הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מסי 108

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ז בשבט התשנ"ד (8 בפברואר 1994), שעה 30;11

נכחו;

חברי הוועדה;

צ' הנגבי

י' בא-גד

ג' פת

גי שגיא

מוזמנים;

ד' ליפשיץ - משרד האוצר, לשכת היועץ המשפטי

יי נינוביץ - משרד האוצר

א' זיסבלט - משרד המשפטים

ש' הולנדר - משרד ראש הממשלה, יועץ משפטי

א' פלטו - היועץ הכלכלי של ראש הממשלה

ח' בן-צרויה - איגוד לשכות המסחר, כלכלן

י' אסיה - התאחדות התעשיינים

י' לוי - " " , עו"ד

ח' ישראל - " "

אי שניידר

מזכירת הוועדה; ל' ורון

קצרנית; ח' בנקין

סדר-היום;

הצעת חוק רכישות גיפים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי,

התשנ"ד-1994, מאת חבר-הכנסת גי שגיא.



הצעת חוק רכישות גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, התשנ"ד-1994

(מאת חבר-הכנסת ג' שגיא)

הי ו "ר צ' הנגבי;

אני פותח את הישיבה.

אנו ממשיכים את הדיון בהצעת חוק רכישות גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה

תעשייתי, התשנ"ד-1994. ביזמתו של חבר-הכנסת גדעון שגיא.

למעשה הצעה זו עומדת בדיון לקראת קריאה שניה וקריאה שלישית, אלא שמבחינה

פרוצדורלית יש איזה שהוא עיכוב בסיכומו הסופי של החוק לקראת העברתו להכרעה במליאת

הכנסת עקב בקשה שהוגשה לוועדת הכנסת ושענינה רצון מצד ועדת החוקה שהנושא יעבור

לטיפולה על אף שהמליאה העבירה אותו לוועדת הכלכלה, כיוון שבוועדת החוקה עוסקים

בחוק המכרזים ובתקנות הנגזרות מחוק המכרזים. הנושא הזה טרם הוכרע בוועדת הכנסת

והוא יהיה בדיון באיזו שהיא ועדת הידברות שהקמנו בוועדת הכנסת, בהשתתפות יושב ראש

ועדת הכנסת, חבר-הכנסת גדעון שגיא, חבר-הכנסת אברהם פורז ובהשתתפותי.

אנחנו בכל מקרה ממשיכים את הדיון שלנו, מכיוון שהנושא חשוב ומחייב שאנחנו

נמצה את כל היכולת להגיע לניסוח מדוקדק ויסודי, והודענו ליושב ראש ועדת הכנסת

שאיננו מתכוונים להגיע להצבעות על הסעיפים השונים של הצעת החוק כל עוד לא תהיה

הכרעה בוועדת הכנסת כיצד אנחנו מתקדמים בנושא. בינתיים אנחנו מוסמכים, על פי

החלטת מליאת הכנסת, להמשיך ולדון בחוק, ולכן לא עיכבנו את הטיפול בו.

אם ליועץ הכלכלי של ראש הממשלה וליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה יש הערות

מקדמיות לפני שנמשיך בדיון, בבקשה.

אי פלטו;

כיודע, הכנסת תיקנה את חוק חובת המכרזים לפני שהוא נכנס לתוקף וכללה בו את

סעיף 3א האומר: "(א) הממשלה רשאית לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של

(1) העדפה של תוצרת הארץ; (2) העדפה בשל התחייבות

לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי או לרכש גומלין בינלאומי; (3) העדפה של תוצרת מאזורי

עדיפות לאומית...". כלומר, על פי חוק חובת המכרזים מתאפשר לממשלה לבצע את ההעדפה

של תוצרת הארץ ורכש גומלין.

כן נתן החוק לממשלה ארכה של חצי שנה להתקין את התקנות, ונאמר בחוק שעד התקנות

ייכנסו לתוקף ישרור המצב שהיה קיים ערב כניסת החוק לתקפו, קרי: החלטת ממשלה

הנקראת "כל/67", שהתקבלה עוד ב-1984 ושמסדירה, בתוקף החלטת ממשלה דאז, את כל אותן

הגנות על תוצרת הארץ וכל אותם כללים של רכש גומלין. מכיוון שהתקנות עדיין לא

הותקנו, היום המצב בפועל הוא אותו מצב ששרר ערב תחולת חוק חובת המכרזים, דהיינו,

החלטת ממשלה כל/67 והנהלים שהיו במשרדים השונים, כי היו משרדים שנתנו אפילו יותר

הגנה על תוצרת הארץ מאשר כל/67 וגם הם לא משנים בינתיים את נוהגם.

מבחינת התקנות, אנחנו קיימנו מספר רב של דיונים. אני מרכז בממשלה ועדה שמכינה

את התקנות לוועדת החוקה. זו ועדה בין-משרדית המורכבת, כמובן, מנציגי משרד ראש

הממשלה ומנציגי משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד התעשיה והמסחר ומשרד הבטחון, שהם

כולם גורמים הקשורים בנושא הזה. לפני כחודש קיימנו את הישיבה האחרונה אצל ראש

הממשלה יחד עם השרים הנוגעים בדבר כדי לסכם סופית את עמדת הממשלה בנושא התקנות,

כי היו מספר סעיפים שהיו שנויים במחלוקת, והיום אפשר להגיד שלמעשה סיימנו את

הדיונים בממשלה בנושא התקנות ועכשיו אנחנו נמצאים בשלב של הניסוח המשפטי, היינו,

תרגום של כל ההחלטות לתקנות. אני מעריך שעד סוף שבוע זה אנחנו נסיים גם את השלב

הניסוח המשפטי, ולאחר אישור נוסף של הממשלה או של ועדת שרים יוגשו התקנות לוועדת

החוקה.





אומר בכמה מלים כלליות מה יש בתקנות שאנהנו הולכים להגיש. אנהנו משאירים

בתקנות את ההגנה של 15% על תוצרת הארץ. פה אני חייב להעיר במאמר מוסגר, שעל פי

ההסכמים הבין-לאומיים שמדינת ישראל הצטרפה אליהם, גם על פי הסכם גאט"ט האחרון

שנחתם החל מ-1 בינואר 1986, כבר לא נוכל לתת העדפה של 15% לתוצרת הארץ בגלל הסכם

גאט"ט החדש, לגבי המדינות הכלולות בהסכם, שהן למעשה מדינות אירופה, ארצות-הברית

ויפאן, למעט נושאים הקשורים בתחום התקשורת, שלא נכללו בהסכמי גאט"ט וגם מספר

תחומים הקשורים בבריאות ומספר תחומים הקשורים בנושא חשמל.

במאמר מוסגר אני רוצה לומר שהממשלה מקיימת דיון מחודש בנושא חשמל. אני מעריך,

ויש סיכוי סביר, שבנושא חשמל אנחנו נחזור להסכמי גאט"ט ונבקש לתקן מחדש את

אי-הכללת נושא החשמל, משום שלהערכתי נעשתה טעות בהקשר הזה. הרי הטענה של מדינת

ישראל בנושא הגנת תוצרת הארץ היתה כל הזמן טענת ההדדיות. גם נציגי התעשיינים באו

אם לא נותנים לנו להתחרות במכרזי חשמל במדינות אירופה, למה אנחנו צריכים

לתת להם להתחרות פה? למעשה הסכמי גאט"ט פתחו לפנינו את האפשרות להתחרות בנושאים

ספציפיים בחשמל באירופה, כמובן, בהדדיות, ומשום מה העמדה הזאת לא הוצגה על ידי

התאחדות התעשיינים ונעשה מה שנעשה. זה המצב בפועל. אני עדיין לא יודע אם הוא עוד

ישתנה. זה לגבי ההעדפה של 15%.

הוספנו נושא שלא היה קיים בהחלטת ממשלה כל/67, וזה הנושא של פיצול המכרזים.

הוחלט בשלב זה שבמכרז ים מעל סכום מסויים שניתנים לפיצול, ולא כל מכרז ניתן

לפיצול, אנחנו נאפשר בתקנות לבקש הצעות מחיר עד 50% מהמכרז ונאפשר לספק ישראלי,

גם אם הוא לא זכה בסיבוב הראשון מול היצרן הזר, לבצע את 50% הנותרים של המכרז

במחיר של היצרן הזר. כלומר, מעין זכות סירוב לספק ישראלי, וזה יאפשר הרחבת

הפעילות הישראלית.

זכות הפיצול או זכות הסירוב על ההחלטה הראשונה לא עומדת בסתירה להעדפה של

בכל מקום שאין יצרן שזוכה במסגרת ה-15%.

לא, זה לא יעמוד בסתירה.

נושא נוסף הוא הנושא של רכש גומלין. בענין זה החלטנו שרכש גומלין יהיה 35%.

וזה יהיה כתנאי סף, כי חלק מההצעות דיברו על כך שזה יהיה אולי רק קריטריון. זאת

אומרת, אם מישהו מציע תיאורטית 10% מהמחיר הרגיל, אבל מתנה את זה בכך שזה יהיה רק

10% על חשבונו, ולא 35%. הוא לא יוכל להשתתף במכרז. אנחנו רוצים 35% רכש גומלין,

זה תנאי סף שחייב להיות בכל מקרה.

במסגרת של רכש גומלין אנהנו גם נכלול העדפה לקבלנות משנה. זה סוג של רכש .

