הכנסת השלוש-עשרה.

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 85

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כה' בחשון תשנ"ד, 9.11.93. שעה 11:00

נכחו ;

צ' הנגבי - היו"ר

נ' חזן

א' יחזקאל

ג י פת

מוזמנים; ע' וייס - מנהל אגף כלכלה, משרד התקשורת

עי גילה - אגף כלכלה, משרד התקשורת

ר' יהודה- אגף כלכלה, משרד התקשורת

ש' קמפינסקי - מחלקה משפטית, משרד התקשורת

א' שורצשטיין - משרד האוצר

א' מנצורי - מנכ"ל רשות הדואר

ו' מיכה - סגן מנהל אגף כלכלה, רשות הדואר

א' שטרנבך - יועצת משפטית, רשות הדואר

שי פר - יועצת משפטית, רשות הדואר

ם' גליל - דוברת רשות הדואר

א' גלר-צבן- מנכ"ל המועצה לצרכנות

אי גבאי - מתמחה של ועדת הכלכלה

היועץ המשפטי; צי ענבר

מזכירת הוועדה; ל' ורון

קצרנית; ט' רם

סדר - היום;

1. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37(א)

לחוק, התשנ"ד-1993

2. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון ), התשנ"ג-1993



1 . תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שרותי הרשות לפי סעיף 37(א)

לחוק. התשנ"ד-1993

2. תקנות רשות הדואר (דרכי השיירות הבולאי (תיקון ). התשנ"ג-1993

היו"ר צ' הנגבי ;

על סדר יומה של הוועדה תקנות רשות הדואר. קיבלנו מכתב

משרת התקשורת ואני מבקש ממר מנצורי שיציג את הבקשה.

א' מנצורי;

תעריפי רשות הדואר הועלו בפעם האהרונה בדצמבר 1992 ומאז,

תשומות רשות הדואר, כפי שנבדקו על-ידי הרשויות, כולל משרד האוצר

ומשרד התקשורות, עלו בלמעלר. מ- %10. העליה המבוקשת היא בסדר גודל

של 7% בממוצע, כאשר אנו סופגים חלק מן העליה. המרכיבים העיקרייס

של התשומות הם שערי חליפין שעלו ב- %13, תוספת יוקר ושכר שאינה

בשליטת הרשות כ- %13 , ומדד המחירים לצרכן ב- 10%, כך שבסך הכל

הממוצע גבוה מ- %10

אנו מעוניינים לספוג זאת בעיקר על-ידי קליטת ציוד ממוכן

למיון מכתבים, אשר יחסוך כמה שלבים, אנו משפרים את נושא המיקוד

בשכונות החדשות וכן בערים ובישובים קטנים. בעוד כחודש עומד

להיות מותקן ציוד וידיאו למיון מכתבים וזהו קטע שישפר ויחסוך

בעלויות. הכנסנו לאחרונה ציוד אשר קורא וממיין לפי מיקוד בצורה

אופטית. אנו מצויים כרגע במשא ומתן עם חברה אשר מעוניינת לפתח

עבורנו קריאת מיקוד בכתב ייד. בעולם הגדול עדיין לא הצליחו

להתגבר על כך ואני מקווה שבתחילת שנה הבאה או באמצעה, נוכל

להתחיל בכך וחלק ניכר מן המכתבים ימויינו בצורה ממוכנת ובכך אנו

חוסכים מספר שלבים במיון ועושים מרכוז של כל חמיון במקום מרכזי.

אני מקווה שנעמוד בספיגה של העלויות, אשר נכפתה עלינו.

מדובר על כך שהמכתב הבודד יעלה ב- 2%.6 וזוהי השנה

השלישית בה אנו מעלים את תעריפי המכתבים בשיעורים נמוכים בהרבה

מאשר ממוצע עליית התעריפים. בתעריפים אלה, אנו מורידים בכ- 20%

את מחירי משלוח הפאקם דרך הסניפים שלנו. אנו מסוגלים לעשות זאת

מאחר שהקמנו והתחלנו להפעיל בימים אלה רשת תקשורת עצמאית שלנו.

