הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 112

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"א באדר התשנ"ד (22 בפברואר 1994). שעה 11:00



נכחו ;

חברי הוועדה;

צי הנגבי - היו"ר

שי אביטל

י' ו נו נו

אי יחזקאל

ג י פת

ג י שגיא

יוחאי שוחט - משרד האוצר, רפרנט אגף התקציבים

דרורה ליפשיץ - " " יועצת משפטית

יעקב דינוביץ - " " משרד החשב הכללי

שמואל הולנדר - משרד ראש הממשלה, היועהמ"ש

אלן זיסבלט - משרד המשפטים

דן אורנשטיין _ " "

יחיאל אסיא - התאחדות התעשיינים, מנהל מתבל וחשמל

יוסי לוי . - " " עו"ד

חזקיה ישראל - " "

חיים בן-צרויה - אגוד לשכות המסחר, מחלקה כלכלית

דייר שולה פסח - בנק ישראל, מחלקת המחקר

עו"ד מרגית כהן - " " המחלקה המשפטית

ב' י ער י

אי גבאי - מתמחה כלכלי

מזכירת הוועדה; ל י ורון

קצרנית; ח' בנקין

א. תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של

גורם חקלאי), התשנ"ג-1994 - דיווח יו"ר הוועדה על סיכום עם האוצר.

ב. הצעת חוק רכישות גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי,

התשנ"ד-1994. מאת חבר-הכנסת ג' שגיא.



א. תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי

(כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי), התשנ"ג-1994

(דיווח יו"ר הוועדה על סיכום עם האוצר)

היו"ר צ' הנגבי ;

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום מוגדר כאן כדיווח יושב ראש הוועדה על סיכום

עם האוצר בענין תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של

גורם חקלאי), התשנ"ג-1994.

עם תום ישיבתנו האחרונה שדנה בנושא תקנות ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי

(כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי), ביקש אותי שר האוצר להביא בפני הוועדה

את בקשתו לקבוע שיחידת תקן הצריכה לישוב מישובי קו עימות תהיה 13,200 שקלים חדשים

לשנה, ולא 14,000 שקלים חדשים לשנה, כפי שקבעה הוועדה בעקבות הצעת הפשרה של

חבר-הכנסת געון פת. הבהרתי לשר האוצר, שלדעתי, חברי הוועדה לא יהיו מוכנים לרדת

מתחת להצעת פשרה מינימלית שהעלה יושב ראש ועדת הכספים, הבר-הכנסת גדליה גל,

13,500 שקלים חדשים, ובסופו של דבר נאות שר האוצר למתן את

בקשתו שאנחנו נמתן את החלטתנו, והבטחתי לו להביא להכרעת הוועדה את הסיכום הזה

שאנחנו נעמיד את יחידת תקן הצריכה לישוב מישובי קו עימות על 13,500 שקלים הדשים

לשנה.

אם יש מי שרוצה להתייחס לכך, בבקשה.

אני בעד זה, כמובן.

אני רק רוצה שיהיה ברור לנו שיש כאן איזה שהוא משחק מצד האוצר, ונדמה לי שאתה

חייב לפעול בענין זה, אדוני היושב ראש, ובמהירות. מזה פרק זמן ארוך מאד האוצר לא

מביא לאישור הוועדה את רשימת הישובים של קו עימות. ענין זה מתגלגל שם כבר פרק זמן

ארוך. המשמעות היא שאנחנו מחליטים לגבי יחידת תקן, אבל בפועל לא יהיה ניתן להפעיל

את זה במסגרת עבודת המשקמים כיום כל עוד לא נאשר את הרשימה.

בעניו זה היה ויכוח מר אתם עם האוצר, והתגובה שלנו בזמנה היינה שאנו כוללים

כאן כל קו עימות, וזה התרגיל שהם עושים. יחידת התקן מאושרת ברמה כזו או אהרת,

ואחר כך הם פשוט תוקעים את העסק. אני חי את זה יום יום. המשקמים אינם יכולים

לנקוט בזמן ההסדר שום פעולה כנגד מי שנמצא בקו עימות ולאפשר לו לצאת לדרך לפי

הכללים האלה. אינני רוצה להרחיב את הדיבור לגבי הנושא של מימוש נכסים שצריך לבוא

לדיון בוועדה ושעלה גם בדיון הקודם, וייתכן שלא תהיה לנו ברירה אלא להכניס תיקון

מזורז, כי מימוש הנכסים כרוך בנושא ישובי קו העימות. כבר החלטנו שענין המימוש

אינו חל על ישובי קו עימות, ואם האוצר אינו מביא את הרשימה לאישור הוועדה, הוא

עוצר מערכת שלימה.

לכן כדאי אולי שהיושב ראש יוציא מכתב בשם הוועדה שיתבע מהם להניח את הרשימה

בפני הוועדה, ובמהירות, ואז גם נדע מה הוויכוחים בין המשרדים השונים, ואני מודע

לזה שיש ויכוחים.

אני בהחלט מקבל את ההצעה. הם חייבים להביא לנו לאישור את רשימת ישובי קווי

העימות. זה מופיע בחוק, אבל אני לא רואה מאמץ גדול מצידם לעשות זאת מהר. כדאי

שאנחנו אכן נודיע שעל דעת כל הוועדה אנו מבקשים לסיים את הפרק הזה לאלתר. אוציא

את המכתב עוד היום, אם אפשר.



ג י פת;

ההחלטה על הסכום של 13,500 שקלים על פי המלצתך מקובלת על חב רי הוועדה.

לגבי הנושא של קווי העימות, יש עוד סדרה ארוכה של תקנות שצריכות לבוא לוועדה.

סדרה אחת מונחת כבר על שולחן הוועדה, ודומני שיש עוד שלוש סדרות של תקנות. אני

מציע שבמכתבך למשרד האוצר תודיע שלא יהיה דיון בהמשך התקנות כל עוד לא אושרה

רשימת הישובים בקווי העימות. זו תהיה סנקציה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

נביא את זה לידיעתם.

י 'זכאי ;

אני מבקש להעיר הערה לפרוטוקול. אני לא נאיבי ואני יודע שאנחנו היושבים כאן

בעלי השקפות פוליטיות, אבל אני חושב שכדאי ששר האוצר יידע שבוועדה הזו, לאורך כל

הקדנציה הנוכחית, ניסו שני יושבי היושב ראש לנכות את ההיבט הפוליטי, ונדמה לי

שדווקא ההתייחסות של האוצר - של שר האוצר שלי - עדיין רואה את ועדת הכלכלה מנקודת

מבט פוליטית. אני מעיר הערה זו, כי ההיבט הפוליטי לא רלוונטי גם לגבי הנושא השני

שהעלה חבר-הכנסת גדעון שגיא. צריך לאמץ רעיונות כאלה, ולא משנה מאיזו מפלגה הם

באים.

שי אביטל;

דווקא יש לנו יושב ראש מאד פוליטי, ובגאווה. הוא עשה את הוועדה "אשכרה"

פוליטית, וזה לגיטימי. למה ארנה מנכה אותו מנושא הפוליטיקה?

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אני רוצה להביא לידיעת הוועדה מכתב שקיבלנו מימימה מזוז בנוגע לתקנות האלה.

היא אומרת שנפלה טעות בענין תקנות כושר ההחזר, בתיקון להגדרת "יחידת תקן צריכה",

וצריכה לבוא תוספת של שתי מלים, היינו, יש לכתוב; "לחייב הזכאי למחיקה בישוב

מישובי קו העימות". ביקשתי ממזכירת הוועדה לברר עם כל הצדדים הנוגעים בדבר אם

התיקון הזה הוא אכן תיקון טכני, והיא העלתה בחכרנה שזה אכן תיקון שאיננו משפיע

לכאן או לכאן.

ג' פת;

זה רק תיקון הסבר.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אם כן, אנחנו מתקנים, ובהגדרת "יחידת תקן צריכה", בסוף פיסקה (1), יבוא;

"ואולם לחייב כאמור הזכאי למחיקה בישוב מישובי קו עימות - סכום של 13,500 שקלים".

ש' אביטל;

מי אישר את זה?

ל' ורון ;

החבריה של מנחם גורן ממבוא חמה בדקו את זה, ועכשיו - יוסי ישי.



ב. הצעת חוק רכישות גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, התשנ"ד-1994

(מאת חבר-הכנסת ג' שגיא)

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אנו עוברים עכשיו לסוגיה המרכזית שלנו. אמנם זו כבר הצעת חוק של הוועדה, אבל

יוזמה הוא חבר-הכנסת גדעון שגיא, ואנחנו עוסקים עכשיו בהכנה לקריאה שניה ולקריאה

שלישית של הצעת חוק רכישות גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי.

רצינו לעבור היום על הסעיפים אחד אחד - ואני מקווה שנעמוד במשימה זו - ולראות

אם יש בעיות של נוסח. לידיעת האורחים הנכבדים אני רוצה לומר שלא ניכנס היום לדיון

מחדש במהות. יש בהחלט מחלוקת בסוגיה הנוגעת לעדיפות - - -

י י זכאי ;

שאלה טכנית, ברשותך. אדוני מתכוון לקיים היום הצבעה?

בוודאי, על כל סעיף וסעיף, אלא אם כן הוועדה תחשוב אחרת. אנחנו רוצים לסיים

בישיבה זו את הדיון הניסוחי.

זכור לכם, לפחות לחברי הכנסת כאן, שהיה עיכוב של כשלושה שבועות בהתקדמות

לקראת הסיום, כיוון שהיונה טענה של יושב ראש ועדת החוקה, חבר-הכנסת דדי צוקר, ושל

חבר-הכנסת אברהם פורז, שהובאה להכרעה בוועדת הכנסת, שעל פיה הם ביקשו שאנחנו

נעצור את התקדמותנו בחוק ולמעשה נפקיד אותו בידי ועדת החוקה, המופקדת על פי חוק

חובת המכרזים על ניסוח ואישור תקנות חוק חובת המכרזים, והממשלה, בחלקה לפחות,

מעדיפה במידה רבה את התקנות האלה כחקיקה משנית שתסדיר את כל נושא רכישות הגופים

הציבוריים, בעוד שאנחנו מעדיפים שהנושא הזה של רכישת תוצרת ישראל יובא ברוקיקה

ראשית.

ועדת הכנסת הקימה ועדת הידברות בהשתתפות יושב ראש ועדת החוקה, בהשתתפותי

ובהשתתפות חברי-הכנסת אברהם פורז וגדעון שגיא, ואקרא בפניכם את הסיכום שהושג:

"ועדת הכלכלה תמשיך לדון בהצעת החוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא ותניח אותה לקריאה

שניה ולקריאה שלישית על שולחן הכנסת. בהצעת החוק ישולב בהתאמה תיקון לחוק חובת

המכרזים, שיעביר לוועדת הכלכלה את הסמכות לאשר תקנות ביצוע חוק זה".

הסיבה שכולם נאותו לא להמשיך בהתנצחות הזאת היתה שהם הגיעו למסקנה שנושא כל

כך כלכלי במהותו, העוסק בסוגיות שוועדה זו, ורק היא, מופקדת עליהם מכוח התקנון,

צריכים להפקיד בידי ועדת הכלכלה של הכנסת, ולא בידי וועדת החוקה, שעם כל מיומנותם

של חבריה, היא אינה מופקדת על הנושאים האלה.

ואכן זה מה שאנחנו עתידים לעשות בהכנה לקריאה שניה ושלישית. אנחנו נכלול גם

את ההסכם הזה.

חבר-הכנסת שגיא, אם אתה רוצה לומר דברים לוועדה לפני שאנו ניגשים לדיון סעיף

סעיף, בבקשה.

גי שגיא;

אני מבקש להיות ענייני ולא להביך. אני רק רוצה לומר שנמצא בידי מכתב של ראש

הממשלה מלפני כשנה וחצי, שבו הוא אומר בתשובה לפנייתי שהממשלה עומדת לעסוק בנושא

הזה, הוא מברך אותי על היזמה והוא מציין כמה הנושא חשוב והוא מקווה שאכן נגיע

לסיכום במהרה.

אלה מכתבים שנכתבים בסטנסיל. גם לחבר-הכנסת רמון יש מכתב כזה מלפני הצי שנה,

גם לגבי רמת הגולן יש מכתב כזה מלפני שנה וחצי ,

גי שגיא;

לא, להבדיל מהמכתבים האלה, יש לי מכתב בחתימתו של ראש הממשלה, הוא מברך על

היזמה, זה הקו של הממשלה, כך הוא אומר, והוא מקווה שהדברים יסתיימו במהרה.

