הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. יט' באדר תשנ"ד. 2.3.94. מעה 00;9

הברי הוועדה; ש' אביטל - ממלא מקום יו"ר הוועדה

ג' פת

י' שליין - לשכת החשב הכללי, משרד האוצר

ב' רובין - משרד המשפטים

ד' יריב - מנהל יחידת שוק ההון, בנק ישראל

ז' תג'בי - עוזר שר ההקלאות

י' ישי - מנכ"ל מינהלת ההסדר

ש' לויט - תנועת המושבים

היועץ המשפטי; צ' ענבר

ל' ורון

ט' רם

סדר היום; תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרך קביעת עלות

הגיוס)

התטנ"ד-1994.



תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרר קביעת עלות הגיוס).

התשנ"ד-1994

אני פותת את יטיבת הוועדה בנוטא טעל פניו נראה טכני ויתכן

טלא יגיעו חברי כנסת נוספים. ברצוני להקדים ולהגיד בעיקר לנציגי

הממטלה, טכאטר הוועדה איטדה לאחר הדיוניס עם טר האוצר, את

הטינוי אשר העברנו בטבוע טעבר, התקבלה החלטה עקרונית טהוועדה לא

תדון בנוטאים הקטורים לבקטות בנוטא הסדד החובות, אם טני הטרים

לא יואילו ויביאו בפני הוועדה טני דברים מרכזיים, אטר נמטכים

כבר פרק זמן ארוך מאד. מדובר ברטימת יטובי קו העימות וכן בתוספת

טל המפעלים לתוספת הטניה. אני חוטב טזהו נוטא טיוצר קטיים בסדרת

יטובים אטר מאורגנים לביצוע ההסדר.

מטיחותיי עם נציגי המטרדים, איני מבין מדוע הוועדה אינה

מקבלת את טתי הרטימות הללו. אני יכול להבין טקיים ויכוח כזה או

אחר, אך לאחר טהואטמנו בכך טאנו מנסים לעכב, אני חוטב טהוועדה

על כל מרכיביה, הוכיחה טהיא mindedלנוטא ודחפה את התקנות

במהידות האפטרית. גם אם קיימים ויכוחים והדברים אינם מסוכמים,

היינו מעוניינים להיות חלק מההתלבטויות טלכם ויתכן טנוכל לסייע

בידיכם.

נוטא קו העימות ונוטא התוספת הטניה חייבים להגיע לוועדה

מייד ואנו מבקטים, גם אם הנוטאים אינם מסוכמים, טיתקיים כאן

דיון כבד בטבוע הבא.

חבר הכנסת פת בהיותו יוטב-ראט הוועדה, ליווה את הנוטא. על

אף החלטת הוועדה מטבוע טעבר, טלא לדון בנוטאים סביב ההוק טל קו

העימות ותוספת המפעלים, בכל זאת נדון בבקטת האוצר טמונחת לפנינו

על דרך קביעת עלות הגיוס, מאחר טחטוב להבין טבעצם אנו סוגרים

מעגל, ואני מקווה טזה על דעת חבריי.

אחד הדברים המרכזיים טעמדו בפני הוועדה בחודטים האחרונים

זהו המסלול המהיר והנסיון לדחוף אותו ולסכמו, על מנת טמי טבידו

היכולת לבצע הסדר, יוכל לבצעו. אין לי ספק טללא איטור תקנה זו,

זה לא יוכל להתבצע.

לכן, אני מציע טנסטה מהחלטת הוועדה מן הטבוע טעבר, בתקווה

טאכן בטבוע הבא טני הנוטאים טציינתי יובאו לדיון. לפני טאנו

מתחילים בדיון בתקנה עצמה, אני מבקט לדעת היכן עומדים טני

הנוטאים הללו.

ג י פת;

אלו תקנות עדיין צריכות להיות מאוטרות על-ידי הוועדה?

בטחונות לפריסה, חלוקת תמורות, מימוט נכסים ונוטא סכום

מוגן. בטלוטה נוטאים כבר יטנן טיוטות.

אני מציע ליוטב-ראט לתת לממטלה זמן עד לאחר תום הפגרה,

להניח את התקנות הנוספות עם פתיחת מוטב הקיץ.

בהחלט שני הנושאים שציינת הם החטובים ביותר כרגע להמשך

המהלך, כלומר הגדרת ישובי קו עימות והתוספות לחוק, מאחר שללא

טני הנוטאים הללו למעטה לא ניתן לבצע פעולה טהינה מעבר למסלול

המהיר. מטרד החקלאות ערוך לנוטא ואף הגיט כמה הצעות ובהחלט יט

מקום לזרז את התהליך, לקיים מטא ומתן ולמקד את אותן נקודות

מחלוקת טקיימות בין טני המטרדים, אם בכלל קיימות.

במרבית הנוטאים יט תמימות דעים בין טני המטרדים בקטר

לתפיסה הכללית. בהתייחס לנוטאים האחרים בתקנות, אני לא חוטב

טטוב יהיה טנכין את התקנות הללו תחת לחיץ ומדובר במימוט נכסים,

במיוחד נכסים חקלאיים. נוטא זה דורט הרבה מאד חטיבה, התלבטויות

והתייעצויות רבות וכן בדיקה רבה בטטח, לפני טאנו מניחים תקנות

טבסופו טל דבר יכולות לחרוץ בצורה מטמעותית את גורלם טל אלפי

מתייטבים.

האם אתה סבור טתקופה טל חודט וחצי אינה מספיקה?