גומלין, אבל זה סוג כזה שאנחנו חושבים שכדאי לעודד אותו, כי הוא נותן יתרונות

לספקים ישראליים. אם הם קבלני משנה של חברה זרה, בעתיד זה יאפשר להם לבצע

פעילויות לאו דווקא במסגרת רכש גומלין, אלא במסגרת רגילה.

אנחנו גם נתקן את ההגדרות של ההעדפה. העדפה לא תהיה רק למוצר ישראלי, אלא גם

ליצרן ישראלי. אם נעשו כמה נסיונות לתת העדפה ליצרנים זרים בגלל שהם עושים פה

ערך מוסף גבוה, גם את זה אנחנו נתקן וגם נחדד יותר את ההגדרות מה זה ערך מוסף כדי

למנוע בריחות בנושא.

התקנות כוללות עוד הרבה נושאים אחרים, אבל בגדול אלה הנושאים העיקריים.





מכיוון שחוק חובת המכרזים בתוקף ואנחנו חייבים להתקין את התקנות - וכמובן,

אנחנו נעשה את זה, כפי שאמרתי - לדעתנו, אין צורך בחקיקה נוספת מעבר לחוק חובת

המכרזים, הקובע במפורש שיכולה להתבצע העדפה, ומעבר לתקנות המתלוות אליו, והנושא

היה גם בדיון בוועדת שרים. ראשית, הוא היה בדיון אצל ראש הממשלה, וחבר-הנסת שגיא

הציג את עמדתו בפני ראש הממשלה, והסיכום אצל ראש הממשלה היה שהממשלה מעדיפה שזה

יהיה במסגרת תקנות לחוק חובת המכרזים, ולא במסגרת רקיקה ראשית. שנית, גם היה דיון

בוועדת שרים לענייני חקיקה, ושם הוחלט שעמדת הממשלה היא שיש להתנגד לחקיקה ראשית

וללכת במסלול התקנות, שהוא מסלול שאנחנו חייבים ללכת בו ממילא.

הי ו "ר צ' הנגבי;

כמי שמרכז את כל הטיפול בנושא זה, יש לך איזה שהוא צפי לגבי לוח הזמנים של

התקנות?

א' פלטו;

כפי שאמרתי, להערכתי, אנחנו נביא את התקנות לכנסת עד סוף השבוע הבא. אם אתה

דורש ממני לתת הערכת זמן גם לגבי הטיפול של ועדת החוקה, חוק ומשפט בתקנות,

מבחינתנו, ברגע שאנחנו נביא את התקנות לוועדה, הענין יכול להסתיים אפילו תוך יום

אחד, אבל מבחינת ועדת החוקה אני מעריך שגם היא תרצה להשקיע זמן ומחשבה בנושא הזה.

יש שם מספר חברי כנסת שמתעניינים מאד בנושא, משני הכיוונים של העמדות. כרגע

הדד-ליין מבחינת החוק הוא 15 במרס. כלומר, אם עד ה-15 במרס לא יהיו תקנות בתוקף,

ואם לא תשונה שוב החקיקה הראשית, למעשה לא תהיה שום העדפה. אני מניח שעד ה-15

במרס יתכנסו,ואם לא יתכנסו, אולי יתקנו עוד פעם את החקיקה הראשית.

ג י פת;

הממשלה חייבת להתקין תקנות?

כפי שנאמר, בחוק כתוב: הממשלה רשאית, אבל כפי שהצהרתי בצורה חד משמעית

ומפורשת, הממשלה לא רק רשאית, אלא היא גם תבצע זאת. מדיניות הממשלה היא לתת הגנה

לתוצרת הארץ, כמובן, הכל בכפוף להסכמות הבין-לאומיות. זאת המדיניות של ראש הממשלה

ושל הממשלה כולה, והממשלה מחוייבת לענין של הגנה על תוצרת הארץ, והראיה שבאותן

תקנות הלכנו בחלק מהמקרים מעבר לאותה החלטת ממשלה כל/67 בענין הגנה על תוצרת

הארץ, גם בנושא פיצול המכרזים, גם בנושא של הכרה ביצרן ישראלי ולא רק במוצר

ישראלי וגם בנושא הגדרת הערך המוסף. למעשה אפשר להגיד שבכל הדברים האלה אנחנו מאד

מתואמים גם עם התאחדות התעשיינים. נפגשתי מספר פעמים עם הצוות שיושב פה, וחלק

מהתיקונים שעשינו הם בעקבות הערות שקיבלנו גם מהתאחדות התעשיינים בענין זה, כך

שאני חושב שהמדיניות שתתבטא בתקנות, מעבר לזה שהיא מייצגת את עמדת הממשלה על כל

אגפיה ומשרידה, היא גם מייצגת את עמדת התעשיינים.

ג' פת;

מנקודת מבט שלכם, אם אתם כל כך בטוחים בזה, למה לכתוב "רשאית" ולא "תתקין

תקנות"?

שי הולנדר;

התשובה פשוטה. אנחנו לא היינו מתנגדים גם לו היה כתוב שהממשלה תתקין תקנות,

אבל זה מה שהכנסת חוקקה בזמנה. מבחינתנו, הממשלה נחושה בדעתה להתקין תקנות, כמו

שאילן פלטו אמר. כלומר, הבעיה היא לא מצד הממשלה. הכנסת קבעה שהממשלה רשאית

להתקין תקנות. לממשלה אין בעיה שייכתב שהיא תתקין תקנות.

אין לנו התנגדות לזה.

בכל מקרה יש היום החלטות ממשלה שהן בתקוף והן תתבטלנה ב-15 במרס אם לא תהיינה

תקנות, וחזקה על הממשלה שהיא רוצה שההחלטות שלה יכובדו או במסגרת של החלטות או

במסגרת של תקנות. כלומר, מעבר למדיניות המוצהרת, יש גם החלטות ממשלה שהן בתוקף.

גי פת;

אבל ההצעה שלכם היא שהממשלה תתקין תקנות, ולא רשאית להתקין תקנות.

שי הולנדר;

היום החוק קובע שהממשלה רשאית להתקין תקנות, אבל מבחינתנו אפשר לתקן את החוק

ולכתוב שהממשלה תתקין תקנות.

התקנות שלכם לא מתייחסות בכלל לנושא של הקמת הרשפ"ת.

שי הולנדר;

הן מתייחסות לא להקמה של הרשפ"ת. הממשלה חושבת שהרשפ"ת אינה צריכה להיות

תאגיד סטטוטורי נפרד, אלא חלק ממשרד התעשיה והמסחר, יחידת סמך, אבל הסמכויות,

תחומי הפעולה, הקריטריונים וכו' יופיעו בכל מקרה בתקנות.

א' פלטו;

אפילו חיזקנו את מעמד הרשפיית בצורה משמעותית ביותר בתקנות.

ג י פת;

ההתפחויות בעשרים השנים האחרונות היו שחוסלו יחידות סמך, כיוון שהן לא הוכיחו

את עצמן. למה להקים פה שוב יחידת סמך?

שי הולנדר;

לא, היחידה כבר קיימת.

ג י פת;

אני מכיר את המצב. אני חושב שאם זה יהיה תאגיד סטטוטורי, יהיו לו יותר

שיניים ואני לא יודע למה אתם מתנגדים לזה. פתאום באים בהצעה שזו תהיה יחידת סמך.

יחידת סמך לא היתה פתרון טוב בכל המערכת.

א י פלטו;

אני חושב שבמקרה הזה הרשפיית שואבת את רציניים מהחקיקה הקיימת ומהתקנות,

ולצורך הענין פה, מעמדה הפורמלי לא ישתנה. הרשפיית תוכל לבצע את מה שמותר לה לבצע

על פי החוק והתקנות, כך שמעמדה לא ישתנה.



ההחלטה על מעמד הרשפ"ת נקבעה למעשה גם בהתייעצות עם הרשפ"ת, כי זה מה שגם הם

רצו. לפי דעתי, בענין הזה יחידת סמך חזקה יותר מרשות, כי היא חלק מהממשלה, היא

חלק ממשרד התעשיה והמסחר. מבחינת יכולת ההידברות והשכנוע מעמדה בתוך הממשלה חזק

יותר מאשר ברשות נפרדת.

גי שגיא;

אתה אומר את זה על יסוד הנסיון שהצטבר עד עכשיו?

שי הולנדר;

במידה רבה, כן.

אי פלטו;

כן, ושנית, הנסיון שהצטבר עד כה הולך להשתנות, משום שעד עכשיו דובר רק על

החלטת ממשלה, ומעתה ידובר על רקיקה ותקנות, כך שלדעתי עיקר השיניים אפילו לא

יצטרכו לבוא דרך הרשפ"ת, כי חלק מהדברים ייקבעו בחוק ובתקנות. אם ספק ישראלי

ירגיש עצמו נפגע כתוצאה מכך שעורך מכרז - בין אם זו חברה ממשלתית ובין אם זה משרד

ממשלתי - לא עמד בכללי החוק, וכתוצאה מכך זכה יצרן זר, אני מניח שתביעה

לבית המשפט לא תאחר לבוא בנושא זה.

ג י פת;

הצעת החוק של חבר-הכנסת שגיא כפי שאני מביו אותה - וקראתי אותה מספר פעמים -

היא חוק מעטפת. כל הדברים שאתה מדבר עליהם ייכנסו למעשה בתוך המעטפת הזו של "חוק

שגיא". מדוע אתם מתנגדים לחוק הזה?