אני לא יכול לקבל את הטענה שהועלתה על ידי ראש הממשלה שאנהנו איננו "פריירים"

או מפסיקים להיות "פריירים". לדעתי, אנהנו פריירים מהסוג הכי גרוע, כי במשך שנה

והצי הסיפור הזה מתגלגל. גם מי שאיננו מקבל את הגישה שלנו שצריך לחוקק חוק מבין

שהחלטות שניתן לאכוף אותן בנושא הזה היו מוסיפות באופן ישיר בסביבות 20,000

מקומות עבודה לתעשיה ועוד 10,000 מקומות עבודה בשירותים. אני חושב שזו הפקרות

מדרגה ראשונה להמשיך לגלגל את הנושאים על פי המסלול הקיים היום, כאשר החלטות

הממשלה משנת 1985 מיושמות באופן חלקי , ולאחר קבלת חוק חובת המכרזים המצב הורע פי

כמה וכמה, ומאז אנהנו מסובכים בהזמנות שלפני כן אולי לא היינו מקבלים אותן.

אני לא רוצה להלאות את הברי הוועדה, אבל יש לי כאן דוגמאות של קניות, מכרזים

של חברת החשמל בלבד, בהיקפים של מיליארדי דולרים. שיתוף הפעולה התעשייתי או רכש

הגומלין הוא מאד חלקי, והדו"חות האלה נמצאים אצלי כרגע, לא אפרט אותם. צריך

להבין, רבותי , מה הדבר הזה עושה לאלפי משפחות שנמצאות בפריפריה, במעלה אדומים,

במרכז הארץ, בקרית שמונה, לעובד.ים שמוצאים את דרכם החוצח, עבודות שנמסרות לכל

מיני חברות שמצפצפות עלי הוראות רכש גומלין, ואנשי תע"ש יוצאים החוצה. אני חושב

שזה דבר חמור וקשה מאד ואנו מצווים לגשת לענין.

אני לא רוצה לסקור כאן בפירוט את שורת המחדלים שעשינו מאז. אני חושב שזה צריך

להיפסק, וגם הההלטה שהתקבלה לגבי התקנות היא בבחינת עשיית מחצית הדרך, ואני לא

מקבל את זה בשום פנים ואופן. אני סבור שרק חוק הקובע באופן סטטוטוהי את המדיניות

ורק תקנות במסגרת החוק הזה הם המסלול היחיד שאנחנו יכולים להתמודד אתו. גם

התקנות העכשיוויות מגדירות באופן מאד הלקי ומאד מצומצם את הגופים שעליהם הלות

התקנות. הן עוקפות בעצם את הענין של העדפת תוצרת הארץ על ידי זכות סירוב ראשונה,

במקום לדבר באופן גלוי וחד משמעי על העדפת תוצרת הארץ בשיעור של 15%, כאשר רק

במכרז הכבלים משתתפות עשרות חברות מכל העולם. יש מקומות בעולם שהם במצוקה

ושמסבסדים את המוצרים שלהם, והעדפה של 15% היא המינימום שבמינימום, לעומת איזה

שהוא מפעל במצוקה בדרום מזרה אסיה, במזרח אירופה או במקום אחר.

כאן יש לנו נסיון שיטתי לעקוף את זה. אני לא רוצה להיכנס לפיקנטריה, אבל יש

בידי מכתב של יושב ראש חברת חשמל שמסביר מה הוא מוצר ישראלי ומסביר איך צריך לעקר

מהתובלה הישראלית בחישוב ערך המוצר את כל המרכיבים שבי יצוא, הדלק וכל מרכיב אחר,

ובלבד שמוצר לא יוכל להיחשב כמוצר ישראלי. הענין סבוך. להרבה מאד גורמים יש

מוטיבציה להתהמק מהנושא הזה של רכש הגומלין והעדפת תוצרת הארץ, וזאת משיקולים

זרים, משיקולים לא ענייניים, ואני מציע שנלך במסלול שאנחנו התחלנו ללכת בו.

יש לממשלה עמדה מסודרת בענין זה?

הממשלה נגד.



ש' אביטל;

על כל מרכיביה, גם משרד האוצר, גם משרד התעשיה והמסחר?

די ליפשיץ;

היא לא נגד המהות. מאז הישיבה הקודמת ומאז הסיכום שקרא היושב ראש, הממשלה

העבירה אתמול את התקנות לוועדת ההוקה. כלומר, במהות הממשלה לא נגד, והתקנות, לדעת

הממשלה ולדעת ועדה בין-משרדית ולדעת צוות שרים שמטפל בענין, מכסות בפרוטרוט את

הבעיות. אני מבינה שגם הסיכום שהיושב ראש קרא אומר שינוסה תיקון להוק הובת

המכרזים שמסמיך את ועדת הכלכלה לדון. אני לא מוסמכת לומר מה עמדת הממשלה לענין

התיקון הזה, אבל בכל מקרה גם לפי התיקון להוק הובת המכרזים, מה שצריך לעמוד

לדיון, בין בוועדת החוקה ובין בו ועדת הכלכלה, אלה אותן תקנות שהממשלה הגישה, והן

באמת שונות בחלק מהדברים מנוסח הצעת החוק המונחת לפנינו, ואולי כדאי לדון - - -

הי ו "ר צ' הנגב' ;

אבל אנחנו לא נוכל לדון בהן כל עוד החוק לא מתוקן. לכשיתוקן החוק, ועדת החוקה

תעביר לנו את התקנות האלה, ואנחנו נדון בהן בהתאמה לחוק, שאני מקווה שיעבור

בהקדם. כפי שאמרתי, אנחנו לא רוצים לחזור אחורה לדיון על מהות, מכיוון שיש פה

עמדה חד משמעית שכדאי לעלות מדרגה: מתקנות לחקיקה ראשית. דיברנו על זה ארוכות

בעבר, ואני מציע שנתקדם בדיון המעשי בסעיפים. אני מבקש מאורחינו להביע כל עמדה

שיש להם לגבי כל סעיף וסעיף תוך הגבלה עצמית לניסוח בלבד, או לתוספות או מחיקות

של פרטים המופיעים בהצעת החוק, אבל לא לחזור אחורה. אינני רוצה להיות צנזור, אבל

כל אחד 'צנזר את עצמו מראש מתוך ידיעת המגבלה הזאת.

עורך דין בני יערי, שהוא היום עזר כנגדנו מטעם הלשכה המשפטית בכנסת, יקרא את

הסעיפים אחד לאחד, ונתחיל בסעיף 1.

סעיף 1 - הגדרות

שי אביטל;

אם קופת חולים מקבלת כסף מתקציב המדינה בגבולות ה-20%, חוק זה חל עליה?

ג י שגיא;

כן, היא צריכה להעדיף תוצרת הארץ.

ג י פת;

נניח שקופת חולים לא מקבלת כסף מתקציב המדינה, אבל יש לה זכות לגבות את המס

האחיד או לקבל את חלקה במס המקביל, גם אז יחול ההוק הזה עליה?

ב' יערי;

כן, אם זה בגבולות ה-20% כפי שני מבין, השיעור של 20% מוסב גם על המסים.

על המסים או על ההיטלים. אני חושב שיש כאן תנאים שהם לא מצטברים: אפשרות

ראשונה היא ש-20% מתקציבו של אותו גוף הם מתקציב המדינה, אפשרות שניה -20%

מתקציבו הם ממסים שהוא גובה מכוח חוק, ואפשרות שלישית -20% מתקציבו הם מהיטלים

שהוטלו מכוח חוק. מבחינה משפטית כל אחת משלוש האפשרויות האלה מכפיפה את הגוף שבו

מדובר להוק.

בכל מקרה nrחל על קופת חולים.

לגבי סעיף 1(5). בתחולה של חוק זה יש לכאורה פגיעה בחופש העיסוק, שאורנה ניתן

להצדיק לגבי משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות על ידי פיסקת ההגבלה שבחוק יסוד: חופש

העיסוק, שזה לא מעבר לנדרש ולתכלית ראויה, אבל אנחנו מסופקים אם סעיף 1(5), לגבי

גוף שרוב רובו אינו בבעלות של המדינה, יכול לעמוד באמות המידה של חוק היסוד.

בג"ץ יצטרך לדון בזה, ואנחנו נכבד את פסיקתו.

הממשלה מסתייגת מעבר לשאלה המשפטית שהעלה נציג משרד המשפטים. אנחנו חושבים

שהוראות החוק צריכות להתייחס, כמו חוק חובת המכרזים, לחברה ממשלתית - וגם לא לכל

החברות הממשלתיות, ותיכף אפרט - לחברת בת ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, וכמובן,

למשרדי ממשלה, אבל לא להרחיב מעבר לזה. בתקנות אנחנו הבדלנו מבחינת התחולה בין

סוגים שונים של חברות. למשל, חברות ממשלתיות או חברות בת ממשלתיות שוועדת שרים

להפרטה החליטה לפטור אותן מתחולת החוק, עליהן זה לא יחול, כי בכל זאת מדובר בגוף

שמפריטים אותו, ואז יש פה בעיה כלכלית מובנת. גם בנושאים מסויימים של עדיפות

לאומית הממשלה חושבת שזה לא צריך לחול על חברה ממשלתית, אלא רק על משרדי ממשלה

ותאגידים-.

אתם מגישים הסתייגות פורמלית לסעיפים השונים?

כן.

אני מבקש להעיר לגבי פיסקה (4) שכיום חברות עירוניות אינן חייבות כלל בחובת

מכרזים. רק רשות מקומית חייבת, לא רנאגידים עירוניים, וכל עוד החובה לקיים מכרז

אינה מוטלת עליהם, ספק אם ניתן בכלל ליישם את הוראות החוק על תאגידים עירוניים.

לא חלה עליהם חובה לקיים מכרז?

לא, אין שום חובה לתאגידים עירוניים לקיים מכרז, וזו גם הסיבה שרשו יות

מקומיות נוטות להקים רגאגידים עירוניים.

והן אכן עוקפות את החוק ומקימות חברות כלכליות ועושות את הרכש דרכן כדי לא

להעדיף את תוצרת הארץ.



היו"ר צ' הנגבי ;

ואיך אנחנו כולים להתמודד עם בעיה זו?

החוק יחול גם אם אין לאותו גוף חובה לקיים מכרז.

ב' פרקטי ;

בן, אבל זה לא פרקטי. איך יידעו אם ההצעה יקרה ב-%15 או פחות מ-%15 ?אין שום

מדד לבדוק את זה אם הן לא מקיימות מכרז.

זה לא נכון. הן מקיימות מכרז סגור. במקום לפנות לכל מדינת ישראל, הן פונות

לעשרה או שנים-עשר קבלנים.

יש שעושות כן ויש שלא. אולי הגיע הזמן לחוקק חוק כזה, אבל המצב כיום הוא שאין

חובה בחוק.

אנחנו בוודאי לא ניכנס לחובות שאינן נובעות מתוך החוק הזה, אבל במקרה זה,

לדעתי, גום אין צורך בכך. אם התאגידים האלה יודעים לפנות אל גופים על מנת לקבל

הזמנות, מה שנדרש פה מהם הוא לקבל הזמנה מספק ישראלי מתוצרת הארץ. אם בכל זאת

יעדיף אותו גוף ספק מבחוץ, הוא יצטרך לקבל את אישור הרשפ"ת, ואת זאת הוא יכול

לעשות גם אם הוא מקיים מכרז וגם אם הוא לא מקיים מכרז. החובה הקבועה כאן בחוק היא

להעדיף ספק מתוצרת הארץ, ואת זה יכול התאגיד לעשות על פי דרכו.

עו"ד י' לו י ;

אני רוצה להתייהס לענין שהעלה עורך-דין יערי. למרות היעדר חובה חקוקה של

תאגידים עירוניים לקיים מכרז, החלטת הממשלה כל/67 חלה היום בכל זאת על תאגידים

כאלה מכוח הסעיפים המצויים בה. כלומר, הממשלה בשנת 1984 היתה ערה לסיטואציה הזאת

ובכל זאת החילה על תאגידים אלה חובה להעדיף תוצרת הארץ. החוק המונח לפנינו אינו

עוסק בחובת המכרז. בהנחה שתאגיד עירוני רוצה להתקשר שלא באמצעות מכרז עם גורם

מסויים לרכישת טובין מתוצרת חוץ, הוא צריך לתת העדפה באותה דרך שהוא יתקשר. לכן

ההערה שלך, עורך-דין יערי, היא נכונה ואולי הגיע הזמן לעשות תיקון בפקודת העיריות

(מכרזים), אבל בענין ההעדפה, לדעתי, אין קושי.

