרשפ"ת

מרכזת את הנושא ונמצאים בה ידע וכוה, והיא יכולה לנהל משא-ומתן להסכמי שיתוף-

פעולה בצורה הרבה יותר טובה מתאגידים עצמאיים. יהד עם זאת מבהינה משפטית נראה

לנו כי מן הראוי לקבוע, ביהס לגופים שהם גופים עצמאיים, אופציה שתאפשר להם

לפנות לרשפ"ת, אבל לא תחייב אותם לפנות לרשפ"ת. לא יתכן שגוף עצמאי יהיה כפוף

ליחידת-סמך במשרד ממשלתי.

גי שגיא;

אנחנו מציעים להשאיר את המצב הקיים. בהצעה המקורית דיברנו על הקמת רשות,

שמענו הסתייגויות מצד כל הגורמים הרלוונטיים, וכל גורמי הממשלה הסתייגו

מהרעיון הזה. אני, באופן אישי, אוהב יותר את הרעיון של הרשפ"ת, ואם אנחנו

מדברים על חוק כי אז לרשפ"ת יהיה מעמד יותר משמעותי ואולי גם בנק ישראל לא היה

מוטרד מכך שחברה עצמאית תוכל לפנות ליחידת-סמך. חברה עצמאית היתה פונה אל

רשות עצמאית, אבל זה לא מה שהממשלה רוצה, ואנחנו לא רוצים לעשות שינויים במעמד

הרשפ"ת במסגרות שמטפלות בחוק לכן אנחנו מציעים שהמצב הקיים יוסיף להתקיים ללא

שינוי.

הגדרת הרשפ"ת מתקבלת.

גוף ציבורי, ולומר כי בישיבה שהתקיימה ב-22

בפברואר, בפיסקה (2) של ההגדרה סוכם שבמקום המלים: "תאגיד או גוף שהוקם על-פי

תאגיד שהוקם בחוק.

מקובל עלי.

"טובין מתוצרת ישראל" - טובין שיוצרו או הופקו בישראל בידי יצרן שהוא

אזרח ישראל או תאגיד הרשום בישראל, אם התקיימו לגביהם שתי הדרישות המפורטות

להלן: (1) הטובין עברו בישראל הליך של שינוי מהותי שכתוצאה ממנו התקבלו

טובין חדשים ושונים; (2) מחיר המרכיב הישראלי בטובין מהווה 35%לפחות ממחיר

ההצעה לרכישתם;".

מדוע מומנו קווים תחת מלים מסויימות בהגדרה הזאת?

הן מסמנות את השינוי, ואנחנו אימצנו את ההצעה שגיבשנו במסגרת הדיונים

בתקנות.

זה לא תואם להצעה שגובשה, לרעת השיטה שאתה מייצג.

זה השינוי מהנוסח הקודם.



צי ענבר;

" "טובין מתוצרת הארץ" - טובין שיוצרו בישראל או באזורים

שנקבעו בסעיף 3א(א)(3} לחוק, בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תאגיד הרשום

בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם - על-פי הצהרת רואה חשבון - מהווה 35%

לפחות ממחיר ההצעה;". מחיר הצעה מוגדר לאחר מכן בתקנות, ולשונו: " "מחיר

הצעה" - לרבות מסים, היטלים, הוצאות ביטוח והובלה;".

ג' שגיא;

גב' ליפשיץ, מה עדיף?

די ליפשיץ;

התקנות עדיפות גם לשיטתכם כיוון שהן לא דורשות באופן מצטבר גם שינוי

מהותי וגם 35%. בתקנות מדובר רק על 35%, ואתם מחמירים עם תפישת העדפת תוצרת

הארץ בשעה שאתם דורשים שיהיו תנאים מצטברים כאלה.

גי שגיא;

מקובל עלי.

אם כך כי אז ההגדרה של טובין מתוצרת ישראל תהא דומה לזאת שבתקנות, ואז

אולי נוסיף הגדרה של מחיר הצעה?

די ליפשיץ;

צריך למצוא הגדרה נוספת לעניין האזור.

צי ענבר;

האזור מוגדר בחוק חובת המיכרזים.

די ליפשיץ;

בעניין של אזור חשבנו להגיש הצעה לתיקון החוק, דבר שהומלץ גם על-ידי

ועדת-המישנה, להרחיב אזור באופן שיחול גם על אזורים לפי תקנות שעת-חירום, אותם

אזורים ביהודה ושומרון שנזכרים באותן תקנות. הכוונה היא שגם האזורים האלה

יזכו להעדפה של תוצרת הארץ וייחשבו כתוצרת הארץ.

אין לי הנוסח המדוייק, אבל צריך להרחיב את הארץ גם לאזורים לפי אותן

תקנות.

גי שגיא;

צריך להיות ברור שאזור כולל את כל אזורי הארץ, כל ישוב יהודי, למעט

האוטונומיה. השאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא האם נדרשת, כאן, תקנה,

שתבהיר למה אנחנו מתכוונים?

אי פלטו;

גבי ליפשיץ טוענת שכן.



ג' שגיא;

במסגרת התקנות שם נדרשנו לכך. לעניין התקנות והעדפת אזורי עדיפות

לאומית - - -

לא מדובר רק על אזורי עדיפות לאומית אלא גט בעניין העדפת תוצרת הארץ

מאותם אזורים שתעדיף אונ התוצרת שלהם.

אינני מתנגד להוסיף הגדרה בה יובהר שמדובר בכל האזורים, לרבות יהודה

ושומרון, למעט אזורי האוטונומיה.

ר' אולניק;

אני מבקשת להעיר שאנחנו חוזרים כל הזמן לנוסח של התקנות. כל פעם שאנחנו

בודקים איזושהי הגדרה אנחנו בעצם מוצאים עצמנו מתקנים אותה על-פי הנוסח של

התקנות. סעיף 9.(ב) אומר שבסוף נאמץ גם את התקנות כמיקשה אחת אז לא נוכל

לאמץ אותן כמיקשה אחת אם כאן אנחנו פונים להגדרות - - -

צי ענבר;

כאשר נגיע לסעיף 9 נדבר על זה.

אנחנו כל הזמן חוזרים לשם. לו היינו מסיימים את העבודה עד הסוף בוועדת

המישנה, אולי לא היינו מגיעים כדי כך.

צי ענבר;

טובין מתוצרת הארץ, ולא טובין מתוצרת

ישראל.

היו"ר צי הנגבי;

ברור שאם אומרים; הארץ, זה יותר מישראל.

אנחנו מוסיפים גם את השטחים המוחזקים.

הגדרת טובין מתוצרת הארץ תהא, ככל האפשר, חופפת את זאת שבתקנות. אני

אומר: ככל האפשר, כיוון שהתקנות מתבססות על הגדרה של סעיף בחוק חובת מיכרזים,

שנצטרך להעתיק בהתאם, בתוספת ההגדרה של מחיר ההצעה בתקנות, בתוספת ההגדרה של

האזורים - גם השטחים המוחזקים ולא רק האזור כפי שהוא מוגדר בסעיף 3א(א) שם

מדובר על אזורי עדיפות לאומית.

אני עובר להגדרה הבאה; " "טובין מיובאים" - טובין שאינם מתוצרת ישראל;".

כאן תיכתבנה המלים; טובין שאינם מתוצרת הארץ, בהתאם להגדרה הקודמת.



" "שיתוף פעולה עסקי" - הסדר מסחרי שעל-פיו, כתנאי לרכישה של טובין

מיובאים על-ידי גוף ציבורי בישראל, נדרש הספק או היצרן הזר לרכוש טובין או

שירותים מתוצרת ישראל;". זאת הגדרה שלא קיימת בהצעת החוק שבחוברת הכחולה

אבל קיימת הגדרה כלשהי בתקנות.

" "שיתוף-פעולה עסקי" - פעילות עסקית בארץ כמפורט בתקנה

6.". בתקנה 6 כתוב: "שיתוף הפעולה העסקי יהיה, ככל האפשר, בתחומים הקשורים

במישרין להתקשרות, ברמה טכנולוגית דומה לזו של הטובין או השירותים המיובאים,

ובדרך של קבלנות-מישנה, השקעות, העברת ידע או רכישת טובין או שירותים מתוצרת

הארץ או בדרך אחרת שיש בה תרומה לתעסוקה או לייצוא.".

בהקשר הזה של הדברים נשאלת שאלה עקרונית שצריך לענות עליה שכן הממשלה

התכוונה, בתקנות, להחיל את הדרישה לשיתוף-פעולה עסקי גם בהתקשרויות של שירותים

ולא רק טובין. האם אתם מתכוונים אחרת?

לא. כאן גם כתוב: רכישת טובין או שירותים.

כתוב שטובין או שירותים הם רק לצד של התחייבות הספק אבל לא לשאלה על אילו

התקשרויות העניין הזה יחול. כאן כתוב שלהתקשרות לרכישת טובין הוא יידרש

לעשות רכש-גומלין בין בטובין בין בשירותים, והוא לא יידרש לשיתוף-פעולה עסקי

ברכש שירותים. אולי רציתם לנקוט באיזושהי עמדה אחרת שהעניין הזה נשמט?

לפי ההצעה הזאת רק כאשר אתה רוכש טובין אתת חייב בשיתוף פעולה עסקי.

בתוך הממשלה היה ויכוח על העניין הזה. הושמעה עמדה שאנחנו רוצים להפיק

תועלת מכוח הקניה בגין כל ייבוא שמתבצע ללא הבדל אם זה ייבוא טובין או ייבוא

שירותים. בסוף תקנות הממשלה הורידו את העניין הזה אך ורק לייבוא טובין. אם

גוף רשאי לרכוש שירותים הנדסיים מייבוא שירותים הנדסיים, יגידו שבגין הייבוא

הזה לא ניתן לדרוש שיתוף-פעולה עסקי, כי זה לא ייבוא טובין.

אני בעד הרחבה גם לגבי ייבוא שירותים.

הממשלה החליטה שהעניין הזה לא יחול בגין ייבוא שירותים.

לא איכפת לי שתחליטו מה שתחליטו, מכל מקום הממשלה החליטה ששיתוף-פעולה

עסקי יחול גם על שירותים.



גי שגיא;

אני מבין שהיה ויכוח על הנושא הזה בממשלה, ואני אישית מצדד בהרחבת

העניין.

הוויכוח התנהל בשאלת ההעדפה.

גי עמיר;

הוא יצא מההעדפה של תוצרת הארץ. על-פי התקנות של הממשלה לא ניתן לתת

העדפה על שירותים אלא רק על טובין. הדוגמא שנתתי קודם, על ייבוא של שירותי

הנדסה, עליה לא ניתן לתת העדפה של תוצרת הארץ.

ג' שגיא;

הואיל ואנחנו מדברים על שיתוף-פעולה, אין בעיה, לכן צריך להיות כתוב;

רכישה של טובין או שירותים.

אי פלטו;

האם רק לצורך שיתוף-פעולה עסקי?

ג' שגיא;

כן.

אי פלטו;

אצלנו העניין הזה נשמט.

די ליפשיץ;

בהחלטת הממשלה הנוכחית שמכוחה היום כל הגופים עובדים, אין חובת שיתוף-

פעולה עסקי על התקשרויות של שירותים אלא רק על התקשרויות של טובין, אבל

בדיונים שהתקיימו בממשלה, לצורך הכנת התקנות, הוחלט להרחיב זאת.

צי ענבר;

אם כך יהיה כתוב; טובין או שירותים, ובסיפא נכתוב; תוצרת הארץ.

ד' ליפשיץ;

צריך לעשות איזושהי הפניה לסעיף שיבוא אחר-כך ולומר; פעילות עסקית,

כמפורט בסעיף שייקרא כך וכך בהמשך החוק. הנוסח בעצם שונה במסגרת הצוות שדן

בתקנות, היה בהתחלה הסדר מסחרי, ואחר-כך, לאורך כל הדרך, הבנו כי הנוסח שצריך

להיות הוא הפניה לאיזשהו סעיף.

ג' שגיא;

אני מציע שנחשוב על זה בהמשך.



צ' ענבר;

" "השר" - שר התעשיה והמסחר.". אני מניה שאין מהלוקת על הקביעה הזאת.

