הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 93

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, לי בכסלו התשנ"ד (14 בדצמבר 1993). שעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; צ' הנגבי - היו"ר

שי בוהבוט

י' ונונו

א' יחזקאל

ג י שגיא

נ' רטנר - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

ד' ליפשיץ - המחלקה המשפטית, יי "

א' בן-עזרא - הלשכה המשפטית, משרד התעשיה והמסחר

אי בורוכוב - רשות החברות הממשלתיות

ג י אמיר - מנכ"ל רשפ"ת

א' זיסבלט - משרד המשפטים

ח' בן-צרויה - איגוד לשכות המסחר

י' לוי - התאחדות התעשיינים

חי אסיה - " "

צ' ענבר

ל' ורון

א' זכאי

רכישות גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי,

התשנ"ג-1992 - הצעת חוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא.



רכישות גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, התשנ"ג-1992 -

הצעת חוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא

ישיבת הוועדה פתוחה. אנחנו עוסקים בהצעת הוק רכישות גופים ציבוריים והרשות

לשיתוף פעולה תעשייתי, התשנ"ג-1992. של הבר-הכנסת גדעון שגיא.

בבקשה, חבר-הכנסת שגיא.

ג י שגיא;

ההוק הובא כאשר הבר-הכנסת גדעון פת היה יושב-ראש הוועדה. בסיכום הדיון הוא

ביקש את חוות-דעתם של המשרדים הנוגעים בדבר וקבע מסגרת זמן של עשרה ימים. לפי

מיטב הכרתי, כבר עברו מאז עשרה ימים ולא ידוע לי על תשובה שהתקבלה. אני מציין

שההוק, בנוסה שמוצע כאן, נעשה גם על דעת משרד התמ"ס.

מטרת ההוק היא עידוד תוצרת הארץ והמסהר הישראלי כדי להביא לצמיחה ולתעסוקה.

אם החוק יתקבל, המשמעות היא שתהיה הגדלה של הייצוא הישראלי שנובעת מרכש הגומלין

וגם מההזמנות הישירות פי שלושה מההיקף הקיים היום. ההתחייבויות בתחום רכש

הגומלין מגיעות היום לכחצי מיליארד דולר בשנה וצפוי שהסכום הזה ישולש ויגיע

למיליארד וחצי דולר בשנה.

ביסודו, נשען החוק על החלטת ממשלה משנת 1984 כל/67 שקובעת מסגרת להעדפת תוצרת

הארץ, קודם כל על-ידי העדפת מוצר ישראלי אם הוא יקר בשיעור שאיננו עולה על 15%

ממוצר ייבוא, וגם על-ידי קביעת המסגרת של רכש הגומלין. משנת 1984 - זה נכון גם

היום - רמת האכיפה של החלטות הממשלה היא כזאת שאין מנוס אלא לטפל בנושא במסגרת של

חקיקה ראשית. ההלטות ממשלה ותקנות אינן יכולות להוות פתרון לנושא הזה כאשר יש

INCENTIVEלכל מיני גופים אינטרסנטיים להתחמק מהן. לכן הגעתי למסקנה שצריך להציע

את ההוק במתכונת המוצעת כאן.

כפי שאמרתי, מטרת החוק היא לעודד את תוצרת הארץ. על-פי החוק זה יתרחש באופן

הבא: קודם כל יש צורך באישור הרשפ"ת לרכישת מוצרי ייבוא, זה מותנה, כאמור, בכך

שהמחיר של המוצר המיובא זול בשיעור העולה על 15% ייתר מאשר המוצר הישראלי:תנאי

נוסף הוא שהיצרן איננו משתף פעולה עם החרם הערבי. היום יש לכך השיבות משום

שמדינות ערב ויצרנים המשתפים אתן פעולה מצפצפים עלינו למרות שיש דיבורים על שוק

פתוח כלפי העולם הערבי. הנושא הזה איננו סגור והוא יובהר באמצעות ההוק הזה בצורה

חד משמעית. זה גם נותן לנו מעמד בדיונים על הסרת החרם הערבי, שלא קיים היום,

מפני שממילא אנחנו משתפים פעולה עם כל אלה שמחרימים אותנו.

הנושא השני הוא רכש הגומלין. שני המסלולים האלה יתנו יתרון מסויים למוצר

הישראלי, דבר שיגדיל באופן ישיר את היקף הפעילות של התעשיה הישראלית במיליארד

דולר ואין לי ספק שיהיו לכך השפעות גם על הגידול בתפוקה ובייצוא.

היו"ר צ' הנגבי ;

בבקשה, מר גיורא אמיר.

יוסר לי כאן נציג משרד התמ"ס וחשוב שהוא יביע את עמדתו, לא הוסמכתי לדבר בשמו

אלא בשם הרשפ"ת.



בהשוואה למצב הקיים, אם החוק הזה יתקבל, הוא יהווה שינוי מהותי ביכולת ליישם

את הדברים עליהם מופקדת הרשפ"ת. אם ההוק הזה יתקבל, ההלטת הממשלה שיש להעדיף את

תוצרת הארץ, וההלטת הממשלה שיובטח רכש גומלין בהיקף משמעותי כאשר מתבצע ייבוא

למרות ההעדפה, יקבלו חיזוק דרמטי כי היום יש הופש פעולה רב וסגנונות מגוונים

ליישום ההלטות הממשלה על-ידי הגורמים הרוכשים. דבר נוסף, ההוק הזה מרהיב את

המחוייבות מעבר לזו הקיימת היום בפועל בשני האלמנטים של העדפת תוצרת הארץ ורכש

הגומלין, זה יתן את המימד הכמותי שהזכיר חבר-הכנסת שגיא.

ההוק הזה יעזור מאוד למימוש התפקידים של הרשפ"ת. כרגע מתנהלת במקביל פעולה

של כתיבת תקנות במסגרת הוק המכרזים שם נזכר הנושא הזה למרות שהוק המכרזים לא עוסק

בנושא שלנו.

מבחינת רשפ"ת, קבלת ההוק ו1הווה שינוי מהותי להשגת העדפת תוצרת הארץ ורכש

הגומלין.

עד שתגיע גב' בן-עזרא נציגת משרד התמ"ס, שנמצאת בדרך, נשמע את נציגת משרד

האוצר. בבקשה, גבי דרורה ליפשיץ.

די ליפשיץ;

תהילה ל"נזיפה" על העדר תשובה במשך אותם עשרה ימים שהוזכרו כאן. נשלחה תשובה

וכנראה שהלכה לאיבוד. השורה התחתונה באורנה תשובה היינה שאנחנו מציעים כי הדיון

יידחה לחודש נובמבר. לתומנו חשבנו שמישהו קרא את התשובה של שר האוצר, קיבל את

העצה והדיון אכן נידחה לנובמבר.

היו"ר צ' הנגבי ;

יש לנו תשובה של האוצר, אין עמדת ממשלה.

די ליפשיץ;

יש עמדת ממשלה עוד לפני הישיבה והיא להתנגד להצעה, לא לנושאים המועלים בהצעה

באופן ענייני אלא לדרך החוקית שמועלית בהצעת כי היום יש הסדר חוקי בחוק חובת

המכרזים. חוק חובת המכרזים לא מטפל בנושא שלפנינו באופן שולי אלא נחקק בו סעיף

מיוחד לכך, סעיף 3א. שמסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט

של הכנסת, הוראות בעניינים הבאים; (1) העדפה של תוצרת הארץ; (2) העדפה בשל

התהייבות לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי או לרכש גומלין בינלאומי; (3) העדפה של

תוצרת מאזורי עדיפות לאומית. הנושאים המנויים בסעיפים קטנים (1) ו-(2) הם

הנושאים שבהם עוסקת הצעת החוק הזאת. ועדה בין-משרדית שוקדת היום במרץ על הכנת

התקנות, הן היו אמורות להיות מותקנות עד ה-15 בנובמבר אבל הכנסת האריכה את מועד

התקנתן עד ה-16 במרץ.

ג י שגיא;

זו לא הפעם הראשונה שהיא מאריכה את מועד התקנתן.

די ליפשיץ;

בנושא של תוצרת הארץ זו הפעם הראשונה. המועד הראשון שנקבע היה ה-15 בנובמבר,

חצי שנה מיום תחילת החוק שהיה ה-16 במאי, וזה זז ל-16 במרץ, ובוועדת החוקה הודיעו

שלא יאריכו זאת בפעם נוספת כך שה-16 במרץ הוא תאריך-גג להתקנת התקנות.



הממשלה החליטה להתנגד להצעה, כל אם יש הסדר חוקי והממשלה שוקדת על התקנת

התקנות, אין טעם לעסוק בהצעת חוק הדשה באותו נושא. לאחר הישיבה שהיתה בוועדת

הכלכלה, התקיימה ישיבה נוספת בוועדת השרים לענייני חקיקה שבה לא התקבלה ההלטה

בדבי- שינוי העמדה, והנושא שבמחלוקת בין משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה מצד אחד,

לבין משרד התעשיה והמסחר מצד אחר, הועבר לדיון בוועדת השרים לענייני כלכלה וטרם

התקיים שם דיון בענין. נכון לעכשיו תקפה ההחלטה הקודמת של ועדת השרים לענייני

חקיקה, שמתנגדת להצעת החוק הנוכחית, וכל נציגי הממשלה היושבים כאן כפופים לאורנה

החלטה וצריכים להביע עמדה ברוה דומה.

עניינית, כפי שכתב שר האוצר במכתב, אם התקנות כפי שהותקנו על-ידי הממשלה

בנושאים האלה, באישור ועדת החוקה, לא ישביעו את רצונו של הבר-הכנסת גדעון שגיא,

תמיד פתוחה לפניו הדרך להציע תיקונים.

גי שגיא;

הם לא יוכלו להשביע את רצוני כי אני רואה את הפתרון בחקיקה ראשית.

די ליפשיץ;

מבחינת המחוייבות והתוקף הנורמטיבי נכון שהרמה שונה בין חקיקה ראשית ובין

הקיקת משנה, אבל מבחינה מעשית, ברגע שחוק המכרזים בתוקף ותותקנה מכוחו תקנות, כל

הגופים שחל עליהם חוק חובת המכרזים חייבים לפעול לפי אותן תקנות בין אם זה בחקיקה

ראשית ובין אם זה בחקיקת משנה. זה שונה ממה שהיה עד היום לעומת התוקף של החלטת

ממשלה כל/67, שהייתה רק החלטת ממשלה ולא תקנות מחייבות לאור חוק חובת המכרזים.

לכן, גם מבחינתך, חבר-הכנסת שגיא, התקנות יחייבו את הגופים באותה מידה שאינה רוצה

לחייב אותם באמצעות החקיקה הזאת.

צי הנגבי ;

בבקשה, מר יוסי לוי, מהתאחדות התעשיינים.

אנחנו תומכים בהצעת החוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא. אני מתפלא על דבריה של

גב' ליפשיץ. החוק הזה עוסק בשני דברים עיקריים שאינם מוצאים את ביטויים בתקנות

מכוח חוק חובת המכרזים.

הענין הראשון - החוק הזה חשוב מבחינת הסדרת המעמד של הרשות לשיתוף פעולה

תעשייתי כרשות סטטוטורית מאחר שנסיון העבר מלמד כי העדר הסדרה סטטוטורית כזאת יצר

בעיות משפטיות קשות הן בדרכי האכיפה של החלטת הממשלה כל/67, והן בכוח הנורמטיבי

של הרשות הזאת לדרוש את דרישותיה. זו נקודה שלא באה לביטוי ואין לה דרך לבוא

לידי ביטוי בתקנות חוק חובת מכרזים מכוח סעיף 3א.

הענין השני - סעיף 3א לחוק חובת מכרזים נותן לממשלת ישראל שיקול-דעת להתקין

תקנות, ברצונה - תתקין, ברצונה - לא תתקין. החוק הזה קובע מנדטורית שחייבים

להעדיף את תוצרת הארץ. יש כאן היתממות מסויימת מצד נציגי האוצר. לא סתם התקנות

נכנסו בנובמבר, המשרדים הנוגעים בדבר שעוסקים בהתקנת התקנות מביעים עמדה מגומגמת

ויש ויכוחים רבים. בסופו של חשבון אתפלא אם לא יעקרו את העדפת תוצרת הארץ בדרך

זו או אחרת. יש טיוטה של תקנות, היא איננה משביעת-רצון ויש עליה ויכוחים שונים.

לשאלה למה מקומה של הסוגיה הזאת בחקיקה ראשית ולא בתקנות. זו לא המצאה

ישראלית. יש מדינות מתוקנות בעולם שיש להן חקיקה ראשית הנוגעת לאותו ענין

והמפורסמת ביותר היא ארצות-הברית, שם יש .THE BUY AMERICAN ACTהחוק הזה הולך

במידה לא מבוטלת בתלם החקיקתי של .THE BUY AMERICAN ACTחוק חובת המכרזים עוד.

הגדיל לעשות, משום שהמחוקק שכתב את חוק חובת המכרזים לא שם לב לאבסורד שנקבע

בסעיף 3 להוק שנתן העדפה לתוצרת חוץ. כל עוד לא נזעקו התאחדות התעשיינים וגופים

אחרים, לא תיקנו את חוק חובת המכרזים כדי לאזן את המצב במקצת.



