הכנסת השלוש-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 130
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ז 'בסיון התשנ"ד (17 במאי 1994). שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 17/05/1994
חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 33), התשנ"ה-1995, חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 35), התשנ"ה-1995, חוק תחנת הכוח תל-אביב (ביטול), התשנ"ד-1994, חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 36), התשנ"ה-1995
פרוטוקול
חברי הוועדה: היו"ר צ' הנגבי
י. בא-גד
א' הירשזון
י' ונונו
חה"כ אי פורז
ז' אפיק - משרד האנרגיה והתשתית
שי ברובנדר - מנהל מינהל החשמל
י' ענבר - מנהל בינוי ותשתית, עירית ת"א
עי רון - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית
ז י לביא
מ' עפרי - חברת החשמל
אי נתיב
?ז י לביא
ש' ברנר
א' פורטן - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
ד' להב - " " " "
אי וינברג - המשרד לאיכות הסביבה
ב' בר-און - המשרד לאיכות הסביבה
לסעיף 2 לסה"י : ר' רובין - בתי המשפט
ג' ולסמן - משרד המשפטים
ר' אולניק - משרד המשפטים
מי אלכסנדרוני - משטרת ישראל, מדור חקירות
ע' דבי - משרד האוצר
די ורדי - משרד הבריאות
ע' להבי - משרד התחבורה
אי ברימן - משרד האוצר
מי היבנר - המח' המשפטית, משרד הבריאות
1. הצעת חוק תחנת הכוח ת"א(ביטול), התשנ"ד-1994
(מאת חברי הכנסת א' בן-אלישר ואי פורז)
2. חוק לתיקון פקודת התעבורה (פסילה עקב נהיגה בשכרות)
התשנ"ג-1992 (מאת חה"כ שי עמור)
3. הצעת חוק למלחמה בתאונות דרכים (תיקוני חקיקה)
התשנ"ג-1993 (מאת חה"כ ני זוילי)
4. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה(ביטול סינדול)
התשנ"ג-1993 (מאת חה"כ י' בא-גד)
5. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, התשנ"ג-1993
(מאת חה"כ ר' אלול)
6. הצעת חוק עונשין לעבירות תנועה (שירות בבתי-
חולים), התשנ"ג-1993 (מאת חה"כ אי הירשזון)
הצעת חוק תחנת הכוח תל-אביב(ביטול) התשנ"ד-1994
(מאת חברי-הכנסת א' בן-אלישר וא' פורז)
אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק תחנת הכוח ת"א(ביטול),
התשנ"ד-1994. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והועברה אלינו להכנתה לקריאה שניה
ושלישית.
אי פורז;
תחנת הכח רדינג די בת"א הוקמה שלא על-פי הליכי חוק התכנון והבניה, אלא מכח
חוק תחנת הכח בתל-אביב. חוק זה את כל הליכי חוק התכנון והבניה, בכל הנוגע
לרישוי עסקים. הכוונה היתה לאשר את הקמתה המהירה ולמנוע התנגדויות, זה נעשה לפני
שנים רבות, וערגה אנו מבקשים לתקן את העיוות על-ידי תיקון החוק, כך שגם על התחנה
יחול חוק התכנון והבניה ורישוי עסקים.
במקביל לכך קיבלתי מכתב משר האנרגיה והתשתית, אשר מסתייג מן הסיפה בסעיף
3(ג), האומר כי ייקבעו מועדים לסיום פעילותם של תחנת הכח ומתקניה. זהו אחד
הסעיפים החשובים בהצעת החוק. תחנת הכח הזו נמצאת במרכז תל-אביב, באזור שממנו
תתפתח ת"א צפונה. תחנה זו מהווה מטרד אקולוגי, ואין ספק שהיא צריכה לעבור משם.
סעיף זה נוסח באחריות רבה מאד. הוא אומר כי המועצה הארצית לתכנון ולבניה, תורה על
הכנת תכנית מתאר ארצית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, בשטח תחנת הכח. בתכנית
ייקבעו מועדים לסיום פעילותם של תחנת הכח ומתקניה.
צריך לזכור כי לפי חוק התכנון והבניה, המועצה הארצית מכינה ארז התכנית, אך
הממשלה היא המאשרת אותה. בממשלה יושב גם שר האנרגיה והתשתית. צריך לקבוע מועד יעד
לסגירת התחנה, על מנת שכל הגורמים ובעיקר חברת החשמל, ידעו שימיה של התחנה
קצובים, וצריך להיערך לאספקת חשמל בדרך אלטרנטיבית. איני מתנגד לכך שיימצא בחוק
מכניזם אשר ייאפשר דחיית המועד, למרות שבכל עת אפשר להביא לכנסת דבר חקיקה, כמו
הוראת שעה הדוחה תחילת תוקפו של חוק, אבל חשוב שייקבע מועד לסגירת התחנה.
לא הוועדה היא שקובעת זאת, אלא אנו מטילים זאת על המועצה הארצית לתכנון
ולבניה. בטרם תקבע, היא תבקש חוות-דעת ותשמע את אנשי משרד האנרגיה וחברת החשמל,
והיא לא תיתן החלטה נמהרת, אך העקרון הזה צריך להישמר. הצעה זו משותפת לי ולחבר
הכנסת בן-אלישר, אשר תמך בה ודחף את הענין. אני מקווה שנוכל לאשרה היום ולהעבירה
לקריאה שניה ושלישית.
היו"ר צ' הנגבי;
נבקש שתעביר אלינו את מכתב שר האנרגיה.
העמדה העקרונית של משרד הפנים היא שהתכנון צריך להיעשות על-ידי מוסדות התכנון
ובמסגרת חוק התכנון והבניה, לכן אנו רואים כחריג שלילי את חוק רדינג, ואנו שמחים
על כי הכנסת מצאה לנכון לבטל את החוק. עם זאת, אנו מבינים את הצורך של חברת החשמל
ומשרד האנרגיה להיערך למציאות חדשה זו, ולכן אנו תומכים בהוראות מעבר שי יאפשרו את
המעבר הזה. יש לנו הערות גם לסעיפי הצעת החוק. אשר לשאלה העקרונית שהעלה חבר
מצד אחד אנו אומרים שהנושא יוסדר בתכנית מיתאר
ארצית, עם ביטולו של החוק, אבל אנו מביאים את תוכן התכנית ואומרים שלא יתאפשר
המשך קיומה של תחנת הכח. אני יודע שקיימים דיבורים על-כך שבמקום התחנות הנוכחיות,
תופעלנה תחנות גז וטורבינות. איני יודע מהן התכניות המפורטות, ומה תהיה עמדת
המועצה הארצית בענין זה. יכול להיות שצריך לרכך את הנוסח, ולומר שהמועצה הארצית
רשאית לקבוע הוראות בדבר הביטול, כדי לאפשר שיקול דעת למועצה הארצית, כאשר היא
דנה בעתיד השטח של תחנת רדינג.
הצעה זו כפי שהיא מונחת היום, היא המשך שתי הצעות חוק, והמטרה שלהן היא לבטל
רווק קיים שאליבא דכולי עלמא אחד דינו - להימרוק מספר החוקים. אגב הדיון בחוק,
הועלתה המחשבה שהחוק צריך להימחק, ומה שטוב לכל יזם ולכל פרוייקט בסדרי-גודל
כאלה, טוב גם לחברת החשמל. למרות זאת, שר האנרגיה וחברת החשמל עמדו על-כך שתינתן
תקופת מעבר, ולכן נכנסה ההוראה לגבי תקופת מעבר שבה תוכנה תכניות.
אני רוצה להפנות את תשומת-לב הוועדה לכך, שהצעה זו התגלגלה גם בכנסות קודמות.
אנו מבקשים לסיים את הענין תוך שנה-שנתיים, אחרת לא עשינו דבר.
י י ע נבר;
עירית תל-אביב תומכת בהצעת החוק של חה"כ פורז. התחנה מהווה מפגע, ולא ייתכן
שתחנה מסוג זה תעבוד באופן עצמאי, תבצע עבודות בניה ותגרום לזיהום אשר מהווה מטרד
איום. יש לנו תחנת כבוי אש לא הרחק מתחנת הכח, וניתן לראות את החורים במכוניות
הכיבוי, כתוצאה מהפיח. יש תכניות בינוי לגוש הגדול ולחלקות שמסביבו, להקמת 12 אלף
יחידות דיור, כלומר עוד 36 אלף איש עומדים לסבול מן המפגע הזה. לכן יש מקום
לפיקוח. הזכיון של חברת החשמל לאזור זה עומד לפוג בשנת 2015, ויש תקופת מעבר
ארוכה מספיק, כדי שחברת החשמל תיערך לחיסול התחנה עד לתום תקופת הזכיון. אנו
תומכים בקבלת החוק כפי שהוצע על-ידי חבר הכנסת פורז.