שי הולנדר;

קיימנו דיון, וחבר-הכנסת שגיא אפילו הציג את עמדתו באותו פורום גדול,

בהשתתפות ראש הממשלה, שראוצר - - -

גי שגיא;

לא השתתפתי בדיון, אבל הצגתי את עמדתי.

שי הולנדר;

ודיברנו הרבה על נושא זה והגענו למסקנה, שבגלל אופי הנושא ומהותו עדיף שיהיה

חוק מסגרת כמו שקיים היום, שמאפשר להתקין תקנות, וכל הפרטים יהיו בתקנות.

צריך לזכור שלא מדובר בתקנות שרירותיות של הממשלה. אלה תקנות הטעונות א ישור

של ועדת החוקה של הכנסת. כלומר, עדיין צריך אישור פרלמנטרי, אבל סוג כזה של

נושאים, שהם כל כך מורכבים ושאולי יהיה צורך לשנותם בעתיד, מטבע הדברים עדיף

שיהיה בחקיקת משנה ולא ברקיקה ראשית. אגב, היו באותו דיון גם היועץ המשפטי לממשלה

ומשפטנים. המדיניות הזאת והעמדה הזאת נקבעו עניינית.

היו"ר צ' הנגבי;

תודה. חבר-הכנסת שגיא, אתה מעוניין להתייחס לדברים שנאמרו?

כן. ראשית, אני, כמובן, לא מקבל את הסיכום, אס אכן היה סיכום כזה, שנושא מסוג

זה צריך להיקבע בתקנות, ולא בחקיקה ראשית. אני חושב שזה אחד הנושאים היסודיים

במערכת יחסי הסחר בינינו לבין מדינות אהרות. זה לא חוק שבו אנחנו מחדשים משהו. זו

רקיקה שקיימת במדינות אחרות, ונדמה לי שאנחנו לוקחים כאן על עצמנו התנהגות שאינה

עולה בקנה אחד לא עם המצב הכלכלי, לא עם בעיות התעסוקה, לא עם הצורך בעליה ולא עם

הצורך שלנו לקדם את הצמיחה. אם היינו רוצים להמשיך לקיים את הגמישות, היינו

יכולים להסתפק בהחלטת ממשלה, ויש החלטת ממשלה בנדון. הממשלה הגיעה למסקנה

שהדברים לא מתנהלים על פי הציפיות שלה בתחום הזה והיא מצאה לנכון לשנות את גגה

שנהוג עכשיו.

שנית, אני חושב שאישור התקנות במסגרת חוק הובת המכרזים אינו המקום הנכון. זה

חוק שבמהותו מכוון למטרה שונה, למטרה הפוכה, ואני פשוט לא מבין את ההגיון לכלול

במסגרת חוק חובת המכרזים עיקרון העומד בסתירה, עיקרון שהוא היפוכה של המהות בחוק.

לכן אני חושב שמקומו לא שם.

אם הצעת החוק שלי דומה לתקנות המוצעות כאן, אני לא מבין את התנגדות הממשלה.

לפי דעתי, יש כאן מדיניות ושיקולים זרים. אני משוכנע שמדיניות ראש הממשלה והממשלה

היא העדפת תוצרת הארץ, אבל ייתכן שיש פה גם שיקולים אחרים שבגללם עדיף בעיני

הממשלה לקבל את ההחלטות במסגרת התקנות.

חבר-הכנסת גדעון פת ציין שזה חוק מעטפת. הפרטים יכולים וצריכים להיקבע

בתקנות, אבל העיקרון של העדפת תוצרת הארץ, לדעתי, חשוב שייקבע בחקיקה ראשית.

במסגרת הצעת החוק שהגשתי מדובר גם על נושא החרם הערבי, ואינני יודע מדוע אתם

מחביאים אותו. אני חושב שזה חיוני לכלול אותו גם במסגרת התקנות.

הוא ייכנס גם במסגרת התקנות.

וגם במסגרת תיקון לחוק.

אני חושב שהדבר הזה הוא חיוני בכל מקרה. הפתרון הנכון, לדעתי, הוא חוק המגדיר

באופן פוזיטיבי מה היא מדיניות הממשלה בתחום הזה, ויש לקבוע את התקנות במסגרת

החוק הזה. אילו הממשלה היועץ באה ואומרת: מחמת הגמישות, תוותרו על חלק מהפרטים

המופיעים בהצעת החוק, כדי שהמסגרת תהיה יותר כללית, ובתוך המסגרת הזו תשאירו מרחב

יותר גדול לתקנות - אני הייתי מבין את ההגיון. מה שאנו שומעים כאן זו הצהרה

מגומגת של מדיניות ואנטי-מדיניות, ואני חושב שזאת לא הכוונה של ראש הממשלה. אני

משוכנע שראש הממשלה היה רוצה - והוא הצהיר על כך - לומר את הדברים בפירוש, באורח

חיובי, ולא כהסתייגות לחוק שאומר דבר אחר. לכן אני חושב שיש פה החטאה ואולי גם

הכשלה של הממשלה בתחום הזה, שהיא מצהירה שהוא אחד מעיקרי מדינויותה.

למעשה יש שלוש מחלוקות. המחלוקת הראשונה היא אם צריך חקיקה ראשית או לא. אין

טעם שנחזור על כל הדברים שנאמרו כאן בישיבות הקודמות, אבל העמדה שלנו כוועדת

הכלכלה היא שמתחייבת חקיקה ראשית. מדובר בקביעת נורמה ערכית וכלכלית מדרגה

העדפת תוצרת הארץ, ואין שום סיבה שהיא לא תהיה ברקיקה ראשית. זה לא עומד

בסתירה לערכים אחרים ולאינטרסים אחרים, אבל זו המטרה. חקיקה ראשית כאן היא פשוט

בעלת יתר אפקטיביות יחסית לתקנה.



המחלוקת שאני רואה אותה כמחלוקת מאד עקרונית היא ביחס לעובדה שכל הנושא הזה

מצוי בסמכותה של ועדת החוקה. זה דבר כ/גוחך, ואינני יודע איך זה נולד בכלל בחוק

חובת המכרזים. מה הקשר של חברי ועדת החוקה לבעיות שנובעות מהעדפת תוצרת הארץ,

אזורי עדיפות לאומית ורכש גומלין? אני משוכנע שאין לזה אח ורע בשום חוק אחר. אני

הייתי חבר ועדת החוקה בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזו עד שמוניתי ליושב ראש ועדת

הכלכלה. זה דבר שאין לו הצדקה.

נדמה לי שזה נעשה באיזה שהוא מחטף. תוך כדי זה שאמרו שיבואו תקנות הכניסו את

הקביעה שהתקנות יהיו באישור ועדת החוקה. למה? אני לא חושב שזה אינטרס של ראש

הממשלה ושל הממשלה שוועדה של הכנסת, שאין לה התמחות מקצועית בנושא ושגם תקנון

הכנסת לא מפקיד כלל בידיה איזה שהוא עיסוק בסוגיות כלכליות, תהיה מעורבת בענין.

לכן אם אנחנו רוצים להסדיר את הנושא באופן יעיל, המינימום שבמינימום הוא שתקנות

חובת המכרזים יבואו לאישור ועדת הכלכה, ואז תהיה לנו היכולת להחליט מה עדיף,

קביעה בחוק או קביעה בתקנות. אבל כרגע, כשאנחנו מנותקים ממעמד כלשהו או מהשפעה על

ההתפתחות הזו, ברור שלא נוכל להימנע מלהתקדם בחוק.

המחלוקת השלישית היא לא דרמטית, אבל יש לה חשיבות, ודווקא עורך-דין יוסי לוי

מהתאחדות התעשיינים נתן סקירה מאד רצינית וממצה בישיבה הקודמת, ב-14 בדצמבר, מדוע

כדאי להעניק לרשפ"ת סמכויות של תאגיד סטטוטורי. ישב פה אז מנהל הרשפ"ת ולא הביע

התנגדות ולא הבהיר שהוא מאמין שיהיו לו יותר עוצמה ויותר סמכות אם הרשפ"ת תישאר

יחידת סמך. זה היה דיון פתוח, ולו היה אומר: אל תתנו לי את המתנה הזאת, אני מעדיף

להישאר במסגרת ההגדרה הקודמת של סמכותי , היינו שוקלים בהחלט את הצעתו.

א י פלטו;

זו דעת הממשלה היום.

אבל הוא לא אמר את זה.

יש כאן התנגשות בין העמדה הפורמלית של הממשלה כפי שנקבעה בוועדת השרים

לענייני חקיקה לבין האינטרס של המדינה שאנחנו מנסים לייצג אותו ושחבר-הכנסת גדעון

שגיא, יוזם הצעת החוק, מייצג אותו בהצעתו באופן הטוב ביותר. החלטה טקטית אם כדאי

או לא כדאי להתנגש עם הממשלה היא כבר החלטה ברמה אחרת, ברמה של ניתוח פוליטי, לא

בסוגיה העניי נית.

