הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ח בסיון התשנ"ד (7 ביוני 1994). שעה 00;11

נכחו;

חברי הוועדה;

צי הנגבי - היו"ר

ג' פת

מוזמנים;

לסעיף אי לסדר היום

אריה אמיר - מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון

רחל רטוביץ - משרד הכלכלה והתכנון

שלום סעדון - יו"ר רשות הדואר

אברהם מנצורי - רשות הדואר, מנכ"ל (בפועל)

מנחם אוהלי - " " יועץ משפטי

כרמית כהן קרמה - " " סגנית היועץ המשפטי

אסתי שטרנבך - " " יועצת משפטית

פרלי שר - " " הלשכה המשפטית

אילן גונן - " "

לסעיפים ב' ד' לסדר היום

משה ליכט - משרד התחבורה

ברוך בן-דב - " יי

מלי סיטון - " " עורכת-דין

גדי ססובר - יו"ר איגוד המשתמשים בתובלה ימית

מיכאל שרן - מנכ"ל חברת דגון בע"מ

מאיר יגיל - מנכ"ל חברת שומרי בר

עזרא ברגר - מנכ" "טב"

יוסף גזית - רשות הנמלים, ראש אגף כספים

יועץ משפטי; א' דמביץ

מזכירת הוועדה; לי ורון

קצרנית; חי בנקין



סדר-היום;

א. שירות נוסף לפי סעיף 24 לחוק רשות הדואר -

עמדות לשירות הציבור ("מעלה").

ב. תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) (תיקון),

התשנ"ד-1994.

ג. תקנות הנמלים (אגרות אחסנה במסוף רכוב) (הוראת שעה) (תיקון),

התשנ"ד-1994.

ד. תקנות הנמלים (תיקון מס' ), התשנ"ד-1994, בדבר קביעת אגרה

לניטול תבואות.



א. שירות לפי סעיף 24 לחוק רשות הדואר -

עמדות לשירות הציבור ("מעלה")

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום הוא: שירות לפי סעיף 24 לחוק רשות הדואר -

עמדות לשירות הציבור ("מעלה"). נשמע דברי הסבר.

מנחם אוהלי;

אני אציג את הנושא, לפחות בשם השרה, ואחר כך יסבירו מטעם רשות הדואר את הטעון

הסבר מבחינה טכנית.

סעיף 24 לחוק רשות הדואר מתייחס לשירותים נוספים שרשות הדואר רשאית לתת, ויש

רשימה. נאמר שמועצת רשות הדואר, באישור שר התקשורת וועדת הכלכלה, רשאית להחליט כי

הרשות תיתן שירותים נוספים על השירות שהיא נותנת, ובסיפה נאמר: "או שהם שירותים

אחרים הניתנים לציבור מטעם המדינה". השירותים האלה, שוועדת השרים לתיאום ומי נהל

התכוונה אליהם, הם במסגרת שירותים הניתנים לציבור מטעם המדינה, ועל כן הבקשה מטעם

שרת התקשורת היא שוועדת הכלכלה תאשר את השירותים האלה, כפי שהם באו לידי פירוט

במסמך המצורף.

מה פירוש "מעלה"?

אלה בעצם ראשי תיבות של: מערך עמדות לשירות הציבור.

תודה. בבקשה, מר מנצורי.

המדובר פה בהתקנות של מערכות מידע לשירות עצמי בסניפי דואר, שאמורות לתת מידע

טפסים וכל חומר מודפס אחר שאזרח נזקק לו ממשרדי ממשלה, כדי

שלא יצטרך להגיע למשרדים עצמם, אלא יוכל לקבל אותם במקום קרוב, וסניפי דואר ברובם

ממוקמים היום בפיזור רב מאד.

בעיקרון מדובר פה על שני סוגי מידע: מידע בסיסי על משרדי הממשלה, שהמשרדים

רוצים להביא לידיעת הציבור. בגדול זה יכול להיות מידע על שעות פתיחה, כתובות,

סוגי השירותים שנותנים. המידע הזה בבסיסו יינתן בחינם לאזרח שיבוא לסניפי דואר,

ומשרדי הממשלה מעוניינים להביא את המידע הזה לידיעת הציבור וברקע הם מממנים את

הכנת המאגרים האלה כדי לאפשר לציבור לשאוב את האינפורמציה.

יהיה סוג נוסף של מידע, בעיקר קבלת טפסים או הזמנת חומר כתוב אחר, או מידע

משלים לטפסים, שגם יינתן לציבור הרחב. האזרח יצטרך לשלם תשלום כלשהו עבור המידע

הזה, הכנתו, הדפסתו ומסירתו לציבור. מבחינת רשות הדואר, המערכות האלה יתנו בשלב

ראשון מידע ממשלתי של משרדי ממשלה. במסגרת אותן המערכות והתשתיות בכוונתנו לאפשר

- שאיבת מידע של גופים ציבוריים שהם לא ממשלתיים, כגון: מינהל מקרקעי ישראל, הביטוח

הלאומי ורשויות מקומיות. כל המידע הזה ייצא לציבור באותה הזדמנות. בעצם אנחנו

מגדילים את האפשרות שלציבור יהיה ענין לבוא ולקבל מידע בעמדות האלה.



היו"ר צ' הנגבי ;

אתם מתכוונים להתקין את -זה בכל יחידת דואר?

אברהם מנצורי;

בשלבים ראשונים אנחנו מתכוונים להתקין את העמדות האלה ב-30 יחידות דואר.

ג י פת;

באילו סניפים לדוגמה?

הכוונה שלנו להתקין אותן לפחות ביחידה אחת או בשתי יחידות דואר גדולות בתוך

הערים הראשית, אבל להתקין אותן בהחלט גם בפריפריה, במקומות רחוקים שמשרדי ממשלה

לא תמיד מצויים בהם, וזאת הזדמנות בלתי חוזרת לאפשר לציבור לקבל מידע, למשל:

באילת, בטבריה ועוד.

ג י פת;

אילת זה לא מקום קטן.

אבל לא כל משרדי הממשלה יכולים לתת את כל השירותים שם. או בצפון, אנשים

שצריכים להגיע למשרדי ממשלה צריכים לבוא לנצרת או לחיפה, ואפשר בהחלט להתקין את

עמדות המידע האלה בטבריה, בקרית-שמונה ובנהריה, כדי שלא יצטרכו לבוא למשרדי ממשלה

ולגופים הציבוריים הקרובים.

