הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מסי 103

מיטיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי יג' בשבט תשנ"ד. 25.1.94. שעה 11:00

חברי הוועדה; צ' הננבי - היו"ר

ש' אביטל

א' גולדפרב

י' ונונו

נ' חזן

אי יחזקאל

ג ' פת

ס' שלום

חה"כ א' ויינשטיין

חהייכ אי פורז

חה"כ מ' שטרית

טי לפיד - יוטב-ראט התאחדות הכבלים

טי טובל - מנכייל התאחדות הכבלים

מי רונן -מנכ"ל ערוצי זהב

נ' שי - מנכ"ל הרטות הטניח לטלויזיה ורדיו

. יי קרניאל - יועץ מטפטי, הרטות הטניה לטלויזיה ורדיו

ח' שפר - מנכ"ל ics

יי פלדמן - מנכייל איבוד המפרסמים

די טהורי - יועץ כלכלי

בי טפיר - יועץ כלכלי

אי לרנר - יועצת הטר לתקטורת, מטרד החינוך והתרבות

אי טוורצטטיין - מטרד האוצר

גי בינטטוק - מטרד האוצר

אי בלטניקוב - יועץ טר הכלכלה והתכנון

אי אלקלעי - מטרד התקטורת

טי אביצור - סננית היועץ המטפטי, מטרד התקטורת

אי רטף - יועץ מטפטי, מטרד התקטורת

רי ורבר - נציב בעלי הזכיון, הערוץ הטני

רי קלינגר-יועצת מטפטית, נציגת הזכיינים, הערוץ הטני

יי בן-נון - מנהל מטה כחול לבן, ההסתדרות הכללית

חי יטראל - חתאחדות התעטיינים

י" ורון

ט' רם

חוק הבזק (תיקון - חיתר פרסומת בטידורי טלויזיה בכבלים),

התטנייג-1992, חבר חכנסת מאיר טטרית.



חוק הבזק (תיקון - היתר פרסומת בסידורי טלויזיה בכבלים).

התשנ"ג-1992. חבר הכנסת מאיר שטרית

על סדר היום מונחת הצעת חוק שעברה לאחר ריון מוקרם בכנסת,

אשר נקראת חוק הבזק - היתר פרסומת בטירורי טלויזיה בכבלים.

נקיים מספר ריונים בנושא במהלך הטבועות הקרובים.

על-פי תקנון הכנסת, ביקש חבר הכנסת סילבן טלום להציע הצעה

לסרר הישיבה.

ההצעה אינה טייכת לנוטא זה. ביקטתי להניט הצעה רחופה

לסרר בנוטא טל ההסכם הנרקם בין ערפאת לבין מר פרס ברבר הקמת

אזור נופט ותיירות באזור צפון ים-המלח.

למרות טנאמר בלטכת ראט-הממטלה טקיימת התננרות לנוטא, לפי

מה טאנו רואים בחורטים האחרונים, ההסכמות טערפאת חותר אליהן

ביתר עם פרס, מגיעות לפרי בטלות בהסכמים. עוברה זו תפגע

בפוטנציאל התיירות הקיים כיום באזור ים-המלח. ים-המלח כיום

מטופע בבתי-מלון וקיימת תיירות טמניעח לאזור מכל העולם. עוברה

זו תהווה אולי אלטרנטיבה זולה וטובה יותר, אך יכולה לפגוע פגיעה

קטח בתיירות, פגיעה טתביא מחוץ לאוברן מטבע חוץ, גם לאבטלה בענף

זה באזור זה.

בנוסף לכך, יט שם אנן מים מתוקים טלפי הריווחים ניתן

לטאוב ממנו 140 מליון קוב מים בטנה.

ארוני יוטב-ראט הווערה, אני חוטב טטוב תעטה אם תזמן לטבוע

הבא את טר התיירות ואף את טר החוץ ואם יט צורך, גם את ראט-

הממטלה, על מנת טיסבירו האם זהו חלק מן ההסכם המתגבט בין ערפאת

לבין פרס, והאם הסכם זח יהיה בסופו טל רבר חלק מההסכמה טתוגט

כמסמך לחתימה כבר בתחילת החורש הבא?

כפי טנורע, ערפאת לוחץ לגבט הסכם זה עור לפני צומ הרמראן.

בתום הריון נתייעץ בקרב חברי הכנסת האם כראי טהווערה

תקיים ריון רחוף בנוטא. רעתי טמבחינתנו תמיר כראי לנסות להכנס

לנוטאים אלה. יט לפנינו בקטה טל ישובי צפון ים-המלח טהופיעו

בווערה יחר עם טר התיירות לפני כמה טבועות, טהווערה תקיים סיור

באזור טלהם. יתכן טנוכל לטלב את טני הנוטאים גם יחר.

האם קיימת התנגרות לקיים ריון בעתיר הקרוב בנוטא זה?

אני מציע טנסכם זאת בגמר הריון.

נסכם טנקיימ בעתיר הקרוב ריון בסוגיה זו ואם יתאפטר, אף

נקיים סיור בטטח, מה טיעמיק את הכרותנו עם האזור.



הנוטא על סדר היום הוא הצעתו של חבר הכנסת מאיר שטרית

להתיר פרסומת בכבלים בסידורי הטלויזיה. הנושא הוא סבוך ומורכב,

חברי הוועדה מכירים אותו ודאי מתוך ישיבת הוועדה הקודמת, טעסקה

בנושא, אם כי לא בהקשר טל הצעת החוק.

אנו נתבקט בטבועות הקרובים להגיע לכלל מיומנות בנוטא בעל

מטמעות נכבדה לחיי הכלכלה במדינה, לסוגיית התעסוקה, במיטורים טל

תקטורת וסוגיות מטפטיות, טהלקן אף עלו בדיונים מטפטיים וחלקן

מצויות בפני בית המטפט הגבוה לצדק, על-פי עתירה שהנושא בנוטא.

יט לנו מגוון רחב טל עמדות וכל אחד מחברי הוועדה יצטרך

לפעול טלא על-פי לחצים, אלא על-פי מצפונו.

ביקטתי לקיים היום דיון ופדזנטציה טל נציגי הברות הכבלים

ובתאריך ה- 8 בפברואר נקיים את הפרזנטציה הסותרת וההפוכה טל

הטוללים את אימוץ הצעת החוק. אם גורמים אחרים במטק יהיו

מעוניינים להצטרף לפרזנטציה טל היום או לפרזנטציה ההפוכה, כמובן

טהם מוזמנים.

איננו מקיימים את היטיבה ברמה טל עימות בין שתי תפיסות

מנוגדות, על מנת טנוכל להתמקד בעיקר וכן כדי טהדיון לא יגרר.

לאחר מכן, כאטר הוועדה תחוט טהיא בטלה לקבל החלטה, אנו נקבל את

ההחלטה טלנו בנוטא לכאן או לכאן והנוטא יעבור למליאה להכרעה

לקריאה ראטונה. גם אם הוועדה טוללת, כמובן טהנוטא מגיע למליאה.

במידה טהוועדה תחליט לאחר טני הדיונים המיקדמיים הללו,

טהיא מעוניינת לקבל אינפורמציה נוספת או טהיא מעוניינת לקיים

סיורים, קיימות בקטות טל הערוץ הטני וטל הטלויזיה בכבלים מן

הוועדה, לקיים סיורים ולהתרטם מקרוב אחר פעולות המוסדות. יטנן

בקטות טל טרים מסויימים להופיע בוועדה בנוטא זה, אך החלטת

הוועדה תהיה ריבונ ית.

אנו מתחייבים על-פי ההגיון לקיים דיון ראטוני בהצעת החוק

בהקטר טל נציגי הטלויזיה בכבלים וכן בהקטר טל הטוללים את הצעת

החוק. מה שמעבר לכך, הוא כבר בחזקת החלטה טל הוועדה.

התחוטה היא טהפוליטיקאים, ואני מדבר בעיקר ברמה

המיניסטריאלית, יתייחסו אל כל הסוגיה כאל "תפוח-אדמה לוהט"

וינסו להתחמק מהענין, מאחר טהם מפחדים מכך. לכן אני טואל האם

קי ים תאריך יעד?

היו"ר צ' הנגבי;

בהקטר טל המטאפורה טהטתמטת בה, זהו אכן "תפוח-אדמה לוהט"

אך אנו מטתמטים היום בכפפות אסבסט, נחזיק אותו אצלנו ותאריך

היעד יכול להיות בכל מועד טהוא. מבחינתנו צריך להערך דיון רציני

ויסודי וכן הכרעה.

האם אנו יכולים לנהל את הדיון הזה ללא נוכחות טל היועץ

המטפטי והאם ניתן לדון בו כל זמן טהוא מצוי בבג"צ? יתכן טיתקבלו

החלטות סותרות.