לי נדמה שזה יהיה מאד מעציב אם אנחנו נפסיק את הטיפול בנושא הזה ונשאיר הכל

בידי הממשלה, וכאשר תסתיים העבודה החשובה והמבורכת בענין התקנות, זה יעבור לאישור

או אי-אישור בגוף, שאני חושב שהוא לא הגוף האופטימלי לדיון בנושא זה. אני לא

רוצה לפסול את חברי הוועדה שם. חברי הכנסת בוודאי אמורים להבין בכל נושא, אבל

נדמה לי שאנחנו נעשה משגה אם נוותר על עיסוק בנושא כל כך משמעותי למשק. מי שיקרא

את הצעת החוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא ייווכח שלמעשה הוא הגיע לרמה של מיצוי,

יסודיות וניסוח כמעט מושלם מבחינת מה שאנחנו רוצים לקדם. השאלה כאן מופנית בעיקר

לחבר-הכנסת גדעון פת ולחבר-הכנסת גדעון שגיא. איך אתם רוצים לנהוג כרגע מול עמדה

חד משמעית כזאת?

יושבים כאן נציגי התאחדות התעשיינים ונציגי לשכות המסחר. אני רוצה להפנות

הערה לנציגי לשכות המסחר. אתם חוזרים מספר רב פעמים על כך שזה יסכן את הייצוא

הישראלי, שזה בניגוד לשיקולים עסקיים ושזה יביא להרס מפעלים קיימים. הרי בהצעה של

חבר-הכנסת שגיא ההיפך הוא הנכון. נאמרו כאן דברים ברורים, שהמוצר זהה באיכותו

וכדומה. מדוע אתם רואים כאן סכנה מבחינת המשק?



באמריקה יש ,BUY AMERICAN ACTבאנגליה יש .BUY BRITISHאנחנו הופכים

לחיריה של העולם כולו. אני גם סיפרתי ליושב ראש שהגשתי הצעה לסדר היום. היכן

שדורכת כף רגלו של שר החוץ שלנו - והיום הוא דורך כמעט בכל מקום בעולם, רק לא

בישראל - הוא מציע הסכמי סחר חופשי.

עורך-דין יוסי לוי מכיר את הענין, הוא היה עובד מדינה. אנחנו ניגשנו

להסכם סחר חופשי עם ארצות הברית בדחילו ורחימו, ועם מי חתמנו הסכם? - עם

הגדולה והעצומה במעצמות, כשידענו שאנחנו פותחים לנו שוק של 250 מיליון נפש,

שכושר הקניה שלהם הוא פי-שלושה מכושר הקניה בכל השוק המושתף על אף שבשוק

המשותף יש 350 מיליון נפש. ההסכם נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1985. בשנה שקדמה לכך

היה סך כל הייצוא הישראלי מיליארד ו-260 מיליון דולר, מזה כ-700 מיליון דולר

ייצוא יהלומים. היום אנחנו מתקרבים ל-5 מיליארד דולר ייצוא ישראלי. אם כן,

למרות כל הבוץ שזרקו עלי, היה הגיון בהסכם הזה.

היום אני שומע שהולכים לעשות הסכם עם טורקיה. בעידן של שלום טורקיה רחוקה

מאתנו ארבע שעות נסיעה ברכבת או במכונית והיא תציף אותנו בתוצרת. מצד אחד, כל

הנושא של יהודה, שומרון וחבל עזה והאוטונומיה לא ברור לחלוטין. אנחנו כאילו

יצאנו מן המשחק. את המשא ומתן הכלכלי מנהלים אותו בלתי מגולח ונציגי המלך.

כלומר, מצד אחד, תהיה לנו הגדה, ומהצד האחר, יהיו לנו הסכמי סחר חופשי. אתמול

צ'כיח.

אדוני היושב ראש, יש בקה אל גרביה ויש בקה אל שרקיה, ובאמצע עובר הקו

הירוק. שמעתי מראש המועצה שבקה אל גרביה הרוסה היום לחלוטין, כי 2 ק"ג

מלפפונים בבקה אל גרביה עולים במחיר ארגז מלפפונים בבקה אל שרקיה, בלון גז

בבקה אל גרביה עולה 100 שקל, ובבקה אל שרקיה - 50 שקל. אין היום כלכלה בבקה אל

גרביה.

אנחנו מכירים יהודים שהעבירו את המפעלים שלהם לאזורי פיתוח כדי לקבל

טובות הנאה מסויימות, ויהיו יהודים שיעברו וינהלו את עסקיהם מהשטח הזה שיהיה

בשטח חאוטונומיה. אני יודע כבר היום על חברה גדולה מאד של מסיעי תיירים שהולכת

להעביר את המשרד הראשי שלה מירושלים ליריחו. לכן אנחנו עומדים פה בפני סכנה

גדולה מאד. אם הענין הזה לא יהיה נתון תחת בקרה - ואני אומר את זה לתעשיינים -

תעשיית המזון במדינת ישראל תתחסל, תעשיית הטבק תתחסל, תעשית הנעליים והעור

תתחסל, תעשיית הטקסטיל תתחסל.

קריאה;

התחסלה.

כל תעשיה שהיא עתירת כוח אדם תיהרס. רבותי אנחנו עומדים בפני מצב קשה

מאד. הכל כדאי לייבא למדינת ישראל. אנחנו היינו זהירים מאד, ועורך דין יוסי

לוי יכול לתת לכם תיאור הרבה יותר ענייני והרבה יותר טוב מכפי שאני יכול לתת.

נזהרנו מאד שלא תבוא לכאן סחורה מהונג-קונג, מסינגפור, תעבור את ארצות הברית

ותגיע אלינו כמוצר אמריקני. נכון שגם הם הגנו על עצמם, אבל להם יש אפשרות

גדולה פי כמה וכמה לעשות זאת. היום כשאתה נכנס לחנויות הגדולות והמפוארות

ביותר בארצות הברית אתה רואה ש-60%-70% מהתוצרת היא תוצרת סינית, ולולא

המגבלות שאנחנו דאגנו להן, אותו תוצרת היתה מגיעה אלינו כמוצר אמריקני. אנחנו

אפילו דאגנו למגבלה בנושא הכשרות והבטחנו שהמגבלה הזו לא תעמוד בניגוד להסכם

שלנו, עד כדי כך היינו זהירים.



אשר לנושא הרשפ"ת, אני הקימותי את הרשות ואני מכיר אותה היטב. היו תקופות

שהרשות הזו הביאה לכך שהייצוא הישראלי היה בסדר גודל של 800-900 מיליון דולר

לשנה. תמיד ביקשתי לעמוד על המשמר ולראות את האינוונטר של ההזמנות . כשראיתי

אינוונטר הזמנות של מיליארד או מיליארד וחצי דולר, הייתי שקט. כשראיתי

אינוונטר הזמנות של 700 אלף דולר, לא הייתי שקט.

אנחנו רוצים לתת למשק חיזוק, וחוק מעטפת שכזה רק יחזק את המשק ואת הייצור

הישראלי. את כל הדברים הטובים שאתם מדברים עליהם תכניסו במסגרת התקנות שיהיו

סמוכות לאותה מעטפת או כלולות בתוכה. רבותי, אני לא מבין מדוע החוק הזה לא טוב

לממשלה, אני פשוט לא יכול להבין זאת. איש לא יכול לבוא ולהגיד שיש כאן ענין

פוליטי. כידוע לכם, חבר-הכנסת שגיא אינו נמנה עם החוג הפוליטי שאליו משתייכים

היושב ראש ואנוכי. זו באמת הצעת חוק טובה, הצעת חוק תמימת. לא נאיבית, אבל

תמימה. אני מבקש לדעת למה החוק הזה לא טוב לממשלה.

אי פלטו;

חוק חובת המכרזים כבר קיים. אנחנו לא יכולים לעשות חוק חדש. החוק עצמו

קיים, והסעיפים האומרים שצריך להעדיף את תוצרת הארץ כבר קיימים היום, הכנסת

אישרה אותם. המסלול של התקנות שבו אנו הולכים הוא מסלול שאנחנו חייבים ללכת בו

על פי החוק הקיים. לו היינו עומדים עכשיו חצי שנה אחורה והיו לפנינו שני

חוקים, הייתי מבין את ההגיון בדרישה זו, אבל חוק חובת המכרזים כבר קיים.

גי שגיא;

זה טיעון מהותי? הרי בעוד שבוע זה מה שיקרה, יהיו שני חוקים.

ג' פת;

מר פלטו, אתה מסתמך מאד על החלטות ממשלה ועל גישת הממשלה וגישת ראש

הממשלה, אבל זה משהו חולף. אני הייתי מעורב בנושא רכישת ה-16-F הראשונים

ותבעתי ,BUY BACKולא היה BUY BAKאפילו לא בעד דולר אחד. אני זוכר שהיה לנו

ויכוח על משאיות שהגיעו לכאן. אנחנו רצינו להרכיב אותן בישראל, והם רצו למכור

לנו משאיות מורכבות. על אף שחיו החלטות ממשלה ועל אף שהיתה גישה מאד חיובית

לתוצרת הארץ, זה לא בוצע בשטח, ותקנות אפשר לשנות מאה פעמים.

אי פלטו;

התקנות הן באישור ועדת החוקה.

ג' פת;

אבל מה החוק מפריע? אילו הייתי חושב שהחוק מיותר ושהוא יקלקל לגבי חוקים

קיימים, הייתי תומך בעמדת הממשלה. אני אומר לכם שלו הייתי היום שר בממשלה

הייתי קופץ על חוק שכזה. גם הממשלה זקוקה לחישוקים וגם שר התעשיה והמסחר זקוק

לחישוקים. הממשלה צריכה להיות מעוניינת בחוק כזה, גם מחר, בשיחות שלנו כלפי

חוץ.

