הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. כ"א באייר התשנ"ד (2 במאי 1994). שעה 11:00

נכחו;

היו"ר צ' הנגבי

נ י חזן

אי יחזקאל

ג י פת

מוזמנים; חה"כ די תיכון

י י טרובוביץ - הממונה על ההגבלים העסקיים

די בר-משיח - עוזר מנכ"ל משרד האנרגיה

י' קוליץ - מנהל מינהל הדלק

ז' אפיק - יועץ משפטי למשרד האנרגיה

די רצ'בסקי - מנהלת אגף המתאר הארצי במשי הפנים

ש' אלישר - משרד התחבורה

מי גבאי - מפקח על תעבורת מטענים במש' התחבורה

לי ורון

ת' בהירי

-הצעת חוק משק הדלק(קידום התחרות), התשנ"ד-1994 -

מאת חה"כ ד' תיכון



הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות). התשנ"ד-1994

(מאת חה"כ ד' תיכון)

היו"ר צ' הנגבי;

אני פותח את ישיבת הרועדת. לפני היציאה לפגרה, קיימנו דיון בהצעת החוק לקידום

התחרות במשק הדלק. סוכם כי נקיים דיון נוסף, והיום אנו רוצים להתמודד עם כמה

שאלות אשר עלו בדיון הקודם. ביקשנו את הממונה על ההגבלים ונציגי משרדים שונים,

להוסיף את הדברים שיש להם לומר בהקשר להצעה זו.

בעקבות הדיון הקודם, התחייבו שלוש חברות הדלק - פז, דלק וסונול - להביא

בפנינו בכוזב את הסכמתן לקבל על עצמן התחייבות דומה לזו שהיתה כלולה בצו האנגלי

בשעתו. שיגרתי את ההתחייבויות למר שי דנקנר מחברת דור, אשר נכח גם הוא בישיבה

הקודמת. ייתכן שבכך נפתח פתח לאיזו שהיא התקרבות בין בעלי הענין השונים. אני

מעונין לשמוע את דעת נציגי המשרדים הנמצאים כאן.

די תיכון;

אני מבקש ממר טרובוביץ להסביר לנו, מהם האילוצים שבפניהם הוא עומד.

י י טורבוביץ;

הצעת חוק זו באה לבטא רצון שכולנו שותפים לו, לראות את הרפורמה בתחנות

התדלוק. עד היום לא קיימת תחרות ביניהן, למרות שעברו כ-7 שנים מאז תחילת הרפורמה

אשר הגיעה להישגים יפים מאד בתחום אספקת הסולר, הגז והאספקה למפעלים. תחנות

התדלוק עדיין נמצאות בשליטה מלאה של שלוש החברות הגדולות, בהתאם לנתחי השוק

ההסטוריים שלהן.

עוד לפני שלוש שנים פנה חבר הכנסת תיכון לממונה הקודם על ההגבלים העסקיים,

בתביעה שייעשה לקיצור החוזים בדרך של הגבלים עסקיים. באותה עת משרד האנרגיה עדיין

לא פעל במסגרות בהן הוא יכול לפעול היום. אנו רואים עינה שהתנאים לקיום תחרות

ביטול מבנה המחיר ומאמצים אשר עומדים לשאת פרי בכל הנוגע להוראה לביטול

המרחק המינימלי בין תחנות דלק. אבן הנגף המרכזית היא שהמערך הקיים של תחנות דלק

כבול בחוזים ארוכים מאד. כבילה זו מתייחסת כמעט לכל התחנות.

לפני שנה קבלתי החלטה המגדירה חלק מן החוזים כהסדרים כובלים. החברות הגישו

ערר על-כך, והיום אנו נמצאים בשלב של התכנסות לקראת היערכות. התיק מתברר בבית

הדין להגבלים עסקיים, ולאחר מכן יביא כל צד את ענינו בפני בית המשפט העליון.

כתוצאה מהמסקנות האלה התגבש צורך ברקיקה. חברות הדלק מצדן, עד ההחלטה שלי בוודאי

לא הראו סימנים שהן מעודדות תחרות. קודם להחלטתי ניסה שר האנרגיה למנות מפשר

מוסכם, כך חברות הדלק לא נענו כלל להצעתו. לאחר החלטתו חתחילו בירורים בקשר

לפתרונות מוסכמים, והתברר כי עמדות הצדדים מרוחקות מאד.

הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת תיכון ואשר מונחת לפניכם, הביאה לכך שבטון בדיונים

עם חברות הדלק השתנה, והיום הן מוכנות הרבה יותר למציאת פתרון. הן רואות שקיימת

נחישות של הכנסת לראות תחרות בענף זה. לא ייתכן שמגזר בעל היקף כלכלי כה גדול,

הנוגע לכל-כך הרבה משקי בית בישראל, יהיה מחוסן בפני תחרות. חברות הדלק רוצות

למצוא פינרון מוסכם, אך הפתרון הנראה בעיניהן לא נראה לאחרים במערכת. הצעת החוק

הזו אומרת שנקצר את כל החוזים בתקופה מסוימת, ונקבע מנגנון בוררות שיכניס סדר

לענין. הצעה זו יכולה להחשב למצויינת במקום מתוקן, וחשבנו שניתן יהיה להפעיל

באמצעותה את ההפרדה שצריכה להיעשות. אך חברות הדלק מעלות כמה סוגיות, ואחת מהן

פרקטית. הן טוענות שאין להן כלל מסד נתונים - מתי וכמה השקיעו, ואין דרך להתיר

היום את הקשר הגורדי שהוא תוצאת העבר.

חברות הדלק אומרות שיש הבדל בין סוגי החוזים השונים: יש חוזי בלעדיות הקובעים

כי הבעלות על תחנת הדלק היא של המפעיל - בעל הקרקע - וחוזה זה כובל אותן ל-50 אי

ל-100 שנה. כאן הפגיעה בתחרות והכבילה שבהסדר מאד בוטה ובולטת. קטגוריה שניה של



חוזים הם אלה שלחברות הדלק יש בהם זכות חכירה על הקרקע שעליה הוקמה תחנת הדלק,

במימיו מלא או במימון חלקי של החברה. במקרה זה הכל צריך להישאר כפי שהיה, משום

שיש לחברות זכות חכירה. הטענה שלנו היא שזו אינה חכירה ראלית, כמו שמקובל במינהל

מקרקעי ישראל, אלא זוהי חכירה פיקטיבית לחלוטין. כאשר הוקמה התחנה, באו אל בעל

הקרקע ואמרו לו כי אם הוא רוצה תחנה, הוא צריך לבחור בין "לוגו" של פז, דלק או

סונול, אך זו הבחירה היחידה שלו. חוץ מזה הכל דומה. ברור שהוא הסכים לכך, כי גם

הוא הרוויח היטב מהמחסור בתחנות, אך אי אפשר לראות בכך עיסקה שיש לה תוכן. צריך

לראות איך מתמודדים עם מצב זה, שהוא פחות בוטה מהסיטואציה הראשונה שתיארתי, אך

עדיין רחוקה ממקרה בו הועברה זכות קניין אמיתית.

לי ורון;

האם הכוונה היא לחכירה מבעל קרקע אשר חכר את הקרקע מן המינהל?

י י טרובוביץ;

חכר או לא חכר מהמינהל, אך דמי החכירה אינם ראליים.

הקטגוריה השלישית, המציבה את הבעיה היותר סבוכה מבחינה משפטית היא תחנות שיש

בהן זכות חכירה ראלית ממפעיל התחנה. חברות הדלק טוענות כי שילמו דמי חכירה כפי

שמקובל היה, אילו היו חוברות את הקרקע ישירות מן המינהל. הן ט. :נות כי שילמו את

מה שהיה מקובל, לכן צריך להשוות את הקרקע תמורתה שילמו דמי חכירה ראליים לקרקע

בבעלותן.

קטגוריה שלישית היא תחנות תדלוק המופעלות על-ידי נכי צה"ל. פאן טענת חברות

הדלק היא שעשו מה שנתבקשו על-ידי משרד הבטחון, כלומר זוהי מסגרת שיקומית ולא

מסגרת מסחרית רגילה. משרד הבטחון לא התכוון לחת לנכה את הקרקע ליה נבנו תחנות

הדלק לרשות הנכים, אך נכון גם שלא התכוון להעמידה לרשות החברות

די תיכון;

הקרקע של המדינת ולא של משרד הבטחון. משרד הבטחון בסך-הכל המליץ על פטור

ממכרז, ולכן טענה כזו של חברות הדלק היא מגוחכת.