ד' ליפשיץ;

החובה של העיריות לקיים מכרזים מעוגנת בעצם בפקודת העיריות, שמסמיכה את שר

הפנים לקבוע את התקנות. בתקנות המכרזים של העיריות שקבע שר הפנים קבועה חובה לתת

העדפה של %15 לתוצרת הארץ, ובאותן תקנות אין פטור להתקשרויות של העיריות עם

תאגידים עירוניים. כל העברת הכספים שבין העיריות לבין תאגידים עירוניים, שכאילו

ישמשו צינור להתחמק מחובות, צריך לבדוק אם היא תקנית כבר לאור התקנות הקיימות

כיום.

החלטת הממשלה בעניינים האלה של העדפת טובין מתוצרת הארץ והתקנות שהועברו

לוועדת החוקה, חוק ומשפט, אומרות שגם שר הפנים יתקן את תקנות העיריות ככל שנדרש,

על מנת להתאימן לתקנות האלה. על התקנות ההן שר הפנים אחראי, והן לא בפיקוח

פרלמנטרי, והוא מחוייב היום לפי החלטת הממשלה לתקן אותן ולהתאים אותן לתקנות

הממשלה.



עו"ד י' לוי ;

אולי אנחנו צריכים להוסיף להצעת החוק גם סמכות כזאת. זאת אומרת, שר הפנים

לתקין תקנות בכל הדברים הכפופים לסמכותו - - -

נשאיר את זה בצריך עיון, וכשנגיע לסעיף הרלוונטי, נהשוב על זה.

לפיסקה (6). כשאנו קוראים את המלים "זכיין לניצול מהצבים או אוצרות טבע",

אנו רואים לנגד עינינו את מפעלי ים המלח, את כי "ל וכדומה, ואנחנו מתעלמים מהנושא

של חיפושי נפט, למשל. נניח שחברה תקבל פה זכיון בנושא נפט, ואנחנו נגיד לה שהיא

צריכה לרכוש את הציוד שלה פה בישראל, במחיר יקר יותר ב- 15%. אני חושב שלגבי מקרה

שכזה תדבר יגביל מאד ויזיק מאד.

ג י שגיא;

מדוע?

ג י פת;

ראשית, משום שאנחנו 'לא יצרני ציוד כזה, או שיכול מישהו לבוא ולומר; אני אנסה

לייצר את הציוד הזה, ו-%15 תוספת כשמדובר בציוד הכבד הזה זו הוצאה מאד מכובדת.

אם מדובר בזכיון של מפעלי ים המלח וכדומה, מדובר בממשלה, והממשלה היא גם החברה.

יש לחברות האלה מניות שנסחרות בבורסה.

ג י פת;

אבל בגדול הבעלים של אותם זכיונות הם עדיין חברות ממשלתיות. מה שאני רוצה

לומר הוא שמי שזוכה בזכיון משלם עבור הזכיון. או שהוא ישלם פחות עבור הזכיון, או

שהוא יביא בחשבון שהעלות שלו תהיה גבוהה יותר. אני שואל אם יש פתרון בענין זה,

ואני מתייחס בעיקר לחיפושי נפט.

היו"ר צ' הנגבי ;

מר יערי, תרשום נקודה זו, ואנחנו נחשוב עליה.

תערה בענין זה. ציוד שלא נמצא בישראל או ציוד שלא עונה על המפרט של הרוכש,

ממילא לא צריכים לתת לו העדפה, מכוח סעיף 5(ב)(3) להצעת החוק.

היו"ר צ' הנגבי ;

יכול להיות שזה הפתרון . נבחן את זה כשנגיע לסעיף הנוגע בדבר.



עו"ד מ' כהן;

אולי זה קצת מוקדם מדי להעיר את ההערה בשלב הזה, אבל אני מבקשת לחזור לפיסקה

(2) בסעיף 1. בנק ישראל הוא אחד התאגידים שהוקמו על פי דין, ולכן הוא נכלל במסגרת

החוק הזה. יש נקודה אחת שהיא מאד חשובה ביחס לבנק ישראל, והיא הנפקת מטבעות

ושטרות של מדינת ישראל. במקרה זה אנחנו סבורים שמדובר ברכישה שיש לה חשיבות מעבר

לנושא הזה של העדפת תוצרת הארץ, הואיל וכולנו מבינים שכאשר יש צורך דחוף ברכישה

של מטבעות צריך לעשות את זה מיידית, ולא להתנות את זה בתנאים העלולים לסכן את עצם

האספקה של המטבע למדינת ישראל.

בפועל אנחנו רוכשים מטבעות ושטרות בחוץ לארץ. אין כרגע גופים במדינה שעוסקים

בכך.

ג י שגיא;

אם אין גופים כאלה במדינה, השאלה אינה עולה בפועל.

עו"ד מ' כהן ;

אבל יש לנו בעיה נוספת לפי החוק, והיא של רכש גומלין. אנחנו חושבים שצריך

לפטור את הנושא הזה של הנפקה והבאת מטבעות מתחולת החוק. לכן אני מעירה את ההערה

כבר בשלב הזה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

ויש לכם הצעה ניסוחית איך פוטרים אתכם?

עו"ד מ' כהן ;

כן, אני יכולה להציג אורנה.

ג י שגיא;

יש לי הצעה שתענה אולי גם לאחרים. אני חושב שפה צריכה להיות הסמכה של הרשפ"ת

לפטור בתנאים מיוחדים גופים מסויימים מרכש הגומלין. אני מדבר על מתן סמכות לרשפ"ת

במקרים מיוחדים לפטור גוף, תאגיד ממשלתי, מחובה כזאת.

ג י פת;

לגבי נושא מסויים, לא באופן גורף.

ג י שגיא;

כן.

ג י פת;

הרי הדפסת כסף נעשית בדרך כלל בשתיים-שלוש מדינות בעולם.

עו"ד מ' כהן ;

לפי הידוע לי, לרוב המדינות המתוקנות יש מיטבעות שלהן. יש מדינות קטנות -

ואחת מהן, לצערנו, היא מדינת ישראל - שנאלצות לרכוש מטבע בחוץ. המדיניות שלנו היא

בדרך כלל לנסות לפזר את הרכישות, משום שאנחנו לא רוצים להיות תלויים במספר קטן של

מיטבעות, דבר שעלול ליצור לנו בעיה.

יש לנו שתי אפשרויות: או לפטור ישירות את בנק ישראל, או לאמץ את הצעת

חבר-הכנסת שגיא להעניק לרשפ"ת את הסמכות לפטור.

י' אמי ר ;

אני פה כדי להגן על עמדת הממשלה ואני רוצה להגיד שבתקנות שתיקנו התייהסו

לנקודה הזו, ויש נוסח בקשר לרכש הגומלין, בתקנה 8(ג), שאומר: "לבקשת המזמין" -

במקרה זה, בנק ישראל - "תהיה הרשפ"ת רשאית לפטור מחובת שיתוף פעולה עסקי או רכש

גומלין או לאשר מראש שיעור של שיתוף פעולה עסקי נמוך מ-35%, בהתקיים אחד או יותר

מהתנאים הבאים...". זה יכול לענות גם על המקרים שמדבר עליהם בנק ישראל. הרי

השאירו את הסמכות לרשפ"ת לקבוע.

נשאלתי קודם אם הבעיה של בנק ישראל אינה נוגעת רק לרכש גומלין, מאחר שלא

קיימים כרגע גופים בארץ המבצעים הנפקה. למעשה הבעיה יכולה להתעורר לא רק ברכש

גומלין, אם יקום איזה שהוא גוף שמנפיק מדליות ושמבחינתנו הוא לא גוף מספיק אמין,

אבל הוא יבוא אלינו בטענות ויחייב אותנו להתקשר אתו, דבר שגם הוא לא אפשרי. לכן

אני חושבת שצריך להתייחס אלינו בפיסקה (2) ולקבוע פטור לפחות לגבי התקשרויות

שענייניהן הנפקת מטבע על ידי בנק ישראל.

אני יחושב שצריכים לעגן את כל הנושאים האלה בתקנות שייצאו מכוח החרק על פי

סעיף 11. יכול להיות שצריך לכתוב במפורש בחוק שהתקנות גם יאפשרו לשר לתת פטור מלא

או חלקי מחובת רכש גומלין ואפילו מחובת העדפת תוצרת הארץ, כדי לענות על כל הבעיה

שהועלתה כאן עם החברות המונפקות. זה לא יאה לחוק לעסוק בכל הפרטים האלה, וגם

הסיטואציה משתנה מעת לעת ואי אפשר לצפות את הדברים במאה אחוז.

נכון, גם אני מצדד בגישה הזאת.

היום מדובר בבנק ישראל, מחר ידובר בגוף אחר. אי אפשר לצפות את כל הדברים

מראש.

שוב, אנו רושמים נקודה זו בפנינו עד שנגיע לסעיף הרלוונטי ונתקדם בינתיים.

אני חושב שבהגדרה של "טובין מתוצרת ישראל" צריך לבוא "הופקו" במקום "הונפקו".

כן, אנו מתקנים את הטעות.

מה זה "שינוי מהותי"? בהסכמי הסחר חחופשי שיש לנו עם ארצות-הברית דיברנו על

שלושה הליכי ייצור.



עו"ד י' לוי;

אחד מהם הוא ההליך הזה, .SUBSTANTIAL TRANSFORMATION

'Aפת;

מה זה מהותי. התקנות המוזכרות כאן מתייחסות,

לדעתי, לפיסקה (2) בהגדרה של "טובין מתוצרת ישראל" ולא לפיסקה (1).

היו"ר צ' הנגבי ;

לא, כתוב שהשר יתקין תקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בדבר הכללים שיחולו

לענין השינוי המהותי והערך המוסף. כלומר, הן מתייחסות גם ל-(1) וגם ל(2).

י' לוי ;

אני מבקש לתקן את ההגדרה של "טובין מתוצרת ישראל". בעקבות התקנות שהממשלה

"טובין שיוצרו או הופקו בישראל בידי יצרן שהוא

אזרה ישראל או תאגיד רשום בישראל, אם התקיימו לגביהם שתי הדרישות המצטברות

והמפורטות להלן". התוספת שלי לקוהה מתוך התקנות שהממשלה אישרה.

בפיסקה (2) בהגדרה זו, במקום "הערך המוסף הישראלי" אני מציע להזדקק לעקרונות

"המרכיב הישראלי שבטובין". כמו כן אני מציע לכתוב גם בקטע המדבר

"לענין השינוי המהותי והמרכיב הישראלי על פי סעיף זה" במקום "לענין

השינוי המהותי והערך המוסיף על פי סעיף זה".

לגבי הצעתך הראשונה, אני מציע להוציא את המלה "אזרח". וןאגיד רשום - כן, אבל

לא אזרה ישראלי.

יש כאן בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. על פי הנוסח כמו שהוא מופיע בהצעת החוק

של חבר-הכנסת שגיא, למעשה יצרן ישראלי ביהודה ושומרון, למשל מאזור ברקן, לא נהנה

מהעדפת תוצרת הארץ, מפני שזה לא ישראל.

זה לא נכון, הוא רנאגיד רשום בישראל.

ואם הוא לא תאגיד?

אז הוא אזרח ישראל.

קודם כל, אתה מסכים שהוא צריך להיות אזרח ישראל.

ד' ליפשיץ;

מדובר גם ביצרן ישראלי וגם בטובין שמי וצרים

בישראל. אם ישראל לא תכסה את האזורים של ברקן, זה לא יחול עליהם.

ש' הולנדר;

מצד אחר, אנהנו גם לא רוצים שתאגיד ערבי הרשום ברמאללה, למשל, ייהנה מזה.

לכן הנוסח המופיע בתקנות עונה על כל הבעיות האלה והוא מגדיר "טובין מתוצרת הארץ"

בלשון זו; "טובין שיוצרו בישראל או באזורים שנקבעו בסיפא לסעיף 3א (א)(3) להוק" -

שם שכתוב שהממשלה רשאית להכריז על אזורים בענין זה - "בידי יצרן שהוא אזרח ישראל

או תאגיד רשום בישראל..." וההמשך זחה למה שכתוב כאן בסעיף.

עו "ד י' לוי ;

אולי נכתוב "או באזורים שנקבעו בתקנות" במקום "או באזורים שנקבעו בסיפא...".

ש' הולנדר;

אבל בחוק חובת המכרזים כבר נאמר; "ולענין סעיף העדפת אזורי עדיפות לאומית,

אזורים שנקבעו לפי סעייף 40(ד) לחוק לעידוד השקעות הון, או אזורים אחרים שקבעה

הממשלה מעית לעת לענין חוק זה ופרסמה על כך הודעה ברשומות".