לי צברי;

מי שאחראי לתקנות זאת הממשלה כולה. העניין הזה לא ספציפי לשר אחד כי

צריך לזכור שהתקנות האלה בנויות גם לעניין העדפת תוצרת הארץ. גם העדפת אזורי

עדיפות לאומי.

גי שגיא;

מה שגבי צברי אומרת, נכון. בהמשך יש תחומים ששמורים למשרד הבטחון, ויש

ועדה שתהא מורכבת משר הבטחון, שר האוצר ושר התעשיה והמסחר, לכן אני מבקש שאחרי

שנסיים את הדיון נחזור לעניין השר הממונה. לדעתי יש לעניין הזה פתרון.

כיוון שמדובר, כאן, על רכישות ועל דברים שקשורים למיכרזים, מי שאחראי

בממשלה על תחום הרכישות הוא החשב הכללי באוצר, ולא משרד התעשיה והמסחר.

גי שגיא;

לא הייתי ער לדקויות האלה אבל אני סבור שיש פתרון מאוזן לבעיה הזאת.

היו"ר צי הנגבי;

נחזור לעניין הזה אחר-כך.

צי ענבר;

לצורך מה ישתמשו בהגדרת השר? בסוף יסתבר שזה יהא כדי שאפשר יהיה לומר;

השר רשאי למנות את מנהל הרשות.

די ליפשיץ;

צריך להוסיף במספר הגדרות, לאור השינויים שנעשו בהגדרות, בהתאם להגדרות

שנמצאות בתקנות, כאשר הגדרה אחת היא למחיר ההצעה, והגדרה אחת היא למחיר מרכיב

ישראלי. צריך להרחיב את רשימת ההגדרות וצריך להוסיף בהן הגדרה למחיר ההצעה,

למחיר הצעה לרכישת טובין מיובאים, הגדרה למחיר מרכיב ישראלי, וגם הגדרה

לייצוא. בעצם צריך להרכיב רשימה של 4 הגדרות, ויתכן שתידרשנה הגדרות נוספות,

בהתאם לשינויים אם יעשו בנוסח החוק.

גי שגיא;

מקובל עלי.

היו"ר צי הנגבי;

יש לך הצעה להגדרות?

גי שגיא;

הן רשומות בתקנות שאישרנו.



היו"ר צי הנגבי;

חבר-הכנסת שגיא, האם אתה מציע לאמץ את ההצעה כך שכל ההגדרות תהיינה זהות

להגדרות שבתקנות?

כן.

אני אבקש מגבי עידית שמיר לקרוא את ההגדרות.

עי שמיר;

" "ייצור" - הפקה של טובין או שינוי מהותי SUBSTANTIAL TRANSFORMATION()

בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים;

"מחיר הצעה" - לרבות מסים, היטלים, הוצאות ביטוח והובלה;

"מחיר הצעה לרכישת טובין מיובאים" - מחיר ס.י.פ. בתוספת מסים לרבות

היטלים על הייבוא, מסי נמל, מס קניה וכן ביטוח ימי ויבשתי;

"מחיר מרכיב ישראלי" - מחיר הטובין בהצעה, ללא מע"מ, בחצר המזמין, בניכוי

עלות חומרי הגלם, החלקים, שירותי היעוץ, התכנון, כח-האדם והמימון, ששימשו

בייצור הטובין ושמקורם מחוץ לישראל;".

היו"ר צ' הנגבי;

יש הערות? אני מבין שאין. נעבור לסעיף 2 של ההצעה.

סעיף 2

עי שמיר;

"העדפת תוצרת הארץ 2. על אף האמור בכל דין, יעדיפו גופים ציבוריים

בכל רכישותיהם טובין מתוצרת ישראל, ויכללו בהסכמי רכישותיהם התחייבות לשיתוף

פעולה עסקי, הכל בהתאם לתקנות על-פי חוק זה.".

הנוסח שלנו שונה. צורת הצגת הדברים שונה. כאן יש הוראה קטגורית להעדיף

את תוצרת הארץ, ואחר-כך, בסעיף 3, יש חריג האומר שגוף ציבורי יהיה רשאי לרכוש

טובין מיובאים רק אם הרשפ"ת אישר זאת מראש, ואז יש כמה תנאים.

המבנה, כאן, כאמור, שונה. יש דרישה מחייבת להעדיף את תוצרת הארץ, ואחר-

כך יש חריג לרכוש תוצרת חוץ, שאותו נותנת הרשפ"ת. אנחנו מציעים מבנה שונה.

גי שגיא!

אין הצעה שלנו אלא רק ההצעה שלך.

מדובר על התקנות.

ג' שגיא;

ההבחנה נעשתה ביודעין, לא שיש כאן איזשהו שינוי מהותי אבל מבנה החוק הוא

כזה שבהתאם אליו נקבע הנוסח שמוצע בסעיף 2.

א' פלטו;

אפשר להציג את עמדת הממשלה בנושא שיטת ההעדפה. אנחנו דיברנו על-כך

שהמטרה של החוק היא העדפת תוצרת הארץ, זאת אומרת להשאיר עד כמה שאפשר עבודה

בתוך מדינת-ישראל, אבל ניסינו לצמצם את המחיר. פיתחנו טכניקה איך לעשות את

שני הדברים יחד, והיא אומרת, בגדול, שמפרסמים מיכרז עם שיעור העדפה של 15%.

אם הספק הזר מציע פחות מ-15% - הוא זוכה בכל מקרה, אם הוא מציע יותר מ-15% -

הוא לא מקבל אוטומטית את המיכרז אלא באים אל הספק הזול ביותר ומציעים לו

אופציה לרדת ולהשוות את המחיר, אם הוא לא מסכים הולכים לספק הישראלי השני,

אותו דבר לספק הישראלי השלישי. רק אם שלושתם לא יורדים במחיר - לוקחים את

הזול מבין השלושה. בכל מקרה זוכה במיכרז הספק הישראלי - -

בתנאי שהוא הציע מחיר שאינו עולה על 15%.

אי פלטו;

זה קיים גם אצלם וגם בכל האופציות האחרות.

גי שגיא;

העניין הזה לא נמצא כאן. זאת ההצעה המקורית של הממשלה, שנפלה.

אי פלטו;

אם מה שאנחנו רוצים הוא להעתיק בדיוק את מה

יי ונונו;

האם לא רצוי שהנוסח של התקנות שעברנו עליהם בוועדה וגיבשנו אותם, יהיו

חלק של החוק?

גי שגיא;

יש תפיסה שונה לגבי מספר נושאים.

די ליפשיץ;

הסעיף הזה נחשב סעיף מהותי מאד כיוון שהוא מהווה השתלבות עם דיני

המיכרזים. חשוב מאד להבטיח, במסגרת החוק הזה, שההעדפות תהיינה רק במסגרת

מיכרזים ולא מן הוכחה בעלמא לחזור למצב הישן ולומר שהוכח שיש טובין בארץ או

אין טובין בארץ. זאת אומרת שלא יצטרכו לפרסם את המיכרזים לפי הנוסח שמופיע

כאן. חשוב, דווקא כאן, להיות צמודים לנוסח שמוצע בתקנות, שרק מסמכי המיכרז

יכללו תנאים כאלה, ובמסגרת המיכרז יבדקו את המחירים ואת ההעדפות, אחרת טורפים

את הקלפים וחוזרים - -



גי שגיא;

לא טורפים שום קלפים כיוון שמדובר על-כך שהכל יהיה בהתאם לתקנות על-פי

חוק זוז.

די ליפשיץ;

בכל מקרה ההוראה היא הוראה שבחוק, היא הקובעת והיא הגוברת גם בתקנות.

להיפך, התקנות תצטרכנה להיות כפופות לה. אם ההוראה אומרת שיעדיפו טובין

מתוצרת הארץ והרשפ"ת תיתן אישור שהוכח שאין בארץ, מה זאת אומרת הוכח שאין

בארץ?

גי שגיא;

במסגרת מחיר מסויים - - -

די ליפשיץ;

איך בודקים את המחיר? צריך לפרסם מיכרז, ומי שישתתף בו יהיה בין

השחקנים שישוו את המחירים שלחם, ולא אחרים, לכן צריך להיות מודגש שרק תנאי

המיכרז כוללים תנאים בדבר העדפות, אחרת יהיה כאן שינוי מהותי מאד.

גי שגיא;

אנחנו עושים את הדברים במודע. החוק בנושא המיכרזים כמובן לא גובר על חוק

חובת מיכרזים, ובנושא חהעדפה - הדברים ברורים ואני לא רואה שום סתירה בתפישה

שאנחנו עובדים בה באופן שיטתי גם בהחלטות הממשלה, גם בתקנות, וגם בהצעת החוק.

די ליפשיץ;

כתוב; על אף האמור בכל דין, ובגלל שכתוב על אף האמור בכל דין - זה יגבור

על מה שמופיע בחוק חובת המיכרזים. בעצם אם החוק הזה יתקבל, לא יצטרכו לקיים

מיכרזים אלא אם - - -

גי שגיא;

לעניין ההעדפה, ה-15% - - -

די ליפשיץ;

כל ההעדפות תהיינה בתנאי מיכרז.

י' ונונו;

היינו מעדיפים שההחלטות האלה תעבורנה ותתבצענה. יש בעיה באימוץ הנוסח של

התקנות לגבי העדפת תוצרת הארץ, ומה שאנחנו עושים עכשיו הוא שאנחנו חוזרים שוב

על הדיונים שהתקיימו בוועדת-המישנה לגבי ההגדרות, הכוונות, וכל השאר. מדוע

שלא נאמץ את הנוסח שכבר עבר את המסננת של הוועדה כדי שהוא יהיה חלק מהחוק?

גי שגיא;

אנחנו, בהחלט, איננו מעדיפים את התקנות. התקנות הן הצעת הממשלה ולפי

דעתי הן מהוות פשרה מרחיקת-לכת. אני לא שלם עם התקנות. חשבתי שבאין חוק המצב

הזה עדיף על המצב הקיים. קיימת החלטת ממשלה שגם אם היא בתוקף עד תאריך מסויים

והיא יכולה לפקוע, המועד היה צריך לפקוע, לכן רציתי לקדם את התקנות.



אני מציע את הצעת. החוק שהיא לא שינוי מהותי, דרמטי, אבל היא יותר ברורה,

והיא קובעת את הנורמה של העדפת תוצרת הארץ במסגרת של חוק ולא של תקנות.

י' ונונו;

הנוסח לא ממלא ארור המטרה הזאת?

אני לא מדבר על התקנות שהן הישג של פשרה. הנוסח הזה הוא נוסח משופר

בהתחשב בהצעות המקוריות של הממשלה. יש, כאן, התקדמות גדולה, וזה נוסח שאפשר

לחיות אותו שכן הוא הולך בכיוון הנכון, אבל לדעתי הוא פותר רק באופן חלקי את

העניין.

ל' צברי;

התכוונת לתת העדפה לתוצרת הארץ - 15%, ולא התכוונת לתת העדפה אחרת, אם

אני מבינה נכון.

גי שגיא;

התכוונתי לתת העדפה של 15%, אבל לאחר שבוועדה התקיימו דיונים בהם הוצע

שיעור יורד, בהמשך ההצעה אפשר לראות שמדובר על העדפה, הכל בהתאם לתקנות, קרי

אפשרות לתקן בהתאם לתקנות את השיעור היורד.

לי צברי;

אם המטרה היא לתת 15%, ואחר-כך השיעור יורד, האם אתם כבר מגובשים בדעתכם

בקשר לשיעור היורד?

ג' שגיא;

ההחלטה כבר התקבלה. זה לא מה שהממשלה רצתה. הממשלה דיברה, באופן

קטגורי, על 15%, אבל הוועדה סיכמה את מה שהיא סיכמה, ואני רואה עצמי מחוייב

לסיכומים שהיו, במידה והם עולים בקנה אחד עם המגמה הכללית.