י י טרובוביץ;

משרד הבטחון רצה שהנכה לא יוכל למכור את הקרקע, אך הוא לא רצה לתת מתנה

לחברות הדלק. בחוזה אשר נוסה על-ידי ועדת צ'חנובר, הנכה נתן את הקרקע בחכירה

לחברת חדלק. לכל מצב יש את ההיפכא מסתברא שלו. אף אחד לא חשב מרז יקרה אם תשתנינה

הנסיבות כמו היום, או מה יקרה כאשר החוזים האלה יסתיימו.

על בסיס הצעת החוק של חבר הכנסת דן תיכון, יזם שר האנרגיה נסיון להתמודד עם

סוגי הקטגוריות השונות של המקרקעין ועם ביטול ההוראות בדבר מרחקים מזערי ים בין

תחנות דלק (שריד עתיק כמו ההוראות המינימליות בבתי מרקחת ותעריף מינימלי לעורכי

דין).

נושא אהר שיש להתייחס אליו הוא החברות המשותפות להברות הדלק. כחלק מהאווירה

המשפהתית החמימה בין שלוש חברות הדלק, יש להן חברות משותפות כמו החברה לשרותי

תעופה שהיא מונופול לאספקת דלק למטוסים, וחברת יונקס השולטת על תדלוק אניות. המצב

לפיו שלוש החברות מנהלות יחד עסקים ויושבות יחד בדירקטוריונים של חברות, אינו

בריא והוא קרקע פוריה לדברים אסורים. הושבתי להתמודד עם החברות המשותפות על-ידי

החלטה בדומה לזו שהתקבלה בקשר לתחנות התדלוק.

אני מקדם בברכה את הצעת החוק הזו. אני חושב שעצם הגשתה הביאה לשינוי משמעותי

בהתייחסות חברות הדלק לענין. אני מבין שגם משרד האנרגיה שוקל הצעת חוק בנושא זה.



י' קוליץ;

הממונה על ההגבלים העסקיים הסביר את הבעייתיות הכרוכה בנושא, ואנו רואים אווזה

עין בעין. אם לפני שנה לא היתה תחרות כלל, יש היום תהרות ב-15 אחוז מהענף.

ג' פת;

התהרות הקיימת היא הלק מ"גימיק".

למעלה מהמישים תהנות נמצאות במעגל התהרות. לא ברור לי אם נוצר מכניזם של שוק,

או שזהו מאבק שלהם ברפורמה. כל זה אינו סותר את הצורך להתקדם בתהרות, ולכן אנו

חייבים לקדם את החקיקה.

אחת נ/אבני הנגף המרכזיות היא החוזים הארוכים, מאהוריה ההרגלים הישנים של

כניסה לתחרות, ומה שמעיד על-כך כאלף עדים הוא התנגדות ארגון בעלי התהנות לתקונים

בתמ"א 18 אשר יסירו את מגבלת המריק. עם הוזים או בלי הוזים - הם לא רוצים תחרות.

נתקלנו בהרבה אבני נגף בעת הסבוב הראשון של הדיונים עם משרד המשפטים. הנוסח החדש

שלנו לדיון עם משרד המשפטים ועם הממונה על ההגבלים עסקיים מוכן, ואני סבור שיהיה

גמור תוך ימים. נקיים דיון עם משרד המשפטים, תוך התייעצות עם הממונה על הגבלים

עסקיים. הרבה יותר קל לקדם את הרקיקה, לאחר שהיתה הכרזה של הממונה בדבר תקפותם

או תקפותם של החוזים.

אשר לתחנות הדלק המופעלות על-ידי נכי צה"ל, זוהי סוגיה כאובה. במשק התחרותי,

תחנת הדלק שייכת לנכה שהוא בעל הקרקע, והשאלה היא היכן

נמצא היזם המשקיע זמן וכסף, אך אין הוא מייצג את הברת השיווק. צריך למצוא נוסהה

שתיתן אפילו יותר לנכי צה"ל, אך תבטל את המעורבות של משרד הבטחון. מעורבות זו

סוגרת היום פתחים רבים לתחרות בענף.