היו"ר צי הנגבי ;

חבר-הכנסת שגיא, אני הושב שאנחנו פשוט נעשה התאמה.

ג י פת;

דין תקנות אינו כדין חקיקה ראשית. אני חושב שזו טעות לכלול בסעיף זה אזרח. זו

ארץ השואפת למשוך אליה השקעות חוץ, ואנחנו לא צריכים לחייב משקיע חוץ שיהיה לו

תאגיד, שתהיה לו חברה בישראל.

היו"ר צ' הנגבי;

לכן כתוב "או".

הנוסח הוא "שהוא אזרח ישראל או תאגיד רשום בישראל".

אסביר מה הסכנה. בחודשים האחרונים יצרנים זרים בנו להם פה כל מיני

קונייוקטורות מקומיות כדי להגיע ל-%35, ואז באו ודרשו העדפה. אם כן, מה יצא מכל

העניו הזה? הם גזלו את ההעדפה מיצרן מקומי שמשלם מסים בישראל ומעסיק עובדים

בישראל ועשו קוניוקטורה של 35% ודרשו את ה-15% על כל ההצעה.

אם אנחנו מקבילים את זה, למשל, ל ,BUY AMERICAN ACT-שם יש דרישה שמקבל ההעדפה

יהיה או ממוקם בטריטוריה אמריקנית או אזרח אמריקני. אינני זוכר כרגע אם המבחן

הוא טריטוריאלי או מבחן של אזרחות. התעשיה האווירית אינה יכולה לקבל העדפה

בארצות הברית.



ג י פת;

הייתי רוצה לשמוע ממשרד משפטים אם הוא לא רואה בכך משום טעם לפגם.

ב' יערי;

אני רוצה להזכיר שלפי חוק האזרהות, עולים הדשים רשאים לוותר על האזרחות על

הישראלית, כגון, שיש לעולה פנסיה ממקום אחר והוא לא רוצה לאבד אורנה על ידי ויתור

על האזרחות הקודמת שלו, והוא תושב קבע של המדינה לכל דבר ויש לו כל הזכויות וכל

החובות, חוץ מאשר הצבעה לכנסת, והוא לא אזרח ישראלי. כך שאני מסכים עם חבר-הכנסת

פת שקשה לשלול מאדם כזה את ההטבה.

ג י שגיא;

אבל אם הוא לא מקיים את אחד התנאים - הוא לא אזרח ישראל, וגם התאגיד שלו רשום

בחוץ לארץ - ההטבה לא תחול עליו. הרי כתוב כאן; "שהוא אזרח ישראל או תאגיד רשום

בישראל". אחד מהתנאים האלה צריך להתקיים.

שי הולנדר;

והטובין צריכים להיות מיוצרים בישראל.

ג י פת;

זה ברור, אבל יכול לראיות שהוא לא אזרח ישראל והוא לא תאגיד רשום בישראל.

עו"ד י' לוי ;

ואם זה יהיה תושב ישראל?

ב' יערי ;

הוא צריך להיות תושב קבע.

ג י פת;

אתה גם לא יכול לבוא ולדרוש מהבעלים שיהיו תושבי קבע.

עו"ד י' לוי;

כשיש תאגיד רשום בישראל, זה תאגיד רשום. כאשר המכרז מוגש בידי יחיד, יש

משמעות למונח "אזרח ישראל" או "תושב ישראל". יש מקרים כאלה שיחידים ניגשים

למכרזים. בדרך כלל מי שניגש למכרזים אלה תאגידים, ולא יחידים, אבל כדי לפתור את

הבעיה שארנה מעלה, יכול להיות שאפשר לשנות את מבחן האזהרות למבחן התושבות, אם כי

לא חשבתי עליו יותר מדי. נשמע מהממשלה מה נראה יותר סביר מבחינתה כדי לפתור את

הבעיה שאתה העלית.

ג י פת;

אולי משרד המשפטים יחזור לכאן עם איזו שהיא הצעה לאחר שיחשוב בענין הזה. יש

פה טעם לפגם, שאפשר יהיה להתשמש בו נגדנו.

היו"ר צ' הנגבי;

השאלה היא מה אתה רוצה להשיג .



ג י פת;

מה שאני רוצה להשיג על ידי כל ההוק הזה הוא שתהיה העדפה לתוצרת הארץ על יבוא,

אבל אינני רוצה לקלקל דברים אחרים בדרך.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

במה ההגדרה הזאת מקלקלת?

היא מקלקלת בהגבלה לאזרח, ויש מקרים, כמו אלה שהציג לפנינו עורך דין יערי,

שאדם הוא תושב הארץ והוא לא אזרח והוא לא יקבל את ההטבה.

היו"ר צ' הנגבי ;

אם אינו אזרח אבל יש לו תאגיד, אין לו בעיה.

ג' פת;

אבל יש מקרים שהוא לא תאגיד.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אלא מה הוא?

ג י פת;

- איש עסקים בלי חברה רשומה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

איך הוא יכול לייצר בישראל אם הוא לא רנאגיד?

ג י פת;

מה זה מפריע לתת העדפה לאדם שגר בסינגפור, כל עוד הייצור נעשה בארץ? אני מדבר

על הייצור ולא על האדם.

שי הולנדר;

אם הוא מייצר בארץ באופן רציני, הוא רשום כתאגיד.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

הבר-הכנסת פת, אדם שמייצר בארץ בהיקף שאנחנו מדברים עליו לא יהיה תאגיד רשום?

יש לו אינטרס לרשום מיד תאגיד.

אם מישהו ירצה להכות בנו הוא יטען שבישראל נוצר חוק עבור אזרחי ישראל בלבד.

ג י שגיא;

כל החוק הזה במהותו הוא חוק ישראלי לטובת הפועל בישראל.



גי פת;

אם זה כך, אני מושך את ידי מכל הענין. לא מדובר באנשים, אלא במשק, זה חוק

למען המשק.

ג י שגיא;

זח במפורש גם למען התעסוקה.

ג י פת;

משקיע זר שיבוא לכאן, הקונוטציה הראשונה שלו תהיה שהוא חייב להיות אזרח

ישראל, שהוא חייב להיות תושב.

היו"ר צ' הנגבי ;

לא, הוא יכול להיות או אזרח או תאגיד רשום. לפחות על פי הלשון המשפטית הזאת,

אם משקיע שמייצר בארץ מעוניין לזכות בעדיפות הנגזרת מהחוק הזה, יש לו האמצעי של

רישום תאגיד בארץ, וזה דבר שהוא אמור לעשות ממילא בכל מקרה.

ח' ישראל;

אולי המלה "עוסק" תפתור את הבעיה? אם הוא יחיד, הוא יכול להיות עוסק ולא

תאגיד. צריך לחשוב על זה.

י' אסיא;

אם באה חברה זרה ועושה לפחות 35%, היא עושה את זה על פי התנאים הרגילים,

הצעתה נבחנת באופן שווה ככל הצעה אחרת. אם אותה חברה תוכל להשתמש באותם אילו

היא זכאית להעדפת תוצרת הארץ, היא הופכת להיות בעלת יתרון של %15 על פני כל

מתחרותיה. אנחנו צריכים לבחון את עצמנו, אם אנחנו רוצים לתת את ההעדפה לכל מי

שעושה לפחות %35, גם אם ז ו חברה זרה, או אם אנחנו רוצים לתת את ההעדפה לתעשיה

מקומית, ואם חברה זרה מבצעת את קניות הגומלין שלה, היא מבצעת אותן במסגרת של

קניות גומלין, וזה לא ענין של העדפת תוצרת הארץ. זו בעצם הנקודה המרכזית כאן. לכן

נאמר שהעדפת תוצרת הארץ ניתנת לחברה ישראלית. אם רוצה חברה זרה להגיש הצעה

באמצעות חברה ישראלית כדי שתקבל את ההעדפה, תקבל אורנה בדרך הזו, אבל חברת סימנסט

או חברת ג'נרל אלקטריק אינן יכולות לקבל העדפת תוצרת הארץ על ידי הסעיף הזה.

ג י פת;

האם יש אצלנו הגבלה לגבי רישום חברה, שדירקטורים צריכים להיות אזרחי מדינת

ישראל או תושבי מדינת ישראל? באמריקה, למשל, יש הגבלה כזאת.

די ליפשיץ;

למיטב ידיעתי, אין בישראל הוראה שמגבילה אורנה מחבינת דירקטורים.

אבל הם יכולים לזכות בהעדפה כי הם רשומים בישראל. אין בעיה בענין זה.

ג י פת;

כולנו תומכים באותו רעיון, אבל אני חושב שבחוק בו שואפת מדינת ישראל להביא

יצרנים מבחוץ יש טעם לפגם בתנאי הזה האומר שאדם חייב להיות אזרח ישראל כדי להיכנס

תחת המטריה של החוק הזה.



ע ו "ד י' לוי;

הוא לא חייב להיות אזרח ישראל. אם הוא מגיש את ההצעה כיחיד, כאדם יחיד הוא

חייב להיות אזרח ישראל על פי הצעת החוק, אבל אם הוא מגיש את ההצעה בשם תאגיד, כל

מה שרוצים כאן הוא שהתאגיד יהיה רשום בישראל.

ג' פת;

לגבי תאגיד אין לי בעיה. אני מחפש פתרון לגבי העוסק היחיד.

די ליפשיץ;

מי שהוא תושב ישראל במשמעות של פקודת מס הכנסה, שדורשת שני

אם מדובר בתאגיד, זה תאגיד שהשליטה בו היא בישראל, או שהוא משלם מסים

וכו'. יש שם שני תנאים חילופי ים, וההגדרה מופיעה בפקודת מס הכנסה. יכול להיות

שאפשר לאמץ את ההגדרה שם.

זה פתרון לא רע.

גם אני חושב שזה פתרון טוב.

למה בדיוק הכוונה?

די ליפשיץ"

יש בפקודת מט הכנסה הגדרה של "תושב ישראל" לצורך תשלום מסים, ואפשר לבדוק מה

כתוב שם.

מר יערי , איזה תקבל את ההצעה הזו מגב' ליפשיץ.

אדוני היושב ראש, אני חושב שבכל החוק הזה אין התייחסות לאזרח.

עו"ד י' לוי ;

זה לא מופיע בחוק אלא בתקנות. יש בתקנות הממשלה תיקון המדבר על אזרח.

ההגדרה בתקנות היא יותר ממצה, ואנו רוצים לאמץ אותה, מכיוון שהתנאי של אזרחות

אינו חובה, אלא זו אחת משלוש אפשרויות.

לגבי העוסק היחיד זה קרדינלי.



היו"ר צ' הנגבי;

לגבי העוסק היחיד גבי ליפשיץ תבדוק מה כתוב בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס

הכנסה, ואם היא ההגדרה מתאימה לענייננו, אפשר יהיה לאמץ אורנה. גבי ליפשיץ, מר

יערי והבר-הכנסת גדעון שגיא, אתם תהיו אהראים לשבץ בהתאמה את התקנה העוסקת בהגדרה

של "טובין מתוצרת הארץ" יהד עם ההגדרה המקורית בהוק. אנחנו נותנים לכם אישור לכך.

אני מבקשת שתירשם ההסתייגות של הממשלה שכל תקנות לפי החוק הזה צריכות להיות

תקנות של הממשלה, ולא רק תקנות של שר התעשיה והמסהר.

ג י שגיא;

שר התעשיה והמסחר הוא גוף נפרד מהממשלה?

די ליפשיץ;

לא, אבל מדובר בתקנות של הממשלה, יש כאן עמדות שבהחלט צריכות להישקל גם על

ידי שר האוצר.

ג י פת;

זה לא ענין שלנו, זה ענין של ראש הממשלה. אני חושב שאנחנו לא יכולים בשום

פנים ואופן להיכנס לענין "הזה כאן.

ג' שגיא;

אבל הממשלה רשאית לרשום הסתייגות.

די ליפשיץ;

אני רושמת הסתייגות בשם הממשלה.

ג י פת;

אבל אני שואל איפה ההגיון בכל הדבר הזה. למעשה באים ואומרים: יש לנו חשדות

ששר התעשיה והמסחר ינהג בניגוד להחלטות הממשלה. זה לא קיים בשום חוק אחר.