לי צברי;

גב' ליפשיץ צודקת במה שהיא אמרה שאם זה כך כי אז בסעיף 2 צריך לכתוב את

שיעור ההעדפה, כי אם לא, לא יהיה קריטריון לדעת בכמה מעדיפים. מקומו של שיעור

ההעדפה הוא בסעיף 2 מבחינה משפטית טהורה, ואני לא נכנסת לשאלה אם צריך לדבר על

10% או על 2% או על אחוז יורד או על אחוז עולה.

גי שגיא;

אנחנו חלוקים בשאלה הזאת, הממשלה מבקשת לגביה גמישות והיא צודקת. שיעור

ההעדפה לא ייקבע בחוק אלא בתקנות, והוא יכול להשתנות. הצעת החוק המקורית

דיברה על 15%, וגם התקנות של הממשלה דיברו על 15% באופן קטגורי. הוחלט להגמיש

את העניין הזה בתקנות ואני הסכמתי שנשאיר לממשלה אופציה לשנות מדי פעם בפעם את

שיעור ההעדפה בהתאם לתנאים בשוק.



אי פלטי;

אני מציע לוועדה את אותה הצעה שהצענו אותה במקור, שמאפשרת קיום כל המטרות

כפי שחבר-הכנסת שגיא רוצה להשיג, קרי השארת העבודה בישראל, שחוסכת לתקציב

המדינה ולחברות הממשלתיות משאבים.

ג' שגיא;

לא היית נוכח בדיונים שהתקיימו בוועדה, מכל מקום כולנו הגענו למסקנה

שהרעיון לפתוח מיכרז, לקבל הצעות מחיר ולהתמודד עומדים בניגוד לעיקרון המיכרז.

אי-אפשר לקחת הצעה, אחר-כך לפתוח אותה ולהתחיל לנהל משא-ומתן, והוועדה כולה

פסלה את הרעיון של משא-ומתן לאחר קיום מיכרז הנושא נפל, כאמור, על דעת כל

חברי ועדת-המישנה.

אני לא מדבר על העניין המשפטי אלא על עיקרון המיכרז. פתיחת מיכרז ואחר-

כך קיום משא-ומתן - -

לי צברי;

זה קבוע בתקנות המיכרזים. זה לא מנוגד לחוק ולתקנות.

גי שגיא;

חברי הוועדה, כולם, לא קיבלו את השיטה שהוצעה על-ידי הממשלה בעניין הזה.

רי אולניק;

גבי ליפשיץ כבר אמרה שכל צורת ההעדפה צריכה להעשות בצורה של מיכרז; אין

דרך אחרת לעשות זאת. כאשר הממשלה צריכה לבחור מישהו, היא צריכה לפרסם מיכרז.

אם היא יכולה לסטות מהעיקרון שמצווה עליה בחוק המיכרזים ולעשות העדפה, גם זה

נעשה במסגרת מיכרז. כאן יש שורה כללית שאומרת שתעדיפו סתם, לא כתוב באיזו

דרך, ולא כתוב שום דבר.

גי שגיא;

יש רק דרך אחת והיא מיכרז.

ר' אולניק;

ברישא של סעיף 2 כתוב; ייעל אף האמור בכל דין ....".

הכל צריך לצאת מכוח נושא המיכרז וראיה שהעניין הזה בעייתי. איך נכניס

זאת כאשר לא יצאנו מהעיקרון של המיכרז? יש כאן בעיה. מלבד זאת קיימת בעיה

טכנית כיוון שבחמשך הסעיף כתוב; יי... ויכללו בהסכמי רכישותיהם התחייבות לשיתוף

פעולה עסקי,...". ההתחייבות היא התחייבות של הצד השני, וזה נראה, כאילו,

התחייבות של הגורם הממשלתי.

רשות הדיבור לגבי מרגיט כהן.

כאשר מדובר על שאלות של נוסח אני לא יודעת אם היה רצוי להכניס כאן שיתוף

פעולה עסקי באותו סעיף יחד עם העדפה של תוצרת הארץ, אבל אם כן כי אז לפחות,

בהתאם לתקנות, שזה לא דבר ברור, כי בהתאם

לתקנות זה אומר שהתקנות לא יכולות לסתור את החוק, לדוגמא, לקבוע נושאים

מסויימים או סכומים מסויימים. כיוון שכך אני מציעה לכתוב: הכל בעניינים,

בשיעורים או בסכומים שייקבעו בתקנות.

דיברנו קודם על חהגדרה של שיתוף פעולה עסקי, אני לא יודעת אם כדאי לעשות

לצורך כך סעיף נפרד, אבל אני מבקשת להזכיר לכם כי שיתוף-פעולה עסקי הוכר

בעסקאות בסכומים גדולים ולא על עסקאות רכישות קטנות, ואינני יודעת אם הכוונה

היא עד כדי כך.

התיקון שהוצע בהחלט דרוש. אולי את יכולה לנסח את דבריך שוב?

בנושאים, בשיעורים, ובסכומים שנקבעו בתקנות.

במקום הכתוב: "... בהתאם לתקנות...", יהיה כתוב: בשיעורים, בנושאים,

ובסכומים שנקבעו בתקנות.

חסרה, כאן, השאלה שנובעת שוב מכך שצריך מיכרז, והיא איך ייבדקו המהירים?

אין לנו בעיה עם העניין הזה קונספטואלית. אני מציע שנראה אם אין פתרון

בחוק לעניין הזה ואם לא ברור שמדובר במיכרז - נמצא את המקום ההולם.

במקום המלים: "על אף האמור בכל דין,..." צריך לכתוב: בכפוף לחוק חובת

המיכרזים.

אם השאלה הזאת לא תהיה ברורה, נחזור ונדון בה. אני סבור שאין לגביה

בעיה.

בהצעת הממשלה לתקנות, שוועדת המישנה אישרה אותן, נקבע שבהתקשרויות של

חברות ממשלתיות או יחידות סמך ממשלתיות שעיקר תוצרתן מיועד לייצוא על-פי אישור

רואה-חשבון, יהיה שיעור ההעדפה רק 10%. עד כמה שראיתי העניין הזה לא נכלל -

כאן. אני מבינה שאין התנגדות להחיל זאת כיוון שוועדת המישנה אישרה את הנושא

הזה.



למרות האמור, 15% לגבי העדפת תוצרת הארץ, בהתקשרויות של חברות ממשלתיות

או יחידות-סמך ממשלתיות שעיקר תוצרתן מיועד לייצוא - שיעור ההעדפה יהיה רק

10%.

גי שגיא;

אני סבור שזה צריך להיות בתקנות, אבל אין לי התנגדות להוסיף זאת

צריך להיות סעיף מסמיך שידעו שהכללים שהלים על חברות ממשליות לא הלים על

שאר משרדי הממשלה והתאגידים הממשלתיים. ידעו שיש תנאי מיוחד.

ג' שגיא;

מדובר על תנאי לגבי חברות שעיקר תוצרתן לייצוא ואז מקטינים את הסף מ-15%

ל-10%. אפשר לכלול זאת.

לי צברי;

אפשר לחלק את סעיף 2 לשני סעיפים, אהד כללי, ואחד לגבי חברות ממשלתיות.

גי עמיר;

ברצוני להעיר כי עלה כאן הנושא של ייבוא טובין או ייבוא שירותים, ולפי

סעיף 2 ההעדפה של גופים לקנות תוצרת הארץ הכוונה רק לטובין. אין חובה להעדיף

שירותים. היכן שכתוב; טובין, צריך להיות כתוב; טובין ושירותים.

גי שגיא;

מקובל עלי.

מי כהו;

אני מודאגת מהיקף התכולה של חובה שיתוף פעולה עסקי. צריך להיזהר לא

להיכנס, כאן, לאיזשהו מיכשול שכן עבור רכישה בסכום של 3 אלפים שקלים יהיה

צריך לעשות הסכם שיתוף-פעולה עסקי. אני לא בטוחה שהנוסח מספיק ברור

גי שגיא;

בתקנות קבוע שמדובר על סכום שעולה על 3 מיליון שקלים. מהר הממשלה תחליט

שאלה לא יהיו 3 מיליון אלא 10 מיליון, לכן זה, בדיוק, נושא שצריך להיות שמור

לתקנות, והחוק לא יכנס אליו.

מי כהן;

השאלה היחידה היא משפטית לחלוטין; האם תקנות כאלה עומדות בגדר סעיף 2?

צי ענבר;

"על אף האמור בכל דין,..." והשאלה שאני שואל את

עצמי היא אם, באמת, על אף האמור בכל דין, או בכפוף להוראות חוק חובת המיכרזים?



ג' שגיא;

אני מציע להשאיר את הנוסח הזה, נחזור לשאלת המיכרז בסיום ונמצא לו פתרון.

צי ענבר;

הכל בשיעורים ובסכומים שנקבעו בתקנות על-פי חוק זה - - -

ג' שגיא;

בנושאים, בשיעורים, ובסכומים.

צי ענבר;

סעיף 2 כולל, בעצם, שני עניינים; אחד מהם מדבר על העדפת תוצרת הארץ,

והשני על החובה לכלול בהסכמי רכישות התחייבות לשיתוף-פעולה עסקי. לכאורה שני

הנושאים עומדים, כל אחד מהם, בפני עצמו. כיוון שכך צריך לחשוב לפצל

גי שגיא;

רכישות מייבוא, כמובן.

צי ענבר;

מדובר בהסכמי רכישות שאינם מתוצרת הארץ.

ג' שגיא;

בהסכם רכישה צריך להיות קבוע העיקרון של שיתוף-פעולה עסקי.

צי ענבר;

בזמן הניסוח נשתדל לפצל את הסעיף ולעשות את ההפרדה בין רכישות לבין

התחייבות לשיתוף-פעולה עסקי.

גי שגיא;

מקובל עלי.

היו"ר צי הנגבי;

אני מכריז על הפסקה בדיון עד שעה שתיים.

הישיבה הופסקה בשעה 10;13



(הישיבה חודשה בשעה 14:00)

היו"ר צ' הנגבי;

אני מחדש את חישיבח. אנחנו ממשיכים בסעיף 3.

צי ענבר;

(קורא את סעיף 3 (א)(ב) (1) (2)). "(2) היצרן אינו משתף פעולה עם היורם הערבי,

כאמור בתקנות שיתקין" - אם בינתיים משאירים את ההגדרה של "השר" נכתוב "שיתקין

יושר, בהתייעצות עם שר החוץ ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת."

(קורא את סעיף 3 (ב)(3)).

נאמר כאן כמה פעמים "טובין". האם כוונה היא לטובין ולשירותים?

העדפת תוצרת הארץ מדברת על טובין בלבד.

ג' שגיא;

בממשלה היה דיון על כך, אני מעדיף את הפירוש המרחיב.

גי עמיר;

בנושא של העדפת תוצרת הארץ התייחסה ההצעה של הממשלה רק לטובין, לא לשירותים.

אם העדפת תוצרת הארץ לא חלה על שירותים נוספים, אפשר לייבא ואין צורך להעדיף את

תוצרת הארץ.

בסדר.

היו"ר צ' הנגבי;

אנחנו נאמץ את העמדה הזאת.

צ' ענבר;

אם כך, בסעיף 3 מדובר רק על טובין.

ר' אולניק;

לפי בקשת יושב-ראש הוועדה כתבנו לו מכתב ובו התייחסנו בכמה הערות גם לסעיף 3.

לגבי סעיף (א), אני מפנה לסעיף 9 במכתבנו. אנחנו לא חושבים שהרשפ"ת צריך

לאשר רכישת טובין מיובאים. מה שנוגע לו הוא שיתוף הפעולה העסקי - זה בא לביטוי

במקור בתקנות, זה קצת השתנה בנוסח האחרון - והוא היה מעורב בכל הנושא של הכנת

החוזים, הפטורים, ההנחות של 35%. אבל לא בעצם האישור אם לרכוש או לא לרכוש ייבוא.

זה משליך על הרישא של סעיף (ב) כי אנחנו לא חושבים שהרשפ"ת צריך לתת אישור

לרכוש טובין מיובאים.



לגבי שלוש הפיסקאות של סעיף קטן (ב). הנוסח של פיסקה (1) הוא ההיפך מההצעה

שלנו בה התייחסנו לתוצרת החוץ לעומת תוצרת הארץ והענין של 15% הוא אותו הדבר.