ש' ברנר;
אני רוצה לציין שבנובמבר 1993 פירסם השר לאיכות הסביבה צו אישי כנגד תחנת
הכח, על-פי החוק למניעת מפגעים. אחד המרכיבים העיקריים בצו האישי הזה הוא התקנת
מסננים אלקטרוסטטיים אשר אמורים לצמצם כמעט לחלוטין את פליטת החלקיקים. אנו
תומכים בדבריה של רות רוטנברג, ואנו מבקשים שלא יהיה מצב בו תקופת המעבר תשמש
כתירוץ לעיכוב התקנת המסננים.
אין זה סוד שחברת החשמל לא היתה מאושרת מהצעת החוק הזו, אך משהוגשה ההצעה
שיתפנו פעולה ברצון רב, גם בניסוח ההצעה. ההצעה כפי שהיא, מקובלת עלינו, מלבד
הפיסקה בסעיף 3(ג), האומרת כי ייקבעו מועדים לסיום פעולתה של תחנת הכח הקיימת.
אנו סבורים שמקומו של הסעיף אינו בהצעה או בסמכות תכנית המיתאר. למעשה יש כאן
אנו קובעים עתה חוק שיחייב עריכת תכנית מיתאר, שכשלעצמה היא
בעייתית מאד ומעוררת התנגדויות.
אי פורז;
לתכנית המיתאר הארצית איו התנגדויות.
אי נתיב;
לא במשמעות הרגילה של התנגדויות. איננו מסתייגים מן הענין הזה. אנו סבורים
שפעילותה של תחנת הכח המספקת עתה כ-500 מגווט, צריכה להיקבע בתיאום בין חברת
החשמל, משרד האנרגיה והממשלה. הממשלה היא שצריכה לקבוע מתי תיפסק פעולתה של
התחנה.
שי ברובנדר;
הממשלה כבעלים או הממשלה כשלטון?
אי נתיב;
הממשלה כשלטון. על כן אנו מבקשים שההצעה הזו תאושר כפי שהיא, מלבד הפיסקה
העוסקת בגמר פעילות התחנה. הברת ההשמל מעונינת להפסיק את פעילותה של התחנה בהקדם
האפשרי, כאשר יהיו לה מקורות אנרגיה חלופיים. אנו מעריכים שזה יהיה בשנת 2015
בערך, ועד אז אנו עושים כל מה שניתן גם מבחינת איכות הסביבה. אנו משתפים פעולה עם
המשרד לאיכות הסביבה בהוראות הצו האישי ובהוצאתו. אנו מקי ימים את הוראות הצו
האישי כלשונו, ובמשך השנים חל שיפור רב בתחום זה. נמשיך כפי שהתחייבנו, בפעולות
לשיפור תנאי איכות הסביבה, אך התחנה הזו חייבת להיות מופעלת כל עוד אין למדינה
מקורות אנרגיה אחרים. לא תכנית המיתאר היא זו אשר צריכה לקבוע למועצה הארצית את
סיום פעולתה של התחנה.
ש' ברובנדר;
אבקש ממר זהר לביא להסביר את הקומפלקס הקרוי תחנת הכח רדינג, מה משמעות
החלטות הממשלה שהיו , ומה טמון בהחלטות הממשלה הבאות.
ז י לביא;
(מציג מפה) זהו התסריט של חוק תחנת הכח תל-אביב, שהתקבל על-ידי הממשלה
ב-1967. כאשר בהצעת החוק החדשה נותנים הנחיה למועצה הארצית לטפל בתכנית מיתאר
ארצית, צריך להתייחס למצב הקיים; במפה אתם רואים את קו החוף, את נחל הירקון, את
תחנת הכח הקיימת, את המתקנים הימיים של תחנת הכח כולל בריכות מי הקירור, שוברי
הגלים וצינורות הדלק באזור קשירת האניות, את חוות מיכלי הדלק, את הפרוזדור לצנרת
עילית ותת-קרקעית, לקבלת חשמל, דלקים וכבלים. תחנת הכח רדינג גי הנמצאת ליד מחלף
רוקח - גני התערוכה, חוות מיכלי הדלק מס' 3 הנמצאת ממש בתוך גני התערוכה, וחוות
המיכלים בחוף תל ברוך - במסלול הצפוני של שדה דב.
כאשר מנחים את המועצה הארצית, אין די בכתיבה; תחנת הכח ומתקניה, אלא יש לציין
את שמות האתרים או את מספר התסריט החתום על-ידי ממשלת ישראל, משנת 1967.
אי פורז;
אמרנו זאת; חברת הרושמל תגיש למועצה הארצית...מפה מצבית של השטחים והמתקנים
המהווים את תחנת הכח, שאושרה לפי תכניות תחנת הכח. עד כמה שאני מבין, הבעיה
פתורה.
ז י לביא;
זהו ניסוח לא מספיק בהיר.
אי פורז;
צריך לומר; לפי חוק תחנת הכח. המילה חוק היא המילה החסרה כאן.
ש' ברובנדר;
משרד האנרגיה הסכים לעקרון שיש לשנות את חוק תחנת הכח בתל-אביב. קיימנו כאן
ישיבה יחד עם חבר הכנסת פורז, היועצים המשפטיים של משרד האנרגיה, משרד הפנים,
האוצר וחברת החשמל, וניסחנו את הצעת החוק. מעבר לסיפה של סעיף ג', הכל מוסכם.
הסיפה של סעיף ג' היא התוספת. ישבנו כאן עם שני כובעים - כנציגי הממשלה וכעורכי
תכנית המיתאר. עורכי תכנית המיתאר אשר צריכים לבצע את צו המועצה הארצית ומשרד
האנרגיה, הם חברת החשמל ומשרד הפנים. המועצה כשלעצמה נותנת הוראות ואינה מבצעת את
העבודה השחורה, ואז העלינו את הסוגיה התכנונית. לכן ביקשנו את החסינות כלפי
תביעות נזיקין בגין הכנת התכנית. כל אחד מאתנו אמר את היתרונות והחסרונות של הצעת
ההוק, אך הדבר הוסכם על-דעת כולם.
למעט התוספת בסעיף גי, אנו מוכנים לבצע את מה שהוסכם כאן. מאידך, אם מכניסים
סעיפים המשנים את הסכמתנו - הכל פתוה ונעלה את כל הסוגיות. נציגי הממשלה מקבלים
את דעתו של שר האנרגיה אשר תמך בהצעת ההוק, למעט ההסתייגות כפי שהובעה במכתב
בחתימתו. אנו מוכנים לקחת על עצמנו את הנטל הכבד של הכנת תכנית המיוסר. אנו
יודעים שתהיה זו דרך התחתים, שכן אין תכנית מיתאר זו דומה לתכנית מיתאר של שום
תחנת כח אחרת. אנו יודעים מהי תכנית מיתאר לתחנות כח. התכנית הזו חריגה, מכיוון
שהיא מנסה להחיל מצב רטרואקטיבי, לארור שהמציאות בשטח השתנתה. אנו מוכנים לצאת
לדרך, אך אנו לא יכולים להתחייב מתי נסיים אותה.
ע' רון;
אני רוצה להסביר מדוע יהיה זה לא נכון, להוסיף את סעיף 3(ג) להצעת החוק. יש
כאן שתי בעיות מרכזיות והאחת כלכלית-טכנולוגית: כל עוד אין חלופה ברורה לאתר
רדינג די, במרחק לא גדול מתל-אביב, באזור ממנו אפשר יהיה להוביל את האנרגיה בצורה
כלכלית - לא נוכל להשלים את המעבר. התחנה הקיימת אינה מספקת את כל כמות האנרגיה
של גוש דן, והוא מייבא גם היום חשמל מאזורים אחרים, בעלות לא מבוטלת. חברת החשמל
אשר קיבלה מן המדינה את המונופול על אספקת החשמל ותכנו נו, מחייב שנשאיר לה גם את
מידת שיקול הדעת, לצורך אספקת החשמל. חלק מהמתקנים של תחנת רדינג ד' הם מתקנים
להפצת החשמל באזור תל-אביב ולא רק לייצורו, והעתקת מרכז הכובד של אספקת החשמל
ממקום זה למקום אחר, הוא נושא שמשמעותו הוצאה של מאות מליוני שקלים או יותר מזה.