היו"ר צ' הנגבי ;

השירות לאזרח הוא ללא תשלום?

אברהם מנצורי;

כבר הסברתי שהמידע הבסיסי אמור להינתן לציבור ללא תשלום, כשברקע, מבחינת רשות

הדואר, ארגון הטיפול במידע הזה וניהולו ימומנו על ידי משרדי הממשלה, ויש החלטת

ממשלה בנושא זה. כל המידע הארור מעבר לזה - טפסים, הדפסות וכו' - שהציבור ירצה

לקבל, הוא ישלם עליו, אלא אם כן - ועל זה יש לנו תכנית - משרד ממשלתי כלשהו יחליט

שהוא רוצה לממן את הטפסים שלו ולתת אותם בחינם לציבור.

איך ייעשה התשלום באופן מעשי?

אילו גונן;

בשלב הזה או בכרטיס אשראי או במטבעות, ובעתיד אנחנו מקווים גם בכרטיס חיוב.

מבחינת המחיר, מדובר על סדרי גודל של 4-3 שקלים.

אי דמביץ;

כרטיס אשראי על 3 שקלים?



היו"ר צ' תנגבי;

יש לכם כבר תכנית?

אילו גונן;

התכנית בכללה הוגשה לוועדת שרים לתיאום ומינהל ואושרה על ידה. מבחינת קצב

הפריסה - - -

היו"ר צ' הנגבי;

אני שואל אם התכנית נמצאת כאן בפניכם.

אילו גונן;

לא כאן.

אסתי שטרנבך;

אני רק רוצה לתקן משהו. אם מישהו ירצה באמצעות המערכת הזו להגיש בקשה למשרד

ממשלתי, הוא יצטרך לשלם את האגרה שהוא היה משלם ממילא לו היה ניגש למשרד ומגיש שם

את הבקשה.

היו"ר צ' הנגבי;

מי אמור לבצע את זה?

אסתי שטרנבך;

אנהנו רוצים לצאת במכרז ולבהור הברה שתתאים.

היו"ר צ' הנגבי;

מי הכי ו את התכנית?

את התכנית העסקית להפעלה הכינה רשות הדואר בעיקרו של דבר, ירח- עם משרד

התקשורת. כאמור, התכנית הוגשה לוועדת שרים.

היו"ר צ' הנגבי;

תודה. בבקשה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון.

אריה אמיר;

אני הושב שמו הראוי שאתם תדעו את הרקע שהביא להצעה הזאת של רשות הדואר

ולההלטת ועדת השרים. העניו מתגלגל כבר כמה שנים בעקבות דו"ה קוברסקי. ברשותך,

אדוני היושב ראש, הייתי מבקש להעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית שלנו שמרכזת

את העניו מהבהינה חזו. לפני שאנחנו מגיעים לצדדים הטכניים חשוב גם להביו את

התהליך שהביא לההלטה זו של הוועדה.

דו"ה ועדת קוברסקי כולל פרק שנקרא; המי נהל הממשלתי והתייעלות המינהל הממשלתי.

הוועדה הולקה למספר צוותים, והצוות של מינהל ממשלתי בראשותו של מנכ"ל האוצר



תקשוב היתה שמשרד מול משרד יוכל לדעת ON LINEאת המידע העדכני הנכון ביותר, אם

לענין זכויות, אם לענין שעות עבודה, אם לענין טפסים או מסמכים שצריך אדם כשהוא בא

לבקש רשיון. ההיבט הנוסף היה הפחתת מספר ההתייצבויות של אזרחים, ושוב הכוונה

היינה להסוך הו את ההטרדה שבבזבוז ימי עבודה והו את ההוצאות במשאבים של אותו משרד

שצריך לדאוג למקומות המתנה לאזרהים, לתנאים נאותים במשרדים, לפרטיות וכו'.

בההלטה שקיבלה הממשלה בשנת 1992 היא החליטה למנות את הנציב של שירות המדינה

כרפורמטור לביצוע החלטות ועדת קוברסקי, והוא מינה צוותי משנה, כשהוועדה העליונה

שריכזה את כל עבודת הצוותים האלה היא אווזה ועדה עליונה שהזכרתי פה, שהיו חברים בה

הנציב, הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד הכלכלה, ועל פי החלטת הממשלה הועבר נושא

יישום המלצות הדו"ח לטיפולה של ועדת השרים לתיאום ומינהל. בעקבות ההחלטות שהתקבלו

בוועדה העליונה על תקצוב הנושא, החלה ועדת השרים לתיאום ומינהל לבחון את ההצעה גם

מההיבט הזה של פרויקט "מעלה", כאשר היא מינתה את שני המנכ"לים, של משרד התקשורת

ושל משרד הכלכלה והתכנון, להגיש על דעת שניהם הצעה שתעלה בקנה אחד עם הדרישות של

דו"ח ועדת קוברסקי.

אבל מה שצריך להבהיר, וזה לידיעת חברי הוועדה, הוא שהפרוייקט המוצע כרגע הוא

לא פרוייקט תקשוב, אלא הוא בהיבט הזה של מיחשוב המערכת, מתו אפשרות לציבור להגיע

למידע על כל המשרדים דרך נקודה אחת. כלומר, דרך עמדה אחת אתה יכול לקבל מידע גם

על שעות העבודה של המשרדים, אילו מסמכים להביא, אם אתה צריך כבר לקבל טופס. כל מה

שיכולת לעשות בפניה הראשונית שלך למשרד תוכל לעשות באותה עמדה. עדיין לא מדובר על

תהליך של תקשוב בין המשרדים. כלומר, צריך לצמצם את הפעולה, וזה כמובו בגלל

ההיבטים של המשאבים הכספיים שדרושים, ההיערכות והמבנה. לכו ההצעה הזאת כפי שהיא

מוצעת כרגע על ידי רשות הדואר היא המשך של אותה החלטה שאושרה על ידי ועדת השרים

לתיאום ומינהל, אותו מסמך שהניחו שני המנכ"לים ושמונה כרגע בפניכם. זה הרקע,

להערכתי.

אריה אמיר;

על רקע זה התקבלה הצעת ההחלטה של ועדת השרים לתיאום ומינהל, שהפכה באופו טבעי

לההלטת ממשלה. הבר-הכנסת פת, אתה יכול לומר לי רק מה מספר ההחלטה? ההחלטה מונחת

לפניך.

ג' פת;

תמ/131.