היו"ר צ' הנגבי;

אני יכול להביע את דעתי בלבד. הוועדה מוסמכת להחליט טעקב

היות הנושא בבג"צ, היא מנועה מלדון בו, אך נדמה לי לפי התקדימים

בכנסת, עובדגע מהמליאה מחליטה להעביד הצעת החוק לוועדה, היא כבר

חיוותה את דעתה האם הנשוא ראוי להיות נדון. המליאה העבירה אלינו

את הצעת החרק.

הבג"צ מפרט חוק קיים והכנסת עושה חוקים חדשים.

באשר לשאלתך, פי שידוע לכולנו היועץ המשפטי שלנו חולה

ואיננו יכולים להימנע מלקיים דיונים, אך נדמה לי טכאטר נניע

להכרעות ולהצבעות, תתחייב נוכחותו טל היועץ המטפטי. היום באנו

יותר לטמוע מאטר לקבוע.

באיזה טלב יהיה מוזמן לכאן טר הכלכלה והתכנון?

יועץ טר הכלכלה נמצא עימנו. ציינתי בתחילת דבריי טיט טני

טרים טעיסוקיהם חופפים את העיסוק טלנו בנוטא זה ומדובר בטרת

תקטורת ובטר הכלכלה והתכנון.

י' ונונו;

האם היה נסיון לפטרח עם טר הכלכלה והתכנון?

בדיונים הקודמים עלתה טאלה טל ציבורים רחבים טמערכת

הכבלים אינה מניעה אליהם. האם ניתן להתייחס מה קרה מאז

ההתחייבויות טניתנו כאן בוועדה, לדוגמא בנוטא הבתים הנמוכים טל

ההתייטבות העובדת? עבורי יט לכך ערך בפני עצמו.

אני מבקט מחבר הכנסת טטרית להציג את הצעת החוק.

ברצוני להודות ליוטב-דאט על פתיחת הדיון בסוגיה זו וכן

לספר מדוע היה צורך להגיע להצעת החוק.

בטנת 1986 ועדת הכלכלה דנה בהצעת החוק טלי להקמת טלויזיה

בכבלים ובוועדה זו אוטרה הצעת החוק כפי טחיא מתרחטת כיום

ומתבצעת. גם אז האוירה היתה נגד טלויזיה בכבלים והממשלה טהייתי

חבר בה, התנגדה לטלויזיה בכבלים מטעמים טונים. בו בזמן טהממטלה

התנגדה לטלויזיה בכבלים, בעצם בטטח עבדו כבר עטרות טלויזיות

פיראטיות אטר טידרו כרצונן, החל מפורנוגרפיה, תעמולה גזענית,

וכלה בהדרכה להכנת חומרי חבלה.

למען הצדק ההסטורי, תציין את שיתוף הפעולה שהיה לך עם השר

רובינשטיין.

מי היה יוטב-ראש ועדת הכלכלה?

יושב-ראש הוועדה היה אליהו שפייזר.

היתה התננדות פורמאלית עול הממטלה להצעת החוק. לשמחתי, שר

התקטורת דאז - אמנון רובינטטיין, למרות טהוא הסכימ עמ הצעת החוק

טלי, היה מנוע מלתמוך בהצעה בנלל היותו חבר בממטלה. הדיון בכנסת

התרחט עם העובדה טהטר לא הניע לענות על הצעת החוק.

אתה טועה הסטורית. הוא תמך בך במליאה וזה עבר בזכותו. אתה

מעוניין לראות את הפרוטוקול?

אדרבא. הטר לא הניע לדיון בקריאה הטרומית ולקריאה

הראטונה. אכן הצעת החוק עברה ובקריאה הטניה והטליטית הטר הצטרף

להצעה, תמך בחוק והחוק עבר.

יורטה לי לציין נם את תרומתו טל חבר הכנסת פורז וטל חברים

אחרים. על כל פנים, החוק הפך להיות עובדה.

בחוק המקורי כפי טהנטנו אותו, היתה אמורה להיות מופעלת

טלויזיה בכבלים מלכתחילה עם פרסום מן היום הראשון.

לא דובר אז על הערוץ הטני.

לדעתי, אחת הנקודות טהאיצה את הקמת הערוץ הטני היתה הקמת

הטלויזיה בכבלים. לצערי הרב, נוטא הפרסום בוועדת הכלכלה, למרות

שזכה לתמיכה אוהדת טל חברי הוועדה וכן טל יושב-ראש הוועדה, נתקל

בלחצים עצומים מצד העתונות הכתובה, למנוע מחברי הכנסת לאטר

פרסומת בכבלים.

מאחורי הקלעים הופעל מכבט טל לחצים על כל חברי הוועדה,

כולל עליי, אך אני הודעתי טאם יסירו את הפרסום מן החוק, אסיר את

הצעת החוק, מאחר טזוהי הצעת חוק פרטית טלי.

לאחר מטא ומתן ארוך הנענו לפטרה, לפיה חמט טנים מיום

פרסום החוק, לא יהיה פרסום ובתום חמט טנים מהחוק, יחלו

הפרסומים. הפטרה הוטנה נם על רקע העובדה טאמרתי לנציני העתונות

הכתובה טהם באים בידיים לא נקיות. הם כבר הקימו חברות לטלויזיה

בכבלים, כלומר כל העתונות הכתובה ומחר יבקטו טתהיה פרסומת

בכבלים, כפי טכעת חלק מבקט.



ואמנם לצערי הרב, חייתי בשקט עם הפטרה שגיבשנו, כי חשבתי

שיש די זמן עד שהטלויזיה תקום. אם הממשלה היתה זריזה יותר, יכול

היה לקום הערוץ השני ללא הפרעה, ניתן היה להפעילו אפילו ארבע

שנים ואז הכל היה בא על מקומו בטלום. אך הערוץ הטני לא הוקם

מסיבות טונות.

מרגע טהוקם הערוץ הטני, הטלויזיה בכבלים כבר פעלה ועד

הקמת הערוץ הטני כבר הטקיעו יזמים בטטוז למעלה מ- 500 מליון

דולר, כאטר מחוברים כיום לטלויזיה בכבלים כ- 500 אלף בתי אב.

מחוברים 680 אלף בתי אב.

הטלויזיה בכבלים, עוד לפני הקמת הערוץ הטני, טינתה את כל

תרבות הצפיה בטלויזיה בארץ ואת תרבות הפנאי בארץ, ונרמה למהפכה

במדינה.

בפועל, לצערי במטך טנים בניסוח טל הצעת החוק, כאטר החוק

הסופי אוטר, נכתב בהצעת החוק המקורית טהטר רשאי בתום המט טנים

לאטר פרסומת בכבלים.

זה באיטור המועצה לכבלים או באיטור ועדת הכלכלה טל הכנסת?

הטר טחל מפרט רטאי כאילו לא חייב ועל כן הוא החליט טאינו

מעונין לפרסם בכבלים ועטה לדעתי מעטה חמור יותר. הוא הבטיח

ליזמים אנטי הערוץ הטני, טלא תהיה פרסומת בכבלים לפחות טנתיים.

ההבטחה ניתנה בעל-פה ואיני יודע אם ניתנה בכתב. אינני מבין כלל

מי רטאי להבטיח הבטחה כזו, טהרי אין זה עסק פרטי טלו ולא היתה

החלטת ממטלה על כך.

נוטא הערוץ הטני כרוך בכל מיני אינטרסים פוליטיים וברצוני

לציין בפני חברי הוועדה טאותי מנחה קו אחד והוא מהי טובת הציבור

ומהי טובת התקטורת במדינת-יטראל. איני נציג טל הטלויזיה בכבלים

ואינני נציג טל הערוץ הטני, אלא נציג טל הציבור. כך אני רואה את

הצעת החוק וזו גיטתי לנוטא. אני חוטב טהטר טחל לא היה רטאי

להבטיח הבטחה כזו וכדי להבטיח זאת, הוא היה צריך לקבל הסכמה טל

הכנסת או טל הממטלה, אך הוא לא פעל כך.

בצדק טוענים אנטי הערוץ הטני וטואלים מדוע אנו רוצים

לעטות פרסומת. יט להם הבטחה ועל סמך ההבטחה הזו הם הטקיעו עטרות

מליוני דולרים בהקמת ערוץ טני. איני חוטב טהטר רטאי היה לעטות

זאת.

יתרה מזאת, אני חוטב טהעיקרון טל טלויזיה חופטית בארץ הוא

טכל טלויזיח וכל ערוץ רטאים לפרסם מה טהם רוצים בדרך טהם רוצים.

אני חסיד טל פתיחת הטמיים ופתיחת הפרסום לכל הערוצים, כולל

הערוץ הראטון, אך בוודאי לכבלים, וכולל הערוץ הטני. אם אנסים

מתהדרים וטוענים טהם עוטים תכניות יותר טובות, וכי יט להם ביקוט

וצפיה יותר גדולים, אדרבא. מצירי, מי טיהיה הטוב ביותר טיקבל

מליונים וירויח מדי יום כאוות נפטו, ובתנאי טתהיה תחרות.