אם הצעת החוק הזאת תתקבל, יהיה בה איזון חשוב לחוק חובת המכרזים. מעבר לכך

היא תלך בתלם של חקיקה הקיימת במדינות אחרות. היא גם תעודד רכישה מיצרנים

ישראלים וגם תאפשר למדינת ישראל להגיע להסכמים בינלאומיים, כפי שעושה ארצות-הבית

באמצעות .THE BUY AMERICAN ACTרק לאחרונה אנחנו עדים לכך שבזק יוצאת במכרזי ענק

בינלאומיים שבהם יתמודדו יצרניות הטלקומוניקציה הגדולות ביותר בעולם. מן הצד

השני יש חקיקה ראשית האוסרת תחרות חופשית בתחום הטלקומוניקציה בקהילה. הבעיה

שמעוררת הדירקטיבה הזאת יוצרת קשיים ונאבקים בה במיוחד בארצות-הברית. בסיטואציה

הזאת, יצרניות אירופאיות ענקיות כמו "סימנס" ואחרות מתמודדות פה במכרזי ענק של

בזק ואילו היצרניות הישראליות כמו "טלרד" "תדיראן" ואחרות לא יכולות לגשת למכרזים

בקהילה. מצב מקביל קיים בחברת החשמל. רק היום בבוקר, בית-המשפט המחוזי דחה את

התביעה של מספנות ישראל לקבל לידיה מכרז גדול לקיומה ונתן את המכרז הזה למספנה

סקוטית "פרגסון", אין דרך שבה מספנה ישראלית תקבל זכות להיכנס למכרז ולהתחרות

בקהילה, אני לא מדבר על המחיר אלא על הזכות להגיש הצעה.

חוק חובת המכרזים התעלם מהבעיה הזאת, תקנות העדפת תוצרת הארץ לא פותרות, ולא

יפתרו אורנה, לכן מה שיכול לסייע במקצת היא הצעת החוק הזאת המוגשת כאן.

בבקשה. גבי אילנה בן-עזרא.

אי בן-עזרא;

אני מתנצלת על האיחור שלי.

אני מביאה אתי עמדה מעודכנת מלשכת שר התמ"ס כפי שביררתי אותה הבוקר מספר דקות

לפני שיצאתי מן המשרד. אני מבינה שיושב-ראש הוועדה הקודם, חבר-הכנסת פת, שלח

שמענו בוועדה שני קולות, תבוא הממשלה ותדבר בקול

אהד. בעקבות המכתב הזה היתה פעילות כלשהי בממשלה. הנושא של הצעת החוק הפרטית

הזאת הובא לדיון מחודש בוועדת השרים לענייני חקיקה וההחלטה שלה מראשית אוקטובר

1993 היתה, שלאור חילוקי-הדעות בין שר האוצר ושר התמ"ס, הנושא עובר לדיון בוועדת

השרים לענייני כלכלה. אחרי בדיקה שלי הבוקר התבבקר שלא התקיימה ישיבה של ועדת

השרים לענייני כלכלה בנושא הזה, ואם אמנם היתה ישיבה בנושא הרי שלא נתקבלה החלטה.

כלומר, מבחינת עמדת הממשלה המצב הוא תיקו.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

בבקשה, מר אלי בורוכוב, מרשות החברות הממשלתיות.

אי בורוכוב;

אני מגיב לדבריו של מר יוסי לוי שעולה מהם כי המקום הראוי להתמודד עם כל

הבעיות של תוצרת הארץ, בלי להתייחס לטענות הערכיות, הוא דווקא במסגרת חוק חובת

המכרזים. אני מחדד את דבריה של גב' ליפשיץ, שכל הפעילות הנעשית כרגע ברמת הממשלה

היא מכוח חוק ראשי שנחקק על-ידי הכנסת. עכשיו הולכים במסלול מקביל שסותר אותו

תיקון לחוק המכרז ים.

אם תתקבל הצעת החוק הזאת, צריך להחליט אחת מהשתיים: או להחזיר את הכדור

למגרשו של חוק חובת המכרזים; או להחליט שמבטלים גם אותו תיקון בחוק חובת המכרזים

שמתייחס לענין הזה. אחרת ייווצר מצב שדנים באותו תחום בשני חוקים ראשיים נפרדים

ולעולם לא נדע לפרש סיטואציה קונקרטית כלשהי לגופה.

אני מבקשת להתייחס למה שנאמר כאן. הצעת החוק של חבר-הכנסת גדעון שגיא עוסקת

במעמד של הרשפ"ת וגם אנחנו התייחסנו לזה במכתב התשובה של שר האוצר. מעמד הרשפ"ת,

לפי החלטת צוות שרים בראשות ראש הממשלה הרשפ"ת היא יחידת סמך במשרד התמ"ס והממשלה

מתנגדת שהיא תהפוך לרשות סטטוטורית.

אי בן-עזרא;

אני מתקנת. הממשלה לא מתנגדת, אין עדיין החלטה.

על-מנת שעורכת-דין בן-עזרא לא תימצא טועה ומטעה, אחזור על דברי בתחילת

הישיבה. לא השתנתה החלטת הממשלה, המתנגדת להצעת החוק, מלפני הדיון שקדם לדיון

שהיה בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חבר-הכנסת גדעון פת. היה דיון בממשלה שבו לא

התקבלה החלטה אחרת והנושא הועבר לוועדת שרים לענייני כלכלה. כל עוד אין הכרעה

במחלוקת בין שר האוצר וראש הממשלה מצד אחד, לבין שר התמייס מהצד האחר, החלטת ועדת

השרים לענייני חקיקה המתנגדת להצעת החוק היא עדיין בתוקף. ההחלטה הזאת עדיין לא

השתנתה.

מעבר לזה, יש שני נושאים בהצעת החוק: 1. העדפה לתוצרת הארץ ולרכש גומלין -

שהממשלה תומכת בהם, עניינית, והצעת התקנות הנוכחית איננה מגומגמת. 2. מעמד

הרשפיית - הממשלה מתנגדת לכך גם מהותית. צוות שרים בראשות ראש הממשלה החליט - זה

אפילו לא נדון מחדש בוועדת שרים לענייני חקיקה - שהרשפ"ת תהיה יחידת סמך במשרד

התמ"ס ויש התנגדות שהיא תהיה רשות סטטוטורית כי ברגע שהתקנות המוצעות תהיינה ברמה

של חקיקת משנה באישור ועדת החוקה, כאן מציעים שזה יהיה ברמה אחרת ולא ברמה של

החלטת ממשלה אלא יותר מכך, הרי שהרשפיית תוכל לאכוף את הדרישות ביתר קלות.

לענין טיוטת התקנות שמכינה הממשלה. המנדט שקיבלה הוועדה הבין-משרדית הוא

לנסח את מה שהוחלט כיום בכל/67, כך שזה איננו יכול להיות מגומגם. אנחנו חושבים

שהרמה של שיעור ההעדפה צריכה להיות עדיין בחקיקת משנה כי זה דבר שעשוי להשתנות.

היום זה 15%. כפי שמופיע בהחלטת הממשלה, ואנחנו רוצים שלממשלה תהיה סמכות, באישור

ועדת החוקה, לשנות את השיעורים.

אל תטע י את הוועדה.

אני מתפלאת שכל המסמכים מהוועדה הבין-משרדית שאמורים להימצא אצל חברי אותה

ועדה, נמצאים היום סביב השולחן הזה באמצעות כל מיני גורמים שקיבלו אותם.

מר פלאטו מסר לנו את זה באופן רשמי.

לטענה של מר לוי שהממשלה רשאית להתקין תקנות ולא חייבת. המדיניות של הממשלה

היא להתקין תקנות בנושא העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין. הממשלה היא שביקשה שתהיה

הוראת מעבר שמאריכה את התוקף של החלטת הממשלה כל/67 כל עוד אין תקנות, והממשלה

עומדת על כך. ההוראות שקיבלנו הן לנסות להשלים את מלאכת התקנת התקנות בזמן קצר

יותר. הכורה לתקן את חוק חובת המכרזים התעורר עקב ספק משפטי. הממשלה לא חשבה

מעולם שבחקיקתו של חוק חובת המכרזים היא כורתת בגיליוטינה את הנושא של העדפת

תוצרת הארץ, זו המדיניות של הממשלה ואין חילוקי-דעות על כך בין נציגי הממשלה



היושבים סביב שולחן זה. לכן אין צורך בחקיקת חוק נוסף ואולי כדאי להמתין עוד

מספר חודשים ולראות את המוצר המוגמר של התקנות שיהיו באישור ועדת החוקה. אם

יישארו דברים לא סגורים וגורמים שונים יחשבו שיש נושאים שאינם מכוסים, יהיה טעם,

במסגרת אותן תקנות או במסגרת חוק חובת המכרזים, לעשות שינויים אבל אין טעם ללכת

בשתי דרכים מקבילות שרק תבאנה לבלבול.

אני מודה לכולם. אסכם את עמדתי ולאחר מכן נעבור להצבעה בשאלה האם להמתין עד

חודש מרץ, או להמשיך בתהליך החקיקה.

יושב-ראש ועדת הכלכלה דאז, חבר-הכנסת גדעון פת, העביר את הכדור לממשלה.

התשובה של עורכת-דין ליפשיץ שהעמדה המקורית לא השתנתה, אני לא יודע אם היא

מיתממת, היא נכונה פורמלית אבל לא פתרה את הבעיה המרכזית. יש מחלוקת בממשלה בין

שני המשרדים המרכזיים שמופקדים על הסוגיה הזאת והמחלוקת נותרה בעינה. עובדה היא,

שהנושא הזה לא תם בכך שקיבלו את העמדה המקורית ולא סטו ממנה כמלוא הנימה אלא

העבירו את הענין להכרעה בוועדת השרים לענייני כלכלה, זאת אומרת, באופן מהותי יש

כאן התנגשות בין שתי תפישות שונות. כוועדת הכלכלה רצינו לקבל עמדה מוגדרת תוך

עשרה ימים אבל לא קיבלנו אורנה אפילו תוך חצי שנה ונדמה לי שאנחנו פטורים מלבוא

ולסיים את המחלוקות בתוך הממשלה, גם אם היינו רוצים לעשות זאת זו ממילא איננה

חובתנו.

אנחנו נקבל הכרעה, שאיננה סופית, להעביר את החוק לקריאה ראשדנה, דבר שיכול

להוות "שוט" קצת יותר אפקטיבי לגבי אותה ועדה ששקדה על הדברים במרץ רב כזה עד

שהיא ביקשה דחייה מחודש נובמבר לחודש מרץ. אני לא יודע אם נסיים את הליכי החקיקה

עד חודש מרץ, יכול להיות שכדאי שלא נסיים אותם עד אז ויכול להיות שכדאי שנסיים

אותם, כדי שהוועדה העוסקת בתקנות תנסה לסיים את עבודתה לפני חודש מרץ.

עמדתי היא שאנחנו צריכים להעביר את החוק לקריאה ראשונה ולא להמתין. מה דעתך,

חבר-הכנסת שגיא?

ג י שגיא;

על-פי הפרקטיקה שלמדנו עד עכשיו אני לא סומך על הממשלה בענין הזה ואני מפקפק

בכך שהיא תסיים את הדרוש עד חודש מרץ. מחיר התמתנה עלה עד היום למשק כמיליארד

דולר ויהיה חמור אם נלך בעקבות ההמלצה הזאת, לכן, עמדתי היא שנעבור על החוק

בקריאה ראשונה.

אי בורוכוב;

אני מבקש להדגיש שמשפטית, ממשלת ישראל עדיין מתנגדת לחוק הזה ואין זה קשור

לדעה אישית של שר זה או אחר בממשלה.

הי ו "ר צי הנגבי ;

עמדת הממשלה היא עדיין בערעור של שר, אילו הערעור היה נידחה אפשר היה לומר

שפורמלית אין יותר ערעור, זה לא היה מחייב אותנו כהוא זה אבל אולי היתה לכך

משמעות מבחינתו של חבר-הכנסת שגיא שהוא חבר הקואליציה ויש לו מחוייבות כלשהי.

המחוייבות שלו נחלשת כל עוד הממשלה טרם סיימה את הדיון בנושא זה.

בבקשה, מר חיים בן-צרויה, מאיגוד לשכות המסחר.

חי בן-צרויה;

היה כאן דיון משפטי וחבל שלא נמצא כאן כלכלן בכיר של האוצר וכלכלן בכיר של

בנק ישראל. מן הראוי היה לשמוע אותם משום שצריך להתייחס למהות הצעת החוק הזאת.

שמעת פה שאין ויכוח בשאלת המהות.

ח' בן-צרויה;

המשק הישראלי מתמודד עכשיו בעיקר עם בעיות של אבטלה, קליטת עלייה ותעסוקה.

האם הדרך של קשיחות ואי-יעילות במערכת הכלכלית של המשק הישראלי , שנמצא בתהליך של

רפורמות מבניות במישורים רבים החל מהדור החדש של המשק אחרי תכנית הייצוב משנת

1985, זו הדרך להוביל את המשק ולשמש כמנוף לצמיחה ולעידוד התעסוקה? אני חושב

שהצעת החוק עושה בדיוק את ההיפך ממה שהיא רוצה להשיג ומכניסה מקל בין הגלגלים של

המשק הישראלי.