לפיסקה (2). אנחנו חושבים שצריך לכתוב נוסח אחר, לפיו: אפשר לאסור על

התקשרות עם מדינה זרה או ספק זר מטעמי מדיניות לאומית - דבר שהוא יותר רחב.

לפיסקה (3). בפיסקה זו נאמר שהרשפ"ת תאשר לרכוש תוצרת חוץ רק אם הטובין

הישראלים אינם עומדים בדרישות. אם יש מכרז, יש אחד שעמד בדרישות - היבואן, ואחד

שלא עמד בדרישות - הישראלי, אז בוודאי שלא אקח את הישראלי. הרעיון של ההעדפה הוא

שיש שניים שחם בסדר שאני צריכה להחליט ביניהם.

היו"ר צ' הנגבי;

הדגש לא על כך שהוא לא עמד בדרישות אלא שהוא לא מסוגל לעמוד בהן בתוך פרק זמן

סביר.

ר' אולניק;

הסעיף לא ברור.

מ' כהן;

זה מנוגד לעקרון המכרז. אם יש אנשים שמסוגלים לספק את הטובין - יפה; אם

מישהו הוציא מכרז תפור - אפשר לתקוף אותו בבית-המשפט; אבל אם אני צריכה מוצר

מסויים ורוצה לרכוש אותו בתוך תקופת זמן מסויימת, אני אחכה שלושה חודשים כדי

לראות אם הם יעמדו בזה או לא? מה זה פרק זמן סביר?

גי שגיא;

אני אעמוד בתנאים. אבל אם המזמין הישראלי אומר: בעבר לא

עמדת בתנאים ובלוח הזמנים ויש רושש שלא תעמוד בלוח הזמנים, זו עילה למנוע מהישראלי

להתחרות ולא להיפך. זאת אומרת, יש הגבלות על הספק הישראלי שלא יוכל לעמוד בתנאים

של זמן, של דרישות המכרז והמפרט וכיוצא בזה. הסעיף לא קובע פה העדפה אלא באיזה

תחומים המגבלות האלה קיימות.

ואז, אם היצרן הישראלי יאמר: אני מצהיר בזה שבכוחי לעמוד בדרישות המפרט תוך

שנה, אני צריכה להתחיל להתמודד עם זה.

לוח הזמנים הוא חלק מדרישות המפרט. היצרן הישראלי יכול להגיד: אני אעמוד

בלוח הזמנים בעוד שנה אבל אז הוא לא עומד בלוח הזמנים כי מי שקובע את לוח הזמנים

הוא מוציא המכרז.

אני מציעה שבמקום "בפרק זמן סביר" נכתוב: בפרק הזמן שנקבע במכרז.

בהרולט.



ר' אולניק;

בפיסקה (ג) יש שני תנאים מצטברים שהאחד אינו דומה לשני. אחד אומר: הטובין

הישראלי אינם עונים על הדרישות; התנאי השני: אין בכוח יצרן ישראלי לעמוד בדרישות

המפרט בפרק זמן סביר.

אני לא רואה פה תנאים מצטברים אלא כל תנאי עומד בפני עצמו וכל אחד מהתנאים

האלה פוסל את הספק הישראלי. כאן יש נסיון להדגיש שלמעט העדפה במחיר, אין שום

העדפה לישראלי. הרעיון הוא שהישראלי לא יכול לפגר באיכות, בלוח הזמנים, במפרט

וכל הדרישות האלה מחייבות גם אותו. תציעו לנו נוסח לפיו כל אחד מהתנאים האלה

לחוד יכול לפסול ספק ישראלי.

בתקנות חוק חובת המכרזים כתוב בפירוש איך עושים מכרז, יש תנאי סף ויש תנאים

מוקדמים שבהם אנחנו מאפשרים הזדמנות שווה לכולם. אנחנו בוחנים את כולם על-פי

אמות-מידה המפורטות בתקנה 22. אם ספק, ישראלי או זר, לא עומד בדרישות של זמן, של

מפרט, או בכל דבר אחר, הוא לא עולה שלב וכלל לא נכנס לתחרות. לכו כל התנאים

שפורטו כאו הם מיותרים. ההעדפה היחידה לתוצרת הארץ שקיימת כאן היא המחיר

וכששוקלים את ההצעות באמות-המידה הקבועות בתקנות, אפשר לתת העדפה עד 15% לספק

הישראלי.

אים ויכוח על המהות. השאלה היא האם בחוק שבו אנחנו מדברים על העדפה בנושא

המחיר צריך להדגיש שבכל יתר הנושאים איו העדפות, אנחנו לא דנים בחוק חובת

המכרזים וחשבתי שמו הראוי להגיד שההעדפה היא במחיר. נקודה.

יש שיטה משפטית אחרת. ברגע שבסעיף 3(ב)(1) נקבעה העדפה של 15%. לא צריך

להזכיר את זה עוד פעם. ברור שמי שלא עומד בתנאים של העדפה של 15% ותואם לה,

ייפלט מהמכרז ולא יוכל להשתתף בו.

מדובר כאן על מחיר, אין קריטריונים אחרים. לאחר ההבהרות איו צורך בסעיף 3.

בסדר.

אני מפנה לתקנות הממשלה בהו כתבנו שהרשפ"ת נכנס לתמונה - גם ועדת המשנה אישרה

זאת - הרול מעיסקאות ששווייו 3 מיליוו שקל ומעלה. אני לא יודעת איפה ידברו על

סמכויות הרשפ"ת לגבי העדפת תוצרת הארץ ואיפה ידברו עליהו לגבי רכש גומלי ו. אני

מבינה את הסעיף הזה כסעיף מעורב מבחינת סמכויות הרשפ"ת, גם לענין העדפת תוצרת

הארץ וגם לעניו רכש גומלין. אני מציעה להישאר צמודים לעמדת הממשלה, כפי שקבענו

בתקנה 5 לתקנות הממשלה.

סעיף 5 לחוק עונה על זה.

אם סעיף 5 עינה על זה - מה טוב.

סיימנו את סעיף 3. סעיף 3(ב)(3) נמחק, והמחיקה היא בצריך עיון.

אני מקווה שנרשמה הערתי לפיסקה (1).

צי ענבר;

אחר כך תבדקו אם שר המשפטים או שר האוצר רוצים להגיש הסתייגויות,

אני מבין שכאשר יצרן לא משתף פעולה עם החרם הערבי אין לו בעיה וגם אם הצעתו

זהה להצעה הישראלית או יקרה ממנה מותר להעדיף אותו.

אם הוא עומד בשני התנאים הבאים, זה מצטבר.

צי ענבר;

(קורא את סעיף 4). נכתוב "מתוצרת הארץ", במקום "מתוצרת ישראל".

גי שגיא;

רעיון פיצול המכרז הופיע בתקנות אבל הוא לא הופיע בהצעת החוק המקורית. הנוסח

הזה הוא חדש.

אני מניח שאין התנגדות לסעיף הזה. . .

צריך לקרות בחשבון שיכול להיות שלא יהיה יצרן ישראלי בהתקשרויות בסכומים כאלה

ולכן לא תמיד אפשר יהיה לעמוד בחובה מוחלטת כפי שהסעיף מנוסח. אם ישראל לא

מייצרת טובין מסויימים, עומדים פה מול שוקת שבורה.

ל' צברי;

נכתוב; רשאי לפצל, ואז אין חובה.

גי עמיר;

יש תקנות על פיצול רכישה.



מ' כהן;

החוק צריך לקבוע את האפשרות שלא קיים ייצור, התקנות לא יכולות לעשות זאת.

ר' אולניק;

השאלה היא אם לא צריך לקבוע בהוק דברים יותר מדוייקים משום שלכל הנושאים כאן

חופש העיסוק, ליבואנים.

גי שגיא;

בתקנות יש הוראות מפורטות לגבי פיצול מכרז כשהספק הישראלי צריך לרדת במחיר עד

לרמה של המציע הזר ואותו הדבר לגבי יתר התנאים. אם נאמר: לפי התנאים שנקבעו

בתקנות - זה יענה על הבעיה ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס לשיטת הפיצול.

היו"ר צ' הנגבי;

גבי מרגית כהן העלתה שאלה מהותית. אתה מטיל חובה על גוף ציבורי לפצל רכישה

כאשר היא מעבר לסכום מסויים אבל זה לא ניתן לביצוע כאשר אין ייצור של טובין כזה.

כאשר אין ייצור - הוא לא יכול לפצל ואיו צורך להוסיף הוראה בקשר לכך; יש אפשרות

לקבוע הוראה נפרדת 4(א) או (ב) ולסייג: למעט מקרים שבהם אין טובין כנ"ל מתוצרת

ישראל.

העמדה שלנו היא לכתוב "רשאי".

בתקנות נקבעו שני דברים: הגוף הרוכש מודיע לכל העולם במסמכי המכרז שהוא רשאי

לפצל את ההתקשרות, אחר-כך נאמר שאחרי שהוא הודיע זאת ויש לו הצעה ישראלית - הוא

יפצל את ההתקשרות. בתקנה 4(ב) כתוב: "יתן המזמין עדיפות", ולא כתוב "רשאי".

בתקנה 4(א) נקבע שהמזמין רשאי לכלול במסמכי המכרז הוראה אבל זה לא קובע את

החובות שלו.

תקנה 4(א) אומרת: "במכרז לרכישת טובין ששווי ההתקשרות בו עולה על 30 מיליון

שקלים חדשים והניתן לפיצול, יכללו מסמכי המכרז הוראה שלפיה רשאי המזמין להקטין את

היקף ההתקשרות עם ספק חוץ ל-50% ללא שינוי במחיר."

זאת אומרת שכלפי המזמין יש כאן הוראה כזאת: יש לי זכות לא לתת לך את כל

ההזמנה. החובה לכלול את ההוראה קיימת. אחר-כך קבועים התנאים שבהם הוא יכול

לעשות את זה, עם המחיר, לוח הזמנים וכוי. זה נותן הנחייה או אזהרה מראש לספק:

דע לך, אני יכול להזמין.

בתקנה 4(4) יש חיוב כי נאמר: יתן המזמין עדיפות".



ג' עמיר;

במסמכי המכרז הוא מכריז שהוא רשאי לעשות את זה. בסעיף (ב) כתוב שאם אמור

לזכות במכרז ספק חוץ, "יתן המזמין עדיפות למציע" ואז זה ברור לגמרי.

אין ויכוח על המהות, השאלה היא איך ננסח שבתנאים מסויימים, כמו מחיר, יש חובה

לפצל מכרז.

היו"ר צ' הנגבי;

השאלה שהעלתה גבי כהן היא לא לגבי החובה אלא השאלה מה קורה כשהחובה בלתי

ניתנת למימוש כאשר אין טובין מתוצרת הארץ. יש פה שאלה משפטית האם צריך לכתוב את

זה או שזה מובן מאליו. נבקש ממר ענבר למצוא נוסח לפיו אי-אפשר יהיה לחייב מישהו

לרכוש משהו שאיננו בנמצא.

אנהנו עוברים לסעיף 5.

צ' ענבר;

מה כותרת השוליים?

היו"ר צ' הנגבי;

רכש גומלין.

צי ענבר;

(קורא את סעיף 5 (1)(2).

ג' עמיר;

צריך לתקן את העברית. כתוב; "הוראה המבטיחה שיתוף פעולה עסקי בידי היצרן".

צריך להיות; על-ידי היצרן. היצרן המייצר את הטובין המיובאים הוא זה שמתחייב

לבצע את שיתוף הפעולה העסקי.

צי ענבר;

נכתוב "שיתוף פעולה עסקי של היצרן".

ג' עמיר;

בפיסקה (1) מעמידים את היצרן במצב שצריך לספק את רצינו.

גי שגיא;

בפיסקה (1) צריך להיות כתוב; "ניתנו על-ידי היצרן" ולא "בידי".

ל' צברי;

אנחנו הוזרים להערה שלנו לשבץ פה את הסכום שהוסכם עליו בממשלה - שוועדת המשנה

תמכה בו - לא הייתי משאירה זאת רק בתקנות שהתקינה הממשלה. בפיסקה (2) כתוב:

"שיתוף הפעולה יהיה בשיעור..." האם הכוונה היא לקבוע כאן שיעור של 3 מיליון שקל

ולאפשר לממשלה ניידות?