למרות שהסמכות מועברת לוועדה הארצית לתכנון ובניה, הכנסת מבקשת בו-זמנית
להפקיע מן הוועדה לתכנון ובניה את הסמכות לראות באתר הנוכחי את האתר האלטרנטיבי
להקמת תחנת כח חדשה, שיכולה להיות נקיה יותר והרבה פחות בעייתית מבחינת איכות
הסביבה. ביקרתי בתחנת כח בארה"ב המופעלת בגז טבעי, תחנה הנמצאת על רבע משטח רדינג
די וכמעט ואינה מזהמת. יכול להיות שבטווח הזמן עליו אנו מדברים, אפשר יהיה להטמין
חלק מהתחנה בקרקע, מבלי לשנות את מרכז הכובד של אספקת חשמל לגוש דן. לכפות בחוק
מעבר ויהי-מה של התחנה לאתר אחר, יעמיד את המערכת כולה במצב בלתי מתקבל על הדעת.
על כן אני מבקש שהמשפט הזה יימחק מההצעה שתובא לאישור הכנסת.
ר' רוטנברג;
לאחר הדברים שנאמרו כאן, נראה לי שיש לנו בעיה בתוך הממשלה. לא הסכמנו לשני
לסיפה של סעיף 2, המדבר על אפשרות של הארכה מעת לעת. אנו מוכנים להסכים
ללוח זמנים כזה או אחר. חברת החשמל ידעה על התכנית, ויכלה להתחיל להכין את הקרקע.
שי ברובנדר;
האם תצרפו את התסקיר לגבי ההשפעה על הסביבה?
איני יודעת אם צריך להכין תסקיר על תחנה קיימת. צריך להכין תסקיר לדברים
מסוימים, וחלק מהדברים כבר ידועים. אם אנשי חברת החשמל יקבעו לוה זמנים סביר,
הוועדה תוכל לקבל זאת. מטרת החוק היוגה להכניס את המערכת למסגרת חוק התכנון
והבניה, ואם לא עשינו את זאת - חבל על העבודה החשובה הזו.
סעיף 3(ב) מדבר על הגשת מפה מצבית. היא מונחת על השולהן כבר 12 חודשים, ואני
לא מבינה מדוע לא עשו זאת. מוסדות התכנון לא יוכלו להתחיל לתכנן, כי יאמרו שאין
להם מפה ואינם יודעים מה קורה בשטח. נראה לי כי הוועדה צריכה לדרוש מחברת החשמל
לוח זמנים קצת יותר יעיל ומשקף את המציאות.
אשר לעמדת הממשלה, יש לנו כאן בעיה. דברים אלה לא היו מקובלים עלינו. אם
נצטרך, נחזור לממשלה.
אי פורטו;
אני תומך בדבריה של גב' רוטנברג: הצעה זו אכן שונתה בעקבות הדיון שתוזכר כאן,
ואין היא דומה להצעה המקורית שהיתה מונחת לפני הממשלה. אני מאמין שניתן להגיע
להסכמה, מבלי שיהיה צורך לחזור לממשלה. אשר לדברים שנאמרו כאן, המתייחסים בעיקר
לסעיף 3(ג): תכנית המיתאר הארצית היא ההזדמנות המתאימה לקבוע מועדים לביצוע
התכנית, והדברים קבועים בסעיף 84 לחוק התכנון והבניה. הממשלה היא זו המאשרת
תכניות מיתאר ארציות, והיא הגוף היכול לערוך את כל השיקולים התכנוניים והכלכליים
של משרד האנרגיה וחברת הי^מל. אני מסכים לדבריו של מנכ"ל משרד האנרגיה!, שאנו לא
צריכים להכניס את המועצה הארצית לסד, כאשר אנו קובעים כי בשנה מסוימת לא תפעל
תחנת הכח. ייתכן שבאמצעות טכנולוגיות מודרניות, על חלק מהשטח אפשר יהיה להפעיל
תחנת כח. הכנסת רוצה לומר שהיא בעד שינוי המצב הקיים, בו פועלת תחנת כח מזהמת
ומפריעה. מצד שני, רוצים להכין תכנית מיתאר ארצית אשר תתייחס לשימושים עתידיים.
אפשר למתן את הנוסח של סעיף 2(ג), כך שיסמיך את המועצה הארצית לקבוע הוראות בדבר
שימושים עתידיים, ומועדים להפסקת השימושים הנוכחיים. זו תהיה קריאת הכיוון
התכנונית.
אי פורז;
לאור ההערות שהושמעו, אני מציע שתחילת החוק תהיה בתום שנתיים. הממשלה תהיה
רשאית להאריך את המועד באישור ועדת הכלכלה. שנתיים הן זמן רב להכנת התכנית.
בקשר לסעיף 3(ג), אני מוכן לקבל את הגירסה של עורך-דין פורטן, כך שייאמר בו כי
המועצה הארצית תהיה רשאית לקבוע בתכנית מועדים לסיום פעילותה של תחנת הכח
ומתקניה. אולי תהיה פריצת דרך טכנולוגית בעוד כמה שנים, וזיהום האוויר יהיה
אפסי', ולא הייתי רוצה שנהיה כבולים בהוראה לסגור את תחנת הכח. אני לא מתנגד לכך
שנשאיר את הענין בידי המועצה הארצית.
אני מציע שבסיפה של סעיף 3(ב) ייאמר, בשטחים, במבנים ובמתקנים המהווים את
תחנת הכח, אשר אושרו על-פי חוק תחנת הכח ולא על-פי תכניות תחנת הכח, ואז ברור כי
זה יכלול את כל הקונטקסט הזה. אני חושב ששנתיים הם זמן סביר. גם אם ניתן להם
שנה, אין זה אומר שהם צריכים לחכות שנה שלמה. למועצה הארצית לתכנון ובניה יהיה
דיון רציני במשך השנתיים האלה, ובו יישמעו חוות-דעת. כך טיפלה בפרוייקט קול
אמריקה ובפרוייקטים אחרים. אם אלו ההערות, אפשר לאשר את הצעת החוק ולהעבירה
לקריאה שניה ושלישית. זה עונה על התביעה העיקרית של משרד האנרגיה וחברת החשמל,
אשר לא רצו חובה מנדטורית לסגור את התחנה, אלא שננחה את המועצה הארצית, כך שתוכל
גם לסגור את התחנה.
ר' רוטנברג;
לא קיבלתי תשובה לסיפא של סעיף 2.
אי פורז;
הדברים יכולים להסתבך. במקום שיגישו הוראת שעה בחוק, עדיף שתינתן אפשרות
הארכה באישור ועדת הכלכלה. אם בתום שנתיים לא הצליחו המועצה הארצית והממשלה להביא
לאישור התכנית, יאמרו לוועדה למה, ואם ישכנעו אותה - הוועדה תאריך את המועד. אם
לא ישכנעו אותה, התחנה תהפוך ללא חוקית.
בתקנות התכנון והבניה יש הערות כיצד להכין מפה מצבית. מכיוון שהקומפלקס הקיים
משתרע על גושים וחלקות ישנים, על שטחים של אלפי דונם, וזה עובר את הסכום הכספי
המופיע בתקנות המכרזים, כסכום שניתן לפעול לגביו ללא מכרז - אנו צריכים להכין את
כללי המכרז, לפרסמם בעתון, לקבוע את החברה הזוכה במכרז ואת דרכי הביצוע.
להערכתי, כל זה יקח 9 חודשים בלוח זמנים קצר. לכן נראה לי ששנה היא זמן סביר. אם
רוצים לפעול על-פי המפות הקיימות בידינו, זה יקח יום. הכוונה איננה לכך.
לגבי השנתיים, האופציה אינה ניתנת לחברת החשמל אלא למועצה הארצית, מכיוון
שהליך אישור תכנית כזו יכול לקחת הרבה מעבר לשנתיים. המועצה הארצית תתייחס לסוגיה
איך לתת את ההוראה, מי יבצע את ההוראה, איך הציבור יהיה שותף למתן ההוראה, איך
מכינים תסקיר השפעה על הסביבה ואיך מאמצים את הצו האישי. התהליך הזה יקח להערכתי
הרבה יותר משנתיים. הכוונה היא שהשיקולים לא יהיו פוליטיים או פופוליסטיים.