היו"ר טי אביטל;

חבר הכנסת פת, אינך מונה נכון, טהרי צריך למנות כבר טנה

וחצי לאחור.

ההגנה טנתנו כנגד החקלאים מן הספקים ומן הבנקים אינה

יכולה להטאר עד טיתוקנו כל התקנות. אחד הספקים יכול לפנות

לבג"צ ויט בפניי מקרה טל ספק מחוץ-לארץ ובקרוב הנוטא "יתפוצץ".

לא ניתן להגיד לספקים טיחכו עד טהפקידים יחליטו להתקין

תקנות. נאמר לי על-ידי עורך-דין מן המשובחים בארץ, טאם הם יפנו

לבג"צ, הוא יתן להם רטות "לחפור" אל תוך רכוט החקלאים.

י' ישי;

חברת טירותי אטראי הגיטה תביעה לבית-מטפט מחוזי בבקטה

להכריז על התיקון לחוק אטר יצר את ההגנה, טהוא סותר את חוק יסוד

וכי קיימת דריטת ביטול.

הסחבת נותנת לכך גיבוי. הממטלה ביקטה מן הוועדה ואכן

עטינו זאת בפרק זמן טל טלוטה חודטים יותר מאטר זה היה צריך

לקחת.

לא נכון טלא היתה הסכמה. היה מסמך מוסכם על מטרד האוצר

ועל מטרד החקלאות והנוטא יכול היה לעבור כבר לפני טנה, אך לא

עבר מכיון טהוועדה דחתה אותנו.



אני מסכים לכך שאנו צריכים להזדרז בנושא התקנות ואיני

מטיל בכך ספק. מבחינת סדר הדברים, ברצוני להסתייג מנקודה אתת.

קו העימות הוא הנושא הבא שיש לסיים וכן נקודה או שתיים קטנות,

הקטורות לחלוקת התמורות. בהתייחס לחלוקת תמורות, מסתובבת בין

הנועזים טיוטא שמינהלת ההסדר הכינה ואנו מחכים לתגובות. במידה

טתהיה הסכמה בין הנוטים, אנו נאמץ אותה ונגיט אותה לוועדה.

הבטחונות לפריסה מהווים סט נפרד לתקנות. הצורה שלפיה

תיקבע הלוקת התמורות תגזור בצורה מסויימת את חלוקת התקנות טל

בטחונות לפריסה, מאחר טהן קטורות במידה זו או אחרת לנוטא טל

חלוקת תמורות. הנוטא טל הוספת גופים לחוק, לפחות לפי דעתנו, הוא

פחות דחוף, מאחר טאנו חוטבים טקודם כל יט לטפל במי טכבר כלול

בחוק.

אם במקרה זה או אחר, המינהלת תמליץ בפניכם טזה מעכב הסדר

ביטוב מסויים. אבי נותן כדוגמא את מוטב רם-און, ומדובר בהרבה

כסף וביכולת החזר.

י' טליי ן;

הוגטה למטרד החקלאות רטימה טל כל מי טחוטב במדינת-יטראל

טיט לו איזטהו מכנה מטותף עם חקלאים ויט כמאתיים גופים טהגיטו

את עצמם.

מתוכם מאה מוסכמים.

לדעתי יט כטלוטים או ארבעים.

ציינתי רק כמה הגיטו. כולם נמצאים ברטימה אצל מר זכריה

חגיבי. הראייה טלנו על פניו, וזו עדיין אינה העמדה הרטמית טל

מטרד האוצר, טבמקומות טעבור מי טכבר כלול בחוק, קיים גוף מסויים

טאי הסדרת חובו היא אי הסדרת החוב החקלאי טל אותו חייב, כי הרי

החוק אינו מסדיר חובות טאינם חקלאיים עבור חלק גדול מן החייבים,

למעט הקיבוצים. במקומות אלה אנו נבדוק פרטנית את אותם גופים

טביקשו.

אילו מחר המינהלת באה עם מקרה ספציפי, אתם תתנו תטובה

מבלי טיהיה צורך להכניס אותו לתוספת?

לא. המבנה הוא טקיימת טיוטא לקריטריון ולא ניתן לקבוע

טמסתכלים על 200 המבקטים בלי ליצור את הקריטריון טעליו דיברתי.

כאטר הקריטריון יהיה מוסכם סופית בינינו לבין מטרד החקלאות,

יהיה אפטר לבחון את כל אותה רטימה ארוכה ולהעמידה מול אותו

קריטרי ון.

האם ניתן לקבל ממך את רשימת ה- 100 המוסכמים על-ידי משרד

החקלאות?

י י טלי י ן;

בהחלט.

מר זכריה חג'בי, תנים בבקשה את הרשימה לוועדה.

הייתי מעדיף להגים לוועדה נייר מוסכם בינינו לבין מטרד

האוצר.

אני מבקש העתקים לחבר הכנסת אביטל ואליי.

ברצוני לטאול שאלה שחורגת מן הדיון. נדהמתי לראות רשימת

פרוייקטים סל קרקעות עונמצאים בטוק של מוטבים, בסכומים נכבדים

מאד, כדוגמת כפר טרומן. מציעים לו 15 מליון דולר והוא דורש 18

מליון דולר. מה קורה לכספים הללו?

יט בדרך כלל עיקולים על כולם, על-פי החוק. מאחר טהתיקון

לחוק מאפטר למטקם להפעיל עיקולים, בין היתר על מקרקעין ועל

דברים שלא עברו לתפקוד הטוטף, הבנקים טמחזיקים איגרות חוב,

ניצלו את התיקון לחוק והגיטו בקטות לעיקולים והמטקמים בדרך כלל

מאטרים עיקול ומטילים עיקול על מקרקעין.