אריה אמיר;

זו ההחלטה האופרטיבית, אדוני היושב ראש, כולל חלוקת הכספים לכל משרד.

רחל רטוביץ;

עקרון ההשתתפות שנקבע על ידי הוועדה העליונה היה; 50% תקציב מדינה מול 50%

השתתפות עצמית של המשרדים. זה העקרון שנקבע.

היו"ר צ' הנגבי;

תודה. בבקשה, חבר-הכנסת פת.

ג י פת;

על פניו זה דבר יפה. מדוע רשות הדואר מעוניינת בזה? אם אתה מביא יותר

קליינטים פוטנציאליים ל PREMISES- שלך , יש להניח שבאורנה הזדמנות אנשים גם יקנו

בולים ויזדקקו לשירותים אחרים של הדואר.



חלוקת התקציבים כאן מצחיקה, אדוני היושב ראש. המשרד לאיכות הסביבה, שהוא מאד

חשוב לכל אחד מאתנו, משתתף ב-45 אלף שקל, אבל המשרד לענייני דתות ישתתף ב-90 אלף

שקל. איזה מידע יתן המשרד לענייני דתות? הוא יתן רשימה של המסעדות הכשרות, של בתי

הכנסת או של מוסדות שזוכים בתקציבים מיוחדים?

אילן גונן;

ההשתתפות נקבעה על פי כמויות המידע שכל משרד מבקש לפרסם.

ג י פת;

משרד האנרגיה והתשתית משתתף ב-45 אלף שקל. איזו אינפורמציה ירצו לקבל ממשרד

האנרגיה והתשתית, כמה יבואני דלק יש במדינת ישראל? הרי לא יבואו לעמדת המידע כדי

לקבל רשימה של המקומות שבהם אפשר לקנות גז. מדוע משרד ראש הממשלה צריך להשקיע

בענין 15 אלף שקל? מי בא לבקש אי נפורמציה של שירות ממשרד ראש הממשלה? משרד

החקלאות משתתף ב-15 אלף שקל, משרד הכלכלה והתכנון - ב-15 אלף שקל. אבל כך הממשלה

עובדת, לתת ברכות יד כזו 3 מיליון שקל לפרוייקט, שאני באמת אינני יודע אם היא

צריכה לממן אותו. מנקודת מבטה של רשות הדואר, אולי זה רעיון טוב, אבל אז רשות

הדואר היתה צריכה לשלם זה. אולם אני לא נכנס לענין הזה.

בכל אופן אם לאשר את הפרוייקט הזה, אדוני היושב ראש, אני מציע שאנחנו נעשה

זאת בהתניה מסויימת. אם מדובר בשירות לציבור, אין צורך להתחייל בזה בערים הגדולות.

אריה אמיר;

ההחלטה אומרת שבשלב הראשון ייעשה חלק נסיוני של הפרוייקט. הפרוייקט אינו

מבוצע בבת אחת, וחשוב שתדעו זאת.

ו

גי פת;

מר מנצורי אמר שמדובר בהתחלה על 30 מקומות.

אריה אמיר;

מדובר בהתחלה על כ-35 עמדות מידע.

ג' פת;

אתן לכם דוגמה; בירושלים נמצאים כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ברדיוס של 500

מטר, של 400 מטר או של 30 מטר. אם מישהו ירצה לקבל אינפורמציה ממשרד התעשיה

והמסחר, הוא יוכל לקבל אותה במרחק 200 מטר מהדואר המרכזי. מי שירצה לקבל

אינפורמציה ממשרד הפנים יוכל לקבל אותה במרחק 20 או 30 מטר מהדואר המרכזי. לכן אם

מדובר על שירות לציבור, אדוני היושב ראש, אני מציע שאנחנו נעמוד על כך שלפחות חלק

גדול מהניסוי הזה ייעשה דווקא במקומות רחוקים, שם הציבור יזדקק לעמדות כאלה. בראש

העין, למשל, אין משרד פנים, והוא הדין בשלומי. לעומת זאת אילת היא עיר גדולה, שם

אין בעיה. ברדיוס של 200 מטר אזרח יכול לקבל שם אינפורמציה על כל משרדי הממשלה.

אריה אמיר;

מר גונן, אתם הסכמתם לזה למעשה.

אילן גונן;

הרשימה כוללת גם מקומות כמו אופקים ושדרות, אבל יחד עם זאת - -



אריה אמיר;

הרשימה לפניך פה? אולי תראה את הרשימה.

היו"ר צ' הנגבי;

אני מברך על הפרוייקט הזה. כפי שנאמר כאן, המשמעות המרכזית של הפרוייקט היא

אכן להקל על הציבור את טרהת היום יום מול משרדי הממשלה, שזו אהת הרעות החולות בכל

מדינה, ובוודאי אצלנו, עם העצבנות, ההום, האילוצים והלהצים. אני מביו שהייתם

אמורים להתהיל את הפרוייקט המקורי בסוף 1993, ואתם תתחילו אותו, כנראה, באיחור של

שנה.

אריה אמיר;

זה התהיל בדו"ח קוברסקי. הענין נמשך למעשה משנת 1988. מה שאמרת נכון, לדעתי,

והחשיבות הגדולה שאני אישית רואה בקטע הזה של הפרוייקט היא שהעגלה מתחילה סוף סוף

לזוז, כי מ-1988 נכתב הדו"ח כבר על סמך מה שקרה קודם לכן. בעצם אלה הצעדים

הראשונים בתחום הזה, ואם אתם תאשרו את המהלכים הראשונים האלה, תהיו שותפים להוצאת

העגלה הזאת לדרך, וזה הדבר החשוב ביותר.

יגרשו לי לומר שהרצון להיות פרפקציו ניסטים יכול להיות בעוכרינו. החשיבות

המרכזית היא שזו הפעם הראשונה שנאסף מידע במסגרת כוללת של משרדי הממשלה, ואחר כך

של משרדים שמחוץ לממשלה, וגם אם יש לנו הערות לגבי מספרים כאלה ואחרים, אני חושב

שכולנו צריכים לתת יד ליציאת הנושא הזה לדרך, כי האזרחים סובלים.

גי פת;

שמעת כאם דעה חיובית של שני חברי כנסת על הפרוייקט. אני רק רוצה להיות בטוח

שבסופו של דבר לא יקומו עמדות מידע כאלה במרכזים עירוניים צפופים שבהם יש לאזרח

אלטרנטיבה. בראש העין ובשלומי, למשל, אין לאזרח אלטרנטיבה.