הכוונה היא לאפשר לממשלה המעורבת בתהליך התכנוני של המועצה הארצית, לדווח בוועדת
הכלכלה. לדעתי, זוהי תכנית מסובכת יותר מקול אמריקה, וכל התהליך יימשך יותר
משנתיים.
שיקבעו שלוש שנים, העיקר שיקבעו תאריך. למועצה הארצית צריך להיות לוה זמנים.
הכנסת צריכה להביע דעתה כלפי חברת החשמל והרשויות.
היו"ר צ' הנגבי ;
בנסיבות הענין, מן הראוי לאמץ את הצעתו של חבר הכנסת פורז, ולקבוע מועד קבוע
עם סמכות הארכה לוועדת הכלכלה. הבעיות שהועלו כאן על-ידי זוהר לביא הן בעיות
אמיתיות. מצד שני, ישנם גופים שעלול להיות להם אינטרס להמשיך לחיות עם החוק
הקיים. אני חושב שיש כאן את האיזון הנכון. יהיה זה לא נעים למשרד הפנים ולמשרד
האנרגיה, לבוא בתום שנתיים ולהסביר מדוע אין עדיין תכנית מיתאר ארצית. אני לא
חושב שירצו לנקוט בסחבת, או לראות את הוועדה הזו כחותמת גומי.
אני מתנגד לנוסח המופיע בסעיף 2. הצעתו של חבר הכנסת פורז משפרת אותו, אך אני
מציע שניתן סמכות הארכה בשנה אחת בלבד, באישור ועדת הכלכלה. אם לא יעמדו בלוח
זמנים של שנתיים, ותהיה אופציה לשנה אחת נוספת ולא יותר. הממשלה צריכה לקבוע את
התכנון, לקראת בואה לוועדת הכלכלה, על מנת לקבל אישור לשנה נוספת. אם תבקש אישור
כזה, סימן שהגיעה למסקנה שניתן במהלך 12 חודשים לעמוד במטלה הזו. לא התרשמתי
שקיימת אופציה של שימוש באותו אתר, אך הניסוח שהציע חבר הכנסת פורז מאפשר לעמוד
גם בהתפתחות כזו, ומצד שני אין הוא מחייב את המועצה לקבוע מועדים. זו נראית לי
פשרה הוגנת.
ז י לביא;
לא יכול להיות מצב שהחוק ביטל את החוק הקודם, אך התכנית הזו לא אושרה. צריך
ליצור תלות בין סעיף 2 לבין סעיף 3(ג). בנוסח הנוכחי, זה קיים בסעיף2. ברגע
שנותנים אופציה לעוד שנה, אין לך תלות בין 2 לבין 3(ג).
אי פורז;
יש הוראה בחוק למועצה הארצית. ברור לגמרי כי אם החוק ההוא מת בעוד שלוש שנים,
במהלך שלוש שנים אלה היא צריכה להכין את התכנית החדשה.
ש' ברובנדר;
באותה ישיבה דנו בשאלה, מה יקרה אם המועצה הארצית תחליט להתמהמה במתן הוראות,
או שתחליט לא לתת הוראה.
ר' רוטנברג;
אז תגישו בג"ץ.
תחיינה שתי אפשרויות: אם המועצה הארצית לא תסיים בתקופה הזו, או שהממשלה תבקש
מהכנסת להאריך את תחולת סעיף 1, או שהממשלה תעשה בו שימוש הורג. ברגע שהתחנה
בנויה, אך אין תכנית בנין ערים המהווה תשתית לה - דינה כדין מה שנבנה בתקופה
העותומנית. מה המשמעות המשפטית של מצב בזה, זוהי שאלה גדולה. האם זהו שימוש חורג
או לא. מדובר בזרועות של אווזה ממשלה, שהממשלה תתפקד כמו שצריך. אם היא לא תצליח,
צריך יהיה לדחות את המועד או לחוקק חוק הדש.
במכתב ששלחנו ב-22 בדצמבר למר ענבר, התייחסנו בסעיף ב' להגשת התכנית, ואמרנו
שאנו מבקשים שהמפה המצבית תוגדר על-פי רזשם והמספר של המפה הזו, מבלי להתייחס למפה
מצבית חדשה, על-פי תקנות חוק התכנון והבניה. אם המטרה הבסיסית היא לקדם את החוק
ולהביאו לידי השלמה בלוח זמנים מוגבל, אני רוצה שכל אחד יתן את חלקו למהלך זה.
אני מבקש שייקבע כי זוהי המפה המצבית. צריך יהיה גם למספר אותה. זוהי מפה על-פי
חוק רדינג, ולא מפה מצבית על-פי תקנות חוק התכנון והבניה. לכן אנו רוצים שייאמר
כי זוהי מפה מצבית. אנו רוצים אמירה חד-משמעית לגבי הגשת תסקירי השפעה על
הסביבה. אני מוכן להוסיף סעיף 5 אשר יאמר כי חובת הכנת התסקיר לא תחול על התחנה,
ובתנאי שתעמוד בהוראות הצו האישי. אני רוצה שזה יכנס כחלק מקיצור ההליך. אני
רוצה אמירה מפורשת מעירית תל-אביב, לגבי מתן היתרים לבניית כל המתקנים למניעת
זיהום בתחנת הכה בתל-אביב. מצד אחד אנו מתחייבים לבניה של מסננים אלקטרוסטטיים
כדי להקטין בעיות קטנות, ואנו מבקשים אמירה מפורשת של עירית תל-אביב בענין זה,
אי פורז ;
מה אתה רוצת שנעשה בענין זה? אתה רוצה שנכתוב כי עירית תל-אביב תיתן היתרי
בניה?
ז' לביא;
המצב היום הוא, שאם אנו פונים לממשלה, אנו מקבלים את ההיתר לקולטנים.
אחת הסיבות שרצינו להחיל את חוק התכנון והבניה היא, שכל המחוייבויות הנובעות
מן החוק תחולנה גם במקרה זה. כדי להכין תסקיר, יש צורך להחיל את חוק התכנון
והבניה.
אם מבקשים תרומה מצד המשרד לאיכות הסביבה, אנו מוכנים לקבל על עצמנו שלא לעכב
את נושא התסקירים. יש היום לוחות זמנים קצרים יותר, ותסקיר לא יתעכב בגלל המשרד.
מדובר על הגשת תכניות בכמה רמות: הרמה הראשונה היא צילום המצב הקיים, שרטוטים
ותיאור המתקנים. לשם כך לא צריך תסקיר. אם תהיינה תכניות פיתוה לעתיד, למענן צריך
יהיה להגיש תסקירים.
על מנת להגיש את תכנית המיתאר הארצית בגבולות אלה, צריך להכין תסקיר השפעה על
הסביבה. ברגע שתיתנו הנחיות והמועצה הארצית תאשר אותן, אם יחלפו שנה וחצי - זהו
זמן מינימלי. המועצה צריכה להכין את ההוראה, ולאחר מכן אתם מכינים את ההנחיות.
זה יחזור למועצה הארצית אשר צריכה לאשר, ולאחר מכן צריכה חברת החשמל לשכור יועצים
כדי לפרט את כל. הנו גע בשימוש קרקע, זיהום אוויר וכו'. כל התהליך יימשך לפחות שנה
וחצי.
לגבי סעיף 3 גי, הבר הכנסת פורז הציע לנסח כי המועצה תהיה רשאית, אבל אני לא
הושב שזה הל על הסעכיף כולו.
1. חוק תחנת הכוח תל-אביב התשכ"ז-1967 (להלן - חוק תחנת הכוח) - בטל.
2. תחילתו של סעיף 1 בתום שנתיים מיום פרסום חוק זה ברשומות; הממשלה רשאית
באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך את תחילתו של סעיף 1 בשנה אחת.
3. (א) בניה שבוצעה או שהוחל בביצועה או שימוש שהותר לפי חוק תחנת הכוח,
כמפורט בתכניות שהממשלה אישרה בהתאם לחוק תחנת הכוח (להלן - תכניות תחנת הכוח)
ובמפה מצבית שתוגש לפי סעיף קטן (ב), יראו אותם כבניה או שימוש שנעשו כדין,; לפי
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבניה), בכפוף לקיום הוראות
סעיף קטן (ב).