לחבר-הכנסת בא-גד יש הסתייגות לשם החוק. נשמע אותו ואחר כך נמשיך בדיון.

היום לא נצביע, אבל נשמע את עמדתו.

י י בא-גד;

בניגוד לחבר-הכנסת גדעון פת שמכיר את הנושא, אני לא איש כלכלה, אבל

כשקראתי את החוק, נדהמתי. איך ייתכן שאנחנו במו ידינו הורסים את עצמנו ולא

מבינים? במקום להתפתל וללכת סחור סחור ולקרוא להצעת החוק "הצעת חוק רכישת

גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי", מין שם שאיש אינו מבין מה

כוונתו, אני רוצה לשנות את שם החוק ולהציע שם פשוט: "הצעת חוק חיוב גופים

ציבוריים לרכישה מתוצרת הארץ בלבד". אני רוצה לקרוא לזה בשם המפורש.

קראתי עכשיו את הנימוקים להצעת ארגון העסקים של ישראל להסיר את הצעת

החוק. אני רק מציע למחוק את המלה "לישראל" בשם הארגון, שהרי אתם רוצים לפגוע

בישראל. איך אתם מעזים לקרוא לארגון "ארגון העסקים של ישראל"? כפי שציינתי

קודם, אני לא איש כלכלה, אני לא מבין בכלכה, אני אדם פשוט המכהן בקושי כשנה

וחצי כחבר הכנסת, אבל כשקראתי את הצעתכם ואת הנימוקים המצורפים לה, הזדעזעתי.

אתם רוצים ליצור אבטלה? אתם רוצים לאפשר לאנשים לרדת מהארץ?

לכן אני מבקש לשנות את שם החוק כפי שהצעתי.

ג' פת;

אני מציע לך לרדת מהצעה זו, כי הניסוח שאתה מציע יעמיד אותנו במצב קשה

מאד בהסכמים הבין-לאומיים שלנו.

י י בא-גד;

מה אתה מציע במקומו?

ג' פת;

הנוסח שמציע חבר-הכנסת שגיא הוא נוסח טוב. אולי למי שלא מבין הנוסח הזה

לא טוב, אבל מי שמכיר את המטריה יודע שהשם הזה נכון. השם שאתה מציע לא ישנה את

מהות הצעת ההוק, אבל יקלקל לנו מאד כי יתקפו אותנו - -

יי בא-גד;

אסור לדרוש שמדינה תרכוש רק את התוצרת של ארצה?

גי שגיא;

לא כשזו מדינת ישראל. אמריקה יכולה להרשות זאת לעצמה.

י י בא-גד;

אני יודע שאמריקה מגבילה תוצרת יפאנין בחוקים גלויים, ואני לא מבין למה

לישראל אסור.



גי פת;

אנחנו חתומים על חסכמי גאט"ט, ויש לנו הסכם לסחר חופשי עם ארצות הברית.

ולאמריקה אין הסכמים?

גי שגיא;

אבל עדיין ההצעה של חבר-הכנסת בא-גד היא לגיטימית.

ג' פת;

היא לגיטימית, אבל היא רק תקלקל. היא לא תשפר.

י י בא-גד;

אני עוד אשקול אם לוותר על ההסתייגות הזאת שלי, אבל בכל מקרה אני מבקש

להציע עוד שני תיקונים אם כי לא כתבתי אותם. בסעיף 1, פיסקה (5) כתוב; "גוף

אחר שלפחות % 20 מתקציבו מקורו בתקציב המדינה", ואני מציע לכתוב "5%" במקום

"20%". אני רוצה להכריח כל גוף לקנות מתוצרת הארץ. הייתי אף מציע לכתוב 1%"

מתקציבו". זה צריך לחול על כל גוף שהמדינה משתתפת השתתפות כלשחי בתקציבו. אני

הייתי רוצה להטיל את החובה הזו מכוח חוק על כל הגופים, גם אם המדינה לא משתתפת

בתקציבם. כל גוף במדינת ישראל חייב בזה, אלא ש- - -

היו"ר צי הנגבי;

אני מבין שהצעתך היא שבמקום "20%" ייכתב "1%".

י י בא-גד;

כן.

תיקון נוסף נוגע לסעיף 5 להצעת החוק. אני מציע למחוק את סעיף 5 האומר

שאנחנו נצטרך לעשות הסכם הדדי, כלומר; רשאי להזמין בתנאים המפורטים. בענין זה

אני אשאל את חבר-הכנסת שגיא. אולי זה הכרחי.

היו"ר צ' הנגבי;

יש דברים הכרחיים.

י י בא-גד;

אם זה הכרחי, צריך למצוא דרך להחמק במסגרת ההכרחי. הכלל שלי הוא; כשכופים

עליך לעשות משהו, לפחות אל תחייך, לפחות תנסה לעקוף את הצד השני - כפי שכתוב

אצל עשיו, בדורון, בתפילה, במלחמה. תנסה לעקוף אותו בכל שיטה, ולא להכניס לו

מראש דברים לפה. חכו, אם ילחצו ולא תהיה ברירה, נלך בדרך זו.



היו"ר צ' תנגבי;

אני מבין שהצעתך היא לבטל את סעיף 5.

י' בא-גד;

כן, זה מה שאני מבקש.

היו"ר צי הנגבי;

חבר-הכנסת בא-גד, השמעת את הצעותיך, אבל כאמור אנחנו לא מתכוונים להצביע

היום.

עורך דין יוסי לוי, בבקשה.

עו"ד י' לוי;

אני מבקש להגיב לדברים שנאמרו על ידי נציגי הממשלה. אני הושש שנציגי

הממשלה לא מעודכנים, משום שאתמול, בהשקת ספינת סטי"ל מתוצרת מספנות ישראל, אמר

ראש הממשלה, בידעו את הקטסטרופה הרובצת לפתחן של מספנות ישראל בגלל הבעיה

שבנדון, שייתכן שהגיע הזמן לתקן את החקיקה. הוא לא דיבר על תקנות. יכול מאד

להיות שנציגי הממשלה צריכים לשוב ולדון בסוגיה הזאת מהדש משום שבעשרת הימים

האהרונים, לאהר הדיון שהתקיים בממשלה, נפל דבר בישראל. בתי המשפט בישראל,

מטעמים כאלה ואהרים, קבעו בעצם שמספנות ישראל הציעו גוררות שלא מתוצרת ישראל,

בין היתר, בגלל המצב המעורפל שקיים בחקיקה או בדין הישראלי במה שקשור לתוצרת

הארץ, והדבר החשוב ביותר - בגלל מעמדה העגום התלוש של הרשפ"ת.

אי פלטו;

זה לחלוטין לא קשור למעמדה של הרשפ"ת. ההחלטה בענין הגוררות קשורה למעמדה

של הרשפ"ת?

שי הולנדר;

לאחרונה דיברתי עם ראש הממשלה הבוקר, בשעה 7:45, ודעתו בענין זה - - -

אי פלטו;

ואני הייתי יחד אתו אתמול במספנות. תיקוני החקיקה שהוא התייחס אליהם הם

תיקוני ההקיקה שאנחנו ביצענו ושאנחנו עוד צריכים לבצע במסגרת חוק חובת

המכרזים, ואם שמעת את כל נאומו של ראש הממשלה, הוא גם אמר אתמול: העדפת תוצרת

הארץ, אבל לא בכל מחיר.

גי שגיא;

איש לא מציע העדפה בכל מחיר.

אי פלטו;

התאחדות התעשיינים היתה מעדיפה העדפה בכל מחיר.



עו"ד י' לוי;

בקשר למעמד הרשפ"ת, לפחות לפי מה ששמענו כאן מפי מר פלטו, הרשפ"ת תהיה

הרבה יותר מחוזקת כיחידת סמך במשרד התעשיה והמסחר. הדברים האלה סותרים דברים

אחרים שהממשלה מציגה, למשל, כאשר היא רוצה לשחרר הגבלים עסקיים כיחידת סמך

בתוך משרד התעשיה והמסחר והיא באה ואומרת: כדי לחזק את מסגרת ההגבלים העסקיים,

אנחנו צריכים להקים רשות. יוצא שפעם אחת הקמת רשות מחזקת, ופעם אחרת היא

מחלישה.

אי פלטו;

בוודאי.

עו"ד י' לוי;

מה הבעיה האינהרנטית של רשפ"ת כיחידת סמך בתוך משרד התעשיה? משרד התעשיה

מופקד על כל מיני אינטרסים. בין היתר, יש לו יחידה מאד גדולה שעוסקת בכל מה

שקשור בעידוד הקשרים הבין-לאומיים בין ישראל לבין העולם. לפעמים זה עומד

בסתירה לתפקידי הרשפ"ת. לכן מין יחידה כזאת שדרה בכפיפה אחת עם יחידות אחרות,

כשנוצרת סתירה מסויימת בפעילות שלהן, לפי דעתי, לא רק שזה מחליש, אלא אני לא

בטוח שזה בריא גם מבחינת ההגיינה הציבורית שמשרד אחד ממונה על תפקידים שסותרים

זה את זה ומתנגשים זה בזה, וזאת היתה אחת ההנמקות של הממשלה להוצאת ההגבלים

העסקיים מתוך משרד התעשיה.