העמדה שלי איננה אינטרסנטית ולצדה עומדת כל התיאוריה הכלכלית, הנסיון האמפירי

של מדינות רבות והעמדה של בנק ישראל באופן רשמי. הכנתי מסמך, שהבאתי אותו

לפניכם ואני מקווה שתתייחסו אליו. אני רוצה לצטט מדו"ח בנק ישראל שנכתב במאי

1993, מפרק ו י, עמוד 217: "...מטרת הסכמי הסחר ותכנית החשיפה, כלומר הסרת ההגנה

מן הייצור המקומי, היא למנוע הקצאה בלתי יעילה של משאבי המשק בעטיה של הגנה לא

אחידה, כלומר ריבוי שערי חליפין אפקטיביים. ההגנה על תוצרת מקומית מביאה להפניית

מקורות, כולל השקעות, לייצוא שכדאי ותו למשק נמוכה יחסית, על חשבון ייצוא מוצרים

שערכם העולמי גבוה יותר. מובן שעדיף לקנות בחוץ-לארץ מוצרים שעלות יבואם נמוכה

מזו של ייצורם המקומי, ולייצר בארץ מוצרים שבהם יש לנו יתרון יחסי."

אני מוסיף שחיוב של הגופים הציבוריים, כאמור בהצעת החוק, יפגע הן בפירמות

הרוכשות והן בפירמות המייצרות, לדוגמה, חברת החשמל ובזק. פירמה חייבת לנצל את

ההון שלה והיא לא יכולה לברוח מהשקעה, ברגע שתחייב אווזה ברכישות בעלות יותר גבוהה

- אתה תפגע ביעילות שלה. אם זו פירמה שנמצאת בפיקוח, פירמה שחייבת לקיים סף

מסויים של הכנסות כדי לכסות את ההוצאות הנורמטיביות, ברור שאתה מעלה את ההוצאות

שלה ומשנה את התעריפים והמשמעות היא: מס על הציבור. אם יש פירמה עם מונופול

טבעי שמצהירה שהיא יכולה לשחרר 2000 עובדים, התמריץ שלה לשחרר עובדים עקב הצעת

החוק הזאת יהיה יותר גדול.

לגבי הפירמה המייצרת. כאשר ארנה מתנה בחוק ואומר שהיא יכולה להעלות את המחיר

בעוד 15%. אתה מקטין את התמריץ שלה להתייעל לאורך זמן. בכך עושים סטגנציה בשימור

של תעשיות לא יעילות שבמשק אין להן יתרון יחסי במקום לאפשר מעבר של הון ועבודה

לתעשיות שלמשק יש אתן יתרון יחסי והתמורה למוצרים שלהן בחוץ-לארץ עולה.

יש עוד טיעונים כלכליים רבים אבל לא אכנס לזה. לדבריו של מר לוי לגבי מה

שקורה בארצות-הברית. נכון ששם יש THE BUY AMERICAN ACTאבל זה איננו זהה למה

שקורה בישראל, המצב שם שונה לחלוטין. בישראל נהוגה מערכת הגנה על התעשיה המקומית

שגורמת לאי-יעילות, יש כל מיני מכסים ומיכסות.

ביפן אין הגנה?

כאשר קובעים שיעור העדפה בארצות-הברית, ברגע שיש מכס מסויים לוקחים את שיעור

ההעדפה השולי כדי להגיע לשיעור ההעדפה שרוצים להשיג אותו, לא קובעים שיעור העדפה

אבסולוטי. כל הנושא הזה נמצא בשיעורי מיסוי יותר נמוכים ומדברים שם על מוצרים עם

העדפות של עד 6% או 12%, אבל אם קיים מכס של 8% אז יתנו העדפה של עוד 4% כדי

להגיע ל-12%. זה לא מה שקורה במשק הישראלי. הצעת החוק הזאת סותרת את כל תהליכי

ההתייעלות שעובר המשק הישראלי, היא לא תוסיף אפילו עובד אחד למשק הישראלי.

בבקשה, מר יוסי לוי.

י' לוי ;

הדברים שאמר נציג איגוד לשכות המסחר הם דברים יפים אבל אינם קשורים למצב

החוקי והמשפטי הקיים במדינות המערב, ואינני מדבר כלל על המדינות השלישיות.

צריך להבדיל בין שני סוגי העדפה: יש העדפה במחיר; ויש איסור תחרות בכלל, זאת

אומרת, איסור להציע הזמנות. במדינת ישראל, מטעמים כלשהם, במיוחד לאחר כניסתו

לתוקף של חוק חובת המכרזים, אין אפשרות חוקית לאסור על יצרן זר אפילו מאי נדונזיה

או מאלזיה - מדינות שלא נותנות לנו להכניס את האף - להתמודד במכרז. מה שאפשר

לעשות היום הוא לתת העדפה במחיר.

בארצות-הברית, עם הקפיטליזם והתחרות החופשית יש מה שנקרא ,SMALL BUISNESS ACT

. SMALL BUSINESS ADMINISTRATIONהחקיקה הזאת קובעת שתחומים מסויימים של הרכש

הפדרלי יוקצו לרכישה מעסקים קטנים, ועסקים קטנים בארצות-הברית התאגדו. 33%

מתקציב הרכש הפדרלי מופנה ל SMALL BUSINESS SET- ASIDE-ולאף אחד אין רשות להתחרות

במכרזים האלה חוץ מאשר לעסקים קטנים אמריקאיים. אם מקימים שם עסק קטן שהוא

בבעלות חברה זרה, הוא כבר לא מוגדר כעסק קטן. דבר מקביל עושים האירופאיים

בדירקטיבה שמתייחסת ל-SECTORS EXCLUDEDשהם אנרגיה, תחבורה, מים וטלקומוניקציה

ואז אין אפשרות להתחרות במכרזים בתחומים אלה אלא אם יש לך מוצר ייחודי.

כאן אנחנו לא מבקשים איסור להתמודד במכרז אלא העדפה במחיר.

יכול להיות שלא צריך לעודד תעשיות שאין טעם לעודד אותן בישראל, אבל השאלה

מה צריכה לעשות תעשיה בלתי יעילה שרוצה לצאת לשווקי ייצוא

והקליינט הפוטנציאלי שלה הם משרדים ממשלתיים, או גופים ממשלתיים - בארצות-הברית

ובקהילה אין לה זכות כניסה - איך יודעים אם היא יעילה או לא יעילה? האם "סימנס"

משלמת מס הכנסה למדינת ישראל? האם העובדים המפוטרים של "סימנס" מקבלים דמי אבטלה?

איך הדברים האלה נכנסים בשקלול הזה?

הערה נוספת. בארצות-הברית יש תקציב רכישה פדרלי ויש תקציב רכישה מדינתי.

התקציבים המדינתיים הם יותר גדולים מתקציב הרכישה הפדרלי. יש ,BUY CALIFORNIAיש

BUY VIRGINIAויש אחרים שמייחדים זאת לאורנה מדינה ויש צעקות של גופים בניו-יורק

שלא יכולים להתחרות בקליפורניה וכדומה, שלא לדבר עלינו, זאת אומרת שיש שם חקיקה

על גבי חקיקה ולא מדובר רק בהעדפה. ההעדפות שמדבר עליהן מר בן-צרויה הן העדפות

במחיר כאשר יש אפשרות להתחרות וזה בין 6% ל-12%, אבל כלל אין התייחסות לאותו מגזר

עצום שאין לו זכות תחרות. אנחנו לא יכולים לעשות את זה במדינת ישראל למרות שאני

לא בטוח שאני מצדד בזה.

מר בן-צרויה ציטט מדו"ח בנק ישראל את תכנית החשיפה ואת הסכמי הסחר. תכנית

החשיפה מדברת על חשיפה מפני מדינות שלישיות. מדינת ישראל החליטה להסיר את

ההגבלות באופן חד-צדדי, ולא על בסיס הדדיות שאפיין את כל מדיניות הסחר של ממשלת

ישראל בשנת 1948, שכבודה במקומה מונח. הבעיה המרכזית של ההגבלות וההעדפות לגבי

ישראלים במדינות חוץ היא במדינות המערב שלישראל יש אתן הסכמי סחר, לא במדינות

השלישיות ששם אסור להתחרות בכלל, במדינות האלה החקיקה וההגבלות האלה הן לא חלק

מהסכמי הסחר שלנו. ההסכם בינינו לבין ארצות-הברית לא חל על THE BUY AMERICAN

ACTוההסכם בינינו לבין הקהילה לא חל על מגזר הרכישות הממשלתיות בקהילה. לכן, כל

מה שבנק ישראל כתב בדו"ח, אין לו קשר לענין שלפנינו.

בבקשה , מר גיורא אמיר .

אתייחס לשתי נקודות. אביא דוגמה בולטת: התעשיות הבטחוניות לא מצליחות למכור

בחוץ אמצעי לחימה שצה"ל לא משתמש בהם, השאלה הראשונה של הקליינט היא אם אצלנו

משתמשים בזה כולנו מבינים שהעתיד של הכלכלה הוא בייצוא וכולנו רוצים לחזק את

יכולת הייצוא ולא לתת סיבסוד לחלשים. עכשיו יש מכרז למערכת בקרה של רמזורים

בנתיבי איילון, אם יזכה במכרז יצרן זר, אף תעשיה ישראלית לא תוכל להציע שירות

דומה בחוץ כי היא לא עשתה את זה בארץ. אם יאפשרו לעשות זאת כאן בלי העדפה,

יעמידו את התעשיה שלנו שצריכה להתחרות עם כל העולם בלי שום העדפה.

חוק המכרזים שנכנס לתוקף פתח את התעשיה בפני תחרות שמעולם לא עמדה בה, למעשה

כל אחד יכול לבוא לכאן ולהציע הצעות והכל פתוח. נשארה ההעדפה של 15%שמטרתה לתת

עדיפות לתעשיה כאן להיכנס למכרזים מקומיים, דבר שישמש אחר-כך קרש קפיצה החוצה.

אם גם זה יילקח, נוסף על הדברים שהזכיר מר לוי, היא לא תוכל להתפתח כי היא מוכרחה

מגרש ביתי וכאן הוא המגרש הביתי שלה.

בבקשה, מר חיליק אסיה, מהתאחדות התעשיינים.

חי אסיה;

יש עיריות, מועצות אזוריות וגופים נתמכים למיניהם שחוק חובת המכרזים כלל לא

יחול עליהם כאשר הוא ייכנס לתוקפו ובמסגרתו אין פתרון לגבי הגופים הללו בנושא של

העדפת תוצרת הארץ ורכישות גומלין, כך שהפתרון הוא באמצעות הצעת החוק המונחת

לפנינו.

ד' ליפשיץ;

על הרשויות המקומיות, מכוח תקנות המכרזים של העיריות, חלה חובה של העדפת

תוצרת הארץ עד 15%וההמלצות, כפי שהן מתגבשות בצוות העובד על התקנות, הן להטיל על

שר הפנים לתקן את תקנות המכרזים של העיריות כמו שתותקנה התקנות הכלליות של הממשלה

לגבי יתר הגופים כך שמבחינת הרשויות המקומיות, העיריות, המועצות האזוריות

והמועצות המקומיות זה יהיה אותו הדבר.

רו י אס י ה ;

ראשית, יש עוד גופים; שנית, אנחנו רוצים את המסגרת החוקית הכוללת ולאו-דווקא

תקנות כאלה ואחרות.

י' לוי ;

למשל בתי-החולים יוצאים לגמרי מתחולת ההעדפה.

לענין הגופים הנתמכים והמתוקצבים יש מחשבה לדרוש זאת מהם לא ברמה של תקנות

אבל כנגד קבלת התמיכות.

הדיון הכלכלי הטהור בסוגיות שהעלה מר בן-צרויה התקיים כבר בישיבה הקודמת

ואותן הטענות הועלו שם. אני חושב שכדאי לא לחזור אחורה אלא להתקדם וייתכן

שהוויכוח בסוגיות האלה מקומו בדיון שאני מקווה שיתקיים בוועדת השרים לענייני

כלכלה.



ג י שגיא;

הדיון המוצע הוא דיון כלכלי ואילו אנחנו מדברים על אכיפה.

כפי שאמרתי, יכול להיות שוועדת השרים לענייני כלכלה היא המקום לערער על העמדה

הבסיסית כאשר הממשלה אינה רואה את הענין עין בעין עם איגוד לשכות המסהר והיא

חושבת שהדרך הטובה לקדם את הסוגיה שאת פתרונה מציע חבר-הכנסת גדעון שגיא בחקיקה

ראשית, היא באמצעות התקנות של חוק חובת המכרזים. מר בן-צרויה, אם יש ערעור עקרוני

בשאלה אם חוק כזה, או תפישה כזאת, סותרים את היעדים הכלכליים של המשק הישראלי,

כפי שהצגת בהקשר מסויים של דו"ח בנק ישראל, זה עדיין המאבק שלכם עם הממשלה.