(ב) חברת החשמל לישראל בע"מ תגיש למועצה הארצית לתכנון ולבניה, תוך שנים עשר
חודשים מיום פרסומו של חוק זה, מפת מצבית, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, של
השטחים, המבנים והמיתקנים המהווים את תחנת הכוח, כמשמעותה על-פי תכניות תחנת
הכוח, נכונה ליום פרסומו של חוק זה.
(ג) המועצה הארצית לתכנון ולבניה תורה על הכנת תכנית מיתאר ארצית כמשמעותה
בחוק התכנון והבניה, לשטח תחנת הכח, ורשאית היא לקבוע מועדים לסיום פעילותם של
תחנת הכח ומיתקניה.
ר' רוטנברג;.
אני מציע להוסיף את המילים "בין היתר", משום שהיא רשאית לקבוע עוד דברים
רבים.
ברגע שהיא תורה על הכנת תכנית מיתאר ארצית, מותר לה לכלול כל מה שכלול בתכנית
מיתאר ארצית. ענין המועדים היה נתון במחלוקת. בכך אנו נותנים לה הסמכה לקבוע, וגם
את הרשות לקבוע - אם תמצא לנכון .
4. פרק טי לחוק התכנון והבניה לא יחול בשל אישור תכנית המיתאר הארצית, בהתאם
לסעיף 3(ג), ככל שהיא תואמת את תכניות תחנת הכוח והמפה המצבית שתוגש בהתאם לסעיף
3(ב).
זוהי נקודה שהעליתי בישיבה הקודמת. כאן אנו נותנים פטור מתחולת סעיף
הפיצויים. ביקשתי כי אם תהיה פניה עתידית על-פי תכנית המיתאר הארצית אשר תאושר,
יש לקבוע בחוק שחברת החשמל תהיה זו שתשלם את הפיצויים. אם לא נכתוב דבר, החוק
אומר שהוועדה המקומית תישא בפיצויים, ואין בכך הגיון. הדבר נקבע לאחרונה לגבי
פרוייקטים שחברת מפעלי ים המלח יוזמת ובונה. והוא נקבע בתיקון 37 לחיק התכנון
והבניה, לגבי תכניות דרכים שהמדינה יוזמת.
אי פורז;
אם תהיה תכנית לבניית מתקן על-ידי חברת החשמל, אפשר יהיה להטיל היטל השבחה.
כל תוספת היא שינוי תכנית המחייבת בתשלום היטל השבחה.
אי פורטן;
היטל השבחה הוא רק בשעור 50 אחוז מההשבחה, בעוד שהפיצויים משולמים על-פי 100
אחוז, לא אכפת לי שגובה הפיצויים יקוזז מהיטל ההשבחה. לגבי מפעלי ים המלח, נאמר
שלא ישאו בהיטל ההשבחה , הם טוענים כי על-פי הזכיון שיש להם היום, הם פטורים
מתשלום אגרות.
אני מציע שיהיה כתוב שאם תוגש ונביעת לפיצויים, על-פי סעיף 197. תישא בהוצאות
חברת החשמל, ואולם היה תהיה רשאית לקזז מן התשלומים האלה את תשלום היטל ההשבחה.
אם תיווצר עילת תביעה כנגד עירית תל-אביב, על בניה שתבוצע בתחנת הכה, ההגיון אומר
שאתם משלמים את הנזק, וכנגד זה אתם מתקזזים עם עירית תל-אביב.
שי ברובנדר;
אני מציע שתשאיר זאת לנו ולוועדה המקומית. אין צורך בחוק לשם-כך. אנו נותנים
שטרות שיפוי לוועדות מקומיות גם ללא חוק, אלא על-פי חוק התכנון.
אי פורז;
לדעתי, אין עילה לתביעות פיצויים.
באותם מקרים שמשרד הפנים או המועצה הארצית מבקשים מאתנו לתת כתב שיפוי לגבי
תחנות כח, אנו נותנים אותו לוועדות הו ועדות המקומיות והמחוזיות, ולא צריך לקבוע
זאת בחוק. מדיניות משרד הפנים לגבי מתקני חברת החשמל היתה לא לתת לכך פומביות,
אלא אם צריך לעשות זאת לגבי תחנת כח מסוימת.
אי פורז ;
לאור ההצהרה הזו של נציג חברת החשמל, אנו יכולים לסכם את הנושא.
ז י לביא;
סעיף 3 (ג) צריך להיות סעיף 3 (א). 3 (ב) צריך להיות 3 (ב), ו-3
(א) צריך להיות 3 (ג), מבחינת המבנה.
הבעיה נפתרה.
א' פורז;
אתה יכול להגיש הסתייגות לשם החוק.
חוק לתיקון פקודת התעבורה (פסילה עקב נהיגה בשכרות), התשנ"ג-1992
הצעת חוק למלחמה בתאונות דרכים (תיקוני חקיקה). התשנ"ג-1993
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה(ביטול סינדול), התשנ"ג-1993
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, התשנ"ג-1993
הצעת חוק עונשין לעבירות תנועה (שירות בבתי חולים), התשנ"ג-1993
על שולחן הוועדה מספר הצעות חוק שהועברו אליה על-ידי המליאה, לאחר שאושרו
בדיון מוקדם. נתחיל בהצעת החוק של חבר הכנסת בא-גד, לתיקון פקודת התעבורה(ביטול
סינדול), 1993. אחריה הצעת החוק של חבר הכנסת אלול, לתיקון פקודת התעבורה, 1993.
נתחיל בחבר הכנסת בא-גד, שיציג בפנינו את הצעתו.
י י בא-גד;
איני חולק על-כד שיש לאפשר לתחבורה לזרום בחופשיות,
ויש למנוע כל חניה מפריעה. אני מבין את הבעיה, ולכן אני מסכים לרישום דו"חות חניה
ואף גרירת מכוניות, אך סינדול מכוניות הינו חריצת דין בטרם משפט, ואין אפשרות
לפצות את מי שסונדל בטעות. כאשר מסנדלים, המכונית ממשיכה להוות מטרד לתנועה.
לעיתים מנצלים בעלי המכוניות המסו נדלות את העובדה הזו, וממשיכים להתעכב לצורך
סידור עניניהם. עיריות ת"א וירושלים הפסיקו את הסינדול. לאחרונה הודיעה עירית
ירושלים כי ב-8 רחובות מרכזיים י ימשך הסינדול.
אם שאינה יכולה להשתמש ברכבה המסונדל, כדי
להגיע אל ילדיה. לעיתים צריך להמתין חצי יום, עד שמצליחים לשחרר את הרכב המסונדל.
אנו חייבים להפסיק את השיטה הזו, גם אם היא יעילה.
לחילופין, אם יש לממשלה הצעה אחרת, אני מוכן לשמוע אווזה.
ר' אלול;
מדוע אתה צריך לתת לה אפשרות אחרת? אני רוצה להעיר הערה בעניו הסינדול:
האזרח משלם קנס פעמיים, פעם אחת עבור העבירה שביצע, פעם שניה עבור הגרירה. לעיתים
הרכב המסונדל הונה בכניסה לבית, ואינו מאפשר לדיירים להכנס לביתם עם כלי רכבם.
אם גוררים מיד את הרכב, בעליו משלם מיד את הקנס והדיירים אינם נפגעים.
אדם עובר עבירה, והמשפט נקבע לתאריך כלשהו בעוד שנה-שנתיים. עד המשפט, האדם
שוכח איזו עבירה עבר. לכן יש לקבוע את המשפט במועד קרוב לארוע. אם אדם לא שילם את
הקנס שנקבע לו במועד, בגלל ערעור על עצם הקנס, הקנס מוכפל באופן אוטומטי תוך 45
יום. אני חושב שזה נוגד את החוק.
אבקש מחבר הכנסת הירשזון להציג את הצעת החוק שלו, בדבר שירות בבתי-הולים.
א' הירשזון;
בוועדה הזו דנו במשך מספר ישיבות על תאונות הדרכים. לב כולנו כבד, בגלל מה
שקורה בתחום זה, למרות סל אמצעי אכיפת החוק בהם נוקטת המשטרה. אני מאמין גם באקט
החינוכי. אני סבור כי אם אתה מפגיש את הנהג המועד לבצע תאונות דרכים, עם נפגעי
תאונות הדרכים בבית-החולים - יש בכך גורם הרתעתי אפקטיבי יותר מתשלום קנס, מאסר
או שלילת רשיון. אני ער לכך שאי אפשר להפנות את כל עברייני התנועה לבתי-החולים,
מי שהורשע בעבירת תנועה, שדינה מאסר שנה לפחות, תוטל עליו חובה בנוסף
לכך עונש אחר, גם שיבוא ויעשה עבודות שירות בבית-חולים, באותם מקומות בהם
מאושפזים פצועי תאונות דרכים.