א' פלטו;

אלא שאתה רוצה לעגן בחקיקה ראשית סתירות בין הרשות לבין - - -

עו"ד י' לוי;

מר פלטו, אני בהחלט יכול להבין מדוע ממשלת ישראל אינה רוצה בהפיכת הרשפ"ת

לתאגיד, אבל אני הושב שמעולם לא נשמע בכנסת אבסורד כזה שהקמת תאגיד תחליש את

הרשפ"ת. זו כל ההערה שלי. אתה בהחלט יכול להגיד שאתה מתנגד, כי זה כרוך בעוד

תקציבים ובכפילויות, זו ארגומנטציה לגימית בהחלט, אבל לא להשתמש בארגומנטציה

הלא-לגיטימית שזה יחליש אותה, כי כל בר דעת יודע ללא כל ספק שזה יחזק אותה.

אי פלטו;

לדעתך.

עו"ד י' לוי;

אני חושב שכל אחד רואה את זה כך, גם אלה שיושבים לימינך, תשאל אותם.

רציתי להתייחס למשהו שהשתרבב לתוך דברי מר פלטו בנושא ה EXCLUSIONS-של

חברת החשמל, ומה שאמרת הוא מאד מאד חשוב. אסביר מה קרה בקוד הרכישות הממשלתיות

במסגרת גאט"ט. האירופאים באו ואמרו; אנחנו לא מכניסים למסגרת ההסכמה הבין-

לאומית את הטלה-קומוניקציה, את הבזק שלנו, זה ,EXCLUDEDאנחנו מוכנים להתדיין

על כל דבר אחר.



מדינת ישראל, עם הפרטת בזק, פשטה מעליה את כל הנושא של טלה-קומוניקציה

והיא מהוייבת היום לעשות מכרזים בין-לאומיים ברכישות הבזק בלי ה-15%. כלומר,

מבחינת החקיקה שלה אין ישראל יכולה ליצור EXCLUSIONשל נושא הטלה-קומוניקציה

בישראל והיא מהוייבת לעשות מכרזים בין-לאומיים, ואסור לה לתת 15% במכרזי הבזק.

לפחות תעשו איזה שהוא EXCLUSIONברכישות של חברת החשמל, כדי

שאפשר יהיה להוציא - - TO EXCLUDEמשהו במדינת ישראל. מה הטעם לכך? בתוך

הקהיליה היו דירקטיבות משנות ה-70 שחייבו את חברות החשמל הקהילייתיות לפתוח את

מכרזיהן בתוך הקהיליה, בינן לבין עצמן. בשנת 1992, בדו"ח של הקהיליה כלפי

עצמה, המסקנה של הדו"ח היתה ששום מדינה לא קיימה את הדירקטיבות. לפיכך אמרנו:

בואו נראה אם קוד הרכישות הממשלתיות עובד לפני שאנחנו מתפשטים. את נושא הטלה-

קומוניקציה אנחנו לא יכולים לסגור, אבל לפני שאנחנו מתפשטים, לפחות נסגור

משהו שאנחנו יודעים שהוא בעייתי ושלא עבד עשרים שנה בתוך הקהיליה. זה מאד חכם

להתפשט, אבל מדינת ישראל אף פעם לא ידעה להתלבש.

עמדתכם המקורית אמרה: אם יפתחו את שוק השנאים באירופה, נהיה מוכנים לפתוח

את השוק בישראל. בניגוד לעמדתכם המקורית, כשהגיעה שעת המבחן והציעו לנו לפתוח

את שוק השנאים באירופה באופן הדדי, אמרתם: לא, אנחנו מעדיפים שזה יישאר סגור.

אין ויכוח בין הממשלה לבין התעשיינים.

אני מדבר על האינטרסים של המדינה.

אני מניח שהדברים שלי מקוממים, אבל אומר לך משהו. בשנת 1984 חתמה מדינת

ישראל עם מדינות הקהיליה על קוד הרכישות הממשלתיות. יש הסכם חתום שעל פיו

50%-60% מהרשויות האירופיות פתוחות בפני ישראלים. אתה בדקת כמה ישראלים אכן

הצליחו למכור שם? אני אומר לך שהמספר מתקרב לאפס. הדבר היחיד שנאמר, ומשרד

תנו להסכם לרוץ. תראו אם האמריקנים מצליחים

למכור לחברות חשמל, ואז תתפשטו, כי כאשר הישראלים מתפשטים, הם לא יודעים

להתלבש, ואילו האירופאים יודעים להתלבש על אף שהם נראים כמי שהתפשטו.

אולי תוכל לפרט איך מנעו האירופאים את הסחר עם ישראל באותם תחומים שבהם

היו הסכמים.

אני אף פעם לא עשיתי בדיקה על הענין הזה, אבל יש דו"ח שהקהיליה כתבה

לקראת האיחוד המושלם והוא הוצג בפני הוועדה. הקהיליה שאלה את עצמה: איך אנחנו

מחזקים את מסגרת הרכישות הממשלתיות לקראת האיחוד המושלם? הבה נראה מה קרה עם

הדירקטיבות הקודמות. והם פשוט נדהמו. התברר שלא הזמינו ספקים למכרזים, לא

פרסמו מכרזים, אספקות בלי מכרזים, ויש אלף ואחד תרגילים. התוצאה היא שהשוק

עצמו, לא האמריקנים ולא היפאנים, אומר כשהוא בא לבדוק את עצמו: הצרפתים קנו

מחוץ לצרפת 2%, ו-98% קנו בבית, והוא הדין לגבי הגרמנים, הבריטים וכולם.





חוק חובת המכרזים חוא חוק מפלה מדרגה ראשונה, שאיש לא נתן עליו את הדעת,

ועכשיו מנסים לעשות טלאי על גבי טלאי על גבי טלאי. אני מצטער על כך שהממשלה

אין צורך בחקיקה ראשית. האמריקנים, שהיו אבירי קוד הרכישות

הממשלתיות, משאירים את ה BUY AMERICAN ACT-בעינו ומתקנים אותו כל פעם על פי

ההסכמות הבין-לאומי ות. למשל, בשנת 1979 הם תיקנו את החוק ואמרו: מי שאינו

מצטרף לקוד הרכישות הממשלתיות משנת 1979 עד שנת 1983, לא תהיה לו שום זכות

להשתתף במכרזים האמריקנים. זו הסיבה שמדינת ישראל הצטרפה לקוד. קוריאה, למשל,

שאינה רוצה להצטרף לקוד, עד כמה שאני זוכר, אינה זכאית בכלל להתמודד במכרזים

האמריקנים, ללא קשר למחיר, וזאת משום שהיא אינה חברה במכשיר הבין-לאומי.

החוק הזה, המדבר רק על ה-15%, לא על ה ,EXCLUSIONS-אומר בעצם: מי שאין לו

הסכם עם מדינת ישראל במישור הבין-לאומי, או מי שמפר את ההסכמים הבין-לאומיים,

כמו האירופאים, בצורות כאלה ואחרות, אנחנו נחיל עליו את החוק כמו שהוא. אינני

יודע איך יעשו את זח במסגרת של תקנות.

ראשית, על מנת להעמיד את הדברים על דיוקם, אני רוצה להתייחס לנושא

חמספנות. אני חושבת שעורך דין לוי יודע טוב כמוני שפסיקת בית המשפט בנושא

המספנות והגוררות אינה נובעת מהענין של מעמד העדפת תוצרת הארץ, האם בהחלטת

ממשלה, האם בתקנות או האם בחקיקה ראשית, אלא היא נובעת מתוכן ההעדפה ומהגדרת

טובין מתוצרת הארץ. בענין הזה לא יהיה שינוי, בין אם זה יהיה בחוק ובין אם זה

יהיה בתקנות. ההצעות חן פחות או יותר דומות, כך שבלי לנקוט עמדה ערכית אם

הפסיקה טובה או לא טובה, הבעיה של מספנות ישראל במכרז של חברת החשמל לא נבעה

ממעמד ההעדפה של תוצרת הארץ.

ענין ה-15% תלוי בשאלה מתי נבדק התחשיב. היו רגעים מסויימים שבגלל הפרשי

השער בין הדולר לבין הלירה סטרלינג, זה היה מעל ל-15%.

עורכת דין ליפשיץ אולי אינה מודעת לכך שהרשפ"ת ומשרד התחבורה פנו לחברת

החשמל בבקשה שלא יהיח מכרז בין-לאומי שבו ישתתפו מספנות שאינן נותנות דריסת

רגל לאף אחד, וחברת החשמל פשוט סירבה. לו הרשפ"ת היתה גוף סטטוטורי, ייתכן

שהיא היתה יכולה לאכוף את זה.

די ליפשיץ: זה גם לא הכיוון היום, לא של הצעת החוק שמציע חבר-חכנסת שגיא ולא של

תקנות, לחייב מכרזים שבחם לא ישתתפו מציעים זרים. הדוגמה הזו לא נכונה והיא

פשוט מסלפת את העובדות.





לגבי הוויכוח אם לקבוע את הדברים במסגרת הקיקה ראשית או בתקנות , אנחנו

בעצם טוחנים מים, ואני לא חושבת שהמחלוקת כל כך גדולה, כי מוסכם על דעת כל

היושבים סביב השולחן הזה שהנורמה הזו צריכה להיקבע בחקיקה ראשית, והיא אכן

קבועה בחוק חובת המכרזים. אשר לשאלה אם הממשלה רשאית או חייבת, כפי שאמר חבר-

הכנסת פת, כבר אמרנו שאנו חושבים שהממשלה לא תתנגד שהמלה "רשאית" תהפוך

ל"חייבת", והנורמה של העדפת תוצרת הארץ תהיה קבועה בחוק, ואז גם חבר-הכנסת בא-

גד יהיה מרוצה, כי ידובר על העדפת תוצרת הארץ, ולא על משהו בסינית.