לא יתכן שיהיה מונופול ואתה תפרסם רק מה שאתה רוצה ורק

לך מותר לפרסם, ואתה נובה כסף מתוך הנחה 3וזה אמור לכסות את

ההוצאות שלך. האם הממשלה שותפה בעסק גול מישהו? החשבונות

הכלכליים אם הטלויזיה בכבלים מרויתה או פואינה מרויהה, אינם

מענייני. כמו כן לגבי הערוץ הטני. אותי מענין שתהיה תחרות

חופשית ככל האפטר בין הרטתות הטונות ובין הערוצים הטונים.

לדעתי, רק תחרות חופשית בין הערוצים הטונים תבטיח טהציבור יקבל

את התוצאה הטובה ביותר והציבור יחליט במי לצפות. לפי רמת הצפיה

בערוצים, הציבור יחליט האמנם זה זכאי להכנסות כספיות או זה

זכאי. במצב כזה, כל בעל ערוץ עורך חטבון כיצד יפעל טוב יותר,

כדי טהציבור יצפה בערוץ טלו ולא בערוץ אחר.

כך עובדות טלויזיות בעולם. קיימת תפיסה טל טלויזיה

ציבורית ממלכתית, טתכניות יעטו ברמה ולווא דווקא על בסיס מסחרי

ולכן קיים הערוץ הראשון. מי טמעונין, טישאר ללא פרסומת והממטלה

מממנת אותו באמצעות האנרה.

בעיניי, לא הגיוני לנסות לחסום פרסומת בכבלים בצורה

מלאכותית ולדעתי גם מטופטת. בטל חסימת הפרסומת, קרו דברים

מעניינים ומוזדים, כפי טקרה בזמנו עם הטלויזיה הפיראטית בכבלים.

ראטית, התחילו לפרסם מוצרים יטראלים באמצעות טידורים טל ערוצים

דרך הכבלים. קמה חברה בארץ טמוכרת פרסומות ומטדדת אותן דדך

אנגליה. דדך ערוצי הלוויינים ניתן לראות פרסומת טל אסם, טל עלית

וטל קוקה-קולה. מדוע צדיך את הדמאויות הללו?

זה בוצע עוד לפני הפעלת העדוץ הטני. האם זה עדיין קיים?

עדיין קי ים.

כיום, במצב הנוכחי הדי מטדדים בערוצי הכבלים פרסומות

אינספור דרך הערוצים טנקלטים מחוץ-לארץ, טל מוצרים טונים, וניתן

להזמין מוצר ולטלם עליו בארץ בכרטיס ויזה. מדוע צריך "לאנוס" את

היטראלי להיות חטוף לכל-כך הרבה פרסומות מחוץ-לארץ כטאין

הזדמנות לתעטיין היטדאלי, למוצד היטראלי להיות מפורסם באותם

ערוצים? אני חוטב טקיים גם אי צדק כלפי התעטיה היטראלית,

החיים מלמדים טבכל תחום בו הממטלה נתנה מונופול לגוף

מסויים, העסק תמיד הסתיים לא טוב, ומי טמטלם את המחיר חינו

הציבור. ראה יבוא בטר לארץ, טמייקר את מחיר הבטר כמעט פי טלוטה,

ראה כל מונופול אחר. אני חוטב טבנתונים הקיימים, אם הפרסום יטאר

בידי העדוץ הטני בלבד, ומאחר טלערוץ הטני קיימים אמצעים כבדים

להטפיע על טדים ועל מקבלי החלטות, ולכן הם מנסים למנוע את

הפרסום בכבלים אחרים, אני רואה בכך טחיתות פוליטית.

לדעתי, במצב הנוכחי כאטר הפרסום יטאר בלעדית בערוץ הטני,

ומחיר הפרסום כפי טהוא עומד היום הוא בסדד גודל טל 20,000 דולד

לדקה, כאטר טידור של דקה ב- .C.N.N עולה היום 1,200 דולר, אני

סבור טאין זה הגיוני. רק בפרסומת בכבלים אם תהיה כזו, ניתנת

הזדמנות לכל מפדסם יטראלי לפרסם גם בכבלים לאזור טלו. הוא איננו

חייב לטלם סדדי גודל כאלה לדקה, אלא יכול לפרסם במחיר טל 1,000

דולד או בפחות לפדסומת אזודית. המפדסמים הגדולים ימטיכו לפדסם

גם בעתיד בערוץ הטני, בכבלים, וגם בעתונות, אך למפרסמים הקטנים

תהיה הזדמנות לפרסם באזור שלהם.



אני חושב שמחיר המנוי החודשי שהטלויזיה בכבלים גובה הוא

יקר עוד מעבר למה שציפיתי, ואני חושב טיט להוזילו. היום המחיר

עומד על סדר גודל טל 90 עד 100 טקל לתודט, כלומר 1,200 טקל

לטנה. מדובר בסכום נבוה טאנטים רבים אינם מסוגלים לטלם. המטרה

טלי בפתיחת הפרסום בכבלים הינה הורדת מחיר המנוי ויט בידי מכתב

התחייבות טל הטלויזיה בכבלים.

באמצעים חוקיים?

אני מוכן להכניס זאת בחוק.

האם אין זה בניגוד לדבריך בדבר כלכלה חופטית? הם התחייבו

על מתיר וכיצד תכפה עליהם להורידו?

אם יטארו במצב טעלות מחיר המנוי חופטי לגמרי, אני מוכן,

אך אם חברים תוטטים טמא זה ינוצל לרעה ויכנס יותר כסף לכיסם, יט

לי מכתב התחייבות טלהם בכתב מקובע טהם מוכנים טהכנסת תחליט לגבי

50% מכל ההכנסות.

לא כתוב אחוזים אלא חלק מטמעותי.

הכנסת רטאית להחליט כרצונה. חלק מטמעותי מרווחי הפרסום

ייועד לכל מטרה טהכנסת תייער. אני חוטב טיט להוריד ממחיר המנוי

ואני חוטב טניתן יהיה להוריר על בסיס איטור הפרסום בכבלים.

הטר טחל טען בזמנו, טהוא מעוניין לתת לערוץ הטני טנתיים

זמן התארגנות, כי לא יתכן טערוץ טני לאחר כל-כך הרבה הטקעות,

יפתחו בפרסומים אחרים. ביקטתי ממנו טיהיה הוגן וטיתקין תקנות

חיום טהוא מוכן לאשר את הפרסומת בכבלים, טנתיים מהיום בו החלו

לטדר בערוץ הטני. הוא הטיב בטלילה וטען טלא תהיה פרסומת וכי

בעוד טנתיים נדון בענין. אני כבר למדתי את הלקח פעם אחת, מאחר

טהיתה אמורה להיות פרסומת כעבור חמט טנים.

איני מאמין לטרים טהאינטרסים טלהם מטתנים ממקום למקום,

והדוגמא הקלאסית היא זו טל הטד טמעון טטרית. בהיותו טר הכלכלה,

הוא תמך בפרסומת בכבלים וכאטר קיבל את האחריות לערוץ הטני, הוא

נגד הפרסומת בכבלים.

אני חוטב טמה טצריך להנחות את חברי הכנסת הוא מהי טובת

הציבור. אני מציע לכם להתעלם מלחצי חעתונות, הערוץ הטני

והכבלים, ותטקלו מהו הדבר הנכון ביותר לטובת הציבור.

אדוני היושב-ראש, חבדי הוועדה, תודה רבה על תשומת-ליבכם

ותודה על כך שהזמנתם אותנו.

נמצאים כאן שני מנכ"לים טל חברות כבלים; משה דונן - מנכ"ל

ערוצי זהב, חגי טפד - מנכ"ל S.C.I ושבתאי שובל - מנכ"ל התאחדות

הכבלים.

אנו מודים גם לחבד הכנסת שטרית על יוזמתו לחקיקה וגם על

דבדיו, כאשר חלקם חופפים לדבדים שברצוני להשמיע, מלבד הטיפה טל

הדבדים, בנוגע למחיד המנוי.

אנו חשודים בדווחיות ואנו נתונים להתקפה מוחצת מזה זמן,

על עצם העובדה טאולי קם מפעל באדץ טאינו עומד לפטוט רגל, וכי

הוא חטוד בכך טהוא מרויח כטף. אני רוצה להניח את דעתמ טל כל

הקנאים טיקח 7 עד 8 טנים עד שחבדות הכבלים יחזידו בתנאים

הנוכחיים את הטקעתן המטתכמת ב- 500 מליון דולר. הואיל ומדובר

בוועדת הכלכלה, ברצוני להטב את תטומת ליבכם לעובדה טמדובר באחת

ההטקעות הגדולות ביותר טל יוזמה פרטית בתולדות המדינה, טהיא

לאין טעור גדולה יותר מאטר הטקעות הערוץ הטני. הכבלים עולים

לחברות הכבלים פי ארבעה לפחות מאטר עולה הערוץ הפוני על כל

המרכיבים טלו, כולל הקמת האנטנות.