אני בטוח שלאחר מכן הוא יהיה נהג שונה. מראה עינים טוב מכל דבר אחר, ויכול
להיות שכך נמנע אסונות נוספים. אני יודע שבין הצעה טרומית להצעה בקריאה שניה
ושלישית ישנם שינויים, אך זהו העקרון.
מונחת בפנינו הצעת החוק של חבר הכנסת שאול עמור, שביקש שנציג אותה בפני
הוועדה. הצעת חוק זו נוגעת בסוגיה שדנו בה בוועדה, בענין נהיגה במצב של שכרות.
א' הירשזון;
איחדנו שתי הצעות חוק, של חה"כ י' לוי ושלי , כדי להכינן לקריאה ראשונה.
ננסה להביא את כל ההצעות בקריאה אחת, וזה ייאפשר לכל החברים לגייס כמה שיותר
תמיכה בהצעות החוק. נצרף גם את ההצעה הזו לסל ההצעות. אבקש ממשרדי הממשלה השונים
המיוצגים כאן, להתייחס להצעות שהועלו .
ע' להבי ;
ראשית אתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת שאול עמור.
היו"ר צ' הנגבי ;
הסעיף שחבר הכנסת עמור רוצה להוסיף לפקודת התעבורה אומר: הורשע אדם בעבירה
על-פי סעיף 62(3) לפקודה, תפסול אותו רשות הרישוי מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה
לתקופה של 5 שנים.
יש היום בידי בית המשפט את הסמכות לפסול אדם מנהיגה, אך בית המשפט מתנגד
מקביעת עונשים שחובה על בתי-המשפט להטיל. זוהי הסיבה העיקרית בגללה אנו מסתייגים
מהצעתו של חבר הכנסת שאול עמור.
אשר להצעתו של חבר הכנסת בא-גד בענין הסינדול: אמנם הסינדול נראה עונש
נורא, אך יש לזכור שלמדנו זאת ממדינות אחרות. גם היום אין מפעילים את הסינדול בכל
עיר ובכל רחוב. הקביעה היכן לסנדל, מסורה לרשויות המפעילות את העונש, ואנו
מתנגדים לביטולו.
הוחלט לא להתנגד להצעה של חבר הכנסת רפי אלול, בתנאי שיורד הסעיף הראשון.
עי להבי;
לאחרונה הופעל בית משפט לתעבורה בשעות אחר הצהריים והערב, ובכך קוצר זמן
ההמתנה למשפט בנושאי תעבורה בהרבה. צריך לזכור כי מרבית עבירות התעבורה הן עבירות
שיש בצידן קנס מיידי. כאשר היו מקפיאים את גובה הקנס, היו בתי-המשפט מתפוצצים
מרוב ערעורים, במטרה להרוויח זמן.
אשר להצעתו של חבר הכנסת הירשזון, מרבית בתי-החולים בארץ אינם מאורגנים לקלוט
עברייני תנועה ככח עזר, ובכך אנו מצטרפים לדעתו של משרד הבריאות.
היו"ר צ' הנגבי;
מה עמדת ועדת השרים בעניו הצעתו של חבר הכנסת הירשזון?
מי היבנר;
ועדת השרים מתנגדת, הגם שהיא ערה לצורך להילחם בתאונות הדרכים, משום הקושי
ביישומה ובשל התנגדותה לתוספת עונשי חובה. מה שנמצא היום בחוק מיושם בהתאם
לעובדות בשטח ולנתונים האישיים. אין גם אפשרות להקים מנגנון פיקוח על עבודות
החובה המוצעות.
ג י ו יסמן;
אני רוצה להתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת הירשזון. ישנו עונש הנקרא עבודת
שירות, ואפשר להטיל אותו במקום מאסר עד 6 חודשים. במקרים בהם קיימת גרימת מוות
מתוך רשלנות, ומוטל על הנאשם רק עונש של 6 חודשי מאסר, בית-המשפט קובע שהאיש ישא
את עונשו באחד מבתי החולים או במוסדות המשקמים נפגעי תאונות דרכים. יש הקבלה בין
עונש מאסר של 6 חודשים, לבין האפשרות להטיל עבודת שירות. לגבי עונש מאסר שהוא
למעלה מכך - שנה או יותר, אי אפשר להטיל עליו עבודת שירות.
אי דמביץ;
את מדברת על עבירות שעונשן 6 חודשי מאסר, ולא על-כך שהנאשם נדון לעונש מאסר.
גי ויסמן;
כאשר בית המשפט קבע עונש מאסר של 6 חודשים, אין צורך בתיקון החוק.
בכמה מקרים הוטל עונש שירות בבתי-חולים?
גי ויסמן;
זה קרה בהרבה מקרים.
א' הירשזון;
אני יודע שבתי החולים יכולים להיערך לקליטת עבריינים אלה. היום אין נוכחותם
מורגשת.
;
אני מציעה שהוועדה תזמין את הממונה על עבודות השירות, כדי לקבל ממנו את כל
הנתו נים.
היו"ר צי הנגבי;
בדיון לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, ודאי נזמין.
מי היבנר;
משרד הבריאות רואה את הצעת הבר הכנסת הירשזון בחיוב. עבודת השירות צריכה
להיות מול פצועי תאונות הדרכים. ברור שצריך יהיה לבנות מנגנון התאמה, אשר יקבע מה
אדם מסוגל או אינו מסוגל לעשות. צריך לקבוע גם מי הגורם שיבטח את אותו עבריין
תנועה, במידה ויגרום נזק בבית-החולים. צריך לקבוע אלו בתי-חולים מסוגלים לקלוט את
עברייני התנועה ואלו מחלקות. צריך להחליט מי יממן את כל המבצע הזה. כדאי להביא את
כל הגורמים האלה בחשבון.
די ורדי;
משרד הבריאות לא רק רואה את ההצעה בחיוב, אלא אף מברך עליה. הבעיות העיקריות
שמעוררת הצעת החוק של חבר הכנסת הירשזון, הן הבעיות הלוגיסטיות, והן מסובכות
ומורכבות, יש שלושה סוגים של בתי-חולים בארץ: 6 בתי-חולים מרכזיים, עם הנחלה
ותקצוב רציני, כמה בתי חולים אזוריים ובתי-חולים קטנים בפריפריה, ברור
שבתי-החולים האזוריים והפריפריים לא יהיו ערוכים לכך ברובם. מדובר על תוספת כח
אדם לא מקצועי בבתי-חולים, ויש להכשירו לכך. צריך למנוע אפשרות שמישחו יעטה על
עצמו חלוק לבן ויילך לבדוק נשים מאושפזות. יכול גם לחיות נהג עבריין, שמן, מעשן
ובן למעלה מ-50, שכאשר יראה פצוע תאונת דרכים, יקבל התקף לב וימות.
אפשר לראות בהצעה זו פיתוח של רעיון חקורס לנהיגה מונעת: אפשר לחייב את
העבריינים האלה לעבור מפגש עם נפגעי תאונות דרכים, ואת זאת אפשר לעשות במרכז אחד
או שניים.
משטרת ישראל אינה מסנדלת כלי רכב, ומדיניות המשטרה היא למעט עד כמה שניתן
בסנדול, אלא אם המכונית החונה מהווה מפגע. סינדול הוא כלי יעיל שלא צריך לפוסלו
באופן מוחלט. לעיריות יש שיקול דעת בענין זה, והוא מוכיח כי הן מקבלות את ההחלטה
הנכונה מתי להפעילו.
זמן ההמתנה למשפט תנועה ירד עד לחודשים ספורים. דווקא כאשר מדובר באדם שעבר
עבירה בנסיבות מחמירות, בהן סיכן חיי אדם, הוא מקבל הזמנה לדין למועד שלא יעלה על
9 חודשים. האם מה שחבר הכנסת אלול מציע הוא, שאם לא הצליחו לזמנו למשפט תוך 9
חודשים, לא יקיימו משפט?