אם חוק חובת המכרזים טעון תיקון, אני הייתי מתקן אותו באופן אחר, ולא על

ידי החלפת המלה "רשאית" ב"חייבת". יש לי הצעה יותר משוכללת בנושא הזה.

בכל אופן אני חוזרת ואומרת שהנורמה של העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין

והעדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית כתובה בחקיקה ראשית. השאלה היא מה מידת

הגמישות שצריכה להיות ועד איזו מידת פירוט צריך להגיע בחקיקה ראשית והחל מאיזו

מידת פירוט צריך לעבור לתקנות, וגס על זה אני חושבת שאין הרבה מחלוקת.

עיקר המחלוקת הוא אולי איזו ועדת תטפל בזה בכנסת, וזה יידון בוועדת

הכנסת, ולא מתפקידנו להביע דעה בנדון. יש כבר חוק שמעניק סמכות לוועדת החוקה,

ויש הצעת החוק הזו המדברת על ועדת הכלכלה, וצריכים להחליט בנושא הזה. אני

חושבת שזו נקודת המחלוקת היחידה שנשארה, כי בזמנו גם חבר-הכנסת שגיא הציע כמה

שר התעשיה והמסחר יתקין בתקנות העדפת תוצרת הארץ.

כלומר, אם שיעור ההעדפה צריך להיות בחוק או בתקנות, זאת לא בדיוק הבעיה הנתונה

במחלוקת, והעיקרון כבר קבוע בחוק.

אשר לענין מעמד הרשפ"ת, אין מחלוקת שתקנות לענין העדפת תוצרת הארץ לא

יעמדו בסתירה להתחייבויות של ישראל באמנות בין-לאומיות. וגם בחוק המכרזים יש

סעיף האומר שכל התקנות יהיו כפופות להתחייבויות בין-לאומיות וגם על פי הצעת

חוק זו כל התקנות יהיו כפופות להתחייבויות בין-לאומיות, ודווקא בגלל זה טוב

שאותן יחידות המנהלות את המשא ומתן הבין-לאומי תהיינה באותו משרד עם אותן

יחידות המופקדות על הצד השני, על מתן ההגנות לתוצרת הארץ.

אני מאד תמכתי בהפיכת הרשפ"ת לתאגיד סטטוטורי, משום שאני חושב שתנאי

ההעסקה יהיו הרבה יותר גמישים. הרשפ"ת זקוקה למיטב הכוחות המקצועיים, ומעמדה

כיחידת סמך מגביל אותה בגלל תנאי שכר ויוצא באלה והיא נאלצת להעסיק את מה

שנשאר.

בישיבה הקודמת אמרנו שכולנו נעלבנו. אנחנו לא במיטב.

לו היו שואלים אותי אם אני יכול לקחת על עצמי תפקיד ברשפ"ת, הייתי אומר

שלא, מפני שדרושים לענין זה מהנדסים מצויינים, אנשים שיכולים לנהל משא ומתן.

הרי בסופו של דבר גם מכופפים את היד ליצרנים האחרים. אני תמיד קינאתי בספרד.

כשאנחנו קנינו את ה-16-F, ספרד קנתה מטוסי F-16וקיבלה 75% .BUY BACK



אי פלטו;

עד כמה שזכור לי, ספרד קנתה את ה-16-F ממקורותיה, ואילו אנחנו קונים אותם

לא ממקורותינו.

ג' פת;

מה זה משנה? אתה טועה טעות מוחלטת. ברגע שהכספים מאושרים לנו על ידי

הסינאט אנחנו במשק פרטי, אנחנו קונים מהתעשיה הפרטית, והתעשיה הפרטית מעוניינת

למכור.

אי פלטו;

אבל על פי חוק הסיוע האמריקני אסור לנו להייב אותה.

ג' פת;

היהסים בינינו לבין ארצות-הברית אינם משנים את היחסים בינינו לבין

.GENERAL DYNAMICS

א' זיסבלט;

כמובן, אנחנו במשרד המשפטים בדעה אחת עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר

לגבי גישת הממשלה לחוק בכללו, אבל רציתי רק להוסיף כמה מלים לגבי מעמדה של

הרשפ"ת. לא מקובלת עלינו הדעה של חבר-הכנסת פת. אנחנו מתנגדים באופן חד משמעי

להפיכת הרשפ"ת לרשות עצמאית. אני לא הופתעתי לשמוע שראש הרשפ"ת לא התנגד

להפיכת הרשפ"ת לרשות עצמאית, משום שהיום כל אחד רוצה להיות רשות עצמאית, וזו

בדיוק הבעיה. אני מניח שגם המנכ"ל שלנו היה רוצה להיות רשות המשפט והצדק כדי

לתת תנאים יותר טובים, והוא גם משוכנע, ואני חושב שהוא צודק, שטובי האנשים

צריכים להגיע למשרד המשפטים. זה הגיע עד כדי כך שהיינו צריכים למנות ועדה

ציבורית לענין התאגידים הציבוריים האלה כדי לקבוע קריטריונים, והוועדה

הציבורית הזאת שיישבו בה מומהים תיתן כל פעם את דעתה להצעה שעולה כמעט כל יום

להקים עוד רשות עצמאית.

אני לא שמעתי את הסקירה היפה של עורך-דין לוי לגבי הצורך להקים רשות

עצמאית לרשפ"ת, אבל אני מניה שגבי שפניץ המופקדת על הנושא הזה במשרד המשפטים

תהיה מוכנה לתת לכם סקירה לא פחות יפה בכיוון השני.

ג' שגיא;

אבל מדוע יש התנגדות או תמיכה בעמדה של משרד ראש הממשלה בטרם נקבעו

קריטריונים?

א' זיסבלט;

משום שאני מניח שגם בלי הקריטריונים המפורשים התשובה מספיק ברורה לגבי

הצורך להשאיר את הגוף הזה כיחידת סמך במסגרת משרד התעשיה והמסחר, אבל כמובן

אנחנו גם מוכנים להרחיב את הדיבור על כך בקביעת הקריטריונים. אנחנו לא חושבים

שיש הצדקה כלשהי להפוך את הרטפ"ת לרשות עצמאית.



שי הולנדר;

אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו קודמי, אבל גם אני מבקש להתייחס לנושא

מעמד הרשפ"ת. במשך למעלה משש שנים הייתי היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה

ואני מכיר היטב את הנושא של הקמת תאגידים סטטוטוריים. הנושא מאד מורכב, ויש

לזה יתרונות והסרונות. כשמדובר בתאגידים עסקיים, למשל: רשות הנמלים, רשות שדות

התעופה ורשות הדואר, היתרונות ברורים. -זה נותן חופש פעולה עסקי, וכל אחד מבין

שזה מנוף לקידום הפעילויות של אותו תאגיד.

כשמדובר בתאגידים שאינם עסקיים, הנסיון לפחות מוכיח שהרבה פעמים שכרו

יוצא בהפסדו. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור ולבזבז את זמנם של הנוכחים, אבל

הענין הוא לא פשוט. נכון שיש בעיה של תנאי שכר, אבל בתאגידים ציבוריים שהם לא

עסקיים תנאי השכר הם די דומים לתנאי השכר בשירות המדינה. יש סעיף 29 לחוק

יסודות התקציב המונע כל חריגה מהתנאים המקובלים בשירות המדינה.

מאיגדך גיסא, גם במסגרת שירות המדינה יש אפשרות לקבל אנשים טובים. חבר-

הכנסת פת היה בזמנו יושב ראש ועדת משנה של ועדת שרים לענייני כלכלה בתחום תנאי

שכר לפקידות הבכירה, והיו מקרים שבהם צריך היה לאשר תנאים מיוחדים. יש אפשרות

לגייס כוח אדם טוב בחוזים מיוחדים. נכון שהתנאים אינם משתווים לתנאים בסקטור

הפרטי, אבל גם תאגיד לא יוכל לתת תנאים של הסקטור הפרטי, אם כי אלה עדיין

תנאים יותר טובים מהתנאים המקובלים בשירות המדינה. כך שלחשוב שהקמת תאגיד היא

מין תרופת פלא לכל דבר - ממש לא.

ג' פת;

אם זו היתה הבעית היחידה, הייתי מנסה לשכנע את ידידי חבר-הכנסת שגיא לרדת

מהסעיף הזה, אבל זאת לא הבעיה היחידה.

גי שגיא;

לא, דווקא בתחום הזה אני חושב שיש סתירה במדיניות הממשלה. יש היום

מדיניות לצמצם את המעורבות הממשלתית, ויש יציאה ממעורבות בתחומים עסקיים, כמו

שאמרת, מר הולנדר. לדעתי, גם נושא הרשפ"ת, שהוא לא רק משיק אלא גם עוסק

בתחומים העסקיים-כלכליים, היה צריך להיות בין התחומים שהממשלה חושבת כי צריך

לצמצם בהם את המעורבות ולהשאיר את הנושא הזה מחוץ למסגרת של משרד הממשלה.

אי פלטו;

להיפך, בנושא ההגנה רוצים להעמיק את המעורבות, להגן יותר, ולא להוציא את

זה החוצה.