בתטובה לחבר הכנטת טטרית, מחירי המנויים נקבעו במטגרת

התנאים שיטנם בזכיונות. אנו כרגע גובים בין 10 ל- %15 פחות ממה

טמוחר לנו על-פי הזכיון והאיטור טל מטרד התקטורת, ואנו עוטים

זאת מאחר טאנו חוטבים טהמטחק החופטי טל ה"תן וקח" בינינו לבין

הצרכן, ההיצע והביקוט, הם טצריכים לקבוע את המחירים.

אני מצטער טדווקא חבר הכנטת טטרית, טדיבר בהתלהבות רבה על

הצורך בטוק חופטי ובתחרות חופטית, טיים בכך טבענין המחירים הוא

אינו מעוניין טזה יהיה חופטי. הרי המהות טל התחרות החופטית היא

התחרות על הצרכן.

דובר;

אך אתם מונופול באזורים.

טי לפיד;

איננו מונופול כלפי הצרכן. הצרכן יכול לקחת אותנו או לא

לקחת ואם אנחנו נותנים טירות ב-15% פחות, זה לא מפני טאנו כה

טובים, אלא מפני טאנו מעוניינים טיהיו לנו יותר לקוחות.

אי יחזקאל;

זחו טיקול כלכלי טיווקי.

מי טטרית;

איני נגד טוק חופטי, וטענתי טאני איטית חוטב טהמחיר גבוה

מדי, ויעונם אנטים טאינם יכולים להתחבר לכבלים מטיבה זו.

י' ונונו;

כל מטרת הפרטומות היא להוזיל את האגרה.

כאשר המדינה נותנת לחברה זכיון, והכנסת קובעת בשלב מסויים

טהיא מטנה את תנאי הזכיון כי היא מעוניינת טהם יהיו זולים יותר,

צדיך לזכוד ששליש מהמטקיעים בחבדות הכבלים בארץ הן חברות זרות,

וכי 150 מליון דולר זאת הטקעה זרה בתוך אדמת יטראל, בצורת

כבלים. מה לדעתכם תהיה התוצאה הכלכלית למדינת-יטראל בחוץ-לארץ,

אם יוודע טמדינת-יטראל מוציאה זכיונות לחברות, טיט בהם טליט

הטקעה אמריקאית, ואם יתברר טהעסק מצליח, הפרלמנט היטראלי מטנה

ב- Post Factumאת תנאי הזכיון ומוריד מזכותו טל בעל זכיון

להרויח כסף? אני מדבר כרגע על הצעתו טל חבר הכנסת טטרית.

לגבי הזכיון, האם נאמר בו בנוטא הפרסומות פרק זמן כלטהו?

האם כאטר פניתם לעסקה, לא ידעתם טפדסומות תלויות בקפריזות טל

פוליטיקאים?

ברצוני לציין טמאמר אחד ב- waII street Journalבנוטא זה,

יעלה למדינת-יטראל מיליארדי דולרים בהטקעות, כי אם קיים דבר

טהוא בלתי אפטרי מבחינת מטקיעים זרים, זו העובדה טנותנים

זכיונות, מוטכים הטקעה זרה, ולאחר מכן מטנים את תנאי הזכיון.

טומי, האם יט מכתב התחייבות טלכם?

כן.

אני מעונין טתיקחו בחטבון ציבור טלא הוזכר על-ידי חבר

הכנסת טטרית, ויטנם טני חברי כנסת טבקיאים באופן מוחלט במאטריה

זו והם חבר הכנסת פורז וחבר הכנסת טטרית. לא לקחתם בחטבון את

זכותה טל "טרה הספרית". זהו אספקט מאד חטוב בטיקול טלכם, מאחר

שבארץ קיימים 18 אלף עסקים טמתוכם לפי בדיקת כלכלנים טלנו

טנמצאים כאן, יט בסך הכל כ- 200 חברות עם העוצמה הכלכלית

המאפטרת להן לפרסם בערוץ הטני. זה מטאיר 17,800 חברות ועסקים

ביטראל, טהערו? הטני אינו מאפטר להם בנלל התקציב, כלל להכנס

לקמפיין טל פרסום. האיסור נגדנו אינו איסור נגדנו, אלא איסור

נגד 17,800 בעלי עסקים טמעוניינים לפרסם בטלויזיה. זהו אי צדק

חברתי עסקי כלכלי, וזה אומר טבכנסת מאפטרים רק לגופים גדולים

ועטירים בלוא הכי, להיות יותר עטירים. ל"טרה הספרית", אטר גרה

בבת-ים ויט לה עסק ברחוב ביאליק, והיא מעוניינת טתוטבי בת-ים

יבואו למספרה טלה תמורת 200 טקל, אינכם מאפטרים לפרסם.

האם אתם מוכנים לעטות הבחנה בין סוגי פרסומת?

ההצעה הראשונית שלנו, שנראתה לנו מאד מתונה, היתה שבנתיים

תרשו לנו פדסומת מקומית, ועל כך נפל הדבר. הודענו שלא נכלול

בפרסומת המקומית את הקו-אופ כי הוא יניד לכולם לעסות פרסומת

מקומית, אלא הצענו הצעה מרחיקת לכת. קבענו שהיועץ המטפטי טל

הערוץ הטני יקבע את הקו ואנו נקבל את הצעתו. לא אפטרו לנו,

בעיקר בטענה טאנו נרמה, דהיינו טהיומ נתחיל עם "טרה הספרית"

ומחר נטדר את "קוקח-קולה". אם מחוקקים חוקים מתוך הנחה טכולם

ידמו, אזי אין צודך לחוקק טום חוק.

עם ההצעה טל "טרה הספרית", לא קבענו אחוזים אך קבענו טאנו

מוכנים להכנס לדיון על איזה אחוז מהכנסות על הפדסומת אנו נכניס

לקופה ציבורית טתיקבע על-ידי הכנסת ואנו גם יעדנו את הסכום הזה

להפקות מקוריות, מאחר טכל העת מדברימ על כך טההפקה היטראלית

המקורית מקופחת. רצינו להקים קרן רצינית להפקה. בנתיים הטר טחל

ללא החלטת הממטלה וללא החלטת הכנסת, הבטיח בכנסת ולא בכתב,

טטנתיים נוספות הוא לא יאפטר פרסומת בכבלים, ובכך הוא סיפק את

ידידי נחמן טי. לא אדבר כרגע על טאלת חוקיות ההבטחה, אך חטוב

לדעת טהבטחה זו מופיעה בזכיון טל הערוץ הטני, בכתב. בזכיונות טל

תכין לנו business planמתוך הנחה טתוך טנתיים

תהיה פרסומת בכבלים.

לפחות בטנתיים הראטונות לא תהיה פרסומת בכבלים.

הזכיינים טעוסקים בבכיינות מקצועית טל העדוץ הטני יודעים,

טבמקרה הכי גרוע מבחינתם, טנתיים מתחילת הערוץ הטני, הכבלים

יקבלו זכות לטדד פרסומת.

בוועדה בטעתו, חבר הכנסת מי טטרית רצה פרסומת בלתי מוגבלת

החל מהיום הראטון. העמדה טל מטרד התקטודת היתה איסוד מוחלט לגבי

פרסומת בכבלים מהטעם טלכבלים יט מימון על-ידי דמי מנוי. הפטרה

טהוטגה היתה טדוחים את פתרון הבעיה לעוד חמט טנים, כלומד במטך

חמט טנים לא תהיה פרסומת, כאטר קיימת אפטרות בתום חמט טנים לדון

מחדט. לכן לדעתי, לא ניתן להטליך לא לכאן ולא לכאן. בתום החמט

טנים, הענין פתוח לכל הכיוונים ואין מחוייבות לא כזו ולא אחרת.

ביקטתי מבית-מטפט לפסוק טכוונת המחוקק, כלומר כוונתי,

שפרסום יהיה וזו הפטרה שנערכה עם העתונות.

חבר הכנסת פורז, אתה מטפטן ואני מטפטן וטנינו יודעים

טכאטר נכתב טלאחר X זמן, הטר רטאי לטקול ענין, קיימת פרזומציה

ששר זה, אם אין לו סיבה לא לפעול כך, יטקול זאת לחיוב, כי אחרת

מדוע לכתוב זאת בחוק?

ישנם שלושה גורמים שצריכים לאשר פרסומת: השר, המועצה

וועדת הכלכלה טל הכנסת. מספיק טאחד מן הנורמימ מטיל וטו, ואז

אין זה כך.