אני מדבר על מקרים בהם המשפט נידחה פעם ועוד פעם, והעבריין שוכח את נסיבות
המקרה. דווקא כאשר מדובר בעבירה בנסיבות מחמירות, ההצעה שלי תעזור לכם.
לענין סעיף 29, נאמר כאן: היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירת קנס בנסיבות
מחמירות, יודיע לו כי יוגש נגדו אישום ותימסר לו הזמנה. הודעה זו שהשוטר נותן,
מתי היא ניתנת?
במקום.
א' דמביץ;
כלומר אותו נהג יודע מיד שהוא צריך להערך לקראת הבאות.
ר' אלול;
אם כך, מדוע ארנה מתנגד להצעתי?
א' אלכסנדרוני;
ייתכן שבמקרים מסוימים אין מועד משפט ל-9 החודשים הקרובים. את הנסיבות
המחמירות קובע ראש מחלקת התנועה. קבענו 5 עבירות בנסיבות מהמירות; פניית פרסה,
סיכון הולך רגל ועוד.פל העבירות שיש לגביהן ברירת קנס, כאשר הן מבוצעות בנסיבות
מהמירות -. בנוסף לקנס מזמינים את העבריין לדין. דוגמה לעבירה בנסיבות מחמירות היא
פניית פרסה המאלצת רכב אחר לסטות ממסלולו.
אי ברימן;
בדו"ח מבקר המדינה מופיעה הערת לגבי ההמתנה לדיון בבתי משפט. קיצור התורים
הוא בראש סדר העדיפויות של בתי המשפט. יש תכנית רב שנתית המדברת על תוספת של כ-33
אחוז למספר השופטים, החל בשנת 1993. ותוך חמש שנים. הוספנו משפטים בשעות
אחר-הצהריים ואנו ניגשים לתוספת בניה בהיקף של מליוני דולרים. אם נקבע בחוק כי על
סוג מסוים של עבירות, חלה הגבלה בקביעת מועד המשפט, שלא יעלה על 9 חודשים מיום
ביצוע העבירה - משפטים אלה יבואו על חשבון משפטים אחרים. מדובר על תוספת של 33
אחוז.
חסרים כאן נציגי השלטון המקומי, שהם אלה המחליטים בענין הסינדול.
ר' אולניק;
הממשלה מתנגדת להצעתו של חבר הכנסת אלול, בדבר קביעת הגבלת זמן של 9 חודשים,
משום שאיננה רוצה להגביל את בתי המשפט. אשר לסינדול, שר המשפטים היה בעד ביטולו.
אשר לנהיגה במצב של שיכרות, כפי שציין נציג משרד התחבורה, יש לבית-המשפט סמכות
לפסול רשיון נהיגה מטעמים של נהיגה במצב של שיכרות.
אי הירשזון;
היו הצעות דומות לזו, אשר נדונו בקריאה טרומית, והן מוכנות להעברה לקריאה
ראשונה. אני מציע לצרף את ההצעות.
הסעיפים אשר עוסקים בסמכות רשות הרישוי לפסול רשיון נהיגה, אינם עוסקים במי
שהורשע פעם אחת בעבירה של נהיגה במצב של שיכרות, אלא במקרים בהם רשות הרישוי
הושבת שיש לפסול את רשיונו של נהג מטעמי בטיחות או מטעמים רפואיים. לא מדובר
במקרה בו אדם נתפס פעם אחת נוהג במצב של שיכרות,
ישנו סעיף בחוק סדר הדין הפלילי, המדבר על מועדי המצאה של כתבי אישום ועבירות
קנס. למרות שהעבירה הזו היא עבירה מיוחדת, עדיין קוראים לה עבירת קנס, אך היא
עבירת קנס בנסיבות מחמירות, כאשר המשמעות היא שאין עוד קנס אלא משפט. ישנו סעיף
בחוק סדר הדין הפלילי, האומר כי אם עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, אסור להגיש
עליה כתב אישום. יוצא שיש כאן סתירת: אם מותר על-פי חוק סדר הדין הפלילי - החל על
עבירות תעבורה - עד תום שנה מביצוע העבירה, ואילו כאן אנו מגבילים זאת ל-9 חודשים
- נוצרת סתירה. הסעיף הזה בחוק סדר הדין הפלילי, חוקק רק לפני 3 שנים, ואיננו
חושבים שכדאי לשנותו לעיתים תכופות.
בשם הנהלת בתי המשפט, אני מבקש להתנגד להצעתו של חבר הכנסת אלול. המצב בבתי
המשפט השתפר בצורה משמעותית לעומת העבר, בעקבות השיפוט במשמרת שניה. אין ממתינים
עוד 9 חודשים למשפט תנועה במקומות הגדולים. הבעיה יכולה להיות במקומות קטנים או
בינוניים. אם נקבע בחוק כי הדיון יתקיים תוך 9 חודשים, איני יודע כיצד ניתן יהיה
ליישם זאת. הטיפול צריך להיעשות בדרך של בינוי ותוספת שופטים, ואת זאת אנו עושים
תוך מתן דגש לקיצור תורים.
היו"ר צ' הנגבי;
בנושא הסינדול, איני יכול לומר שיש לי דעה לכאן או לכאן. אם החוק יעבור
בקריאה ראשונה, נבקש מראש עירית ת"א או ראש עירית ירושלים, להופיע בפני הוועדה על
מנת להשמיע את נסיונם בהקשר זה. זהו ללא ספק עונש מרתיע, אך מאידך הוא מהווה
מיטרד. הטוב ביותר הוא להעביר את הנושא למליאה, כדי שהנסיון המצטבר של כלל חברי
הכנסת הוא שישקף את רצון הציבור. את הדיון המעמיק והיסודי יותר נקיים, במידה
והמליאה תחזיר אלינו את הנושא.
אני חושב שצריך לאמץ את ההצעה בדבר הגבלת מועד קיום המשפט, גם אם זה יוצר מתח
מסוים בהנהלת בתי המשפט במקומות בינוניים וקטנים. בתי המשפט יהיו חייבים לעמוד
בכך, ואם יהיה להם קושי, הם יצטרכו לקבל תוספת תקנים או משאבים אחרים.
במסגרת הצעתו של חבר הכנסת הירשזון, הייתי אומר שהשירות בבתי-חולים לא יהיה
חובה, אלא רשאי יחיה בית המשפט להטילו, אם ימצא לנכון.
ג' ויסמן ;
יש כאן שינוי מהותי בדרכי הענישה, כי העונש של עבודת שירות בא במקום מאסר ולא
בנוסף לו.
חבר הכנסת הירשזון אמר בעת שהציג את הצעתו, שהוא בעד הצעת החוק בגלל האפקט
החינוכי שלה.
גי ויסמן;
אנו קובעים כאן סוג חדש של ענישה, בנוסף לעונש מאסר.
היו"ר צי הנגבי;
אני מסכים איתך שיש כאן דבר מרחיק-לכת. את הדיון המעמיק על-כך נקיים לאחר
שהנושא יחזור אלינו מן המליאה. לשר המשפטים תהיה האפשרות לשכנע את חברי הכנסת
לדחות את הצעת החוק. הייתי מעדיף שייאמר כי אין זה עונש חובה. לא כל אדם חייב
לבצע עבודת שירות - בוודאי לא אנשים אשר עלולים לגרום לנזק או לנטל על בית
חחולים. מצד שני, במקרים מסוימים ניתן יהיה להטיל עונש חינוכי כזה, ולקצר את
תקופת העונש האחר.
אי דמביץ;
אם מדובר בדרך ענישה, זה ודאי לא ענינו של שר התחבורה. את ההצעה הזו צריך
יהיה לעבד. אין היא בשלה אפילו להנחה לצורך הצבעה בקריאה ראשונה.
היו"ר צ' הנגבי;
אני לא מסכים עם הקביעה הזו. חלק משני התיקונים שהזכרת, כדאי לאמץ. אני חושב
ששרי התחבורה והמשפטים צריכים להיות אחראים לביצועו של חוק זה, ולהתקין תקנות
לביצועו.
גי ויסמן;
אנו חיים עוזה בעידן חוק יסוד - כבוד האדם וחרותו. הנושא המועלה בהצעת החוק
הזו הוא חמור, מכיוון שמדובר כאן על עונש חדש. צריך קודם כל לבדוק כיצד מבצעים את
העונש. אם מטילים על אדם עונש מאסר של למעלה מ-6 חודשים, וחלקו ישא בעבודת שירות,
יהיה צורך לפקח על-כך שאכן- יבצע אווזה. אנו יודעים אלו בעיות מתעוררות בפיקוח על
עבודת שירות, ולכן אני סבורה כי עוד לפני העברת הנושא למליאה להצבעה בקריאה
ראשונה, יש לקיים דיון עם הוועדה.