גי שגיא;

אבל מדובר במערכת יחסים בין תאגידים כלכליים בארץ לבין מדינות אחרות,

וכאן מעורבות ממשלתית ישירה והשפעה של הממשלה בהחלט לא רצויות.



י' אסיה;

עלי לומר שמה שאמרה גב' ליפשיץ מצמצם מאד את הפערים ואני גם מוכן להמשיך

ולהסכים למה שאמר מר פלטו ביחס להידברות ולטיוטת התקנות כפי שהיא מוצעת היום.

טיוטת התקנות טובה בהחלט. אם סעיף אחד נשאר לא ברור, עם ה-15%, אינני יודע אם

לקרוא לזה "נסיונות התחכמות" או בשם אחר, אבל עובדה היא שבמשך כשנתיים מהיום

שבו חוקק חוק חובת המכרזים היו עליות ומורדות מכל המינים והסוגים בכללים

להעדפת תוצרת הארץ, וחלק מהנוכחים פה המדברים היום בזכות החוק דיברו בזמנים

אחרים נגד החוק, וראינו תמונת מצב משתנה חדשות לבקרים.

אני מבקש להזכיר שגם התקנות עוד צריכות לעבור את ועדת החוקה, ומבחינת לוח

הזמנים עדיין אינני יודע בדיוק למה נגיע בעוד חודש.

נגיע לזה שאין העדפה.

אנחנו לא נסכים בשום מקרה שלא תהיה העדפה. מקסימום נעשה תיקון חקיקה

נוסף.

אני לא יודע איזו מין העדפה תהיה. אני גם לא כל כך מוטרד מהמדיניות של

הממשלה הזו, כי יכול להיות שמדיניות זו תימשך ויכול להיות שהיא תשתנה, כפי

שנאמר כאן, ותקנות הן דבר מאד גמיש.

לכן העמדה שלנו היתה ונשארה שדרושה חקיקה ראשית פוזיטיבית, ולא חקיקה

שאומרת "רשאי", ושתהיה חקיקה שנוגעת לענין העדפת תוצרת הארץ. מה קרה בחוק חובת

המכרזים? נדרשה שנה כדי להבין בכלל שיש פה בעיה עם העדפת תוצרת הארץ, וגם מי

שהבין רצה לומר שאין בעיה, ולאחר שדנו בתקנות של האוצר, מחקנו הכל והכנסנו

תיקון בחקיקה והתחלנו את התהליך מחדש, וזה כבר כמעט שנה - מחודש מאי 1993 -

שאנחנו דנים בתקנות האלה ולא מתקדמים.

ביחס לנושא של חברת החשמל, אם הממשלה הזאת, לפי מה שאתה אומר, היא בעד

מתן העדפה של 15%, מה הכעס על חברת החשמל, שלכאורה, תצטרך להמשיך לתת העדפה של

15%? מה שעשתה מדינת ישראל עשו מדינות רבות. כל מדינה באה עם הרשימה שלה

את אלה אני יכולה, ואת אלה לא, יש לי תעשיות רגישות ותעשיות שאינן

רגישות. גם לא דובר על כל הברת החשמל, אלא ניתנה רשימה ספציפית של נושאים שבהם

יש תעשיות רגישות במדינת ישראל, כפי שמדינות אחרות עשו בתחומים שונים. מדינות

רבות, כולל מדינות מערב אירופה, העדיפו עד היום שלא להכניס לקוד הרכישות את

תקשורת, תחבורה, מים ואנרגיה. תחומים שהן רצו

לכלול הן כללו ותחומים שהן לא רצו לכלול הן לא כללו, הכל לפי נוחיותן. כך גם

אנחנו עשינו לגבי התעשיות הרגישות שלנו.

זה פשוט גול עצמי. הלכנו לאירופאים ואמרנו להם: אל תפתחו לנו את התעשיות

האלה. הם ממשיכים להתחרות במכרזים פה, כי על פי החוק הם יכולים להתחרות,

ואנחנו לא יכולים להתחרות שם. זה בגלל אותה החלטה מוטעית שלכם.



י' אסיה;

דבר אחרון שלא היתה התייחסות אליו לאורך כל הדיון. החוק הזה מתייחס לשורה

של נושאים ושל גופים שחוק חובת המכרזים אינו חל עליהם, וצריך להתייחס אליהם.

זה נכון לגבי הגופים המתוקצבים למיניהם, זה נכון לגבי עיריות ורשויות ולגבי

גופים אחרים שמקבלים זכיונות מהמדינה וכיוצא באלה, ולכך אין היום תשובה בחוק

חובת המכרזים. בפקודת העיריות יש פתרון חלקי ולא מספיק, ולכן החוק הזה כחוק

מסגרת, כפי שנאמר, הוא מבחינתנו המסגרת הנכונה והטובה ביותר.

ח' בן-צרויה;

כל הדיון פה נראה לי קצת מוזר. אני אמרתי את דברי מהבחינה הכלכלית

הצרופה, ויגידו לכם את זה כל הכלכלנים הבכירים במשק. אתם יכולים לקרוא את

המסמך, ואני לא רוצה להחזור על הכל, אבל אין ספק שהדבר הזה מעוות, הוא מיותר

למשק הישראלי והוא לא רלוונטי. אני יכול לתת פה הרצאה ולהוסיף כהנה וכהנה.

אני לא מבין בכלכלה - -

היו"ר צי הנגבי;

אתם מתנגדים גם לתקנות?

ח' בן-צרויה;

לא, תיכף אתייחס לענין התקנות.

על הדברים שנכתבו במסמך שלפניכם חשב צוות כלכלנים רציני ביותר, עם הערות

למשרד האוצר ולבנק ישראל, וזה לא נעשה כלאחר יד. אין ספק שמדיניות ההעדפה הזאת

במצב הנוכחי של המשק הישראלי, במצב של התעשיה הישראלית, היא עיוות, היא גורמת

לתמריץ שלילי להתייעלות, היא מהווה בזבוז מקורות, היא מהווה עוד דרך להטיל מס

כדי לסבסד תעשיות נחשלות והיא ממשיכה את הקו האינטרסנטי של הסתכלות נקודתית,

ולא כלל-משקית. אני לא ארחיב את הדיבור על זה, אבל אם מישהו מעוניין, אפשר

בהחלט לשוחח אחר כך, אפשר לקרוא את חמסמך, והדברים הם ברורים וחדים. זאת לא

שאלה כבדה של מיסוי שבהם הדברים לא כל כך ברורים, אלא זו שאלה פשוטה, ויש פה

תשובה כלכלית חדה וברורה.

אשר לתקנות, אולי קשה לנציגי הממשלה להגיד את זה, אבל התקנות הן לחלוטין

לא זהות למה שיש בהצעת החוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא. הצעת החוק היא גורפת.

היא בכלל לא זהה לא תקנות. עם התקנות האלה, במיוחד עם תאריך היעד של ה-1

בינואר 1996, אפשר לחיות גם מבחינה כלכלית, אבל הצעת החוק היא גורפת הן מבחינת

הגופים הציבוריים שנכללים במסגרתה והן מבחינה זו שהיא עומדת בסתירה לדינים

אחרים.

ליקטתי מספר תגובות שקיבלתי מיושבי ראש של דירקטוריונים של חברות

ממשלתיות, חברות הנמצאות בהפרטה, חברות שמועמדות להפרטה, רשויות. אתם צריכים

לראות את התגובות הנזעמות של אנשים כמו עדי אמוראי.

עו""ד י' לוי;



ח' בן-צרויה;

היו דיונים ארוכים בוועדת החוקה, ונקבע כבר שחברות ממשלתיות וגופים

ציבוריים יפעלו על פי שיקולים עסקיים. חברה שאינה פועלת על פי שיקולים עסקיים

תגלגל את הגרעון שלה לתקציב המדינה, ויש צרות רבות. תראו מה קרה לתעשיה

הצבאית, לתעשיה האווירית וכו'.

אמרתי שהחקיקה היא גורפת והיא לא שקולה בכלל לתקנות. התקנות, על אף שהן

נמצאות עדיין בתהליך של ניסוח משפטי, הן מאד מצומצמות ביחס לחברות הממשלתיות

ולגופים הציבוריים שעליהם הן יחול, ויש גם איזה שהוא תאריך יעד שבו הדבר

יתמסמס לאורך זמן. תבינו שהמשק הישראלי לא חי בוואקום. לכאורה יש מין התעלמות

מכל מה שקורה בעולם, ממה שקרה בהסכמי גאט"ט ומההחלטות שהתקבלו בהסכמי גאט"ט על

ידי כלכלות של מדינות רבות.

יי אסיה;

היום חברות 23 מדינות. ביחס לכל העולם זו קבוצה מאד מסויימת, ואם תישמר

ההדדיות לגביה, אפשר לחיות עם זה. אבל עדיין יש עוד 150 מדינות אחרות שמשחרות

לפתחנו כדי למכור לנו הרבה מאד תוצרת, אם רק נוכל אנחנו לוותר על ההעדפה.

אני מודה לכולם על ההשתתפות בדיון הזה. כאמור, בשלב הזה איננו מוסכמים

לקיים הצבעה על הנוסח הסופי של הצעת החוק. במהלך היום תהיה לנו הידברות עם

חברי ועדת החוקה. אם לא ייענו לרצון שלנו שאנחנו נהיה הגוף הדומיננטי ושיהיה

חוק, ננהל את מאבקנו הבא בוועדת הכנסת ולאחר מכן נקיים כאן דיון ונראה איך

מתקדמים.

אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:10)