שי הולנדר;

לא, יש חוקים מסויימים שבהם נאמר שהממשלה תקבע כללים או תקנות. זה לא המקרה

היחיד. בענין הזה הממשלה החליטה שהיא רוצה להתקין את התקנות כממשלה, ולא רק שר



ג י שגיא;

בסעיף 11 להצעת החוק כתוב: "השר ממונה" - קרי שר התעשיה והמסהר - "על ביצוע

חוק זה, והוא יתקין, בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הבטחון, תקנות לביצועו ולאכיפת

הוראותיו...". כלומר, אנחנו מביאים בחשבון שיש נושאים שמחייבים התערבות של

האוצר.

הי ו"ר צי הנגבי;

אנחנו לא יכולים למנוע מהממשלה לרשום הסתייגות. אני כאיש אופוזיציה אשמח מאד

אם תהיה במליאה התנצחות בין הממשלה לבין שר התעשיה והמסחר.

אני מבקש להבין. הסיכום שהתקבל כאן הוא לגבי הגדרת "טובין מתוצרת הארץ".

בהצעה של התקנות לא מופיע הענין של השינוי המהותי.

הוא מופיע בהגדרת "ייצור" בתקנות, מיד אחרי הגדרת "טובין מתוצרת הארץ".

לדעתי, טכנית הצעת החוק מגדירה את זה יותר טוב מאשר התקנות.

ד' ליפשיץ;

עוד הערה ניסוחית. אני חושבת שלא מדובר כאן על 35% מהשווי המוערך של הטובין,

כי אנחנר לא יודעים מי מעריך ואיך מעריכים ובאיזו נקודת זמן. לכן התייחסנו בהצעת

הממשלה ל- 35% ממחיר ההצעה.

ואולי במקום "ערך מוסף ישראלי" ייכתב "המרכיב הישראלי שבטובין", כמו בתקנות.

ד' ליפשיץ;

ואפשר גם לאמץ את ההגדרה של "מחיר מרכיב ישראלי" מהתקנות.

ג י שגיא;

כן .

הי ו "ר צ' הנגבי ;

עורך-דין לוי, גם אתם בעד השילוב הזה?

עו"ד י' לוי ;

אין בעיה. ההגדרה של "השווי המוערך" פשוט לקוחה מעולם הסחר הבין-לאומי.

היו"ר צ' הנגבי ;

אם כן, במקום "%35 מהשווי המוערך של הטובין" יבוא "%35 ממחיר ההצעה" ונשלב את

זה.

האם יש עוד הערות לסעיף 1 להצעת החוק?



ג' שגיא;

במחשבה שניה נראה לי שבהגדרה של "רכש גומלין" יש להציב פסיק בסוף הסעיף במקום

"שירותים או לבצע עבודות בקבלנות משנה", כיוון שיכול

להיות שיבצעו עבודות בקבלנות משנה במקום לרכוש טובין מתוצרת ישראל. הלק מהמוצר

יורכב או ייוצר בישראל.

אני בההלט תומך בהצעה זו. צודק הבר-הכנסת שגיא שאומר שצריך לכלול כאן לא רק

מוצר המיוצר בישראל אלא גם שירותים שניתנים בישראל. הלכנו בדרך זו, למשל, בנושא

התיירות.

האמריקנים מחייבים שחלק מהתובלה הימית של מוצרים שלהם תהיה באמצעות הספנות

האמריקנית. אני חושב שלנושא הזה יש בהחלט מקום, היות שגם שירותי תיירות וגם

שירותים אחרים ניתנים במסגרת זו.

ענין התובלה אינו כל כך ברור, מכיוון שהדרישה מאתנו שחלק מייבוא הגרעינים

מארצות הברית ייעשה באמצעות אניות אמריקניות - וזה עולה לנו פי-שלושה או פי-ארבעה

מהמחיר הבין-לאומי - היא תוצאה מזה שהם באו ואמרו לנו: אנחנו נותנים לכם 900

מיליון דולר, זה היה הסכום אז, או אנהנו נותנים לכם היום מיליארד ו-200 מיליון

דולר סירע כלכלי, ואתם חייבים לקנות אצלנו אחוז מכלל יצוא הגרעינים, ובמחילה

מכבודכם, תובילו את זה בספנות האמריקנית. ואנחנו נאלצים לעשות זאת. אבל זה לא דין

השירותים הניתנים בישראל. אני מסכים אתך שאין להסתפק במה שכתוב עכשיו בסעיף, אלא

יש להוסיף גם את כל הנושא של שירותים הניתנים בישראל.

חבר-הכנסת שגיא, אני קורא שוב את הנוסח המוסכם: "'רכש גומלין' - הסדר מסחרי,

שעל פיו, כתנאי לרכישה של מוצרי יבוא על ידי גוף ציבורי בישראל, נדרש הספק או

היצרן הזר לרכוש מוצרים מתוצרת ישראל, שירותים שניתנים בישראל או ביצוע עבודות

בקבלנות משנה".

במחשבה שניה אני מבקש לחזור להגדרה זו. אני רוצה להיות זהיר מאד. קבלנות

משנה זה דבר מסוכן לגורמים בישראל. נניח שיבוא יצרן ויגיד: אני רוצה לייבא

טוב, אבל תתחרה על בניית דירות בישראל. אני לא יודע אם

אנחנו מעוניינים לחייב אותו לעשות זאת.

זו בפירוש לא קבלנות משנה. חבר-הכנסת פת, הערך של קבלנות משנה הוא בכך

שבאמצעותה אתה מרוויח יידע. קבלנות משנה נוגעת רק למוצר שמיובא ושנדרש להרכיב

חלק ממנו בישראל. אם הספק מרכיב חלק ממנו או בונה חלקים ממנו בארץ, זו קבלנות

משנה, כלומר, המפעלים הישראליים משתתפים במוצר שהמזמין מקבל. לכן יש פה בדרך כלל

יתרון של העברת יידע למפעלים הישראליים, וזה הערך של קבלנות משנה.

אולי נשמע בענין זה את עמדת הרשפ"ת.

יש כאן שני דברים. ראשית, קבלנות משנה בעינינו היא הדבר שתורם הכי הרבה. אם

ניקח לדוגמה את מערכת הבטחון , היא תמיד התנתה את הרכש שלה בהעברת יידע וביצוע הלק

מהייצור בקבלנות משנה בארץ. מה שצריך למנוע זה שקבלנות המשנה תהיה בדברים שהם לא

בעלי ערך מבחינת תרומה לתעשיה. כאן צריך שוב לתת מעמד למישהו - זו יכולה להיות

הרשפ"ת, זה יכול להיות שר התעשיה והמסחר וזה יכול להיות גורם אחר - שיוכל להפעיל

שיקול דעת, ולא להשאיר לצד השני להחליט לבדו מה הוא רוצה. זה צריך להיות בתהומים

שאושרו. אני רוצה להכניס פה את האלמנט של שיקול הדעת. אנחנו מעדיפים תמיד שקבלנות

המשנה תהיה בחוזה עצמו, בעבודה עצמה, אבל לא פוסלים שזה יהיה גם בתחומים אהרים

שאושרו.

ג י שגיא;

מה שאתה מגדיר כתחומים אחרים זה לא קבלנות משנה. קבלנות משנה פירושה במפורש

השתתפות בייצור המוצר שהוזמן.

אתן לך דוגמה: מקדונלד-דגלאט תספק לנו מטוסי קרב ותמסור קבלנות משנה בחלקים

של מטוסים אזרחיים עבורה. בעינינו המעבר מבטחו ני לאזרחי הוא ראוי, אבל צריך לדאוג

שהיא לא תשקיע בדירות, למשל. כלומר, האלמנט הזה שלמישהו תהיה פה אפשרות להפעיל

שיקול דעת ולהגיד מה כן ומה לא הוא אלמנט חשוב.

מה שאתה הגדרת כהזמנה שלה להשתתף בהרכבה או לייצר מרכיבים של מוצרים אחרים זה

רכש גומלין. על פי כל הגדרה זה איננו קבלנות משנה. קבלנות משנה היא רק אם תהיה

השתתפות בייצור המוצר שהוזמן.

יש שני סוגים של קבלנות משנה.

אפשר להיכנס לשאלה אם מסירת עבודות כאשר זה בחוזה נקראת "קבלנות משנה",

ומסירת עבודות מחוץ לחוזה נקראת "רכש גומלין".

אני חושב שכיוון המחשבה של חבר-הכנסת שגיא היא: קבלנות משנה במסגרת הייצור.

מה שנקרא OFFSET"ישיר".

אז צריך להוסיף גם מסירת עבודות בקבלנות משנה בתחומים אחרים שלא בהכרח נוגעים

לזה, אבל שהם באורנה רמה טכנולוגית. אם אנחנו יכולים להשיג לתעשיה האווירית,

למשל, כניסה לתחומים אזרחיים, זה לא פחות חשוב מאשר לייצר חלקי .F-16היום כבר לא

קו נים .F-16



ג י שגיא;

אבל זה נופל בהגדרה של "רכש גומלין". אתה חושב שאנהנו צריכים להוסיף הגדרר

מי והדת לענין הזה?

י י אמיר;

אם אפשר לאפס ולכוון את nrאחר כך בתקנות, זה טוב.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

התקנות שהשר אמור להוציא יכולות לדון גם בענין הזה, או שצריך לעגן את זה בחוק

ולומר שזה יהיה חלק מהתקנות?

די ליפשיץ;

אם רוצים בזה, דרושה הסמכה מיוחדת בחוק.

ב' יערי ;

צריך לפרט את זה בחוק, מכיוון שאלה לא תקנות ביצוע. אפשר לכתוב שהשר יוכל

לקבוע בתקנות מה היא קבלנות משנה לצורך סעיף זה.

י י אמיר;

אני חושב שהתקנות צריכות להתייחס לזה בסולם הערכים של תחומי הגומלין.

ג י פת;

אתה מעוניין בעיקר ב. OFFSET-

ג י שגיא;

הOFFSET- הישיר הוא הדבר הטוב ביותר שהיינו רוצים לקבל.

ג' פת;

אבל זה לא תמיד כך. ברכישה הראשונה של ספרד של מטוסי F-16האמריקנים קיבלו

חלק ניכר מהתמורה בנעליים צבאיות בספרד. אחר כך התברר שהנעליים האלה עדינות מדי,

אבל לא זה מה שחשוב כרגע. לא איכפת לנו שיקנו פה נעליים, רהיטים או דבר אחר, אבל

בתנאי שזה יהיה מתוצרת הארץ ושהענין לא יהיה פרוץ לגמרי.

י' אמיר ;

לא, אנחנו מוסיפים עוד דבר; שהרכש יהיה באותה רמה טכנולוגית, ולא שיביאו לכאן

מטוסים ויקנו פה נעליים. זה הרבה יותר תורם אם קונים מוצרים ברמה טכנולוגית יותר

גבוהה.

הי ו"ר צ' הנגבי ;

אולי אתם תוכלו להסמיך את הרשפ"ת לאפס ולכוון, ולא לעשות זאת בתקנות.

ג י שגיא;

איו לי התנגדות.

אני חושבת שזה דבר שלא יעמוד במבחן של חוקי היסוד, כי אנחנו נמצאים כאן בתחום

של הגבלות על העיסוק ועל הזכות לעסוק בקנין. אפשר לעשות את ההגבלות האלה בחוק או

בתקנות מתוך הסמכה מפורשת בחוק, אבל לא להסמיך גוף שלישי בענין זה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

כלומר, את מעדיפה שנוסיף כאן הסמכה מפורשת.

- של הממשלה.

ב' יערי ;

אולי בסעיף 6(2) להצעת החוק, שם כתוב שיירכש הגומלין הוא בשיעור שנקבע בתקנות

לפי חוק זה", אפשר להוסיף שהתקנות יתייחסו לא רק לשיעור אלא גם לתחומים.

ש' הולנדר;

כן.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

זה נראה לי מאד.

הערה נוספת. יש נושא שלם שאני חושבת שאינו מכוסה כאן בהגדרה של "רכש גומלין",

ואני לא מניחה שאצטרך להגיש בענין זה הסתייגות בשם הממשלה, כי נראה לי שגם

חבר-הכנסת גדעון שגיא ירצה שרכש גומלין לא יחול רק בהתקשרויות לרכישת מוצרי יבוא,

אלא גם בהתקשרויות לרכישת שירותים מחוץ לארץ. שירותים יש להם שתי פנים: גם מבחינת

תחומי שיתוף פעולה וגם - - -

יש .RECIPROCITYאם את אומרת שזה חל על שירותים מישראל, זה חל גם על שירותים

מבחוץ.