החוק הוא ארוך ואם אנחנו רוצים לקדם אותו אנחנו צריכים לדון בסעיפיו. אני

מבקש שהיועץ המשפטי של הוועדה יבהיר את השוני בין הנוסח הכחול שהוגש בשעתו לבין

הנוסח כפי שנדון בו היום.

בבקשה, מר צבי ענבר.

צ' ענבר;

הנוסח הכחול הוא הנוסח אשר הוגש בנובמבר 1992 והונח על שולחן הכנסת. בינתיים,

ב-23 בפברואר 1993 הגיש חבר-הכנסת שגיא נוסח מתוקן, זה היה עוד לפני הדיון הקודם.

אם הוועדה תקבל החלטה להכין את החוק לקריאה ראשונה, אני מציע שנעבוד על-פי הנוסח

המאוחר יותר שהגיש חבר-הכנסת שגיא משום שאולי הוא מצא לו תמיכה יותר נרחבת מצד

משרד ממשלתי, אינני יודע, אולי חבר-הכנסת שגיא יסביר את ההבדל הענייני, לא

המשפטי. אין מניעה שכאשר נבחן את הנוסח החדש נתייחס גם לכמה דברים מקבילים בנוסח

הישן.

הנוסח הישן זו ההצעה המקורית שלי שאני סבור כי היא הצעה טובה. אבל לאחר

שהתברר שהממשלה מתנגדת, לא רק מהטעמים שהוזכרו כאן, והיו כמה ערעורים יותר

מהותיים בוועדת השרים, הובהר לי על-ידי שר התמ"ס שלנוסח מהסוג הזה הוא יהיה מוכן

לתת תמיכה. לכן הייתי מוכן לסגת מחלק מהנושאים שחשבתי שהם חיוניים ובלבד שהמשרד

הנוגע בדבר יתמוך בהצעה וזו ההצעה המונחת כאן שגובשה בעצה אחת עם השר ויועציו.

צ' ענבר;

אנחנו מתחילים בהגדרות. 1. "גופים ממשלתיים". (קורא את ההגדרה). בהצעה

המקורית ההצעה היינה "גוף ציבורי" במקום גופים ממשלתיים ואני חושב שגם מבחינת

ארגון הסעיף, בפסקאות, זה היה יותר טוב.

עניינית, יש מקום להבחין בתחולת החוק ולא לכרוך בהינף יד אחד גם את החברות

הממשלתיות וגם את משרדי הממשלה. החברות הממשלתיות המחוייבות לפעול על-פי שיקולים

עסקיים, גם אם תחול עליהן חובת העדפה של תוצרת הארץ, היא תחול בכפוף להחלטת

הממשלה, באישור ועדת הכספים, להורות לחברה לפעול משיקולים שאינם עסקיים. לפי

הנוסח המופיע כאן אומרים בעצם שהחוק הזה יחייב את כל ההברות הממשלתיות בחובת

העדפת תוצרת הארץ ורכש הגומלין בדיוק כמו שחייבת בהן הממשלה. אולי לא נכון לעשות

כך. כדאי להתחיל מגוף הדברים ולא מההגדרות ואז לראות אם יש מקום לקבוע הגדרה

לגוף ממשלתי ולהחיל עליו הוראות דומות.



צריך גם לבדוק בגוף הדברים האם החובה של הרשויות המקומיות צריכה להיות בדיוק

כמו של הממשלה. מוזכר כאן גוף ש-20%, או יותר, מתקציבו ממומן מתקציב המדינה.

בחוק יסודות התקציב יש לנו הגדרות של גוף מתוקצב וגוף נתמך ואלה שתי חיות שונות.

גוף נתמך - אלה 20 גופים שהכריזו עליהם ברשומות והממשלה איננה משתתפת בתקציבו של

כל גוף שם בשיעור של 20%, גוף מתוקצב קשור להגדרות ספציפיות שגם אינן תלויות

בהחלטה נוספת של הממשלה.

השאלה היא האם לצורך החוק הזה רוצים ליצור חיה שלישית או לאמץ הגדרה לחוק

יסודות התקציב? אנחנו רואים את הנוסח הזה בפעם הראשונה וצריך לחשוב מה ההסדר

שרוצים לעשות ואז לבדוק אם יש מקום לכרוך את כל הגופים האלה בהגדרה של גופים

ממשלתי ים.

צ' ענבר;

בנוסח הראשון, הכחול, בפסקה (5) של הגדרת "גוף ציבורי" מדובר על "גוף אחר

שלפחות 20% מתקציבו מקורו בתקציב המדינה או במיסים או היטלים שהוטלו מכוח חוק".

הסיפא של "מיסים או היטלים" לא מופיעה בנוסח שלפנינו, אבל הענין "שלפחות 20%

מתקציבו מקורו בתקציב המדינה" מופיע כאן.

י' לוי ;

ההגדרות בהצעה המקורית היו הרבה יותר טובות ואולי אפשר לאמץ אותן.

ד' ליפשיץ;

לדעתנו, לא. כאן מעורבת גם חברה ולא רק חברת-בת ומבחינה זו הנוסח הזה יותר

טוב.

לענין רשות מקומית. לפי פקודת הפרשנות די ב"רשות מקומית" כי זה כולל את

האחרות; מועצה מקומית, מועצה אזורית.

הערה נוספת. תקציב הוא לא מקור, הוא לא מבוע, לכן ההגדרה כאן "ממומן" יותר

טובה מאשר ההגדרה האומרת ש"מקורו בתקציב המדינה", או שההגדרה יכולה להיות על-פי

חוק יסודות התקציב "משתתפת בתקציבו בשיעור כזה או אחר".

היו"ר צ' הנגבי;

כתוב "20% ויותר". הנוסח של "שלפחות 20%" יותר טוב מבחינת העברית.

ג' שגיא;

לענין החוק אינני רואה את כל הגופים במעמד אחד ולכן אין מקום לחזור להגדרות

רק לאחר שנתרשם מגוף החוק, זו יחידה אחת, מסגרת אחת.

לשאלות; האם הרשויות המקומיות כוללות את כל הגופים; לענין של 20% לפחות -

אלה דברים שצריכים להיבדק. אם הרשויות המקומיות כוללות את כל הגופים הנילווים,

נסתפק בכך. 20% לפחות נראה לי .

צי ענבר;

זו קביעה של הוועדה איזה אחוז היא רוצה. לגבי הניסוח, נפנה להגדרות בחוק

יסודות התקציב.

מה לגבי החברות הממשלתיות? בהצעת החוק המוגשת היום נאמר בסעיף 6 "שמירת

דינים" כך; "אין בהוראות חוק זה, למעט האמור בסעיף 2, כדי לגרוע מהוראות כל דין

אחר." סעיף 2 הוא הסעיף הכללי בו נאמר "יעדיפו גופים ממשלתיים". יחד עם זאת,

סעיף 4(ב) אומר מתי הרשפ"ת תעניק אישור "להזמין או לרכוש מוצרי ייבוא" וזה יכול



להתנגש עם ההוראה בהוק החברות הממשלתיות שההחלטה צריכה לעמוד במבחן העסקי. אני

שואל מה יגבר על מה? אם אנחנו רוצים שהוראת החוק הזה תהיה עדיפה, מן הראוי לנסח

את סעיף 6 "שמירת דינים" באופן שונה.

י' לוי ;

בנוסח המקורי, הכחול, דובר בסעיף 15 על תיקון חוק החברות הממשלתיות ויזה היה

פותר את הבעיה.

די ליפשיץ;

זו שאלה מהותית, לא ניסוחית.

צי ענבר;

בוודאי, ולכן אני מביא אותה להחלטת הוועדה. כנראה שלא היתה לכך הסכמה.

י' לוי ;

כאשר סעיף 6 "שמירת דינים" מנוסח באופן כזה, הוא מתעלם מהבעיה של חוק החברות

הממשלתיות ומהשאלה שהעלה כאן עורך-דין בורוכוב אם עדיף החוק הזה על סעיף 4(א), או

לא. אני מניח שחבר-הכנסת שגיא רצה שהחוק הזה יהיה עדיף על סעיף 4(א), גם החלטת

כל/67 התקבלה בהתאם לסעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות שקובע; "חברה ממשלתית תפעל

לפי השיקולים העסקיים" אלא אם הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הורתה אחרת.

החלטת כל/67 עברה את המסלול הזה והיא בעצם גוברת על סעיף 4(א) לחוק החברות

הממשלתיות. צריך להחליט כאן האם החוק הזה גובר על סעיף 4(א) או לא כי נראה לי

קצת צולע אם נסתפק בשמירת דינים בלבד, במיוחד כשמתייחסים לסעיף 2.

ג י שגיא;

לדידי, זו היינה הכוונה. אני משער שכאשר נקבע בחוק החברות הממשלתיות שינהגו

על-פי שיקולים עסקיים, אף אחד לא התכוון שלא לנהוג על-פי החוק, כלומר, אלה צריכים

להיות שיקולים עסקיים בכפוף לחוק, והייתי אומר אפילו; בכפוף להחלטות הממשלה.

כאשר ב-1984 החליטו על העדפת תוצרת הארץ לא התכוונו לכך שהחברות הממשלתיות לא

יקיימו את החלטות הממשלה. אם החלטת הממשלה מחייבת את החברות הממשלתיות, על אחת

כמה וכמה חוק שנתקבל בכנסת וניתן לזה כאן ביטוי משפטי.

אי בורוכוב;

אני מצטרף לדבריו של עורך-דין יוסי לוי. החקיקה הזאת לא תהיה קוהרנטית אם

החוק הזה יעבור כמו שהוא מאחר שהוא סותר סעיף שהוא אבן היסוד בחוק החברות

הממשלתיות. סעיף 4(א) נתפש בעינינו כאחד הסעיפים המרכזיים בחוק שבא להגיד כי

כאשר ממשלת ישראל מקימה חברה ממשלתית, היא חושבת שהפעילות שאמורה להיעשות על-ידי

חברה זו היא פעילות עסקית. סעיף 4(א) התיר את הכלים שהממשלה השתמשה בהם מעט

פעמים מאז שהחוק נכנס לתוקפו - רווק החברות נכנס לתוקף משנת 1975 - ונעשה שימוש דל

במשך 18 שנים בפריבילגיה של סעיף 4(א) להורות לחברה לפעול שלא משיקולים עסקיים.

לא יאה שתיקון בחוק החברות הממשלתיות ייעשה בדרך אגב ובדלת האחורית בזמן דיון

בענין מכובד ורציני, צריך להגיש באופן מסודר תיקון לחוק החברות הממשלתיות בנסיון

לשנות את כל הפילוסופיה שמאחוריו וכך גם לקרוא לתיקון החקיקה. למרות שהיונה החלטת

ממשלה, אנחנו, כרשות הורינו לחברות לכבד- - -

ג י שגיא;

איך הורית לקיים החלטת ממשלה אם זה עומד בניגוד לסעיף שהוא לב חוק החברות

הממשלתיות?



אי בורוכוב;

כי סעיף 4(א} בחוק ראשי ציין את הדרך שבה ממשלת ישראל יכולה להורות, באישור

ועדת הכספים - שהיא הלק של הגוף המהוקק - לפעול שלא משיקולים עסקיים. אם אנהנו

מתקנים את הקונספציה הזאת שאנחנו מורים לחברה מתי ואיך לפעול שלא משיקולים

עסקיים, הבה ולא נעשה זאת בדלת האחורית אלא בצורה מסודרת באמצעות תיקון לחוק

החברות הממשלתיות.

ג י אמיר;

לסעיף 4(א). חברה פרטית כמו "אלביט" שכל השיקולים העסקיים לא זרים לה,

העבירה אצלה נוהל של העדפת תוצרת הארץ. נכון שהיא לא כתבה בנוהל שהיא מעדיפה

בשיעור של 15%, כתוב שהיא נותנת העדפה בשיעור 5%. להעדפת תוצרת הארץ יש שני

חלק איכותי וחלק כמותי. לטעמי, לא מתקבל על הדעת שגוף שהממשלה מהווה בו

נתח משמעותי , לא יהיה רגיש קודם למימד האיכותי של העדפת תוצרת הארץ. באשר למימד

הכמותי, אם מישהו חושב ש-15% זה יותר מדי, אפשר לקבל את הפסיקה של "אלביט" על 5%,

היא גוף עסקי לא פחות מכל חברה ממשלתית. הייתי רוצה לשמוע שבחברות הממשלתיות חלה

חובת העדפת תוצרת הארץ ואת המימד הכמותי ישאירו לתקנות או לשיקול-דעת אבל לא

ייתכן שלא תהיה חובה של העדפת תוצרת הארץ גם בהברות ממשלתיות.

י' לו י ;

אפשר לפתור את הבעיה המשפטית רק אם מצרפים לסעיף 6 "שמירת דינים" את סעיף 1,

משום שאז זה גובר על סעיף 4(א) ולא צריך לתקן אותו, כדי שלא יפול עלינו הר

כגיגית.

אי בורוכוב;

ארנה עדיין מתעקש שנפעל כגנבים בלילה ונתקן חוק מהותי בדרך אגב.