אנו בעד יוזמת ההקיקה של חבר הכנסת דן תיכון. אם יש ניצנים לתהרות, זו אהת

הסיבות לה. המשרד חושב שהצעתו תהיה בשלה יותר, כי היא עברה את כור ההתוך של

התנגדות משרד המשפטים. כדאי אולי שהוועדה תציג בפני המשרד לוה זמנים.

אתרכז בסעיף 3 המופיע בהצעת ההוק, שמשרד הפנים הודיע כי הוא מתנגד לו. סעיף 3

אומר כי כל הוראה בתכנית מתאר ארצית, התקפה במועד תחילת חוק זה ואשר קובעת מרחקים

מזעריים בין תחנות דלק - בטלה.

י י קוליץ;

עמדתנו היתה שהתמ"א הזו מיותרת. אולי במסגרת תמ"א בנושא כבישים, היה מקום

לאלו שהם סעיפים חיוביים בענין תחנות דלק. אם עיקר מניעת התחרות בתמ"א היא הגבלות

המרחק ויסירו אותן, דיינו בכך לפי שעה.

ג י פת;

וזה עדיין יקה 7-8 שנים.

תמ"א 18 של היום אושרה ב-1986, והיא שנוי בתכנית המתאר הארצית הראשונה לתחנות

תדלוק, אשר אושרה ב-1986. כל הנושא של הכנת תכנית מתאר ארצית לתחנות תדלוק נבע

מן הקשיים באשורן, בגין התחרות בין החברות השונות.



לימים בא משרד האנרגיה וביקש לבחון את האפשרות לבטל את המרחקים. נבחנה הכנסת

סעיף גמישות בתכנית, בכל הנוגע למרחקים. הסעיף הזה הוכנס, והתכנית המתוקנת אושרה

על-ידי הממשלה ופורסמה במרץ 1994 . בנוסף לכך, ועדת עורכים נתבקשה על-ידי המועצה .

הארצית לדון בהיקף התכנית. היא ישבה עם נציגי המשרדים לאיכות הסביבה, אנרגיה,

תחבורה ומע"צ, וגיבשה נוסח מתוקן אשר מפשט מאד את ההוראות של תמ"א 18. הוא קובע

אילו הוראות תקפות לגבי תכניות מפורטות, ואילו הוראות תהיינה לגבי מתן היתרים.

נותר בעינו נושא המרחקים, כאשר ועדת העורכים אמרה שהגבלת המרחקים בין התחנות על

בסיס כלכלי, היא קביעה מיושנת כמו אותת קביעה לגבי בתי מרקחת. אבל נשארו גורמים

הקובעים את המרחק בין הכניסה לתחנה לבין התחנה, כי יש לכך השפעה על שטף התנועה

ועל בטיחותה. בנושא זה של קביעת המרחק בין הכניסות לתחנות בדרכים מהירות או

ראשיות, לא היו בפני המועצה הארצית מסמכים, אלא דו"ח ביניים של שלושה פרופסורים:

קראוס, לבנה ואילן. לכן החליטה המועצה הארצית בישיבתה מחודש נובמבר, שעם קבלת

ההנחיות של משרד התחבורה ומע"צ בדבר התחברות לדרך, תעדכן הוועדה בראשותי את תמ"א

18. הוזמנה עבודה על-ידי דמע"צ ומשרד התחבורה, באיזה מרחקים ובאיזה תנאים ניתן

לקבוע התחברות לדרך, לאו דווקא לתחנת תדלוק אלא גם לשימושים אחרים.

על-פי הצעת העדכון של תמ"א 18, יבוטלו המרחקים בין תחנות דלק לבין עצמן, ככל

שאינם נובעים משיקולי בטיחות ושטף התנועה. עוד נאמר כי הוועדה תדון גם

באפשרויות שילוב תמ"א 18 - תכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק, בתמ"א 3 - תכנית

המתאר הארצית לדרכים, שבה נקבע סיווג הדרכים.