היו"ר צ' הנגבי;

אתם הולכים לשלב נסיוני של 35 תחנות מידע. מה פרק הזמן שאינם מקצים מרגע

האישור ועד לשלב המעשי? קודם כל אני מבין שאתם צריכים להוציא מכרז.

אברהם מנצורי 1

לפי הערכתנו, אם יינתן פה האישור, נוכל לצאת למכרז. זה השלב האחרון שמעכב

אותנו ביציאה למכרז. אנחנו מוכנים בעצם עם הכל.

היו"ר צ' הנגבי;

החברה שנבהרת צריכה קודם כל לאסוף את המידע?

אריה אמיר;

לא, את המידע כבר אספו.

היו"ר צ' הנגבי;

יש תוכנה לעניו הזה?



אילן גונן;

היא צריכה להכין את התוכנה. כלומר, היא צריכה לקחת את המידע שקיים, להפוך

אותו למאגרי מידע - - -

היו"ר צ' הנגבי;

ואת אתם קובעים לוה זמנים?

אברהם מנצורי;

כן, ניתן לה לסיים עד סוף השנה את הניסוי של 30 העמדות.

היו"ר צ' הנגבי;

את הניסוי או את ההכנה לתהילת הניסוי?

אברהם מנצורי;

התהלת ההתקנה צריכה להיות לקראת סוף השנה, לפי לוה הזמנים שיש לנו.

הי ו "ר צ' הנגבי;

כמה הודשים יעמדו לרשות ההברה הזאת מרגע שהיא נבהרת ועד הרגע שהיא מוציא את

זה לפועל?

אילן גונן;

אני מבין שהתקנה בפועל, פרקטית, תתחיל בסוף ינואר או תהילת פברואר 1995, ותוך

כשלושה הודשים יתקינו את 30 העמדות.

היו"ר צ' הנגבי;

כמה זמן אתם מקצים למודל עצמו? כניה שיש כבר 35 תהנות שמהן האזרה יוכל

לשאוב מידע. ככד/ זמן אתם רוצים לבדוק את זה?

אילן גונן;

הניסוי יימשך כשמונה הודשים.

היו"ר צ' הנגבי;

כלומר, בסביבות 1996 תדעו אם הלקוהות מעוניינים בתהנות האלה אם לאו.

אילן גונן;

אמת.

רהל רטוביץ;

גם אם זה מעודכן.

היו"ר צ' הנגבי;

כלומר, כל הזמן צריך להיות עדכון שוטף.



רחל רטיביץ;

אם החברה לא תשמור על עדכון שוטף, אין בזה טעם, כי זה רק יטעה את האזרחים.

אריה אמיר;

חלק מהנסיון הוא גם שיתוף הפעולה של המשרדים. אנחנו צריכים להבין שמעורבים פה

לא מעט משרדים, ולא רק משרדים, אלא גם גופים משרדיים, ובעיני, חלק וחשוב מהנסיון

הוא שיתוף הפעולה והעדכון ועד כמה האזרחים משתמשים במידע, ואם התוצאות תהיינה

חיוביות, אני מניח שגם בלי שנבקש, רשות הדואר תרצה לרוץ קדימה.

ג י פת;

גם טפסים אפשר יהיה לקבל במקום?

אריה אמיר;

כן.

היו"ר צ' הנגבי;

איד זה מגיע לרשות הרישוי, למשל?

אסתי שטרנבך;

אם הוא ירצה לשלוח את זה בדואר, הוא יוכל לשלוח את זה בדואר.

קריאה;

או לשלוח במקום דרך פאקס

אריה אמיר;

לאזרח למעשה יש שלוש אפשרויות. האפשרות הראשונה היא לקרות את הטופס בעירו

ולחסוך בכך את הנסיעה למשרד הרלוונטי ולנסוע אחר כך ולמסור את זה אישית לגוף

הנוגע . בדבר. האפשרות השניה שתהיה לו היא למלא את הטופס ולשלוח אותו מבית דואר

לבית דואר. האפשרות השלישית, שאני הבנתי שמדברים עליה גם כן, היא להשתמש בפאקס.

אילן גונן;

בשלב הראשון יוכל האזרח לפעול באחת הדרכים האלה. הכוונה היא שבשלב הבא יוכל

להתקשר ממשרד למשרד דרך המערכת, דרך המיושב.

אריה אמיר;

זה שלב שני, מאוחר יותר.

היו"ר צ' הנגבי;

הבעיה היחידה שאני רואה היא שכל התחנות האלה יהיו למעשה מוקד לאי-בהירות, כי

אתם יודעים מה זה טופס. ישאלו את פקיד הדואר מה פירוש הסעיפים המופיעים בטופס,

איך למלא אותם וכו'.

הטופס ייצא יחד עם הסבר. זה אחד הדברים שאנהנו מנסים לעשות.

היו"ר צי הנגבי;

גם בשפות שונות? יש לנו כחצי מיליון רוסים.

בהתאם למקום.

ואכן משרד הקליטה הקציב לענין זה סום מאד "ניכר": 15 אלף שקל. כנראה, הם

מתכננים לסגור את כל העסק. 15 אלף שקל זה לא כלום, זה צחוק. לעומת זאת משרד

הדתות משתתף ב-90 אלף שקל.

חבר-הכנסת פת, אני רוצה לומר לך שאנשי מקצוע הם שהעריכו את העבודה הנדרשת

על ידי אותו משרד, לא המשרד עצמו. אנשי מקצוע הם שהעריכו כמה עבודה דרושה כדי

לקחת אותו מידע מהמשרד ולהעלות אותו על דיסקט. לכן אי אפשר לבוא ולומר למה

משרד הפנים החליט שההשתתפות שלו תהיה כזו, ומשרד הדתות החליט שההשתתפות שלו

תהיה אחרת. זו החלטה של צוות מקצועי של הוועדה, שאנשי האוצר ישבו בה, והם עשו

את החלוקה.

האם אפשר להבטיח שלפחות מחצית מתוך 30 העמדות הראשונות יהיו באזורים

מרוחקים? על כך אני מבקש תשובה ברורה.

כך זה מתוכנן.

חבר-הכנסת פת, אני מציע שלא ניכנס להם לנשמה בענין הרשימה. הכוונה ברורה.

אנחנו נעקוב מעת לעת אחר ההתקדמות.

בכל אופן תשתדלו להביא את הרשימה.