ד' ליפשיץ;

החלטת הממשלה כל/67 לא חלה על כל החברות הממשלתיות, היא חלה על חברות

ממשלתיות שהן בבעלות של 95% ומעלה והיא לא חלה על חברות ש-10% מתוצרתן - יתקנו

אותי אם אני טועה - מיועדת לייצוא. גם שם הלכה הממשלה לוועדת הכספים והיה דיון

על השאלה המשפטית האם אפשר לתת אישור גורף לפי סעיף 4(א) לכל החברות הממשלתיות,

או לכל החברות שהן בבעלות של 95% ומעלה; או שוועדת הכספים צריכה לשקול כל חברה

וחברה. זה הרציו שעומד מאחורי סעיף 4(א), יהיה דיון לגבי כל חברה האם היא צריכה

לתת העדפה או לא. לכן המתכונת צריכה להישאר לפי סעיף 4(א). אם מחליטים לשנות -

צריך לכתוב זאת באותיות קידוש לבנה.

אי בורוכוב;

וגם בשם החוק עצמו.

הי ו "ר צ' הנגבי;

עורך-דין צבי ענבר האיר את עינינו בסוגיה הזאת שאנחנו לא צריכים להכריע בה

עכשיו אלא נחזור אליה כשנגיע לסעיף 6.

אני חוזר לשאלה האם עדיף שנכתוב "גוף ציבורי" או "גוף ממשלתי". קצת

מרחיק-לכת לקרוא לעיריות גופים ממשלתיים.

ההגדרה של "גופים ציבוריים" היא מסגרת ההגדרה הנכונה.

כדאי לערוך את סעיף ההגדרות לפי הנוסה הכחול, הוא ערוך ויזואלית יותר נכון

ו י ותר טוב.

אני ממשיך בהגדרות. "טובין מתוצרת ישראל" (קורא את ההגדרה). אני מסב את

תשומת לבכם לסעיף 2 בנוסח הכחול, מוצר מתוצרת ישראל. (קורא את סעיף 2 בנוסח

הכחול).

ההגדרה בסעיף 2, בהצעת החוק של חבר-הכנסת שגיא, היא הגדרה שלקוחה מהסכם אזור

הסחר החופשי ישראל-ארצות-הברית. ההגדרה בנוסח הלבן היא לקויה. רוצים לעודד

פעולת ייצור אמיתית, לא רוצים לעודד ערך מוסף זה או אחר כמו שכר טירחה של

עורכי-דין. הליך השינוי המהותי מבטיח שתהיה פעולת ייצור של אמת, וכאשר שני

המבחנים מצטלבים אחד עם השני הם מקובלים בדין הישראלי אם אני קובע שהסכם הסחר

ישראל-ארצות מבחינה זו הוא דין ישראלי. זה דבר מוגדר ובמשרד התעשיה והמסחר

יודעים איך "לאכול" את זה. 35% הוא מבחן הלקוח מהחלטת הממשלה כל/67 והוכח כפגום

ביותר. למשל, חברת החשמל סיפקה מונים שאפילו בורג אחד בהם לא יוצר בישראל, פשוט

הביאו את המונים, הרכיבו אותם בארץ ונתנו לזה 35%, זה לא דבר שרוצים לעודד.

איזו הגדרה אתם מציעים לקבל?

נשאיר את ההגדרה הקודמת, בנוסח הכחול, על שני חלקיה (1) ו-(2).

מה עם החובה להתקין תקנות בענין השינוי המהותי והערך המוסף?

זה צריך להישאר כי הערך המוסף צריך הגדרה, אנשים מפרשים זאת בצורה שונה.

צריכות להיות תקנות ברורות לקטע הזה אם אמנם יוחלט עליו.

60 יום זו תקופה מספקת? אני מבין שיש תמיכה לסעיף 2 בנוסח הכחול.

בהסכם אזור הסחר החופשי ישראל-ארצות-הברית מגדירים בדיוק איזה פרמטרים ייחשבו

ערך מוסף מקומי . ההגדרה שם היא ארוכה, ירצה משרד התעשיה והמסחר - יאמץ את ההגדרה

הזאת שם; לא ירצה - יעשה משהו אחר; לכן אולי יש טעם בתקנות חאלה.



ג י שגיא;

בוודאי שיש טעם בתקנות, בכל יום הרשפ"ת עומדת בפני נסיונות לעקוף את ההגדרות

כאן.

די ליפשיץ;

התקנות הן באישור שר התמ"ס או באישור ועדת הכלכלה?

צ' ענבר;

הנושא הוא מהותי.

ג י שגיא;

באישור הוועדה.

צי ענבר;

אם כך זה יהיה באישור הוועדה.

אני ממשיך בהגדרות. "רכש גומלין". (ורא את ההגדרה). צריך להיות יירכישת

טובין"י וכו'. (קורא את ההגדרה ל"רכש גומלין" בנוסח המקורי, הכחול). ההגדרה כאן,

בנוסח הישן, היא יותר נכונה.

גי שגיא;

אין פה שינוי מהותי, אני יכול לחיות עם הנוסח הקודם, הוא יותר נכון.

ח' אסיה;

האם לא היית מעדיף שזה יעבור לרשפיית בהקשר כולל?

ג' אמיר;

מאחר שנאמר כי יתקינו תקנות לביצוע ואכיפה, אני מקבל שההגדרות כאן הן הגדרות

של כותרות ואחר-כך תבואנה תקנות יותר מפורטות. אני לא מוצא מקום להסתייג כאן על

כל תג ותג. אנחנו מעדיפים את "השימוש בשיתוף פעולה תעשייתי " אבל מאחר וזה סוכם

עם שר התמ"ס אין חשיבות לשינוי כזה.

אם החוק יעבור בקריאה ראשונה, כדאי שתבחנו את הניסוחים באופן יותר מקצועי עד

לקריאה השניה והקריאה השלישית.

א' זיסבלט;

מופיע כאן המונח OFFSETבאנגלית.

צ' ענבר;

אתה צודק, אנחנו לא נכלול אותו. נכתוב; "הסדר מסחרי..." ועד לסוף ההגדרה.

אני עובר לסעיף 2 - העדפת תוצרת הארץ - בנוסח הלבן. (קורא את הסעיף).



די ליפשיץ;

התבלבלנו, עוד פעם מעבירים את זה לרמה של הקיקת משנה. בעצם אנחנו הולכים

למתכונת הקיימת בחוק חובת המכרזים.

קריאה;

הקביעה הקטיגורית היא שרנהיה העדפה ולא "רשאית".

ד' ליפשיץ;

המשפטנים כאן יגידו לך ש"רשאית" מתפרש ככמעט "חייבת" ולא זה שעושה את ההבדל.

ג י שגיא;

בין "רשאית" ל"יעדיפו" אין הבדל.

די ליפשיץ;

אם יש ספק, יש דרך לתקן את סעיף 3א בחוק חובת המכרזים ובמקום לומר "רשאית",

להגיד "תתקין הממשלה", אבל לא נחוץ לחוקק חוק נוסף בשל ההבחנה בין "רשאית"

ל"חייבת". אנחנו חוזרים כאן לאותו הדבר. אפשר לעשות הסבה של הצעת החוק הזאת

לתיקון עקיף לחוק חובת המכרזים.

ג י שגיא;

כבר קיימנו דיון על כך.

צ' ענבר;

הדיון הראשון נסב בעיקרו על כל התפישה של הנוסח הכחול שקבע את כל ההסדרים. אז

אפשר היה לומר; מה לי תקנות כשיש חוק שקובע את הדברים בצורה ברורה ומפורשת? אני

מבין את הטענות של גבי לישפיץ; אם השר יקבע בתקנות את כל הכללים אז בשביל מה

אנחנו צריכים חוק?

היית מעדיף את ההוראה הקטיגורית בסעיף 3 בנוסח הכחול?

צ' ענבר;

זה לא רק סעיף 3 ,זה גם סעיף 4, סעיף 9, סעיף 10. הצעת הנוסח הכחול קובעת

הסדר מלא.

די ליפשיץ;

בוודאי יש לכך סיבה והיא שההסדר הזה עדיין לא נבחן ואין לגביו הסכמה. לכן

עצם השינוי מלמד שהדרך הנכונה היא לתת מחשבה נוספת במשך חודשיים-שלושה ולעשות זאת

בחקיקת משנה. אני מניחה שלחבר-הכנסת שגיא היתה סיבה לעבור מהנוסח הכחול לנוסח

הלבן והיא הנותנת, צריך לתת פסק-זמן כדי לבחון את הנושא מחדש.

ג י שגיא;

אני מקווה שהשלב הזה בדיון ייגמר ולא נחזור על כך בכל סעיף.

צריך להסתכל על סעיפים 2 ו-4(ב), אולי 4(ב) צריך להיות חלק מסעיף 2, הוא נכנס

לפרטים והוא המכלול השלם המתייחס להעדפה ולחיוב.

צ' ענבר;

סעיף 2 עומד בפני עצמו בכך שהוא קובע את העקרון ועל-פי העקרון בוחן היום

בית-המשפט את כל הפרשנות של דבר החקיקה. לסעיף 4(ב) נגיע בהמשך,

ח' אסיה;

גבי ליפשיץ אומרת שאם ממילא חוזרים לתקנות והדברים אינם מוגדרים בחוק הראשי,

לשם מה אנחנו צריכים את החוק הזה באופן נפרד?

צ' ענבר;

אינני יודע, יכול להיות שהחוק יצטמצם להקמת הרשת"פ וסמכויותיה.

ג י שגיא;

אילו היינו מסתפקים בסעיף 2 - היה טעם לדברים שהועלו כאן. הואיל ואחרי סעיף

2 באים סעיפים נוספים, הרי שסעיף 2 קובע את העקרון ואת התפישה העומדת מאחורי

החוק. נכון שבהשוואה לנוסח המקורי ניתן פה יותר מקום לפירוט במסגרת של תקנות אבל

יש כאן כמה תחומים שהם מיוחדים לחוק הזה, אין להם פתרון או תשובה במקום אחר, ולכן

יש טעם לקבוע אותו.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

ראוי שנזכור את הערתה של גב' ליפשיץ. בינתיים אנחנו ממשיכים.

צ' ענבר;

אני ממשיך בסעיף 3 - הרשות. (קורא את הסעיף).

ד' ליפשיץ;

אנחנו חוזרים לאותו דיון. ההצעה כפי שהיא בנוסח הלבן - הקמת רשות סטטוטורית

נעשית בחקיקה אבל הקמת יחידת סמך איננה נעשית בחקיקה, הממשלה מוסמכת ומחליטה על

הקמת יחידת סמך.

א' בן-עזרא;

בחוק הסדרים במשק המדינה מוזכרת הקמת רשות להגבלים עסקיים שאני מבינה כי

המשמעות שלה היא כנראה יחידת סמך.

די ליפשיץ;

זו לא יחידת סמך, רשות שמוקמת בחוק היא רשות סטטוטורית. ההצעה כאן מנוסחת על

דעת משרד התעשיה והמסחר והרשות היא יחידת סמך ולא רשות סטטוטורית - ז ו גם עמדת

הממשלה, לצורך הקמת יחידת סמך אין צורך בחקיקה ולכן צריך לחזור להצעה שלנו.

ג י שגיא;

הנוסח המקורי מדבר על רשות, שלא תהיינה אי-הבנות. התכוונתי לרשות והיא

הפתרון הנכון.



היו"ר צ' הנגבי ;

כוועדה אנחנו צריכים לקבל את הפתרון הנכון. אם עמדת משרד התעשיה והמסחר

איננה נותנת את הפתרון הנכון, לדעתנו, אפשר לעשות פשרה פה ושם; אבל אם אנחנו

עומדים לגרוע באופן מהותי מהפתרון הנכון רק כדי ששר התעשיה והמסחר יתמוך בזה -

אנחנו חוטאים לתפקידנו. אני מקבל שיש נקודות בהן אנחנו צריכים להתגמש, יש נקודות

שאנחנו צריכים לעמוד על שלנו. אם הוא ירצה להתנגד לכך, שיביא -זאת לפני הכנסת.

ג י שגיא;

לכן אני רוצה להבהיר ללא כחל וסרק: עמדתי הנחרצת היא שהרשות היא הפתרון

הנכון. יחד עם זאת, יש לי ענין להביא את החוק, גם אם הוא יתקבל על בסיס פשרות

כאלה או אחרות, זה לא בא לגרוע מסמכותה של הוועדה לקבל החלטה כלשהי . ההבדל

בין הנוסח הראשון לבין הנוסח השני נולד כתוצאה ממשא-ומתן שנעשה והוועדה כאן חייבת

לדעת את כל הפרטים.

אני מציע שבנושא הרשפ"ת נלך על הקו המקורי .

די ליפשיץ;

אני מבי נה שיש עמדת ממשלה וגם עמדה של משרד התעשיה והמסחר שהם מתנגדים ואילו

ההצעה הזאת הוגשה לוועדה כהסכמה.

גי שגיא;

אני מצטער, אינני מוכן לשמוע כל הזמן את הדברים האלה. אנחנו יודעים מה הן

החלטות הממשלה, אנהנו דנים כאן בנוסח לגופו ולא צריך להניף את השוט הזה מעל ראשם

של חברי הוועדה בכל סעיף. עם כל הכבוד, שר האוצר הוא גם חבר הכנסת, הוא יצביע,

ואם מישהו יצביע אחרת יהיה תיקו .