המועצה המליצה על כך בכתב.

הכנסת יכולה לא לאטר זאת מטעמימ טונימ.

ידענו טבמטך המט עונים לא יתנו לנו לפרסם והיתה לנו סיבה

טובה להאמין טתוך חמט טנים כן יתנו לנו. לא אפטרו לנו אתרי חמט

טנים ואפילו "בלענו את הגלולה" טל הטר טחל, כלומר הטנתיים

הנוספות טהוא נתן לערוץ הטני, ומבהינה זו אנו יותר ליברליים

מאטר הבר הכנסת טטרית.

הצעתנו לערוץ הטני היתה לערוך פטרה, כלומר להפסיק את

המאבק הציבורי ולפנות יהד לוועדת הכלכלה, למועצה ולממטלה,

ולהציע טטנתיים מיום הפעלת הערוץ הטני יהליטו כל הנופים

הציבוריים טאנו מקבלים פרסומת, ואז אנו נרד מכם ונפסיק את

המלחמה. גם לכך לא הסכמתם.

ברצוני להודיע הודעה טעדיין לא ורסמה לגביה הודעה רטמית.

אם אנו נקבל איטור בתקנות טלא ניתן לערעור, להתחיל בפרסומת

כעבור טנתיים מתחילת הפעלת הערוץ הטני, אנו מוכנים להקדיט חלק

מהכסף לא רק להפקה מקורית, אלא להורדת דמי המנוי לשכבות החלטות,

דהיינו לאנטים הנצרכים לתמיכת הביטוח הלאומי בסיווג. איני יכול

להגדיר כרגע את הקו טל מקבלי התמיכה טל הביטוח חלאומי, מאחר

טאיני בקי במספרים, אך אני כן מוסמך להודיע להם טזו הכוונה וכך

המחוקק יטיג לפחות מטרה אחת והיא טהטכבה התלטה ביותר תזכה בחלק

מהכנסות הפרסומת.

אנו אומרים זאת ביוזמתנו, כי אנו כופרים בכך טמיטהו יטנה

את תנאי הזכיון טלנו מבחוץ. הודעה זו באה מיוזמתנו ועל דעתנו

ואני מקווה טזה יקל על ועדת הכלכלה להחליט לערוך צדק אלמנטרי

בתעטית הכבלים, שקופחה בענין זה מתוך לחצים טהוסברו על-ידי חבר

הכנסת טטרית.

אחד הטיעונים המרכזיים טל המתנגדים לפרסומת בכבלים הינו

טאם תהיה פרסומת בכבלים, הערוץ הטני לא יתקיים. טיעון אחר הוא

טתיפגע בצורה מטמעותית ההפקה היטראלית ומיני אגדות מסוג זה.

הכלכלן טלנו יציג את הפרספקטיבה הכלכלית טמוכיחה טההטפעה

על הערוץ הטני תהיה מוגבלת ובסופו טל דבר תעזור למטק היטראלי

להתמודד עם בעיות אחרות, טכרגע הוא במצב טל אי פרסומת ובכך המטק

נפגע.

מהי התשואה על ההון שהושקע?

אני יועץ כלכלי והתבקשתי על-ידי התאחדות הטלויזיה בכבלים

להכין חוות דעת בנושא השפעת הפרסום בטלויזיה בכבלים על המשק

הישראלי בכלל, ועל הפרסום בטלויזיה הישראלית ובערוץ השני בפרט.

אבי מעריך שלחלק מכם יט את חוות הדעת, אך הכנתי פרזנטציה טמסכמת

ונותנת אינדיקציות עיקריות מחוות הדעת.

נתייחס למישור הלאומי.

חבר הכנסת טטרית הטתמט במילה מונופול בצדק. מתן מונופול

1. מחירי פרסום גבוהים במדיום הטלויזיוני

2. סף כניסה גבוה למפרסמים

3. מיעוט מפרסמים טיהא באפטרותם לנצל את המדיום

4. פגיעה בתמהיל הפרסום האופטימלי

5. פגיעה בתחרות החופטית, בצמיחת המטק ובתעסוקה

6. הטפעה אינפלציונית (דו"ח בועז) - הטפעה על מדד המחירים

לצרכן, עליה ברמת ההוצאות הקבועות טל הפירמה

7. סתירה למדיניות עידוד מפעלים ועסקים קטנים (דו"ח בהט)

1. המדיום הטלויזיוני חסום בפני הטוק המקומי ולא מאפטד תחרות

הוגנת.

2. עסק מקומי וקטן מופלה לרעה לעומת עסק ארצי טעיסוקו באותו

תחום.

3. פרסום מקומי בכבלים יצור מקומות תעסוקה, הן במיטור הקרוב טל

תחום ההפקות והן במיטור העקיף טל עידוד עסקים קטנים.

4. חוסר עקביות במדיניות הממטלה; מחד, עידוד עסקים קטנים

ומאידך, אפלייתם על-ידי אי התרת הפרסום בערוצי הטלויזיה

בכבלים, המהווים את מדיום הפרסום הטבעי עבור עסקים אלה. ראה

"פורה הספרית", ראה מינימרקט טכונתי טאינו יכול לפרסם

בטלויזיה, וטכנו רשת הסופרסל או הקואופ, טיכוליות לפרסם.

הכניסה לפרסום בערוץ הטני

עלות הפקה לתטדיר איכותי בן 30 טניות נע בין 20 ל- 100

אלף דולר. עלות ממוצעת בטוק היטראלי היא 25 אלף דולר. כדי טתהיה

פרסומת אפקטיבית, נדרטים 20-25 ,spots כאטר מחיר ל- spotהוא

בין 2,000 ל- 18,000 דולר. לקחתי ממוצע טל 4,000 דולר כולל

.prime timeעלות כוללת לזמן טידור בין 80 ל- 100 אלף דולר.

לפיכך עלות כוללת טל מסע פרסומת טלויזיוני 105-125 אלף דולר.

אתה מתייחס כל הזמן לערוץ הטני.

הטיעון העיקרי נגרנו הוא הפגיעה בערוץ העוני ולכן עליו

להוכיח שאין זה נכון.

אני ממשיך בנושא סף תקציב. קיימת הנחה מאד סבירה שתקציב

פרסום בטלויזיה באירופה מהווה% 25 מסך הוצאות הפרסום פול פירמה.

המסקנה היא שתקציב פרסום מינימלי מוערך בכ- 400-500 אלף דולר.

הנחה נוספת היא טהוצאות לפדסום טל חבדות מסחריות מהוות כ-

%8 ממחזור המכירות. זוהי הנחה מחמירה והמסקנה היא טהיקף המכירות

המינימלי טל פירמה המפרסמת בטלויזיה, מוערך בכ- 5-6 מליון דולר.

המסקנה העיקרית היא שסף כניסה גבוה זה מטאיר את מנרט

הפרסום בערוץ הטני לטהקנים נדולים בלבד, וראה מונופול.

מספרם טל המפרסמים הצפויים להטתמט במדיום הטלויזיוני צפוי

להיות כ- 150-200 חברות, וזאת בניגוד לאלפי עסקים וחברות

טהמדיום חסום בפניהם אפקטיבית. ה- 17,800 עסקים טטומי לפיד

התייחס אליהם, אלה רק מפעלים ולא כולל עסקים קטנים וחברות. דו"ח

בהט מדבד על 100,000 עסקים.

התפלגות המפרסמים לפי גודל תקציב ומספד החבדות אטד

מדובד על 21 חברות, טגודל התקציב הטנתי טלהן לפדסום

הוא למעלה מ- 6 מליון טקל. ישנן 30 חבדות עם תקציב טנתי טל בין

3 ל-6 מליון טקל, ו- 96 חברות עם תקציב טנתי לפרסום בין 1.5

ל- 3 מליון טקלים. סך הכל 147 חברות יכולות להרטות לעצמן

כלכלית, בהנחות טהנחתי, לפרסם, לעומת אותם 17,800 מפעלים פלוס

עסקים קטנים וחברות.

1. סף כניסה נמוך יחסית לפרסום ארצי יאפטר ניצול המדיום על-ידי

מפרסמים מקומי ים.

,כמה יעלה ל"טרה הספרית" על-פי הערכתכם, להכניס פרסומת

בכבלים המקומי ים?

מטמעותית יותד נמוך.

אני מוכן להתחייב טזה לא יעלה 500 טקל.

כמה יעלה ל"שרה הספרית" להפיק תשדיר?

העלות היא בהתאם לסעור ההסיפה.

2. פרסום מקומי מאפסר לאלפי מפעלים, חברות ועסקים, לפרסם

בטלויזיה, לעומת 150-200 חברות סרק באפסרותן לפרסם כיום

בערוץ השני.

3. פרסום מקומי מאפסר לעסקים קטנים מקומיים להתמקד אזורית ועל-

ירי כך להוזיל עלויות.