אני חוטב טזה הגון טתצא הודעה. מסתובבים היום מאות סוכני

נכסי דלא ניידיי ומנהלים מטא ומתן. זה יוצר אוירה לא טובה וכך

גם לגבי הקיבוצים.

הטתמטת בדוגמא לא מתאימה, מאחר טכפר טרומן אינו חייב טקל

אחד. בדרך כלל, אלה טעוטים זאת הם יטובים מטני סוגים. לדוגמא,

רמת רזיאל בפרוזדור ירושלים הוא אחד חיטובים הראשונים טעטו זאת.

יטוב זה היה חייב כספים, הגיע להסדר עם כל נוטיו וזה קיבל תוקף

טל המשקם. הוא הסדיר את חובותיו. כמו כן במוטב "ברקת" ליד לוד

וכן בישובים רבים אחרים.

צריך להיות מאד זהירים עם אמירה זו ואסור להקצין לכיוון

השני. יט לעודד אפשרות שמימוש זכויות מקרקעין ייצור מקור שיסדיר

את החובות, אך זה צריך להיוח בבקרה, כך טלא תהיה הלאמת נכסים,

ואם זהו מנגנון טיגרום לכך טיצטברו. כספים לפרעון, זה בריא וטוב.

אך יש לקבוע שהקרקעות טמושב או יחידות חקלאיות שהן במסגרת

תוק ההסדר, מנהלים משא ומתן למכירתן או להעברת הזכויות, הן

משועבדות.

חבר הכנסת פת, אתה ואני ניהלנו מלחמה בתיקונים השונים על

מנת שאופציה זו כלל לא תעמוד כפי שאתה מציג אותה.

אני מאד מצטער שקיימת אופציה כזו.

לכן מנענו זאת בתיקונים. אני חושב שאסור לתת זאת בידי

החוק. נראה כיצד יביאו את מימוש הנכסים. על מכלול האמצעים

שמוסיפים לכושר ההחזר הקיים בעיקר ברמת האגודה, נראה מה הם

מביאים.

אין חשש שהדברים יקרו לאחר מעטה. העניינים מצויים תחת

פיקוח. הבנקים המחזיקים איגרות חוב היו ערים לכך ופנו בצורה

מסודרת למינהל מקרקעי ישראל ואנו בתמונה. הם הקימו מנגנונים אשר

עוקבים אחר הנושא, מתוך מגמה לעודד ולפקח שנכסים לא יברחו ללא

בקרה. זה עובד וכל מה שקרה עד היום נעשה לאחר שהחובות הוסדרו.

במקום בו קיים חשש שמתכוונים להלאים נכסים שלא למטרה זו, מוטל

עיקול והמשקמים נותנים לכך טיפול קצר מאד, כלומר מוטל עיקול מיד

במעמד צד אחד ומתקיים דיון. לכן זה בביקורת.

לנו, מבחינתנו, אין שאיפה למשוך את התקנות, ועדים משרדי

האוצר והחקלאות שאנו לוחצים כבר חודשים בנושא של תקנות קו

העימות וכן תקנות הסכום המוגן. אנו עומדים לשירות המשרדים האלה

יום ולילה, עד שייצא עשן לבן, כדי להגיע להסכמה ולסיים את הנושא

ללא ויכוחים מי ותרים.

עמדתנו הינה שצריך לסיים זאת מהר ככל האפשר, ואנו מניחים

שבעקבות ההסדר, שליש מן המגזר יכנס להסדר מהיר של חובותיו.

אתייחס לנושא הקרקעות, מאחר שהנושא חשוב מאד. יש לי

חילוקי דעות לגבי נושא המסחר בקרקעות. הקרקעות ברובן אינן

בבעלות המושבים, אלא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, ולכל היותר

לאגודה יט זכות כזו או אחרת לטנים כאלה ואחרות, על הקרקע.

הפורמולה הינה מאד פטוטה. משלמים 10 מליון דולר למוטב,

מטלמים 5 מליון ומאה אלף דולר למינהל מקרקעי ישראל. המינחל לוקח

את 51 האחוזים שלו.



מי שקונח כדאי לו. נניח שהקרקע טווה עבורו 15 מליון דולר,

והאגודה מבקשת 10 מליון דולר, הוא משלם 10 מליון ו- 5 מליון הוא

נותן למינהל מקרקעי ישראל ויט לו את הקרקע. עיני לא צרה בכך,

אלא עיני צרה בכך טאנו הולכים לאבד את כל הריאות הירוקות טל

מדינת-ישראל, כי הרי המוטבים המבוקטים הינם במרכז. נלחמים עטרות

טנים על מנת טיפטירו לבניה דונם אתד וכאן מדובר ב- 500 או ב-

600 דונם.

מסיבות אלה וכן מסיבות טל תהליך קבלת החלטות באגודות

טיתופיות לגבי נוטא הקרקעות, גם לתנועות יט מגמה לעצור סחף זה,

כך טאיני חוטב טיט כרגע סכנה טל בריחת נכסים באספקט טעליו

דיברת.

לגופו טל ענין, אנו מעוניינים לקדם את התקנות וטאיפתנו

טלפחות התקנות הדחופות תגענה לוועדה לפני יציאת הכנסת לפגרת

הפסח.