ג' פת;

כמה דברי דואר עוברים ברשות הדואר במשך שנה?

א' מנצורי;

כ- 500 מליון בשנה, וביום כמליון וחצי.

מדובר על 100 מכתבים לאזרח בשנח וזה נחשב מספר נמוך.

בארצות-הברית מדובר על כ- 600 פריטים לאזרח בשנה ובאירופה בין

300 ל-400 דברי דואר בשנה.

השנה הכמות גדלה ב- 30 מליון מכתבים ואנו צופים בשנה הבאה

גידול נוסף של 30 מליון .

אני מבקש פירוט לגבי התקנה השניה.

א' שטרנבך;

לפי סעיף 51 לחוק רשות הדואר, הוטל על רשות הדואר למלא את

תפקידי השירות הבולאי ולעסוק בהנפקת בולי מדינת-ישראל, כאשר

ועדת השרים לענייני טקטים וסמלים מחליטה לגבי הנושא של כל בול.

התעריפים שאנו מבקשים לגביהם אישור לפי סעיף 126 אי לחוק,

כוללים הכנת החומר הבולאי למנויים, מעטפת יום ראשון אשר נשלחת

לכל מנוי וניתנת להפצה ביחידות הדואר, והמעטפה שעליה יש חותמת

מיוחדת לציון מאורע או הפצת סיסמא, על-פי הזמנה של מבקש השירות.

מדובר על העלאה של 7% בממוצע.

א' מנצורי;

מאחר שנושא מחלקי הדואר נידון בשלבים שונים בוועדה זו,

בעליית תעריפים זו לא הבאנו בחשבון את כל העליה שעשויה להיגרם,

גם אם בדרך זו או אחרת נצטרך לקלוט קבוצה גדולה של מחלקי דואר

כעובדי רשות הדואר.

אני מבינה שהבקשה להעלאת תעריפים קשורה בעליית המדד

ובדברים מהסוג הזה, אך ישנם שירותים הקשורים לתקשורת אלקטרונית,

ובשל התדירות, המחירים אמורים לרדת ולא לעלות. באיזו צורה לקחתם

עובדה זו בחשבון?

א' מנצורי;

השירות היחיד הקשור בתקשורת אלקטרונית הינו שירות הפאקם

והורדנו את המחירים בשירות זה כ- 20% , בעיקר מאחר שהקמנו רשת

תקשורת עצמאית בין סניפי יחידות רשות הדואר, כך שמשלוח פאקסים

הינו זול יותר מאשר בעבר.

א' שטרנבך;

לפי חוק רשות הדואר, ישנן שתי סדרות של תקנות תעריפים.

סידרה אחת טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וסידרה שניה טעונה

רק התייעצות עם שר האוצר. תעריפי הפאקס מצויים בתקנות של הסידרה

השניה.

נ י חזן ;

חאם הן פורסמו?

א' שטרנבך;

אנו מפרסמים ביחד.

בסעיף 37 א', קובע השר באישור שר האוצר וכן ועדת הכלכלה,

את התשלומים והשירותים המנויים בתוספת. בתוספת לחוק מנויים

השירותים הבסיסיים כגון המכתב הרגיל והחבילח. לגבי חשירותים

שאינם מנויים בתוספת לחוק, כתוב בסעיף 37ג', שהשר בהתייעצות עם

שר האוצר, רשאי לקבוע אותם.



נ' חזן ;

קיים פגם בחוק, יתכן בשל העובדה שהחוק נכתב בתקופה שהפאקס

לא היה בשימוש לה רב כפי שהוא כעת. האם אתם מציעים לתקן את

החוק, כך שגם תקנות אלה יצטרכו לעבור את אישור ועדת הכלכלה של

הכנסת? אני מציעה ליושב-ראש הוועדה שכדאי לעדכן מאחר שדרכי

התקשורת משתנות בצורה משמעותית.