לא, יש שני מישורים: א. על אילו התקשרויות זה חל; ב. באילו תחומים משתפים

פעולה מבחינת שיתוף פעולה עסקי. לגבי שיתוף הפעולה העסקי, הורחבה ההגדרה והיא חלה

גם על שירותים, אבל מבחינת סוגי ההתקשרויות זה חל רק על טובין. בתקנות של הממשלה

הצענו להרחיב את ההגדרה גם מבחינת סוגי התקשרויות.

אני מקבל את עמדת הממשלה בענין הזה.

מה הנוסח המדוייק שאתם מציעים?

כתבנו בתקנות שלנו: המדינה ותאגיד ממשלתי יכללו במסמכי מכרז, ששווי ההתקשרות

בהם עולה על סכום מסויים, שהוא מיליון 1-5 מיליון שקלים ר/דשים, בין אם מדובר

בשירותים ובין אם מדובר בטובין... .

צריך לכתוב בהגדרה של "רכש גומלין": "הסדר מסחרי , שעל פיו, כתנאי לרכישה של

מוצרים או שירותים מיובאים על ידי גוף ציבורי, נדרש הספק או היצרן הזר לרכוש

מוצרים או שירותים ...".

במקום "מוצרי יבוא" נכתוב "מוצרים או שירותים מיובאים".

אנהנו מבקשים שיירשם שזה הל על התקשרויות מסכום מסויים ומעלה, לפי קביעת

הממשלה, ואם זה לא יתקבל, נצטרך להגיש הסתייגות גם בענין זה, כי אנהנו חושבים שזה

צריך לחול בהתקשרויות שמעל 1-5 מיליון שקלים הדשים.

גב' ליפשיץ, סעיף 6(3) להצעת ההוק הוא עוד יותר טוב לענין זה.

לא, סעיף 6(3) מתייחס רק להסכם מסגרת, הוא לא מתייחס לעצם החיוב.

חבר-הכנסת שגיא, אני מעריך שאין לך התנגדות להצעת הממשלה שזה יהול על

התקשרויות שמעל ל-1.5 מיליון שקלים חדשים.

אין לי התנגדות, בפירוש לא.

אבל זה יכול להיות בתקנות.

במקרה כזה יצטרכו לקבוע במפורש שזה יחול בהתקשרויות מסכום שייקבע בתקנות על

ידי הממשלה.

אני חושב שזה הנוסח הנכון, כי זה צריך להתעדכן.

התיקון הזה ייכנס בסעיף 6(2) להצעת החוק.



שי הולנדר;

בתקנות אנחנו הצמדנו את זה למדד.

בסעיף 6(2} להצעת החוק כתוב: "רכש גומלין בשיעור שנקבע בתקנות לפי חוק זה",

וזה צריך לחול לא רק על רכש גומלין, אלא גם על החובה עצמה.

די ליפשיץ;

צריך לכתוב; בהתקשרויות שהן בשיעור שקבעה הממשלה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אם כן, אנחנו נכניס את התיקון בסעיף 6(2) להצעת החוק.

למעשה הבעיה היחידה שנותרה בסעיף 1 היא הבעיה של בנק ישראל. ההצעה של בנק

ישראל היא שבהגדרה של "גוף ציבורי" בסעיף 1(2) יתוסף שהוראה זו לא תחול על

התקשרויות שעניינן הנפקת מטבע על ידי בנק ישראל.

עו"ד מ' כהן;

או להוסיף; "למעט התקשרויות,..".

ג י שגיא;-

אני הצעתי הגדרה יותר גמישה שתאפשר לפטור גופים שאנחנו כרגע לא יכולים לפרט

אותם.

ד' ליפשיץ;

הנציגים שלהם פשוט לא נמצאים פה.

בי יערי;

אני מניח שגם למשרד הבטחון יהיה מה לומר.

י' אמיר;

אני מזכיר לכם שאני הצבעתי על תקנה 8(ג) בתקנות הממשלה המתייחסת לזה בצורה

רחבה יותר, כלומר, לא רק לבנק ישראל, אלא לכל מזמין יש אפשרות לבוא ולבקש זאת.

היו"ר צ' הנגבי;

איד ארנה מציע לשלב את זה בחוק?

י י אמיר;

אני מציע לכתוב בחוק מה שכתוב בתקנה 8(ג).

ע ו "ד מ' כהן ;

אבל שוב תקנה 8(ג) מתייחסת אך ורק לנושא של רכש גומלין, ואנחנו מתייחסים גם

לנושא הראשון, שהוא העדפת תוצרת הארץ



י' אמיר;

אם יש 'יצרן כארץ שעומד בדרישות המכרז שבנק ישראל לבדו

קובע, מדוע שהוא לא יקבל העדפה? למה למנוע זאת ממנו? ואם הוא לא עומד בדרישות

המכרז, הוא נופל מלכתחילה.

עו"ד מ' כהן ;

אבל בדרך הזו מכפיפים אותנו לענין סוג רכישה זה להליך שהוא מאד בעייתי כאשר

מדובר בצורך דהוף בהנפקה של מטבעות. אנהנו לא מדברים על רכישות רגילות, אלא

לפעמים יש לנו צורך מיידי בהבאת מטבעות בגלל הסר שנוצר בשוק.

אבל הבאת מטבעות לא קשורה לענין ההעדפה, היא קשורה רק לעניו רכש הגומלין.

י י אמיר;

לא, ייתכן שמהר יהיה יצרן מקומי.

אם יצרן מקומי יפנה אלינו ויבקש להנפיק, אנהנו נצטרך לעצור, לפנות לרשפ"ת

ולבקש ממנה פטור, וכל הענין הזה יקה בוודאי זמן.

כמה זמן?

אינני יודעת מה יהיה קצב העבודה של הרשפ"ת.

ג' שגיא;

התעשיה הבטחונית, הברת השמל והברות אהרות הם לא פהות שירותי הירום מאשר

המטבעה בשווייץ או בארץ אהרת, עם כל הכבוד. אלה מגבלות שהלות על כל התאגידים

הממשלתיים.

עו"ד מ' כהן;

זו העמדה שלנו. לדעתי, יש בזה השיבות משקית שיש להתהשב בה.

י י אמיר;

לוה הזמנים לאספקה הוא הלק מדרישות מכרז. אם צריך מטבעות תוך שבוע ימים, זה

הלק מדרישות המכרז. בא יצרן מקומי ואומר שהוא יכול לספק את המטבעות תוך שבוע

ימים. מדוע שהוא לא ישתתף בדרישות המכרז? אם הוא אינו יכול לספק את המטבעות תוך

שבוע ימים, הוא אינו עומד בדרישות המכרז, וממילא אתם חופשיים, אבל אי אפשר לבוא

ולומר שתהומים של בנק ישראל סגורים בפני יצרנים ישראליים.

גי שגיא;

לבנק ישראל יש בעיה עם הובת המכרזים ולא עם ההוק הזה.



עו "ד מ' כהן;

לבנק ישראל אין בעיה עם חובה המכרזים. אני בההלט מצמצמת את הערתי רק לסוג זה

של רכישות, ולא לרכישות אחרות שבנק ישראל מבצע. בענין הספציפי הזה אנהנו בעצם לא

מדברים ברכישת מוצר, אלא במטבע של מדינת ישראל שחשוב שתהיה אספקה שוטפת לגביו.

לכן אני מדברת אך ורק על סוג זה של רכישות, ולא על רכישות אחרות.

י י אמיר;

אבל גם לחשמל יש חשיבות גדולה, ואני לא רואה בעיה טכנית בענין זה. הרי,

כאמור, אתם חופשיים לקבוע את דרישות המכרז.

גי שגיא;

המכרז יכול להיות גם רב שנתי.

עו "ד מ' כהן ;

אני מציגה את עמדנתו. אנהנו רוצים להתייחס לרכישות של מוצרים וטובין, ופה יש

לנו משהו שונה לחלוטין גם מרכישה של שנאי, שאני לא ממעטת בחשיבותו. זה לא מוצר

רגיל.

היו"ר צ' הנגבי;

רבותי , אני חושב שבמסגרת סעיף 11 להצעת החוק, הדן בהתקנת תקנות לגבי סוגי

העסקאות-וסוגי הגופים המתקשרים, אפשר בהחלט לפטור, אם השר יחפוץ והוועדה תאשר, את

בנק ישראל וגופים אחרים שבוודאי יעלו לרגל אל השר ויציגו בפניו באופן הרבה יותר

מעמיק ויסודי את הבעיות שלהם. זה סעיף סל.

יאפשרו לפטור גופים בתקנות.

די ליפשיץ;

צריך להסמיך במפורש.

ב' יערי ;

צריך לכתוב את הדבר במפורש בחוק כדי שאפשר יהיה לכלול בתקנות הוראות של פטור.

היו"ר צ י הנגבי;

כשנגיע לסעיף 11 להצעת החוק נדבר על זה. בכל אופן איננו משנים את פיסקה (2)

בהגדרה של "גוף ציבורי" בסעיף 1 כהצעת בנק ישראל.

עו"ד י' לוי ;

יש לי הערה נוספת לסעיף 1. אני חושב שהיתה כאן השמטה, כי בוורסיגת הקודמות של

הצעת החוק ראיתי שהיתה התייחסות למחיר הטובין המיובאים. בהחלטת הממשלה כל/67 היתה

הגדרה של מחיר הטובין המיובאים, ובלעדי הגדרה זו יהיה לנו קשה מאד להגדיר מתי

נותנים ומתי לא נותנים העדפה.



ש' הולנדר;

אני מציע לאמץ את ההגדרה שלנו בתקנות המופיעה בסוף העמוד הראשון; "מחיר הצעה

לרכישת טובין מיובאים".

אפשר לאמץ את ההגדרה בתקנות הלקוחה בכל מקרה מהחלטת הממשלה כל/67. זו היינה

ההגדרה שגם הופיעה בוורסיה הראשונה של הצעת ההוק של הבר-הכנסת שגיא.

גי שגיא;

נכון, והיא נלקהה ההלטה כל/67. היא הכרהית לגמרי.

הגדרה זו נעלמה משום מה, ובלעדיה קשה מאד לתת העדפה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אם כן, נחזיר הגדרה זו להצעת ההוק ו נכלול אותה בסעיף 1. אני קורא את ההגדרה

של "מהיר הצעה לרכישת טובין מיובאים", כפי שהיא מופיעה עכשיו בתקנות; "מחיר

ס.י.פ. בתוספת מסים, לרבות היטלים על היבוא, מסי נמל, מס קניה וכן ביטוח ימי

ויבשתי". היכן זה ישולב בדיוק בסעיף 1, לדעתכם?

עו"ד י' לוי ;

- אחרי ההגדרה של "מוצר יבוא" ולפני ההגדרה של "רכש גומלין".

ד' ליפשיץ;

אולי אפשר להעיר עוד הערות לנוסה, מעבר להסתייגות של הממשלה. הביטוי "גוף"

הוא לא ביטוי משפטי.אם כתוב בסעיף 1 "גוף ציבורי", ויש לו הגדרה, זה בסדר, אבל אם

כתוב בהמשך "רנאגיד או גוף", גוף לא מוסיף שום דבר על תאגיד. אם כתוב אחר כך

בפיסקה (5) "גוף אחר שלפהות 20% מתקציבו", בעצם כל עובדי המדינה הם גוף ש-20%

מתקציבו המשפחתי ממומן על ידי המדינה. אני הושבת שהביטוי המשפטי הוא "תאגיד" ולא

"גוף".

כלומר, את מציעה שבכל מקום שכתוב "גוף" ''כתב "תאגיד ציבורי" לאורך כל הדרך.

אין שום בעיה בענין זה.

די ליפשיץ;

כן, מדובר פה על תאגידים.

הי ו "ר צ' הנגבי;

אני מבקש להבהיר למה בדיוק הכוונה. הוץ מאשר בפסקאות (5) ו(6) בסעיף 1 יש עוד

מקומות שבהם צריך להחליף את המלה "גוף" ב"תאגיד"?



ד' ליפשיץ;

בסעיף משנה (2), שם כתוב "תאגיד או גוף שהוקם על פי דין", די לכתוב "תגיד",

ואני חושבת שזה צריך להיות תאגיד שהוקם בחוק ולא על פי דין. אני חושבת שרוצים

לכלול כאן את כל התאגידים הסטטוטוריים, ולא ועדות שמוקמות כוועדות עדר וכיוצא

באלה. כלומר, הכוונה היא לתאגיד סטטוטורי שהוקם בהוק, ולא מעבר לזה.

היו"ר צ' הנגבי ;

מה הנוסח שאת מציעה בפיסקה (2)?

די ליפשיץ;

- "תאגיד שהוקם בחוק".

זו הגדרה סטנדרטית. משתמשים בה בהרבה חוקים.