ברצוני לטאול את מנכ"ל מינהלת ההסדר. בעקבות החוק והתיקון

לחוק, האם מטהו כבר נפתר, כלומר האם קיימים תיקים טכבר טופלו?

י' יטי;

חבעיה הינה טבטל חוסרן טל תקנות מסויימות, המסלול היחיד

כרגע להסדר חובות, הינו הסדרים בהסכמה או הסדרים במזומן, ואכן

בוצעו כאלה. לדוגמא, אדם מתל-עדטים טיט לו חוב להסדר טל 74 אלף

טקל, ומאחר טהיו עיקולים והוא היה חייב לסיים את ההסדר, הוא

טילם במזומן 74 אלף טקל. אילו היו תקנות, הוא היה פורס את הסכום

על-פני טלוט טנים.

אני מעריך את אוכלוסיית הטיפול טתגיע להסדר מהיר בכטליט,

כלומר בכעטרת אלפים יחידות.

האם אפטרי מבחינתכם טנוטא קו עימות ונוטא התוספת הטניה

יובאו לכאן בטבוע הבא? האם קיימת מניעה?

לנוטא קו העימות הייתי נותן סיכוי כלטהו ואנו נעטה

מאמצים. בהתייחס לתוספות, ניתן להפעיל היום את החוק למי טכבר

כלול בחוק ובעיקרון החוק פועל על האוכלוסיה טבו כיום. מי

טמעונין להתווסף, זוהי תוספת. לגבי הקטע טל התוספות קטה לי

לראותו מוכן בטבוע הבא והנוטא יקח עוד פרק זמן.

מה בדבר סוף אפריל, עם סיום הפגרה?

לגבי סוף אפריל זה אפטרי.

נושא חלוקת תמורות אינו פחות חטוב.

אנו קובעים, אלא אם יושב-ראש הוועדה יקבע אחרת, שבשבוע

הבא יובא לכאן נושא קו עימות, ואם יתאפטר נם הנוטא טל התוספת

לתוספת הטניה.

אנו יכולים לנסות, אך איני יכול להתחייב על כך.

צריך לטמור על התחייבות כלפי הווערה.

איננו מרברים ברמזים. הוועדה תובעת טנוטא קו העימות יובא

לכאן בטבוע הבא. אמנם לא התכוונתי לנסח את הדברים כך, אך לא

יתכן טנוטא מסוג זה נמטך כאטר אתם כנציגי הממטלה מקרינים טזה

בעצם מצוי במגירות ויט רק צורך "לאווררו" ולהביאו לוועדה.

במידה ויתאפטר לכם טנתחיל להבין במה מדובר בתוספת הטניה, נטמח

מאד, אך אנו מבינים טנוטא זה הינו קטה יותר.

בהתייחס לתקנות המרכזיות, מאז טחוק זה קיבל את התיקונים

הטונים, מן הראוי היה טכבר תהיינה כאן. אנו מבקטים מנציגי

הממטלה טבטבוע הראטון או הטני לאחר תום הפגרה, הן תהיינה

בידינו. אם ניתן להעבירן לוועדה במהלך הפגרה, היוטב-ראט יקבע

מועד לדיון בזמן הפגרה ומדובר בדיון ארוך עם בעיות רבות. איני

מודאג ממה טקטור בנוטים, מאחר טאם יגיעו להבנה - בסדר, ואם לא

יגיעו להבנה - גם בסדר. הקטע המרכזי הינו מימוט נכסים, טיט לו

הטלכות קטות. נמנענו מלעטות טניים טלוטה תיקונים לחוק, בגלל

הצהרות טל האוצר והיינו מעוניינים לסיים את הנוטא בהבנה. מטיכת

הזמן יוצרת בעיות מסוג אחר.

ברצוני לעבור לנוטא עצמו. אנו מדברים על פניית האוצר, על

התקנות הידועות ועל דרך קביעת עלות הגיוס. ברצוני להזכיר טבסעיף

19 לחוק, המדבר על פריסת החוב, נקבעה טכניקה לגבי ההצמדה

והריבית טתיזקפנה על החוב. נאמר טסכום החוב טייפרס, יטא הפרטי

הצמדה למדד המחירימ לצרכן וריבית צמודה בטיעוד עלות הגיוס. אני

מבין טזו אותה עלות גיוס חטב טאנו מכירים מטגרת היומיום. כמו כן

מדובר בתוספת עמלה בטיעור טל 2070 מעלות הגיוס.

אני מבקט טמר טליין יציג את הבקטה ולאחר מכן יט לי סדרת

טאלות.

ראטית, לא מדובר בעלות גיוס חטב, אלא בעלות גיוס ממטלה.

קיים מונח טנקרא ריבית חטב וזהו מטהו אחר. בעיקרון, יתכן טהדרך

הנכונה היתה מלכתחילה לראות באיזה מחיר מגייסת היום הממטלה

איגרות חוב, ומול זה לקבוע את התקנות. הבעיה הינה טגיוס איגרות

החוב בתקופה האחרונה מאד מצומצם ולא כל-כך מייצג. הוא נעשה

לתקופות טלא מתאימות לכל מגוון אורך הפריסה טיט בחוק. קיימים

כרגע גיוסים לטט טנים, לחמט-עטרה טנה ומדובר בסך הכל על עטרה

מליון טקל בטבוע כל סדרה, כלומר סכומים קטנים מאד.



מה שעשינו כאן הוא מנננון טכבר השתמשנו בו בעבר. משתמשים

בו גם בקביעת ריבית מטתנה באיגרות חוב מסוג "גילון".