בבקשה.

צריך לזכור שיש מקומות מרכזיים שבהם התורים במשרדי הממשלה משתרכים, כך

שצריך להקים עמדות כאלה גם במקומות מרוחקים וגם במקומות מרכזיים.

אברהם מנצורי;

צריך לבחון את היעילות של הענין הזה, והיעילות תתבטא רק בזה שישתמשו

בעמדות המידע האלה. לכן צריך להתקין עמדות גם במקומות מרכזיים, אבל לא הרבה.

דיברתי בהתחלה על מקומות מרכזיים בודדים.

למשל, במשרד הפנים בירושלים, הממוקם 50 מטר ממשרד הדואר הראשי, באים לקחת

מספר בשעה שש בבוקר כדי להגיע לפקיד בשעה תשע.

היו"ר צי תנגבי;

בכל אופן אני מאחל לכם הצלחה ואנחנו מאשרים את הפרוייקט הזה. נהיה בקשר

כדי לשמוע איך הוא מתקדם. אני מודה לכם.



ב. תקנות הנמלים (אגרות אחסנה במסוף רכוב)

(הוראת שעה) (תיקון). התשנ"ד-1994

אנו עוברים עכשיו לשלושה מקבצי תקנות.

עו"ד מלי סיטון;

לא, שני מקבצים, אהד ירד.

היו"ר צי הנגבי;

ראשית, נעסוק בתקנות הנמלים (אגרות אהסנה במסוף רכוב) (הוראת שעה)

(תיקון), התשנ"ד-1994, על פי בקשתו של שר התהבורה. נשמע דברי הסבר מנציגי

המשרד.

ההל משנת 1988 אנחנו מתקינים מדי שנה הוראת שעה בקשו-' למסוף רכוב. הפירוש

הברות הובלה שיתנו שירות מבית אל בית, בעיקר בנושא

מכולות. הנמל תורם חלק בתוך התמונה הזאת בכך שהוא נותן שטה ונותן עוד 6 ימי

אהסנה בתוך המערכת שלו.

בינתיים, בתהילת 1993, סוף סוף הוקמה הברה כזאת, "טין", הברת בת של צי"ם

ואהרים, שנותנת שירות כזה. התקנה איננה מכוונת, כמובן, להברה זו או אהרת. כל

הברה שתיכנס תקבל אותם תנאים. מה שאנחנו מבקשים הוא להאריך את הוראת השעה הזאת

לעוד שלוש שנים, היינו, עד סוף שנת 1996, כדי לראות פעם אחת איך הפעולה הזאת

תצא לפועל.

היו"ר צי הנגבי;

תודה.

א' דמביץ;

אדוני היושב ראש, הערה קצרה. זאת תקנה רטרואקטיבית, מכיוון שהיא מתחילה

מה-1 בינואר 1993, אבל היא לטובת האנשים, כלומר, זה ביטול האגרה, ולא הטלת נטל

עליהם.

אני מתאר לי שההנהה היא שבבוא המועד, אם התקנות האלה יעידו על הצלהה, הן

ישולבו בתוך תקנות הנמלים, שלא במסגרת הוראת שעה.

בההלט כן.

בדברי ההסבר אתם אומרלם, בין היתר: "החסכונות יתבטאו בכך שיתאפשרו: פריקת

האניה בנמל אחד...". זה לא אומר שכל האניות יהיו בנמל אחד.

משה ליכט;

זה לא אומר כך. היום יש אניות שפוקדות שני נמלים, ואנחנו מקווים שזה

יחסוך חלק מההובלה לאביה.

אם כן, אנחנו מאשרים את התקנות.



ג. תקנות הנמלים (תיקון מס' ), התשנ"ד-1994,

בדבר קביעת אגרה לניטול תבואות

היו"יר צי הנגבי;

אנו עוברים לתקנות בענין ניטול תבואות. בבקשה, מר ליכט.

משה ליכט;

תעריף התבואות הוא תעריף ותיק מאד. בעצם הוא בנוי על כיסוי מלא של עלות,

ויש ההלטת ממשלה מפורשת שקבעה בזמנה שבתעריף הזה יהיה לנו כיסוי מלא של עלות.

יש לנו תשלומים משתי חברות שמפעילות את הממגורות: הברת דגון וממגורות אשדוד

בע"מ. מכיוון שהחוזה עם ההברות האלה הוא הוזה תעריף, לא הוזה בסיסי, הוא מתהדש

מדי המש שנים.

היו"ר צי הנגבי;

מה זה בדיוק "ניטול תבואות"?

משה ליכט;

זו העברה מאניה לאניה, ניטול ממקום למקום. נדמה לי שזה חידוש לשוני מזמנו

של לסקוב.

גי פת;

הדבר נעשה בעיקרו של דבר בשאיבה, נכון?

משה ליכט;

במקרה זה הדבר נעשה בעיקרו בשאיבה. יש שם מדלה ששואב את זה בתוך מסוע

בהיפה, ובאשדוד זה נעשה על ידי הובלה של משאיות.

אי דמביץ;

"וינשאם וינטלם כל ימי עולם".

משה ליכט;

בחוזה התעריף האחרון שנערך כנגד החברה אנחנו משלמים הרבה פחות. לכן אנחנו

מציעים פה תקנה דומה במבנה לתקנה הקודמת, אבל תקנה שמפחיתה את העלויות בכ-20%,

ומה שאנחנו מבקשים הוא לאשר את התקנה הזאת.

יש עוד דבר חשוב בתקנה. במקרה זה אנחנו רוצים לעודד פריקה במשמרת גי. יש

לנו קצת עומס, בעיקר עומס של אניות בתוך הנמל, ואנחנו מעדיפים שהממגורה תעבוד

במשמרת ג '.



היו"ר צי תנגבי;

זה מתבצע רק בנמל אחד, באשדוד?

משה ליכט;

לא, גם באשדוד וגם בחיפה. התקנה הזו נוגעת לשני הנמלים.

והעומס הוא על שני הנמלים?

משה ליכט;

בעיקר בחיפה, מכיוון שממגורת הגרעינים הגדולה היא בחיפה. באשדוד יש עומס

מסוג אחר, לאו דווקא בגרעינים.

עו"ד מלי סיטון;

אבל ההתייחסות היא לשני הנמלים.

משה ליכט;

בהחלט כן.