ר' אולניק;

אפשר להכניס את זה בשורה השניה של סעיף 5 אחרי המלה "מיובאים".

נכתוב שמדובר בעיסקאות ששוויין לא יעלה על 3 מיליון שקל חדש. צריך לראות אם

יש סעיף הצמדה.

ר' אולניק;

לא מצאנו מקום להגדרה של המדד.

ל' צברי;

צריכה להיות הגדרה שכל הסכומים יהיו צמודים למדד, דוגמת מה שקבענו בהוק

המכרזים.

הערה נוספת. יקרות בסעיף 5 שתי הוראות שקיימות בתקנות 6 ו-7 . תקנה 6 מונה

את התחומים של שיתוף פעולה עסקי ואני מציעה להכניס אווזה להוק, זה יבהיר את התקנה

ויתן הגדרה לתהומים שלה. תקנה 7 מדברת על צורת ההסכם עם ספק ההוץ, תקנה שהיא

המפתח לסמכויות הרשפ"ת. אם אין ביטוי להסכם שמבטא את סמכויות הרשפ"ת, סעיף 5

נשאר כללי מדי והוא לא מובהר דיו.

אני מזכירה את ההערה של גבי דרורה ליפשיץ ששיתוף פעולה עסקי הוא כמוגדר בתקנה

6 המפרטת זאת. אם ייכנסו תקנות 6 ו-7, אין צורך בבטחונות.

מבחינה פרקטית, אי-אפשר להעמיס על היצרן הישראלי בטהונות לגבי העובדה שספק

הוץ ירותום הסכם עם הממשלה. לכן הקביעה היא שיש התחייבות כללית לרכש גומלין

בתחומי פעילות מוגדרים מראש וכשהדבר נקבע במסמכי המכרז או בהסכם זה מבטיח את

סמכויות הרשפ"ת ורכש הגומלין ותקנות 6 ו-7 הן התחליף המשפטי הנאות למתן בטחונות.

גי עמיר;

הבטחונות הם דבר פחות חשוב, כניסה להסכם עם הרשפ"ת היא יותר חשובה. זה היה

בתקנות של הממשלה אבל עיקרו את זה. מסמכי המכרז מודיעים מראש מה יהיה שם.

ל' צברי;

הם לא רק מודיעים מראש אלא ספק החוץ גם מתחייב שם לחתום על כל ההתחייבויות

אחרת אתה לא מאשר לו את העיסקה, זו המשמעות של תקנה 7.

גי שגיא;

מר עמיר, אני מציע שתדחה את הדרישה שלך להתחייב כלפי הרשפ"ת. יש כאן הצעה

לשלב את תקנות 6 ו-7 במקום סעיף 5(1) בהצעת החוק.

היו"ר צ' הנגבי;

למה לא נכניס התחייבות כלפי הרשפ"ת, כפי שמבקש מר עמיר?



ל' צברי ;

כי נוסח תקנה 7 נותן לכך מענה. אם ספק חוץ שירצה לזכות במכרז לא יחתום על כל

מסמכי ההתחייבות המנויים בתקנה 7 הוא לא יוכל לזכות במכרז. ברגע שהוא זכה במכרז,

הרשפ"ת מובטח מבחינת ההתחייבויות לבצע רכש גומלין של הספק הזר.

ג' עמיר;

השאלה היא כלפי מי ניתנת ההתחייבות של ספק החוץ. אם יהיה כתוב: התחייבות

כלפי הרשפ"ת - אסכים לכך.

גי שגיא;

כאשר תאגיד מוציא מכרז ונדרשת בו התחייבות, הוא מעביר את ההתחייבות הזאת

למזמין ולא לרשפיית. זה מה שמטריד את מר עמיר.

הוא מתחייב כלפי מדינת ישראל. הרשפ"ת הוא מדינת ישראל, משרד הבטחון הוא

מדינת ישראל, ממשלת ישראל.

גי עמיר;

כשזה כתוב בצורה זו, משרד המשפטים יגיד לך שההתחייבות היא בעצם כלפי משרד

האוצר כמי שמייצג את מדינת ישראל. מסמכי המכרז שחייבים להשתמש בהם היום אומרים

שהספק הזר יידרש להיכנס להסכם עם רשפ"ת, ואת זה השמיטו וצמצמו את זה לדיווח.

תקנה 7(ג) אומרת; "החליטה ועדת מכרזים כי ספק חוץ הוא הזוכה במכרז, יירתם

עמו הסכם התקשרות רק לאחר שהרשפ"ת אישרה כי נחה דעתה שמולאו הוראות תקנות אלה."

ג' עמיר;

אם זה יהיה בפנים, אני מוכן לקבל את זה.

היו"ר צ' הנגבי;

כדאי להכניס את תקנות 6 ו-7 יזה לא יגרע דבר. נצטרך לעשות תיקון בתקנה

7(א)(1) לגבי ההפנייה של תקנות 5 ו-6 ולהתאים זאת.

כרגע אנחנו מבטלים את הנוסח של סעיף 5(1).

אם כוללים את כל תקנה 7. גם סעיף 5(2) מיותר כי כבר קבענו את השיעור.

אני מזכיר שסעיף 5 בתקנות - שממנו לקחו את הסכום של 3 מיליון שקל - אומר כי

הוראות אלה חלות, בשינויים המתחייבים, גם על התקשרות שנעשתה שלא במכרז. זאת

אומרת, החובה להעדיף את תוצרת הארץ חלה גם כאשר ההתקשרות איננה במכרז. לדעתי,

אנחנו מסתבכים פה משום שאנחנו מכניסים את כל התקנות לתוך החוק.



ל' צברי;

לחלק מהתקנות חבר-הכנסת שגיא איננו מתנגד.

ג' עמיר;

אני רוצח שהוא יהיה זהיר.

ג' עמיר;

אפשר להשאיר את ההנחיות האלה בתקנות שמחייבות פירוט ולא צריך להכניס את זה.

ג' עמיר;

אני רוצה להבטיח שהן לא ייעלמו.

היו"ר צ' הנגבי;

מה עם סעיף 5(2)?

גי עמיר;

חשוב לי שסעיף 5(2) יישאר כי הוא מפנה אותנו לתקנות.

מי כהן;

בסעיף 5(2) אפשר למחוק את המלים "שיתוף הפעולה העסקי" והוא יעסוק רק בהעדפת

תוצרת הארץ; וסעיף 5 יעסוק רק בשיתוף פעולה עסקי.

צי ענבר;

סעיף 5(2) מתייחס לשני נושאים; להעדפת תוצרת הארץ, והתחייבות לשיתוף פעולה

עסקי. הואיל וסעיף 5 הוא שעוסק בשיתוף פעולה עסקי, אפשר לשלב את הוראותיו עם

הסיפא של סעיף (2).

ר' אולניק;

בשורה הראשונה של סעיף 5 כתוב "שעל פיו או שבקשר אליו...", מה זה?

גי עמיר;

משרד ממשלתי מתקשר עם חברה קבלנית לעשות פרוייקט גדול, נניח, מנהרה מתחת

לכרמל. זה מכרז שבקשר אליו עשוי להתבצע ייבוא טובין.

מי כהן;

אז יהיה מכרז נוסף.

ג' עמיר;

את המכרז הנוסף יעשה הקבלן, והוא לא ממשלה, ויגידו שאי-אפשר לכפות עליו.

מי כהן;

יכול להיות שלמנכ"ל החברה יש עסקים כלשהם ואז יגידו שגם זה "בקשר אליו".

אני לא רואה כאן שום בעיה.

היו"ר צ' הנגבי;

זה לא מזיק.

אנהנו עוברים לסעיף 6.

צ' ענבר;

(קורא את סעיף 6(א)(ב)(ג)).

ל' צברי;

זה מקביל לסעיף 11 בתקנות.

היו"ר צ' הנגבי;

א. יש בקשה של גוף ציבורי לאשר רכישת טובין מיובאים. הרשפ"ת עצמו לא מוגבל

בזמו והוא יכול להרוליט על זה תוך יום, או תוך שנה, או יותר. זה מצב רצוי?

ר' אולניק;

בהצעת שלנו היה כתוב שאם הם מושכים את ההחלטה יותר מדי זמן, זו סיבה לערר.

היו"ר צ' הנגבי;

צריך להוסיף מגבלה כזאת.

ב. התקבלה ההלטת הרשפ"ת, 15 ימים מהיום שבו הודעה להם ההחלטה אפשר להגיש

בקשה מנומקת לשינוי הההלטה. גם הוועדה איננה מוגבלת בזמן וגם זה איננו רצוי.

האם נהוג להגביל ועדה כזאת בזמן סביר?

גי עמיר;

מוכרחים להגביל בזמן את ועדת השרים.

ג' שגיא;

בדרך כלל יש הגבלות של הרשפ"ת. אם אהד התאגידים יבקש לשחרר את עצמו מההובה

של רכש גומלין, הוא פונה למעין ועדת שרים. אם השרים לא נותנים לו סעד, יש לו

בעיה כי אנחנו דנים בגוף של המדינה שלא מתייחס אליו למרות שהחובות הכלולות בחוק

חלות עליו.

היו"ר צי הנגבי;

הרשפ"ת נמצא במצב שהוא לא יודע מה קורה עם ההחלטה כי היא תלויה ועומדת

בערעור.

ג' עמיר;

הגוף הרוכש הוא זה שיהיה יותר לחוץ כי הוא תקוע עם המכרז.



ג' שגיא;

מר עמיר, יש לך הצעה ללוח זמנים מתקבל על הדעת?

ג' עמיר;

לפי נסיוני, אף פעם לא היה ערעור על החלטה של הרשפ"ת.

היו"ר צ' הנגבי;

כמה ימים צריך לאפשר לפי סעיף 6(ב)?

גי עמיר;

21 ימים.

מ' כהן;

אם מדברים על ועדה כזאת, ככל שמדובר על שר הנוגע בדבר, נראה לי שלענין בנק

ישראל - יש לנו הרבה רכישות ואני רוצה לדבר על כך - זה צריך להיות נגיד בנק ישראל

כי אין שר אוזר לענין זה. כדאי לכתוב: לענין בנק ישראל - נגיד הבנק. יש הרבה

חוקים כאלה.

היו"ר צי הנגבי;

אנחנו מאמצים את הבקשה הזאת.

מ' כהן;

בסעיף 6 יש לנו ועדת ערר מינהלית על החלטה של גוף מי נהלי. במקרה כזה ועדת

ערר כזאת היא גוף מינהלי ולא ועדת שרים. אי-אפשר להעלות על הדעת מצב שבו כאשר

מישהו ירצה להגיד דבר כלשהו על הרשפ"ת יתחילו לחפש שלושה שרים שישבו ויבחנו את

הנושא לעומק - אחרת אין טעם בדיון - יבדקו את העובדות ויתנו החלטות. אם אנחנו

רוצים ועדת ערר - בזמנו היתה הצעה כזאת בתקנות והיא שונתה - אפשר לקבוע שתוקם

ועדת ערר אד-הוק בהרכב שמינה אותו שר האוצר, בהרכב שמינה שר התמ"ס והשר הנוגע

בדבר, כך היה קודם. ועדת שרים לא נראית לי אפשרית,

ג' עמיר;

בזמנו זו היתה ועדת מנכ"לים של המשרדים. ארור כך, בדיון בממשלה, אמרו שאלה לא

יהיו המנכ"לים אלא לנשרים. אני חושב שהשרים יסתדרו ואין צורך לדאוג בענין זה.

צי ענבר;

השרים יכולים לאצול מסמכותם?

לפי התקנות - לא, זה לא כתוב.

צי ענבר;

זאת אומרת שהם יצטרכו לשבת בעצמם.

אם זו החלטת ממשלה, נאמץ אותה.

גי שגיא;

יש הבחנה בין דיון והחלטה. ההחלטה היא בסמכות השרים. יכול להתקיים דיון

בדרג של מנכ"לים או מומחים אחרים שמביאים לפני השרים מסקנות והשרים מקבלים את

ההחלטות. לכן אין קשר בין עומק הדיון ובין הדרג המקיים אותו. יכולה להיות החלטה

שמתקבלת על-ידי גורם בכיר במשרד הבטחון שמערער על החלטה של הרשפ"ת ולא המנכ"לים

יקבעו אם זה יתקבל או לא. השרים יכולים להחליט שמישהו יבדוק את הממצאים וזה נראה

לי סביר.