אציג מספר סקפים מבחינה אמפירית לגבי התפלגות המפעלים לפי

סכר ופריון, ללא עסקים וחברות. אנו מגיעים לפריון כולל באלפי

סקלים בסך 8.4 מליון סקל, קצת פחות מסלוסה מליון רולר ואנו

יודעים ססף הכניסה הינו 5-6 מליון דולר. מרובר על 97.2% מן

המפעלים.

ארצי, מקומי ופריפריאלי.

1. הגברת פעילויות הפרסום, ההפקה, היצירה ותעסיות נלוות נוספות,

סכמעט ואינן קיימות באזורים אלו.

2. הגברת כוסר התחרות סל עסקים מקומיים מאזורי הפריפריה, מול

מתחריהם הארציים (מינימרקט).

3. מקור למקומות תעסוקה נוספים.

4. עידוד המבנה הקהילתי - חיזוק הקסר וההזדהות בין כל מרכיבי

הקהילה.

5. ערוץ מקומי יהווה ערוץ תקסורתי בין הרסויות ובין אזרחיהן.

כשארגוני מפיקים מדברים על כך שהפרסומת בכבלים תיפגע או

לא תיפגע בהם, כסהם נמצאים בערוץ הסני, יס לזכור סמרובר על תל-

אביבים וירוסלמים. אין סם אף אחד מעפולה לדוגמא.

ביסיבה הבאה יטענו חלק מהיוצדים היסראליים סתיפגע הכנסת

הערוץ הסני, דהיינו תיפגע ההפקה היסראלית. גם לכך קיים פתרון

אצלנו, אך מעבר לזה מדובר על הכנסתם סל מפיקים יסראליים בתל-

אביב ובירוסלים בלבד. בפריפריה אין כיום מפיקים.

מה בדבר הטענה הקלאסית, סנפח הפרסום במרינת-יסראל הוא בסך

הכל נפח קבוע?

שוק הפרסום: בטנת 1992 הוערך שוק הפרסום ביטראל בסך טל כ- 832 מליון

רולר ברוטו. על-פי סקר טנערך בקרב פרסומאים, הוערך טעם

תחילת תפעול הערוץ השני, יחול גידול טל כ- %15-20בסך

ההוצאה לפרסום. הערכתם טל המפרסמים היתה אף גבוהה יותר

מטל הפרסומאים.

יט לבחון את נתח הטלויזיה מסך ההוצאות לפרסום הן במיטור

היחסי והן במיטור האבסולוטי.

אם יהיה פרסום בכבלים, תוך כמה טנים ההטקעה תוחזר?

נמצאים כאן טני מנכ"לים טל חברות הכבלים והם יטיבו על

הטאלה.

יתכן שהחלק היחסי טל הערוץ הטני ירד והחלק האבסולוטי

ינדל, ואחדד את הנקודה הזו בעזרת טקף. אם אנו לוקחים מצב תחזית

טל 100 טקלים תקציב פרסום, חלק הטלויזיח כ-18%, כלומר כ- 18

טייח. לאחר טינוי, ינדל ב- 10% כלומר תקציב הפרסום 110 טקלים,

הלק הטלויזיה יקטן ל- 17% והוא עדיין באופן אבסולוטי 18.7 טקל.

החלק היחסי יקטן ב- %5.5, אך החלק האבסולוטי יגדל ב- %3.9.

1. התרת פרסום בטלויזיה צפויה לגרום למעבר מטאבי פרסום מערוצי

מדיה אחרים לטובת הטלויזיה.

נתח הפרסום טל הטלויזיה מסך ההוצאה לפרסום צפוי להגיע לכ-

%25-27, אטר יבוא בחלקו גם מתוך גידול בסך ההוצאה לפרסום.

2. פרסום מקומי בכבלים יבוא ברובו הגדול על חטבון מדיה מקומית

אחרת ולא על חטבון הערוץ הטני.

לראיה גידול הפרסום בעתונות המקומית בטנים 1988-1992 לא בא

על חטבון פרסום בעתונות הארצית.

3. ההנחה, על-פי הערוץ הטני, כי %12 מסך ההוצאה לפרסום יופנה

לכבלים, הינח מוגזמת ומבטאת )Cost Per Thousand( cptטל 30$

ביחס ל CPT של 7-8$ כנהוג באירופה ובערוצים המסחריים, כלומר

מבטאת אחוז צפיה טאינו סביר ביחס למקומות אחרים.

אציג טקף טמסביר את האנומליה בהצגה טל הערוץ הטני. אפרט

- סך ההוצאה לפרסום בטנת 94 כ- 790 מליון דולד

- %12 מסך זה - 95 מליון דולר

- 80% מהכנסות מפרסום ינבעו מטידור בטעות השיא - 3 שעות

- מספר יחידות פרסום בטעה - 12

- טעור ניצול 50% בממוצע בכל הערוצים

- מספר ערוצים עצמיים - 5

- טעות צפיה בזמן טיא -20% (80 אלף לערוץ)

החיטוב טל יחידת פרסום מביא ל- 2,320$ טמבטא cptטל כ-

30$, גבוה לאין טעור, טאין בו כל הגיון. המסקנה היא טהחלק טל

הכבלים יהיה מטמעותית יותר נמוך.



באירופה מדובר על ממוצע רב-שנתי של %27 הוצאה לפרסום

בטלויזיה מתוך סך ההוצאה לפרסום.

אני חוטב שמה שקובע הן מדינות מערב אירופה.

ברצוני להראות את נושא העתונות. לגבי עתונים יומיים

ההוצאה השנתית לפרסום נשארה זהה, ולגבי עתונים מקומיים עלתה.

1. הטקעות הכבלים גדולות פי 10 מהטקעות הערוץ הטני (כ- 500

מליון דולר לעומת כ- 50 מליון דולר).

2. יתרת ההשקעות טנותרו לבצע בפריפריה בלבד, גבוהות יותר מאטר

בל ההטקעות בערוץ הטני.

3. הסיכון הכרוך בהטקעות גבוה מהסיכון הכרוך בהוצאות, עליהן יט

טליטה וגמיטות.

הטוב לדעת טההטקעות טל הכבלים הן בתטתית ולא בתכניות או

בכח-אדם, כפי טיט לערוץ הטני. הערוץ הטני מסוגל "לטחק" עם

המספרים באופן תופטי, ואילו הכבלים הטקיעו והכניסו לאדמה 500

מליון דולר ולא ניתן להוציא זאת מטם.

יטנם אף סיכונים בתעטית הכבלים טאינם מפורטים כאן. אם

בעתיד יתחילו לטדר ערוצי לוויין טיטדרו יטירות לבית, ההכנסות טל

הכבלים עלולות להפגע והממטלה לא תגן.

מסקנות במיטור טל פרסום ארצי: 1. הפגיעה האפטרית בהכנסות הערוץ הטני במיטור הארצי תהיה קטנה

ולא תעלה על אתוזים בודדים.

2. לאור ריבוי הערוצים, כת המטיכה טל הטלויזיה בכבלים למפרסם

נמוך בהרבה מזה טל הערוץ הטני בטעות הטיא, הממקד טעודי צפיה

גבוהים יותר מכל ערוץ טל הטלויזיה בכבלים בנפרד.

3. עיקד ההכנסות מפדסום יהיה בטעות טיא ולכן התתרות מצד ערוצי

הכבלים בטעות הטיא תהיה נמוכה.

%80 מהכנסות הערוץ הטני מבוססות על טעות הטיא, ובזמן השיא

יכולת הכבלינו להתמודד היא מוגבלת. לכן, הפגיעה האפשרית בהם

יתסית נמוכה.

מסקנות במישור טל פרסום מקומי: 1. הפרסום בערוץ הטני חסום בפני רובם המכריע טל העסקים. טימוט

במדיום טל פרסום מקומי מתאפטר על-ידי עלויות נמוכות יותד.

2. כניסת חברות אלו לטוק הפרסום בטלויזיה בכבלים לא תפגע

בהכנסות הערוץ הטני. פרסום מקומי בערוצי הכבלים יבוא על

חשבון מדיה מקומית אחרת מתוך נידול בסך תקציבי הפרסום ולא על

חטבון הערוץ הטני, מפני טמפרסמים מקומיים ממילא לא היו

מפרסמים בערוץ ארצי בטל עלויות נבוהות וחוסר כדאיות כלכלית.

3. בפועל לא צפויה ירידת מחירים בעקבות התרת פרסום מקומי

בכבלים.

מסקנות כלליות;

1. טובת המטק (בראייה משקית כוללת).

2. הגטמת מדיניות ממטלתית (דו"ח בהט - עידוד עסקים קטנים).

3. אפטרות ניטה למדיום הפרסום הטלויזיוני לעסקים קטנים

ובינוניים.