מה שאנחנו מציעים כאן זה להשוות את העלות במשמרות. כלומר, משמרת גי, שעד

היום עלתה יותר כסף, תעלה פחות כסף, ואנחנו גם במשא ומתן עם החברה מה היא

צריכה להוסיף כדי לתת את השירות הזה של פריקה במשמרת גי.

גי פת;

האם יש תכנית כלשהי שתביא לכך שגם באשדוד תהיה פריקה בשאיבה, ולא

במשאיות? הרי זה דבר מצחיק.

משה ליכט;

במקרה אתה היית בזמנו יושב ראש ועדת השרים שהחליטה על זה, ואסביר במה

דברים אמורים. כדי להפעיל שם מסוע, צריך לפחות מיליון- ו-100 אלף טון. זה סדר

הגודל המתאזן מבחינה כלכלית. החלטת הממשלה דאז היתה ממגורה נוספת מטעמי בטחון,

שלא יהיו פיצוצי אבק וכו', והיא קבעה; 600 אלף טון. היום בפועל יש באשדוד כ-

800 עד 900 אלף טון. זה עדיין לא מצדיק כלכלית השקעה במסוע. גם הממגורה עצמה

באשדוד היא קטנה יחסית. לכן אם נלך על תכניות יותר מורחבת שתגדיל אולי גם את

הממגורה עצמה, כדי שמול האניה תעמוד ממגורה גדולה יותר, ונעודד שם פריקה של

כמות גדולה יותר, כי אז יהיה כדאי להשתמש במסוע. בשלב זה, להערכתנו, עדיין

כדאי להוביל במשאיות.

היו"ר צי הנגבי;

האם מישהו מנציגי החברות מעוניין להתייחס לנושא זה? תציג את עצמך,

בבקשה, לצורך הפרוטוקול.



גדי ססובר;

שמי גדי ססובר, מאיגוד המשתמשים בהובלה ימית. יש לי רק בקשה טכנית. תקנה

261

עדיין לא הפניתי את תשומת לב הוועדה למספר תיקונים שהכנסנו בתקנות.

גדי ססובר;

אם כן, אתייחס לתיקון הטכני מאוהר יותר, אם יהיה צורך בכך.

אני מברך על התיקון. אני רואה אותו כשלב ראשון, אבל בשנה הבאה, כשנחזור

לנושא של ימי אחסנה, יהיו לנו עוד כמה הערות לגבי כמה נקודות שנבקש לשפר אותן.

עו"ד מלי סיטון;

בעקבות התייעצות מוקדמת לקראת ישיבת הוועדה שקיימתי עם היועץ המשפטי של

הוועדה, יש שני תיקונים שאני מבקשת לשלב בנוסח שהוגש לוועדה. בסעיף 2 לתיקון,

המדבר על החלפת תקנה 260, בשורה השלישית בסעיף קטן (ב), המלה "והובלתם" אינה

במקומה, כי אליה מתייחסת תקנה אחרת לגמרי במערכת התקנות, ומקומה לא פה. לכן יש

למחוק את המלה "והובלתם" בתקנה 260(ב}, בסעיף 2 לתיקון.

אי דמביץ;

כלומר, בסעיף קטן (ב) ייאמר: "אגרת הפריקה כוללת תשלום גם בעד ניטול

תבואות במתקנים אוטומטיים עד לבית הממגורות ומסירתן".

עו"ד מלי סיטון;

תיקון נוסף נוגע לסעיף 3 לתיקון, שבא להחליף תקנה 261. בתקנה 261(ב),

במקום "אגרת פריקה שנקבעה כאמור בתקת משנה (א)" יבוא: "אגרת הפריקה הקבועה

בתקנה 260 ובתקנת משנה (א)", כי תקנת משנה (א) היא תקנה ל-261, והכוונה היא

לאגרת הפריקה הקבועה בתקנה 260 ובתקנה 261(א}.

אם כך, יש לי תוספת, וכאמור, זה משהו מאד טכני. היום אנחנו רגילים לעבוד

במשק על פי התאריך 1 בינואר, היינו, כל השינויים נעשים מה-1 בינואר. לכן אני

מבקש שברישה של תקנה 261(א} ייאמר שאגרת הפריקה תיקבע ב-1 בינואר של כל שנה,

ולא ב-1 באפריל, ובסיפה, כאשר מדובר על הטונאז', התאריך יהיה 1 בדצמבר במקום

31 בדצמבר, וזה יתן לרשות מספיק זמן לבדוק את הכמות. זה ישאיר לה 12 חודש.

כאן יש להם שלושה חודשים.



עו"ד מלי סיטון;

אין קושי בענין הזה.

משה ליכט;

זח תיקון שמקובל עלינו.

כלומר, בתקנה 261(א}, במקום "תיקבע ב-1 באפריל של כל שנה", יבוא "תיקבע

ב-1 בינואר של כל שנה", ובמקום "בשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר" יבוא "בשנה

שהסתיימה ב-30 בנובמבר".

עזרא ברגר;

שמי עזרא ברגר, אני מנכ"ל ט"ב ואני מייצג גם את חתאחדות התעשיינים וגם

הלק גדול מהמשתמשים בנמלים לצורך הובלת תבואות או ניטול תבואות, גם בנושא של

גרעיני שמנים וגם בנושא של גרעיני חיטה.

אני מבקש להתייהס לשתי נקודות מהותיות שמופיעות בתקנות. הנקודה הראשונה

שהעלה חבר-הכנסת גדעון פת היא, לדעתי, נקודה מאד השובה. תקנה 262 מדברת על

0.088 שקלים לכל טון הובלה, וזה היום 4 שקלים ו-10 אגורות. זו אותה ההוצאה

המוטלת על היבואן, או על אלה שקונים את התבואות, בהעברה מהמקום שבו פורקים את

האניה בחופנים אל הממגורה. המחיר הזה של 4 שקלים ו-10 אגורות למרהק של 2

קילומטר, בהשוואה למפעל שלנו באזור התעשיה טרום, שזה 21 קילומטר ועולה 4 שקלים

ו-35 אגורות, הוא מחיר מופרז. כאשר פניתי בזמנו למנהל הרשות המנוח וביקשתי

שהדבר הזה יהיה במכרז, הדבר לא נעשה, ולדעתי, זה אהד הדברים שחייבים למצוא את

פתרונם, היינו, שהמחיר הזה יהיה הרבה יותר סביר.

ומדובר באשדוד.

עזרא ברגר;

אני מדבר כרגע רק על אשדוד, מכיוון שבחיפה הפריקה נעשית ישירות מהאניה

לממגורה.