היו"ר צ' הנגבי;

ובכן, זו תהיה החלטה של השרים.

צי ענבר;

קבענו 21 יום להחלטה של ועדת השרים. כמה זמן נקבע להחלטת הרשפ"ת?

גי עמיר;

שלושה שבועות.

צי ענבר;

21 יום גם לרשפ"ת.

מה זו "רשות מוסמכת"?

גי שגיא;

כאשר הגדרנו גופים עשינו המרה וקראנו להם תאגידים. "רשות" יכולה להיות משרד

ממשלתי או רשות מקומית. מספיק שיופיע כל מה שכלול בהגדרת גוף ציבורי.

צי ענבר;

מה המשמעות של סעיף 6(ג)? אני יודע שזה מופיע בסעיף 11(ב) בתקנות.

ד' ליפשיץ;

בתקנות הוא הופיע לצורך הכרעה בין דעות שונות בתוך אווזה ועדה, בין שני שרים

שחלוקים בדעותיהם.

גי שגיא;

הכוונה היתה למצב שאי-אפשר להביא את זה לדיון בממשלה.

די ליפשיץ;

הכוונה דווקא היתה שאפשר יהיה להביא את זה לדיון בממשלה ואז אמרנו שלא נקבע

הוראות מיוחדות אלא דין אותה החלטה תהיה כמו דין כל החלטה של ועדת שרים.

אנחנו מאמצים זאת.

צ' ענבר;

בסעיף 6(ג) מוזכר חוק יסוד: הממשלה. אפשר להבין מכך שבחוק יסוד: הממשלה יש

מענה לשאלה מהי ועדת שרים כזאת, שם נאמר, בסעיף 27(א): "הממשלה רשאית לפעול

על-ידי ועדות שרים, קבועות, זמניות או לעניינים מסויימים." מה שקובע הוא סעיף

28(א} בחוק יסוד: הממשלה: "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים

הבאים הם סודיים וגילויים ופירסומם אסור...". כאשר נכתב בחוק שלפנינו "דין החלטת

הוועדה כדין החלטת ועדת שרים" הכוונה היא לענין הסודיות שלה?

לענין צורת ההכרעה, הפרוצדורה של הערעור.

אם למשל ועדת שרים לחקיקה מחליטה החלטה כלשהי, האם רשאי אחד השרים לערער

למליאת הממשלה על ההחלטה של ועדת השרים לענייני רקיקה?

במקרה הספציפי שאתה מדבר עליו - כן, אני יודע שיש דיונים במליאת הממשלה.

מה הנוהל שלפיו מתבצע ערעור כזה?

אני לא יודע.

צריך לקבוע אם הבקשה לשינוי ההחלטה תהיה בדרג המי נהלי הבכיר, עם ראייה רחבה.

החוק הזה הוא חוק מינהלי, לא פוליטי, לכן אני לא יודעת איך אפשר להעביר אותו

להחלטה לדרגים הפוליטיים. אני לא חושבת שבמשפט המינהלי יש תקדים לכך שמביאים

שאלה ספציפית כזאת לראש הממשלה.

שר התמ"ס אמר שהוא רוצה להיות הגורם שמוסמך לשנות את הוראות הרשפ"ת- שר

האוצר אמר שהוא לא מסכים שזה יהיה בלעדית לשר התמ"ס וכי- גם הוא רוצה להיות מעורב

בזה. זה הגיע לפורום בפני ראש הממשלה ואז מה שנקבע פה נקבע שם.

זאת הוועדה וזה מה שקבענו.

לא הייתי שותף לדיונים בנושא הזה. אני מבין שסעיף (ג) בא לומר מה יקרה כאשר

שר משרי הוועדה הזאת, או שר אחר, מערער על החלטת הפורום הזה בפני מליאת הממשלה.

אם כלל לא היה מופיע כאן סעיף (ג), מה היה קורה?



צ' ענבר;

אז החלטת הוועדה היתה סופית. אבל אם השר הנוגע בדבר הוא שר התמ"ס או שר

האוצר, כלומר יש שני שרים, לפעמים לא יכולה להתקבל החלטה כי אין הכרעה.

ג' עמיר;

כאשר שר אחד לא מסכים עם שר שני, פונים למליאת הממשלה.

צי ענבר;

אם תקנון הממשלה מתייחס לסוגיה הזאת ונותן לה הסדר, אין בעיה.

ר' אולניטק;

צריך לבדוק מהו תקנון הממשלה וצריך לכתוב מה רוצים.

היו"ר צ' הנגבי;

אנחנו רוצים שהנוהל הרגיל לגבי ועדות שרים יהיה תקף גם לגבי הוועדה הזאת.

עורך-דין ענבר יבדוק את הענין הזה.

ל' צברי;

יש לי הערה שכאן המקום לשבץ אותה. אני מפנה לתקנה 8 שקובעת מתי הרשפ"ת בכל

זאת יכול לפטור משיתוף פעולה עסקי ומתי הוא יכול לאשר פחות מ-35%, בייחוד תקנה

(ג) על סעיפי המשנה שלה - שהממשלה ישבה עליה וגם ועדת המשנה דנה בה. אני מציעה

לשבץ בפנים את תקנה 8 בשלמותה, כתוספת, בין סעיף 5 לסעיף 6.

בסדר, נוסיף את התקנה.

נמשיך עם סעיף 7.

צ' ענבר;

(קורא את סעיף 7(.

גי עמיר;

סעיף 3 בהצעת החוק אומר: "גוף ציבורי יהיה רשאי לרכוש טובין מיובאים, אם

קיבל על כך אישור בכתב מראש מהרשפ"ת". אני חושב שהמכס צריך לבדוק שאכן היה אישור

מראש מהרשפ"ת, הוא איננו צריך לבדוק אם מולאו הוראות החוק. לפי הוראת המכס היום

הם בודקים אם היה היתר ייבוא. לכן אני מציע שההוראה תהיה קונקרטית: אם הם נוכחו

שניתן היתר מראש לייבא את הטובין.

אנחנו מתנגדים לזה.

ל' צברי;

היתה הצעה כזאת בתקנות הממשלה. הממשלה שקלה אם להוריד את הסעיף הזה או

לא ואז הודיעה ועדת המשנה כי מאחר שהיא לא קיבלה חוות-דעת נוספת ממשרד המשפטים,

היא לא מכניסה את הסעיף.



ר' אולניק;

הסעיף הזה לא קיים בתקנות של ועדת המשנה. התנגדנו לכל הנושא הדן בשאלה אם

הרשפ"ת מתירים או לא מתירים ייבוא. אנחנו לא חושבים שרשות המכס צריכה לבדוק אם

מקיימים את הוראות ההוק.

יש חוות-דעת של משרד המשפטים מדוע הוא מתנגד לכך. הסמכויות של רשות מוסמכת

להייב משרדי ממשלה בהיתר ייבוא שמעל 50,000 שקל קבועה בפקודת הי יבוא והייצוא.

הטענה של משרד המשפטים היא שזה קבוע בפקודה ומקומו של הסעיף איננו כאן במסגרת

סמכויות הרשפ"ת. ועדת המשנה קיבלה את העמדה הזאת וההליטה לא לכלול את זה בתקנות

וזה לא קיים היום. סמכויות הרשפ"ת לא נפגעות מזה כי יש לו סמכויות אלה בפקודת

הייבוא והייצוא שהיא האכסניה הנכונה לעניו זה.

היה צורך בהגורה ובשלייקס כשדובר בההלטת הממשלה שהלק מן הגופים צפצפו עליה

ולא קיימו אותה. אבל כשמדובר בהוק לא צריך להוסיף שלייקעס ולומר: מצד אהד -

אסור לכם לייבא בלי אישור הרשפ"ת, מצד ארור - אתה, המכס, תדאג שיעשו כך.

נכון מאוד. החוק מחייב גם את המכס. אם יש תנאים, הזקה על הרשויות שיעמדו על

ביצוע התנאים.

נבטל את סעיף 7.

אנהנו עוברים לסעיף 8.

(קורא את סעיף 8(א)(1)(2)(ב}).

צריך להבחין בין דיווח רטרואקטיבי לבין דיווח על העתיד לקרות. אין שום

התנגדות שייעשו הדיווחים הרטרואקטיבי ים. אשר לדיווח העתידי, זה תלוי במכרזים

שיפרסמו, יכול להיות שכולם יהיו ספקים ישראלים ורק אם לא יעמדו בדרישות של 15%

יהיו ספקים זרים, יכול להיות שכתוצאה ממכרזים שיתפרסמו יתקשרו עם ספקים זרים, דבר

שאי-אפשר לדעת אותו מראש. אין טעם בסעיף כזה כי אין אפשרות ליישם אותו.

אם מורידים את המלה "מיובאים" ויש תכניות לרכישת טובין, לאו דווקא מייבוא,

אין בעיה.

יש בעיה כי סעיף קטן (ב) אומר: "יפורטו שמות הקבלנים, קבלני המשנה, הספקים

והיבואנים שמהם הוזמנו או נרכשו או עומדים להיות מוזמנים...", כלומר, מראש הוא

יודע מי יזכה במכרז.

מר עמיר, אתה מוכן לוותר על דיווחים לגבי העתיד?

צ' ענבר;

מה המטרה של מתן התכניות לרשפ"ת?

די ליפשיץ;

גם בהצעת הממשלה זה לא הופיע.

ג' עמיר;

נכון, זה לא הופיע בהצעת הממשלה אבל בההלטת הממשלה כל/67 זה קיים. היום יש

דרישה לדווח מראש לרשפ"ת על תכניות רכש, במיוחד גדולות, של גופים ממשלתיים וברור

שזה לא נעשה מהיום למרור. לשאלה אם זה מביא תועלת או לא - זה יביא תועלת רבה כי

אז יודעים מראש את תכניות הרכש, כל הנושא של העדפת תוצרת הארץ, האם יש או אין

תהליפים מתוצרת הארץ, אל מי פונים לבקש הצעות.

ג' שגיא;

האם אנחנו יכולים להתמודד עם הנושא של הדיווח בתקנות?

גי עמיר;

בוודאי.

גי שגיא;

לנושא הדיווח צריך לתת ביטוי בתקנות וזה יפתור את הבעיה.

לי צברי;

רק לגבי הדיווה הרטרואקטיבי.

אני מבין שאין התנגדות להשאיר את סעיף 8(א)(2).

י' דינוביץ;

לגבי הדיווחים לעתיד זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה, אני מדבר מנסיון של

שנים רבות. בתכ"מ - תקנון כספים ומשק שמחליף אותו בחלקו חוק חובת המכרזים ~ יש

הוראה שמשרדי הממשלה ידווחו על תכניות רכש וזה לא נעשה. לכן רובל לכתוב דברים

שאי-אפשר יהיה לקיים אותם. אם איום חושבים שהמשרדים ידווחו על תכניות רכש שנעשו

בעבר, צריך לקחת בחשבון שהדיווח הזה מצריך עבודה רבה שהרשפ"ת לא יוכל לעמוד בה.

מ' כהן;

מסתכלים כאן על החוק רק באספקלריה של המדינה אבל צריך לזכור שמדובר גם

בתאגידים ציבוריים. מבחינת עצמאותו, אני לא חושבת שהחוק יכול לדרוש מתאגיד

ציבורי רמה של דיווח מראש ובדיעבד לרשפ"ת, אין בכך צורך, זה פוגע בגוף עצמו.

הקונספציה שלנו היא שגם את רכש הגומלין צריך לבצע באופן עצם;אי עם אפשרות לפנות

לרשפ"ת. אם ניאלץ לפנות לרשפ"ת בצורה שנראית לי לא נכונה מבחינה משפטית, בנוסף

על המידע שכבר יש לה, אפשר יהיה להפוך אותנו לאגף ברשפ"ת, סעיף 8 הוא מיותר והוא

גם לא הופיע בהחלטת הממשלה.