עמדת הממשלה היא לגיטימית והיא תביא אותה למליאת הכנסת.

ד' ליפשיץ;

אני לא רוצה שזה יתפרש כנפנוף בשוט. בדרך כלל כשיש הסכמה בין הממשלה לבין

חבר כנסת שמגיש הצעת חוק - אני מבינה שכך היה במקרה הזה לגבי הנוסח הזה בין משרד

התעשיה והמסחר לבינך - בדרך כלל תומכים באותו הנוסח. מה שיצא כאן הוא שהיתה

הסכמה להגיש את זה היום בנוסח כמות שהוא ויש שינוי מהותי. לכן אני מבקשת לשמוע

מהי עמדת התמ"ס לגבי הנוסח הזה. תמיד כאשר אנחנו מגיעים להסכמה עם חבר הכנסת

אנחנו בטוחים שהוא יתמוך בנוסח שמובא, מה שקורה כאן עכשיו הוא שעדיין אין עמדת

ממשלה, אבל יש תמיכה של התמ"ס ולבסוף משתנה כל הדי ו ן כשהנוסח איננו מתקבל על דעת

משרד התמ"ס.

ג י שגיא;

אני נאמן לסיכום שהיה לי. הצגתי את העובדות כי חברי הוועדה חייבים לדעת את

העובדות המסתתרות מאחורי ההצעה הזאת כדי שהם יוכלו להצביע לפי מצפונם. יש לי

סיכום מסויים ואני אצביע בסעיף הזה בהתאם לסיכום שהיה.

נושא הרשפ"ת הוא נושא מרכזי בחוק חזה, אם אתה רוצה לשמר את. איכותו של המוסד

הזה, ברור שליחידת סמך יש מגבלות שאנחנו מכירים אותן מעצם חיותם של האנשים עובדי

מדינה בנוסח המסורתי. שר התעשיה והמסחר יעשח שיקול כולל מול כל החוק ואם יש לו

בעיה עם סעיף אחד בחוק הוא יחליט אם הוא מוריד את כל החוק ומבקש שכל החוק לא

יעבור, יש לו את הזירה של ועדת השרים לענייני כלכלה. הייתי רוצה לשמוע את חוות

דעתו של מר גיורא אמיר מהרשפ"ת שו-יא אינטרסנטית. לדעתי, בענין זה, אנחנו צריכים

לאמץ את הנוסח המקורי .

א' זיסבלט;

עניינית, תגיד שזו רשות ממשית עצמאית?

צ' ענבר;

זה מה שנאמר בהצעה המקורית.

המגמה של הוועדה המיוחדת העוסקת בעניינים אלה במשרד המשפטים היא לא לעבוד

ברשויות האלה אם אין צורך, אני מבין שהנוסח יגיע לכנסת ונתייחס אליו כאל נוסח

אחד. אני מניח ששר המשפטים אולי מתנגד אבל נצטרך להתייחס לכל חחוק.

אני מעלה את הסעיף הנוגע לרשפיית להצבעה. מדובר על קביעה בין שני נוסחים.

בהצעתו המקורית דיבר חבר-הכנסת שגיא על הרשפיית כרשות - דבר שלדעתי מפריע לחוק חזה

לחתממש; חנוסח המונח כעת לפנינו מדבר על חרשפיית כיחידת סמך במשרד חתעשיה והמסחר.

י' ונונו;

מח החולשה של יחידת חסמך מבחינת החוק?

היא כפופה לשר. אתה מעמיד כאן משרד אחד מול משרדים אחרים בעוד שרשות

סטטוטורית היא גוף שעובד מול כל משרדי הממשלה ומול כל הגופים. לכן גם עמדתנו

היא כי רצוי שהרשפ"ת הנהיה יחידה סטטוטורית בעלת מעמד בחוק.

אינני יודע אם הרשפ"ת היא יחידת סמך במשרד התעשיח והמסחר, אבל היא גוף אמורפי

והיו איומים בפנייה לערכאות אם הגוף הזה ינסה לאכוף את החלטת הממשלה כל/67. כאשר

רוצים לאכוף את העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין על גופים שמתפרסים לאו-דווקא במשרדי

ממשלה אלא גם בחברות ממשלתיות וברשויות ציבוריות, צריך לתת לגוף חזה אופי מיוחד

והוא לא יהיה עוד אגף מאגפי המשרד, בדומה להפרדה של הרשות להגבלים עסקיים כי

התחומים שלח אינם נוגעים רק למשרד התעשיה והמסחר אלא למשק בכללותו.

הי ו ייר צ' הנגבי ;

אני מעמיד להצבעה את סעיף 3 חנוגע לרשפיית. מי בעד הסעיף בנוסח המקורי? מי

נגד?

אני מתנגד.

הצבעה

בעד - 2; נגד - 1

הסעיף אושר בנוסח המקורי

היו"ר צ' הנגבי ;

הסעיף אושר בנוסחו המקורי.

אני מבין שאז ההחלטה חלה גם לגבי סעיף 6, דהיינו, מנהל הרשפ"ת ועובדיה.

ג י שגיא;

למה היא חלה על סעיף 6?

צ' ענבר;

אם זה כולל תאגיד, סעיף 6 כולל הוראה שימנו לו מנהל, מה הם תפקידי המנהל, ומה

התקציב של הגוף הזה.

היו"ר צ' הנגבי ;

אם החוק יעבור בקריאה הראשונה, בגלל שלנושא הזה יש משמעות ארוכת-טווח, נוכל

אחרי הקריאה הראשונה לעשות שינוי בנוסחים עד לקריאה השניה ולקריאה השלישית גם אם

האוצר יגיש את ההסתייגויות והתיקונים שלו, כנ"ל הרשפ"ת וכל גורם אחר.

אנחנו ממשיכים בסעיף 4 - אישור הרשפ"ת. (קורא את סעיף 4. סעיף קטן א). בסיפא

צריך להיות כתוב; "קיבל לכך אישור בכתב מראש מהרשפ"ת".

(קורא את סעיף 4, סעיף קטן ב). צריך להיות; "בתנאים המפורטים להלן".

(קורא את סעיף 4, סעיף קטן ב(1}).

בסעיף ההגדרות לא הוגדר מהו "מחיר מוצר הייבוא". יש לכך הגדרה בנוסח הכחול,

שלקורוה מהחלטת הממשלה כל/67, וחייבים להכניס אותה כי אחרת אין משמעות לסעיף הזה.

היו"ר צ' הנגבי ;

למה ההגדרה הזאת הוצאה?

ג י שגיא;

הסברתי את התהליך. למשרד התמ"ס אין התנגדות להגדרה הזאת, זה שינוי טכני, אין

לי התנגדות.

הניסוח שלפיו מוצר הייבוא "נמוך בשיעור של יותר מ-15%" משמעותו שיעור העדפה

גבוה יותר מ-15%. אנחנו לא רוצים להגדיל את שיעורי ההעדפה אלא לשמר אותם.

משרד האוצר מתנגד לזה. צריך להיות כתוב: מוצר מתוצרת הארץ יקר בלמעלה מ-15%

ממחירו של מוצר מיובא. בהחלטה כל/67 ההגדרה היא: אם ניתן הדבר ומחירם אינו עולה

על מחיר הטובין המיובאים בתוספת של 15%.

(קורא את סעיף 4, סעיף קטן ב(2)).

מאחר שהמונח "החרם הערבי" לא מוגדר כאן אני חושב שמן הראוי לשמוע את עמדת

משרד החוץ לגבי הסעיף הזה שהוא רגיש.

לקראת הקריאה השניה והקריאה השלישית יהיה דיון כולל ואז נזמין את נציג משרד

החוץ.

אנחנו, משרד התמ"ס, נוזמן לדיון על החרם הערבי?

בוודאי.

היות והתקנות הן לא טכניות אלא יותר משמעותיות, אני מניח שתרצו את אישור

הוועדה.

אם יוצאו תקנות על-ידי השר לענין החרם הערבי, יהיה צריך להביא זאת לאישור

הוועדה.

בסדר.

צריך להוסיף לתנאים גם תנאי שמופיע בהחלטת הממשלה כל/67 ונמצא בנוסח הכחול

בסעיף 8(1), אי-אפשר בלי התנאי הזה. אם אין כאן טובין ישראלים אין טעם בכל זה.

חבר-הכנסת שגיא, ארנה יכול להימנע בסעיף הזה, נדמה לי שזו ההגדרה הכי הולמת.



צ' ענבר;

(קורא את סעיף 4, סעיף קטן ב(3)). זה לא נראה כתנאי.

ד' ליפשיץ;

צריך להיות "גוף ממשלתי כלל במכרז...".

י' לוי ;

זה לא טוב. אז אתה נותן לגוף הממשלתי סמכות לכלול, והם לא יכללו. צריך

להיות סעיף נפרד שמחייב אותם לכלול.

אם הוא לא כלל - הרשפ"ת לא תיתן אישור ואז אסור לו לרכוש לפי סעיף 4א.

ג' אמיר;

זה שייך לסעיף 4א, האומר, כי הרשפיית תיתן אישור לייבוא אם התקיים הרשום למטה,

ואהד הדברים שצריך להתקיים כתנאי לייבוא הוא שהיתה דרישה לרכש גומלין.

ג י שגיא;

אולי יש כאן בעיה עם הניסוח אבל הדרישה לרכש הגומלין היא אחד התנאים.

די ליפשיץ;

הרעיון שלכם הוא שהיצרן הזר חתם על ההתחייבות שלו, ולא שהגוף הממשלתי כלל

סעיף התחייבות.

ג י שגיא;

גבי ליפשיץ צודקת, כדי להבטיח זאת הוא צריך להתחייב.

צ' ענבר;

זו הוראה שצריכה לעמוד בפני עצמה.

גי אמיר;

יהיה כתוב; היצרן הזר מתחייב לרכש גומלין.

צ' ענבר;

שימו לב שסעיף 4.ב(3) כלול בסעיף 9(א)בנוסח הכחול, שבו התנאי מובא כהוראה

המדברת על רכש גומלין .

ג י שגיא;

אינה רוצה שאומר כי אני מתלהב מהנוסח הכחול? - אני מאשר.

צ' ענבר;

אבדוק באיזו צורה לשלב זאת.



נ י רטנר;

יש לי הערה לסעיף 3 - הרשות. בסעיף קטן ג. כתוב: "מנהל הרשפ"ת ימונה על-ידי

שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבטחון ושר האוצר."

סעיף Jכולו הוחלף בסעיפים 5 ו-6 בנוסח הכחול, כלומר הוא לא קיים יותר.

נ י רטנר;

הפעילות כאן חובקת את כל תחומי המשק, גם את תחומי הבטחון והאוצר והעקרון היה

שדברים ייקבעו בהתייעצות עם שרי האוצר והבטחון. כוונתי, שסעיף 5 בנוסה הלבן

שר התעשיה והמסחר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות,

לפחות, בהתייעצות עם שר הבטחון ושר האוצר. סליחה, חברי מתקנים אותי שלא מספיק

שזה יהיה "בהתייעצות".

גם "התייעצות" מסרבלת, אם זה יהיה באישור שלושה שרים זה יסרבל את הענין עוד

י ותר.

מה המשמעות של "התייעצות"?

המשמעות של "התייעצות" היא שהשר חייב לפנות אליהם, לקבל את התשובה שלהם,

לשקול את התשובה שלהם בפתיחות, לא לקבוע עמדה מראש ולקבל החלטה לאחר שהוא שמע את

עמדתם בחפץ לב.

אפשר אולי לומר "היוועצות", אבל לא מעבר לזה.

"היוועצות" ו"התייעצות" זה אותו הדבר.

זה צריך להיות "היוועצות", לא תיאום.

צריך לנסח את הסעיף הזה בצורה רחבה יותר. מבחינת הסמכות להתקין תקנות צריך

להוסיף שבמסגרת התקנות רשאים לעשות הבחנה בין הגופים שעליהם חלות התקנות. אז,

לענין חברות ממשלתיות שהן באחריותו של שר האוצר, התקנות צריכות להיות מותקנות

על-ידי שר האוצר, בהתייעצות עם שר התמ"ס; לגבי היתר, זה יכול להיות שר התמ"ס,

בהתייעצות שר האוצר - אם תחליטו כך, אנחנו חושבים שלא זאת המתכונת הראויה אבל אם

החוק נשאר במתכונת הזאת צריך שתהיה הסמכה רחבה במסגרת התקנות.

בחוק חובת המכרזים, שחל על כל המגזרים במשק, לאו-דווקא מגזרים אוצריים, כתוב

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

לא. יש סעיפים נוספים של הסמכה להתקין תקנות בחוק חובת המכרזים ורגם אומרים,

כי תקנות לפי חוק זה ניתן להתקין דרך כלל, אבל כאן זה הסעיף היחיד.

אפשר להוסיף את הסעיף הזה. ראשית, כדי למנוע כאוס כשכל שר פוגע פה במה שהוא

רוצה ולא יצא מזה דבר, צריך לרכז את זה אצל שר אחד. שנית, הוועדה הנכבדה קיבלה

את ההחלטה שהרשות עומדת להיות רשות סטטוטורית.

לענין רשויות מקומיות זה צריך להיות בהתייעצות עם שר הפנים, לכן אי-אפשר

לעשות זאת בצורה גורפת.