זו היתה החלטת המועצה הארצית לפני כחצי שנה. משרד התחבורה ומע"צ לא הגישו עד

היום את תוצאות הבדיקה שהיו אמורים להגיש. משרד הפנים הזמין לפני כשנה דו"ח לרכוז

הקריטריונים וקביעת המרחקים בין תחנות תדלוק, וסיכום היבטי בטיחות בדרכים והפרעות

בתנועה, מאותה קבוצת פרופסורים שהזכרתי. את הדו "ח קיבלתי בסוף השבוע שעבר, והוא

הובא לידיעת מע"צ ומשרד התחבורה. ישנה בו בדיקה של המצב בארה"ב, גרמניה, צרפת,

בלגיה, הולנד, שוייץ, מדינות סקנדינביה, אירלנד ובריטניה, לגבי קביעת מריקים בין

תחנות תדלוק. אביא את הדו"ח בפני עורכי תמ"א 18, ונראה מה מתוך הדו"ח ניתן להכניס

לעדכון תמ"א 18. מה שברור מהדו"ח הוא, שלשקולי בטיחות ושטף התנועה יש משמעות בכל

המקומות בעולם. זהו שקול אשר יש לו השפעה על מספר תאונות הדרכים, זהו שקול אשר

מעורר בעיות גאומטריות של תכנון כניסות לתחנות דלק וכו'. אפשר לומר שככל שהביקורת

הזו מובנית יותר, היא מפחיתה את מספר התאונות ומאפשרת יותר שטף תנועה בדרכים.

מעניין שבכל הארצות בעולם, המרחקים בין התחנות נעים בין 20 ל-25 ק"מ. באנגליה

יש היום הצעה להקטין את המרחק בדרכים ראשיות ל-16 ק"מ. אצלנו נאמר כי כאשר המרחק

בין המחלפים בדרך מהירה יעלה על 25 ק"מ, רק אז אפשר יהיה להוסיף תחנת תדלוק.

האם הבאתם בחשבון גם אשכול תחנות?

הדו"ח ממליץ על אשכול תחנות כפתרון מועדף.

האם בבדיקה ההשוואתית שלכם בדקתם מדינות קטנות וצפופות אוכלוסין, או רק

מדי נות גדולות?

הולנד היא המדינה הצפופה ביותר באירופה, ובדקנו את המצב בה. זוהי מדינה שאינה

פחות צפופה מישראל.



ג י פת;

זה נכון לכאורה, אך מכיוון שהנגב אינו מיושב - ישהאל הרבה יותר צפופת

אוכלוסין.

ר' בר-משיח;

אני אחראי על הרפורמה בענף תחנות התדלוק במשרד האנרגיה. בכל העולם לא קיימת

תכנית מתאר ארצית מיוחדת לתחנות תדלוק, ואנו סבורים שאין צורך לעשות זאת גם

בישראל, ואין צורך שהתכנית הזו תכלול הנחיות תחבורתיות. משרד התחבורה מפרסם כל

שנה עשרות ואולי מאות הנחיות תחבורתיות מן הסוג הקיים לגבי תחנות תדלוק, והן לא

צריכות להיות כלולות בתמ"א, מה גם שכל שינוי בתמ"א עלול לארוך שנים. התמ"א צריכה

להפנות לאותן הנחיות, כדי שכל יזם ידע מה המגבלות העומדות בפניו.

ג י פת;

אני מביו שלא נמצא כאן נציג משרד הבטחון. בדיוק הקודם שקיימנו היו מנהל אגף

השיקום והיועצת המשפטים של אגף השיקום.

נ' חזן;

אני יודעת שזו היתה ישיבה רבת משתתפים, אך לא היה בה משתתף חשוב אחד---

י י קוליץ;

מכיוון שמשרד הבטחון משקף מדי שנה נכת וחצי בתחנות דלק, ומאידך עוצר את הענף

כולו, אני מציע לאפשר לשני נכים בשנה להיות בעלים של תחנת דלק, ולשחרר את הענף

כולו.

נ' חזן;

אני מבקשת שיהיה כאן נציג משרד הבטחון.

די תיכון;

למשל הדלק משקל נכבד בפעילות הכלכלית בישראל, עד כדי 8 או 10 אחוז מן התל"ג.