א' שטרנבך;

ברצוני להדגיש שבמושב הכנסת הקודם, דווקא ועדת הכלכלה

היתה זו שהחליטה לא להתערב ביתר התעריפים. מדובר בשירותים שאינם

שירותים בסיסיים לאזרח וכי ראוי שלרשות הדואר תהיה יותר גמישות

בקביעת התעריף. אמנם יש צורך בהתייעצות עם שר האוצר, אך דובר על

כך שההליך יהיה יותר פשוט. הקביעה שהיתה במקורה בחוק, שצריך

להביא זאת לידיעת הוועדה, גם היא הורדה על-ידי ועדת הכלכלה של

הכנסת.

סעיף זה נדון בוועדה בתש"ן והוועדה פטרה את עצמה מתפקיד

זה.

נ' הזן ;

יש לי התנגדות לכך. אני סבורה שיתכן שחברי הוועדה לא

הבינו מהי המשמעות של החידושים והמהפכה בתקשורת.

א' מנצורי;

לגבי התקנות של השירות הבולאי העלינו באותו אחוז, למרות

שזה לא באישור ועדת הכלכלה, אלא בהסכמה בין שני השרים.

נ' חזן ;

מהי ההכנסה של רשות הדואר מפאקסים, מבחינת אחוזים?

א' מנצורי;

לגבי מברקים מדובר על עשרה מליון שקל.

אי שטרנבך;

מאחר ששירותי הפאקם מצויים בתחרות עם השוק הפרטי ועם חברת

בזק בענף התקשורת, הם לא נכללו כשירות בסיסי שמחייב אישור של

הכנסת.

א' מנצורי ;

מהפאקסים קיימת הכנסה של מליון שקל.



היו"ר צ' הנגבי;

שרת התקשורת קבעה במכתבה שאי העלאת התעריפים תעודד

התייעלות פנימית ברשות הדואר. מלבד זאת, האם קיימת התארגנות

והיערכות נוספת להתייעלות פנימית?

א' מנצורי;

א' ההעלאה עצמה מאלצת אותנו להתייעל, אחרת נהפוך להיות

גרעוניים. עם הקמת רשות הדואר, יצאנו מנקודת מוצא של איזון וכל

הזמן היו עליות תעריפים שאינן בשליטת רשות הדואר, כאשר ספגנו

הלק מהן . הכל יודעים שגם בתוך ההסדרים המפעליים ישנן כל העת

עליות שכר כאלה ואחרות. אם יש לנו גידול של 30 מליון בפעילות

ואיננו מגדילים את כח-האדם, זוהי התייעלות כשלעצמה.

ג' פת;

יש צורך להבין שהתייעלות הינה הכרה המציאות והעולם מתקדם

לכוון זה, אך יש גם לזכור שכל התייעלות שכזו במיכון , מוציאה

החוצה עובדים שלא קל להם למצוא מקום עבודה.

אני חושב שהתקנות המבוקשות הן בהחלט סבירות ואני אתמוך

בבקשה.

ישנו נושא הדוורים שמצוי כעת בידי ועדת הכלכלה והיא ודאי

תסכם את הנושא בשבועות הקרובים וגם בעיה זו תיפתר.

בהתייחס לסעיף השני של התקנות, אני יכול רק לשבח את

השירות הבולאי, כמי שרוכש את החומר וכן כיושב-ראש ועדת השרים

לענייני סמלים וטקסים. השירות הינו טוב מאד ושומר על האיזון

הנכון , כאשר לא מוכנסת יותר מדי פוליטיקה. כאשר עמדה על הפרק

הוצאת בול האצ"ל, ההגנה והלח"י, עבדנו בשיתוף פעולה והחלטנו

שסימן האצ"ל לא יכול להופיע בבול של מדינת-ישראל.

ברצוני להתייחם להכנת החומר הבולאי, אריזתו וניהול

החשבון , אשר עולים 3.85 שקלים. לעיתים עלות המעטפה הינה 2 שקלים

וזה נראה בעיניי חסר פרופורציה עבור אדם שקונה מעטפה אחת

לדוגמא. מאחר שהשירות כה טוב, אף אהד אינו מתלונן , אך אין בכך

הגיון.