"התייעצות" - זה בסדר, אבל לתת לשר זה או אחר להתקין תקנות יסרבל את הדברים.

אנחנו מנסים לייצג נאמנה את עמדת האוצר, גם אם לא תמיד היא תואמת את עמדתו של

חבר-הכנסת שגיא. באותה גישה של ההליך המתקיים היום אנחנו מבינים שעמדת הממשלה

כולה היא שתקנות בנושא רגיש כזה לא יועברו בלי אישור ממשלת ישראל. אנחנו לא

מייצגים את כל הממשלה אבל אנחנו רוצים להגן על כך שתקנות עם משמעות תקציבית אדירה

לא יעברו בלא אישור שר האוצר.

איזו משמעות תקציבית אדירה?

בסעיף 5 יש שני חלקים ולא כדאי לבלבל ביניהם. הרישא מדברת על מי שימונה על

ביצוע החוק - אין לנו התנגדות שביצוע החוק יהיה באחריות שר התמ"ס; אשר לכתיבת

התקנות, רוח הדברים של ממשלת ישראל לא השתנתה, כפי שהיתה כל הזמן, ותקנות שיש להן

השלכות על מיליארדי שקלים הקשורים לתקציב מדינה מן הראוי שייחתמו באישור ממשלת

ישראל, לאו-דווקא באישור שר האוצר. כאנשי האוצר אנחנו חושבים שהמינימום הנדרש

הוא שגם שר האוצר יחתום עליהן .

אם שר האוצר יודיע שהוא יתמוך בחוק - נשקול את זה, בינתיים אנחנו משאירים את

הסעיף כמות שהוא. אנחנו מקבלים את התיקון של התייעצות עם שר הבטחון ושר האוצר.

אפשר אולי להוסיף הוראה מיוחדת שרק לענין חברות ממשלתיות בהסכמת שר

האוצר.



ג י שגיא;

אני לא מקבל. אנחנו יושבים כאן ומקבלים החלטות בקלות, וכך גם במליאת הכנסת.

בפרקטיקה, זה הופך לאסון, אנחנו חייבים לאפשר למערכת לעבוד. אני חושב שבכל ממשלה

שהיא שר התמ"ס יתייחס ברצינות לטענות ענייניות של שר האוצר. אם זה יותנה באישור

שר האוצר - פירושו לא להתקין תקנות, עיין ערך תקנות חובת המכרזים.

אי בורוכוב;

מי שישא באחריות התקציבית להבאת התקנות האלה יהיה בסופו של דבר שר האוצר,

שהוא הממונה על תקציב המדינה. נראה לי שתהיה בעיה אם הוא לא יצטרך לאשר את

התקנות.

מאחר שהוועדה הסכימה שהרשפ"ת תהיה גוף סטטוטורי, מי שצריך לאכוף את הוראות

החוק הזה היא הרשפ"ת ולא שר התמ"ס. כתוב: "שר התעשיה והמסחר ממונה על ביצוע חוק

זה".

ג י שגיא;

אנחנו מדברים על התקנות.

צ' ענבר;

פירושו, שהוא צריך לדאוג להקמת הרשפ"ת בצורה של תאגיד וכו', הוא האחריות

המיניסטריאלית על החוק.

ג י שגיא;

למעט הסמכויות שיש לרשפ"ת.

אי בורוכוב;

לכן הצעתי להבחין בין הסמכויות לביצוע החוק שהן באחריות התמ"ס, לבין כתיבת

התקנות שיש להן השלכות תקציביות וצריכות להיות באחריות שר האוצר.

י' לוי ;

כתיבת התקנות של חוק חובת המכרזים, שחל על מגזרים יותר רחבים מהמגזרים ששר

האוצר ממונה עליהם, היא בידי שר האוצר. שר האוצר ישתלט בעצם על כל הסמכויות

במדינת ישראל במסגרת משרד האוצר. משרד התעשיה והמסחר הוא משרד מרוקן מתוכן בגלל

שכל סמכויותיו נגנבו - סליחה על הביטוי - על-ידי משרד האוצר במהלך 20 שנה. תנו

להם סמכות אחת.

צ' ענבר;

בחוק חובת המכרזים יש הוראה מפורשת לגבי עיסקאות של מערכת הבטחון. שם נאמר

שלענין סעיפים מסויימים במקום שר האוצר יבוא שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר.

ד' ליפשיץ;

לכן צריך להבחין בין תקנות ביצוע לבין תקנות הקובעות הסדרים ראשוניים. התקנות

הקובעות את ההסדרים צריכות להיות מותקנות על-ידי שר התמ"ס ושר האוצר כי הן לא רק

מתוך תפישה של התעשיה בלבד אלא מתוך תפישה של המשק כולו .



א' בן-עזרא;

אנחנו מתנגדים.

היו"ר צ' הנגבי ;

יש לנו שבועות רבים בהם תוכלו להכין כל מה שלדעתכם דורש תיקון, בהנחה שהחוק

הזה יעבור. בין הקריאה השניה לקריאה השלישית נעשה כל המאמצים שהחוק הזה יהיה נקי

מפגמים.

אני עובר לסעיף 6 - שמירת דינים. (קורא את הסעיף). אנחנו חוזרים לדיון

שהתחלנו בו לענין חברות ממשלתיות בסעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות.

ג י שגיא;

בחוק הזה אנחנו לא באים לשנות את לב החוק הנוגע לחברות הממשלתיות, אנחנו באים

לעשות תיקון לענין החוק הזה. אני מבקש שנראה את הדברים בקונטכסט הזה ולא נפתח

עכשיו דיון על החברות הממשלתיות.

לענין החוק הזה, מתחייב שהשיקולים של הרוברות הממשלתיות יהיו בכפוף למדיניות

של הממשלה בתחום עידוד תוצרת הארץ. אם יש פתרון משפטי כשקובעים שההוראה כאן

מחייבת והשיקולים העסקיים בחברות הממשלתיות יהיו בכפוף לחוק הזה, הרי שיש לנו

מסגרת ואנחנו לא זקוקים לדיון הכללי.

צ' ענבר;

סעיף 6 אומר; "אין בהוראות חוק זה למעט האמור בסעיף 2, כדי לגרוע מהוראות כל

דין אחר." סעיף 2 הוא הסעיף הקובע את העקרון הכללי של העדפת תוצרת הארץ אבל לסעיף

4.ב. אין עדיפות, לכן צריך לתקן את סעיף 6.

ג י שגיא;

כן, בהחלט.

אי בורוכוב;

החוק הזה, חל על שני סקטורים בסכומים גבוהים; האחד - משרד הבטחון, כגוף של

המדינה; השני - החברות הממשלתיות, בעיקר הגדולות שבהן, שרוכשות גם מוצרים

מחוץ-לארץ בסכומי כסף גדולים. הן משמו של החוק, והן מהמסלול שלפיו אנחנו מתקנים

את סעיף 4(א) לחוק החברות לא עולה תמונה כזאת. לדעתי, הקונספציה הזאת צריכה

להיות מוצגת בפני חברי הכנסת בכל הקריאות, כלומר, שהחוק הזה יחול בעיקר על משרד

הבטחון ועל החברות הממשלתיות, הגדולות שבהן.

ח' אסיה;

החלטת הממשלה בענין העדפת תוצרת הארץ שרירה וקיימת משנת 1984- אם כל הגופים

שהזכרנו אכן מקיימים את החלטות הממשלה כפי שהן, אין לכך משמעויות דרמטיות כפי

שציינת; יכול להיות שהמשמעויות הן דרמטיות משום שהגופים האלה אינם מקיימים את

החלטות הממשלה ויצטרכו לקיים את החוק. זה מסביר מדוע צריכים את החוק.

די ליפשיץ;

החלטת הממשלה חלה על חברות ממשלתיות בבעלות 95% ומעלה, וזה חל על כל החברות

הממשלתיות והחברות הבנות. זה הבדל משמעותי.



נ י רטנה;

לסעיף 6 הייתי מוסיף: וכן אמנה בינלאומית תקפה. עלול להיווצר מצב שתהיה

סתירה בין אמנה ספציפית זו או אחרת כלפי מדינה או ארגון בינלאומי שבהם נקבע כי

אי-אפשר לתת העדפה. יש מקרים כאלה וצריך להזיות זהירים בנקודה הזאת.

די ליפשיץ;

בחוק חובת המכרזים בסעיף 5א(ב) כתוב: תקנות לפי חוק זה יחולו ככל שאינן

סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.

נשלב את הנוסח הזה בסעיף 6.

מה הפתרון המוצע לגבי הסעיף המועדף בין סעיף 6 לסעיף 4(א)?

קיימת אפשרות להביא לקריאה ראשונה שתי גירסאות ולהסביר במליאה שגירסה אחת

אומרת שסעיף 6 עדיף, והגירסה האחרת אומרת שסעיף 4 (א)עדיף ואז חברי הכנסת יתבטאו

במליאה אבל גם לאחר-מכן שתי הגירסאות תובאנה לפני הוועדה.

איזו גירסה מבהירה את התגברותה של ההוראה להעדפת תוצרת הארץ על הוראה אחרת?

הוראות חוק זה עדיפות על הוראות כל דין אחר, או הבהרה המתייחסת מפורשות לחוק

הוראות חוק זה עדיפות על הוראות סעיף 4(א) לחוק החברות

הממשלתיות.

מאחר שיש צורך שהחוק הזה יגבר על מה שקובע סעיף 2 בחוק חובת המכרזים, שהוא

אבי-אבות הבעיה שבא לפתור החוק הזה, ולא רק סעיף 4(א), אפשר לא להגביל זאת בסעיף

2. באופן מעשי לא כרוכה בחוק שלפנינו הוצאה חדשה לממשלת ישראל שלא קיימת כבר

היום ולכן זה לא משנה את המצב.

לא מספיק לומר: על אף האמור בסעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות. סעיף 4(א)

אומר: חברה תפעל משיקולים עסקיים זולת אם הורתה הממשלה לפעול משיקולים שאינם

עסקיים. יש חברות שמוצאות מגדר סעיף 4(א), חברות שיוצאות להפרטה והממשלה כבר לא

יכולה להורות להן לפעול משיקולים לא עסקיים. השאלה אם כאן רוצים להחיל את זה גם

על חברות ממשלתיות שהולכות להפרטה. צריכה להתקבל פה החלטה על איזה היקף של חברות

מחילים זאת. הנוסח שמופיע בחוק חובת המכרזים אומר: תקנות לפי הסעיף, ככל שהן

חלות על חברה ממשלתית ועל חברה בת ממשלתית, יראו אותן כקביעה של הממשלה לפי סעיף

4(א) לחוק החברות הממשלתיות, והוראות החוק כאמור יחולו לענין הקביעה. זאת אומרת,

אם חברות מוצאות מסעיף 4(א), גם הן יוצאו ממנו; אם יש הוראה שצריכים לרכוש את

מניות המיעוט כאשר יש הוראה שלא לפעול לפי סעיף 4(א) - גם זה יחול, כלומר, זה

יהיה כמו החלטת הממשלה, באישור ועדת הכספים, וכל ההוראות של חוק החברות הממשלתיות

ימשיכו לחול. אני חושבת שזה הנוסח שצריך להיות כאן.



אי בורוכוב;

כנוהג שבשיגרה, ממשלת ישראל מחליטה שלא להחיל על חברה בהפרטה שום הוראה של

סעיף 4(א) לגבי שיקולים לא עסקיים, לרבות העדפת תוצרת הארץ. דבר זה מפקיע מידי

הממשלה, ולו רק כבעלים של החברות הממשלתיות, כל דרך להורות או לא להורות לפעול

משיקולים לא עסקיים. דבר זה משנה מהותית את הקונספציה גם אם רוח החוק תואמת את

החלטת הממשלה הקודמת.

היו "ר צ' הנגבי ;

עורך-דין לוי, מה עמדתכם לגבי חברות שנמצאות בהפרטה?

הנקודה הזאת לא לובנה אצלנו באופן מוחלט. יש בעיה מרכזית והיא בזק שהופרטה

והבעלות הממשלתית שלה היא כ-85% או 90%. כלומר, מתחת ל-95%. אבל היא חברה ממשלתית

לכל דבר וענין. בזק לא מחוייבת לתת העדפה לתוצרת הארץ בגלל ההפרטה ולכן, במסגרת

המכרזים של בזק, כל דיכפין ייתי וישתתף, בעוד שיצרניות ישראליות לא יכולות לעשות

דבר מחוץ לישראל, במיוחד בקהילה. בענין זה הממשלה מציעה לתת לוועדה בין-משרדית,

בתקנות, שיקול-דעת מתי לפטור מחובת העדפה ומתי לא.

אי בורוכוב;

אין שום ועדות חשאיות שיתכנסו כדי להחליט על מי זה חל ועל מי זה לא חל. זה

יהיה בתקנות שוועדה של הכנסת תאשר אותן ובאישור ממשלת ישראל כולה.

ג י אמיר;

אני מציע שהמחוייבות של העדפת תוצרת הארץ תהיה מוחלטת וברורה והמימד הכמותי

שלה יישאר לתקנות., החוק צריך לקרוא לכל החברות הממשלתיות, לכל מי שמקבל סיוע

משמעותי מהממשלה ולכל מי שיש בו בעלות של הממשלה, להעדיף את תוצרת הארץ.