זהו אחד הענפים אשר מתנהל עדיין כפי שהתנהל בתקופת המנדט. הוא נשלט על-ידי שלוש

חברות הדלק, וגם בעלי התחנות עושים בו כבתוך שלהם. כל נסיונות שרי האנרגיה להחיל

את הרפורמה על משק הדלק עלו בתוהו. איני מאוהב בהצעת החוק שלי, אבל השאלה היא

מדוע הרפורמה המופעלת אינה מגיעה אל הצרכן. מדובר ב-1.2 מליון כלי רכב הנעים

בכבישים ומתדלקים לפחות פעם בשבוע. כאשר אני משווה את מה שקורה כאן למה שקורה

בחו"ל, אני מתרגש. בשוייץ מצאתי הפרשים של עד 20 אחוז במחירי הדלק.

בהצעת החוק הזו יש בעיות קשות, והיא מעוררת התנגדות בקרב הקרטל אשר שלט במשק

הדלק במשך שנים, אך אין ספק שמתחוללת שם רעידת אדמה. הממונה על ההגבלים העסקיים

לא אמר כמה זמן יעבור, עד שהרפורמה תתבצע, אך ניתן להניח כי זה יהיה רק לאחר שנים

של דיונים בבתי משפט.

אם החוק יעבור קריאה ראשונה, אולי תחיה זו גם הקריאה האחרונה. כאשר חברות

הדלק תיווכחנה לדעת שהצעת החוק רצינית, הן תגענה להסכם אשר יפתור את מרבית הבעיות

וייאפשר תחרות בין צרכני הבנזין במדינת ישראל. מאחר ומדובר בהצעת חוק שעברה קריאה

טרומית, מבקשים להעבירה לקריאה ראשונה. שמעתי שהממשלה רוצה להצטרף בהצעה שונה

במקצת מההצעה הזו. איני מקדש את מה שכתוב כאן, אך אני מקדש את הרפורמה. אני חושב

שהיא נהוצה במהירות. מה שיוסר הוא המכה האחרונה, כדי שהרפורמה תגיע גם אל תחנות

הדלק, ומכך ירוויח רק האזרח.



אני מציע לאשר את הצעת החוק הטרומית ולהניחה לקריאה ראשונה. בינתיים תבוא

הממשלה עם הצעת החוק שלה לקריאה ראשונה, אם תוכל להתגבר על המכשולים העומדים

בפניה בוועדת השרים לחקיקה. לאחר-מכן נוכל לדון בשתי ההצעות לקראת קריאה שניה

ושלישית. כאשר אישרנו את הצעת החוק בקריאה טרומית, נאמר שחבר הכנסת פת יגיש

הערות. מכיוון שלא עשה זאת, לא קרה דבר. בסך הכל מדובר עתה בהצעת חוק שתעבור

לקריאה ראשונה.

מדובר ברכוש ששוויו עשרות אם לא מאות מליוני דולרים. החברות טוענות שחלק

מהחומר נשרף בתקופת מלחמת העולם השניה, כאשר נמצא במשרדי "בריטיש פטרוליום"

בלונדון, אך איני מקבל את הטענה הזו. אני מבקש מהיושב-ראש להעמיד את ההצעה

להצבעה.

הצעת החוק המונחת בפנינו היא בעתה ובמקומה. היא לא מכסה את כל הבעיות

הפנימיות, כי אין דין החוק כפי שהוצע כאן שווה לגבי תחנות שיש לגביהן התקשרות

ראלית וכאלו שההתקשרות לגביהן נומינלית.

יש 540 תחנות דלק בישראל, 80 מהן בידי נכי צה"ל. בכל מדינת ישראל נמצאים מדי

שנה רק נכה וחצי שיש לשקמם. יש נכים ששוקמו לפני שלושים שנה בתחנת דלק, כאשר

הרעיון היה לינת להם מקום עבודה טוב ויציב, גם אם הכנסתם גבוהה פי חמש מן השכר

הממוצע במשק. אותו נכה אינו קיים עוד, אלא אשתו או ילדיו.

ד' תיכון;

אותו דבר קיים גם לגבי מוניות.

ג י פת;

מי שמקבל רשיון למונית, עדיין צריך לעבוד 12 שעות ביממה כדי להרוויח את לחמו.

ישנן תחנות השוות מליוני דולרים, והכנסותיהן נאמדות במליוני שקלים לשנה. אמרתי

צרפו עוד נכים כשותפים באורנה תחנה, בתור שותפים זוטרים או שקטים.