לגבי התכנית לרכישה, זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה כי בתהילת השנה אנהנו

לא יכולים לדעת מה יקרה בעשרת החודשים הקרובים, מה גם שהתכניות משתנות. לגבי

הדיווח בעבר, משרד הבטחון מעביר זאת, למעט נושאים מסווגים.

היו"ר צ' הנגבי;

מר עמיר, למה סעיף 8(א)(2) - לגבי דיווח מהעבר - חשוב לכם?

גי עמיר;

זה חשוב משני אספקטים. יש לנו הסכמי מסגרת עם הרבה חברות שמוכרות מוצרים

מיובאים, כלומר, מתנהל מין חשבון בנק על כל הדברים שהם מוכרים בארץ מול כל מה שהם

קונים בארץ ויש הבנה שהנושא של 35% חייב להתקיים. יש מקרים בהם גוף של הממשלה -

המחוייב בהוראות האלה - פונה דרך יבואן ועוקף את כל המערך של היתר ייבוא. הוא

קונה מכונית בתל-אביב מסוכן, משלם בשקלים ואז הוא לא מבצע ייבוא. אנחנו אפילו לא

יודעים שגורם קנה בצורה כזאת ולא יכולים לחייב את הסכם המסגרת ולומר שהוא צריך

לעשות שיתוף פעולה עסקי. אם אין לנו דיווחים, אנחנו לא יכולים לקיים את המאזן

הזה.

נבטל את סעיף 8(א}(1}, נשאיר את סעיף 8(א) בו ייאמר: "גופים ציבוריים ימסרו

לרשפ"ת לא יאוחר משישים ימים לאחר תחילת כל שנת כספים דיווח" - נשמיט את המלים

"מסמכים כדלקמן" - "על רכישת טובין מיובאים במהלך שנת הכספים שחלפה."

בסעיף 8(ב}, במקום "בתכנית", ייאמר: "בדיווח יפורטו שמות הקבלנים, קבלני

המשנה, הספקים והיבואנים שמהם הוזמנו או נרכשו." הסיפא היא מיותרת.

גם "קבלני המשנה" מיותרים כאן משום שההתקשרות היא עם הקבלנים ולא עם קבלני

המשנה ולא תמיד הגופים יודעים מי הם, לכן אין טעם לחייב אותם בדבר שהם לא יודעים

אותו.

אנחנו מבקשים לכלול הסתייגות של משרד הבטחון שהדיווחים האלה לא יחולו על

עיסקאות המסווגות מ"סודי" ומעלה.

קבלנים שיש להם הסכם מסגרת והם רוצים להרוויח נקודות יבואו לרשפ"ת ויוכיחו את

מצד אחד תקבלו אישור מראש, מצד אחר תדווחו בדיעבד.

זה קצת יוסר שכל לדרוש זאת פעמיים.

לפעמים דרך רכילות נודע לנו על רכש בהיקפים גדולים מיבואנים אבל זה לא דווח.

הייתי מוסיפה הוראה שאם מתעורר אצל הרשפ"ת יסוד סביר להניח שגוף קנה בלי לקבל

אישור, היא תהיה רשאית לדרוש ממנו פירוט ממי הוא קנה.



ג' עמיר;

אני מדבר על ייבוא שכאילו איננו ייבוא, כאשר קונים ציוד תוצרת חוץ לא בייבוא

ישיר אלא בייבוא עקיף. היום אנחנו לא יכולים לדעת על זה.

י י דינוביץ;

אתה יכול לקבל את זה באופן מרוכז מהמכס.

ג' עמיר;

המכס לא מוכן לעשות את זה.

היו"ר צ' הנגבי;

זה יישאר בחוק, זה לא יזיק.

אנחנו עוברים לסעיף 9.

צי ענבר;

(קורא את סעיף 9(א)).

יש הסתייגות לסעיף הזה?

הכוונה היא שזו ונהיה הממשלה כולה.

האם כדאי להתפשר עם הממשלה או שאנחנו מתנגדים לכל הענין ואז זה פחות חשוב?

גי שגיא;

אני ישבתי בנושא הזה עם ראש הממשלה, עם שר התמ"ס, עם שר המשפטים והתקיימו

דיונים עם שר האוצר שלא נסתיימו.

אם הולכים בכיוון הזה, אפשר יהיה להתפשר כי זה פחות חשוב מי מופקד על התקנות.

חבר-הכנסת שגיא, אנחנו מסמיכים אותך להגיע להחלטה בין אם זה יהיה השר ובין אם

תהיה זו הממשלה.

די ליפשיץ;

אני מבהירה שלא מדובר כאן בחוק שנמצא רק בתחום אחריותו של שר התמ"ס, מדובר

בחוק שיחול על כל הרכישות של הממשלה.

גי שגיא;

לכן מוצע שזה יהיה עם חובת התייעצות.



היו"ר צ' הנגבי;

כרגע אנחנו משאירים את הסעיף בעינו ואתה תחליט אם לשנות זאת.

צי ענבר;

(קורא את סעיף 9(ב)). זה לחלוטין לא ברור ומי שקורא את זה לא יודע מה הן

התקנות.

ג' שגיא;

יש כמה תקנות שאימצנו והיום חייב לחול שינוי באותן התקנות. השאלה היא אם

אפשר לאשר היום תקנות שאומצו או שיש צורך באישור הממשלה.

היו"ר צ' הנגבי;

נשאיר את הסעיף כמות שהוא כי ממילא חלק מהתקנות המהותיות הכנסנו.

ג' עמיר;

חלק מן התקנות הוכנס, חלק לא הוכנס, ואם ייעלמו התקנות זה מדאיג אותי.

צי ענבר;

על איזה תקנות מדובר?

גי שגיא;

אלה שאתה מחזיק בידך.

צי ענבר;

ברגע שהתקנות האלה תאושרנה על-ידי ועדת החוקה הן תהיינה תקנות בספר החוקים.

ד' ליפשיץ;

האחד לא יכול לדור בכפיפה אחת עם השני. אם החוק הזה יעבור בקריאה שניה

ושלישית, אי-אפשר יהיה להחיות את התקנות האלה ומוכרחים לשלב זאת. אני מציעה

שאחרי הדיון הזה תיעשה עבודה ברמה של יועצים משפטיים לנסות לשלב את כל ההוראות

הרלוונטיות בתקנות לתוך הנוסח של החוק.

גי עמיר;

הייתי מעדיף שסט התקנות שאושר בוועדת המשנה של חבר-הכנסת שגיא יקבל פה מעמד

ואז אני בטוח שיש תקנות.

גי שגיא;

חבר-הכנסת שגיא, תשבו עוד ישיבה וכל מה שתחליטו לכלול בחוק נאמץ.

צי ענבר;

אם כך, אני מוחק את סעיף 9(ב).

(קורא את סעיף 9(ג)). מהו סעיף 4(א) - אישור של ועדת הכספים?



ד' ליפשיץ;

המתכונת נכונה כאשר מדובר בתקנות ולא כאשר מדובר על סעיף בחוק. כשדובר על

התקנות אמרנו שככל שחן חלות על חברה ממשלתית הן תהיינה טעונות גם אישור ועדת

הכספים. כאן, כל הוראות החוק הזה לגבי החלתן על חברה ממשלתית ספציפית יהיו

טעונות אישור ועדת הכספים. היה צריך לכתוב את זה כך ולא במשמעות של תקנות.

על אף האמור בחוק זה, החלת הוראות החוק על חברה ממשלתית או על חברה-בת

ממשלתית מסויימת, תהיה טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 4(א) לחוק

החברות הממשלתיות, והוראות החוק האמור יחולו לענין הקביעה.

גי עמיר;

זאת אומרת שוועדת הכספים יכולה להחליט שכל ההוראות האלה לא חלות על חברות

מסויימות.

די ליפשיץ;

כן, זה המצב המשפטי גם היום.

צ' ענבר;

האם הכוונה היא לומר שגוף ציבורי, כמשמעותו בסעיף 3, מוכפף כעת ל9(ג)?

די ליפשיץ;

כן.

צ' ענבר;

יכול להיות שבהגדרת "גוף ציבורי" וב-9(ג) נצטרך לעשות הצלבה.

(קורא את סעיף 9(ד)).

די ליפשיץ;

צריך להיות; הוראות חוק זה, לא תקנות.

היו"ר צ' הנגבי;

יש תקדים להוראה כזאת?

ר' אולניק;

כן, בחוק חובת המכרזים.

די ליפשיץ;

אני לא יודעת אם יש תקדים לכך שחוק מכפיף את עצמו להתחייבות בינלאומית.

גי שגיא;

האמנות הבינלאומיות מתקבלות מזמן לזמן והכוונה היא שהחוק לא יעמוד בסתירה

לאמנות האלה. זה סעיף הכרחי.

נכתוב ב-9(ד); הוראות חוק זה יחולו וכן הלאה,

צי ענבר;

ברור שכל ההסכמים של מדינת ישראל מהסוג הזה נכללים במונח אמנה בינלאומית.

ר' אולניק;

היתה חוות-דעת של משרד המשפטים לגבי סעיף בחוק חובת המכרזים המדבר על הסכמים

עם ארצות-הברית וגאט"ט. אני צריכה לבדוק אם יש הבדל בנוסה "הוראות הוק זה" לביו

"תקנות לפי חוק זה".

היו"ר צי הנגבי;

מה הקשר בין סעיף 9(ד) ו-10(א)?

אם מאמצים את סעיף 9(ד), סעיף 10(א) מיותר.

סעיף 9(ד) הוא כללי וסעיף 10 (א) עומד בסתירה ולא מוסיף דבר.

גם בתקנות המכרזים לא הוספנו דבר דוגמת 10(א) אלא הסתפקנו ב9(ד).

הייתי משלב בין 9(ד) ל-10(א). ב-9(ד} אנחנו לא יודעים מה הדין, לעומת זאת,

לפי 10 (א) כאשר השר פוטר הוא נותן החלטה, אם השר יפרסם את החלטתו אולי בילקוט

הפרסומים, נדע במה מדובר ואילו כאן יש הוראה ערטילאית.

יש מי שיתן חוות-דעת, כמו משרד המשפטים או יועצים משפטיים. אם יש חוות-דעת

משפטית שזה סותר, החוק לא יחול. אין צורך בהירארכיה ממשלתית נוספת שתקבע שזה

פטור כי גם היא תסתמך על חוות-דעת משפטיות.

נניח שהוראה בחוק הזה סותרת אמנה בינלאומית, האם לא ראוי לפרסם שהשר קובע

בתוקף סמכותו כי הוראות סעיף 9(ב) סותרות אמנה זו ולכן לא תקפות?

יכול להיות שצריך לערוך רשימה של אמנות בינלאומיות ולהביא אותן בתוספת או

בפרסום כלשהו, לאו דווקא מכוח סעיף 10(א).

כאשר חל סעיף 9(ד), אין משמעות לסעיף 10(א) ואין צורך בו.



צ' ענבר;

אם כך, סעיף 10(א) נמחק.

(קורא את סעיף 10(ב)). ברור מהי ועדת וקשרים להפרטה?

די ליפשיץ;

ועדה השרים להפרטה מופיעה בחוק החברות הממשלתיות.

איד זה מסתדר עם הוראות סעיף 4(א)? אנחנו אומרים שכדי שהחוק הזה יחול על

חברה ממשלתית צריך אישור ועדת הכספים וכאן אנחנו אומרים שוועדת השרים להפרטה

יכולה לפטור.

גי שגיא;

בשלב ההכנה של חברה להפרטה יש שיקולים לפטור אורנה. חלק מההתחייבויות הן לזמן

ארוך ובינתיים החברה יכולה לצאת להפרטה, לכן נותנים פה סמכות לוועדת ההפרטה לתת

הוראה לפטור מהתחייבויות חברה מסויימת לזמן ארוך.

היו"ר צ' הנגבי;

בסדר.

צי ענבר;

(קורא את סעיף 10(ג)).