4. אפטרות לפרסום בטלויזיה לעוד אלפי חברות, מפעלים ועסקים, מול

כ- 150-200 חברות טרק באפטרותן לפרסם כיום בערוץ הטני.

5. תיקון עיוותים במצב הקיים בו יצרנים יטראליים מופלים לרעה

מול מתחריהם בחוץ-לארץ.

6. ניצול מטאב לאומי עול טידור פרסומת באופן אפקטיבי וכלכלי.

זהו הראציו טל חוות הדעת הכלכלית, טהינה חלק בלתי נפרד.

הערוץ הטני צריך לגרור את כולנו לדיון האם צדיך להתיר

פרסומת בכבלים מול הערוץ הטני, זהו עיוות ואנו הגבנו לו ונענינו

לו מחוסר ברירה. הדיון צריך ליסוב סביב מהי טובת הצרכנים.

דוד בועז, פזהיה ממונה על על התקציבים במטרד האוצר, עטה

עבודה למטרד התקטורת ואחח המסקנות הבולטות הינה, טאם אין פרסומת

בכבלים, קיימת עליה באינפלציה טל חצי אחוז.

נדדטנו לסוגיה טל פרסומת בכבלים מאספקט טיכול להראות

לאחדים מאיתנו כמאד טולי ואולי אף לא לענין, אך מי טעוסק

במאטריה זו ובגורלו טל המוצר היטראלי, וכל הנובע מכך, כלומר

יצירת מקומות תעסוקה, יגיע למסקנות מאד מרחיקות לכת לגבי הטפעת

המצב הקיים כיום לגבי גורלו טל המוצר היטראלי, טעלולה להיות מאד

קריטית, פגיעה טבמקרים מסויימים יכולה להיות בלתי הפיכה.



במדינת-ישראל בהשוואה לארצות מתקדמות בעולם, קיימת

איזוננוהי אנומליה ביחס טל הצרכן המקומי והדימוי של המוצר המקומי

בעיניו. בו בזמן שאמריקאי, גרמני, צרפתי, או אנגלי, יחטבו

טהמוצר שלהם טוב יותר מאטר המוצר טל הטכן, עד טיוכח ההיפך, הרי

אצלנו זה כמעט זהה אך בכיוון הפוך. היטראלי תמיד תוטב טהמוצר

תוצרת חוץ הוא טוב יותר מאטר המוצר היטראלי עד טיוכיחו לו את

ההיפך, וכמובן טזה מגוחך.

לפני מספר טנים ערכנו סקרים בנוטא זה טמוכיחים פרופיל מאד

חד וכמעט קריקטורלי טל הצרכן היטראלי ויחסו למוצר המקומי. אי

לכך, במצב הנתון כאטר אנו מוצפים בכל מיני אמצעים, כולל לויינים

ופרסומת מעולה טבאה אלינו בכמויות אדירות באמצעות הלויינים טל

מוצרים מחוץ-לארץ, וכאטר הצרכן היטראלי סבור שכל מה טמגיע מטם

הוא טוב יותר, וכאטר לא קיימת פרסומת יטראלית מקבילה באותה

איכות ובאותה כמות טתתחרה בפרסומת מחוץ-לארץ, המוצר היטראלי

ניזוק בתחום הדימוי. חייבים לנקוט באמצעים מתאימים, על מנת

טהפגיעה לא תהיה קטה מדי.

הבעיה עם המוצר היטראלי כיום אינה בעיית איכות ולא טל

מהיר, כי אם בעיה טל דימוי. כאטר אנו מדברים על דימויים, אנו

חייבים לקחת בחשבון את ההטפעה הקרדינלית טיט לטלויזיה בנוטא זה.

אם אנו חוסמים ערוצים מסויימים למוצר היטראלי ופותחים אותם

פתיחה טוטאלית לכל מוצר מחוץ-לארץ, אם זה בערוץ הטני או באמצעות

הלוייינים, כאטר אין לנו תטובה מספקת כדי להתמודד עם בעיות טל

דימוי ועם דברים בלתי מדידים בצורה מדוייקת, המצב הקיים עלול

לפגוע במוצר היטראלי וכל הנובע מכך: תעסוקה, אבטלה וכדומה.

דובר רבות על נוטא "טרה הספרית" וכאמצעי טקטי ברצוני

לציין בפני מר טומי לפיד, טיפה מאד להציע פטרות ואנו בעצמנו

הצענו לטלוטה טרי תקטורת פטרות בנוטא זה באספקט המיוחד טל המוצר

היטראלי, אך אין זה נכון בתחילת דיון להציע פטרה. אני חוטב

טקודם כל יט להבהיר את העיקרון.

אני מצטרף לדבריו טל טבתאי טובל טאסור לגרום לכך טהמאבק

יהיה בין הפרסומת בכבלים לבין הערוץ הטני. מבחינתנו, לא קיים

אנטגוניזם בין טני הצדדים.

מבתינת יצירת מקורות תעסוקה, כל הכבוד לערוץ הטני אטר גרם

למהפכה במספר תחומי עיסוק טהוסיפו רבות לנוטא היצירה המקומית

ולנוטא טל עידוד כוחות מקצועיים מקומיים. ברצוננו להרחיב זאת

לייטובי חפריפריה ויט לכך חטיבות דמוגרפית מאד חטובה. יפו כוחות

מקומיים בפריפריה טכדאי לתת להם ביטוי ותעסוקה. העדוץ הטני אינו

יכול לספק סחורה זו, הכבלים במקרה ספציפי זה יכולים. אנו רוצים

להרחיב את ההצלחה טהיתה עם פתיחת הערוץ הטני גם לגבי הכבלים

והפריפריה.

כאשר מדברים איתי על תחרות וחופט הבחירה והזכות לפרסם,

מפריע לי טאותם זכיינים טהטקיעו את כספם, ידעו כמעט במוצהר

שנושא הפרסום אינו דבר ודאי, בעיקר לא בטנים הראטונות להשקעתם.

מטקיעי הערוץ הטני להערכתי עטו טעות. הטאלה אינה האם

תימנע פרסומת מהכבלים, כי תהיה פרסומת בכבלים. זוהי הנחת היסוד

טלי ואני מציע טזו תהיה הנחת היסוד טלכם. הטאלה היא כמה תהיו

כלי מטחק בידי פוליטקאים, כי אני בז לכל אותם פוליטיקאים מכל

המפלגות טעוטים טימוט בנוטא הערוץ הטני והנגזרות הכלכליות

והפוליטיות.



אני בז לאותם פוליטיקאים, שכתוצאה מהעובדה שהם חושבים

שאולי תהיה להם תכנית והופעה נוספת וחשיפה, משחקים בפוליטיקה

שקשורה לערוץ הראשון ולערוץ השני. הכלי של המשחק אינו כלכלי, כי

אם כלי פוליטי.

אני חושב שנעשתה טעות בהצגת הערוץ השני מול הכבלים, ואין

זה עומד כך.

אפשר להציג לנציגי הערוץ השני ובכלל ברמה הציבורית כמה

יכולה להיות תרומת הכבלים להתפתחויות של עסקים ולי כאיש ציבור

יש אינטרס שיתפתחו עסקים, שתיגבר המכירה והחשיפה, שיגברו מקורות

התעסוקה ברמה הלוקאלית ולא ברמת המקרו. ניתן להוכיח זאת, אמנם

בהנחות וקיימת הסתברות שכך יהיה.

לכן אני מציע לנציגי הערוץ השני, שכאשר תציגו את עמדתכם,

קחו את הנחת הפרסומת בכבלים כאילוץ למשוואת ההתנהגות שלכם.

הייתי מציע גם לנציגי הכבלים לא לפרוט על נימים של מה תהיו

מוכנים להקצות אם יהיה רווח. בסופו של דבר מדובר בכסף זר ורוצים

לראות את התשואה.

ענין המחיר למנוי הוא בעייתי והופך להיות גבוה יותר ויותר

ומהווה בעיה.

אני חושב שכיוון הוועדה הינו להוציא את ההחלטות מידי

השרים ולכפות אותם לתהליך כלשהו בפרק זמן סביר.

אנו יכולים לחלק את העבודה מי יטיף לשני יותר, על איזה

לחצים מופעלים, וכוונתי לדבריו של חבר הכנסת שטרית. עליי איש לא

לחץ ואני בין אלה שבקריאה הטרומית הצבעתי עם חבר הכנסת שטרית.

המשכנע הכי גדול שלי לבחון מחדש את הנושא הם דבריו של חבר הכנסת

שטרית.

לפני שישה חודשים נערך כאן דיון, שנבע משלב הביניים של

העברת הצעתו של חבר הכנסת שטרית בין המליאה לוועדה. התקיים דיון

די ממצה והשתתף בו גם השר שחל. העליתי את שאלת הפריפריה, כמו

מושבים שהכבלים אינם מגיעים אליהם. אני במימד הציבורי, אינטרסנט

לאוכלוסיה זו. מאחר שמדובר בכסף רב ומאחר שמדובר בעסק, על אף

התחייבותכם לתת תשובה לפריפריה ולרכז מאמץ, לא פעלתם כך.