די ליפשיץ;

יש חברות שכבר יצאו להפרטה שלגביהן יש התחייבות תשקיפית שסעיף 4(א) לא יחול

עליהן, והיום אומרים פה; אנחנו מחילים עליכם את סעיף 4(א)כי אתם עדיין בהגדרה

של חברות ממשלתיות. אני לא יודעת איך זה יעמוד מול חוקי היסוד הקיימים היום.

י' לוי ;

חוק חובת המכרזים שינה את כל כללי המשחק משום שהתקנות של הממשלה עדיין לא

גובשו לגבי החברות הממשלתיות ואכן יש ועדה; ועדת שרים לענייני הפרטה תהית רשאית

לשחרר חברה בהפרטה מחובה זו לגבי חברות ממשלתיות.

היו"ר צ' הנגבי ;

חבר-הכנסת גדעון שגיא, אני רוצה להפוך את ההוראה של סעיף 6 ואז נאמר; הוראות

חוק זה עדיפות על הוראות כל דין אחר. עלתה כאן השאלה של חברות בהפרטה והיא דורשת

התייחסות. ההתייחסות תהיה בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השניה והקריאה

השלישית, או בתקנות, כפי שנמצא לנכון בדיון שנקיים בענין זה לאחר הקריאה הראשונה.

האם אתה מסכים לנוסח?

ג י שגיא;

כן.



צ' ענבר;

המשרדים, בעיקר האוצר, יכינו הצעה שיהיו בה סממנים לגבי תקנות, כמו 3א לחוק

חובת מכרזים, והשאלה מתי התקנות יכולות לקבוע עדיפות תבואנה לפני הכנסת.

י' לוי ;

אני מפנה תשומת לבכם לנוסח הכחול, לסעיפים 12, 13. 14 שהם חשובים לצורך בקרה

נכונה על החוק הזה. סעיף 12 מאפשר, במסגרת הוועדת שמוקמת כאן, למנוע אותן בעיות

שמשרד האוצר חושש מהן כי גם הוא ישלח אליה נציג. סעיף 13 לקוח מהחלטת הממשלה

כל/67, הסעיף לגבי הדיווח בא אולי בגלל נסיון שיש לרשפיית עם דיווח.

גי שגיא;

אני שמח שעורך-דין לוי ער לנושא הזה.

אני מבין שלאוצר אין התנגדות שנכלול בהצעה את סעיף 12 מהנוסח הכחול?

השאלה היא אם צריך את המנגנון המסורבל הזה בשעה שהרשפיית תהיה תאגיד שחייב

לפעול על-פי דין וממילא יש ערכאות המבקרות את הפעילות שלה.

אי בורוכוב;

סעיף 12 לא מהווה נושא העולה כאן לדיון והוא: מי שולט בחברות הממשלתיות, מי

מתקין את התקנות וכן הלאה. סעיף 12 הוא סעיף פרוצדורלי שכרגע אין לנו דעה חדה

בעד או נגד לגבי ו .

צ' ענבר;

אם מכניסים את סעיף 12, צריך להתחיל לעבור עליו במפורט. אם אחרי הקריאה

הראשונה הוועדה תרצה לדון בסעיפים האלה, האם האוצר מתחייב לא לטעון נושא חדש?

גי שגיא;

זה לא פותר את הבעיות המהותיות שעלו כאן.

נ י רטנר;

יש לי הצעה. מאחר שהנוסח הלבן, להבדיל מהנוסח הכחול, הונח בפנינו רק היום

ויש דברים שיוצרים אצלנו התלבטויות, אני מציע שתוך זמן קצר אנחנו נגבש עמדות

ולפני הקריאה הראשונה נקיים דיון נוסף.

היו"ר צ' הנגבי ;

אין בזה טעם, יהיה דיון עקרוני לפני הקריאה השניה.

אבל לא מגישים לקריאה ראשונה הצעה לא מלוטשת.



ג' שגיא;

ההצעה היא מלוטשת. הנוסח המקורי מלוטש ולאחר שיקול-דעת. ההצעה לגרוע את

הסעיף הזה לא הופכת את ההצעה לפחות מלוטשת. הסעיף הזה יכול להישאר, ואפשר גם

להימנע ממנו.

היו"ר צ' הנגבי;

אנחנו לא יכולים למנוע את הקריאה הראשונה. היתה לכם מחצית השנה כדי להתייחס

לכל הליטושים אבל לא קיבלנו מן הממשלה שום עמדה ממשית. לא זה הרגע להעלות את

הבעייתיות של העדר ליטוש.

אם אין לכם התנגדות, נוכל לכלול את הנוסח הזה בקריאה הזאת. אם יש אמת במה

שאומרת גב' ליפשיץ, שזה גוף מסורבל שחלק מן המטלות שלו ממילא תהיינה כלולות

ברשפ"ת ובמעמדו החדש - נוותר עליו, לא נכלול בחוק הגמור יציר כילאיים.

אי בורוכוב;

בוורסיה הלבנה, מקומו של סעיף כזה הוא בתקנות ולא בחוק הראשי.

נ' רטנר;

והתקנות יהיו בהתייעצות עם שר האוצר.

זה נכון, אבל החשש שלנו הוא שאם נרצה לכלול אותו לאחר הקריאה הראשונה, תועלה

הטענה שזה נושא חדש ואז זה יעכב את כל החקיקה. האם יש התחייבות שלא תעלה הטענה של

נושא הדש?

אנחנו לא יכולים להתחייב בענין הזה בשם הממשלה.

מאחר שהאוצר לא יכול להתחייב, נצטרך להיכנס לדיון בענין זה.

אנחנו ממשיכים הלאה.

צ' ענבר;

סעיף 12 בנוסח הכחול. (קורא את סעיף 12(א),(ב),(ג)(1)(2)(3)(4)(5)). אני

מניח שנמחק את המלים "רשות מוסמכת".

הי ו "ר צ' הנגבי ;

שר התעשיה והמסחר, שר האוצר ושר הבטחון.

בסדר.

(קורא את סעיף 12(ד) (ה) (ו)).



היו"ר צ' הנגבי ;

מה זה "המינוי הראשון של הוועדה"?

ג' שגיא;

הקמת הוועדה ואיושה.

(קורא את סעיף .)) r(12

(קורא את סעיף 13).

(קורא את סעיף 14(א)(1)(2),(ב)).

אי בורוכוב;

לסעיף 12. מאחר שההוק הזה רול בעיקר על משרד הבטחון ועל חברות ממשלתיות, מן

הראוי שבוועדה ישב יושב-ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית שימונה על-ידי שר האוצר

או אקוויוולנטי לו כדי שלפחות אחד הנציגים ייצג את הגופים הכפופים לחוק.

י' לוי ;

במקום נציג משרד האוצר.

אי בורוכוב;

לא במקום נציג משרד האוצר.

י' לוי ;

אז יהיו שמונה נציגים?

אי בורוכוב;

נציג האוצר צריך להאיר את ההיבטים התקציביים הלאומיים ששר האוצר מופקד עליהם

ואחד משבעה הנציגים ייצג את הגופים הכפופים לחוק.

אפשר לומר בסעיף (ג)(5): עובד משרד הפנים אם המדובר ברשות מקומית, או

יושב-ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית אם מדובר בחברה ממשלתית.

בסדר.

אני לא רואה כאן הגבלת זמן על משך הדיון בוועדה. המצב בפועל הוא שברגע שהגוף

המזמין נמצא במחלוקת עם רשפ"ת, הוא צריך לרוץ במהירות עם ההתקשרות שלו. אם זו

חברה ממשלתית, היא צריכה לקבל תשובה במהירות על כן צריך לקצוב את הזמן שהוועדה

צריכה להגיב בו .



היו"ר צ' הנגבי;

נכון.

זה מופיע בסעיף קטן: )r("השר יקבע בתקנות את סמכויות הוועדה, כללים לדיוניה

ואת סדרי עבודתה."

תוך כמה זמן היא תהליט?

אי בורוכוב;

תוך שבועיים נראה לי זמן סביר.

צ' ענבר;

תוך שבועיים מיום שהומצאו לה כל המסמכים הדרושים לדיון.

האם יש עלות תקציבית להוק הזה. אם אמנם יש לו עלות

תקציבית, על-פי תקנון הכנסת האוצר צריך להמציא את הערכתו התקציבית בכתב.

לפי סעיף 39(א) לחוק יסודות התקציב, המציע צריך להצביע על מקור למימון. אפשר

לומר באופן כללי, אין לנו נתונים, שיש עלות תקציבית כי כאן מחייבים לרכוש ב-15%

יותר -15% מכלל הרכישות - גם גופים שעד היום זה לא הל עליהם לפי החלטת הממשלה.

נ י רטנר;

קשה להגיע לנתונים אבל לחוק הזה יש משמעות תקציבית ניכרת מבחינת רכישות משרדי

הממשלה וגם השלכות על פעילויות של החברות הממשלתיות.

גי אמיר;

יש לזה השלכה על תקציב המדינה?

נ י רטנר;

יש לו השלכה משני היבטים; האחד - תקציב המדינה; השני - רכישות ממשלתיות

ותאגידים.

צ' ענבר;

אני מבקש לקבוע למשרד האוצר זמן שבו הוא יגיש את המסמך הדרוש.

היו"ר צ' הנגבי ;

אני נותן לכם שלושה שבועות לשם כך.

ח' בן-צרויה;

לפי נתונים ראשונים זה יכול להסתכם בכהצי מיליארד שקל.

יש קושי רב לתת את הנתון הזה.

אני יכול לתת לוועדה עבודה שנעשתה. כאשר נבדק ההוק הזה נבדק גם ההיבט שהוא

לא יביא לשינוי בההלטות העיסקיות של הפירמות שפועלות ולא יגרור את זה לתקציב

המדינה.

אי בורוכוב;

מדינת ישראל היא בעלת מניות בחברות הממשלתיות. אני מניח שההכנסות מהחברות

הממשלתיות תפחתנה בצורה משמעותית ויש לכך השלכות על תקציב המדינה.

ח' אסיה;

אני מזכיר שהחלטת הממשלה היא החלטה קיימת. אם תצביעו על המקומות שבהם זה

עומד לעלות יותר, אנא תצביעו גם על אלה שלא קיימו עד היום את החלטות הממשלה.

היו"ר צ' הנגבי ;

לאוצר יש זכות להביא לפנינו את חוות-הדעת שביקשנו, אם אתם מעוניינים בכך כי

זו לא חובתכם ויש לכם שלושה שבועות כדי להכין את המסמך.

אם מחכים למסמך הזה שלושה שבועות, אני מציעה שנקיים ישיבה של שעה.

את המסמך הזה הייתם צריכים להביא היום. אנחנו לא נעכב את הקריאה הראשונה אבל

לא נביא את החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית לפני שיהיה פה דיון מעמיק בסוגיות

הכלכליות.

(קורא את סעיף 7 - עבירות (בנוסח הלבן)).

אנחנו מציעים לשמוע כאן את עמדתו של משרד המשפטים. אנחנו חושבים שלא היה

רצוי שייכנסו לחוק כזה עבירות פליליות וששר המשפטים לפחות יקרא מה נאמר בו.

לסעיף קטן (5). אם מישהו מכר ב-16% או ב-14%, דינו מאסר שנה. אי-אפשר להפוך

כל דבר לפלילי .



היו"ר צ' הנגבי ;

זה העתק מדוייק של הנוסח המקורי וליתכן שנוותר על סעיף קטן (5) אם נציג משרד

המשפטים יבהיר בפנינו, לפני הקריאה השניה והקריאה השלישית, שיש בזה הריגה ממה

שצריך להיות.

סיימנו את הדיון בהכנת ההוק לקריאה ראשונה. אני קובע לשעה 1.40 את ההצבעה.

אני מודה לכם.

(הישיבה הופסקה בשעה 13.30)

(הישיבה חודשה בשעה 13:40)

אני מהדש את הישיבה.

לחוק זה יש משמעות כלכלית נכבדה ביותר והוא חיוני לעתיד המשק הישראלי,

לייצור ולהעדפת תוצרת הארץ. אני מברך את הבר-הכנסת שגיא על יוזמתו. אנחנו נקדם

את החוק תוך שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה כדי שייכנס לספר החוקים של

מדינת ישראל. אי-אפשר לקדם את המשק הישראלי בהצהרות או בהחלטות ממשלה כפי שנעשה

היום, העדפת תוצרת הארץ צריכה להיות מעוגנת בחקיקה ורק אז יהיו שיניים בענין הזה.

ג י שגיא;

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על שניווט את החוק בשלב הזה.

הי ו "ר צ' הנגבי ;

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק שבאה ביוזמתו של חבר-הכנסת גדעון שגיא: רכישות

גופים ציבוריים והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, התשנ"ג-1992. להעברתה לקריאה ראשונה

במליאת הכנסת. מי בעד החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד - 5; נגד - אין

החוק עובר לקריאה ראשונה במליאת הכנסת

אני קובע שהחוק עבר לקריאה הראשונה במליאת הכנסת.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45