אשר לנושא המסוע, אהת הבעיות של נמל אשדוד היא, לדעתי, אותה הוצאה עודפת

שאיננה קיימת בנמל חיפה. להערכתי, ניתן היה להגדיל את הכמויות למיליון ו-100

אלף טון אילו התעריף היה זהה לתעריף של חיפה. מה גם שלפי הבדיקות שאנחנו ערכנו

במשך שנים, התפוסה של הממגורה באשדוד היא בערך מהצית מזו של חיפה. אילו ניתן

היה לבטל את התעריף הזה, שהוא גם דרקוני וגם מיותר, ולדעתי, הוא גם צריך לחול

על הרשות ולא על המשתמשים, אפשר היה להגביר את הפריקה בנמל אשדוד, להוריד

מהעומס על היפה, בין על הממגורה ובין על הנמל, ועל ידי כך גם להוזיל לאותם

היבואנים את המחיר של הוצאת התבואות.

הדבר השני שהייתי מבקש להעלות בנושא הזה קשור גם כן לפריקה בנמל אשדוד.

בנמל אשדוד היבואנים יכולים לקבל את הטובין שמגיעים אליהם או ישירות מהאניה או

מהממגורה עצמה. כאשר הפריקה נעשית על ידינו, מהאניה ישירות לחפנים, למשאיות

שלנו - אנהנו עושים את זה בקצב של 3,000 טון למשמרת - מחייבים אותנו כאילו

לקחו את כל הסחורה, העבירו אותה לממגורה, איחסנו אותה בממגורה והוציאו אותה

מהממגורה.



ניסתי לברר אם האגרה הזאת היא מס או שזו אגרה עבור שירותים. אם אכן, כמו

שנאמר לי על ידי הרשות, זה איננו מס אלא זו אגרה עבור שירותים, מדוע חייבים

אותם יבואנים, שפורקים בפריקה ישירה מהאניה, לשלם את ההוצאות הקשורות בנושא של

הממגורה, הכנסת הסחורה לממגורה, איחסון הטהורה בממגורה במשך 10 ימים והוצאה של

הסחורה מהממגורה לרכבת או למשאיות? אני רוצה לציין שהנושא הזה של ה-4 שקלים ו-

10 אגורות איננו נכלל בחלק הזה, אלא אך ורק ההלק שמתייחס ל-19 שקלים ו-10

אגורות או 14, כפי שזה היום. אני חושב שגם את זה צריך היה לשנות ולתת תעריף

מיוחד לפריקה ישירה מהאניה למשאיות על ידי היבואן.

תודה. מישהו מעוניין לנקודות האלה שהעלה מר ברגר?

עו"ד מלי סיטון;

אני מניחה שההערה של מר ברגר נרשמה בפרוטוקול, אבל היא לא לעניינו של

התיקון המונח לפנינו, שעבר הליכים של אישור של מועצת הרשות ושל ועדת השרים

לענייני כלכלה ושמיבא עכשיו לאישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת. סעיף 4 לתיקון

המוצע, שבא לתקן את תקנה 262, הוא תיקון טכני שבא להחליף את האמירה: "88

שקלים" ל"0.088 שקלים חדשים". מעבר לזה לא מונה שום תיקון אחר לפני הוועדה,

וכל תיקון אחר שיש כוונה או בקשה לשלב אותו צריך לעבור את הליכי האישור

המקובלים.

אחרי שעורכת דין סיטון אמרה את שאמרה, אני רוצה להעיר הערה אחת או שתיים.

קודם כל, התקנה הראשונה בתקנות האלה מדברת על הגדרת "פריקה" ואומרת שבמקום

"בנמלי חיפה ואשדוד" יבוא "בנמל". פירוש הדבר שמכניסים את אילת לתוך הענין

הזה. אני חושב שכדאי להסביר מה קורה באילת שהיא זכתה למעמד.

לגבי ההוראות שנמצאות כאן, 208.1 נקודות ו- 2.2830 שקלים חדשים, האם אי

אפשר להקים איזה מנגנון יותר סביר מאשר להזדקק לנתונים הסטירי ים? כמו שאמר מר

ברגר, 0.088 שקלים חדשים הם באמת 4 שקלים ו-10 אגורות. כלומר, אין כאן אף לא

מספר אחד שהוא נכון להיום. האם אי אפשר להקים מנגנון שלא יתייחס לנתון הסטורי?

כאן אני רואה שזה מתבסס על תאריך בשנת 1984. העבירה לפי תקנה 262, היינו, אותן

0.088 שקלים, כל זה יוצמד לתקופה הסטורית של פברואר 1984. האם אי אפשר להגיע

לנוסחה שתשתנה מחודש לחודש בלי להזדקק לכל הדבר הזה?

אני חושבת שבאופן כללי יש קשיים כגון אלה כמעט בכל פרק של תקנות האגרות

של הרשות, לגבי עדכון הדברים על פני השנים, ויש ועדה שאמורה להלביש עכשיו

. בלבוש חדש את מנגנון ההצמדה של אגרות הרשות, עם הבסיסים שלהם. אני חושב שבשלב

הזה עדיף להשאיר את זה כך ולתת לאותה ועדה לסיים את עבודתה, ואז כל התקנות

ישאו לבוש אחר של מנגנוני הצמדה ושערי בסיס ואופני העדכון.

אי דמביץ;

תודה. ומה לגבי נמל אילת?



משה ליכט;

האמת היא שאין שם שום דבר כרגע, אבל אנחנו מצפים שאולי בכל זאת נשכנע

מישהו להביא.

גי פת;

אמנם שתי ההערות שהשמיע מר ברגר אינן נוגעות ישירות לדיון בתקנות הללו,

אבל לדעתי אנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב, כי היום הרשות מקבלת עבור הובלת

גרעינים למרחק של כשני קילומטר יותר ממה שעולה להוביל אותה כמות באותו רכב

למרחק 25 קילומטר. יש פה עיוות מסויים. אמנם אין בכוונתנו לעכב את אישור

התקנות בגין זה, אבל הייתי מציע שיושב ראש הוועדה יבקש מרשות הנמלים הסברים

בענין זה.

עו"ד מלי סיטון;

הם יושבים שם והם יכולים להעלות את זה בעצמם.

ג' פת;

לא, אנחנו נעלה את זה. הם יושבים שם, ואפשר להתעלם מהם. מאתנו אי אפשר

להתעלם.