די יריב;

לא מרובר ב"גילון" כי אם באיגרת מסוג "כפיר", שהיא צמודה

למדד והריבית משתנה על-פי התשואה בשוק ניירות הערך של איגרות

חוב בטווח של שלוש עד חמש עונים.

המנגנון שהשתמשנו בו כאן, משמש גם את איגרת ה"כפיר" וכן

שימש בצורה כמעט זהה בהסדר הקיבוצים עבור פקדונות שהעמידה

הממשלה לבנקים, כדי לפרוס את חוב הקיבוצים.

המנגנון הינו חישוב של שיעור התשואה של איגרות נסחרות

בבורסה עבור תקופות שמתאימות לאורכי פריסה. חילקנו זאת לכמה

תקופות ובנק ישראל הוא זה שיביא את הנתונים. הוא בודק שיעורי

תשואה באיגרות החוב הרלבנטיות בכל יום ועורך ממוצעים על כל

הסדרות, על האורכים השונים ומתוך כך נגזרת עלות הגיוס.

מהי עלות הגיוס האחרונה?

קבענו כמה תקופות: משלוש עד חמש שנים, מחמש עד שמונה

פונים, משמונה עד שתים-עשרה ומשתים-עשרה עד שבע עטרה שנים וחצי.

תיאורטית יכולנו לחלק ליותר תחי תקופות, אך זה כמעט אינו

משמעותי משום שההבדלים קטנים וזה נראה מיותר.

אם לוקחים את הממוצע הרבעוני של הרבעון האחרון בעונת 1993,

עבור שלוש עד תמש טנימ עלות הגיוס היא 2.6% עלות גיוס, כאשר אם

מוסיפים לכך את מרווח הבנק, מקבלים 3.12%. זה היה מחיר הפריסה

היום. מחמש עד שמונה שנים מדובר על 2.7% עלות גיוס.

כולל הבנק?

לא. תוסיף על כך 20%.

כלומר 3.1%.

משמונה עד שתים-עשדה שנים מדובר על 2.8% עלות הגיוס

ולפריסות הארוכות טל שתים-עשרה שנים עד שבע עשרה וחצי, מדובר על

3% עלות הגיוס, כך שמחיר הפריסה יהיה 3.6%.

אנו מדברים על פער בין התקויפות הארוכות לבין הקצרות בסדר

גודל טל חצי אחו ז.

הפריסות שנעשו היו בסדר גודל טל 4% עד 5%.

זה היה מתאים לעלויות הגיוס שהיו נהוגות אז. הריבית

בגתיים ירדה במשק.

האם ה- 20% זה מעל הבנקים?

לא. 20% זה עמלת הבנקים טנוספת על עלות הגיוס.

ברצוני לדבר על תפקידו טל בנק-יטראל. במקרה זה בנק-ישראל

למעטה נותן את טירותי החיטוב. יט לנו מערכת מסודרת טל קליטת כל

מערך איגרות החוב. אנו מחשבים יומיום את התטואות ופדיון טל

אגרות החוב טנסחרות בטוק, מגדירים את האוכלוסיות ומפיקים את

הנתונים. אנו אמנם עושים זאת בהסדדים הטונים טנקבעו למוטבים

לצורך ה"כפיר" וכדומה.

החוק קובע 20% מעל עלות הגיוס. מכיון טאנו הולכים לקראת

תקנות, ותקנות עשויות להטתנות, אני מבקט טבתקנות, בחוק, יהיה

כתוב "עלות הגיוס ביטראל". אני מעלה זאת, מאחר טמיטהו מן האוצר

עטוי לטעון טאין להם מה לעטות עם כספי הערבויות. כל אדם בעל

הגיון בריא אינו לוקח כספים טל כספי הערבויות, טזהו כסף יקר

ואני מעריך טמדובר על 7.3% או 7.4% על טני המיליארד ביחד.

מחר עטוי מיטהו להציע טגם יטראל תיקח כספים באמצעות

הערבויות, ומדובר על כ- 7.4%.

החוק קבע בעיקרון פריסה צמודת מדד.

החוק קבע 20% מעל עלות הגיוס.

עלות הגיוס נקבעה בתקנות והתקנות טעונות איטור ועדת

הכלכלה.

אני מעונין טבתקנות יהיה כתוב טמדובר בעלות הגיוס ביטראל.

מדובר כאן על איגרות החוב הנסתרות בבורסה לניירות ערך

בתל-אביב.

התקנות ניתנות לשינוי.

הן תבואנה לכאן.

האינדיקציה הראשונה מצויה בסעיף 19 עצמו, כאשר מרובר על

מדד המתירים לצרכן. הבלם השני מצוי בעובדה שכל תקנות מסוג זה

תבואנה לוועדה. כבר בהצעת התקנות הזו, מדובר על איגרות חוב

שנסחרות בבורסה בתל-אביב.

נכון שהתקנות עוברות דרך הוועדה, אך השאלה מי יהיה

בוועדה. אני חוטב שהחוק נבון בכך טקובע ט- 20% זה סביר וזה כולל

גם את הבנקים, וזה תמיר ינוע בריבית סבירה.

מכיון טזה עלות גיוס ממשלה, לא תמיד 20% לבנקים, אך זה מה

טהתוק קבע. מן הסתם, הבנקים לפהות בחלק מהזמן, מגייסים קצת יותר

יקר מהממטלה.