ב' י ער י ;

גבי ליפשיץ, אין שום פקודה מנדטורית שהקימה גופים סטטוטוריים? למשל, פקודת

האגודות העותומניות, מה שקדם לעמותות. אני שואל אם אין להשאיר את המלה "דין" ולא

להחליף אותה במלה "חוק".

ד' ליפשיץ ;

כל החוקים מדברים היום על רנאגיד שהוקם בחוק.

וההגדרה עצמה נשארת "גוף ציבורי"?

ד' ליפשיץ;

כן.

כמו כן בפיסקה (4) בסעיף 1 יבוא "רשות מקומית, חברה ותאגיד שבשליטתה", בלי

המלה "גוף", כי היא לא מוסיפה שום דבר.

עו "ד מ' כהן ;

למה צריך לכתוב "חברה" ב(4)?

די ליפשיץ;

נכון, גם לא צריך לכתוב את המלה "חברה".

היו"ר צ' הנגבי ;

אם כן, ב(4) יבוא; "רשות מקומית והמגיד שבשליטתה".

ד' ליפשיץ;

גם בפיסקה (5)צריך לבוא "תאגיד" ולא "גוף".



היו"ר צ' הנגבי ;

ב(5) ייכתב "תאגיד אחר" במקום "גוף אחר".

גם בפיסקה (6) צריך לבוא "תאגיד" במקום "גוף",

לענין האחוזים - וזו כבר יותר חערה של מהות - השאלה היא אם הוועדה דנה

והחליטה שהיא רוצה דווקא %20, כי אם אני מתייחסת לחוק יסודות התקציב, אני לא

בטוחה בשיעור, אבל %20 זה לעניו גוף נתמך, ואלה גופים מאד מצומצמים שמכריזים

עליהם גם ברשומות. מעבר לזה, ההשתתפות של %20 יכולה להיות השתתפות מעטה, ואינני

יודעת אם הכוונה להחיל את זה על כל הגופים האלה. השאלה היא מאין נלקח האחוז הזה.

עו"ד י' לוי ;

זה לקוח מהחלטת הממשלה כל/67. הממשלה קבעה 20%.

ג י שגיא;

מה כתוב בחוק יסודות התקציב?

צריך לבדוק מה כתוב שם. צריך לחשוב מבחינת השיעור.

גי שגיא;

אנחנו בחנו ושקלנו את העניו הזה.

הי ו"ר צ' הנגבי;

אנחנו מאשרים %20.

עו"ד מ' כהן;

לרבות במסים או היטלים?

לא במסים והיטלים, רק בתקציב המדינה.

ואיפה נכנסים המסים וההיטלים? זה באמת נדיר מאד. זו שאלה שנוגעת אולי לקופת

חולים מסויימת.

ג' פת;

זה חל על כל קופות החולים. יש כל מיני דברים, למשל, קרו לצורך מחקר ופיתוח.

אני חושב שבצו יבוא חופשי יש פירוט של הגופים האלה, אוניברסיטאות ועוד.



די ליפשיץ;

אלה גופים נתמכים. לכן צריך להיצמד אולי לגוף נתמך במשמעות הוק יסודות

התקציב. יש עוד הוראות שחלות עליהם.

קופת הולים היא גוף נתמך?

אני הושבת שקופת הולים היא גוף נתמך, האוניברסיטאות הן גוף נתמך.

ג י שגיא;

איפה אגד ודן?

די ליפשיץ;

את זה אולי אפשר לבדוק ולהשאיר בצריך בעיון. אנהנו נבדוק את זה לקראת הישיבה

הבאה.

ג י פת;

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להפנות שאלה לעורך דין יוסי לוי. ההגדרה

של יימחיר הצעה לרכישת טובין מיובאיםיי כפי שהיא מופיעה בתקנות היא; יימהיר ס.י.פ.

בתוספת מסים, לרבות היטלים על היבוא, מסי נמל, מס קניה וכן ביטוה ימי ויבשתי".

איך זה מסתדר עם הסכמי הסהר שלנו?

אין שום בעיה, ראשית, משום שכל ההוק הזה כפוף להסכמים הבין-לאומיים. ההסכמים

הבין-לאומ"ם לא מדברים על מהירים. כל הגופים שיהיו כפופים לקוד הרכישות

הממשלתיות לא יהיו כפופים להוק הזה, וכל המדינות שקוד הרכישות הממשלתיות לא הל

עליהן ימשיכו להיות כפופות להוק הזה.

הי ו ייר צ' הנגב' ;

אנו עוברים להצבעה על סעיף 1 בכפוף לתיקונים שקיבלנו.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 1 להצעת ההוק בכפוף לתיקונים שנתקבלו בוועדה - נתקבלה

היו"ר צ' הנגב' ;

ממשלה מול שר.

די ליפשיץ;

ויש הסתייגות נוספת לגבי התהולה. אנהנו אומרים שהתהולה תהיה רק על ותאגיד

שהוקם בהוק, הברה ממשלתית - - -

היו"ר צ י הנגב' ;

וגוף ציבורי.



ג י פת;

לגבי ההסתייגות הראשונה אני מבקש לקבל את הוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. לא

יכול להיות מצב שפתאום אתה אומר בהוק: יש ממשלה, ויש שר שאנחנו לא בוטהים בו.

די ליפשיץ;

דרך אגב, ברוב החוקים כתוב; שר בהתייעצות עם שר, או שר בתיאום עם שר.

ג י פת;

ההוק אומר מי הוא השר הממונה.

היו"ר צ' הנגבי;

הבר-הכנסת פת, ארנה רוצה שנמתין עם ההקיקה עד לקבלת תשובת היועץ המשפטי

לממשלה ?

ג' פת;

לא. אפשר להרים טלפון ליועץ המשפטי לממשלה ולהגיד לו שאנחנו באמצע דיון

והתעוררה שאלה אם צריך לדבר על תקנות שמתקינה הממשלה או על תקנות שמתקין השר

הממונה ולבקש ממנו תשובה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אני מבקש ממזכירת הוועדה להרים טלפון ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש תשובה בענין

.זה.

עו"ד מ' כהן;

ההצעה שלנו היא לסעיף 1. אני מניחה שגם היא תירשם בפרוטוקול.

היו"ר צ' הנגבי ;

בזה סיימנו את הדיון בסעיף 1 ואנו עוברים לסעיף 2.

סעיף 2 - העדפת תוצרת הארץ

ג י שגיא;

אני מציע להוסיף "ושירותים" אחרי "טובין".

ד' ליפשיץ;

כאן בעצם ההסתייגות המרכזית של הממשלה, לא להגדרות אלא להוראה האופרטיבית

המדברת על התחולה.

עו"ד י' לוי;

אני חושב שצריך לכתוב בתחילת הסעיף "על אף האמור בכל חוק" במקום "על אף האמור

בכל דין".

כמו כן צריך להוסיף בסוף הסעיף משהו שלקוח מהשקפת הממשלה בתקנות שלה. הממשלה

קבעה בתקנות, ואני מנסח את זה במלים שלי; "העדפה" לענין זה - לרבות קביעת הוראות

בדבר פיצול מכרזים, עריכת מכרזים סגורים וקביעת שיתוף פעולה עסקי כתנאי סף

במכרזים.



די ליפשיץ;

nrלא נדרש.

אולי אני אסביר. יכול להיות שצריך עוד לעבד את הניסוח, כי הכנתי אותו תוך כדי

הישיבה. התקנות שהממשלה אימצה אתמול מאפשרות - - -

הי ו "ר צ' הנגבי ;

היה דיון בממשלה?

ש' הולנדר;

- יותר מדיון אחד. היתה ישיבת ממשלה מיוחדת בשבוע שעבר.

התקנות שהממשלה אימצה ביום ראשון קובעות שכל המכרזים מעל 30 מיליון שקלים

הדשים יפוצלו כך ש-%50 מהיקף הרכישה יופנו לרכישה מיצרן זר, בתנאי שהוא היה הכי

זול במכרז, מעבר ל-%15 ,ו-%50 הנותרים יופנו לרכישה מספק ישראלי, בתנאי שהוא

יסכים להפהית ממהיר היצרן הזר.

גי שגיא;

מדוע זה לא יכול לבוא בתקנות?

עו"ד י' לוי;

זה צריך לבוא בתקנות, אבל צריך לומר בהוק שאפשר יהיה לקבוע בתקנות לא רק

העדפה לצורך מהיר, אלא גם העדפה כפיצול וגם העדפה במובן של קביעת מכרזים סגורים.

גי שגיא;

אני הייתי מוסיף בסעיף 11 להצעת ההוק שהוא יכול להתקין תקנות גם לענין זה.

שי הולנדר;

צריך לקבוע הסמכה בחוק העיקרי כדי שהתקנות לא יהיו אולטרה-וירס.

עו"ד י' לוי;

מאה אחוז, זו היתה כוונתי.

די ליפשיץ;

זה הוצע בעצם על ידי הממשלה במסגרת תיקון לחוק חובת המכרזים, על מנת שכל מה

שכתוב בתקנות יהיה בתוך הסמכות, ולא אולטרה-וירס. אבל כאן זה לא נדרש בסעיף 2,

אלא בסעיף של ההסמכה.

עו"ד י' לוי;

אין לי התנגדות לזה. זאת אומרת, זה ענין של התקנות.



ג י פת;

אני לא לגמרי שלם עם זה שהממשלה נכנסת לנהל את כל המשק ואני לא רוצה לעודד את

המגמה הזאת. אני לא אהבתי את מה שקרה בכמה מקרים שאנשים הגישו הצעות ואחר כך

הורידו אותן ב-%40 או ב-%50. בעיני זה לא גורם רציני, ואני לא רוצה לעודד את זה.

אינני שלם עם זה מבחינת השקפה כלכלית ליברלית. יש מכרז, ואחר כך אתה עושה במכרז

כבתוך שלך. הרי בכל אופן חברה זרה התייחסה לכל המכרז, ובסוף באים ואומרים לה:

זה לא כך, אתם תקבלו %50, ואת ה-%50 הנותרים יקבל מישהו אחר אם הוא יתאים את עצמו

למחירים שלכם.

עו"ד י' לוי ;

מה הבעיה בזה אם זה כתוב במסמכי המכרז? הרי זה חייב להיות כתוב במסמכי המכרז.

ג י פת;

זה ניהול על ידי המדינה. נניח שיצרן ישראלי הגיש הצעה גבוהה יותר ב-40%,

ובעקבות המחירים שהגישו אחרים, הוא מוריד את זה ל-%15 או ל-%14. משהו לא בסדר, או

שהוא לא יודע לנהל חשבונות, או שטיב המוצר יהיה ירוד יותר. אז אתה בא ואומר:

נתייחס אולי לפער מסויים. שוב, המדינה תתערב בעניינים האלה, וזה לא יכול להיות,

כי בכך אנחנו צועדים אחורה. יוצא מכרז, וליצרן הישראלי יש %15 יותר, ואני עוד

אדבר על הנושא של %15. כל החיים שלנו אנחנו משלמים לתעשיית ינקותא, ולכן לא פלא

שהמשק שלנו נראה לנו כמשק של תינוקת. אבל נניח שאנו מדברים על %15, ויכול להיות

שבבוא העת זה ישתנה, זה לא צריך להיות %15 לתמיד. אדם צריך לשבת עם עפרון חד

ולעשות את החשבון המדוייק שלו, ולא שיתברר לו אחר כך שרק %50 מובטחים לו, כי

המדינה התערבה. זה ענין של השקפת עולם, זה לא ענין של החוק.

חבר-הכנסת גדעון פת, אני חושב שהמנגנון לא הובהר.

ג י שגיא;

אבל זה לא נושא הדיון עכשיו. אנו דנים בסעיף 2, ואני מציע שנישאר במסגרת

הזאת.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

יש קודם כל הסתייגות מהותית של הממשלה לסעיף 2, וזה נרשם. האם יש הצעות

לשי נוי י נוסח בסעיף 2?

אני הצעתי לכתוב "טובין ושירותים מתוצרת ישראל" במקום "טובין מתוצרת ישראל".

בענין זה אין בעיה, נוסיף את המלה "ושירותים".

די ליפשיץ;

לגבי הצעתו של חבר-הכנסת שגיא, "טובין" אכן הגדרנו, עם ערך מוסף של %35. אבל

מה יהיו שירותים מתוצרת ישראל? לכן צריך להגדיר "שירותים" גם במסגרת התקנות.

כתוב כאן "הכל בהתאם לתקנות על פי חוק . "nr

ד' ליפשיץ;

אם רוצים לתת העדפה לשירותים, צריכים לומר לאילו שירותים בדיוק.