אני מציע שהפעם נאשר את התקנות, אך לגבי העתיד תהפשו דרך

כל שלא תהיינה העלאות נימפות, על מנת לסגור את הפער.

א' מנצורי;

יש כאלה הקונים מעטפה אחת בלבד וכל הטיפול בכך עולה בין

10 ל- 15 שקלים. הבולים לא מכסים זאת וזהו המינימום שאנו גובים.

דווקא בקטעים הבודדים ישנו הפסד לשירות הבולאי ומעולם לא ניסינו

להעלות את התעריפים מעבר לעליה הממוצעת, מאהר שאיננו מעוניינים

לפגוע באזרחים.

ג' פת;

יתכן שצריך להעלות באופן מדורג. אדם שרוכש בולים ב- 15

שקלים ומשלם שלושה שקלים עבור האריזה, זה סביר, אך מי שרוכש

בשני שקלים, אין זה הגיוני.



א' מנצורי;

אנו בודקים אפשרות להוצאת מנוי בתשלום חד-פעמי למשך שנה

שלמר. ואז יתכן שהוצאות הפקת החשבון תרדנה. אנו ניקח זאת בחשבון .

א' שטרנבך;

החומר נשלה בדואר רשום ומחיר הבול עבור דואר רשום הינו

שלושה שקלים.

היו"ר צ' הנגבי;

אתם מתייחסים למדד המהירים כאמת המידה. מדוע אינכם

מתייחמים להתייקרות התשומות שעל-פיהן אתם פועלים? יתכן שאתם אף

מפסידים .

א' מנצורי;

אנחנו עושים קומבינציה של הכל. התשומות שלנו מורכבות

בעיקרון משכר עבודה, וזה מהווה כ- 55% . 5% עד %10 זהו שער

חליפין , וכל היתר זה על במים מדדים. אם מתייחסים לכל שלושת

המרכיבים, כולם עולים מעבר ל- 10% ולכן עליה של 7% היא בהחלט

סבירה. היו לנו חילוקי דיעות קשים עם משרד התקשורת ומשרד האוצר,

כאשר אנחנו רצינו להיות צמודים למרכיבים שלנו ולפי זה היינו

מגיעים לסדר גודל של 10% בממוצע.

א' יחזקאל;

מדוע משרד התקשורת ומשרד האוצר התנגדו?

הם התחשבו בנושא ההתייעלות.

א' יחזקאל;

מהם המאזנים של שנת 1993?

א י מנצורי;

מבחינת התקציב שקבענו בתחילת השנה, יהיה עודף הכנסות על

פני הוצאות בסדר גודל של עשרה מליון שקל, מעבר לאלה שקבענו

בתחילת השנה.

ביססנו את ההכנסות וההוצאות פחות או יותר בסדר גודל של

איזון , כאשר נוכל לשלם מסכומים אלה את ההפרשות שעלינו להפריש

. למדינת-ישראל ובעיקר להשקיע את מה שברצוננו להשקיע.

א' יחזקאל;

איזה סדר גודל של הפרשות?

א' מנצורי;

השנה אנו משקיעים בשני מישורים. מישור אחד חינו תמלוגים

בסדר גודל של 30 מליון שקל ומישור נוסף עבור הנכסים שהועברו

אלינו עם הקמת רשות הדואר ומדובר ב- 30 מליון שקל נוספים, כלומר

סדר גודל של 60 מליון שקל. אנו משקיעים סדר גודל של 70 מליון

שקל במערכת.



א' יחזקאל;

האם היה נהוג בעבר שאתם פונים לוועדת הכלכלה בתקופות

קבועות?

א' מנצורי;

ההסדר בינינו לבין המדינה היה שאנו באים עם המדדים

השונים, כאשר הממוצע שלהם עולה בשמונה עד שמונה אחוז והצי.

נ' חזן ;

מדוע הקריטריון הינו המדד ולא המאזן?

א' מנצורי;

אני מחייהם לתקציב ולא למאזן . לא ביקשנו העלאה על בסים

המדד, אלא הראינו שלגבי התשומות שלנו, שעיקרן הוא שכר עבודה,

היתה עליה גדולה מאד שלא בשליטתנו.