אני חושב שצריך להוציא את נכי צה"ל ממסגרת הפתרון שאנו מחפשים. ישנן תחנות

היכולות לפרנס היום 10 נכים, אך יושבים בהן אלמנה או בן של נכה.

מתוך 450 התחנות הנותרות, כ-140 הן בבעלות החברות ועליהן איננו מדברים. יש

150 תחנות המופעלות תוך התקשרות בין החברות לבעלי הקרקע. אמר כאן נציג מינהל

מקרקעי ישראל שלמעלה מ-65 אחוז מהתחנות הוקמו על קרקע הלאום, כלומר קרקע מוחכרת,

ולגביהן היתה התקשרות חוזית בין בעל הזכיון לקרקע לבין היזם. יחד עם פיתחו את

התחנה. התחנות עלו בערכן בגין פעילות הממשלה: כבישים חדשים, תוספת כלי רכב וכוי,

ותחנת דלק כמו זו שבסבוב סביון, שלא היינה שווה דבר לפני 30 שנה, מכניסה היום 2

מליון ש"ח לשנה. יש התקשרות חוזית. יכול להיות שצריך לקצר את התקופה ולא לקבוע

אוטומטית תקופה של 49 שנים. יש 150 תהנות שההתקשרות לגביהן אינה ראלית אלא

נומינלית. זו לא שותפות שהוקמה אלא הסכמה לגבי ניהול העסק.

הדבר החשוב לגבי העתיד הוא, שאם מישהו יקים תחנה בלי מעורבות חברות הדלק, הוא

יוכל להתקשר לתקופה של חמש שנים כפי שזה קיים באנגליה. כפי שחבר הכנסת תיכון אמר

בישיבה הקודמת, מטרת הצעת החוק שלו היתה לשמש קטליזטור, ואכן היא הביאה להצעת חוק

נוספת. אני סבור שטוב היה עם שתי ההצעות היו מאוחדות ומוגשות יחד. אני מדבר על

הצעת החוק הממשלתית, שמכינים אורגה עכשיו בתיאום עם דייר טורבוביץ. שאלתי את מר

קוליץ כמה זמן יקה להם להגיש את ההצעה. אילו אמר שלושה חודשים, לא הייתי נותן לכך

יד, אבל הוא מדבר על שבועיים-שלושה. אם אתם יכולים להתחייב להגיש לוועדה את הצעת

החוק המושלמת תוך שבועיים-שלושה, היינו מאחדים את שתי ההצעות ומביאים למליאה את

הצעתו של חבר הכנסת תיכון אשר עברה את הקריאה הטרומית, פלוס ההצעה הממשלתית. אם

זה לא ייעשה תוך שלושה שבועות, הוועדה יכולה להחליט עוד היום שלאחר שלושה שבועות

וללא דיון נוסף, היא מעבירה את ההצעה הזו למליאה. אני רוצה להביא ליתר שלמות,

ואני רוצה לנצל עד המכסימום את הצעתו של חבר הכנסת תיכון כקטליזטור.



היו"ר צ' הנגבי;

אני מתנגד להצעתו של חבר הכנסת גדעון פת לא משום שאינה הגיונית, אלא משום

הממשלה אינה מביאה הצעת הוק לוועדה לפני שהיא

עוברת בקריאה ראשונה. הוועדה יכולה לקבל את ההצעה לעיונה או לשינוי נוסח, רק לאחר

שתעבור את סף המליאה.

זה אפשרי, כי היתה הצעת חוק של הממשלה עליה מתלבשת עכשיו ההצעה הזו.

אך היא יכולה להגיע לוועדה רק מן המליאה.

אתמוך בהצעה להעביר את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה. ההצעה פירושה שאין אנו

שבעי רצון ממה שקורה במשק הדלק. הנהיה זו תמימות לחשוב, שתוך שבועיים-שלושה יסוכמו

הדיונים בענין התמ"א. עובדה היא שבמהלך השנים עברה הרפורמה בשוק הדלק הרבה מאד

שרי אנרגיה, אך לא צלחה.

אני מעדיף להעביר את הצעת החוק ללא ענין התמ"א, מאשר לא להעבירה כלל.