אני מבין טאם מבצעים מחר הסדר, הריבית וההצמדה טיקבעו

יהיו לפי הודעת טר האוצר האחרונה.

אתמול נערכו טיחות בנוטא עדכונים וקביעת האורך. בניסוח

הקיים אנו בעצם מודיעים טכל טינוי ב- 0.2% יטנה את עלות הגיוס,

כלומד אם הטינוי יהיה קטן מ- 0.2%, לא נטנה. זח יוצר סיכון לכל

הצדדים.

זוהי ריבית קבועה?

הריבית לתקופת הפריסה היא קבועה. כאן אני מדבר על הסטרטר

טל הטינוי. קבענו חסם לטינוי.

בנוסח הקיים הקביעה היא כל חורט.

אתם מודיעים פעם בטלוטה הודטים.

הממוצע הוא של טלושה חודשים, אך למעשה אנו מודיעים בכל

חודש, לפי הנוסח הקיים.

י י ישי ;

אם יש שינוי העולה על 0.207, גם אם אידע בתוך אותו חודש,

על-פי הנוסח הקיים האוצר מוציא הודעה חדשה על שיעוד עלות הגיוס.

למעשה על-פי הנוסח הקיים אנו מודיעים כל חודש ואם אידע

שינוי העולה על 0.2%, אנו משנים. אם לא, איננו משנים.

אנו מעוניינים להסיד הסתייגות זו לגבי ה- 0.2%, כך שנודיע

על כל שינוי, אך אנו מעוניינים להאדיך את תקופת ההודעה לשלושה

חודשים, על מנת שתהיה יותד ודאות עבוד מי שמתכוון לבצע הסדד. אם

היום אדם מעונין לבצע הסדד לפני סוף החודש, הוא לוקח בחשבון

מחיד פדיסה כלשהו ולפתע זה עלול להשתנות מיד בחודש הבא. לכן אנו

דוצים לשנות אחת לשלושה חודשים, אך לשנות בכל שינוי, כלומד לא

לסי יג את ה- 0.270.

יהא אשד יהא גובה השינוי, כלומד ישנם מועדים קבועים שבהם

מודיעים.

קיימנו עם האוצד מגעים על מנת להגיע בהסכמה והשינוי שמד

שליין דיבד עליו, מוסכם עלינו.

נקודה נוספת שמד שליין לא התייחס אליה, אך מוסכמת על

האוצד הינה בסעיף 2 (א)(1). מנוסח הסעיף יכול להשתמע שלא ניתן

לפדוס מתחת לשלוש שנים, כלומד לשנה או לשנתיים. דצינו שהניסוח

המעודכן יהיה כזה שאמנם הדיבית היא לגבי איגדות החוב שאודכן

שלוש עד חמש שנים, אך דיבית זו תהיה טובה גם לפדיסה של פחות

משלוש שנים.

נודיד את המילים: "שלוש שנים לפחות".

נניח שאדם מעונין באמצע התקופה לבטל את ההסדד, האם יוטל

עליו קנס, כלומד עמלת פדעון מוקדם?

לא כתוב בשום מקום בחוק.

צדיך להבטיח זאת ואני חושב שצדיך לעודד את החקלאים לצאת

מזה.



י' טלי י ן;

עמלת פרעון מוקדם שאנו לוקחים בפקדונות שלנו כלפי הבנקים,

מבטאת את המצב טל סיכוי ריבית, כלומר כאטר אדם קיבל הלוואה

בריבית שחפכה בנתיים להיות יותר זולה, כמובן טהוא יהיה מעונין

לצאת החוצה, מכיון טהוא יכול להחליף את ההלוואה בהלוואה זולה

י ותר.

מאד לא סביר בנתונים הללו. הייתי מטחרר את הציבור הזה

מעמלת פרעון מוקדם.

איני חוטב טהמוטג הזה קיים כאן, מטום טלא ניתנת כאן

הלוואה. למעטה ניתן כאן פסק דין טקובע טעל החייב לטלם לנוטה

סכום מסויים, לפי לוח סילוקין ובטיעורים מסויימים.

טאלתי למר ענבר היא, אם ניתן פסק דין טהחייב צריך לטלם

בתקופות מסויימות, מה קורה אם החייב מעונין להקדים ולפרוע? האם

קיים מוטג טל פרעון מוקדם?

בחוק הכללי, בדרך כלל כאטר ניתן פסק דין, כל תטלום

לטיעורין נחטב כדבר טהוא לטובח החייב, ומדובר על כך טהחייב עצמו

מוותר על הטובה טנותנים לו ומעונין להחזיר את אותו סכום. זו

אינה הלו ואה.

אנו הולכים לבצע הסדר טאינו הלוואה, אך הוא בגיבוי טל

תנאי הלוואה טל הממטלה. אילו היתה היום ריבית טל טמונה אחוז

והיינו בונים זאת על ריבית טל טמונה אחוז, הייתי אומר טדבריו טל

מר טליין סבירים. כאטר אנו מדברים על ריביות טנעות בין 2.5% ל-

3.5%, לא יעלה על הדעת טהריביות תרדנה מטיעור זה. לכן, לא תהיה

ספקולציה טלדוגמא אדם יטען טהוא יכול להטיג כסף ב- 1% ומדוע הוא

מטלם 2.5%? הייתי מטחרר את כל הציבור הזה ומעודד אותו לצאת מכל

הענין.

הטאלה הינה כיצד עוטים זאת. זה חייב להיות תיקון בחוק.

אנו נטאלים בטטח כל העת את הטאלה: "האם אתם יכולים להבטיח

לנו טלא יהיה קנס בפרעון מוקדם"?