א' פורז;

קיימת תכנית פריסה בזכיון לכסות את כל האזורים.

אנו עומדים בכל המחוייבויות שלנו.

ידוע מה כתוב בזכיון ונאמר כאן שירוכז מאמץ לטובת נושא

זה. אני מעדיף להעמיד אינטרס מסוג זה ולא כל מיני אופציות

אחרות.



נציגי הכבלים מבקשים מאיתנו את קבלת התוק ולאתר מכן יש

מקום למשחק או פטרה בלוה הזמנים. ברור לי שכאשר חוק זה יעבור,

אין ספק טמבחינת הכבלים זוהי הוזלטה בעלת ערך כלכלי משמעותי

ביותר, נם אם אינה מיושמת מיידית. אילו היום היו הולכים להנפקה,

הערך היה מטתנה בצורה משמעותית.

מאתר טמרובר בכסף רב, אני תוטב שאני תוזר לנקודת המוצא.

אני מעריך, עד שלא נטמע את הצדדים האתרים, שמה שהיה בהצבעות

הקודמות, היה. כיום הנושא פתוה ולפי דעתי מאתר שמדובר בעסק, אם

לא תהיה תזוזה בכיוון שעליו סוכם בדיונים הקודמים והוצהר עליו,

יש לבתון את הנוטא מתדש.

אי פורז;

הבטתתי להביא בפניכם את הפרוטוקול מה- 25 בדצמבר 1985.

"הממטלה התליטה לקבל באופן עקרוני את הצעת התוק שהגיש

משרד התקשורת, שהגשתי אני. ועדת הטרים לענייני תקיקה בראשות טר

המשפטים דנה בעיצומם של ימים אלה בהצעת ההוק, כאשר תקוות כולנו

היא שהדיונים יואצו ונוכל להגיט לכנסת עוד במושב זה את הצעת

התוק לקריאה ראשונה. באותה ישיבה גם התליטה הממטלה שלא תסכים

ליוזמת תקיקה פרטית בנושא זה, כיון שהיא הגישה את הצעת התוק טלה

לכנסת. עם זאת, אין לי התנגדות לכך שהצעת התוק של תבר הכנסת

מאיר שטרית תעבור קריאה מוקדמת ותעבור לוועדה המתאימה, אבל לא

תוגט לקריאה ראטונה, אלא יתד עם הצעת התוק הממשלתית."

לאתר מכן התקיימה הצבעה וזה עבר.

אני מצטער וטעיתי במיקום טל הקריאה.

אני זוכר טתמכנו בך לאורך כל הדרך.

טומי לפיד, ישבתי עימך בישיבה אצל משה זנבר ואתם כנציגי

העתונות הכתובה, ניסיתם לשכנעו שאם יתקיים ערוץ שני מסתרי, זהו

אסון לעתונות הכתובה. טענתם אף טזה יגרום לסגירת עתונים.

כיום אתה במעמד בו אתה נמצא ואתה תלק מעתון מעריב, שיט לו

שלותות לפתות בתל-אביב. כאדם שתופש העתונות והעתונות הכתובה אני

מנית תשובים לו, מעבר לנושא הערוץ הטני, האם אינך מודאג מכך

שהפרסומת בכבלים תמוטט את העתונות המקומית, טכל הכנסותיה באות

מפרסומת מקומית?

הערוץ הטני פתות מדאיג אותי, אך האם אינך תוטב טכתוצאה

מהתרת הפרסומת בכבלים, אותה ספרית שקודם פרסמה במקומון על

מספרתה, אותו מינימרקט שפרסם במקומון, יעברו לכבלים וכתוצאה

מכך, תהיה קריסה של העתונות האזורית המקומית?

טי לפיד;

אני מאמין אמונה כנה במה שרבנו הגדול מאו צה-טונג אמר:

"תנו לכל הפרתים לפרות".



אני מאמין טבמדינה חופשית צריך לתת לכל סוגי היוזמה

הפרטית להוכיח את כוחה ואת שריריה ואחר-כך לראות כיצד יפלו

דברים, ולא לנסות כל הזמן לכוון על-ידי כוחות הטלטון את

הפרמטרים טל פעולות טונות ומטונות טל היוזמה החופטית, לווא

דו וקא בתחום התקטורת.

לכן, תטובתי טצריך לתת לכולם לעטות כמיטב יכולתם ולאחר

מכן נראה מה יקרה. ואמנם נסנר עתון כמעט בד בבד עם פתיחת הערוץ

השני.

תרטה לי להתחמק ואסביר מדוע. אני אמנם יוטב-ראט הכבלים,

אך אני איט מעריב נוזה ארבעים טנה ומצבו טל מעריב בנוטא זה הוא

יותר נוח. למעריב אין מקומונים. ל"הארץ" ול"ידיעות אחרונות" יט

רטת מקומונים. לא יהיה הונן מצירי איטית, אם אקבע טזה כלל לא

מפריע, מאחר טיטענו אדונים טוקן ומוזס טניצלתי את מעמדי כיוטב-

ראט התאחדות הכבלים, כדי לפגוע במקומונים טלהם, בטעה טאין זה

פוגע באינטרסים טל מר נמרודי. במיטור האיטי, אני מבקט לקבל רטות

לא להטיב.

במליאה תמכתי בהצעת החוק להפעלת פרסומת בכבלים בגלל כמה

סיבות. עצם העובדה טנקבעו מועדים טל חמט טנים ועוד טנתיים, סימן

טכולם הגיעו להכרה טהפרסומת אכן תופעל בכבלים. במידה רבה, אני

רי מאוכזב מכמה נקודות בדיון זה.

הבנתי טכוונת החוק לגבי הפרסום בכבלים היא להקל ולהוזיל

את דמי המנוי לציבוד הצרכנים הרחב, כאטר היום המחיר מגיע ל- 100

טקל לחודט, מחיר המטתווה לארנונה ברוב הייטובים.

הבנתי טאם יט מקור הכנסה חרט על-ידי הפרסומת, ברור טזה בא

להוריד את דמי המנוי. כעת מדובר גם על אפטרות טל ביטול אגרות

הרדיו והטלויזיה. לכן, עצם ההצעה לקחת חלק מזה לכל מיני קרנות

או ההצעה לעטות טובה למקבלי קיצבאות ביטוח לאומי, לפי דעתי אינה

מכובדת ואין זה המקום בדיון על הפעלת פרסומת בכבלים.

אם לא יפחיתו בצורה מטמעותית את דמי המנוי לכבלים לטעוד

סביד לכל מטפחה, למעטה אין כל טעם ואין כל הגיון בחוק זה. כיון

טכל התקופות כבר עברו, נותר כיום האינטרס הציבורי. מה טצריך

לקבוע עבורנו לבבי הפעלת הפרסומת או א.י הפעלתה, זהו האינטרס

הציבורי, וחייבים להפהית בדמי המנוי, טזהו הגורם המרכזי לתמיכה

בחוק זה.

כלומר, אתה טוען טצריכה להיות קואורולציה בין התמיכה בחוק

לבין הפחתת דמי המנוי.

טי טובל;

הקואורולציה היא אם ההכנסות טל הכבלים יהיו ,xחלק מזה

יופרט לכל מטרה ואתם יכולים להגדיר זאת כמנוי.

כלומר אתה מסכים לבקטתי, בתנאי טלא תהיה לי מכך טום

. תועלת. אם כך אנו מוותרים.

אם מפעילים הנחה על דמי המנוי, והכבלים לא מרויחים אנורה

על המהלך הזה, ההכנסות הצפויות מהפרסומת טקולות לרולר וחצי

בדמי המנוי,.כלומר כארבעה שקלים לחודש. אם ההנחה תוטל על כלל

המנויים, נאבד את משמעות ההנחה. הרעיון היה לרכז זאת מול אלה

שהיכולת שלהם אכן נמוכה יותר ולאלה טמקבלים הכנסות נמוכות.

ברצוני להודות לאורחינו.

אנו חייבים רשות דיבור לנציג התאחדות התעשיינים ולנציג

איבוד המפרסמים ונעשה זאת בישיבה הבאה.

אנו דנים בקריאה טרומית והרעיון בקריאה טרומית הינו לטקול

האם החוק בכלל הגיוני. אני חוטב טאין צורך לרדת לפרטי הפרטים טל

הדיון לפני הקריאה הראטונה. צריך לטמוע את חברי הכנסת.

אני מודה לאורחים.

אני מבקט מנציגי הכבלים לטלוח ליטיבה הבאה מאזין, כפי

טהיה היום נחמן טי.

היטיבה ננעלה בטעה 12:50.