בהצעת החוק הזו יש יתרונות ויש וחסרונות. לקראת הקריאה הראשונה, ההצבעה שלנו

אומרת כי איננו מרוצים מצעדיהן של כל הממשלות בסוגיה הקשורה ברפורמה בשוק הדלק.

זוהי הסיבה מדוע אנו צריכים להאיץ את התהליך.

נדמה לי שמשרד הבטחון עושה עוול במעורבותו בשוק תחנות הדלק. הוא יוצר מצב בו

אדם אהד מרוצה, בעוד שמאות אנשים מתוסכלים וממורמרים. הוא יוצר דיפרנציאציה קשה

ביותר בין נכי צה"ל. זה משמש פתח ללחצים אשר אינם קשורים רק בגודל הפרוטזה אלא גם

לאופי הקשרים. אני מקבל פניות מגורמים שונים. עומד מולך נכה, ואין לך אפשרות

לשקול ענינו של איזה נכה עדיף. זהו פתח לתופעות חמורות.

אנו חיים בתקופה בה אנו מנסים לנתץ מונופולים והסדרים כובלים,וליצור קשר בין

מספר המשתמשים בשרות לבין מספר מספקי השרות. יש פער גדול בין מספר תחנות הדלק

הרצוי לבין המספר הקיים, וגם בענין זה קיים קשר של שתיקה. לפחות לקראת הקריאה

הראשונה, יש להאיץ את התהליך. אני מקווה שלאחר מכן הממשלה תזדרז בהכנת הצעת החוק

שלה. לכן אני מבקש להצביע היום על הצעתו של חבר הכנסת תיכון.

גם אני תומכת בהצבעה היום בעד הצעתו של חבר הכנסת תיכון. יחד עם זאת, אני

סבורה שהצעת החוק חלקית בלבד. יש לי רושם שגם חבר הכנסת דן תיכון אינו מאוהב

בהצעתו. צריך לשפר את הצעת ההוק, ואני הושבת שיש גם על-כך קונצנזוס מסביב לשולחן

הזה. את ההערות המהותיות להצעת החוק, אדחה לדיון בקריאה שניה ושלישית.

השאלה השניה היא איסטרטגית - כיצד מזיזים כאן את הרקיקה. יש לי הרבה סבלנות,

אך סבלנותי פוקעת כאשר הדבר נוגע לנושאי רוקיקה. הכנסת ריבונית, אך כל פעם שמגיעה

לכאן הצעת חוק שיש בה פגם זה או אחר, נאמר לנו להמתין בסבלנות עד שתוכרע שאלה זו

או אחרת, עד שתזכיר מסוים יוכן, יועבר לוועדת השרים, למשרד המשפטים וכדי. יש כאן

שאלה איסטרטגית ממדרגה ראשונה, וכאן אני חולקת על חברי גדעון פת. אני חושבת שאנו



צריכים להעלות את הצעת ההוק לקריאה ראשונה. אם התזכיר או הצעת החוק הממשלתית יהיו

מוכנים במועד, נדון בהם. אם לא, אפשר יהיה לדון בהם בעת הדיון לקראת קריאה שניה

ושלישית.

לכנסת תפקיד מוביל, ולכן אני בעד השימוש באסטרטגיה של זרוז הממשלה על-ידי

אישור ההצעה והבאתה לקריאה ראשונה במליאה.

די תיכון;

הצעת ההוק של הממשלה אינה מונופול בידי הממשלה. לאהר שתעבור הצעת ההוק שלי

במליאה, ניקה את ההומר מן הממשלה. אם יהיו בהצעת ההוק של הממשלה דברים מעני נים,

נשבץ אותם. איני רוצה שנהיה תלויים בממשלה.

אני רוצה לומר משפט נוסף בענין אגף השיקום: אני חושבת שיש מקום לדרוש דיון

בוועדת הכלכלה עם אגף השיקום, לא רק בנושאים אלה אלא גם בנושאים אחרים. אנו לא

יכולים לשתוק לא רק בענין תהנות הדלק, אלא גם לגבי הנושאים האהרים.

אני ניגש להצבעה: מי נגד העברת הצעת ההוק של חבר הכנסת דן תיכון למליאה?

אין מתנגדים.

נעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:15)