בואו נבדוק את האפטרות בחוק זה. מדובר בהסדרים מיוחדים,

טנקווה טלא יהיו כמותם בעתיד.

קיימת אפטרות להציע טינוי בחוק, וזהו טינוי טלגביו לא

תהיה בעיה לאף צד.

הבנקים.

י' יטי ;

לא ננרם להם שום נזק. אם היו צריכים להעמיד הלוואה, היו

צריכים לניים פקרונות, אך כאן לא מדובר בכך.

אני מציע שנבקט מהיועץ המטפטי להכין הצעה לשינוי קטן בחוק

ואני בטוח שהוא יעבור בכנסת. זה יכול לעזור לציבור גדול.

צבי ענבר, נבקש טתוורא את האופציה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 1 לחוק ההסררים במגזר החקלאי

המשפחתי, התשנ"ב-1992, ובאיטור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין

1. "איגרות חוב סחירות" - איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן

ונוטאות ריבית קבועה, טהוצאו לפי חוק מילווה המדינה, התטל"ט-

1979, והנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ;

"תטואה ברוטו" - תטואה ברוטו על איגרות חוב סחירות המחוטבת בידי

בנק יטראל בהנחה טהמחזיק יהיה פטור ממס רק על הריבית טטרם

נצברה;

"ממוצע תטואות יומי" - ממוצע התטואות ברוטו טל איגרות חוב

סחירות טבידי הציבור, אטר יחוטב בידי בנק יטראל כטיעור טנחי

בחיטוב ריבית אפקטיבית, לפי הטערים טנקבעו בבורסה ובהנחת מדד

אפס, כטהוא מטוקלל לפי הערך הכספי טל כל סדרה רלבנטית טל איגרות

חוב סחירות טבידי הציבור ליום מסויים;"

אני יוצא מתוך הנחה טכל הביטויים המובאים כאן, מטמעותם

ברורה בטוק ההון.

במונח "בהנחת מדד אפס", האם זה לא יכול להיות דו-מטמעי,

כלומר טאם מניחים מדד אפס, זו תטואה יותר גבוהה? כלומר כאילו

לגלם בתוך הריבית גם את הריבית וגם את המדד? אני מבין את

כוונתכם, אך הטאלה אם זה מספיק ברור.

זה כבר קיים במספר רב טל הסדרים, למטל באיגרות חוב "כפיר"

טכבר ארבע טנים נסחרות בטוק. כל חיטוב הריבית הנקבעת מדי חצי

טנה, הוא בהנחת מדד אפס.

כלומר, ברור כאן טצריך לחטב את הריבית מעבר למדד ולא לתקן

את הריבית.

אסביר את המונח "מרר אפס". כאשר מחשבים את התטואה, מאחר

שהמדד מתפרסם בפיגור, התטואה האמיתית היא מה טנוסף, בהנחה

מסויימת לכמה עלו המחירים מאז הפרסום האחרון ער ליום המסחר. כרי

לא להכניס מטהו סובייקטיבי טל בנק יטראל, אנו קובעים בעצם

שמתקופת מרר הפרסום האחרון וער ליום החיטוב, המרר היבו אפס וזו

המטמעות. כמו כן לגבי הפריון. הכספים טמתקבלים מתייחסים למרר

טלפני 45 יום. אנו מניחים טעליית המחירים באותה תקופה היא גם

אפס. ענין זה מסריר את החיטוב בלי טנצטרך להכניס מטהו

סובייקטיבי לתהליך החיטוב.

יי "ממוצע תטואות מטוקלל" - הממוצע המטוקלל טל ממוצעי

התטואות היומיים טיחוטב בירי בנק יטראל לפי הערך הכספי בבורסה

טל כלל הסררות הרלבנטיות בכל אחר מימי המסחר בטלוטה חורטים

קלנרריים רצופים.

2.(א) עלות הגיוס לתקופת פריסה כמפורט להלן תיקבע בטיעור ממוצע

התטואות המטוקלל טל סררות איגרות חוב סחירות טיתרת תקופתן

לפריון הינה לפי המפורט לצרן, על-פי ממוצע התטואות כאמור

לטלוטה החורטים הקלנרריים טלפני החורט בו ניתנה ההורעה

לפי תקנה 3, כטהוא מעוגל לעטירית האחוז הקרובה ביותר".

אם אנו מקבלים את תיקון האוצר, במקום המילים: "טלפני

"טלפני הרבעון".

זה לא הכרחי.

הטאלה הינה אם הטינוי יבוא כאן או בתקנה 3.

הוא יבוא בתקנה 3.

כאטר נגיע לתקנה מספר 3, נראה מהי ההצעה לנוסח ואז נקבע

אם יט צורך בתיקון תקנת מטנה (א) ריטא.

"(1) לתקופת פריסה טל טלוט טניס לפחות וער חמט טנים - בטיעור

ממוצע התטואות המטוקלל טל סררות כאמור טיתרת תקופתן לפריון

הינה טלוט טנים לפחות וער חמט טנים;"

אני מבין טאנו מרברים על תקופת פריסה טל ער חמט טנים, בלי

המילים טל טלוט טנים, כלומר יהיה כתוב: "לתקופת פריסה טל ער חמט

טנים".



דובר;

צריך לתקן נם בסוף הפיסקה.

לא. הסררות הן שלוש ער חמש שנים, אך גם אם תהיה תקופת

פריסה טל עונתיים, יהיה תקף לפי אותן אינרות.