ג י פת;

אתן לך דוגמה של שירותים. כשחברה ישראלית לוקחת את ציבור העובדים שלה לחופשה

בטורקיה, nrמתן שירותים בחוץ לארץ. אנחנו נותנים, אבל אנחנו גם צריכים לבוא בכמה

תביעות. אני זוכר שהייתי צריך לעמוד כעני בפתח ולבקש מסוכני הנסיעות שיקיימו את

הוועידות שלהם בישראל ולא בפורטוגל ובטורקיה. גם זו בעיה. אם אנחנו מוסיפים את

המלה "שירותים" נשאלת השאלה אילו שירותים. צריכה לבוא פה הגדרה כלשהי. לגבי טובין

יש הגדרה.

מה יהיה הנוסח, יישירותים תוצרת ישראל"?

ג י שגיא;

די ליפשיץ;

אבל אז זה יבטל את ההעדפה שניתנת לשירותים באזור עדיפות לאומית, כי ההעדפה של

שירותים באזור עדיפות לאומית היא על פני שירותים מתוצרת הארץ, אבל אם תינתן כאן

העדפה לשירותים מתוצרת הארץ, והכל במסגרת %15. לא תהיה משמעות להעדפה של שירותים

באזור עדיפות לאומית.

גי שגיא;

היכן מופיעה אצלכם ההגדרה של יישירותים" בתקנות?

די ליפשיץ;

אין לנו שירותים לענין הזה, יש לנו שירותים לענין עדיפות לאומית.

צריך לתת אולי שהות של כמה ימים לניסוח הגדרה של "שירותים" לענין זה. זה קצת

מס ו בך.

היו"ר צ' הנגבי ;

הבר-הכנסת שגיא, אני מציע שתשב אתם אחר כך בענין ההגדרה.

ג י שגיא;

נציע הגדרה.



הי ו "ר צ' תנגבי ;

מה לגבי ההצעה של עורך דין לוי לכתוב "על אף האמור בכל חוק" במקום "על אף

האמור בכל דין"?

די ליפשיץ;

לדעתי, אפשר בההלט לקבל הצעה זו, כי לגבי דין הרווק הזה יגבר ממילא, גם אם לא

נגיד זאת.

ב' יערי;

אני הייתי מעדיף שסתום בטחון ומשתמש במונח "דין".

בדרך כלל כתוב "על אף אמור בכל דין", זה הנוסח המקובל בחקיקה.

היו"ר צ' הנגבי;

אם כן, נישאר עם הנוסח המסורתי: "על אף האמור בכל דין".

אנחנו עוד צריכים לקבל הגדרה לענין שירותים, אבל אין בכך כדי למנוע מאתנו

לאשר עכשיו את סעיף 2 להצעת החוק, תוך הוספת המלה "ושירותים", כהצעת חבר-הכנסת

שגיא.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 2 תוך הוספת המלה "ושירותים" לאחר המלה "טובין" נתקבלה

כאמור, אנחנו עוד נקבל את נוסח ההגדרה של "שירותים" לענין זה.

אני מבקש לסכם את הדיון. היום הספקנו לעבור על ששית מהחוק, ולמעשה עוד לא

הגענו כלל לסעיפים המרכזיים והמהותיים. כדי שלא נזדקק לעוד חמש ישיבות, שהן כחודש

וחצי של דיון, משמע מעבר לפגרה, אני מציע שכל הגופים שיש להם הערות לסעיפי החוק,

כולל סעיף 12, יגישו אותן בכתב למזכירת הוועדה עד יום ראשון הקרוב, ואני מתכוון

להתאחדות התעשיינים ולממשלה לגווניה השונים. אנחנו נדון אך ורק בהצעות שיגיעו

אלינו בכתב. כמובן, אם יעלו כאן במהלך הדיון הערות כאלה או אחרות, נדון בהן, אבל

אני מבקש שתעשו מאמץ לרכז את כל ההערות המהותיות בכתב. אנחנו נעשה סיבוב מוקדם,

שמי שיהיה אחראי עליו זה מר בני יערי, ואנחנו רוצים את השתתפותכם, את השתתפות גבי

ליפשיץ -

אני הושב שהם תרמו תרומה חשובה.

- מר הולנדר, מר לו י , מר יורם אמיר.

אולי כדאי להזמין את הגופים האחרים שעליהם אמור לחול החוק, רשויות מקומיות

וכו י.



היו"ר- צ' תנגבי ;

תיכף נגיע לזה.

הישיבה הזאת השובה, כי ראינו היום שלא היתה התנגדות מצד חברי והוועדה לשום

הערה מוקדמת, אלא אם כן היא התייחסת למהות, והדיון היה פורה מאד ויעיל מאד. הנוהל

שהצעתי יחסוך לנו שפע של ישיבות. תתקיים ישיבה אתת לא של הוועדה, אלא של היועצים

המשפטיים, ואני הושב שהבר-הכנסת גדעון שגיא חייב להשתתף בת, ואהר כך תתקיים ישיבה

של הוועדה.

למעשה הייתי יכול להמשיך את הדיון היום עד שעה ארבע, אבל אני לא עושה את -זה

בעיקר משום שנציגי מערכת הבטחון שלתו אלי פאקס דתוף, תתום על ידי תיים ישראלי

ממשרד הבטהון, שאומר ש"בגלל תקלה טכנית לא תופיעו נציגי מערכת הבטחון בישיבת

הוועדת היום. בקשתנו תיא שכל מת שקשור לתשגות מערכת הבטחון יידון בישיבת אתרת של

תוועדת". תם תוזמנו מראש, ואינני יודע מת היתה התקלה, אבל תם לא תצליהו להגיע.

אני רוצה לייחד את הישיבה הבאה בעיקר לדיון עם נציגי מערכת הבטחון, שהיו שותפים

ממילא לתקנות ושתיים את הנושא תזת תיטב, כדי שיתמודדו עם תחוק. לאתר ישיבה זו הם

יקבלו מאתנו את התומר ונבקש גם מהם לשלוה אלינו בכתב את כל הערותיהם, כדי שבישיבת

תבאת ייוותרו רק הנושאים שהברי הכנסת צריכים להכריע בהם.

גב' ליפשיץ, את אמרת שיש עוד גופים שצריך לשמוע.

ד' ליפשיץ;

רשויות מקומי ות, אולי- נציגי רשות התברות הממשלתיות.

ע ו "ד מ' כהן ;

יש עוד סוג של גופים, ואלה תאגידים שהוקמו בהוק. לפהות בנק ישראל הוא גוף

כזה. אני הושבת שיש בההלט צורך להבין גם את נקודת המבט שלהם. בנק ישראל מבקש

להשתתף בדיון הזה.

די ליפשיץ;

לפתות גופים עסקיים, כגון; רשות הדואר, רשות תנמלים.

ב' יערי;

אני מציע לזמן את מנתל תהברת למשק וכלכלת של מרכז תשלטון המקומי .

היו"ר צ' תנגבי;

אתם תגידו לנו אתרי תישיבת אילו תאגידים לזמן.

לסדר תדיון. אני הושב שאנהנו צריכים לבקש ממזכירת הוועדה להודיע ללשכת שר

האוצר שהדיונים כאן נמשכים - .BUSINESS AS USUALאני רק מודאג קצת מתהליך במליאת,

כי המצב לא כל כך ברור. אתם יודעים שאני תומך בהוק תזת, ולא תייתי רוצת שתוא יפול

במל י את, כי אם הוא יפול שם, לא נוכל לתקן זאת במהרה.

תי ו "ר צ' הנגבי ;

ברגע שדיברת על אפשרות שתהוק הזה יפול במליאה תבתנתי פת במספר לבבות שפועמים

בתתרגשות לרגל האופצית תזאת.



ג' שגיא;

לאחר מחשבה שניה אנחנו נקבל בסופו של דבר את תמיכתה של הממשלה. יש שיקול

נוסף.

ג' פת;

נשמע את נציגי מערכת הבטחון כפי שמציע היושב ראש, ואני גם חושב שצריך לשמוע

את התאגידים שאינם מאוגדים במסגרת רשות החברות, ולאחר מכן צריך שר האוצר לבוא

לכאן ולשבת אתנו בענין הזה בטרם נשלח את החוק לזירת המליאה, שם אינני יודע מה

תהיינה התוצאות. אולי ראש הממשלה יודיע לפתע לחברי הכנסת מסיעת המערך שיצביעו בעד

חוק זה - כפי שהוא כבר עשה זאת לגבי חוק אחר - שהוא יזרוק אותם מהרשימה ומהכנסת.

אנחנו צריכים להיות מוכנים, כי אני לא רוצה שהחוק הזה יגיע למליאה ויכול כתוצאה

מהצבעה כפויה.

אני יכול לקבל את ההצעה הזאת. אנחנו נקלענו למצב שאנחנו במירוץ מול התקנות.

ג י פת;

התקנות יועברו אלינו.

הי ו"ר צ' הנגבי ;

עדי י ר לא.

אלא אם כן הן יאושרו בוועדת החוקה, ואז תבוא הממשלה ותאמר לנו: בואו נעזוב את

זה, למה לאמץ עוד פעם את המחשבה? הענין כבר קיים. אני עומד בקשר בנושא הזה עם ראש

הממשלה ועם שר האוצר. הוא גם ביקש להעלות את הנושא אתמול בישיבת הנהלת הקואליציה,

והנושא יעלה באחת הישיבות הקרובות של הנהלת הקואליציה. זה נושא שנדון בפורומים

שונים. אני לא רוצה שייווצר מצב שימנע מהממשלה שיקול דעת רק מהסיבה הטכנית

שהענין כבר אושר בוועדת החוקה. הדברים צריכים להתגבש גם בממשלה בשלב הזה, בשלב

שלפני אישור התקנות.

לפי דעתי, מהתקנון מתחייב - כך אני מפרש את הסיכום בי ני נו - לא לדון בכלל

בתקנות חוק חובת המכרזים בוועדת החוקה, מכיוון שממילא הן עתידות לבוא לוועדת

הכלכלה. נדמה לי שזה יהיה מגוחך אם יתחילו לקיים שם דיון, ובסופו של דבר לא תהיה,

משמעות לדיון הזה, כי התקנות יעברו אלינו. אני אזכיר לחבר-הכנסת דדי צוקר את

ההתחייבות הזאת שלו, על אף שהממשלה תלחץ עליו להעביר את התקנות.

שוחחתי אתמול עם חבר-הכנסת דדי צוקר פעמיים-שלוש. אחד הדברים שעלו הוא אולי

להקים ועדת משנה משותפת לוועדת החוקה ולוועדת הכלכלה שתדון בתקנות.

זה רעיון, עד שיעבור החוק.

בראשות מי תהיה הוועדה המשותפת?

ג' שגיא;

הוא הציע במסגרת החוקה שזה יהיה בראשותי , וכמובן, לא יכולתי לקבל את זה. הוא

דיבר על ועדה משותפת. לי אין ספק שיש מי שלוחץ על ועדת החוקה לסייםאת הענין מהר.

יש גם בעיה של לוח זמנים שנגזר מתיקון החוק.

ד' ליפשיץ;

הוראת המעבר.

אחרי ה-16 במרס אין העדפה של תוצרת הארץ,

ג י שגיא;

וה-15 במרס ניצב מעלינו כשוט. לכן אנחנו צריכים לסכם את הדברים לפני כן, ולא,

נעמיד את כל המשק במצב מאד לא ברור.

ג י פת;

הממשלה, לא אנחנו.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

ההצעה של חבר-הכנסת פת להזמין את שר האוצר היא טובה מאד.

אתה מודיע ש ,BUSINESS AS USUAL-אנחנו ממשיכים בדיון בחוק. בכל אופן צריך

להזמין את שר האוצר לבוא לכאן ולהסביר את עמדתו, ואולי הוא ישוכנע.

ג י שגיא;

אני מקבל את ההצעה של יושב ראש הוועדה לכנס את הוועדה בהקדם ולהמשיך לקדם את

הענין, ואם אתם רואים לנכון להזמין את שר האוצר, אני בוודאי לא אתנגד לזה. אני

רוצה לומר לכם שבתוך הקואליציה והממשלה תהיה בענין הזה התדיינות, אין צל של ספק,

ונכון לעכשיו, שר האוצר מחופר בעמדת הממשלה, שלא תהיינה אי-הבנות בענין זה. גם

היו לי שיחות אתו אתמול, אם כי הוא הציע דיון בנושא הזה בהנהלת הקואליציה, ודיון

כזה בוודאי יתקי ים שם.

הי ו ייר צ' הנגבי ;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)