ג' פת;

רשות הדואר מרויחה או רוכשת נכסים בסדר גודל של 30 מיליון

שקל ו- 10 מליון זהו רווה, ב- 30 מליון שקל גדל הערך של רשות

הדואר. אמנם זהו הסדר עם המדינה אך אם מתייחסים ל- 30 מליון ול-

10 מליון ולוקהים בחשבון את ה- 70 מליון השקל שמושקעים בפיתוח,

הלוואי שחלקים אחרים של המערכת הציבורית חיו מנוהלים כך. מדובר

בעוגה שלמה של 700 מליון שקל, אשר מספקת 70 מליון שקל לחידוש

ולפיתוח, 30 מליון שקל לרכישת נכסים ונשאר לה 10 מליון , כך

שזוהי בהחלט תוצאה טובה, ואני מדבר ככלכלן.

נ י הזן ;

המתכונת מוכיחה את עצמה הן מבחינת השירותים לצרכן והן

מבחינת הרווחיות. השאלה מה יהיה הקריטריון הנכון לטווח רחוק

לגבי התעריפים .

ברצוני לשאול את נציגי השירות הבולאי כמה בולים אתם

מחלקים בחינם לאישי ציבור? מדי פעם אני מקבלת בולים ואני מנסה

להבין במה זכיתי וכמה זה עולה למישהו אחר.

א' מנצורי;

בעבר היתה הלוקה יותר גדולה. מדובר בכמה אלפי שקלים בשנה,

אך צמצמנו זאת מהותית.

נ' חזן ;

אני מבקשת להימנע מתופעה זו.

א' מנצורי;

הצגנו את הרשימה בפני ועדת הביקורת של הכנסת ועיקר האנשים

הם אנשים שייצרו את הבולים, שרטטו וכדומה.

א' שטרנבך;

כמו כן למוזיאון ולגורמים נוספים.

האם בעקבות ההסכמים שנחתמו, יש לכם היערכות לקראת

אוטונומיה? אמורה להיות רשות עצמאית באוטונומיה, שלא קשורה

אל יכם .

א' מנצורי ;

במסגרת משרד התקשורת, הכנו הומר לגבי הליך העבודה. גם

היום, המכתבים שנשלהים לישובים לא יהודיים ביהודה ושומרון כולם

עוברים בכל הארץ . גם מכתבים מחוץ לארץ שמגיעים אלינו, מנוקזים

ליחידה במימשל. הממשלה צריכה להחליט למי אנו מעבירים. אנחנו

נעבוד באותו תהליך, לפיו מה שעובר ארצה או לחוץ לארץ, מגיע

במרוכז למרכז המיון בירושלים ואנו מטפלים בו כמו בכל דבר.

א' שטרנבך;

קיים במשרד התקשורת צוות שמונה על-ידי שרת התקשורת, אשר

בו יש לנו נציג. אנו מעורבים בכל התהליך ובשאלות שרלבנטיות

לרשות הדואר ולנושא הבולים.

היו"ר צ' הנגבי ;

בעתיד נערוך דיון בנושא זה.

א' יחזקאל;

האם היו מינויים חדשים בהנהלה בתקופה האחרונה, מאז כניסתה

של שרת התקשורת שולמית אלוני?

א' מנצורי;

אני משמש מנכ"ל של רשות הדואר בפועל מחודש פברואר השנה,

כלומר מספר חודשים לפני כניסת שרת התקשורת. מאז כניסתי לתפקיד,

לא מיניתי אף תפקיד בדרג א", לא בדרג בי ולא בדרג גי.

מדוע לא קבעו עדיין את המינוי שלך?

איני יודע כלל אם זהו המינוי שלי. המנכ"ל הקודם, עמוס

ברכה, עתר לבג"ץ נגד פיטוריו, ויש הסכמה בין הפרקליטות לבין

עורך-דינו, שלא יהיה מינוי עד שהנושא לא יוברר.

לשאלתך, לא נראה בעיניי נכון למנות מינוי כלשהו, אם

המערכת אינה דורשת זאת.