"(2) לתקופת פריסה מעל חנוט בזנים וער טמונה טנים - בטיעור

ממוצע התטואות המטוקלל טל סררות כאמור טיתרת תקופתן לפריון

הינה מעל המט טנים וער טמונה טנים;

(3) לתקופת פריסה מעל טמונה טנים וער טתים-עטרה טנים - בטיעור

ממוצע התטואות המטוקלל טל סררות כאמור, טיתרת תקופתן

לפריון הינה מעל טמונה טנים וער טתים-עשרה טנים;

(4) לתקופת פריסה מעל טתים-עטרה טנים וער טבע עשרה טנים וטיטה

חורטים - בטיעור ממוצע התטואות המטוקלל טל סררות כאמור,

טיתרת תקופתן לפריון הינה מעל שתים-עשרה טנים;"

כאן אני מבין טאין ההטוואה מלאה, כי אין סררות טתקופתן

טבע עטרה טנים וחצי ולכן סררה טתקופתה חמט-עטרה טנים או אם תצא

אחרת, עונה על התקופה הזו.

תקנת מטנה (ב)

"לא היו איגרות חוב סחירות טיתרת תקופתן לפריון מתאימה לתקופה

מסויימת מן המנויות בתקנת מטנה (א), תיקבע עלות הגיוס לתקופת

הפריסה הארוכה יותר טלאתריה, ובאין תקופה כאמור - לתקופה

הקרובה טלפניה.

3. קביעת עלות הגי וס

"החטב הכללי או מי טהוא מינה לענין זה, יוריע למנהל המינהלה

על טיעורי עלות הגיוס אטר יטמטו לצורך פריסת חוב לפי

התקופות הקבועות בתקנה 2, ועל כל טינוי ב- 0.2% לפחות טל

טיעור עלות הגיוס לתקופה כלטהי."

מהי הצעת התיקון?

לפני הריטא נכתוב: "בתחילת כל רבעון קלנררי יוריע החטב

הכללי או מי טהוא מינה לענין זה, ולאחר מכן יעו למחוק את המילה

"0.2 לפחות".

כלומר: "על כל טינוי".

למעטה יט להוריר את כל הסיפא, את כל הטורח הטליטית.

מטוס טהוא מוריע בתחילת כל רבעון על הממוצע טל הרבעון

הקורם.

אפטר לשים נקודה אחרי בתקנה 2.

כאשר כתוב: "למנהל המינהלה", נוסיף את שמה המרוייק,

דהיינו "המינהלה להסדרים במגזר החקלאי - בע"מ".

לאתר המילים: "אשר יטמטו לצורך פריסת חוב" יט להוסיף את

"באותו רבעון".

מר שליין, אם אינך מתנגד, נוסיף טאם לא התקבלה הודעה כזו

מסיבה כלטהי, אזי נטאר בתוקף הטיעור הקודם. כפי טזה מנוסח כעת,

צריך לקבל הודעה בכל רבעון ואם לא מתקבלת הודעה, קיימת בעיה.

ברצוני להוסיף טורה, טכל עוד לא התקבלה הודעה, ההודעה האחרונה

תופסת.

ואז צריך להגביל את הזמן טלי לתת לך הודעה.

ברגע טאתה מודיע, ההודעה החדטה נכנסת לתוקף, אך כל עוד לא

הודעת, ההודעה הקודמת בתוקף, וזאת על מנת ליצור רצף. לא יתכן

להטאיר אי רציפות.

זה אינו בריא.

מקובל בכל החוקים והתקנות טיוצרים רצף ומונעים מצב טכני

טל חוסר רציפות.

אני מבקט לבדוק זאת עם היועץ המטפטי טלנו.

אני מציע בעיקרון לקחת זאת בחטבון, ולבקט מימימה להגיט

נוסח מתאים.

נחזור לתקנה 2(א) ונבחן אם יט צורך לטנותה.

"2.(א) עלות הגיוס לתקופת פריסה כמפורט להלן תיקבע בטיעור ממוצע

התטואות המטוקלל טל סדרות איגרות חוב סחירות טיתרת תקופתן

לפדיון חינה לפי המפורט לצדן", על-פי ממוצע התטואות כאמור

לטלוטה החודטים הקלנדריים טלפני החודט בו ניתנה ההודעה

לפי תקנה 3, כטהוא מעוגל לעטירית האחוז הקרובה ביותר."

יש לעונות את המילים: "לפני החודש" למילים: "לפני הרבעון".

הנוסח התדש טל תקנה 3 חינו כדלקמן: "בתחילת כל רבעון קלנדרי יודיע החטב הכללי או מי טהוא

מינה לענין זה, למנהל המינהלה להסדרים במגזר החקלאי -

בע"מ, על טיעורי עלות הניוס אטר יטמטו לצורך פריסת חוב

באותו רבעון, לפי התקופות הקבועות בתקנה 2."

יוחנן טליין, האם אתה לוקח על עצמך לברר את הנוטא עם

ימימה?

טכל עוד לא התקבלה הודעה חדטה, יהיה טיעור עלות הניוס

בהתאם להודעה קודמת?

איני חושב טתהיה בעיה.

הגיוני לחלוטין, מאחר טמבחינה עובדתית תמיד יכול לקרות

מצב כזה והמחוקק צריך לתת לכך פתרון.

האם ניתן לקבל את התטובה עוד היום?

אני מקווה.

תודה לכולם.

היטיבה ננעלה בטעה 10:20.