אצלנו עושים זאת לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה, בשונה מוועדת החוקה. אנו
מתייחסים אל החוקים המגיעים אלינו, כאל חוקים המשקפים את הלך הרוחות במליאה. אם
לממשלה היה אינטרס להיאבק כנגד ההצעה הזו, היה לה הכה לכך. היא יכלה להכריז על
משמעת קואליציונית ועל גיוס לצורך ההצבעה. אנו לא עוצרים עתה את מהלכיהם של
ההליכים לאישור הצעות חוק פרטיות, מכיוון שיש צורך בדיון מעמיק, משום שכך לא
נגיע לשלבי הרקיקה הסופיים, ולא נוכל לאלץ את הגורמים הנוגעים בדבר להתמודד עם
ההצעות האלה.
נמצאים כאן נציגי משרד התחבורה, וגם השר היה בדיונים כאן. ביקשנו ממנו כמה
פעמים להביא יוזמות מטעמו לוועדה, אך במשך השנה בה אני משמש כיושב ראש הוועה, לא
הגיעה אלינו אף יוזמה ואף הצעת חוק של משרד התחבורה. קיימת התמרמרות רבה בוועדה
על-כך ששום יוזמה ושום הצעת חוק לא הגיעה אלינו מטעם משרדי התחבורה, המשטרה או
המשפטים, ובווקום הזה פועלים חברי הכנסת. זוהי הדרך שלנו להוות קטליזטור -
להעביר את הצעות החוק האלה שעברו את האישור הראשוני, לקריאה ראשונה במליאה.
אי הירשזון;
אני מוכן לקבל את התיקון שהוצע כאן להצעת החוק שלי, מכיוון שאין בכוונתי
ליצור מפלצת. שמחתי לשמוע את עמדת משרד הבריאות, אשר באופן עקרוני מברך על ההצעה.
אני מתכוון לכך שאותו עבריין תנועה יחליף זונדה או ישים קטטר לחולה. הוא יכול
להאכיל חולה או לעשות עבודת שירות.
לא היתה הצעת חוק שהבאתי בנושא הקשור למשרד התחבורה, שהמשרד תמך בה. לא היתה
הצעת חוק שלא עברה במליאה, בקולות האופוזיציה והקואליציה, וכנראה שגם הצעת החוק
הזו משקפת את הלך הרוח במליאה.
אני מבין שמטרת הצעת החוק היא ליצור מגע בין הפוגע לנפגעים, ואין כוונה
להגדיל את תקופת המאסר. אם כך, אין צורך שנציע הגדלת תקופת המאסר, אלא נאמר
שבמקום חלק מתקופת המאסר, יוטלו על העבריין עבודות הקשורות בתעבורה או בטיפול
בנפגעי תאונות דרכים.
א' הירשזון;
אני לא מתכוון לצביעת תמרורים אלא בקשר עם נפגעי תאונות הדרכים.
י' ונונו;
אני בעד ביטול הסינדול. אני חושב שצריך למצוא אלטרנטיבה אפקטיבית יותר
לסינדול. אשר לתקופה המכסימלית של המתנת למשפט, אני מציע לקבוע שנה אחת.
רי אולניק;
היות והסעיף הראשון בהצעתו של חבר הכנסת אלול נשאר, הממשלה אמורה להתנגד
להצעה כולה.
צי הנגבי;
מלבד ההצעה בקשר לביטול הסינדול, הממשלה מתנגדת לכל ההצעות.
נעבור להצביעה על הצעות הרווק, ואתחיל בהצעה ת"ז, של חבר הכנסת שאול עמור
(מקריא). יש התנגדות של הממשלה לענין חובת הענישה, וגס אני לא בעדה בשלב זה. אני
חושב שכדאי להעביר את ההצעה, ולקיים אחר-כך דיון מעמיק בפילוסופיה של הטלה או אי
הטלת חובה על בתי המשפט. יש הצעה הנוגעת לשיכרות, של חבר הכנסת הירשזון, שכבר
עברה בוועדה. כדאי להזמין לכאן את שרי התחבורה והמשפטים, כדי לשמוע את עמדתם.
ג' ויסמן;
החובה על-פי ההצעה היא לא על בית המשפט אלא על רשות הרישוי.
יש שתי הצעות, של חברי הכנסת יצחק לוי ואברהם הירשזון, בהן החובה הזו מוטלת
על בית המשפט ולא על רשות הרישוי. יש טעמים הגיוניים מאד להתנגדות הממשלה.
מצד שני , המצב הנוכחי מעודד לשינוי.
מי בעד הצעת החוק ת"ז, של חבר הכנסת שאול עמור?
אין מתנגדים.
ההצעה תועבר לקריאה ראשונה.
בענין הצעת החוק של חבר הכנסת בא-גד לא הובאה התנגדות של הממשלה או חברי
הכנסת. (מקריא את הצעה תק"פ)
מי בעד הצעה תק"פ של חבר הכנסת יוסף בא-גד?
אין מתנגדים.
הצעת חוק תק"פ מועברת לקריאה ראשונה.
הצעת החוק של חבר הכנסת ר' אלול, תקצ"ו: (מקריא) נסמיך את מר דמביץ להציע
את הנוסח הסופי והמקובל על כולנו, בענין תיקון סעיף 29.
מי בעד הצעה תקצ"ו של חבר הכנסת ר' אלול?
אין מתנגדים.
הצעת חוק תקצ"ו מועברת לקריאה ראשונה.
ג' ויסמן: האם לא עדיף תיה לכלול את הצעת החוק בפקודת התעבורה או בחוק העונשין?
היו"ר צי הנגבי;
תמיר עדיף שזה יהיה תיקון בחוק עצמו.
אין מניעה לסדר זאת לאחר הקריאה הראשונה.
ג' ויסמן;
השאלה שלי מופנת ליועץ המשפטי של הוועדה: יש כאן חוקים שיש להם היבט תקציבי
רציני ביותר, כולל תקנים. האם חוק יסוד: התקציב, מגביל זאת בצורה כלשהי?
אני חושב שאני חייב להחזיר לוועדה את הנוסח שנירצה להציע לקריאה הראשונה, גם
באשר לטקסט וגם באשר לדברי ההסבר, כדי שנדע בדיוק על מה אנו מדברים.
אני לא אחזיר את הצעת החוק לדיון בוועדה. על-פי סעיף 138 (א) לתקנון, אנו
צריכים לקבל מן האוצר הערכה לגבי עלות ההצעה הזו. נאפשר לאוצר שבוע נוסף, כדי
לשגר אלינו מכתב ובו פירוט העלויות התקציביות. היה לכם משך זמן של כמעט חצי שנה,
מאז דנה בכך ועדת השרים לחקיקה.
לדעתי אין כאן בעיה תקציבית, מה עוד שמשרד הבריאות הציע שאותה תכנית תופעל
במרכז אחד. בשלב זה לא היינו רוצים לעכב את ההצעה, אך אם תסברו כי העלות היא בלתי
נסבלת, יוכל האוצר להביע דעתו בפנינו.
אני מסכים עם הדעה שמדובר כאן בהיבט כלכלי חשוב, ויש לכך עלות כלכלית. מישהו
יהיה חייב להקפיד על ביצוע העונש, וגם זה יעלה.
היו"ר צ' הנגבי;
חבר הכנסת הירשזון, אם תשנה דעתך עד שהחוק יודפס, בעניו אחריות יושר - ואני
ממליץ שיהיה זה שר המשפטים - תודיע על-כך למר דמביץ, והוא ינסח את הסעיף.
מי בעד הצעת החוק תתרכ"ד, של חבר הכנסת אברהם הירשזון?
אין מתנגדים.
ההצעה נתקבלה.
בענין הצעות חוק קפ"ב, של חבר הכנסת יצחק לוי, ותתמ"ו, של חבר הכנסת אברהם
הירשזון, הן חזרו אלינו מניסוח סופי, ואנו רוצים להעבירן באופן משולב.מי בעד
אישור בקריאה ראשונה?
אין מתנגדים. ההצעות אושרו,
אני מודה לכם.
(הישיבה ננעלה בשעה 14:45)