ל' צברי;

הרעיון מקובל אבל אנחנו מציעים ניסוח ארור. ביקשנו - ועדת המשנה אישרה זאת -

שהתקנות, במקרה זה הוראות החוק, לא יחולו על ייבוא של מערכת הבטחון הממומן מכספי

סיוע, 1.8 מיליארד הידועים, כי לא ייתכן שבנושא הזה יחולו רכש גומלין, שיתוף

פעולה עסקי והעדפת תוצרת הארץ. התברר שכדי שהתקנות לא יחולו הנוסח הוא כפי

שקראתי, ולא הנוסח המוצע כאן בסעיף 10(ג). אקרא את הנוסח שאני מציעה; הוראות

חוק זה לא יחולו על ייבוא של מערכת הבטחון הממומן בכספי סיוע של מדינת חוץ.

בסעיף נפרד נוסף, שיהיה סעיף (ג), אני מציעה לכתוב; שר הבטחון רשאי לפטור

התקשרויות מתחולת חוק זה, כולן או חלקן, מטעמים הקשורים בבטחון המדינה.

ברשות הוועדה אני מבקשת להוסיף סעיף נוסף - זה גם כן עלה בוועדת המשנה וכנראה

ששכחו אותו - והוא סעיף 20 לתקנות בפרק גי המדבר על חובת שיתוף פעולה עסקי: חובת

שיתוף פעולה עסקי לא תחול על עיסקאות המסווגות בסיווג בטחוני "סודי" ומעלוז,

שמנכ"ל משרד הבטחון קבע כי ההתקשרות לגביהן מחייבת השתתפות שותפי סוד. בישיבות

של עיסקאות שמסווגות "סודי" מוסמכים להשתתף רק אנשים שמוגדרים כ"שותפי סוד",

אנשים עם סיווג בטחוני מאוד גבוה שרק להם מותר לדעת על העיסקאות האלה. הרשפ"ת

הסכים לזה.

צי ענבר;

הסעיף כפי שהוא מופיע כאן לא עונה על כך?

יש פרשנות משפטית שאנחנו בודקים אותה. יכול להיות שיהיה צורך באישור שר

הבטחון להתקשרות ספציפית אחת. אם זה יישאר "שר הבטחון רשאי לפטור התקשרויות

מתחולת חוק זה", נצטרך לרוץ לשר הבטחון בשביל כל התקשרות כאשר מדובר בשותפי סוד

ואנחנו לא רוצים זאת, אנחנו רוצים להשאיר בקרה מתי שר הבטחון יכול לפטור ומתי לא.

צי ענבר;

כמו תקנה 21?

כן. בתקנות קבענו את מנכ"ל שר הבטחון, לא את השר, ואני מציעה לחזור למנכ"ל

משרד הבטחון. ועדת המשנה דנה בזה והשתכנעה כי בדברים שהם עסקיים טכניים לא כדאי

להטריח את שר הבטחון אלא מספיק המנכ"ל.

די ליפשיץ;

בחוק הייתי כותבת; שר הבטחון או המנכ"ל, אם הוסמך על-ידיו.

ל' צברי;

בסדר, זה אמור לגבי "התקשרויות מתחולת חוק זה" ולגבי "שותפי סוד". לגבי כספי

סיוע יש לנו פטור מוחלט בלי אישור כלשהו.

מ' כהן;

הערנו בישיבה אחרת לגבי התקשרויות בענין הנפקת מטבע. הנוסח נמצא בידיכם.

הוראות חוק זה לא יחולו על התקשרויות שעניינן הנפקת מטבע על-ידי בנק ישראל.

זה היה בישיבה ב-22 בפברואר.

ג' עמיר;

מה ההיקף הכספי של העיסקאות האלה?

ר' להב;

כמה מיליוני שקלים בשנה. הבעיה היא שרוב הספקים שלנו הם מדפיסים ממשלתיים או

שהם הבנקים המרכזיים בעצמם. הגופים האלה אינם עובדים מתוך שיקולי רווח אלא מקצים

לנו חלק מכושר הייצור שלהם.

היו"ר צ' הנגבי;

שוכנענו.

צי ענבר;

(קורא את סעיף 11).



די ליפשיץ;

צריך לשלב את זה עם חוק חובת המכרזים כי אין כוונה לבטל אותו.

היו"ר צי הנגבי;

איד נולד הסעיף הזה?

גי שגיא;

מאיור שיש חוק חובת המכרזים, הכוונה היא שהחוק הזה לא יהיה נחות מחוק חובת

המכרזים כי לענין העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין הוא מבטל את הוראות החוק. צריך

לקבוע שלצורך הענין הזה הדין הזה עדיף על כל דין אחר, אחרת לא עשינו כלום.

זה אומר שבכל הרשויות של המדינה אין מכרזים.

גי שגיא;

לא. הכוונה היא שבמסגרת מכרזים מקומיים, מעורבים ומכרזי-חוץ יקיימו את העדפת

תוצרת הארץ ורכש הגומלין. ההוראה פה עומדת מעבר להוראות בחוק חובת המכרזים

כשלעצמו. הניסוח הזה נכוו כי זה החוק המועדף בעניינים של העדפת תוצרת הארץ ורכש

גומלי ו.

ר' אולניק;

זה גורף מדי.

צ' ענבר;

החוק הזה הוא חוק מאוחר לחוק חובת המכרזים ועל-פי כללי הפרשנות חוק מאוחר

הוראותיו עדיפות. זה יכול ליצור לנו בעיה במקום שאף אחד לא חושב עליו, פתאום

מישהו יציע תיקוו לחוק חובת המכרזים ואז יגידו שהוראות חוק זה עדיפות על פני כל

דין אחר ואז כל ועדה תחוקק חוק שמעדיף את החוק שלה.

גי שגיא;

אני מנחש את המלצתך ומסתפק בה.

די ליפשיץ;

גם את הנוסח של סעיפים 2 ו-3 צריך להתאים לחוק חובת המכרזים כשכל ההעדפות

תהיינה במסגרת תנאי המכרזים. אם יוסמכו היועצים המשפטיים לעשות עבודת הכנה לקראת

דייו נוסף בוועדה, יהיה אפשר לשלב זאת.

מר עמיר, מה עם תחולת החוק - האם אתה רוצה שזה יהיה מייד עם פרסום ההוק או עד

שנתארגן?

גי עמיר;

אם יצורפו אליו תקנות, הוא יהיה סגור ולא יישארו חללים, אפשר שהתחולה תהיה

מייד עם פרסומו.



ג' שגיא;

בוודאי שישלימו את התקנות. אני לא רואה בעיה מדוע אי-אפשר לקיים את החוק

מייד עם אישורו. היום קיימות הוראות שהן בתוקף. גם אם החוק הזה לא מקיף את כל

האלמנטים, הוא לא עומד בסתירה להוראה כלשהי.

ג' עמיר;

ברגע שישלימו את התקנות, החוק יכול לחול מייד.

היו"ר צ' הנגבי;

אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק רכישות גופים ציבוריים, התשנ"ד-1994. לקריאה

שניה ולקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

החוק אושר לקריאה שניה ולקריאה שלישית

היו"ר צ' הנגבי;

החוק עבר לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

אנחנו מסמיכים את חבר-הכנסת גדעון שגיא לקיים ישיבות עם היועצים המשפטיים עד

יום רביעי השבוע, כולל ביום רביעי, לצורך שילוב התקנות בנוסח שהובא לפנינו בחוק

עצמו. ברגע שתהיינה התקנות נקיים ישיבה נוספת, נאשר אותן ו נכלול אותן בנוסח

החוק. יום רביעי הוא הדד-ליין לאישור.

צי ענבר;

אני חייב לקבל את הפרוטוקולים של הישיבות היום משום שאנחנו מוכרחים לעבור על

החוק מאל"ף ועד ת"ו.

די ליפשיץ;

נכון, לא מדובר רק על שילוב התקנות, צריך גם לשנות הוראות שכתובות פה. לכן

לא כל כד ברור לי הרעיון להעביר את החוק לקריאה שניה ושלישית בנוסח הזה כי זה לא

שלם.

היו"ר צ' הנגבי;

בשבוע הבא תהיה הצבעה על החוק בקריאה שניה ושלישית. חבר-הכנסת שגיא יירתם

בכל מאודו לענין ואני מקווה שבשבוע הבא יובא החוק הכי מושלם שניתן להביא. יותר

מזה אנחנו לא יכולים לעשות אלא אם אנחנו רוצים לדחות אותו לאוקטובר, איורי הפגרה,

וכוועדה אנחנו לא רוצים לעשות זאת. לכן כולנו צריכים להירתם למאמץ.

סעיף 142(א) לתקנון הכנסת קובע שעם סיום הדיון בכנסת בקריאה הראשונה, ההצעה

מפסיקה להיות הצעה של חבר הכנסת והופכת להיות הצעה של הוועדה. אני מניחה שנציגי

הממשלה רוצים לדבר עם חבר-הכנסת שגיא כי יש לנסח את החוק בצורה יותר מפורטת.

והשאלה היא האם מהשלב שאחרי ההצבעה שהיתה כאן עכשיו ההצעה מפסיקה להיות הצעה של

חבר-הכנסת שגיא ובהתחשב בכך שעדיין צריכים להיות דיונים בהצעת החוק הזאת בוועדה

הרי שהדיון בקריאה הראשונה לא הסתיים?



היו"ר צ' הנגבי;

ההצעה הפסיקה להיות הצעתו של חבר-הכנסת שגיא אחרי הקריאה הראשונה. בתוקף

תפקידו כיושב-ראש ועדת המשנה הוא מומיה יותר מחברי הוועדה, שלא מרבים להשתתף

בדיון, והוא האיש הרלוונטי לענין ההתייעצות.

יושב-ראש הוועדה הבהיר שהשלמת התקנות, שילובן בחוק ויתר התיקונים הנדרשים

כתוצאה מכך ייעשו על ידי יחד עם מי שנקבע, לכן ההתקדמות בוועדה מותנית בכך שאני

אשלים את המהלך הזה.

הוועדה סיימה והצביעה והחוק הזה כמות שהוא עובר לקריאה שניה ושלישית. לא

נחזור לוועדה אלא אם יבוא חבר-הכנסת שגיא ויאמר: ישבתי, הגענו להסכמה לשלב מספר

תקנות, ומאחר שהוא לא יכול להודיע זאת באופן פרטי, צריך לכנס את הוועדה - היא

תתכנס ביום רביעי - ואז נכניס סעיף נוסף בסדר-יומה של הוועדה כדי להצביע גם על

שילובן של התקנות שבררתם והחלטתם שייכנסו לתוך החוק. אם עד יום רביעי חבר-הכנסת

לא יגיע להסכמה אתכם, נותרת ההצעה כמות שהיא, ביום רביעי היא תעבור להדפסה, תונח

על שולחן הכנסת ותזכה לתמיכה או לא תזכה לה לפי יחס הכוחות במליאה. המטרה של

כולנו היא שההצעה שתובא תהיה יותר כוללת ומושלמת.

אני מבקש מהי ועצים המשפטיים להעביר אלי נוסח מדוייק בכתב של ההצעות שלהם

שהתקבלו עקרונית.

יש דברים שנשארו פתוחים ולא חזרנו אליהם: סעיף 2, האזור, השר.

עמדת הוועדה היא לפי מה שהוחלט אבל יוגש חוק לא שלם.

לגבי השר, החלטנו שחבר-הכנסת שגיא יהיה בקשר עם נציגי הממשלה המוסמכים ואנחנו

נאמץ את החלטתו.

המתכונת של סעיפים 2 ו-3 שהם לב לבו של הענין נשארה פתוהה.

אין לנו ויכוח לגבי מהות הרעיון. הוראות חוק חובת המכרזים מחייבות לגבי

קביעת מחירים וכיוצא בזה. השאלה היא אם הנוסח הזה נותן לכך ביטוי או שזה טעון

תיקון.

יותר נכון שהוועדה תנסה חוק בנוסח התקנות לקריאה שניה ושלישית בכפוף לשינויים

שי וסכמו כי כבר עבדו על התקנות במשך שנה שלמה.



ג' שגיא;

נשב עם התקנות ונשלב את מה שחסר.

לגבינו אין זה משמעותי מה דומיננטי יותר - התקנות או החוק, ובלבד שתהיה

התאמה.

ביום רביעי נקיים ישיבה נוספת.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05