הנושא השני הוא הנושא של הפריקה העצמית. לפריקה עצמית יש ערך כספי. או

שלא יתירו פריקה עצמית - ואני חושב שזה יהיה שיגעון לא להתיר פריקה עצמית -

אבל אם יש פריקה עצמית, יש לזה גם תרגום כספי.

אני מציע שבשני הנושאים האלה הוועדה תקבע עמדה ברורה. אני מוכן לקיים

דיון בענין הזה.

אני רוצה להעלות עכשיו נושא, שאשמח מאד אם הוא יישאר במסגרת החברים

היושבים כאן בוועדה. הגיעו אלי שמועות על אניות גרעינים שמגיעות ממה שנחשב פעם

כברית-המועצות, מאוקראינה. אני יודע שבשבוע שעבר קיבלתם בממגורות דגון אניית

גרעיני חמניות.

מיכאל שרן;

היו שתי אניות של גרעיני חמניות.

גי פת;

היתה גם אניה של גרעיני תירס. יש שמועה - וכבר היו דברים מעולם, ובמקומות

אחרים הדבר נבדק והאניות נשלחו החוצה - שיש קרינה בגרעינים האלה, ואין בדיקה

מספקת. אני מודאג מהענין. לא רציתי לעורר מהומה ולעשות רעש בענין זה. הבאתי את

הענין בפני ראש שירות המזון במשרד הבריאות. מאותו יום במשך שבוע ימים נעלם לי

אותו אדם, ואני לא יכול להשיג אותו. זו חרפה מדרגה ראשונה. העוזר שלי מטלפן

אליו חמש-שמונה פעמים ביום, ואין להשיג את האיש.



אם השמועה נכונה, צריך לטפל בזה. אני יודע על מקרה - גם כן רק מעתונות -

שאניה שהגיעה לרוטרדם נשלחה החוצה בגלל דבר שכזה. בית דגון אינו יכול לדעת אם

הגרעינים נגועים בקרינה. נדע על כך לאחר שהמשק החי יאכל את הגרעינים האלה.

מכיוון שהדבר עדין מאד, אני מבקש מיושב ראש הוועדה - - -

היו"ר צי הנגבי;

מה אתה מציע?

ג' פת;

הבעיה היא שיש לנו כל כך הרבה רשויות. אני אמשיך לחפש את המטמון הזה, את

ראש שירות המזון במשרד הבריאות, אבל אני חושב שהנושא הוא בראש וראשונה באחריות

רשות הנמלים.

של הרשות? הרשות פורקת מטענים, היא לא צריכה להעביר אותם בדיקה של קרינה.

אמר לי מנהל רשות המזון שאין לו בכלל בדיקה.

עו"ד מלי סיטון;

משרד בנמל יש לו, והוא אמור לבדוק.

אינני יודע מה הם עושים, אבל הם אמורים לבדוק את הדברים האלה.

גדי ססובר;

הערה טכנית. התהליך הוא כזה שבשעת השחרור מהמכס אתה חייב להציג תעודות

המוכיחות שזה עבר - - -

גי פת;

אבל הממגורה היא בתוך הנמל.

מיכאל שרן;

אבל זה לא המקור. בחלק מהמקרים נדרש רשיון יבוא. משרד החקלאות יכול בהחלט

לקבוע סייגים לנמלים מסויימים, ואני חושב שהמקור הוא משרד החקלאות שמעניק את

הרשיונות.

ג' פת;

יש שני נמלים באוקראינה.



מיכאל שרן;

אני מתכוון לנמלי טעינה.

ג' פת;

יכול להיות שאנחנו מקבלים פה גרעינים נגועים. אני מדבר על רשות הנמלים

מכיוון שהממגורות הגדולות שלנו יושבות בתוך הנמל.

עו"ד מלי סיטון;

כן, אבל יש רשויות ספציפיות שמופקדות על זה. הן גם אלה שמנפיקות את

האישורים.

משה ליכט;

בתוך הנמל עצמו יש להם מאז ומתמיד יחידה לבדיקת נושאים מהסוג הזה.

מאיר יגיל;

שמי מאיר יגיל, אני מנכ"ל חברת שומרי בר, מייצג את יבואני המספוא. כל

התחום של מספוא ובעלי חיים מוסדר על ידי משרד החקלאות. יש תעודה שניתנת עם

יציאת הסחורה מכל מקור שהוא, והיא כוללת גם את נושא של קרינה.

קריאה;

איפה, בחוץ לארץ?

מאיר יגיל;

בחוץ לארץ, וגם כאן משרד החקלאות אמור לבדוק. הוא בודק בדיקות מדגמיות

סחורה שמגיעה ארצה ומשחרר או פוסל סחורח לשימוש. זה במה שנוגע לתחום המספוא.

אני לא יודע מה לגבי גרעיני שמנים.

משה ליכט;

אותו דבר.

מאיר יגיל;

לגבי תחום המספוא זה מוסדר, לפחות ביום-יום.

משה ליכט;

יש להם בוודאי כלים לבדוק.

ג' פת;

זה מדאיג מאד. אני גם הבאתי את זה לתשומת לבו של השר לאיכות הסביבה.



מאיר יגיל;

יש המחלקה לפיקוח על טיב מספוא במשרד החקלאות.

היו"ר צי הנגבי;

צריך לדבר עם שר הבריאות.

משה ליכט;

אני מציע לדבר עם מנהל הנמל. יש לנו סמכות לעצור את זה. אני לא רוצה

לגרום נזק גדול לממגורות, אבל לפחות שיבדקו. אין לנו כלים מבחינת נמל.

האיש הוא משה פורמן במחלקה לפיקוח על טיב המספוא במשרד החקלאות.

ג' פת;

אתה מדבר על מספוא. זה כולל גרעיני תירס וגרעיני חמניות?

מאיר יגיל;

גרעיני חמניות - לא, כי אלה שמנים.

היו"ר צי הנגבי;

יש התייחסויות נוספות לנושא זה?

אם כן, רבותי, ראשית, לגבי ההערה של מר ברגר, אנחנו בהחלט נפנה רשמית

מטעם הוועדה לרשות הנמלים ונעמיד אותה על העיוות כפי שהוצג לפנינו ושחברי

הוועדה בהחלט תוהים על פישרו.

אשר לתקנות שהובאו לפנינו, אנחנו מאשרים אותן עם התיקונים שקיבלנו.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:10).