למיטב זכרוני, התבצעו מינויים בזמן חילופי שרי התקשורת

והבנתי שהיתה בדיקה אשר נסתיימה. מהו המצב היום?

לא ידוע לי שהבדיקה הסתיימה. בתקופה של השר פנחסי מונו

שני מינויים שאושרו על-ידי מועצת רשות הדואר, הובאו לאישור של

שר האוצר ושר התקשורת, על- פי דרישת החוק.



שר האוצר אישר את המינוי ובנתיים שרי התקשורת התחלפו.

השר שחל אישר את המינויים הללו בימים האחרונים. מאז המינוי, שני

האנשים עובדים במערכת אך לא נחתמו עימם חוזים.

נ' חזן ;

אם המינויים אושרו, מדוע לא נחתמו חוזים?

א' מנצורי;

הייתה פניה של שרת התקשורת להעביר את הנושא לבדיקת היועץ

המשפטי לממשלה, ובמקביל מבקרת המדינה טיפלה בנושא. על-פי בקשת

שרת התקשורת, ביקשתי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה וכאשר היא

תגיע ויתברר שהמינויים כשרים, לא תהיה בעיה. הצעד שעשיתי הינו

צעד טכני.

א' יחזקאל;

אני חוזר לנושא של עובדי קבלן וברצוני לדעת היכן הוא

עומד.

א' מנצורי;

הנושא מחולק לשני קטעים. המעיף העיקרי של תיקון החוק עומד

על שולחן ועדת הכלכלה. עוד לפני תיקון החוק, הגענו להסדר של

קליטה הדרגתית. כאשר השנה נקלוט כ- 130 עובדים למערכת ובשנה

הבאה, נקלוט גם ללא התיקון .

ע' ויים ;

ברצוני להתייחם לנושא של עדכון תעריפים. ישנה החלטת ממשלה

שעל גופים ממשלתיים יחול אחוז התייעלות שבין 2% ל- 5%. אנו

פוזלים לכוון בזק שזוהי חברת אדירה בענף זה וכדי להפעיל על בזק

במשך חמש השנים האחרונות את מה שקרוי מנגנון "פוגל", ישבה ועדה

במשך שנה שלמה עד שקבעה את ה- %3.5. המנגנון עומד להכנס לתוקפו

בחודשים הקרובים והוקמה ועדה גדולה. חששנו להחיל מנגנון אוטומטי

בלי לערוך בדיקה מעמיקה וקבענו שניקח את הסל שעלה בלמעלה מ- 10%

והמדד שעלה ב- 10% ונטיל 7%. לא נקרא לזה מקדם התייעלות קבוע

שישאר לשנים מבאות, עד שנערוך בדיקה ונדע מהו מקדם זה.

מהנסיון שיש לנו בבזק, אנו חושבים כיצד להחיל על גופים

מונופוליים בענף התקשורת, מקדם התייעלות שמצד אחד ניתן יהיה

לעמוד בו ושיהיה בו תמריץ לפעולות, מצד שני יש לבדוק שעושים

פעולות ריאליות .

היו"ר צ' הנגבי;

מהי עמדת המועצה לצרכנות בסוגיה זו?

א' גלר-צבן ;

למועצה לצרכנות לא היו תלונות לא בנושא של השירות הבולאי

ולא בנושא של התעריפים. אני סבורה שההצעה שהיא מתחת לשיעור

עליית המדד, היא הצעה סבירה.



היו"ר צ' הנגבי;

אני- מבין שקיימת הסכמה כללית בוועדה לגבי התקנות.

ברצוני ליזום דיון עם שרה התקשורת בסוגיות רבות שעלו

ואבקש שתהיה גם נציגות שלכם. נדון בהתפתהות של ההסכם המדיני

ברמה של משרד התקשורת עם יהודה ושומרון ועם מדינות ערב.

לגבי תקנת רשות הדואר בנושא תשלומים בעד שירותי הרשות לפי

סעיף 37, אין התנגדות.

לגבי תקנת רשות הדואר דרכי השירות הבולאי אין התנגדות.

אנו מאשרים את התקנות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.